החברים של ג'ורג'

והסיפוח זוחל

בצל המלחמה ברצועת עזה, ממשיכה ישראל לספח דה פאקטו את הגדה המערבית. במילים אחרות, ליצור מדינת אפרטהייד

ממשלת ישראל, בדמות מתאם הפעולות בשטחים (המתפ”ש), האלוף יואב “את לא היית מצפה שהמח”ט היה פותח בירי לעבר יהודי שעמד מולו, אני בטוח שלא לזה את מתכוונת” מרדכי, הודיע היום (א’) על סיפוח של 4,000 דונמים בגבעות גוש עציון; כך דיווח אתר מאקו.

סיפוח? פורמלית, לא. פורמלית, מרדכי בסך הכל הודיע על “הכרזה” על 4,000 דונמים כעל “אדמות ציבור,” המכונות בטעות “אדמות מדינה.” בפועל, עם זאת, הכותרת של מאקו היתה מדויקת: כשצה”ל מכריז על קרקע כעל “אדמות ציבור,” היא כמעט אף פעם לא משרתת את הציבור שלכאורה עבורו היא מוחרמת, האוכלוסיה הכבושה והמוגדרת כאוכלוסיה מוגנת של הגדה המערבית; בפועל, רובן המוחלט של האדמות המוכרזות כ”אדמות ציבור” עוברות הישר לידיהן החמדניות של מתנחלים. בפועל, “הכרזה” על אדמה כאדמת ציבור משמעה גניבת האדמה מבעליה והעברתה לפולשים יהודים. ומשהפכה קרקע להתנחלות, כמעט ואין שום דרך להחזיר אותה לבעליה – אפילו במקרה הנדיר מכל נדיר, כאשר ישראל מפנה התנחלות, כמו במקרה של חומש, היא עושה הכל כדי שלא להשיב את האדמה הגזולה לבעליה. מנתוני בצלם עולה ש-94% מאדמות הציבור בשטח סי, נמצאות בשטחי שיפוט של התנחלויות והמועצות האזוריות שלהן.

ישראל כבר הודיעה שהיא מתכוונת לשמור על “גושי התנחלויות,” וגוש עציון הוא בהחלט אחד מהם, בכל הסכם עתידי; ברק התעקש על גוש עציון ב-2000, אולמרט כלל אותו בין השטחים שיסופחו לישראל בהסכמה ב”תכנית ההתכנסות” שלו ב-2006. נתניהו מעולם לא הציג מפה, כיוון שאם יציג כזו הוא יהיה מחוסל פוליטית. אז, כן: פורמלית, גניבת האדמה שביצע יואב מרדכי איננה סיפוח; בפועל, היא בדיוק זה. אגב, מאחר והעברת אוכלוסיה לשטח כבוש היא פשע מלחמה, רצוי שהאלוף מרדכי לא ייסע בקרוב לאירופה, או מקומות מתורבתים אחרים.

מרדכי אמר שההחלטה התקבלה “בהמשך להנחיית הדרג המדיני עם תום מבצע ‘שובו אחים’” – או, במילים אחרות, זו תגובה ציונית הולמת לרצח של שלושת הנערים. כלומר, ממשלת ישראל אימצה כאן רשמית את המדיניות של “תג מחיר,” פגיעה בפלסטינים בלתי מעורבים בתגובה למעשי הטרור/לחימה של פלסטינים אחרים. זו אותה המדינה, נזכיר, שכבר הרסה את בתיהם של שלושה חשודים בביצוע הרצח – כשבית המשפט העליון שלה מאפשר את המהלך הבלתי חוקי הזה אף שנגד שניים מן השלושה לא הוגש כתב אישום.

במקביל, עצרה המשטרה בסוף השבוע את זאהדה סוהייב, תושב חברון בן 32. זה כתב שורה של סטטוסים בפייסבוק שמדינת ישראל לא אהבה, ביניהם הגדרה של פלסטינים המשרתים בכוחותיה המזוינים של ישראל כבוגדים, ואיחול למח”ט גולני, רסאן עליאן, שיגיע לגיהנום. סוהייב כתב את הדברים כאשר נפוצה שמועת השווא על מותו של עליאן בקרבות בעזה.

עכשיו, הח”מ לא מאמין בקיומו של גיהנום, או בקיומו של אל – מלבד, כמובן, מפלצת הספגטי המעופפת בהתגלמותה כחתולו של תקרה – אבל מדי פעם הוא חושב לכמה שניות שאולי, בכל זאת, היה רצוי שיהיה כזה. למשל, במקרה של מח”ט גבעתי, עופר וינטר, שהרג 120 מתושבי רפיח כדי למנוע את חטיפת גופתו של אחד מחמושיו. העניין הוא שמהיותי אזרח ישראלי מהקבוצה האתנית הנכונה, אף אחד לא יעלה על דעתו לעצור אותי רק בגלל שאני חושב שחבל שנשמתו הלא-קיימת של עופר וינטר לא תסתובב על שיפוד בלתי קיים.

