אנשי הרנסנס האחרונים, הטרוריסטים ששכחנו, פרצופו של צה"ל, והדרך ללונדוניסטאן: ארבע הערות על המצב
טועים פחות מהאפיפיור: לממונה על התקציבים באוצר, ולחבר מרעיו, יש בנוסף לידע הכלכלי גם ידע רפואי רב. לא ניתן להסביר אחרת את העובדה כי בשעה טובה אישר האוצר מכרז לרכישת מכשירי MRI נוספים, לאחר שהאוצר נסוג מעמדתו כי מכשיר CT רגיל מספק.
מסתבר, שבנוסף לכישוריהם הרבים והטובים, יודעים נערי האוצר לכמת את נזקי הקרינה שמצטברים אצל חולים שעוברים בדיקות תקופתיות ב-CT, ובנוסף יודעים גם כי העובדה שה MRI מאפשר בדיקה איכותית יותר אינה חשובה כל כך.
לדעתי, וייתכן בהחלט שאני טועה בחשבון האקטוארי מכיוון שאין בידי את כל הנתונים, לא מדובר אפילו בהחלטה כלכלית נכונה, מכיוון שעלות הטיפול בסרטן שהתגלה בגילוי מוקדם זולה בצורה ניכרת מאשר הטיפול בסרטן בשלב מתקדם, אבל גם זה אינו מפתיע, מכיוון שאותם כלכלנים העדיפו תמיד את כיבוי השריפות על פני רפואה מונעת, שיקרה יותר לכאורה, וזולה בהרבה למעשה.
מדובר גם באותם כלכלנים שחושבים שבמסגרת ידיעותיהם הם יכולים להסביר למשרד החינוך כיצד יש לבצע את עבודתו, וכמובן גם למרצים. בעידן שבו כבר כמעט ואין אנשי רנסנס באקדמיה, בעיקר מכיוון שתחומי הידע רבים ומגוונים ורוב החוקרים צנועים מספיק להכיר בכך שרק בתחומם הצר הם יכולים להציג את עצמם כמבינים, אולי צריכים אנו להיות גאים בכך שמשרד האוצר מלא באנשי רנסנס. הרי לנו אנשים שמבינים בחינוך, בבריאות, וכמובן גם בכלכלה.
מיותר לציין, כי לו מנכ"ל הבריאות היה מתיימר לקבוע את יעד האינפלציה, או אפילו להעיר הערה רשמית על מסגרת התקציב, סביר להניח כי נערי האוצר האמיצים היו ממררים את חייו על כל עט שהיה מנסה להזמין. הרי לא מדובר בבעלי ההון, שלפניהם משחקים נערי האוצר, כשהם מפריטים את נכסינו לדעת. מדובר בסך הכל בבריאות שלנו, ובאנשים שהתבלבלו בין היכולת לתמחר סעיף תקציבי ובין הידע וההבנה להחליט על חשיבותו.
(עופר רון)
הטרוריסטים שהעדפנו לשכוח: מברי הכנסת מן הימין פצחו לאחרונה בקמפיין שמטרתו להביא לסגירת התיקים נגד הפורעים בכתום. הרי זה היה כל כך מזמן, מי כבר זוכר מה קרה ב-2005 ומה זה כבר משנה.
השופט ג'ורג' קרא הורה היום לשלוח לכמה עשרות חודשי מאסר שני יהודים יקרים, שכל חטאם הוא שרצו לבצע פיגוע כנגד הציבור הישראלי. הציבור הישראלי זוכר, במעומעם, את הפיגוע שביצע עדן נתן-זאדה בשפרעם; את זה שביצע אשר וייזגן בשילה, כבר שכחו. נשכח גם נסיון הפיצוץ בבנין ברחובות. נשכח גם השמן על הכבישים. נשכחו גם שני הפסיכים שהציתו עצמם במחאה על ההתנתקות.
