החברים של ג'ורג'

ארכיבישוף תעשיית השקרים רוכב שוב

בכיר תועמלני ישראל, בן דרור ימיני, כותב הבוקר (ג') בשצף קצף על חשיפת מסמך הכמעט-רעב של עמוס גלעד (למסמך עצמו התייחסתי כאן). הטקסט של ימיני תמוה, בלשון המעטה, אפילו ביחס לטקסטים הרגילים שלו.

הוא מתחיל בשקר ראשון: הדיון בבית המשפט העליון בחשיפת הנתונים של גלעד היה "דיון סרק, משום שהנתונים פורסמו עוד לפני כן." הם לא פורסמו. זו היתה כל המטרה של הפניה לבית המשפט: לפרסם אותם. מיד לאחר מכן, מאשים ימיני את בתי המשפט על כך שאישרו לפרסום "חשיפת מסמכים שנועדו רק, ואך ורק, לתעמולת זוועה נגד המדינה."

זו התבטאות מדהימה מצד מי שעדיין יש כאלה שרואים בו עיתונאי. הוא אומר שהשיקול העליון של בתי המשפט, מעבר לזכות הציבור לדעת מה עושה הממשלה שלו, צריך להיות האם המידע עשוי לשמש ל"תעמולה נגד המדינה." ימיני עושה כאן את הטריק הידוע של החלפת מדיניות של ממשלה במדינה. אמור מעתה, מידע שעשוי להציג את ממשלת ישראל באור לא נוח ("תעמולת זוועה") יהיה חסוי אפריורי. צה"ל יבצע פשעי מלחמה? אין על מה לדווח, אסור לדווח. המאבק לחשיפת המידע על טבח כפר קאסם, אליבא דימיני, היה מיועד ל"תעמולת זוועה" נגד המדינה.

כאן מגיע השקר השני. ימיני כותב שהמסמך היה רק "הצגת נתונים בדיון פנימי." כנראה שגם הוא אימץ את העמדה של יאיר לפיד, לפיה הוא מקבל תמיד את עמדת מערכת הבטחון. המסמך לא שימש רק לצרכים פנימיים. המספר 106 משאיות מזון, שהופיע במסמכים האלה, שימש את סגן השר וילנאי בהנחיות שהוציא, ובבג"צ טענה המדינה שאסור להכניס יותר מ-300 עגלים בשבוע לרצועה – בדיוק המספר שננקב במצגת שצה"ל הכחיש תחילה את עצם קיומה ואחר כך טען ששימשה רק לדיונים.

הלאה. שקר שלישי, אולי הנלוז מביניהם: ימיני כותב ש"היו הגבלות מסוימות על מוצרים מסוימים. קוויאר ופירות ים לא היו כלולים ברשימת הסחורות שהגיעו לעזה." בכך מאמץ ימיני מבלי משים את התפיסה הישראלית הרווחת, שלפלסטינים לא מגיע ליהנות מאותם המוצרים שהישראלים נהנים מהם. אבל הוא משקר.

הנה רשימה חלקית שדברים שעל פי עמוס גלעד (ושר הבטחון ברק, וראשי הממשלה אולמרט ונתניהו) אסור היה להכניס לרצועת עזה עד אחרי שהרוגי המרמרה פרצו את המצור בדמם:

כלי נגינה

חכות

מצופים

צעצועים (צעצועים!)

ציוד כתיבה

נייר A4 (אלא לארגונים בינלאומיים)

פיצוחים

שוקולד (פאקינג שוקולד)

ממתקים בכלל

הכוסברה המפורסמת

אגוז מוסקט

צ'יפס

ריבה

חלבה

מלט

קופסאות פלסטיק/זכוכית/מתכת

מוצרי קוסמטיקה

ויש עוד. הרשימה, הארוכה למדי, כאן (זהירות, מסמך, שכולל גם את התאריכים שבהם הוטל האיסור – שימו לב לסמיכות התאריכים להתקפה על המרמרה). עברתי בקפידה על המסמך, אבל לא מצאתי כל שריד לאיסור על הכנסת סושי ופירות ים לרצועה. אני חושד שאוכלוסיה שנמנעו ממנה מוצרים בסיסיים כמו שוקולד וצעצועים, הכל בשם השמירה על בטחון ישראל, לא כמהה לסושי דווקא. אבל גם אם כן, מה הפשע כאן? כמה בהמה אפשר להיות בשם הציונות? עזבו, אני לא רוצה תשובה על השאלה הזו.