את סוהייב דווקא עצרו. זה לא היה חדש או מעניין במיוחד – מאז שכבשה אותה, ישראל תמיד דיכאה את חופש הביטוי בגדה המערבית – אלמלא שני דברים. קודם כל, סוהייב הוא תושב חברון. זוכרים את הקשקוש של מערכת ה-hasbara על כך שרוב הפלסטינים חיים תחת שלטון עצמי? אז תשכחו ממנו. כשישראל רוצה, היא עוצרת פלסטינים על מה שבא לה – את סוהייב, אומר עורך דינו נרי רמתי בשיחת טלפון, עצרו שוטרי מג”ב במחסום. בסופו של דבר, אם פלסטיני איננו בוחר לרדת למחתרת, הוא צריך לעבור באחד מהמחסומים הרבים שהציבה ישראל בגדה, ושם הוא נוחת תחת אחיזתה של המשטרה הישראלית.

הדבר השני המעניין הוא שלישראל כבר יש צו צבאי שפועל בגדה בתחום, צו 101 הידוע לשמצה – “צו בדבר איסור פעולות הסתה ותעמולה עוינת” – שאוסר על הסתה. נאמר בו (סעיף 7) ש”כל אדם אשר מנסה, בין בעל פה בין באופן אחר, להשפיע על דעת הקהל באזור באופן העלול לפגוע בשלום הציבור או בסדר הציבורי, או העושה כל מעשה או יש בהחזקתו חפץ כלשהו מתוך כוונה לעשות או להקל ביצוע נסיון כאמור, ייאשם בעבירה על צו זה.” כלומר, אם מח”ט גולני ממש נפגע מהאיחול של סוהייב, הוא יכול היה להביא למעצרו על פי הצו הדרקוני הזה רק על עצם אחזת מחשב – “יש בהחזקתו חפץ כלשהו מתוך כוונה לעשות נסיון כאמור.”

אבל לא, סוהייב לא נעצר על פי צו 101, למרות שהוא הופעל ללא רחם עשרות אלפי אם לא מאות אלפי פעמים במהלך שלטונה של ישראל לגדה. הוא נעצר על ידי משטרת ישראל, בהוראת היועץ המשפטי לממשלה, במקרה הראשון המתועד של חשד הסתה. עו”ד רמתי מסביר שסוהייב חשוד בביצוע “עבירת חוץ” – עבירה שמתבצעת מחוץ לישראל, ושעשויה להשפיע על אזרחים ישראלים. זה המקרה הראשון מסוגו שהוא מכיר, ובו הסעיף הנדיר הזה מופעל על עבירה כמו הסתה; בדרך כלל, הוא שמור לעבירות חמורות, כמו ריגול או עבירות בטחוניות אחרות.

אז, שוב, למה להשתמש בו כלפי סוהייב? זה איננו חייב לישראל כל חובת נאמנות; היא המדינה הכובשת שלו. אפשר היה באותה המידה לעצור כל פלסטיני אחר.

מתגנב החשד שמשטרת ישראל ווינשטיין הפכו את סוהייב לדוגמא, משום שעליאן הוא דרוזי, ומשום שחלקים בחברה הדרוזית קולטים במהירות שהעסקה של הדרוזים עם ישראל – אתם תתגייסו, תהרגו ותמותו למען המדינה היהודית, וזו בתמורה תקרא לכם ערבים ברגע שתשתחררו ותקפח אתכם בהתאם – לא רק היתה מקח טעות; היא גם איפשרה לישראל ליצור הפרד ומשול בין הדרוזים ובין הפלסטינים האחרים. על כן, לא נעצר סוהייב בצו צבאי; אף אחד לא היה שם לב. כאן יש מסר ברור לפלסטינים: אל תנסו לערער את הנאמנות הדרוזית לישראל. יש לנו מספיק צרות על הראש.

אלא שכאשר וינשטיין מורה על מעצרו של פלסטיני בשטח פלסטיני על ידי משטרה ישראלית בשל עבירה שאיננה עבירה בטחונית על החוק הישראלי, הוא מחיל בפועל את החוק הישראלי על חברון. לא לגמרי, לא רשמית, אבל בפועל. וזה תקדים, ותקדימים נוטים לחזור על עצמם.

אז ישראל מספחת אדמות, וטוענת לזכותה לשפוט פלסטינים על פי החוק הישראלי משום שהם העליבו קצין ישראלי. לזה קוראים סיפוח זוחל. לעובדה שאדם ממוצאו האתני של סוהייב עומד לדין על כך שהוא מאחל לקצין ישראלי שיפוד וירטואלי בעולם מדומיין בעוד שאדם ממוצאי-שלי איננו עומד על כך לדין, קוראים אפרטהייד. וכשווינשטיין מעמיד לדין את סוהייב על פי דיני מדינת ישראל בעוד שלא ביצע עבירה בישראל, הוא מייבא את האפרטהייד לתוך ישראל גופא.

ככה זה.

הערה מנהלתית: בימים האחרונים התקבלו מספר תרומות בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורמים.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • ההפרד ומשול בין הדרוזים לערבים יכול להיות גם תופעה היסטורית שלא קשורה למדינת ישראל.

