אל: מנהיג הדע'ווה, איסמעיל הנייה

מאת: מפקד הזרוע הצבאית, רצועת עזה, מוחמד דף

הנדון: השבוי הציוני גלעד שליט

בשם אללה הרחמן והרחום,

נכבדי,

מכתבי זה, כרגיל, יהיה קצר וזאת משום הצורך בשינוי מהיר של דירת המסתור. אנא אל תראה בכך פגיעה בכבודך או אות לכך שהזרוע הצבאית חדלה מלציית למורי ההלכה.

לענייננו.

הידיעות שהגיעו אלינו בימים האחרונים מישראל מעידות כי הציונים יחליטו בימים הקרובים על עסקה עם המינים השיעים מארגון החיזבאללה, וכי הם יעבירו לידי החיזבאללה את חביב העם הפלסטיני סמיר קונטאר, ארבעה לוחמים נוספים שנפלו בשבי הציוני במהלך המערכה של 2006, וכן עשרה גופות של שאהידים. בתמורה, יקבלו הישראלים את שתי גופות החיילים שעבורם יצאו למתקפת 2006.

האירועים הללו, ותמיכתם הרחבה של "קורי העכביש", היינו הציבור היהודי, במהלכים אלו, גורמים לי להציע לכבודו לנקוט בפעולה דרסטית ולהוציא להורג את השבוי הציוני גלעד שליט.

ניתן כמובן לטעון כי תנועת החמאס לא תוכל לקבל מחיר דומה עבור הגוויה מאשר תמורת החייל החי. סבורני כי האירועים האחרונים מוכיחים כי אף שוודאי שלא נוכל לקבל את כל 450 אחינו שבשמותיהם נקבנו תמורת גופה, הרי שהישראלים ממילא לא עמדו להעבירם לידינו.

נותרנו, אם כן, עם שאלת העלות והתועלת. אין מחלוקת כי נוכל לקבל יותר תמורת השבוי מאשר תמורת הגוויה, אבל שאלה זו מתעלמת משורה של בעיות הקשורות בהחזקתו של השבוי.

מאז נלכד שליט ביוני 2006, נאלצו אנשי הזרוע הצבאית להעבירו יותר מ-20 פעמים ממקום מחבוא אחד למשנהו. הסיכונים שבחילופי מחבוא אלו גבוהים מאד: יתכן כי משת"פ יבחין בתנועה, יתכן כי המזל"טים הישראלים המרחפים דרך קבע מעל הרצועה יבחינו בה, יתכן כי השבוי יימלט, ויתכן כי בעת העברתו – המתבצעת תדיר בתוך תא המטען של רכב – ייחנק למוות. אם יצליחו הציונים לחלץ את השבוי, או אם ימות, תשלם תנועת החמאס מחיר גבוה מאד, ללא תועלת.

מאז חטיפתו של השבוי ספגו המאמינים ברצועת עזה יותר מ-1,500 הרוגים מידי צבא הכיבוש – מספר העולה משמעותית על מספר ההרוגים שספגה לבנון במהלך התוקפנות של 2006 – ובין ההרוגים היו כמה מהשובים עצמם. יתר על כן, חוסר היכולת להביא לסיום מהיר של המו"מ הביא לסכסוך דמים בינינו ובין האחים שהגיעו מסומליה, אנשי ג'ש איסלם, דבר העשוי לפגוע בקשרינו העתידיים עם תנועת-האם העולמית; המאבק עם אנשי הג'ש איסלם אף הוביל לחטיפתם של כמה אנשי תקשורת והשחיר את שמה של תנועת החמאס ברגע שבו היתה זקוקה לתקשורת חיובית כאוויר לנשימה. עד כה, במשך שנתיים כמעט, הסב לנו השבוי נזק רב והביא לנו אפס תועלת. 

באחזקתו של השבוי מתגלמת בעיה נוספת. אני סמוך ובטוח בנאמנותם של כל אחד מאנשי, אבל גם לפדאיונים יש רגשות. מותם של כה רבים מאזרחינו עשוי לעורר רגשות נקמה בקרב מי משומריו של השבוי, והוא עשוי לנקום בו את מות קרוב משפחתו.

חוסר יכולתנו להביא את המו"מ לסוף מתקבל על הדעת מגדיל, מדי יום, את הסכנה שהפרשה תסתיים שלא בטובתנו ולא בשליטתנו. הריגתו של השבוי – תירוץ לכך ימצא על נקלה, ואין מי מאנשינו שלא יסכים לקפד את חייו – תגרום לנו לאבד חלק מיכולת המיקוח שלנו, אבל תמנע אפשרות של כשלון מוחלט, שיהווה מכה קשה לתנועת החמאס.

את הגופה לא יהיה כל קושי להסתיר. יש לנו נסיון בדבר. נוכל לשמר רקמות די.אן.איי. ללא בעיה. נסיון העבר, בעקבות הפיגועים בציר פילדלפי, מלמד אותנו כי הישראלים ישאו ויתנו לא רק על גופות, אלא גם על חלקי גופות.

עם זאת, אינני סבור שיש לבצע את ההוצאה להורג בעריפה בסכין בת קרן הפרה, כפי שהציעו האחים שמבחוץ; האירועים שבעיראק הוכיחו כי רברבנות כזו פוגעת משמעותית במעמד האחים המוסלמים בדעת הקהל, הן במערב והן בקרב החלקים הרגישים יותר שבקרב המאמינים. כדור רובה אחד בעורף יספיק בהחלט.

נושא נוסף שיש להביא לידיעת כבודו. שומריו של השבוי מעידים כי הערבית שבפיו משתפרת, וכי בשיחות עמם – הותרנו להם לשוחח עמו משום שאי שפיותו תוביל להגברת הסיכון לאובדן עצמי, אך הם מדווחים על כל שיחה – הוא מגלה עניין גובר והולך בדתנו הקדושה. באם יחליט השבוי להמיר את דתו לדת האמת, נמצא עצמנו בפני בעיה יחודית. על פי ההלכה, כמובן, לא נוכל להמשיך ולהחזיק בו. בימיו של צלאח א-דין, שחרורו היה מובן מאליו וגורר רגשי כבוד; כיום, עם שקיעת הדורות, יביא הצעד הזה, שבפני עצמו הוא אצילי ומעיד על עליונותה של דת האמת על אתניות זולה, רק לעג וקלס לתנועת החמאס. הפדאין, מעיראק ועד אפגניסטן, יהפכו אותנו למשל ולשנינה. האויב, מצידו, צפוי לאבד כל עניין בשבוי עם המרת דתו, או על כל פנים להציע הרבה פחות תמורתו; כך שאנו, האמונים על הפצת דבר האל ועל דחיקתם של הכופרים מאדמות הוואקף, מוצאים עצמנו בין הפטיש לסדן. דבר זה עשוי להביא בלבול לא רצוי בין שורותינו, במיוחד בקרב הלוחמים הפשוטים, אנשי הזרוע הצבאית, ורצוי למונעו.

אודה לך אם תכנס את המועצה בהקדם למען קבלת החלטה בנושאים דחופים אלו.

ברגשי כבוד ונאמנות,

מוחמד דף

ומלבד זאת, יש להפסיק את רצח העם בדארפור.

(יוסי גורביץ)