החברים של ג'ורג'

בורות וחוסר רגישות

ל"הארץ" יש מנהג ראוי לשבח: מדי כמה ימים, הם מתרגמים מאמר משפיע מעיתונות העולם. בדרך כלל מדובר בפנינים, וזו פריצה של חומת הקרתנות המקומית (חומות שמופיעות, בגרסאות שונות, בכל מדינה).

היום בחרו העורכים בטור מוצלח מאד של גאריסון קיילור. דא עקא, שחשתי אי נוחות מיד עם הכניסה אליו, עם הכיתוב מתחת לתמונה של האצן: "המנצחים במרוץ הם לאו דווקא המהירים ביותר". הוא היה מוכר לי מאיפשהו, הציטוט הזה. ואז, לקראת סוף המאמר, זה הגיע במלואו: "המנצחים במרוץ הם לאו דווקא המהירים ביותר, גם החזקים הם לא תמיד המנצחים בקרב, ולא רק החכמים נהנים מרוב טובה". זה כבר היה מוכר מאד, אונהיימליש של ממש.

מצאתי את המאמר המקורי של קיילור. נניח עכשיו לכך שהכותרת שלו טובה יותר. הוא כותב שם:

"The race is not to the swift, nor the battle to the strong, neither yet bread to the wise, nor yet riches to men of understanding, nor yet favour to men of skill; but time and chance happeneth to them all."

וכאן כבר היה קל מאד לזהות את המקור: "כי לא לקלים המרוץ, ולא לגיבורים המלחמה, וגם לא לחכמים לחם, וגם לא לנבונים עושר, וגם לא ליודעים חן; כי עת ופגע יקרה את כולם". קהלת, 9:11.

על שלושה חטאי המתרגמת ועל ארבעה לא אשיבנה: על כי סירסה את המשפט של קיילור והעלימה את סופו (הקריטי להמשך המאמר); על כי לא זיהתה את הטקסט למרות הסיומת הייחודית של הפסוק; על כי לא הבחינה בעליית המשלב מאנגלית יומיומית למהדורת המלך ג'יימס (שהיה צריך לגרור הרמת גבה ובדיקה); ועל תרגום האופנה-האחרונה לקהלת.

"לא לקלים המרוץ" הופך, באנדרסטייטמנט שלא נמצא במקור, ל"המנצחים במרוץ הם לאו דווקא המהירים ביותר"; "לא לגיבורים המלחמה" הופך ל"גם החזקים ביותר הם לא תמיד המנצחים בקרב", וכן הלאה. במקום שבו הטקסט נחרץ, הוסיפה המתרגמת אי ודאות. על העלגות מיותר להרחיב את הדיבור.

וכרגיל, זו לא רק הבעיה של המתרגמת. למרבה הצער, יהיה מוגזם לצפות היום מהמתרגמת, המרוויחה פרוטות, להכיר את קהלת. או כל טקסט עברי בסיסי. ואני יודע שכבר עבר מקצוע המגיה מן העולם. אבל הטקסט הרי עבר עורך – או כך יש לקוות – וגם המסננת שלו לא זיהתה את הטקסט העברי שמסתתר מאחורי התרגום העברי הנורא לאנגלית המסוגננת. אחד משניהם היה צריך לקחת את המשפט האנגלי, להאכיל אותו לגוגל, ולגלות את הפרק והפסוק. זה לקח לי 40 שניות.

כנראה שלספינת הדגל של העיתונות הישראלית לא היו 40 שניות כאלה. סימן רע, רע מאד.

ומלבד זאת, יש להפסיק את רצח העם בדארפור.

(יוסי גורביץ)