    ועדיין, כדאי לקרוא את הציטוט הזה (מופיע בעמוד הפייסבוק המצויין "מתהום הנשייה" שאליו אפשר להגיע מהקישור ליד השם).

    "היועץ לענייני ערבים לוברני בשיחה עם לוי אשכול, מסביר איך מדינת ישראל טיפלה בבעיית הזועביז בשנות ה-50 וה-60:

    דבר ראשון שצריך לקחת בחשבון זה גיבוש שעלול להווצר בקרב הערבים. היעד שלנו תמיד היה ליצור גרעינים שהם כיום סמי-עויינים למדינה ומיוצגים במוסדות הדמוקרטיים של המדינה על-ידי מנהיגות שעלולה ברגע זה או אחר לקבל השראה מבחוץ, מבלי שיהיו לנו הכלים הדרושים כדי למנוע השפעה זו מבחוץ, וגם מבלי שנצטרך להזדקק לכלים בלתי-דמוקרטיים. לפיכך יצרנו לנו מדיניות מסוימת כדי למנוע כל הדברים האלה. תארו לכם מצב שבו מופיעה בבחירות לכנסת רשימה ערבית שמייצגת 100,000-110,000 בוחרים ערבים שיכולים לבחור 10 נציגים לכנסת, וזה במסגרת מפלגה ובתוקף התנאים בהם חי המיעוט הערבי בארץ…. יחד עם מק"י ומפ"ם סך הכל [יש כיום] 7 נציגים. אבל זו תהיה מפלגה מאוחדת שתייצג את האינטרסים של המיעוט הערבי. העובדה שכיום אין דבר כזה אי אפשר לזקוף אותה על חשבון נסים, אלא על חשבון עבודת נמלים של האנשים שראו בפניהם כיעד למנוע את האפשרות הזאת.
    איך מנעו זאת? בראש ובראשונה על-ידי מדיניות שאפשר לקרוא לה: מדיניות של שכר ועונש. צדיק וטוב לו; רשע ורע לו. אנחנו לא נתנו – במידה שהדבר ניתן בידינו – למנהיגות ערבית כזאת לקום, כי מנהיגות ערבית שתרצה לייצג את האינטרסים של המיעוט הערבי, צריכה להיות מנהיגות אשר תלך מקיצוניות אחת לקיצוניות אחרת. עובדה היא שכשאנחנו בוחרים מועמדים לרשימה של הכנסת, אותם הנציגים שהיו בעבר בעלי נטיות לאומניות ברגע שמצרפים אותם לרשימה של מפא"י, ניטל העוקץ הזה.
    אני רוצה לתת דוגמה אחת כיצד מנענו ממנהיגות ערבית כזאת מלגדול. הבישוף חכים הוחזר לדמינה על-ידי סידור מסויים בשנת 1949, תוך התערבות שלטונות הואתיקן. הוא רצה להיהפך למנהיג של ערביי ישראל והוא התחיל לדבר בשם נוצרים, דרוזים ומוסלמים וגם עדות אחרות. אמרנו לו שכיוון שהוא נוצרי קתולי, שידבר רק בשם הנוצרים-קתולים. הוא הדין לגבי כל מנהיג ערבי אחר. כל אחד יכול היה לטעון בשם עדתו ולא בשם עדה אחרת (אשכול: מה זאת אומרת?) אם חכים בא וביקש משהו בשביל ערבי מוסלמי, אמרנו לו שלערבי המוסלמי יש נציג משלו, והוא יכול לדבר רק בשם ערבי נוצרו-קתולי. (אשכול: ואם היה לו יפוי כוח בכתב שהוא הנציג שלו?) לא היו מתחשבים בזה. וברגע שהערבים האחרים רואים שאין לו השפעה בעניינם, מפסיקים לפנו אליו. ובמדיניות זו הגענו למצב בו אנחנו נמצאים כיום."

    • מני זהבי

      נו, הים אותו ים והיהודים אותם יהודים.
      אבל מה עשתה להם מפ"ם?

  • אין לי שם

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4566120,00.html
    כך גם בYnet, הסיפוח עונש (או "תגובה ציונית הולמת" לרצח שלושת הנערים.
    בא לי להקיא מזה.

    • Jose לך ברח

      ואז, ביאושם, הפלסטינים יגיבו בדרך כזאת או אחרת ואנו נגלגל את עינינו לשמיים ונאמר: אתם רואים? ככה זה ערבים לא עושים להם כלום והם תוקפים. זה הטבע שלהם אין מה לעשות. הם רק רוצים לזרוק אותנו לים…עובדה..

      • אין לי שם

        זה החלק הכי מדהים. הרי אצל ישראלי ממוצע, אירועים כמו זה בכלל לא מתנגשים באמונה העיוורת ש"תמיד רצינו שלום" או כל בולשיט אחר דומה.

