ממשלת נתניהו כבר לא מעמידה פנים שהמגרש מאוזן
אחד מעקרונות הבסיס של משטר דמוקרטי הוא שהוא מאפשר לכל הצדדים בו להתמודד בצורה שווה. הנחת היסוד היא שמי שנמצא בשלטון כעת צפוי להיות מוחלף בשלב כלשהו, ושמתנגדי הממשלה זכאים לאותן זכויות להפיץ את דעותיהם. הנחת יסוד נוספת היא שחילופי שלטון הם דבר בריא; שמשטר שמקשה על החלפת השלטון נמצא כבר על דרך המלך לדיקטטורה או משטר סמכותני. במשטר דמוקרטי, או על כל פנים בחברה שיש בה אתוס דמוקרטי, השלטון לא משנה את הכללים באמצע המשחק, ודאי לא לטובתו.
ברוח זו יש לבחון את שורת הצעות החוק לרדיפת השמאל שהעלתה הקואליציה בשנתיים האחרונות. הבה נתייחס לאחת האחרונות שבהן, כזו שתידון בפני ועדת השרים לענייני חקיקה מחר: הצעת חוק של זאב אלקין (כמובן) וציון פיניאן, שמשנה את חוק מס ההכנסה כך שיעניק פטור ממס בסך של עד 35% על תרומות להתנחלויות. הצעת החוק (אפשר לראות אותה כאן – זהירות, מסמך) מעורפלת כמקובל: היא נקראת "הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (עידוד התיישבות). לשונה גם היא לא ברורה: "בפקודת מס הכנסה, בסעיף 9(2), בפסקה (ב), בהגדרה 'מטרה ציבורית', אחרי 'חינוך', יבוא 'עידוד ההתיישבות'".
בלשון בני אדם, משמעות הצעת החוק היא שמעתה, תכיר מדינת ישראל בעידוד בניה בהתנחלויות כמטרה ציבורית שעליה היא מעניקה פטור ממס. אלקין ופיניאן מסבירים את הצעת החוק שלהם כך: "בתוך שלל המטרות [הציבוריות – יצ"ג], בולטות בהעדרן מטרות של חיזוק הציונות ועידוד ההתיישבות הציונית. בימים אלו של שחיקה מתמדת בערכים בכלל, ובערכי הציונות וההתיישבות בפרט, ראוי להשיב לערכים אלו את בכורתם ולהעמידם במקום הראוי להם. אחת הדרכים לעשות זאת היא בדרך של מתן פטור ממס על הכנסותיהם של מוסדות ציבוריים הפועלים להשגת מטרות אלה והכרה בתרומות הניתנות להם לצרכי מס."
"שחיקה מתמדת בערכים בכלל ובערכי הציונות וההתיישבות בפרט"? באיזה יקום מקביל חי אלקין? אולי זה שבו חי דני דנון, שלפני כמה ימים קונן על "גורמי שמאל בתוך הממשלה." אבל זו טיבה של ההיסטריה הפולקיסטית: היא תמיד על סף השמדה, תמיד – במיוחד כשהיא שולטת ללא עוררין – משוכנעת שהיא "בשחיקה מתמדת."
מה שהחוק של אלקין ופיניאן מנסה לעשות הוא להגניב בעורמה מתחת לרדאר שינוי קריטי ביחסה של ישראל להתנחלויות: מעתה תרומה להן – שלא נמצאות בשטח ישראל, כזכור – תקבל פטור ממיסים. כלומר, עוד העברת כספים – כתמיד, בספק מרמה, בחשד גזל, בחסות חשיכה, בחסינות מושל – לשטחים הכבושים. החוק של אלקין ופיניאן הוא עוד צעד בסיפוח הזוחל של הגדה המערבית.
ראוי לשים לב לשמו: כך מתנהלים המתנחלים וסייעניהם – והבוגד אלקין, כזכור, הוא סייען במלוא מובן המילה – כבר שנים. הם לא מדברים בגלוי על מטרותיהם. הם קוברים את המטרות בתקווה שאף אחד לא ישים לב עד שיהיה מאוחר מדי.
המדובר באותו בוגד שבעוד שהוא מכשיר בחשאי הטבות מס, מקדם במרץ הצעות חוק גלויות לחלוטין לשלילת הטבות המס של ארגוני שמאל ישראליים. אמור מעתה, תרומות לארגוני זכויות אדם, שמזוהים במובהק עם צד אחד של המפה הפוליטית, לא יזכו לפטור ממס – ועל כן יקשה עליהן להפיץ את רעיונותיהם; ומן הצד השני, ארגונים שפועלים מחוץ לשטח ישראל ושואפים לספח את ישראל ליהודה, דווקא כן. הכל בשם "השחיקה בערכי הציונות וההתיישבות."
ממשלה לא אמורה לנהל מלחמה כנגד אזרחיה, לא אמורה לנצל את משאבי המדינה כדי למנוע את החלפתה. זה בדיוק מה שאלקין וחבר מרעיו עושים. וכאן צריך לציין נקודה נוספת, שאליה הפנה את תשומת לבי אלון אנטין, עורך הכלי “מעקב אג’נדת זכויות אדם” באתר "כנסת פתוחה": חוק "חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות זרה," שהתקבל בפברואר 2011, מחריג מחובות הגילוי שלו את ה"מוסדות הלאומיים" (סעיף 7 לחוק). המדובר בסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית העולמית, קק"ל ו"תאגידים שבשליטתן."
