החברים של ג'ורג'

חמישים רבנים, בעיקרם רבני ערים – כלומר, פקידי ציבור מושכי משכורת – פרסמו הבוקר קול קורא לתושבי ישראל, בו הם אוסרים על השכרה או מכירה של דירות לערבים. הרב הראשי של אשדוד, יוסף שיינין, הצהיר את מה שהבלוג הזה כותב כבר שנים: שהגזענות היהודית מקורה בדת היהודית. שלמה אבינר, מחשובי הרבנים ה"ממלכתיים" שהתפרסם בעבר במיזוגניות שלו, נחלץ להזכיר לנו שהוא גם הכריז על ברוך גולדשטיין כקדוש וקבע ש"אנחנו לא צריכים לעזור לערבים להשתרש בישראל", ושיש לתת עדיפות ליהודי בהשכרת דירה על פני ערבי. להשתרש בישראל: מיותר אפילו לעמוד על האירוניה. רשימה של הערים שרבניהן חתומים על הפסיקה אפשר לראות כאן.

האמירה הזו היא גזענית לחלוטין, אבל – כמו החומץ בן החומצה שמואל אליהו, שהתחיל את כל הטרנד הזה מתוך ידיעה ששום דבר לא יקרה לו – גם הרבנים האלה לא מפחדים. הם ימשיכו לקבל משכורת מממשלת ישראל, למרות שהם חתומים על קריאה מפורשת לאפליה כנגד חלק ניכר מהאוכלוסיה. עד כה, אף נציג של הקואליציה המכהנת – זו שמייללת ללא הרף על ה"דה-לגיטימציה של ישראל" – לא מצא לנכון אפילו לגנות את הקריאה. חברי כנסת מן השמאל קראו לפטר את הרבנים; הסיכוי שהדבר אכן יקרה אפסי. חוקי הנאמנות, אגב, לא חלים עליהם אפילו בצורה המצומצמת ביותר: רבנים אינם חייבים בשבועה לציות לחוק, והדבר איננו מקרי. הם לא יכולים להיות נאמנים לחוקיה של מדינה שאיננה גזענית.

מן הראוי לציין שהרבנים קבעו שמכירה או השכרה של דירות ללא יהודים עשויה להיענש בנידוי, עונש כבד במיוחד – נשק יום הדין של ההלכה – שבעשורים האחרונים ממעטים מאד להשתמש בו. יגאל עמיר, למשל, שרצח ראש ממשלה בישראל ושאפשר לטעון בלי הרבה בעיות שגרם ל"חילול השם" הגדול ביותר בהיסטוריה של ישראל, לא נודה. הרוצחים של שלל המחתרות היהודיות והקנאים לדורותיהם לא נודו. בעלים שמסרבים לתת גט לנשותיהם כבר לא מנודים. רק מי שכופר בעיקר העיקרים של ההלכה – עליונות היהודי על הלא-יהודי – מועמד במדרגה אחת עם שפינוזה ואוריאל א קוסטה.

לרבנים לא יקרה שום דבר, משום שהחוק מכיר במפורש בזכות ההסתה שלהם. חוק הגזענות הישראלי, כל כך פרוץ לרוחות שאפילו מאיר מרטין כהנא חתם עליו, קובע (144 ג.ב.) ש"פרסום ציטוט מתוך כתבי דת וספרי תפילה, או שמירה על פולחן של דת, לא יראו אותם כעבירה לפי סעיף 144ב, ובלבד שלא נעשה מתוך מטרה להסית לגזענות". ההדגשות שלי. כל מה שהרבנים צריכים לעשות הוא לטעון שההכרזה שלהם מיועדת "לשמירה על פולחן של דת", לצטט באריכות את פסקי ההלכה של דורות קודמים בנושא ("כתבי דת"), ולהתעקש בצדקנות שמטרתם איננה "הסתה לגזענות" אלא "החזרת עטרה ליושנה", ויהיה מעט מאד שאפשר יהיה לעשות כנגדם במסגרת החוק.

"אם תרצו" הכריזה על הפרובוקציה האחרונה שלה, הגעה למצעד זכויות האדם ביום שישי כדי לדרוש "זכויות אדם גם ליהודים". הפסיקה של רבני הערים מוכיחה, אם היה צורך בהוכחה נוספת, שכדי לכתוב משפט כזה בישראל, צריך להיות אדם עם תודעה של חבר קו קלוקס קלאן, כזה שחושב שהרוב הלבן הדורסני נרדף וצריך להתגונן מפני המיעוט השחור המאיים.

למותר לציין שאם 50 בישופים היו יוצאים בקריאה שלא להשכיר רכוש ליהודים – דבר שיש לו סימוכין בהחלטות מועצה קדומות – המדינה היתה רועשת, השגריר הישראלי היה מוחזר להתייעצויות, ושר החוץ היה מארח את שגרירה של אותה מדינה על סד עינויים. אבל לעם הנבחר, שחושב שארץ ישראל צריכה להיות יהודית בדיוק כפי שספרד של האינקוויזיציה היתה נוצרית, מותר יותר.

בינתיים. עד שיימאס לעולם. יש כבר מי שמתאר את תרחיש האימים: ישראל שהפכה רשמית למדינת אפרטהייד, ושמשתמשת בנשק הגרעיני שלה כמגן המאפשר לה לתקוף ללא הפרעה את מדינות המפרץ הפרסי. כלומר, ישראל כצפון קוריאה; ואולי זה צריך להיות המודל שלנו לתיאורה של ישראל, זה ולא דרום אפריקה. צפון קוריאה: מדינה שבה האליטה חוגגת ורוב העם נטול זכויות ומורעב, תוך שבו זמנית מפמפמים לו את הטענה שהוא גזע אדונים ושכל העולם נגדו. אחרי הכל, מנהיגים ישראלים כבר טענו שישראל צריכה להתנהג "כמו מדינה משוגעת", וההבדלים בין חיקוי טוב של שגעון ובין הדבר עצמו הם קטנים. המאמינים שבין הנתינים יוכלו להתנחם בהתגשמות הנבואה "והיית לזעווה לכל ממלכות הארץ".

הערה מנהלתית: לאחרונה קיבלתי תרומה בדואר מקורא של הבלוג, שצירף אליה גם את ספרו. אני רוצה להודות לו בהזדמנות זו.

(יוסי גורביץ)