  • Ziv

    נתניהו אמר בסיום הטבח כי בכל הסכם עתידי על אבו מאזן לשחק תפקיד מרכזי. עתה הוא מוכיח לפלסטינים בגדה (ובכל מקום אחר) כי רק דרך החמאס משלתמת כשהוא מסובב סכין נוספת בגבו של אבו מאזן. ולמה לא בעצם? נתניהו נוהג לפי עצת אחיתופל שנתן לאובמה: "כששני אויביך נלחמים, החלש את שניהם".
    בינתיים מה שקיבלנו בעקבות העצה המבריקה הזו היא החלשות של הצד השלישי (הקולניאליסטי) והתחזקות של דעאש ב"לוונט" וחמאס כאן (בלי להשוות בין השניים).
    וחוץ מזה, הגזרות בעקבות הטבח לא באמת גורמות לעלייה בסקרים של הפירומן נתניהו ויתר הערפדים בממשלתו. אז אולי אפשר להבעיר את הגדה אחרי שהבערנו את עזה. באמת רעיון מבריק. נראה שוב טוב בסקרים, נדחה את הדיונים המשמימים בקיצוץ, ואחרינו המבול.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    שתי שאלות:
    1. האם הובעה סיבה רשמית כלשהי להכרזה על השטח כאדמת ציבור?
    2. במידה ואכן מדובר בסיפוח לצורך התנחלויות, כיצד אנשי ה"מרכז" (אלו שמעוניינים בפיתרון שתי המדינות) מצדיקים את המהלך? האם הם באופן כללי תומכים בהתנחלויות, ואם כן, איך זה מסתדר עם פיתרון שתי המדינות? או שמה מדובר בסוג של עונש לפסטינים שמוצדק בנסיבות ספיציפיות אלו אבל לא באופן כללי? אני שואל כי נראה שלאורך השנים יש תמיכה מאוד רחבה, בעם ובקרב פוליטיקאים, בהתנתקות מהשטחים ולמרות זאת אנחנו ממשיכים להרחיב את ההתנחלויות. אף פעם לא הצלחתי להבין אם זאת פשוט תוצאה של לחץ פוליטי מהימין או שיש סיבות נוספות.

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

      לגבי 2, התשובה הכללית היא כי הם feigning ignorance ברמה שכבר הגיע להדחקה פתולוגית. למרות שהישרים יותר מביניהם מקווים לסוג של מגה התנתקות בגדה שתלווה בתיקוני גבולות במקומות שזה לא אפשרי.
      יחד עם זאת, צריך לומר שהמיינסטרים הישראלי מתעניין במה שקורה בגדה פחות ופחות.

    • אין לי שם

      הרבה אנשים מביאים את ההתנתקות כהוכחה לכך שהנה, אנחנו יכולים לפנות שטחים.
      אבל מעבר לכך, יש את הטעון המנצח והמעגלי, על כך ש"הם פשוט לא רוצים שלום", אז למה לנו להתפשר על משהו

  • ברנש

    אבו-מאזן מקדם תוכנית שבה האו"ם יכפה על ישראל לסגת מכל שטחי יהודה ושומרון או שהוא יפנה לבית הדין הבינלאומי – כל זאת כאשר הוכח לנו בסביב הלחימה האחרון שגבולות 67 משמעותן גבולות 100 פצמ"רים על כפר סבא ונתב"ג ביום אחד – ומנגד ישראל מספחת 4000 דונם ביישוב הנמצא בנקודה שבה מוסכם על 2 הצדדים שהוא יישאר בשטח ישראל תחת כל הסכם?

    כמה איום ונורא.
    שמישהו יביא לי כוס מים.

    • אור

      אני דווקא חושב שמה שהוכח לנו מהמלחמה בחמאס, ויהיה בוטה יותר במלחמה הבאה מול חזבאללה, זה דווקא שאין משמעות טקטית לגבולות, כי רקטות ארוכות טווח גם ככה מגיעות לכל מקום בארץ.
      כלומר, אם מעזה יורים לחיפה ולדימונה, מה ישנו עוד כמה קילומטרים עבור הרקטות הדמיוניות שירו בנו מהגדה?

      • קו 451

        זה הסיבה שחשוב להישאר ביו"ש ולהמשיך את המעצרים .

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

        ממש לא, כמעט כל ההרוגים בעורף נפגעו מפצמ"רים שנורו מטווח קרוב. הרקטות ארוכות הטווח היו הרבה פחות אפקטיביות.

        • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

          כמעט כל ההרוגים זה ארבעה מתוך ששה. לא הייתי ממהר להסיק מזה משהו.

          • ברנש

            לפי דעתי נתב"ג טורף את הקלפים. בימים האחרונים של הלחימה חמאס ירה מטחים כבדים על יישובי עוטף עזה, 20-30 פצמ"רים כל מטח. בהנחה שרקטה אחת ביהוד כמעט סגרה את נתב"ג למשך יומיים שלושה תחשוב מה יעשו מטחים של 20-30 פצמ"רים. זה כמובן כולל איזורים נוספים ב"עוטף שומרון" כמו כפר סבא, כוכב יאיר, בית שמש, ירושלים..