אנחנו טובים בהדחקת הטרור הדתי; מסוכן מדי להתבונן בו מקרוב.
צורה לה: קבוצה של חיילים החליטה שהצורה הנכונה לטפל בכפריים פלסטינים שמעבדים את אדמתם הגזולה ובפעילי השמאל שמלווים אותם – כדי להוריד את רמת האלימות שהם סופגים – היא לחשוף את עכוזם.
האספסוף היהודוני – אתם יודעים מי הם, אלה שחותמים כ"יהודי גאה", אלה שגזענותם היא אמונתם – התפרצו ב"מה אתם רוצים מהם", "כל הכבוד לצה"ל", וכמובן, חביב הקהל: "למה אתם מפרסמים את זה". באמת, למה להציב מראה מול היהודונים?
תגובות דומות מאד נרשמו בשבוע שעבר, כשחייל גולני בזז מאה שקלים מביתו של פלסטיני. להגנתו טען החייל שהוא התחרט, החזיר את הכסף, ובכל מקרה – הוא בזז משום בגלל שהתרגז על חטיפת גלעד שליט, והכסף לא היה מיועד לו-עצמו, אלא לפיצות לחבר'ה.
העונש בחוק הצבאי על ביזה בעת מלחמה הוא מוות. בית המשפט שלח אותו לשלושה חודשי מאסר על תנאי. גם זה היה יותר מדי ליהודונים, שאחד מהם השווה אותו לרובין הוד. בפעם הבאה שנפסיד במלחמה, רצוי אולי לזכור גם את התקריות הללו.
לונדוניסטאן, הנה אנו באים: משטרת בריטניה גילתה בהפתעה, כך הדיילי מירור, ששוטרים "אסייאתים" (זה המונח הפוליטיקלי קורקט, אבל לא מדובר בשינטואיסטים או בנזירי זן) חיבלו אקטיבית בחקירות של מעשי רצח על כבוד המשפחה. לא זו אף זו: קורבנות עתידיים של 'דת השלום' – נשים, כמעט כולן – מדווחות שקיימת רשת של פקידי ממשלה "אסייאתים" המסייעים באיתורן של הקורבנות, וכי השוטרים הביעו הזדהות דווקא עם הרוצחים.
אז אחרי שהשמאל האופנתי החליט שפמיניזם הוא עניין לנשים מערביות בלבד, ושמילת ילדות היא עניין תרבותי לגיטימי לחלוטין, כנראה שהשלב הבא יהיה אימוץ 'רצח על כבוד המשפחה' כעוד היבט של תרבות אחרת ומדוכאת, שאסור לנו להתערב בו. וזה שמדובר בצורה המחליאה ביותר של פטריארכליות ודיכוי? נו, יש להם נראטיבים משלהם, ואם תגדיר אותם כברברים, אתה אפריורית גזען.
נהוג לומר, אגב, שיש המון מוסלמים מתונים. ראינו הפגנות ענק – אלימות, לעיתים קרובות – של דת הכניעה כשיצאו ספרים שהם לא טרחו לקרוא, או כשהודפסו קריקטורות שהם לא ראו, כל זה בתואנה של 'מניעת פגיעה בשמו של האיסלם'. הפגנות כנגד הסיבה האמיתית לפגיעה בשמו של האיסלם – פגיעה בחפים מפשע וחסרי ישע – משכו, איך לומר, הרבה פחות קהל, אם התקיימו בכלל.
וכדי לוודא שהמסורת תשמר, שלא יהיה מחסור בשוטרים בוגדניים ובני משפחה מסורתיים בעתיד, מחליט עכשיו משרד החינוך הבריטי להוציא את הפיקוח על בתי הספר המוסלמיים מידי הממשלה ולהעביר אותו לידי מפקחים מטעם בתי הספר עצמם. מרשים.
ומלבד זאת, יש להפסיק את רצח העם בדארפור.
