החברים של ג'ורג'

יש אינקוויזיטורים בירושלים

טענה שחוזרת שוב ושוב בבלוג הזה היא שהיהדות איננה עם; היא כת דתית, שהיציאה והכניסה אליה כרוכות בטקס דתי, של גיור. לאחרונה, אני שמח להודיע, קיבל גם בית המשפט העליון את דעתי.

בתחילת אוגוסט האחרון (אני רוצה להודות לעופר מאתר Kibush.co.il על ההפניה), דחה בית המשפט העליון פה אחת את עתירתה של הניה זבידובסקי, אזרחית ישראלית ויהודיה לשעבר, לשוב ולהכיר בה כיהודיה ועל כן להעניק לה כנדרש אזרחות ישראלית. את הפסיקה אפשר לקרוא כאן (זהירות, PDF).

המקרה לא פושט: זבידובסקי גדלה כיהודיה ובסוף שנות השבעים התנצרה (היא ניסתה להכחיש זאת, ללא הועיל) כדי להנשא לאזרח גרמני. היא עברה עמו לחו"ל, ויתרה על אזרחותה הישראלית לצרכי מס, ולאחר כ-20 שנה, שבהן היתה מוכרת כחברה בכנסיות בגרמניה, חזרה לישראל משום שנישואיה כשלו. היא ביקשה לקבל מעמד של יהודיה, הביאה לצורך כך הסכמה של שני בתי דין רבניים (האחד ישראלי, השני בריטי, שבפניו גם טבלה) – וסורבה על ידי משרד הפנים. משרד הפנים קבע שמאחר והיא המירה את דתה, היא איבדה את זכותה לקבל אזרחות. מי שולט במשרד הפנים, אנחנו יודעים; ועכשיו אנחנו גם רואים שהעמדה שלו מחמירה מאלה של בתי הדין הרבניים.

שלושת השופטים התחבטו ארוכות בסוגיה הנדירה יחסית – מה מעמדו לצורך חוק השבות של יהודי שהתנצר ועכשיו הודיע שהוא חוזר בו מהמרת דתו; לרוב המומרים היה מספיק שכל להשאר מומרים – ובסופו של דבר הגיעו למסקנה שעל זבידובסקי להצהיר בפני משרד הפנים ששוב איננה בת דת אחרת. חלק מהם (רובינשטיין, חובש הכיפה בהרכב) החמירו ברמת הדרישות מזבידובסקי, אחרים הקלו, אבל כולם הגיעו לאותה המסקנה: המרת דתו של אדם מוציאה אותו מגדר יהודי, וכדי שיוכר שוב כיהודי עליו להוכיח את נאמנותו לדת היהודית. רובינשטיין, שיחסו לזבידובסקי עוין במיוחד, מביא שלל מובאות הלכתיות שאומרות שמומרים לתיאבון חשודים במיוחד, מבהיר שיש מעשים שעליהם הכלל "ישראל שחטא, ישראל הוא" לא חל, ורומז בגסות שאין לזבידוסקי חלק בעולם הבא, דבר שאני חושד שלא מטריד אותה במיוחד.

אז מה קרה פה? קרה ערבוב בין דת ולאום, זה מה שקרה. אילו היהדות היתה לאום, לאף אחד לא היה צריך להיות אכפת לאיזו אמונה תפלה סוגדת זבידובסקי, או אם אינה סוגדת לכזו כלל. מאחר והיהדות היא דת, העסק היה צריך להגמר ברמת בית הדין הרבני – ושני בתי דין רבניים, אחד מחמיר יותר (זה הלונדוני) קיבלו את זבידובסקי חזרה לחיק היהדות.

אז למה בית המשפט פוסק שהיא צריכה להוכיח את יהדותה? למה הופכים השופטים לאינקוויזיטורים, ולא מסתפקים במלאכה שעשו הרבנים? כי הציונות, משבלבלה בין דת ולאום, הפכה את המרת הדת למקבילה של בגידה בלאום. נטישת הדת היתה המבחן העליון של חוסר נאמנות ליהדות. יהודים מומרים "נשפטו מול ההיסטוריה של האומה" ונמצאו אשמים, בעוד שבסתם בית דין הם היו יוצאים, לכל היותר, בכמה מלקות.

הפסיקה איננה חדשה, למעשה: מקורה בבג"צ רופאייזן מתחילת שנות השישים, שבו ניסה האח דניאל – יהודי שהמיר את דתו לנצרות במהלך השואה והפך לנזיר – לקבל מעמד של יהודי ולכן אזרח. אין ספק שבבית דין רבני הוא היה מקבל את שלו (ובבית דין בעל סמכות כנראה גם נסקל, אבל זה סיפור אחר). אבל כשהופיע בפני בית משפט ציוני לעילא, הוא היה בוגד, ונידון ככזה.