            עכשיו בנוסף דמיין את תל אביב מופגזת באותו קצב שבו אשקלון ואשדוד הופגזו.

            המשק הישראלי יקרוס תוך יומיים. לא יקרוס – יתאדה.

            לגבי מספר ההרוגים – 2 נהרגו מרקטות , חייל ואזרח ו5 אזרחים נהרגו מפצמ"רים. כמו כן בנוסף חיילים רבים נהרגו מפצמ"רים.
            אני לא יודע בדיוק לגבי כמות הפצועים אבל לפי דעתי גם כמות הפצועים מפצמ"רים גבוהה הרבה יותר מכמות הפצועים מרקטות.

            • Jose לך ברח

              זאת בדיוק הבעיה. אנחנו, בכישרוננו כי רב, נמצא את הדרך גם לסגת וגם לשמר את העוינות (ע"ע עזה), אז במצב כזה החשש שלך אולי מוצדק.

              אני דווקא רואה את אחרת. נסיגה עם הסכם מפורט שמנטרל את שורש הסיכסוך ועם ערבויות בן לאומית כולל ממדינות ערב.. במצב כזה מי בכלל רוצה לירות לכיון נתב"ג. לא חשבת על זה מה?

              • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

                כדי לנטרל את צורך הסכסוך צריך לעבור לאוגנדה

                • מודי תולששש

                  ולהסתכסך גם האוגנדים?

              • ברנש

                אני לא סומך על הפלסטינים.
                הם רוצים לשוב ליפו, לוד, עכו וצפת, ועל הדרך מעדיפים שלא יהיו פה יהודים.

                • רועי לוי

                  והיא שאמרתי, כל פוליטיקה ימנית היא אי-רציונלית. בסופו של דבר, אתה משקף את השלכותייך המדומיינות על הצד האחר. טיעון המחץ שלך: אני לא סומך עליהם. אז מצא דרך לסמוך עליהם, יקירי… זה הרי תמצית כל אמון, לא?:לראות את הצד הטוב, את חצי הכוס המלאה וגו' במצבים ובאנשים.

                  • ברנש

                    קשה לי קצת לסמוך עליהם אחרי שאני רואה וידאו מעזה עם ילדה בת 10 מדברת בהתלהמות ומתפארת בכך שהרקטות שלהם מגיעות עד לחיפה ואיך שבסיבוב הבא הם ישחררו את כל פלסטין.

                  • ברנש

                    ואני רק אוסיף פה את הוידאו המדובר כשירות לציבור.

                    https://www.youtube.com/watch?v=mAUalbd2TSk

                  • אריק1

                    לא צריך להגזים באמון. לא סביר שהפלסטינים לא יחפצו בהמשך המלחמה לאחר נסיגה ישראלית נוספת.
                    זה אפשרי כמובן אבל יותר סביר שימשיכו להילחם

      • יוסי

        תחשוב כמה תושבים יכנסו לטווח 15 השניות אם לא נגיע להסדר סביר לפני פינוי. בחישוב זהיר הייתי מציין כ1.5 מליון ביחס ל40 אלף בעוטף עזה.