כאן המקום לציין שהרשימה המלאה של עמוס גלעד, זו שמנעה מילדי עזה צעצועים ושוקולד וכלי נגינה, עדיין חסויה. ימיני, יש להניח, יגן בהתלהבות על המשך החסיון הזה. העובדה שקלגסי מסוף המחשב שלנו מנעו מאוכלוסיה שמורכבת ברובה מבני 18 ומטה ממתקים וצ'יפס עוד עשויה להיות "תעמולת זוועה."

שקר רביעי: ישראל, טוען ימיני, בכלל לא רצתה להטיל סגר. החמאס המרושע הוא זה שאילץ אותה להטיל אותו בכך שירה רקטות. אבל הסגר הוטל על הרצועה לפני שהחמאס פתח בירי רקטות: הוא הוטל אחרי שחמאס השתלט על הרצועה. המצור, בקיצור, היה מיועד להעניש את האוכלוסיה העזתית על תמיכתה בחמאס. משום מה, מאחר והפלסטינים הם בני אדם – מה שמפתיע את מקבלי ההחלטות שלנו פעם אחר פעם – זה לא עבד. הפלסטינים התאגדו סביב המשטר, שלא כולם – בלשון המעטה – תמכו בו. ירי הרקטות המאורגן של החמאס החל אחרי הטלת המצור: הוא היה מיועד לשכנע את ישראל לפתוח את המעברים. אבל ימיני טוען שישראל "היתה ששה" לבטל את המצור, אלא ש"חמאס התעקש על המשכו."

ישראל כל כך ששה לבטל את המצור, שלפני כמה ימים היא השתלטה על עוד ספינה שהיתה בדרכה לעזה, והחמושים תקפו בשוקרים את הפעילים הישראליים שהיו עליה. אם ישראל כל כך רוצה להסיר את המצור, מה מונע ממנה מלהניח לספינות פשוט לעבור? אדרבא, תודיע ישראל שהיא מסירה את התנגדותה לבניית הנמל בעזה, תתחייב שלא להפציץ אותו, ותכריז שבמקביל היא מצפה שתוך מספר חודשים, עם תחילת פעילותו של הנמל, כל המזון והסחורות האחרות יגעו לעזה דרך הנמל שלה, לא דרך נמל אשדוד. זה, כמובן, לא יקרה. כי ישראל לא רוצה להפסיק לשלוט בעזה. היא רק רוצה לעשות את זה בלי להתפס כאחראית לגורלם של האנשים שהיא מחזיקה בכלא הפתוח הגדול בעולם. חושבים שזה לא המצב? נסו לשכנע את ישראל לאפשר לתושבי עזה להתאחד עם קרוביהם בגדה המערבית.

ומעל לכל זה מרחף שקר גדול במיוחד. כשפסקה שופטת בית המשפט המחוזי רות רונן שהמדינה חייבת למסור את המצגת לגישה, יצא נגדה בן דרור ימיני במסע צלב קטן. הוא חיטט ומצא שהיא היתה – אתם יושבים? – העוזרת של יוסי שריד, כשעדיין למדה משפטים. מסתבר שהבטחוניסט שבאנשי השמאל הציוני פסול גם הוא בעיני ימיני. עוד טען ימיני שרונן היתה צריכה לפסול את עצמה, משום שבעלה עובד בקרן החדשה לישראל, שגישה היא אחד הארגונים שמקבל ממנה מימון. בעלה של רונן לא עובד בגישה, היא עצמה לא מכירה את העמותה, אבל מבחינת ימיני זה לא משנה. הוא רמז בגסות שהפסיקה הזו היתה מוטה פוליטית.

עכשיו בא בג"צ ודחה את ערעור המדינה על החלטתה של רונן, מה ששומט את תזת ה"שופטת השמאלנית המוטה שמכירה את יוסי שריד" של ימיני. ימיני כתב הבוקר מחדש על כל הנושא. האם הוא הזכיר במילה את העלילה שלו מלפני שנתיים? כמובן שלא. האם הוא התנצל עליה? לא, כי רונן – בניגוד, למשל, לאחמד טיבי – לא עושה רעש בנושא. אלא שבעקבות המעקב אחרי התחרפנותו של ימיני מותר לחשוד שהוא עסוק במרץ בחיפוש ראיות לכך שגם שופטי בג"צ האלה חשודים ב"דה לגיטימציה." אחד מהם הוא ערבי, אומרים, ואחד אחר בטח פסק פעם לטובת ארגון זכויות אדם. חכו למאמר הבא, שבו מלב הקונסנסוס ולב הממסד הציוני יזהיר אותנו בן דרור ימיני, בהיסטריה העולה ביחס זהה לירידת ערך האמת בטקסט, מפני אנשי "תעשיית השקרים" שעסוקים ב"דמוניזציה."