הצורך הדוחק של שופטים לדון בפרטי אמונתה או כפירתה של זבידובסקי, הצורך לשלוף פוסקים מהמאה ה-14 כדי לדון בשאלה שבמדינה נורמלית היתה פשוטה לגמרי – מה לעשות באזרח שוויתר על אזרחותו לצרכי מס ועכשיו רוצה אותה חזרה – מעיד על האופן שבו הסתבכו הדברים עד אין קץ. חסכו מאיתנו את המראה הנלעג של שופט חילוני המהגג בהלכות תשובה ומצטט את איגרת השמד של הרמב"ם. יש להניח לרבנים לקבוע מיהו יהודי – הם הגדירו את הנושא 2,000 שנה, אין סיבה טובה להתערב עכשיו בעבודה שלהם – והניחו למדינה להגדיר מיהו אזרח. אין צורך להפוך את בית המשפט לאינקוויזיציה שעוסקת בדיני נשמות.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • פולקס-פולקע

    א)אתה מביא הוכחה עובדתית לנקודה חשובה מאד. יכולתי להזדהות עם לאומיות 'כנענית', אבל המדינה מתכחשת אפילו לעצם האפשרות.  
    ב) העם דורש תגובה על עסקת הטיעון של ענת קם הבעל"ט(ככל הנראה).

  • אזרח

    העם דורש תגובה על הרשעתו של רומן זדורוב ברצח, בפרט על ההודאה והשחזור שמהם חזר בו.

    • ygurvitz

      שלום בוגוסלבסקי כבר הרים את הכפפה, וטיפל גם בפרשת קם.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    ומה עם יהודי אתאיסט? האם אתאיסטים לא מקבלים אזרחות? למה להאמין בישו יותר גרוע מלא להאמין בכלל? ומה עם אזרח יהודי שהתנצר? שוללים לו את האזרחות?
    כמה נלגע ה"לאום היהודי", ועוד הישראלים חושבים ש"אין עם פלסטיני"…

  • ג'ו

    מה לחוץ לה אזרחות ישראלית? מישהו יגרש מפה אזרח גרמני שמחליט להשאר באופן קבוע?

    • גיל ב'

      כן. אזרח גרמני צריך לעזוב את הארץ כל חצי שנה כדי לחדש את הויזה. שלא לדבר שכדי לפתוח תיק בביטוח לאומי היא צריכה להיות תושבת ולא תיירת ובלי זה היא לא תוכל להירשם בביטוח בקופת חולים ותצטרך לשלם על ביטוח מיוחד לתיירים שלא מכסה דברים רבים.

      • פטריוט

        3 חודשים

  • פידל

    אוי א ברוך.

    מה לעשות, ושופטי בג"צ נאלצים להתמודד עם חוק אזרחי-חילוני שכולל בתוכו הגדרות דתיות. אנחנו לא חיים במדינה נורמלית במובן הזה, אבל אנחנו ממש לא לבד. אני חייב לומר שאני לא מתרגש מעצם הדיון (וגם לא מלהטוטי החרבות של כבוד השופט אל-יקים), וגם לא מהמסקנה הכאילו-מחמירה שלהם לפיה דין העתירה להדחות (או ליתר דיוק להתעכב- הם נותנים לפחות שני פתחי מילוט לעותרת).
    מה שכן, אני חושב שיש שני עניינים שלא עלו בסיפור הזה וצריכים להאמר- האשה אולצה להתנצר על ידי המדינה היהודית, מאחר ולא היתה לה דרך להתחתן עם בחיר-לבה בלי שאחד מהם ימיר את דתו (ואין ספק שהמרת דת ליהדות היא קשה ומסובכת יותר, ולא בטוח שהיא היתה מאפשרת להם להנשא בסופו של דבר, ובטח לא בזמן סביר). במובן הזה, היא היתה יכולה לטעון שהיא מומרת מאונס ולא מרצון.
    הדבר השני הוא שמי שמשקר לרשויות נתפס כבוגד, גם כאשר הרשות מכריחה אותך לשקר לה. אמנם זה לגיטימי לא לחשוף מסמכים שלא נוחים לך כשאתה מנהל משפט מול הרשות, אבל היחס העוין שתקבל מהמערכת כשהיא עולה עליך לא תמיד שווה את זה- טעות טקטית.
    וזה מתחבר גם לי עם ההרשעה (הצפויה, סטטיסטית) של רומן זדורוב היום- ואני מקווה שיהיה לך מה לומר בעניין.