    • רועי לוי

      איפה כתוב ש"מוסכם על שני הצדדים"? כל מה שברק ואולמרט הציגו לציבור הוא ש"ישראל תתעקש להשאיר את גוש עציון בתחומי מדינת ישראל אחרי ההסכם" – אז היא תתעקש! אם יקבל זאת הצד השני, ומה ביכולתו לעשות על מנת לסכל את ההכרח שקבלתו – זה תלוי בכוחו הפוליטי ובתמיכה שיקבל מן המעצמות.
      לכל עניין ודבר, מדובר בסיפוח דה-פקטו ובפשע מלחמה תחת דיני כיבוש.
      אבל עזוב… מה הטעם להתווכח? הרי התוכנית של אבו-מאזן עשויה לגרום יום אחד עור וגידים, ומדינות אירופה בעוד עשרים שנה, לכל היותר, מזמרות כפה אחד, יחד עם האו"ם ואפילו סביר להניח הממשל האמריקאי, כי בכך שישראל מסרבת לעמוד בתאריך היעד שנקבע לה – חד צדדית – לסיים את הכיבוש או להציע מתווה משלה לסיומו, היא מוצאת מתחום חבר המדינות הזכאיות לגישה למערב, למוסדותיו ולמשאביו. אתה חושב שהיום הזה עוד לא יבוא, אך הוא יבוא. לא מדובר כאן בראייה משיחית. לישראל יש את החסרון שמעמדה בעולם רחוק מלהיות יציב, משום שאין לה שום דבר שהעולם באמת, אבל באמת, צריך ולא יכול בלעדיו. ישראלים, בניגוד לאלפי מתנדבי דעא"ש הבריטים, הצרפתים וההולנדים, אינם כאלה שישושו להתגייס עבור הגנה על ממשל משקוץ ומדינה מבודדת, ולהקריב בכך קריירה ויחס הוגן ושוויוני במדינה אחרת מעבר לים. ומשום שישראל משוכנעת שההחזקה בשטחים שוות ערך להיאחזות בחיים, כלומר שהכיבוש שווה הישרדות, היא תפנה למי שמניעיו וכוונותיו הוא לתקוע גלגלים ברכבת המערבית, ובכך תוציא את עצמה סופית מחבר המדינות המערביות ומספרת ההשפעה התרבותית המערבית, בתחום הפוליטיקה, ההשכלה והממשל. אולי ישראל מעוניינת להיות פרובינקיה סינית או רוסית בעוד רבע מאה-חצי מאה. אם כן, עמוד השדרה היצרני שלה יברח, בדיוק כמו שמרבית האוקראינים בורחים כיום מן המזרח הרוסי, ובדיוק כפי שסירבו הפולנים כמה מאות לפני, ליפול תחת ספירת ההשפעה הרוסית.
      תחת ההנהגה הנוכחית, ובמידה וזו תנציח את עצמה – ובנט הוא מועמד רלוונטי לראשות הממשלה בכל עתיד נראה לעין, לדעתי – ישראל היא רשמית אבודה למערב. כל מה שהמערב צריך לעשות הוא פשוט לנטוש אותה. ישראל תמצא לה מגנים אחרים ופטרונים מספירות השפעה שונות, ותיהפך למדינה אפריקאית לבנה/פרובינקיה חריגה בלב אזור הומוגני יותר ויותר מבחינה תרבותית ודתית. יהודי המערב ינסו למנוע את הרעה, אבל when push comes to shove הם יעדיפו לשלוח מגביות ותרומות מאשר לנקוף אצבע בנענוע הסירה הפוליטית שהם הנהנים העיקריים ממנה. האנטישמיות לא תרים את ראשה המכוער באירופה שוב במהלך המאה הזו, לא בצורה שתסכן יהודים בצורה ממשית, להוציא אירועים נקודתיים. ואין כל ספק, שככל שיינתקו הקשרים בין המערב לישראל, כך גם ישככו תופעות אנטישמיות בוטות. האנטישמיות האירופאית היא כמו איידס – עם כל עשור שחולף, לא רק שלומדים לחיות איתה בהצלחה הולכת וגוברת, היא כבר לא הופכת להיות סיבת המוות הטבעי. האנטישמיות האירופאית תמשיך לרחוש בקרב שליש או רבע מהאוכלוסייה, אך תיהפך יותר ויותר לחטא בל יסולח, ברמה האישית והחברתית. כמו גזענות, ימיה ספורים, והיא משוקצת על ידי הרוב. בהיעדר אנטישמיות כמניע להלהבת ההמונים וכמכשיר בידי המשטר, ליהודים לא תהיה סיבה עוד לעזוב את המערב, שיקבל אותם בשמחה כאזרחים תורמים לכלכלה ולחברה, וברוח של פדיית חוב העבר שנפער לטובתם בעקבות רדיפתם והשמדתם בשנות ה-30 וה-40.
      ישראל תמשיך להיות פרובינקיה על כידונים סיניים/רוסיים, ומוקדם לדעת מתי וכיצד, אך בשלב זה או אחר, האינטרס היהודי בשטחים יוקרב על מזבח אחד האינטרסים החיוניים של אחת מן המעצמות שתחת כנפיהן נחסה. ואז, ורק אז, יבוא הקץ לכיבוש, ועמו, אז, גם לפרוייקט הציוני – משום שקץ הכיבוש יהיה גם קץ הציונות, וזאת בשל הנטיות האקספנסיוניסטיות שבמהלך תהליך ההתרחקות לעיל יקבלו ביטוי שלם ופראי יותר ויותר. כאשר המפה תיהפך לטריטוריה, ואותה טריטוריה תימסר לידי מי שכבר ייהפכו לאויבים מיתיים/דמיוניים/דמוניים של היהודים במדינת ישראל, גם השליטה הציונית בטריטוריה תגומד והציבור בישראל יחזור להיות מה שהיה בשנות המנדט, ובעמדה פחות נחושה ועם כושר המצאה ותחבולנות פחותים.
      הציונות אוכלת את עצמה. אלא אם כן נשנה זאת.

      • ברנש

        אני מניח שתחת התנאים שאתה מתאר גם הגורמים הימניים ביותר יסכימו בסופו של דבר להגיע להסדר ביהודה ושומרון, כולל בנט, וכך יעצרו את התהליך.
        כל זה בהנחה שזה באמת יקרה.

        • רועי לוי

          זאת בהנחה שהגורמים הימניים מודעים להבחנה בין פוליטיקה משיחית המכוונת מלמעלה, לבין פוליטיקה ארצית המבוססת על אמות מידה אחרות לגמרי, כגון רציונליות מוגבלת. לא כל האירציונליים הם ימנים, אך כל פוליטיקה ימנית סופה (ותחילתה) באירציונליות. ודוק: האמור בפוליטיקה ימנית מן המחצית השנייה של המאה ה-20.