(יוסי גורביץ)
יוסי,
מה לעזאזל קורה אתך כשאתה כותב על אנשים שלא נולדו לתרבות המערבית?
"שוטרים ”אסייאתים“ (זה המונח הפוליטיקלי קורקט, אבל לא מדובר בשינטואיסטים או בנזירי זן)"
ובכן, לא שינטו ולא זן, אבל אין שום סיבה להניח שמדובר רק במוסלמים. עוד קבוצה רלוונטית היא הסיקהים (שיש לא מעט מהם בבריטניה, מסיבות מובנות). הנה דוגמא של רצח "על כבוד המשפחה" בקהילה הסיקהית בבריטניה:
http://www.ikwro.org.uk/index.php?option=com_content&task=view&id=245&Itemid=58
http://www.timesonline.co.uk/tol/news/uk/crime/article2492740.ece
כעת, איזו הגדרה היית נותן שתכלול הן קהילות מוסלמיות והן את הקהילה הסיקהית?
"אז אחרי שהשמאל האופנתי החליט שפמיניזם הוא
זעניין לנשים מערביות בלבד, ושמילת ילדות היא עניין תרבותי לגיטימי לחלוטין, כנראה שהשלב הבא יהיה אימוץ ’רצח על כבוד המשפחה‘ כעוד היבט של תרבות אחרת ומדוכאת, שאסור לנו להתערב בו"
אני לא יודע אם אני שייך ל"שמאל האופנתי" (וזה לא מעניין אותי, למען האמת), אבל אני רואה הבדל גדול בין מנהגים תלויי-תרבות שפגיעתם רחוקה מהליות קטלנית (כגון מילת נשים, במיוחד בגרסתה הקלה) ובין רצח "על כבוד המשפחה" שהוא, כפי שכתבתי כבר פעם, מהווה תופעה חריגה גם בקהילות שבהן הוא מקבל לגיטימציה חברתית. וכאשר אנשי משטרה, המופקדים על אכיפת חוק, משתפים פעולה עם עבריינים, זה כבר לא עניין של נורמות תרבותיות אלא של נאמנות נושאי נשק מטעם המדינה לתפקידם. שוטר המועל בתפקידו באופן כזה צריך ללכת למשפט בלי שום קשר לרקעו התרבותי.
(אגב, בחלק מארצות אמריקה הלטינית החוק מזכה, או זיכה עד לאחרונה, מכל אשמה בעל הרוצח את אשתו בשעת קיום יחסי מין עם אדם אחר. אבל הם לא מוסלמים, אז זה בסדר, אני מניח…)
אה, ולגבי מערכת הפיקוח של משרד החינוך הבריטי – אילו טרחת לקרוא את המאמר בקישור שהבאת, ואת הקישורים המסתעפים ממנו, היית מגלה את הדברים הבאים:
א) פיקוח עצמאי על מערכות חינוך מסוימות בבריטניה אינו ייחידי לבתי ספר מוסלמיים. גם איטון, למשל, פועל תחת פיקוח עצמאי. ולהבדיל, קיימת מערכת עצמאית (Focus Learning Trust), המפקחת על רשת של בתי ספר נוצריים אוונגליסטיים
ב) המערכת העצמאית המוצעת של פיקוח על בתי ספר (the Bridge Schools' Inspectorate) צפויה לפקח על קבוצה של בתי ספר מוסלמיים וגם על קבוצה של בתי ספר נוצריים. ומצד שני, לא כל בתי הספר המוסלמיים בבריטניה מבקשים להיכלל בהסדר הפיקוח הזה
ג) לפחות להלכה, גם פיקוח עצמאי על בתי הספר בבריטניה אינו עצמאי לגמרי, וקיימת רשות ממשלתית מיוחדת שתפקידה "לפקח על המפקחים". אין לי מושג למה הממשלה הבריטית בנתה את הדברים כך, אבל מדובר בהסדר ותיק, לא בכניעה אד-הוק לדרישות של מוסלמים. בכל מקרה, אני מעדיף לתת לבריטים את הקרדיט בנוגע ליכולתם לפתור את הבעיות שלהם טוב יותר ממה שיכול לעלות בדעתו של כותב זה או אחר ממדינה מסוימת לחוף המזרחי של הים התיכון. עניין של כיבוד תרבויות אחרות, אתה יודע…
עונש על ביזה בעת מלחמה הוא עשר שנים. גם זה יחסי לעונש על עריקה שהוא חמש עשרה שנה, מתי פעם אחרונה קיבל חייל חמש עשרה שנה על עריקה?