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

60 תגובות על ”ארכיבישוף תעשיית השקרים רוכב שוב“

  1. אלון הגיב:

    ההסטוריה תזכור את בן דרור כאחד מגדולי המסיתים וללא ספק המסוכן שבהם. הוא תמיד מזכיר לי את אלסוורת טוהי , למרות שהוא הרבה פחות מעודן.

    • דניאל הגיב:

      1. לא ידעתי ששוקולד וצעצועים הם "מוצרים בסיסיים".
      2. מי אמר שלפלסטינים לא מגיע לקבל מוצרים כאלה? לך לגדה – תמצא שם שוקולד (וגם צעצועים וכוסברה).

      • שחר הגיב:

        1. תשאל את הילדים שלך.
        2. הפלסטינים בעזה לא יכולים ללכת לגדה. זה לא עוזר להם שיש שם שוקולד, צעצועים וכוסברה.

    • ניר הגיב:

      אמת. אין כותב מסוכן מהצדקן הנבוב הזה.

  2. גלעד ב. הגיב:

    "הסגר הוטל על הרצועה לפני שהחמאס פתח בירי רקטות".

    למיטב זכרוני הסגר הוטל על הרצועה ב2007.

    קבל טבלה, נקווה שיצא טוב:

    שנה ירי מרגמות ירי רקטות קסאם
    2001 245 4
    2002 257 35
    2003 265 155
    2004 876 281
    2005 238 179
    2006 229 946
    2007 640 783
    2008 ? 2,048‏
    2009 ? 455‏

    סתם, עובדות שכאלה.

    נכון שהסגר הוטל בעקבות ההפיכה הצבאית שחמאס עשה ובמנותק מירי הטילים. החמאס, בניגוד לפת"ח, לא חתום על שום הסכם שקובע סידורי ביטחון עם ישראל ורוצה באופן אקטיבי לפגוע בישראל (ומצהיר על כך בריש גלי). מצרים סגרה את הגבול שלה עם עזה ב2007 גם היא, עוד בזמן שחמאס נלחם בפת"ח.

    סתם, עובדות כהוויתן. מסקנות יסיק הקורא.

    • יואב הגיב:

      מה. יש למר גורב.יץ לומר על כך

      • עדו הגיב:

        א. תודה על הרשימה המפורטת. כבר הורדת מעל הפרק את השקר לגבי ההתנתקות שגרמה לירי הקאסמים. הנה זה התחיל עוד קודם.
        ב. אם היו רקטות ב2004 למה אז לא הוטל הסגר על הרצועה? הסגר הוטל בעקבות עליית החמאס לשלטון ולא בעקבות הירי (אחרת כבר היו עושים את זה קודם)
        ג. ואחרי כל זה אני לא אומר שיוסי צודק ושהירי של הרקטות לפני הסגר לא היה של החמאס. אולי החליט מי שהחליט שאם החמאס עכשיו בשלטון אז הוא אחראי ואי אפשר יותר להאשים בירי ארגון סורר כי הארגון הסורר כבר הפך לארגון השולט.

        • דניאל הגיב:

          לדעתי, החליט מי שהחליט, ובצדק, שעליית החמאס משקפת את הלך הרוח באוכלוסיה העזתית, והחליט שהאוכלוסייה העזתית צריכה להבין שיש מחיר על תמיכתה בארגון כגון זה. מה לעשות, מי שתומך בארגון כמו החמאס שייתנזר משוקולד וצעצועים. לאור האמונה החודרת לא הייתי רואה את זה כאתגר גדול מדי.
          מה לעשות ובינתיים חלק ניכר מהאוכלוסייה בעזה מתפכח, כשהוא חווה על בשרו את נחת השלטון שהביא על עצמו. כולי תקווה שההפיכה בעזה הייתה למעשה הקדמה למה שכונה האביב הערבי, ושבקרוב יגיע שלב ההתפכחות והריאקציה לשלטון הזה, כפי שלדעתי יקרה בעתיד גם במצרים.
          אך במידה והריאקציה תהיה לכיוון הקיצוני
          עוד יותר שקיים ברצועה (ואני כלל לא בטוח בכך), יתכבדו התושבים גם בהגבלת כניסה של טחינה.

