החברים של ג'ורג'

התייחסתי לפני שלושה חודשים למקרה המטריד מאד של הפעלת טייזר מצד חמושי היס"מ כנגד מתנחל מיצהר, בועז אלברט, לעיני ילדיו. הסרטון שהופץ אז טען שהטייזר הופעל כנגדו מספר פעמים. היום, בהחלטה שעליה כמו הומצא הביטוי "התירוץ גרוע מהעבירה," הצדיקה מח"ש את השימוש המופקר ההוא בטייזר.

סביב הסיפור הזה יש כמה טענות סרק, ואת אחת מהן אני רוצה לפרק כדבר ראשון. הטענה היא שבועז אלברט הוא ברנש לא נחמד, מתנחל מרדני, שיש נגדו צווי הרחקה וצווים אחרים, ושהוא אדם אלים. כל זה יכול מאד להיות – יצוין שאלברט לא הורשע ויש לציין שצווי הרחקה הם עוד כלי שחושף את אוזלת ידן של הרשויות; אין להן ראיות אז הן משתמשות בצווים מנהליים – ולגמרי לא רלוונטי. זכותו של אדם להיות לא נחמד; זכותו לא לציית למשטרה; למשטרה אין זכות לענות אותו.

אז איך הצדיקה מח"ש את השימוש בטייזר? רשות הדיבור למטייחים (מתוך הקישור למעלה):

"אלברט לא × ×¢× ×” להוראות השוטרים, התנגד למעצר ואף נמלט אל עבר חדר הילדים בבית. במקביל, הזעיקו בני משפחתו 'תגבורת'. לאחר שהוצא מהבית, הגיעו למקום אנשים שהשליכו אבנים אל עבר הכוח. השוטרים השתמשו באקדח הטייזר כלפי אלברט בשתי הזדמנויות בלבד לאורך המעצר (מתוכן רק פעם אחת בתוך הבית – ולא כפי שעלה מהסרט הערוך שהוצג באמצעי התקשורת.) […] [השימוש בטייזר] נדרש לצורך השלמת מעצרו של אלברט, שנשכב על הרצפה. השוטרים נאלצו לבצע את המעצר במהירות ויעילות, והיו רשאים במסגרת סמכותם לעשות שימוש בכוח. בנסיבות המורכבות של העניין, דבקות בביצוע משימה מורכבת בשטח שעלול להפוך עוין הצדיקה שיגור זרם חשמלי מוגבל בדרך שבה נעשה הדבר, לפי נוהלי משטרת ישראל ובהתאם לתורת ההפעלה של אמצעי ×–×”."

אני לא יודע אם הסרטון היה ערוך. אני חושד שמח"ש, כשהיא לא מספקת ראיות לכך וכשהיא חוזרת בעצם על ההודעה הראשונה של משטרת ש"י בנושא, עושה לעצמה חיים קלים. אני גם חושד שכמו בהמון חקירות אחרות של מח"ש, היא נתקלה בחומה הבצורה של שוטרים שמשקרים כדי לחפות זה על זה. יש לי היכרות מסוימת עם משטרת מחוז ש"י, שהיא בזיונית אפילו בקנה המידה הרגיל של משטרת ישראל, כך שאין לי יותר מדי צפיות ממנה. אבל גם זה לא חשוב.

הטקסט של מח"ש אומר לנו כל מה שאנחנו צריכים לדעת: שהשוטרים הפעילו את הטייזר כנגד אלברט פעמיים לפחות. פעמיים זו הגרסה המשטרתית הרשמית. הפעם הראשונה היתה בתוך הבית; אותה אפשר היה, בדוחק ניכר, להצדיק. גם אז, אין מחלוקת על כך שאלברט לא היווה סכנה כלשהי לשוטרים, אבל הוא לא היה אז בשליטתם. הפעם השניה שבה הופעל הטייזר היתה כבר מחוץ לביתו של אלברט, כלומר כשהוא כבר היה אזוק.

טייזר אמור לשמש את השוטרים כדי לנטרל סכנה. אליבא דכולי עלמא, אפילו לגרסת המשטרה עצמה, לשוטרים לא נשקפה כל סכנה מאלברט, לא בתחילת האירוע וודאי לא אחר כך. נשקפה להם, לטענתם – ובהתחשב בכך שמדובר ביצהר זו טענה סבירה מאד – סכנה מצד מתנחלים אחרים. אם הם אלו שהיוו סכנה, כלפיהם צריך היה להפעיל את האמצעים הראויים לרמת הסכנה. אבל לא: השוטרים הפעילו את הטייזר, פעם שניה, כנגד מי שלא יכול היה לסכן אותם. רק לעכב אותם.

