לא כל כך הולך לו, לבנימין נתניהו. הוא הגיש בתחילת השבוע תביעת דיבה כנגד ערוץ 10, שחשף את ההתנהגות הבזיונית שלו בלונדון. זה היה הימור על כל הקופה – ובינתיים, נראה שנתניהו מפסיד.
לנתניהו היו שורה של טענות, ונראה שהן נסתרות זו אחר זו. הטענה הראשונה שלו שהנסיעה המתוארת בערוץ 10 – זו שהיתה באמצע המלחמה – היתה נסיעת עבודה, הוא נסע להטיף לגויים. נניח עכשיו לעובדה שאיך לומר, הוא לא מי יודע מה הועיל; זה קשור יותר לתפיסה הישראלית המוזרה, האומרת שאין דבר תועבה שהיא מבצעת שאיננו ניתן לתירוץ באמצעות החיה המיתולוגית ההיא, ההסברה, שתמיד היא פצועה משום מה. נצא מנקודת הנחה שמסע ההופעות של נתניהו, אם לא הועיל לישראל, גם לא הזיק לה.
השאלה המתבקשת היא, במקרה כזה, אם נתניהו תמיד לוקח את הילד לעבודה; כי ללונדון – במה שהיה, יש להזכיר, בשבוע הלחוץ ביותר במלחמה, שבו התברר לישראלים שהם מובסים בלבנון – הוא לקח גם לקח.
הטענה השניה של נתניהו היתה שהוא שילם מכיסו. זו טענה שמוטב לה שלא היתה מושמעת, ראשית כי נוהגו של נתניהו שלא לשלם הפך לשם דבר ושנית – כי היא הוכחשה מיד. המיליונר שהזמין אותו לבריטניה, ג'ושוע ראו, אמר כי נתניהו החזיר לו 1,500 ליש"ט – עשירית בלבד מן ההוצאות.
אחר כך טען נתניהו שמדינת ישראל "לא שילמה שקל", וכי ההוצאות כוסו על ידי הבונדס. ושוב, ראוי שהוא לא היה מדלדל את מאגרי החמצן העולמי בהפרחת השטות הזו. הבונדס הוא ארגון של מדינת ישראל. הוא כפוף לחשב הכללי של האוצר. כל שקל שהוציא הבונדס על כביסה, תיאטרון ותסרוקת, הוא שקל שלא נכנס לקופה הציבורית. אין שום אפשרות לטעון שנתניהו לא יודע את זה, כי הוא היה שר האוצר וככזה, הבונדס היה כפוף לו. אגב, החשב הכללי? ההוא שאישר בלי למצמץ את כל ההוצאות? הוא אותו אדם מסור להגנה על האוצר הציבורי, ירון זליכה. כנראה שהוא חשב שאלה הוצאות הכרחיות.
הבוקר חשף "ידיעות אחרונות" – גילוי נאות: הח"מ מספק שירותי פרילאנסר לאחת הזרועות של רשת מוזס, כלכליסט – שנתניהו הצליח להוציא מהבונדס עוד שתי נסיעות, שערכן בלשון המעטה (אפילו לדעת הבונדס) מפוקפק. בשתיהן, שהה נתניהו במלונות יקרים במיוחד, לשתיהן הוא לקח את שרה והילדים, ושתיהן נפלו, במקרה או שלא במקרה, על חופשות חג.
רגע, רגע – אם הבונדס לא חשב שיש תועלת בנסיעות של נתניהו, מדוע הוא אישר אותן? אה. נשיא הבונדס הוא עסקן הליכוד הוותיק יהושע מצא, שבמשך שנים ארוכות היה חבר כנסת טרחן במיוחד. הוא הצליח אפילו להיות פעם שר הבריאות. ראש הממשלה האחראי עליו היה, ניחשתם נכון, בנימין נתניהו.
מצא לא ניסה להגן בגופו על אוצר המדינה ולמנוע נסיעות שהוא מודה שהיו בזבזניות. באחת מהן, נסיעה לצרפת כשנתניהו היה שר אוצר, ב-2004, הבטיח נתניהו להשתתף ב-50% מההוצאות. הוא ניסה להתחמק מההבטחה הזו, והתוצאה היתה – על פי הדיווח – סצינה מכוערת במלון היוקרה, כששרה צווחת שהמלון מונע מזון מילדיה.
באותה נסיעה, אגב, הוציא נתניהו לטענתו כ-3,628 דולרים מכיסו. בהנחה שזה היה 50% ממחיר הנסיעה (ובהנחה שהוא דובר אמת), המדובר בהוצאה כוללת של 7,256 דולרים לשבוע; שער הדולר היה 4.33 ₪, וההוצאה הכוללת היתה כ-31,400 ₪. היינו, החופשה של נתניהו עלתה קצת יותר משמונה משכורות חודשיות בשכר מינימום, שכנגד העלתו נאבק בכל כוחו. נראה שהוא עדיין לא מבין מה לא בסדר בזה.
אבל אפילו היה נתניהו משלם על כל נסיעותיו מכיסו, ולא משתמש בגוף רשמי של מדינת ישראל כסוכן נסיעות, לא בטוח שהוא יוצא מהסיפור בסדר. אפילו אם נניח שאין בעיה מוסרית בהוצאות כאלו מצד מי שמתיימר להיות שליח ציבור, עולה השאלה מאיפה הכסף. נתניהו היה, רוב מוחלט של ימיו, עובד ציבור. הוא ייבב שלאחר שהובס בבחירות 1999, התחוור לו שהוא צריך לחיות מ-1,000 דולר בחודש, סכום שלדבריו – וראוי לציין שדברים אלו לא יושמו על אחרים – אי אפשר לחיות ממנו.
שהייתו של נתניהו מחוץ למערכת הפוליטית היתה קצרה; הוא חזר לתפקיד שר (במשרד החוץ) בימי הדמדומים של ממשלת שרון הראשונה, בנובמבר 2002. הציבור זכאי לדעת כיצד התעשר במהירות רבה כל כך, ואיך אימץ לעצמו כל כך מהר גינונים של בן האלפיון העליון. כן, זו שאלה שיש להפנות גם לאולמרט וברק, שהתעשרות הבזק שלהם מעוררת פליאה, אם לא חשד – אבל על אחת כמה וכמה שיש להפנות אותה למייצג פר אקסלנס של הקפיטליזם החזירי בישראל, למי שריסק את רשת המגן החברתית בישראל, שחלם על הפרטת שירותי הרווחה, שבחוצפתו דיבר על "האיש השמן" שהוא המגזר הציבורי בעודו שואב מבורות השומן.
כי כפי שאנחנו רואים היום, עם קריסת בר סטיירנס והמשבר האמריקני, עם הפאניקה של "קברניטי המשק" המשליכים מאחורי גוום את כל העקרונות של "אי התערבות במשק" ודורשים מהנגיד התערבות כזו בדיוק כשהמשבר מגיע אליהם, הוא שמדובר בקפיטליזם-של-חברים, קפיטליזם של שמור לי ואשמור לך, קפיטליזם שאין לו דבר וחצי דבר עם שוק חופשי. רצוי, אם כן, שנדע מי הם החברים הטובים של נתניהו, מי הם המצנאטים שמממנים את מלונות הפאר שלו, לפני שאביר ההפרטה יספיק למכור להם את שאר המדינה.
ומלבד זאת, יש להפסיק את רצח העם בדארפור.
(יוסי גורביץ)
תגובות אחרונות