והנה, הסוכנות היהודית משמשת מזה זמן צינור כספים לארגוני ימין. היא שימשה, כזכור, להעברת כספים ל"אם תרצו", שבתורה משמשת כלי להלבנת המסרים של לשכת ראש הממשלה וככל הנראה קיבלה תרומה מבכיר בה. כפי שחשף בסוף השבוע אורי בלאו, גם NGO Monitor, כלב תקיפה של הימין שמכוון כנגד ארגוני זכויות האדם, קיבל תרומה גדולה – כ-570 אלף ₪ – דרך הסוכנות היהודית, וזו סירבה לחשוף את מקור התרומה.
מותר – צריך, למעשה – לחשוד שסעיף 7 בחוק "חובת הגילוי", שלא היה בגרסה המקורית של החוק, הוסף אליו כדי שממשלת הימין תוכל להמשיך בתנועה הסיבובית של כספים ל-GONGOs שלה, קרי ארגונים שמתחזים ללא ממשלתיים אבל בפועל מקבלים תמיכה ממשלתית, עקיפה או ישירה, כדי לקדם את עמדות הממשלה.
כאן המקום לציין שבעוד ראש הממשלה נתניהו מקדם את קמפיין כלבי הצייד שלו, שנובחים על "מימון זר" לארגוני שמאל, תרומות הפריימריז שלו בינואר 2012 הסתכמו ב-787,329 ₪. כל הכסף הזה, להוציא 357 ₪, הגיע (כפי שחשפה טלי שניידר) מתורמים מחו"ל. ככה זה בימין: כדי להסיט את תשומת הלב ממקור התרומות של ראש הממשלה, כדי להסתיר את העובדה שהוא נקנה על ידי אוליגרך זר כמו שלדון אדלסון (שתורם לו לא רק ישירות, אלא גם באמצעות החינמון "ישראל היום", תרומת בחירות שספק אם יש גדולה ממנה), מעוררים רעש גדול על התרומות שמגיעות משמאל – ומשנים, באותה הזדמנות, את כללי המשחק. אולי ההמון הנבער לא ישים לב.
במקביל, לשכת נתניהו מתגמלת את ה"עיתונאים" של "ישראל היום" ישירות, ומשלמת לדרור אידר עבור "כתיבת נאומים והרצאות." כאן המקום להזכיר שמדובר בעיתונאי הימני השני שנחשף השבוע כמקבל כספים מהציבור עבור עבודה למען לשכת נתניהו.
מה שאנחנו רואים מכל אלה גם יחד היא מתקפה של הידרה רבת ראשים כנגד הדמוקרטיה הישראלית. מצד אחד, חונקים את התרומות לארגונים המתנגדים לממשלה; מצד שני, הופכים את המטרה העיקרית של הממשלה – קידום הסיפוח הזוחל בגדה – לכזו שפטורה ממס; מצד שלישי, מעבירים סכומים גדולים – גדולים לאין שיעור מאלה המגיעים לארגוני השמאל – לארגונים שמתחזים לארגונים עצמאיים אבל, ראה זה פלא, תמיד יש שם בכיר לשעבר מלשכת ראש הממשלה (במקרה של NGO Monitor , מדובר בדורי גולד); מצד רביעי, חוסמים את יכולת הביקורת על העברת הכספים הללו על ידי החרגת הארגונים שמשמשים כצינור כספים מהחוק שאמור לספק שקיפות; מצד רביעי, אנשים שמתחזים להיות עיתונאים עצמאיים נחשפים כמי שעובדים עבור לשכת ראש הממשלה, והם מעולם לא טרחו לספק גילוי נאות.
מטרתה של התשלובת הזו, ככללה, היא לשמר את נתניהו, מנהיג הימין, בכס ראש הממשלה על ידי ניהול מלחמה פסיכולוגית בלתי פוסקת כנגד הציבור הישראלי. כשכספי ציבור משמשים להולכת שולל של הציבור, כשהחטאים של ראש הממשלה עצמו (העובדה שהוא ממומן על ידי גורמים זרים ועוינים לדמוקרטיה הישראלית) הופכים בפרויקציה לחטאי האופוזיציה בעוד שראש הממשלה עושה כמיטב יכולתה לכבול את ידיה, תוך שהוא שולט יותר ויותר בכלי התקשורת – אנחנו מזמן לא בדמוקרטיה, אלא ברכבת מהירה אל הפוטיניזם.
הערה מנהלתית ארוכה למדי: בימים האחרונים התקבלו מספר תרומות בקרן הבעת הרצון הטוב וההערכה. אני רוצה להודות בזאת לתורמים. עוד יש לציין כי שדרגנו בימים האחרונים משמעותית את השרת שלנו, ואני מקווה שהבעיות של החודש האחרון מאחורינו.
כאן גם המקום להציג לקוראים שתי שאלות. הראשונה: אני שוקל להחליף את מערכת התגובות של הבלוג בכזו שמבוססת על פייסבוק, כלומר שכדי להגיב צריך יהיה להירשם לפייסבוק. יש למערכת הזו חסרונות בולטים –פייסבוק – ויתרון בולט אחד, קרי העלמותם הכמעט מוחלטת (מנסיונם של אתרים בחו"ל) של טרולים. יתרון (עם אליה בצידו) נוסף הוא בניית קהילה סביב הבלוג, מה שהוא בתורו שם קוד להקמת גדר סביבו. מה אתם חושבים על הרעיון?
שנית, שלום בוגולסבסקי ואנוכי שוקלים לערוך בקרוב ערב בפאב – תחילה בתל אביב, אחר כך בירושלים – שבו נשמח לפגוש אתכם ולענות על השאלות שלכם. האם יהיה עניין באירוע כזה?
(יוסי גורביץ)