טייזר הוא אקדח חשמלי, ששימוש בו אהוב מאד על כוחות משטרה ברחבי העולם, בין השאר משום שהוא כלי עינויים שכמעט שלא משאיר סימנים. השימוש הזה הפך לכל כך נפוץ, שחברת טייזר החלה לפני מספר שנים לשווק אותו עם מצלמת וידאו שמופעלת עם הנשק ומתעדת את התקרית; כמה כוחות משטרה כבר הצמידו לנשק מונה, שסופר כל שימוש בו, כשהשוטר צריך להסביר כל שימוש ושימוש. לפני כשבוע ראינו שימוש בטייזר מצד שוטרים כלפי אשה חסרת ישע, שמסרבת לקום מהרצפה – כשלשימוש בו קודם איום. זה נכנס יפה מאד להגדרה של עינויים: הפעלת כאב כדי לגרום לאדם לציית. שימוש בטייזר עשוי לגרום להתקפי לב. כלומר, בשום פנים לא מדובר בצעצוע: זהו נשק אל-הרג, אבל לגמרי נשק.

אלא שהמשטרה לא מתייחסת אליו ככזה. עורכת הדין אן סוצ'יו מהאגודה לזכויות האזרח בישראל אמרה לי בשיחת טלפון שהנהלים המשטרתיים כפי שהיו לפני ההתקפה על אלברט ראו בטייזר כלי שמיועד לשימוש לא במקרי סכנה בלבד, אלא ככלי עזר לשוטר, שנתפס כמשהו שנע בין שוקר לגז מדמיע. הנהלים של משטרת ישראל מאפשרים, לדברי עו"ד סוצ'יו, שימוש רחב מאד בטייזר. היא ציינה עוד שבעבר, כבר הועמד לדין שוטר משום שנהג להתעלל בעצירים באמצעות טייזר; אני מניח שהוא הגזים.

האלימות האגבית, השיטתית והממוסדת של משטרת ישראל כלפי אזרחיה – ואם אתם חושבים שהיא מוגזמת כלפי אזרחים יהודים, עוד לא ראיתם אותה מול פלסטינים, אזרחים ונתינים כאחד – היא זו שמאפשרת ללובשי המדים שלה לחשוב שהפעלת טייזר כלפי חסרי ישע (ואדם כבול, או אדם שכבר נמצא על הרצפה, הוא חסר ישע) היא התנהגות סבירה. בשום כוח משטרה מערבי החלטה כמו זו שפרסמה מח"ש הערב לא היתה מתקבלת בשתיקה. לכל דבר ועניין, ההחלטה הזו היא אור ירוק לשוטרים להשתמש בטייזרים ככלי "שכנוע," או במילים ברורות יותר ככלי עינויים. בישראל היא עוברת כאילו כלום, ורק הארגונים הרגילים מוחים.

המקרה של אלברט, כמו המקרה של האלמונית חסרת הישע, צריכים להזכיר לנו את מה שאנחנו נזכרים בו בדרך כלל רק כאשר האלימות מופנית כלפי חסרי הישע שבחסרי הישע, בעלי חיים: שאנחנו מאפשרים לקלגסים שלנו שימוש חופשי באלימות שצריך להפחיד את כולנו. ושאנחנו צריכים לדרוש תשובות מהמשטרה אחרי כל אירוע כזה. ולא, אל תחשבו שזה יעצור באלברט או בעושי צרות מקצועיים מצידו; כבר ראינו שזה לא המצב. אתם בהחלט יכולים להיות האנשים הבאים שיופעל נגדם טייזר, גם מבלי שתהוו כל סכנה, כשהשוטר יודע ששום דבר לא יקרה לו. יש לו, אחרי הכל, שלוש שכבות הגנה: עמיתיו השוטרים, שישקרו עבורו; הציבור השאנן, שמבחינת חלקו הגדול כל אלימות משטרתית נתפסת אוטומטית כמוצדקת או לכל היותר כהגזמה מצערת אך הכרחית; ומח"ש, שתטייח עבורו את החקירה.

ומבין השלוש, השניה היא הבעייתית מכולן. היא זו שמאפשרת את שתי האחרות, והיא זו שאנחנו צריכים להשיל במהירות.

ועוד דבר אחד: חברת הכנסת רות קלדרון (יש לפיד) נתקלה לחרדתה אמש (ב') בבני ישיבות שישבו ביציע הכנסת וצפו בדיון. במקום לשבח אותם על הרוח הדמוקרטית שהם מגלים, היא החליטה להעליב אותם. קלדרון אמרה ש"אני רוצה לנצל את 28 השניות שיש לי. חילול השם היום יומי הזה של אנשים שלבושים כתלמידי חכמים ויושבים פה במליאה למעלה בבטלנות, בלי ספר, שעה אחרי שעה. זה מוציא אותי מדעתי. זה מבייש את הלבוש של תלמיד חכם, זה מבייש את הערך של ביטול תורה. ואני מבקשת מכם או להביא ספרים או ללכת לבית-מדרש וללמוד. זה בושה וחרפה. זו בושה לתורה, שיוריד את הבגדים האלה." וואלה. הערך של ביטול תורה?

יש ביטוי תלמודי שהולם היטב את האירוע הזה. לא, לא "איסטרא בלגינא קיש קיש קריא," שמתאר היטב את קלדרון עצמה, אלא "כל המלבין פני חברו ברבים, אין לו חלק לעולם הבא." אני לא מאמין בו; קלדרון מעמידה פנים שכן.

(יוסי גורביץ)