מטען חבלה × ×©×œ×— ×תמול לבית משפחה ב×רי×ל, מוסווה כמשלוח ×ž× ×•×ª. ×חד ×ž×‘× ×™ המשפחה, בן 15, פתח ×ותו ×•× ×¤×¦×¢ קשה; ×חת מגפיו × ×§×˜×¢×” והרופ××™× × ××‘×§×™× ×¢×œ הצלת ר×ייתו.
יש ×œ×”× ×™×— שמי ש×חר××™ לפיגוע ×”×–×” ×œ× ×™×™×ž×¦× ×ž×¢×•×œ×, ×ž×¤× ×™ של×ירוע יש ×ת כל ×”×¡×ž×ž× ×™× ×©×œ טרור יהודי. המשפחה ×”×™× "יהודית משיחית", ×”×™×™× ×• ×™×”×•×“×™× ×”×ž×§×‘×œ×™× ×ת ישוע כמשיח, כלומר ×”×‘×•×’×“×™× ×”×ולטימטיביי×; ר×ש עיריית ×רי×ל מגדיר ××•×ª× ×›"×ž×™×¡×™×•× ×¨×™×"; והפיגוע ×ירע בחג ×”× ×§×ž×” היהודי.
×•×”× ×” מתחיל, ×œ× ×’×“ ×¢×™× × ×•, תהליך הטיוח. ×ת ×”×§×•×¨×‘× ×•×ª, המשטרה מגדירה ×›"כת". וכת, כידוע, ×”×™× ×œ× ×“×‘×¨ שצריך להתעכב עליו יותר מדי. וזה עוד ×‘×•×•×™×™× ×˜ ו"×”×רץ", ×©×ž×ª×™×™×—×¡×™× ×œ×ירוע ×’× ×”×™×•×; ×‘× ×¨×’ ×”×•× ×¦×œ×œ ×›×בן ×‘×ž×™× ××“×™×¨×™× â€“ ו×ולי טוב שכך, ×›×™ העיתון ×”×ž×™×™× ×¡×˜×¨×™×ž×™ של ×”×™×”×•×“×™× ×”×’××™× ×ž×‘×™× ×”×¢×¨×›×” ×חרת של המשטרה: מדובר ב×ירוע פלילי. (תגובה שלי ש×, ×©×¦×™×™× ×” ×ת ×”×¤×¨×¡×•× ×‘"×”×רץ" ו×ת החשד לטרור דתי, ×œ× ×¤×•×¨×¡×ž×”). כמה × ×•×—.
עוד שבועיי×, ×œ× ×™×”×™×” זכר ל×ירוע ×”×–×”. ×”×•× ×™×™×¢×œ× ×‘×ª×”×•×ž×•×ª ×”× ×©×™×”, יחד ×¢× ×©×ר ×”×”×ª× ×›×œ×•×™×•×ª – ×”×§×˜× ×•×ª, היומיומיות, ×©×œ×¢×•×œ× ××™× ×Ÿ × ×¤×ª×¨×•×ª – ×œ× ×•×¦×¨×™× ×•×œ×™×”×•×“×™× ×ž×©×™×—×™×™×. ×›×›×” ×–×”: ×× ×—× ×• ×œ× ×¨×•×¦×™× ×œ×–×›×•×¨ ×ת הטרור חובש הכיפה. ××–, שה××™-זכרון הקולקטיבי ×©×œ× ×• יעשה ×ת שלו וה×ירוע ייעל×, ×”× ×” תזכורת. יש לקוות שזה הפיגוע היהודי ×”×חרון בחג ×”× ×§×ž×” ×”×©× ×”. Â
Â
ומלבד ×–×ת, יש להפסיק ×ת רצח ×”×¢× ×‘×“×רפור.
(יוסי גורביץ)