1. משרד האוצר צריך לקבל החלטות בנוגע לתקציב של המדינה. לצערנו, עוד לא גילו דרך לתקצב את כל מה שאנחנו רוצים, ולצערנו, הכל עולה כסף. נורא קל לבקר את "פקידי האוצר" על ההחלטות שלהם, אבל זה גם לא ממש חוכמה. אם הם היו מעבירים את הכסף למכשיר X, זה היה בא על חשבון כסף מY, נגיד, כבישים בטוחים, נגיד אמבולנסים, נגיד אפודים קרמים, נגיד תרופות בסל הבריאות, נגיד תרבות, נגיד חינוך וכו'. על כל החלטה כזאת היה קופץ מישהו (לא בטוח שהוא לא אתה) ותוקף את מי שהיה מקבל אותה בדיוק באותה צדקנות שבא אתה תוקף את ההחלטה הזאת.
2. הקישור לכתבה בדיילי לא קיים יותר, יש לך קישור אחר?
3. כדאי לשים לב שההחלטה הזאת מתייחסת לפיקוח (ofsted) על בתי הספר הפרטיים המוסלמים (והנוצרים). זה לא אומר שבתי הספר הציבוריים המוסלמים (והנוצרים) לא יפוקחו.
יואב,לונדון,לא כל נושא אפשר להכפיף ל"רציו" של השוק. השוק אינו מבין בכל הנושאים.חוץ מאנשי האוצר כמובן.
http://www.ofanan.blogspot.com/
יואב, לדעתי יש לך אי הבנה מהותית של תפקיד משרד האוצר. אין לך וויכוח איתי שהשמיכה קצרה ולא מספיקה לכולם, כמו שפוסטים שלי בנושא סל התרופות היו מראים לך: http://www.hahem.co.il/friendsofgeorge/?p=24
העניין הוא כזה: מותר לאוצר להגיד שלמרות שמכשיר כלשהו יותר טוב, אין כרגע תקציב עבורו, ולכן בלית ברירה יש להמשיך להשתמש במכשיר הישן. זה שונה מהותית מההצהרה שהמכשיר מיותר כי הקיים מספיק טוב, למרות שגורמים מקצועיים החליטו אחרת. זה נכון במשרד הבריאות בדיוק כמו שזה נכון בכל משרד אחר.
נראה לי שאתה, בדיוק כמו האוצר, לא מבינים את ההבדל בין תמחור סעיף תקציבי, שהיא החלטה כלכלית לחלוטין, לבין החלטה על חשיבותו של הסעיף. בדוגמא מוקצנת, משרד האוצר יכול לקבוע כי בתקציב החינוך הקיים אין תקציב לארוחות חמות לילדים, ללא וויתורים על תוכניות אחרות שעליהם יחליט משרד החינוך (ולא האוצר). כמו כן, יכול האוצר להגיד שמפעל ההזנה הוכח כמפעל נכשל ולכן אין טעם להחיות אותו. מה שהאוצר לא יכול להגיד זה שהוא מוכן לתקצב רק חצי מהתוכנית כי בניגוד לדעת מומחי משרד החינוך והבריאות, מספיקה רק חצי מנה מהמנה המתוכננת עבור ילד מצוי. זה בדיוק ההבדל בין להסביר למשרד הבטחון שעליו לבחור בין 3 פצצות מסוג א' לשש פצצות פחות טובות מסוג ב', שהיא עמדה לגיטימית, לבין התערבות בתוכניות מבצעיות וכפיית שימוש בפצצה ב' שלדעת פקיד האוצר, שכידוע לו שעות טיסה ולחימה רבות, מספיק טובה בשביל לעשות את העבודה.