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

        נשמע מדויק

      • אזרח הארץ

        החלטת מועצת ביטחון מפורשת לא גרמה לתהליך הזה עד עכשיו אז למה שהיא תגרום לכך דווקא עכשיו?
        תרחיש אחר, וריאלי לא פחות: ישראל מתפנה ממרבית השטחים. שנתיים לאחר מכן מתחיל ירי רקטות לעבר המרכז ופיגועי התאבדות. בניגוד לעזה, ישראל אינה מסוגלת להכיל את הירי הזה ולכן יוצאת למבצע "חומת מגן" 2 וכובשת שוב את השטח. בעצם, כבר היינו בסרט הזה, לא?

        • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

          אזרח הארץ,
          בשנתיים שקדמו לחומת מגן, ההנהגה הפלסטינית הייתה שונה, מידת הרצינות של מנגנוני הביטחון הפלסטיניים בדיכוי פנימי הייתה שונה, והנסיבות שהובילו להתלקחות היו שונות. זוהי עובדה, שלצד פעילות צה"ל בעומק שטחי הגדה – ולא הגדר המפורסמת – זוהי פעולתם של מנגנוני הביטחון המסכל הפלסטיניים שאחראיים לשקט שמרכז הארץ נהנה ממנו. השקט הזה ניתן בינתיים gratis. אתה צריך לשאול את עצמך האם הם לא שואלים את עצמם: לשם מה? ועד מתי?
          לכן, המאמץ מרוכז במלחמה דיפלומטית, שלבסוף תישא פירות. מדוע היא תישא פירות? משום שהיא עונה על תנאי המנטליות האירופית והאמריקאית כתנאי מספיק להתערבות מצדן, מטעמי צדק והגנה על אינטרסים מערביים. היא מנוהלת בלא שפיכות דמים, תוך כדי קבלת המוסדות המערביים והכוחות העומדים מאחוריהם בתור השופטים הלגיטימיים של הסכסוך. החוק הבינלאומי הוא שלוחה של אותו מאמץ, ומטבעו, שהוא מקיף את העולם כולו ומחייב את המדינות האמונות עליו.
          בעיניך אולי הדברים נראים זהים וחשובים כשלג דאשתקד, אך החברה האנושית כולה עוברת התפתחות איטית בכיוון של נורמליזציה ומשפטיזציה של הגלובוס. ישראל משחקת משחק מסוכן בכך שהיא יוצאת כנגד המגמה הזו, ומציבה תחתיה משהו שנראה מרחוק כחמסנות, וקצת יותר מקרב, כמשיחיות העומדת בסתירה לתביעה להיחשב כראש חץ מערבי, קרי, רציונלי ומפוכח, בלב עוינות איסלאמית לא מודרנית. כשהדור הנוכחי המחזיק בעמדות השפעה וכוח בקהילות היהודיות האמריקאיות ובמוסדות היהודיים האמריקאיים ימות, ובמקומו יעלה דור חדש, אשר גדל על ביקורת הדור הישן, תחל גם מלחמת תרבות מן הסוג שיאיים על עצם הקרקע של הלגיטימציה של מדינת ישראל בעיני הגולה היהודית הגדולה ביותר. גם גולת אירופה עשויה לאבד עניין בישראל אפילו בתור מפלט – ומה הפלא שמרבית האירופאיים הנמלטים לישראל, שבים על עקבותיהם, איש וסיבותיו עמו.
          יציאה מן השטחים וחזרה לכובשם, נוסח חומת מגן 2, היא תסריט לא אפשרי. לא אפשרי משום שאין ממשלה בישראל ולא תהיה בעתיד הקרוב, שתשקול מהלך שכזה; לא אפשרי גם משום שספק אם ניתן ליישם את פתרון שני המדינות תחת דרישות הבטחון הגוברות של ישראל.
          במילים אחרות, חומת מגן 2 לא תחזור על עצמה. מה שכן עשוי לקרות, הוא המשך הכיבוש בתנאים שונים. ההתיישבות תתרחב, הפלסטינים יידחקו, והגדה תהפוך לעזה שנייה. המצב ייעשה לא נסבל כך שהמערב יטוש ראשון; מדינות ערב המתונות ואלה שיש להן הסכם עם ישראל יטושו שניות ובכך ישובו להיות איום לפתיחת חזית דרומית ומזרחית; ולבסוף, הפטרונים הסיניים/רוסיים של ישראל יטשו שלישיים, אחרי שיאבדו את תמיכת השניים ויבינו כי הסיבה היא "הבעיה הפלסטינית".
          ישראל יכולה אז לבחור בין "תרחיש מצדה" (אותו היא לא שורדת, אני מהמר) לבין וויתור על הקולוניאליזם היהודי (מה שיעלה לה, אפשרי להתנבא, בעימות פנים אזרחי בעל פוטנציאל הסלמה והתמשכות).
          תחת ההנהגה הנוכחית, ובהנחה שהימין ממשיך לשלוט בלא מצרים, והשמאל ממשיך להידחק לפינה ולקטון בכוח פוליטי והשפעה ציבורת, אלו שני התרחישים היחידים שאני רואה לנגד עיני.
          חובת ההוכחה על אלה שחושבים שאיזו בשורה תגיע מבנט, סער, ליברמן, ארדן, נתניהו או יעלון, היא עליהם.