    • גיל ב'

      למה בדיוק הכריחו אותה להתנצר כדי להתחתן? היא יכלה להתחתן איתו בגרמניה או בקפריסין ולהשאר יהודיה. שלא לדבר שהיא כנראה רצתה להיות נוצריה אם היתה חברה בכנסייה בגרמניה. עד כמה שאני יודע, בגרמניה החברות בכנסייה היא לא אוטומטית. אתה צריך להירשם ולשלם מס מיוחד לכנסייה שלך.

      כמובן שכל זה לא אמור להשפיע כאן. לי לא היתה בעייה אם היו אומרים לה: אם תשלמי את כל מה שהרווחת כשויתרת על אזרחותך אז ניתן לך אזרחות. או אפילו אם היו פוסלים אותה על הסף כי היא ויתרה על אזרחותה מרצונה החופשי. היא מוזמנת לעלות לרגל לירושלים ולהשתטח על קברות צדיקים כיהודיה ואז לחזור הביתה לגרמניה.

  • יש לדייק.
    בתי הדין הרבניים סבורים שהיהדות היא עם, ולכן מומרים הם עדיין יהודים.
    מדינת ישראל היא אוטוקרטיה, שמבלבלת כדבריך בין דת ולאום, ואם לא תתייחס ליהדות כאל דת, תיוותר ללא זכות קיום (במתכונתה הנוכחית).
    אם כן, למדנו שהדיינים מתייחסים לדת כאל לאום, והשופטים מתייחסים ללאום כאל דת. חמוד, האין זאת?

    • משה

      מוטי, ניסיון יפה. אלא מה? רק החלק השני של דבריך עומד. כן, ישראל היא אוטוקרטיה ששופטיה מערבבים לאום ודת.

  • ידידיה

    "חסכו מאיתנו את המראה הנלעג של שופט חילוני המהגג בהלכות תשובה ומצטט את איגרת השמד של הרמב"ם"

    גם ניל הנדל דתי.

    • ג'ו

      יש כיום שופט ערבי בעליון? היה פעם?

      זה היה הרבה יותר משעשע לראות שופט ערבי מהגג בהלכות רמבם

      • יואב

        השופט ג'ובראן. קדם לו השופט זועבי במינוי זמני

  • מני זהבי

    כל השאלה אם היהודים הם דת או לאום נובעת מניסיון משונה להחיל מונחים מערביים מודרניים (או להחיל אותם במובנם המערבי המודרני) על תופעה היסטורית שמעולם לא חיה על-פי המונחים הללו. לא שהיהודים הם היחידים שאינם מסתדרים לפי קטגוריות מערביות. אותן קטגוריות לא עבדו באירלנד וביוון לפני כתשעים שנה, ובבלקן לפני עשר-עשרים שנה. וזה עוד בלי לצאת מגבולותיה של יבשת אירופה, שבה ההבחנה בין דת ללאום במובנם המודרני נולדה.
    עם זאת, בידי מדינת ישראל עומדת אפשרות פשוטה יחסית להסתלק (במעט)מנבירה באמונתם הדתית של אזרחיה ומועמדים לאזרחותה מבלי לחדול להיות מדינה יהודית: לחדול מרישום מנהלי של מה שקרוי אצלנו (באופן די משעשע) "לאום", ובפועל נועד בעיקר להבדיל בין יהודים לשאינם כאלה. נולדת בישראל? אתה אזרח ישראלי. רוצה להתחתן ברבנות? תמצא ראיות ליהדותך שיספקו אותה. לא יכול או לא רוצה? תתחתן אצל רשם נישואין בעירייה. רוצה לעלות לישראל בתור יהודי? תוכיח שייכות לקהילה יהודית מוכרת. (יש לנו משרד ממשלתי שלם לענייני קשר עם התפוצות — שינהל רשימה מסודרת של קהילות כאלה.) אם אתה נרדף בשל היותך יהודי (כמובן, יהודי בעיני הרודפים) — תוכל לקבל אזרחות ישראלית בהליך מזורז.
    זה הכל. מה שצריך הוא בעיקר להפסיק לראות את מדינת ישראל כשליחתו של הקדוש ברוך הוא (הן למי שמאמין והן למי שאינו מאמין בקיומו).

  • אריאל

    אני לא חושב שהציוניות היא זו שבילבלה בין דת ללאום. היא ירשה את התאימות הזו מהצורה בה שאר העולם ראה את היהודים.

    אם כבר אפשר להאשים את הציונות שלא השכילה להפריד בין דת ללאום.