          • חנן הגיב:

            וכשיחליט מי שיחליט, ובצדק, שממשלת ישראל משקפת את הלך הרוח באוכלוסיה הישראלית, ויחליט שהאוכלוסיה הישראלית צריכה להבין שיש מחיר על תמיכתה בממשלה כגון זאת.
            מה לעשות, מי שתומך בממשלה כמו הליכוד ומולדבה ביתינו שיתנזר משוקולד וצעצועים….
            כן?
            (ברור, ממשלת ישראל לא יורה סתם רקטות על אזרחים תמימים, אבל היא גונבת להם את האדמה, שודדת להם את המים וממקיימת שלטון אפרטהייד בשטחים הכבושים).

            • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

              תבדוק קובם מה המילה אפרטהייד אומרת לפני שאתה משתמש בה…

          • אמת מארץ הגיב:

            בהתחשב במאמץ המודע והמכוון שישראל השקיעה בהעלאת החמאס, זה קצת צבוע.
            וגם מה שחנן אמר

        • גלעד ב. הגיב:

          א. נכון.
          ב. נכון, ואפילו כתבתי את זה בתגובה הקודמת.
          ג. הירי בהחלט היה של החמאס, והמשפט של יוסי כאילו החמאס החל לירות רק אחרי שהוטל הסגר לא נכון עובדתית.

          בעיני הנקודות החשובות הן שלא רק אנחנו סגרנו את הגבול, אלא גם מצרים לא רצתה להתעסק עם הכלב השוטה הזה ששם בגדה, ושהסגר (כעקרון) היה מוצדק מסיבות ביטחוניות. עם שכנים כאלה גבול סגור זה מוצדק לחלוטין.

          לא שאני בעד הסגר כפי שהוא היה – לתת רשימה לבנה של מוצרים מותרים במקום רשימה שחורה של מוצרים אסורים זה טפשי, ולהגביל את כמויות המזון שמוכנס זה לא אנושי.

          אבל לא לאפשר כניסה של מלט וברזל, עם כל הצער שבדבר ועם כל הסבל שזה גורם לאוכלוסייה האזרחית, זה לגיטימי.

    • דני הגיב:

      הערה שמאירה את הנתונים אפילו באור יותר חזק:
      מרבית ירי הפצמ"רים והטילים של 2007 החל באוגוסט, זמן קצר לאחר ההשתלטות הצבאית על הרצועה. למעשה, מלבד ההסלמה במאי 2007 – שנגרמה על רקע עימות פלסטיני פנימי וללא קשר לישראל – היה ירי מצומצם מאוד. ההשתלטות הביאה להגברה של הירי (אחרי צמצום מסוים מאז נובמבר 2006), ולכן חידדה את הצורך של ישראל לנקוט מדיניות מול השלטון של חמאס ולא רק מול הטרור שהתנועה הפעילה.

  3. חץ בן חמו הגיב:

    קראתי ואני מבין את הטענות שלך אבל אני לא מוצא את התשובה לשאלה הפשוטה שממשלת ישראל שואלת: אם יהיה מחר נמל בעזה והחמאס ישלוט באותו נמל, מה ימנע מהם לקבל דרך הנמל אמצעי לחימה?

    • ygurvitz הגיב:

      שום דבר. בדיוק כמו ששום דבר לא מונע מסוריה לקבל אמצעי לחימה דרך הנמלים שלה.

      • דניאל הגיב:

        ואתה חושב שאנחנו לא מגבילים את הכניסה לנמלי סוריה בגלל שאנחנו לא רוצים או לא יכולים? ואם היינו יכולים למנוע משלוחי נשק לכל מדינות האויב, לא היינו עושים זאת? במקרה דנן אנחנו יכולים.
        ונקודה שנייה: כמה טילים נורו אלינו מכיוון סוריה בשנים האחרונות?

        • ygurvitz הגיב:

          אתה יכול להטחל מצור ימי על הרצועה – למעשה, ישראל עושה בדיוק את זה. מה שאתה לא יכול לעשות הוא לטעון שבמצב כזה, הפלסטינים צריכים לדאוג לעצמם. סגרת את נתיבי האספקה שלהם? אתה אחראי עליהם. זה עד כדי כך פשוט.

