החברים של ג'ורג'

אל תתנו לתעמולה של צה”ל והממשלה לרמות אתכם: ההסלמה האחרונה כולה פרי מהלכי ישראל

כוחותינו האמיצים נמצאים ביום השני של מבצע “צוק איתן” – השם שנבחר כנראה בגלל ש”פאלוס זקוף” ×”×™×” זוכה להתנגדות מפלגות הימין הדתי בשל היותו יווני, טפו – ועד ×›×”, הם הצליחו להרוג את האנשים הבאים:

סיראח אאל, בת שמונה

בסאם כווערה, בן 10

חוסיין כווערה, בן 13

מוחמד אשור, בן 15

דנה המד, בת 16

מוסא חביב, בן 16

אחמד מג’די, בן 16

כמו כן הרגו חמושינו המעופפים עוד ילד, ילדה ותינוקת ששמם טרם הותר לפרסום. נכון לרגע כתיבת שורות אלה, הרגו חוליות המוות המעופפות של צה”ל 31 פלסטינים ברצועה, ביניהם חמישה אנשים שלטענת הצבא היו מיועדים להתנקשות (”סיכול ממוקד”) בשל חלקם בפעולות התנגדות אלימות פלסטיניות שחלקן היו פעולות טרור. (לרשימה מתעדכנת, ראו כאן.) המספר לא כולל את החמושים הפלסטינים שנהרגו בקרבות עם חמושי צה”ל.

ראש ממשלתנו היקר – הוא ואשתו לא בוחלים בגניבת רהיטים – טען לאחרונה שהחמאס לא הותיר לישראל ברירה. וואלה. הוא, והתקשורת שציטטה אותו ללא הסתייגות, שכחו כנראה את השתלשלות האירועים. ב-15 ביוני, מת מפצעיו עלי עבדל לטיף אל עוור, לאחר שנפצע ארבעה ימים קודם לכן מתקיפה של חיל האוויר הישראלי; בן שבע ×”×™×” במותו. בתקיפה נהרג גם דודו, מוחמד אל עוור. צה”ל הודה אחר כך בשקט שהוא פספס ואלו לא היו המטרות. אף אחד בישראל לא שם לב. נו, אלה רק עזתים.

בעזה שמו לב.

אחר כך באה חטיפת שלושת הנערים. נתניהו הצהיר בקול גדול, והתקשורת הישראלית החרתה-החזיקה אחריו, שהחמאס אחראי על החטיפה – זאת למרות שנתניהו מעולם לא הציג כל ראיות לכך ולמרות שהחמאס הודיע שהוא לא מכיר את החטיפה הזו. כתוצאה מכך, החל חיל האוויר לתקוף ברצועה. כלומר, לתקוף יותר מבדרך כלל.

כפי שישראל עושה תמיד, במיוחד בימי נתניהו, כשצריך להסיח את הדעת ממשהו: נהרוג כמה עזתים. ×–×” יגרום להם לירות לשטח ישראל, בדרך כלל לשטחים ריקים, ואז ×™×”×™×” תירוץ לבצע שם הפצצה רצינית, וזה יגרום לצה”ל ולממשלה להיראות כמו גבר-גבר. כמה עזתים – חלקם הניכר לא מעורבים – ימותו, אבל לציבור בישראל לא אכפת, וקצת מתיחות בטחונית תמיד מאפשרת לממשלה לסלק עננות מדאיגות. זוכרים את הרצח של מוחמד אבו ח’דיר, שבוצע רק לפני שבוע? לא? וואלה. זוכרים את השערוריות שבהן ×”×™×” מעורב המפכ”ל דנינו? לא? איזה פלא.

וזו לא הפעם הראשונה. באמצע המחאה הגדולה של 2011, יצא נתניהו פתאום למבצע גדול ברצועה, אחרי פיגוע שבכלל הגיע מסיני. זה הצליח: התקשורת עטתה מיד חאקי, והכותרות השתנו. כשהסתבר שזה לא מספיק, נתניהו בגד בבוחריו ובהבטחותיו ארוכות השנים, ושחרר 1,027 כלואים עבור גלעד שליט.

×–×” עובד כמו קסם: מפציצים בעזה, והעזתים לא יכולים להחזיר בצורה אפקטיבית. הם יכולים לירות כמה צינורות מעופפים, אבל לא הרבה מעבר לכך. אלה צינורות מפחידים נורא אם אתה גר בטווח שלהם, אבל לממשלת נתניהו לא באמת אכפת מתושבי שדרות. וכשהמצוקה מגיעה לשיא, כשתרגילי ×”-hasbara מתפוצצים לך בפרצוף ופתאום ההסתה שלך חוזרת אליך; כששר החוץ שלך מודיע שהוא פורש מהמפלגה שלך ואחרי תרגיל מסריח במיוחד משאיר אותך עם מפלגה עם 19 מנדטים בלבד – ×”×›×” בעזתים והסח את הדעת.

וכל כך התרגלנו לזה. חוליות המוות המעופפות שלנו כל כך טובות בלהרוג אזרחים בלי שיקרה משהו לישראלים, שאף אחד כבר לא שם לב. התקשורת לא מדווחת על האנשים שאנחנו הורגים. ברוב מוחלט של התקשורת הישראלית, אין להם שמות. הם לא בני אדם. הם אפילו לא צל.