          • רועי לוי

            התגובה מה2 בספטמבר 2014 בשעה 11:15
            היא שלי

        • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

          אני לא מבין איך בניית התנחלויות וסיפוח שטחים על ימין ועל שמאל אמור למנוע את כל זה. הרי המחלוקת במו"מ בין הישראלים לפלסטינים לא נוגע לאפשרות להכניס טילי כתף למרחק נגיעה מנתב"ג או לסידורי בטחון, אלא לגושי ההתנחלויות ובמידה מסוימת למעמד מז' ירושלים. אתה באמת חושב שהאינטרסים הנד"לנים של קומץ דתיים קיצונים משרת את הבטחון שלך?

    • נתן

      גבולות 67 אלו גם הגבולות שיש לנו עם מיצריים לבנון וירדן , האם אתה מציע לכבוש את מיצריים לבנון וירדן ולהקים שם התנחלויות כדי למנוע ירי פצמ"רים?

      • ברנש

        חד משמעית, כן.

        לא, סתם בצחוק.
        צריך לשפוט כל מקרה לגופו.

        אם חמאס ישלוט על הגדה המערבית – ובמסגרת השיחות שהודלפו מקטאר אבו מאזן מודה שהם ניסו לארגן נגדו הפיכה לא ממזמן, ואני מאמין שהם ימשיכו לנסות זאת – הוא יוכל להפגיז את גוש-דן במטחי רקטות בלתי פוסקים ולסגור את נתב"ג מיידית עם פצ"מרים.
        אחרי מלחמת לבנון ה-2, עופרת יצוקה, עמוד ענן, צוק איתן והרקטות שלפעמים עפות לעברנו מסיני אני חושב שאי אפשר כבר לנסות לאזן את עצמך על הטיעון של "אל תדאג, הם לא יירו".

        • נתן

          בוא נבחן כל מקרה לגופו-

          האם השליטה על הפלשתיניים ,דיכוי האוכלוסייה האזרחית, הקמת התנחלויות וכל הכרוך בשליטה על עם אחר – הביאו לנו שלום וביטחון או שלא ?והאם הם מדרדרים את מצבה של מדינת ישראל או מקדמים אותה קדימה?

          התשובה "אבל אני מפחד שהם יירו" היא לא חשיבה נכונה – לא רק בגלל שהפחד הוא יועץ רע ,ולא רק בגלל שיש בו הבעת חוסר אמון ביכולתו של צה"ל ומדינת ישראל להגן על אזרחיה,
          אלה בעיקר בגלל חוסר התוחלת שבחשיבה כזאת שאינה שואפת לשפר את המצב ,אלה עסוקה בעיקר בבריחה מפתרון . מה שבהכרח יוביל לפתרון אחר בין אם מדינה דו-לאומית ובין אם הפיכת ישראל למדינת אפרטהייד – כך או כך מדובר בחיסול הרעיון הציוני, אם זאת לא מטרתך – אני מציע שתתגבר על הפחד.

          • ברנש

            אני לא אוחז בדעה של בנט שצריך להמשיך לבנות התנחלויות בכל מחיר ולדאוג לסדר איזו קומבינה מוזרה לפלסטינים. אני חושב שצריך להגיע להסדר עם הפלסטינים ולקבוע קו גבול מסוים בתקוה שנאלץ לפנות כמה שפחות מתנחלים מביתם.
            עם זאת לא צריך לרוץ לעבר הנקודה ההיא באופן עיוור, אסור לסגת לקווי 67 באופן מלא, כי תוך שנתיים-שלוש, כשחמאס – המקבל גיבוי כספי מקטאר וגיבוי צבאי מאיראן וסודאן – ישלוט ברמאללה, נמצא את עצמנו עם פצמ"רים על נתב"ג ועם מנהרות בפאתי כפר סבא.

            אני מאמין שאחרי כל מה שעברנו בשנים האחרונות אנחנו עכשיו מבינים שזה לא המצאות והפחדות, זה פשוט מה שיהיה.

  • דני

    כדאי לדייק: “תג מחיר” אינו "פגיעה בפלסטינים בלתי מעורבים בתגובה למעשי הטרור/לחימה של פלסטינים אחרים" אלא בדרך כלל פגיעה בפלסטינים בלתי מעורבים בתגובה למעשים של צה"ל שאינם מקובלים על המתנחלים.

  • אזרח הארץ

    אז איך אפשר לפעול נגד זה מבלי להצטרף לארגוני שמאל? אני ממש לא מבין בשביל מה הצעד הזה ננקט, ולדעתי חלק גדול מהישראלים היה מתנגד לו לו היו יודעים על כך.

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

      אפשר תמיד לכתוב מכתב נוקב.

  • מאמר קצר שכתבתי בבלוג שלי בתגובה למאמר זה:

    http://lohemetzedek.blogspot.co.il/2014/08/blog-post_31.html