          • עמית הגיב:

            לא סגרתי את שום נתיבי האספקה שלהם ואין לי אפשרות לסגור אותם גם אם הייתי רוצה. יש להם את הנתיב האספקה מהגבול במצרים שאין לי כל שליטה עליו והמצרים עושים בו כרצונם. אז לא, אין לנו אחריות עליהם.

            • ygurvitz הגיב:

              להזכירך, מצרים סגרה את הגבול כי ישראל דרשה זאת ממנה. והדרישה לנתק את הרצועה מהגדה חצופה במיוחד לאור העובדה שישראל התעקשה, בהסכמי השלום עם מצרים, לשמור את הרצועה אצלה (מצרים לא התנגדה יותר מדי, זה נכון), שלטה בה 24 שנה אחרי ההסכמים והקימה בה התנחלויות. אין קשר בין הגדה למצרים. העזתים הם פלסטינים, לא מצרים.

              • עמית הגיב:

                מצרים סגרה את הגבול כי בא להם לסגור. הם גם פתחו את הגבול כשהיה בא להם לפתוח. עניין אותם כקליפת השום "דרישה ישראלית" כל שהיא לגבי הגבול שבשליטתם והם פתחו וסגרו אותו כרצונם – שנטה לרוב לטובת סגירת הגבול.

                לא הבנתי למה זה רלונטי שהעזתים הם לא מצרים (תרבותית הם מצרים יותר מאשר כל דבר אחר, אבל שוב, זה לא רלוונטי). אנחנו לא מדברים על להטיל ריבונות מצרית על עזה אלא על כך שעל מצרים מוטלת האחריות להיות נתיב האספקה לעזה (בתור מדינה שכנה ידידותית לעזה) ולא על ישראל (מדינה אויבת שבמצב מלחמה עם עזה).

                • עדו הגיב:

                  אני חושב שהתגובה הזאת מסכמת יפה את הצביעות הישראלית במלוא תפארתה.
                  עשינו הסכם עם מצרים והתעקשנו (בטיפשותנו) על עזה. שלטנו בה עוד 24 שנים, הקמנו שם התנחלויות כשזה התאים לנו ואז – משיקולינו ולא בגלל מצריים – עזבנו את עזה ופתאום מצריים 'אחראית' על המצב שם. כשהבן שלי גומר לאכול ארטיק הוא בדרך כלל מגיע אלי עם העטיפה וכל פעם מחדש אני נוזף בו שהוא לא נתן לי את הארטיק כשעוד היה מה לאכול אז עכשיו אבא לא פח זבל ושיזרוק את הנייר לפח בעצמו. הוא עדיין ממשיך עם זה אבל יש לו תירוץ, הוא רק בן שש .

                  • עמית הגיב:

                    שוב, גם אתה וגם גורביץ קצת התבלבלתם. מדובר על כך שלמצרים יש את האחריות לפתוח את גבולותיה עם עזה, ולא לישראל. זה לא קשור בכלל לשאלה האם עזה היא באחריות מצרים או לא, אלא פשוט על פתיחת גבולות. לישראל יש גבול פתוח עם ירדן, זה לא אומר שאנחנו אחראים לה.

                    • עדו הגיב:

                      לא הבנתי למה בדיוק מצרים אחראית לפתוח גבולות עם עזה. עזה הייתה בשלטון ישראל מאז 1967, ב2004 ישראל יצאה משם. אז מה? למה זה מחייב את מצרים למשהו? כל מדינה פועלת לפי האינטרסים שלה. רק פה בארץ מניחים שכולם צריכים לפעול לפי האינטרסים שלנו.

                    • עמית הגיב:

                      ואתה מקבל את זה שזכותה של מצרים לסגור את מעבריה עם עזה סתם כי בא לה מסיבות פוליטיות, אבל לא מקבל את זכותה של ישראל לסגור את מעבריה עם עזה בגלל שהיא במלחמה עקובה מדם איתה? ואחר כך תזכיר צביעות..

                      אה כן, שכחתי, ישראל צריכה לפתוח את מהעברים כי ישראל שולטת בעזה. למה ישראל שולטת בעזה? כי היא שולטת על מה נכנס לעזה. למה ישראל שולטת על מה שנכנס לעזה? כי מצרים לא נותנת לשום דבר להכנס לעזה דרכה. למה למצרים מותר לסגור את מעבריה עם עזה ולישראל לא? כי ישראל שולטת על עזה. גאוני!