ההערה שלי בפוסט נוגעת בדיוק לעובדה כי באוצר מבינים בהכל, וגם מרשים לעצמם למסמס החלטות של הכנסת והממשלה שלא נראות להם. שלא תבין לא נכון, אין לי שום ספק שחלק ניכר מההחלטות האלו מטופשות ובזבזניות. זה לא משנה את העובדה שמספיק אידיוטים בחרו את הכנסת והממשלה להחליט בנושאים אלו, ובהינתן העובדה שהכנסת היא הריבון, לפקיד האוצר יש בדיוק שתי אופציות: לבצע את החלטות נציגי הציבור במסגרת תפקידו, ככל עוד שהם חוקיות, או להניח את המפתחות על השולחן. למעמד המוזר של פקיד באוצר שהוא בורר סופי בהחלטות דמוקרטיות אין מקום אצלנו.
יואב כתב:
"משרד האוצר צריך לקבל החלטות בנוגע לתקציב של המדינה".
זה נכון, אבל במובן צר בהרבה ממה שאתה מתכוון אליו.
משרד האוצר יכול לקבל החלטות לגבי התקציב שהן בתחום אחריותו. לדוגמא: באיזה אופן לתמחר סעיפים, או כיצד להחליט מהו צפי ההכנסות ממסים.
סביר להניח שמשרד האוצר צריך גם לפקח על האופן בו שאר המשרדים מנהלים תקציב.
וזהו.
משרד האוצר לא צריך לקבוע כיצד לחלק את העוגה (זה תפקיד הנבחרים), וגם לא אילו מכשירים נחוצים יותר מאחרים לבית חולים כלשהו (בשביל זה יש משרד שלם – משרד הבריאות).
בעולמנו הקפיטליסטי משהו, אפשר להצמיד ערך כלכלי לכל החלטה. האם זה אומר שמשרד האוצר צריך להיות הפוסק הסופי בכל נושא?
נגיד, להחליט ששהותנו ביו"ש איננה כלכלית ולכן צריך להפסיק לתקצב את הצבא בכל הקשור בכך?
יואב ואולי רצוי להזכיר עוד פעם ועוד פעם. מעבר לתשובתו של עופר גם אם נניח שההאוצר לא סטה מתפקידו – יש כסף בארץ, והרבה. הכל עניין של סדרי העדיפויות.
מבחינה כלכלית, אגב, מערכת הבריאות כולה היא בזבוז כסף.
אזרח, מה לעשות, החיים עולים כסף, ומישהו, שזה אתה ואני, צריך לשלם על זה.
עופר, ההחלטה בכמה לתקצב סעיף מסויים היא ההחלטה כמה הוא חשוב. זה נכון למשק הבית שלך, נכון למעסיק שלך ונכון למדינה. אם "נערי האוצר" לא ממלאים את הוראותיו של שר האוצר זה מאד בעייתי, האם זה המקרה? אם כן, אז זה צריך היה להיות הדגש של הפוסט.
גיא, אם נערי האוצר לא עושים את מה ששר האוצר הנבחר אומר להם, אז הם צריכים ללכת הביתה. אבל זה לא קשור לעובדה שצריך פקיד כלכלי שיתן לכל החלטה את הערך הכלכלי שלה.
אור, אתה תלך להסביר לילד שהוריו נהרגו בתאונת דרכים שאין כסף בגלל שהשקעת אותו במכונת MRI?