    גם הצוענים, שמצבם כיום מזכיר את מצב היהודים לפני קום המדינה, מוגדרים ע"י העולם כעם ("Romani people"). למזלם אין להם דת יחודית אז מן הסתם המדינה שלהם תהיה הרבה יותר מוצלחת.

    • סלבה

      יכול להיות שאני טועה אבל, עד כמה שאני יודע, הצוענים בתור רוב מחזיקים בדת ייחודית להם. הם עדיין פאגנים, אם אני לא טועה. שלא לדבר על זה שיש להם גם שפה משותפת שהיא ייחודית להם. עכשיו סיקרנת אותי אז גם אלך לבדוק.

  • א.ה

    יש כאן התעלמות מזה שהעיסוק הזה נובע, מה לעשות, מלשון חוק השבות.

    סעיף 4אא לחוק:
    " הזכויות של יהודי לפי חוק זה… להוציא אדם שהיה יהודי והמיר דתו מרצון. "

    אז כן – השופטים חייבים להתעסק בנושא של המרת הדת, מאחר שזאת לשון חוק השבות.

  • שושי

    יוסי, קראתי את פסקי הדין של השופטים הנדל ומלצר. התקבל פסק דינו של הנדל. לדעתי כותרת הפוסט עושה עוול גדול עם בית המשפט.

    מה שמערבב בין יהדות לאזרחות הוא חוק השבות. אם רוצים מדינה יהודית, נדמה לי שאין ברירה.
    לא הבנתי את סוגיית העם שהתייחסת אליה. מה זה? האם אפשר להכנס ולצאת? איך? האם אפשרית גם דלת מסתובבת בידי תכנון מס?
    מסתבר שחוק השבות אינו מסתפק בדרישת יהדות – שאושרה במקרה זה ע"י המימסד הדתי – אלא דורש בנוסף שהמבקש לא יהיה בן דת אחרת במקביל.
    השופט הנדל מפנה חזרה לרשות לפסוק בסוגיה זאת. מה לא בסדר? נכון, השופטים קצת מתפייטים בנושא המאתגר, אבל מקפידים לא לחרוג מסמכותם.
    התרשמתי שהעותרת היא אופורטוניסטית שקרנית. השופט מלצר מתייחס לאפשרות לדחות את העתירה מחמת חוסר ניקיון כפיה. היא הודתה ששיקרה לכנסיה, והתגלה שגם ניסתה להסתיר מבית המשפט מידע מהותי.
    מוזכר חוק האזרחות האמריקאי, לפיו מי שויתר על אזרחותו על מנת להתחמק מתשלום מס, לא יוכל לקבלה שוב ואף לא להכנס לארה"ב.
    למרות הכל, השופטים הרחמנים (מדי, לטעמי) חולקים לעותרת עצות מגוונות להמשך פנייתה לבית המשפט.

    • ygurvitz

      ודאי שחוק השבות אשם. זה מה שאומרת הפסקה האחרונה.

  • אלעד דקר

    מסכים עם התגובה של מני זהבי ב100%, וביחוד רוצה להדגיש שגם אני כבר הגעתי למסקנה שצריך לשנות את חוק השבות לפי מה שהוא מציע.

  • פסק הדין כמו פסק דין רופאייזן בשעתו סותר את הטיעון שלך. לו היו הולכים לפי קריטריון דתי הלכתי בלבד היא מעולם לא חדלה להיות יהודיה. מתברר שיהודי לצורך חוק השבות למשל הוא יותר מסתם יהודי על פי ההלכה, והיותו בעל דת אחרת פוסלת אותו בגלל חשד לאומי.עד כאן לשאלה מיהו יהודי לפי חוק השבות.

    באשר לשאלה האם יהדות היא דת או לאום שאלה זו הייתה מאז ומעולם בעייתית שכן המושגים הללו הם מושגים מודרניים ותמיד קיימת בעיית התאמה של הגדרות שנוצקו בטרם הבחינו אבחנות של דת ולאום,כפי שמבחינים בהן כיום.

    האם ערבי בן העם הפלשתינאי הוא רק פלשתינאי בלאומיותו,האם הוא גם ערבי ,האם הגדרתו את עצמו כבן ללאום הערבי שוללת את יכולתו להגדיר עצמו בהגדרה מצמצמת יותר?