                    • עידן הגיב:

                      אתה מתעלם מהנקודה הקריטית: מצרים לא שולטת בנמל של עזה. ישראל כן.

                      גם ישראל וגם מצרים יכולות לסגור את הגבול *שלהן* עם עזה. אבל כשישראל *מוסיפה* לזה גם מניעת כל אספקה עצמאית לעזה בדרך הים או האוויר, אז היא כבר בהחלט אחראית. בטח שהרבה יותר ממצרים.

                      אני יכול להימנע מלמכור לך אוכל, ואני יכול ללכת אליך הביתה ולעמוד בדלת כדי שאף-אחד אחר לא יוכל למכור לך אוכל. המקרה הראשון לא מטיל עליי אחריות עבורך. המקרה השני זה כבר סיפור שונה.

                  • נתן הגיב:

                    לא התעקשנו על עזה. מיצרים לא רצתה את עזה ולא ביקשה לקבל את עזה.

                    גם מבחינה הסטורית – רצועת עזה היא חלק מארץ ישראל המנדטורית ולא ממיצרים . ההיוצרות שלה נבעה כתוצאה מהכיבוש המיצרי ב48 ,כיבוש זמני שהפך לקבוע וגם לא בדיוק הפריע לישראל במיוחד בהתחשב בעובדה שחלק גדול מפליטי 48 התרכזו בה.

      • דניאל הגיב:

        והבוקר, ביקום מקביל…
        50 רקטות לעבר ישראל,ומבחינת מר גורביץ יש לפתוח את עזה לכניסת אמל"ח טרי ומשופר.
        כמו בסוריה.

        • נתן הגיב:

          אז אתה טוען שבגלל האישור להכניס חלבה לרצועה נחתו היום 50 רקטות על ישראל?

          • עומר הגיב:

            הוא טוען שאין להסיר את המצור על עזה עקב כניסת אמצעי לחימה. לעומתו, יוסי טוען שיש להסיר את המצור, ולא משנה מה הנסיבות. במי אתה מצדד?

            • רועי.. הגיב:

              כי לפני המצור ב-2007 ישראל אפשרה להכניס לרצועה אמל"ח חופשי חופשי..מה, לא?

              אז זהו שלא. גם לפני המצור ישראל מנעה הכנסת אמל"ח לרצועה (קארין A, הסנטוריני, כל מאות הריסות המנהרות בגבול מצרים-רצועת עזה..).. אין שום קשר בין המצור לבין הניסיון של ישראל למנוע הכנסת אמל"ח לרצועה – ניסינו לפני, אנו מנסים במהלך, וננסה גם בעתיד.

              המצור הוא, כפי שנאמר – להגביל כניסת מזון לרצועת עזה (וגם מלט, שנכנס לקטגוריה אחרת כיוון שמאפשר *גם* בניית בונקרים), וכמובן למנוע ייצוא (בעיקר חקלאי) מהרצועה לחו"ל/לגדה, דבר שאף אחד לא מנסה לטעון שיש לו סיבות בטחוניות..

            • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

              אני מצדד בבדיקה של כל הסחורות שמוכנסות דרך ישראל להימצעות אמל"ח ובדיקות אקראיות של ספינות שמגיעות דרך הים לעזה כאשר עיקר הפעילות במקרה הזה היא של מודיעין מוקדם.

              מעבר לכך בודאי שאין לבצע מיגבלות מזון כלשהם על בני אדם – זה טרוף.

            • איתי חורב הגיב:

              אין ספק, חייבים להמשיך את הסגר. רק הוא מונע שיגור רקטות מהרצועה לישראל. רגע…

          • דני הגיב:

            רקטות לא נוחתות. הן מתפוצצות.

    • יניב מאיר הגיב:

      נראה לי שאפשר לקיים מצור צבאי, בדומה למצור שמקיימים עכשו, רק שצריך לאפשר לכלי שיט שאינם נושאים נשק להגיע ליעדם.