יואב – אסביר לו כי הוריו נהרגו כי היה צריך "לכסות את החוב הלאומי" או להשקיע בבניה בירושלים המזרחית (ליהודים כמובן). הנקודה שלי היא שהטיעון שלך הוא דמגוגי בצורה מחרידה.
כפיי שעופר אמר – טענת האוצר שאין כסף היא לגיטימית אם כי שקרית. לטעון שסיטי מספיק טוב זה יומרה רפואית. וזה לא מתפקידם.
בעניין השטיק האיסלמופובי, מתוך הכתבה של הליידי-מירור:
http://www.dailymail.co.uk/pages/live/articles/news/news.html?in_article_id=512157&in_page_id=1770
It found that "political correctness" was preventing bodies from tackling crimes which exist in the country's Muslim, Sikh and Hindu communities.
אז לא רק מוסלמים.
תאמר לי, לא חבל לך לבזבז מאמצים כדי להכפיש לשווא מיליוני מהגרים מוסלמים באירופה.
סמוך על האירופאים שידעו לטפל במהגרים. ממליץ להתרכז בקירוב לבבות בין יהודים למיעוט האיסלמי (הגדול) הילידי בארץ.
יואב, אם נשים את הנימה הדמגוגית שלך בצד, ונתייחס רק לתוכן של מה שאמרת, הרי לשיטתך יכול פקיד האוצר להחליט כי תשתית מסויימת לכבישים עם תג מחיר מסויים היא טובה יותר מהתשתית שהומלצה על ידי משרד התחבורה ומומחיו. האם זה נראה לך תקין באיזשהי צורה, ואם כן, מדוע לא לבטל פשוט את משרד התחבורה.
ובקשר לתעדוף: האוצר יכול לתקצב משרדים,אין לו סמכות בקשר לתעדוף פנימי.
אור: גם לחסות את החוב הלאומי צריך. וגם לבנות במזרח ירושלים (זאת, הרי, ההחלטה של הנבחרים). תמיד אין מספיק כסף לכל מה שאתה רוצה. תמיד צריך לוותר. ואת ההחלטה על מה לוותר צריך לעשות משיקולים כלכליים, ולא מתוך תמונות דמגוגיות של חולים מסכנים.
עופר: ככה בדיוק פועלת מדינת ישראל, האוצר לא מתקצב משרדים, אלא סעיפים.
יואב לונדון.תמונות דמגוגיות של חולים מסכנים?
דמגוגיות?
יואב, אני מדבר על פרחים ואתה עונה על פילים. נכון, האוצר מתקצב סעיפים, האם זה אומר שהוא רשאי גם להחליט על תוכן הסעיף, משיקולים מקצועיים ולא משיקולים כלכליים? ואם כן, אז מדוע לטרוח להקים משרדים מקצועיים?
פקידי האוצר יכולים לתמחר חלופות ולהגיד אם יש מספיק כסף עבור הסעיף. האם לשיטתך, פקיד באוצר יכול להחליט לא לתקצב יותר תרופות מסויימות בגלל שאספירין זה מספיק טוב? ואולי בכלל אפשר לעבור להומאופתיה ובכלל להוזיל עלויות?
אם אתה חושב שלא, וכי משרד הבריאות ומומחיו הם המוסמכים לפסוק בקשר לאפקטיביות של טיפול, הרי אנחנו מסכימים, ואם אתה חושב שכן, אז באמת אין טעם להמשך הדיון. כנראה שגם אתה איש רנסנס.
עופר, רק הערה אחת:
אם נעבור להומואפתיה מחיר הבריאות רק יעלה (ניסיון מר:) )
לאזרח, כן. זאת דמגוגיה. אפשר להוציא 100% מהתקציב של מדינת ישראל (או כל מדינה אחרת) על מערכת הבריאות, ועדיין יהיו אנשים חולים ומסכנים. מה לעשות, בריאות עולה הרבה כסף, ותמיד יהיה חולה שדווקא התרופה למחלה שלו לא מתוקצבת.
