החברים של ג'ורג'

מכונת העשן של "אם תרצו"

לימין היהודי יש בעיה: תוך זמן לא רב, כל מה שהוא נוגע בו הופך לרדיואקטיבי. כך הפך הביטוי "מתנחלים", שפעם נושאיו השתמשו בו בגאווה, לכל כך רעיל שהמתנחלים נושפים חומצה גופרתית לעבר כל מי שמעז להמשיך ולהשתמש בו, ונעמדים על רגליהם האחוריות בדרישה שישתמש בביטוי "מתיישבים." פעם הם דיברו בהתפעמות על "מפעל ההתנחלות," אבל ברגע שהציבור קיבל דימוי ברור של איך נראה מתנחל, המתנחלים עצמם מיהרו לנסות לתקוע יתד בלב המותג. הם לגמרי לא לבד כאן: שלושים שנים של שלטון הימין בישראל גרמו למשרד החוץ של ליברמן להורות על פתיחת קמפיין חשאי, שהמטרה שלו היא הפצת מסרים של ישראל – קרי: של הימין היהודי – כשהם מגיעים לא ממשרד החוץ הישראלי או מכל גוף ישראלי רשמי, משום שאף אחד לא מאמין להם יותר, ובצדק.

תהליך דומה עובר על התנועה הפולקיסטית "אם תרצו." פעם, היא היתה יכולה למכור את הזבל שלה ישירות ל"מעריב", בדרך כלל דרך בן כספית, ולפרסם אותו פחות או יותר כפי שהוא. הבעיה היא ששלוש שנות קיומה הציבורי (הפרסום שהזניק אותה היה הקשקוש על הקרן החדשה לישראל, ש"מעריב" שימש לו שופר, ב-2010) שחקו את הדימוי שלה. כשבן כספית כתב על רונן שובל בהתפעמות ב-2010, הוא כתב עליו כעל איש הייטק, איש מרכז, סתם מילואימניק טוב שכזה. היום אנחנו יודעים ששובל הוא מתנחל; שכל מקימי "אם תרצו" היו מתנחלים; שהם קודמו על ידי משרד הפרסום של קלוגהפט שטשטוש האמת בכל מה שקשור להתנחלויות הוא אמנותו; ששובל היה ראש "תא כתום" בזמן ההתנתקות; שהוא היה מועמד לכנסת מטעם "הבית היהודי"; בקצרה, ש"אם תרצו" היתה אחת ההונאות הפוליטיות הגדולות של העשור האחרון. ל"אם תרצו" היו יותר מדי פליטות פה בשנים האחרונות, והיא נשרפה כתנועה "א פוליטית."

אז "אם תרצו" פועלת כמו משרד החוץ: היא מפיצה את המסרים שלה באמצעות כלים אחרים. במארס האחרון, פרסם אתר חדש יחסית בשם "מידה" מאמר מאת מיודענו ארז תדמור, גנב האמל"ח שמשמש כמנכ"ל התנועה, ובו נטען שעבדכם הנאמן, ככותב בקולקטיב +972, נטש את הקורא הישראלי כדי להתמקד בקוראים מחו"ל. לטענה הזו, כמו גם לטענה הדומה שהופנתה כלפי הכותבים האחרים של +972, לא היה בסיס – כפי שאפשר לראות, למשל, מריבוי הפוסטים בבלוג הזה. זה בפני עצמו לא היה מעניין; מה שכן מעניין הוא שיממה לאחר פרסום המאמר של תדמור, הופיע בנרג מאמר של אחד איתי ראובני, שחזר על אותה התזה בדיוק: ארגוני שמאל מואסים בציבור הישראלי ומעדיפים לדבר עם הקהל הבינלאומי. ראובני הוא חוקר (?) בנגו מוניטור, ארגון שעיקר כתיבתו באנגלית, אבל לו זה כנראה מותר.

בין נגו"מ (שעל איכות התוכן שלו אפשר לקרוא כאן), בין ארגון האב שלו "המכון לאסטרטגיה ציונית" ובין "אם תרצו" מתנהלים כבר שנים יחסי גילוי עריות אינטלקטואליים שהיו גורמים ליוקסטה לזקוף גבה. מנהיגי "אם תרצו" הם בוגרים של קורסים של המכון לאסטרטגיה ציונית וחלק ניכר מה"דו"חות" שמפרסמת "אם תרצו" הם בעצם גרסה מדוללת של פרסומים של נגו"מ או של מל"צ. "מידה" מסתמן ככלי תעמולה נוסף של "אם תרצו", עוד כלי להפצת טענות של "אם תרצו" מבלי שהתנועה תצטרך לחתום עליהן – כי, כזכור, המוניטין שלה כבר מפוקפק. של "מידה" עוד לא.