    אם נחשוב נגלה שיש כאן כמעט את אותה הבעיה עם ההגדרות שלנו -הגדרה מסויימת היא קדומה-ערבי-בהנחה שהיא מבטאת כנטען גם הגדרה לאומית ולא רק זיקה תרבותית לשפה מול הגדרה לאומית של העידן המודרני

    • מני זהבי

      אבל יוסי (ככל שאני מבין אותו) אינו טוען שבית המשפט מגדיר את היהדות בכלים הלכתיים בלבד. הוא טוען שבית המשפט מגדיר את היהדות כדת, במובנו המערבי-מודרני של המונח הזה (כלומר, אם יהודי המיר את דתו לדת אחרת, שוב אינו יהודי — למרות שהגישה הזאת מנוגדת להלכה).
      ואני שואל, האם מדינת ישראל, אחרי 60 שנות קיום, אינה יכולה לאמץ גישה אתנית — להבדיל מדתית — להגדרת הקולקטיב היהודי?

  • מכלוף

    " שום יהודי לא יוכל להיות נוצרי ממש. כיצד יהיה מוכן להאמין שיהודי אחר הוא בן האלוהים?
    – היינריך היינה

  • Dror Sparrow

    אני לא מבין מה אתה רוצה מבג"ץ.

    חוק השבות קובע כך: "לענין חוק זה, 'יהודי' – מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת." ההגדרה הזאת לא הופיעה בחוק המקורי מ-1950. עשרים שנה התחבטו והתלבטו בהגדרת "יהודי" לצורך חוק השבות, ובשנת 1970 הגיעו לניסוח הזה, והוסיפו בצדו עוד סעיף שמפרט אילו לא-יהודים נחשבים גם הם זכאי עלייה (בן/בת-זוג של יהודי/ה, ילד, נכד וכו').

    בניגוד לדעה הרווחת, בג"ץ אינו רשאי לפרש את החוק כרצונו, וודאי שאינו רשאי לבטל פשרה שהמחוקקים ישבו ודנו בה 20 שנה.

    אז לפי חוק השבות, ובניגוד להלכה היהודית, מי שהמיר את דתו מרצון אינו יהודי ואינו יכול להתאזרח בישראל מכוח חוק השבות. ובכל זאת יש בעיה: מה לגבי יהודי שהמיר את דתו מרצון וחזר בו? ההלכה היהודית בכלל אינה מכירה מצב כזה. מבחינתה מדובר ביהודי שחטא וחזר בתשובה. הוא תמיד היה יהודי. אבל מה לגבי חוק השבות? הרי גוי תמיד יכול להתגייר (אפילו גיור רפורמי) ולהגיש בקשת עלייה. ומה לגבי יהודי שהמיר את דתו ומבקש "להתגייר"? אז בג"ץ קבע שאדם כזה צריך להצהיר שהוא חוזר ליהדות – הצהרה אזרחית, לא דתית. זה נשמע די הגיוני בהתחשב בנוסח החוק.

    אז לגבי הביקורת שלך על השופט רובינשטיין – לא קראתי את פסק הדין, אבל אני סומך על דבריך ומצטרף לביקורת. אף אחד לא ביקש ממנו לחוות דעה על סגולותיה של האישה המסוימת הזאת או על סגולותיהם של מומרים בכלל. באופן כללי עדיף ששופטים ישמרו את דעותיהם האישיות לספרים שהם כותבים ויכתבו את פסקי הדין שלהם בצורה עניינית.

    לגבי הביקורת על חוק השבות או על הקריטריונים להגדרת יהודי – לא יודע מה להגיד על זה. הגרמנים, הצרפתים, האנגלים, האיטלקים, היוונים, כולם מתחבטים בשאלה מה הופך אדם לבן הלאום שלהם. פעם המרכיב הדתי היה חזק מאוד בכל הלאומים האלה, היום הוא הולך ונחלש, אבל אפילו באירופה המרכיב הזה קיים (כולל האתאיזם הצרפתי, שגם הוא סוג של דת). אצל היהודים, המרכיב הדתי עדיין מאוד דומיננטי, אם כי גם אצלנו יש התרככות.

    אבל – וזה אבל גדול – כל עוד חוק השבות מנוסח כפי שהוא מנוסח, וכל עוד אין הסכמה על הגדרות חדשות, אז זה מה שיש לבג"ץ. אתה ממש לא היית רוצה שבג"ץ יהפוך למחוקק.

  • Tom Elkayam

    אני לא חושב שיש אדם אחד בעולם שחושב שה״יהדות״ היא עם, היהדות היא דת.

    ה״יהודים״ לעומת זאת זה סיפור אחר. עכשיו, כידוע כותב הבלוג אינו עילג והכתיבה בבלוג דורשת מאמצים ניכרים, אז כנראה שהוא טיאטא את שביל הטשטוש בקפידה.

    אני כמובן אלרגי לאבק, אז, האם יהיה מוכן בעל הבית להבהיר את עמדתו ולאמר לנו האם ה״היהודים״ הם עם?