ואחרי החטיפה, נתניהו וצה”ל הפציצו את ×¢×–×” פעם אחר פעם, עד שבסופו של דבר הם גררו גם את החמאס, אחרי שנתיים של הפסקת אש עליה הוא שמר, לפתיחה באש לעבר ישראל. אחרי השקרים המקובלים – הפעם דובר צה”ל נתפס – הכריזו בקול גדול על כך ש”חמאס לא השאיר לנו ברירה” אחרי שהפצצנו את ×¢×–×” במשך כמעט חודש, והודיעו על “און מתפרץ” או איך שלא קראו לו.

והפעם ילדי הכאפות החזירו חזרה. בניגוד לחמושים שלנו, ולתעמולה של צה”ל, הם לא מי יודע מה טובים בהריגת אזרחים – בעזה, צה”ל מוביל בזה בערך ביחס של 500 לאחד – אבל הם בהחלט יודעים להפחיד. הרקטות חסרות התועלת שלהם אולי עוד לא הרגו אף אחד בסבב הנוכחי, אבל הן מצליחות לשבש את החיים עד קיסריה.

הבהמה הירוקה, כרגיל, נתפסה עם המכנסיים למטה. מבצע צבאי שכולל פלישה קרקעית היא לא מעיזה לעשות – יש סבירות גבוהה שכמה חיילים ייהרגו מאש ידידותית, כמו 50% מההרוגים של צה”ל בעופרת יצוקה, והמטרה העליונה של צה”ל היא המנעות מאובדן חיילים – ועכשיו היא בעיקר מייללת.

קצין אחד אמר – בעילום שם, כדי שאי אפשר ×™×”×™×” לתפוס את צה”ל בשקר – שהחמאס מחביא את הרקטות שלו בבתי חולים, אחרת וואי, וואי, וואי מה היינו עושים להם. כזכור, בפעם האחרונה שצה”ל האשים את החמאס בכך שהוא מסתתר מאחורי צוותים רפואיים, כשהוא טען שצוותי אמבולנס מסיעים קסאם, הוא נתפס בשקר. גם הפעם אין הוכחות, ×›×™ הציבור הישראלי לא צריך כאלה. קצין בכיר בחיל האוויר השתחץ בכך שהרסנו את הבתים של בכירי חמאס, וש”אין להם לאן לחזור,” כמו גם בכך שכוחות המוות המעופפים שלנו השליכו כבר 400 טונות של חומר נפץ על אחד האזורים היותר צפופים על פני כדור הארץ; עם זאת הוא נאלץ להוסיף באומללות ש”קשה להעריך אם הדבר ישפיע על החמאס באופן ישיר.”

במקביל, הגביר הצבא את המצור על אוכלוסיית הרצועה. כעת, הוא מונע כניסה של חפצים מסוכנים כמו נעליים, נייר או בגדים (!) לרצועה. כן, זה שיפור ביחס לתקופה שבה עמוס גלעד העתיק מהנאצים ואסר על הכנסת שוקולד או צעצועים לרצועה, אבל זה מעיד על אובדן העשתונות. את מי אתם מענישים?

אגב, כפי שציין יפה ניתאי פרץ, המצור של ישראל לא מי יודע מה הועיל: “וואו, לפי ×–×” שחמאס השיגו רקטות שמגיעות עד חיפה וטילים נגד מטוסים, אפשר לראות שהסגר על ×¢×–×” ×”×™×” ממש אפקטיבי. מזל שלא נתנו להם לייצא תותים.” כפי שהיו הישראלים אדישים – אלה מהם שלא היו נלהבים – למצור על אוכלוסיה של מיליון וחצי איש, כך הם אדישים או נלהבים למותם.

אבל לא המצור ולא ההרג ישנו עובדות בסיסיות. הישראלים לא רוצים לחשוב על ×¢×–×”, אבל ×¢×–×” שם. היא לא הולכת לשום מקום, היא לא “תטבע בים” כפי שייחל פושע המלחמה שעם רציחתו התאלה וישב לימין האל, והחמאס גם הוא לא הולך להתאדות. הוא מייצג תנועה עממית שורשית, שקיימת בגלגולים שונים בעזה יותר משבעים שנה. כוחה, כמובן, עולה ויורד – אבל היא שם. מי שחושב שאפשר להשמיד אותה באמצעות עריפה של בכירים, או באמצעות רצח בני משפחתם, משלה את עצמו – ורק מוודא שהסכסוך ×™×”×™×” ארוך יותר ומדמם יותר.

ועוד דבר אחד: אראל סג”ל קרא היום ב”מידה”, העאלק-מגזין של העאלק-ימין-אינטלקטואלי, לפלסטינים מעזה “חבורת עכברושי בר… כנופיה עלובה של מוטציות גנטיות… נולדתם בביוב ותמותו בביוב.” אני שמח לראות ש”מידה” וסג”ל כבר לא מתביישים בעצמם ואימצו בגאון את הניאו-נאצי הפנימי שלהם, זה שתמיד היה שם.

הערה מנהלתית: בימים האחרונים התקבלו מספר תרומות בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורמים.

(יוסי גורביץ)