לפני כשבוע, פרסם "מידה" עוד מאמר של תדמור, הפעם בטענה שהקצונה המרושעת של צה"ל תוקעת סכין בגב החיילים וכובלת את ידיהם במאבק ב"טרור העממי" בגדה. אגדת הסכין בגב הזו איננה חדשה: צבאות משמיעים אותה על בסיס קבוע כשהם נאלצים לרסן את כוחם. בישראל היא מושמעת שוב ושוב מאז מלחמת לבנון הראשונה, ובמיוחד באינתיפאדות. "אם תרצו" נולדה מהניצול של מאבק המילואימניקים על ידי לשכת נתניהו, ותמה מרכזית של מאבק המילואימניקים היתה אגדת הסכין בגב: הפוליטיקאים המרושעים והקצינים הפחדנים שלא נתנו לצבא לנצח. תדמור בעצם חוזר כאן למקורות.

וראה זה פלא, שבוע לאחר הפרסום של תדמור, מפרסם גם נרג – שתדמור הוא עכשיו ראש הדסק הפוליטי-מדיני שלו; גילוי עריות אינטלקטואלי כבר אמרנו?כתבה שנראית דומה מאד (מישהו הזכיר גילוי עריות?) למה שכתב תדמור ב"מידה." אותה אגדה על חיילים שידיהם כבולות, כולל קצין שמתלונן שהוא לא קיבל אישור לירות ירי חי לעבר משליכי אבנים, כולל קצין שהושפל מכך שפלסטיני נענע מולו את אבר המין שלו בעת הפגנה, ולא מבין איך לא נותנים לו לפוצץ לפלסטיני את הצורה: "בן אדם שעושה לך דבר כזה מול הפרצוף, התגובה צריכה להיות חריפה […] הוא אמור להירתע ממך, והוא פשוט מראה לך בדיוק מה הוא מרגיש כלפיך." אין ספק: כשבן הגזע הנחות נוקט בפעולה כזו, הקולוניאליסט הנאור חייב להבהיר לו את מקומו. איכשהו, היללות האלה על חיילים שלא נותנים להם לבצע טבח נדרש אף פעם לא מציינות את הקורבנות הפלסטיניים הרבים (מי שרוצה לראות את ה"איפוק" של קלגסינו החמודים מוזמן להצטרף להפגנת יום שישי באחד מכפרי ההתנגדות העממית; אשמח לסייע בארגון הנסיעה), כמו למשל נאג'י בילביסי, שחמוש צה"ל הרג אותו בירי בגבו.

עם הפרסום בנרג, מיהרה "אם תרצו" לברך עליו, תוך שהיא מוסיפה את הקשקוש הרגיל על "דה לגיטימציה" של לוחמי צה"ל והקרן החדשה לישראל. ספק אם יש משהו שמסוגל לבצע "דה לגיטימציה" לצה"ל כמו הרעיון שלקצין ישראלי מותר להעניש ב"תגובה חריפה" – קרי אלימות – פלסטיני שמתחצף אליו, אבל ב"אם תרצו" עוד לא קלטו את הקטע וספק אם יוכלו להבין אותו אי פעם. יתר על כן, המאמצים למנוע חיכוך בגדה – עד כמה שהם קיימים – לא נובעים מחשש ל"דה לגיטימציה" אלא מהחשש שקצת יותר הרוגים פלסטינים ממה שצה"ל רגיל לנפק בדרך כלל, ותפרוץ פה אינתיפאדה שלישית גם בלי שמישהו יתכנן אותה. חמושי צה"ל לא מבינים, מעולם לא הבינו, שתפקידם הוא לשרת את הדרג המדיני ושאם הוא חפץ בריסון האלימות, תפקידם לרסן אותה.

אז מה היה לנו פה? פרסום של ארז תדמור ב"מידה", שמתורגם תוך שבוע לפרסום בנרג (שם, במקרה, תדמור הוא ראש דסק), וזוכה תוך שעות לקידום נלהב מצד "אם תרצו." האם זה מעיד על כך ש"אם תרצו" הבינה שהיא הצטרפה לשורות המוטנטים של הימין, ושכשהיא מפרסמת משהו עדיף לה להלבין אותו דרך צד שלישי – או, במקרה הזה, דרך שני צדדים כאלה? יש לקוות שכן – ויש לפקוח עין לקראת הופעת יצור שדומה מאד ל"אם תרצו" בזירה הציבורית, אולי אפילו עם אותם אותן הדמויות עצמן, אבל תחת שם אחר, לוגו אחר ומוטו אחר.