עופר, השאלה עם הפקיד שמחליט את ההחלטות עובד במשרד הבריאות או האוצר היא די שולית. מישהו, פקיד, צריך לקבל את ההחלטות (או, יותר נכון, להמליץ לממשלה על ההחלטות), והוא חייב להבין את ההשלכה הכלכלית של ההחלטה שלו, ובשביל זה הוא צריך הכשרה כלכלית. מצד שני, לא צריך להיות רופא, ללמוד 7 שנים לתואר, ולעשות סטאג' והתמחות, אלה כישורים מאד חשובים לטיפול בחולים, לא לקבלת החלטות כלכליות במסגרת מערכת הבריאות (כמו מערכות אחרות, חינוך, ביטחון או תחבורה). בשביל לקבל את ההחלטה איזה מכשיר טוב יותר מספיק לקבל את הנתונים הסטטיסטיים היבשים. מטבע הדברים, כל משרד רוצה להגדיל את התקציב שלו, ורוצה לעשות את זה על חשבון התקציב של המשרדים האחרים או על חשבון משלם המיסים. משרד האוצר מנסה להקטין את כל התקציבים. אין כאן טובים ורעים, כל אחד עושה את תפקידו, וטוב שכך. חבל לתת לאחד הצדדים להשתמש בדמגוגיה על חשבוננו.
יכול מאוד להיות שלא היה מקום לפקידי האוצר להתערב בהחלטה הספיציפית הזו, אבל הטיעון מלא הלעג לחוסר היכולת של מי שאינו "מומחה" להגיע להחלטות עקרוניות הוא שגוי ומקומם, מה גם שהוא עתיק בהרבה מהעידן המודרני, ואף עתיק מהרנסנס.
למעשה, כבר אפלטון בכבודו ובעצמו לעג ליומרתם של נציגי ופקידי הציבור להחליט בעניינים עקרונים בזמן שאינם מומחים לכך (אפלטון היה שונא-דמוקרטיה קנאי). כנגדו, טענו הדמוקרטים האתונאיים כי בהחלטות עקרוניות הנוגעות לציבור כל אדם רשאי וכשיר להביע דעה. למעשה, רק נציגי הציבור יכולים להחליט החלטות עקרוניות בנוגע לציבור, ונציגי-ציבור אלו מטבעם אינם מומחים. עם זאת, ההתייעצות עם מומחים מאפשרת להם להגיע להחלטה נאותה.
אפלטון, לעומתם זאת, פינטז על "המלך-פילוסוף", מעין אדם עליון שחינוכו המשובח יכשיר אותו למומחיות עליונה ביכולות השלטון, ויאפשר לו להחליט בכל דבר ועניין לגבי חיי נתיניו. למעשה, אפלטון גם ניסה להכשיר בעצמו "מלך-פילוסוף" שכזה, בפוליס היוונית סיראקוסאי שבסיציליה. כל שהוא הצליח ליצור הוא רודן אכזרי. מאז ועד היום כל ניסיון ליצור "שלטון מומחים" שכזה נגמר ברודנות.
חזרה לימינו אנו: אנו חיים במשטר דמוקרטי, וכל עוד צורת השלטון הזו מוסכמת עלינו, אין לזלזל ביכולתם של נציגי ופקידי הציבור להגיע להחלטות עקרוניות בתחומים אותם אינם מכירים באופן אינטימי. כל עוד הם מתייעצים כיאות עם מספר מומחים, כמובן, ושוקלים את המלצות אלו באופן ראוי. יכול להיות שההחלטה הספציפית הנ"ל לא היתה צריכה להיות של האוצר, אלא של משרד הבריאות או של הכנסת. מצד שני, גם אלו הם מומחים לתהודה-מגנטית בדיוק כמו פקידי האוצר, אך העובדה שאינם פרופסורים לרפואה לא אמורה לפסול אותם מהחלטות עקרוניות בנושא.