      מניעת נמל מעזה היא לא בטחונית במובן הצר והנכון של המילה, אלא בטחונית במובן הרחב והכולל, כפי שישראל מגדירה: יצירת מנופי לחץ והשפעה באמצעות שליטה כלכלית מוחלטת, הן על הייבוא והן על הייצוא. (במילים אחרות, כיבוש)

      • נמרוד הגיב:

        עדיף לישראל לעבוד בשיטה של blacklisting ולא whitelisting – כלומר, לא לעבור אוניה-אוניה ולחפש עליה נשק, אלא לתקוף נקודתית ספינות שידוע שיש עליהן משלוחי נשק (כמו שנעשה עם קארין A או כנגד משלוחי נשק של החזבאללה). כמובן שבצורה הזו אי אפשר למנוע לחלוטין כניסה של נשק לרצועה, וישראל עדיין תצטרך להגיב לירי מולה. אבל כדאי לשאוף למצב שבו תושבי עזה יכולים לחיות בצורה עצמאית לגמרי ובשלום כל עוד הם לא תוקפים את ישראל.

        • דניאל הגיב:

          אתה מציע פיתרון מלא חורים שאתה מודה בקיומם, אך פוטר את קיומם של החורים בכך שממילא יורים (ישראל עדיין תצטרך להגיב לירי מולה). ומצד שני, ב"תמורה לחורים", אתה טוען שכניסת מוצרים נוספים תביא "למצב שבו תושבי עזה יכולים לחיות בצורה עצמאית לגמרי ובשלום כל עוד הם לא תוקפים את ישראל." אתה חושב שתושבי עזה רוצים לחיות בעזה לצד ישראל "בעצמאות ובשלום"?
          וגם אם חלק מהם רוצים, אתה באמת חושב שזה מה שהחמאס רוצה, למרות שהוא טוען בריש גלי את ההפך הגמור?

          • נמרוד הגיב:

            אני חושב שבדומה לחזבאללה, החמאס יאלץ לאזן בין האדיאולוגיה שמעוניינת להשמיד את ישראל, לבין המגבלות הפרקטיות והצורך לא לסכן את קיומו – הן בשל מחאה מבפנים והן בשל עימות רחב היקף עם ישראל. זאת בדיוק הסיבה שאיראן לא התעמתה(עד היום) ישירות בישראל, וסבבי הלחימה בין ישראל לחזבאללה הולכים ומתרחקים זה מזה. גם בעלי אדיאולוגיה קיצונית מהססים לפני שהם נכנסים לעימות שאין מה להרויח בו.

            עכשיו נותרה רק שאלת הטווח הרחוק – האם בעוד 50 שנה תושבי עזה והשלטון בה רק ילך ויקצין, או שהמוטיבציה לעימות חסר תוחלת עם ישראל יראה ילך וידעך (תהיה אשר תהיה דעתם על ישראל)? מה שבטוח הוא שהאפשרות השנייה דורשת ניתוק מוחלט בינינו לבין תושבי עזה.

        • אמת מארץ הגיב:

          דרך אגב, לתושבי עזה שמורה הזכות להמשיך בהתנגדות לגיטימי לכיבוש, משום שההחלטה הישראלית שעזה לחוד והגדה לחוד לא בידוק אמורה לחייב, או אפילו לעניין, אף אחד אחר.

  4. נתן הגיב:

    תודה על המידע החשוב. אני מודה שאפילו אני שכבר חשבתי ששום דבר לא יפתיע אותי כמעט ובלעתי את הלשון כשקראתי שברשימה מופיעים צעצועים אשכרה צעצועים , פשוטמ מדהים.

  5. dליק הגיב:

    ירי רקטות נועד לשכנע את ישראל לפתוח את המעברים? אולי ביקום מקביל. עד כמה שזכור לי זה גורם בדיוק להפך הגמור

    • עדו הגיב:

      צודק. לאף צד אין מונופול על הטיפשות.

    • דניאל ר הגיב:

      יורים קצת, אז בא משא ומתן ומבטיחים להפסיק תמורת פתיחת המעברים.

    • עמית הגיב:

      כמובן שאלה שטויות. לא רק שירי רקטות לא בא כדי לפתוח את המעברים, אלא פעמים רבות מספור הם ירו רקטות על המעברים עצמם – כאשר הם היו פתוחים – ובמודע הביאו לסגירתם.

  6. שפתי כהן-יגאל כהן הגיב:

    בן דרור חוטובלי, לא התקרנף, הוא עבר מוטציה ביבונית וזקנתו מביישת את בחרותו, הוא כנראה לוטש עיין למקום בליקוק.

  7. עופר הגיב:

    יוסי, בנוגע לשאלה "מי התחיל", האם מה שימיני כותב כאן (במאמרו "סרסורי המצפון" מינואר 2009) אינו נכון?