למה כל זה טוב? די פשוט. "אם תרצו" יכולים להשען על הפרסום בנרג ולהצביע עליו כעל תמיכה בעמדה שלהם, כשהם מקווים שאף אחד לא יעלה במעלה השרשרת ויגיע ל"מידה" ותדמור. כך "אם תרצו" יכולה לטעון שמקור חיצוני העניק לגיטימציה לטענות שלה, גם כאשר המקור הזה לא היה מי יודע מה חיצוני; רוב הציבור לא מודע לכך. זה אותו התרגיל עצמו שבוצע עם הפרסום של ראובני ותדמור על +972: "מכון מחקר" עאלק עצמאי, למעשה חלק אינטגרלי של אותה מכונת העשן עצמה, מספק לגיטימציה לטענות של אנשי "אם תרצו."

ההונאה הזו עשויה לעבוד על כמה אנשים. אבל, כפי שמעידה העובדה ששקרני "אם תרצו" צריכים כעת להרחיק את עדותם מעצמם, לא להרבה זמן. זו רק שאלה של זמן עד ש"מידה" וכנראה גם נרג ייראו לרוב הציבור השפוי כמו היצור מהביצה. אז יבנו לנו תדמור וחבריו יצור חדש, הישר מהמעבדה של ד"ר אדלסון.

הערה מנהלתית: בימים האחרונים התקבלה תרומה בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורם.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • ygurvitz

    המממ. נמסר לי שלפני כחודש וחצי שוחרר תדמור בחשאי מתפקידו בנרג. הפוסט תוקן בהתאם.

  • מני זהבי

    "אבל ברגע שהציבור קיבל דימוי ברור של איך נראה מתנחל…"

    רד מזה. אני מכיר כמה מתנחלים. איש מהם אינו גזען, ואיש מהם, למיטב ידיעתי, לא פגע מעולם בפלסטיני כלשהו. הם גרים איפה שהממשלה שלהם מרשה להם לגור. ביג דיל.
    זה שבין המתנחלים יש קבוצה בולטת של בריונים משיחיים, זה נכון. אבל ספק אם שיעורם בכלל האוכלוסייה של ההתנחלויות גבוה יותר משיעור הפוגרומיסטים תוקפי הפליטים בשכונות הדרומיות של תל אביב, או משיעור הפוגרומיסטים תוקפי הערבים בשכונות ירושלים המערבית.

    • הפוגרומיסטים בדרום ת"א לא גרים בדרום ת"א. הם בעיקרם גרים בהתנחלויות. זה למה הם מביאים מתנחלים כמו בן ארי במקום להצמיח מנהיג פוגרומיסט משכונת התקווה.

      • מני זהבי

        הפוגרומיסטים בדרום ת"א זה לא רק מסיתים מהסוג של בן-גביר ובן-ארי. זה גם כל מיני "מתחזקים" חמומי מוח שעושים את העבודה השחורה, ואת אלה אין צורך להביא מהתנחלויות. אולי מביאים גם אותם, אבל מסופקני.
        אפילו לגבי המסיתים, קל להצביע על בן-גביר ובן-ארי (חסר להם גם איזה בן-קוף לשלישיה), אבל ככל הזכור לי, מירי רגב ודני דנון אינם מתנחלים.

        • דנון נכנס לרשימת הליכוד בגלל פרופיל מסוים של מצביעים בפריימריז. (אני פחות בטוח לגבי רגב.)

          • מני זהבי

            אתה חושב שחלק גדול ממצביעי דנון הם מתנחלים? יש ראיות לכך?

            • הוא לא מהאנשים שמנהיגות יהודית מצביעה להם בפריימריז?

              • מני זהבי

                אלוהים יודעת מי שם מצביע למי.
                אבל גם אם כן, פייגלין ואנשיו מייצגים מיעוט קטן בקרב המתנחלים (וחלק ניכר מאנשי "מנהיגות" אינם מתנחלים בעצמם).
                בקיצור, אין טעם להאשים את "המתנחלים" במצב בשטחים הכבושים. האחראית הבלעדית לכך שההתנחלויות נמצאות שם היא ממשלת ישראל. היא גם היחידה שיכולה להפסיק את הכיבוש.

  • סמולן

    כמדומני שנפלה כאן טעות. הבלוג הזה וכותבו מופיעים אמנם במאמר של תדמור, אבל בעיקר כדוגמה (מופתית) לאנטי-ישראליות קיצונית, שיטתית ועקבית. החלק של נטישת הציבור הישראלי נמצא פסקאות רבות לאחר מכן, והוא קשור לניתוח של מגמה כללית בשמאל, היא הנטישה.

    אבל נדלג על זה, וגם על תגובתו התמוהה של שיזף (אתר שמאלני ? אח שלי, זה מקרה מוחלט, אנחנו אנשים שעוסקים בביטוי אישי לא מטרתי, הכי לא מטרתי). הדבר המעניין הוא השימוש שתדמור עושה בטיעון הנזק ההיקפי.