דודי, אני מסכים אם מה שאמרת, אבל זה לא מה שאני אמרתי. שוב: פקיד האוצר יכול להתייעץ עם כל מומחה, וכן חבר הכנסת, הם יכולים לשמוע על כל החלופות, לקבל תמחור לכל אחת מהם, ולדעת על ההשלכות שלהם. לא רק שהם יכולים, אלא שזוהי חובתם כפקידי או נבחרי ציבור.
מה שהם לא יכולים לעשות, זה להכתיב למומחים את חוות הדעת המקצועית, אם זה מספיקותו של ה CT למשרד הבריאות בארץ, או דחיפת הבריאתנות כנגד דעת המומחים אם מדובר בארה"ב.
ושוב, פקיד האוצר יכול להגיד כי אין כסף לתשתית כבישים ראויה. הוא אפילו יכול לטעון כי במסגרת התקצבי הקיימת עלות מסויימת בחיי אדם היא סבירה לעומת הנדרש לתיקון התשתיות. הוא לא יכול להגיד כי למרות שכל המומחים טוענים כי התשתית בארץ כושלת, היא בעצם בסדר גמור.
כנ"ל הוא יכול לטעון כי מודל ההוראה באוניברסיטה לא מתאים בהינתן מסגרת התקציב. מה שהוא לא יכול לעשות זה לטעון שמודל ההוראה לא מתאים מבחינה פדגוגית ולכן אין לתקצבו. זה תפקידו של משרד החינוך.
האם עכשיו הטיעון יותר מובן?
יוסי – אני לא יודע אם פספסת את זה או סתם החלטת לא להתייחס, אבל הסיפור הזה:
http://news.walla.co.il/?w=/1/1229415
ראוי להשתלב באופן טבעי בלקט הקטן שעשית על התנהגות חיילי צה"ל בשטחים בזמן האחרון, שזוכה, לפחות בטוקבקים, לתשבוחות מהללות.
צורה לנו, לא "לה".
לונדיניסטן או לא, בינתיים דווקא במדינה אחרת נמצא אזורים בהם יש אוטובוסים נפרדים לנשים ולגברים, בהם אישה לא יכולה ללכת בביגוד "לא צנוע", בהם נשים נרצחות על רקע כבוד המשפחה לא פחות, וציבורים שלמים שאומרים "ברוך שלא עשני אישה", ולמעשה, אפילו לא צריכים לראות אישה:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3501459,00.html
אותי, כישראלי, זה מדאיג הרבה הרבה יותר.
על חשיפת ישבן: 21 יום בפנים. כמה זמן יושבים בישראל חיילי צה"ל על רצח של פלשתיני? וכמה יושבים מתנחלים?
אסף,
"בהם נשים נרצחות על רקע כבוד המשפחה לא פחות"
כלומר, רצח נשים על רקע פגיעה בכבוד המשפחה במגזר היהודי לא פחות גבוה מרצח נשים על רקע פגיעה בכבוד המשפחה במגזרים אחרים במדינתנו?
אשמח לקבל קישור לסטטיסטיקות הללו.
ביום חמישי חזרתי מארהב השתתפתי בצעדה למען ישראל ברור לי שהטמבלויזיה הישראלית לא הציגה את האהדה הגדולה בקרב אזרחי ארה"ב אשר אינם חברי שלום עכשיו ודומין , ולכן גם לא הופתעתי מהשנאה כלפי המתישבים היהודים בחלקי ארץ ישראל , לא הופתעתי מהזכרת העוונות שלהם , באמת נורא ,אני עדיין זוכר את בני שחזר בימים בו פוצצו אותנו הדמוקרטים ואנשי דת האמת מפלסטין משדות הקטל כאיש רפואה וסיפוריו הנוראים ,לסיכום המשיכו בשינאתכם אתם בסוף