    "ראשית, סרסורי המצפון בלבלו את סדר הדברים. ישראל לא הטילה שום סגר ושום חרם לאחר שיצאה מעזה. בעקבות ההתנתקות חתמה ישראל על "הסכם המעברים" עם הרשות. רק לאחר ההשתלטות האלימה של החמאס על הרצועה, והודעתו של החמאס על הפרה חד-צדדית של כל ההסכמים כולל הסכם המעברים – נסגר מעבר רפיח. החמאס הפר את ההסכם, לא ישראל. "

    http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/841/152.html?hp=0&loc=204&tmp=5648

  8. נתן הגיב:

    מעניין גם שימיני לא טורח ליישב את הסתירה בין טענתו שהדיון היה מיותר מכיון שהנתונים כבר פורסמו לבין העובדה שמדינה התנגדה לפרסום הנתונים.
    איזה הגיון יש להתנגד לפרסום נתונים שכבר פורסמו?

    יש לדעתי רק שתי אפשרויות : או שימיני משקר או(מה שיותר סביר) שימיני אינו אומר אמת.

    • עמית הגיב:

      מה קשור?

      מה המסמך כולל פורסם עוד לפני החלטת בית המשפט לפרסם את המסמך עצמו. זה מה שבן ימיני אמר והוא צודק לחלוטין.

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

        אז אם תוכן המסמך פורסם הרי שפרסום המסמך לא יכול היה לגרום שום נזק למדינת ישראל שלא נגרם כבר ממילא.

        מש"ל.

  9. בר הגיב:

    בנוגע לירי מעזה הבוקר.
    כמה עובדות שכל תושב בעוטף עזה יודע אבל מודחקות בתקשורת.
    צה"ל יודע על הירי הרבה מאוד מראש (או שהוא יודע על פעילות חיסול שתגרום לירי) העובדה היא שאתמול בערב, קיבלנו הודעה שההסעות לבתי ספר ייצאו היום בשעה יותר מאוחר, ואכן כמו שעון הירי התחיל ב6 בבוקר. והדבר השני הוא שמתי שהחמאס מבצע ירי (שוב כמו היום), הוא מופנה לעבר בסיסי צה"ל הבעיה היא שמי שקצת מכיר את הגיזרה הבסיסים של הצבא יושבים בתוך קיבוצים, וככה כיסופים ועין השלושה חוטפים בלי פרופורציה לנירים ונירעוז למרות המרחק הדומה לגבול.

  10. אורן הגיב:

    גם אתה נדרשת (לא פעם?) לפריט מידע אישי על שופט כרמיזה (גסה?) לאיכות שיפוטו בנושא הכרוך במידע זה
    http://www.hahem.co.il/friendsofgeorge/?p=1888

  11. דודי הגיב:

    כותב יוסי: "הסגר הוטל על הרצועה לפני שהחמאס פתח בירי רקטות"

    שתי שאלות ליוסי –
    – מתי הוטל סגר על הרצועה?
    – מתי פתח החמאס בירי רקטות?

    • דודי הגיב:

      שוב אשאל את הכותב הנכבד, המתריע כנגד שקרי בן-דרור ימיני.

      אם "הסגר הוטל על הרצועה לפני שהחמאס פתח בירי רקטות" – מתי הוטל הסגר? מתי פתח החמאס בירי רקטות?

  12. שאול הגיב:

    תודה יוסי.
    פוסט חזק כמו תמיד.

  13. Topography of terror הגיב:

    Additional restrictions during the course of World War II: Jews were forbidden to use public telephones and automatic ticket dispensing machines; to congregate in railroad stations or visit restaurants; to enter forests (parks) or step on lawns; to keep dogs, cats, birds, or other pets; to place orders with organized skilled trades; and to obtain newspapers or periodicals. All electrical or optical equipment had to be turned in without compensation, as well as bicycles, typewriters, fur coats, and wool items.

    Jews could not obtain any seafood items or ration cards for meat, clothing, milk, or tobacco. They were not allowed any white bread, fruit, canned fruit, candy or sweets, and shaving soap.

    אולי מפה בא העניין של הפירות ים?

    מקור: http://www.jewishvirtuallibrary.org/jsource/Holocaust/Chronology_1942.html

  14. מני זהבי הגיב:

    אוף טופיק, אבל בענייני השעה.
    הסיסמא החדשה לבוחרי הליכוד:
    Putin. Just a heartbeat away