    בשמאל, נזק היקפי הוא מונח ימני המכבס הפעלה מכוונת של נשק צבאי על אוכלוסיה אזרחית תמה. הטיעון הרגיל אומר, וחוזרים עליו בסבלנות רבה, שאם אפשר לראות פגיעה כזו באוכלוסיה כמקרית בפעם-פעמיים הראשונות שבהן מופעל הנשק (נניח, מיסוך עשן), הרי שאחרי שהוא הופעל פעמים רבות, עצם קיום הנזק ההיקפי צריך להיות חלק מקבלת ההחלטה של המפעילים. יתר על כן, שמאל נוטה לטעון כי לנוכח קיומו החשוב של הנזק הזה, אפשר להניח באופן סביר כי גרימתו היא מטרה שלשמה מופעל אותו חימוש. לכן, ישראל היא פושעת מלחמה, וכן הלאה.

    תדמור הופך את כיוון הטענה: אם מה שיוצא מההכפשה השיטתית של ישראל הוא דמוניזציה אנטישמית שלה ושל יהודים בכלל, ואם מדובר בתוצאה שיטתית של פעולות רבות, אפשר לתבוע את הדיון האתי באנטישמיות של השמאל, ואפשר גם להניח שמדובר בתוצאה מכוונת. אפשר לא לאהוב את תדמור, אבל הטיעון הזה מעניין.

    • אמת מארץ

      "הטיעון הרגיל אומר, וחוזרים עליו בסבלנות רבה, שאם אפשר לראות פגיעה כזו באוכלוסיה כמקרית בפעם-פעמיים הראשונות שבהן מופעל הנשק (נניח, מיסוך עשן), הרי שאחרי שהוא הופעל פעמים רבות, עצם קיום הנזק ההיקפי צריך להיות חלק מקבלת ההחלטה של המפעילים. יתר על כן, שמאל נוטה לטעון כי לנוכח קיומו החשוב של הנזק הזה, אפשר להניח באופן סביר כי גרימתו היא מטרה שלשמה מופעל אותו חימוש."
      השלב האחרון מיותר, ודמגוגי. לא נטען שהרג האזחרים הוא המטרה (או אפילו מטרה) למשמה מופעל החימוש. וגם אין בכך צורך. די בידיעת התוצאה הצפויה של הפעלת החימוש כדי להפוך את מפעיליו לפושעים.

      אז למה נדרשת למעבר מכך שהרג אזחרים צפוי הוא פשע, לכך שזוהי מטרת היורים? אהה, כי הטריק הדמגוגי הכרחי. רק כך ניתן להאשים את מבקרי ישראל באנטישמיות. בעוד שפגיעה באזרחים היא טעם כבד-משקל נגד הפעולה הגורמת לכך, גרימת אושר לאנטישמים או אפילו עידודם אינו בד"כ טעם כבד משקל נגד חשיפת עוולות, השמעת ביקורת, או ביטוי עמדה פוליטית.

      • אבי ג'י

        אני מציע לך לקרוא בלוגים, פוסטים ותגובות של ארגוני שמאל ואקטביסטים בחו"ל כדי לראות שבדיוק מאשימים את ישראל בהפעלת "זרחן לבן" כפשע נגד האנושות. דמגוגיה עובדת בשני הכיוונים.

        • אמת מארץ

          אני לא צריך לקרוא בלוגים, אני יודע זאת בעצמי: השימוש בזרחן לבן באמת פשע נגד האנושות. מספיק שזה נעשה בידיעה על התוצאות הצפויות. זוהי הנקודה.

          • סמולן

            אולי די בידיעה, אבל טענה שהרג אזרחים הוא המטרה של מה שעושים בצה"ל דווקא קיימת, בניגוד למה שכתבת. תשמע, אין לי עניין להפעיל פה את עקרון החסד, והעיקר במה שכתבתי הוא לשם שינוי לא מה שעושים בשמאל, אלא הטוויסט של תדמור על הטיעון המוכר הזה.

      • גלעד ב.

        "בידיעת התוצאה הצפויה של הפעלת החימוש כדי להפוך את מפעיליו לפושעים"
        זה משפט לא נכון בכלל, בהנחה שהתכוונת לפושעים על פי הדין הפלילי הבינ"ל המקובל.

        אם אתה יורה מתוך אוכלוסייה אזרחית, אז ירי מידתי לעבר מקורות הירי (מידתי במובן שהוא מספיק כדי להשתיק את אותם מקורות ולא יותר ממספיק), גם אם ברורה התוצאה של הרג האזרחים – דמם של אותם אזרחים על מבצעי הירי, והם פושעי המלחמה.

        אתה מוזמן לחפש דיונים איתי באתר הזה הכוללים מובאות. (אני חושב שלפחות פעמיים. זה היה דיון על מה הכוונה ב"מידתי" עם נירה אם אני אל טועה)

    • חנן

      פחחח. לסמולן.
      אם פעמים רבות מציבים מול הפרצוף שלך ראי ומה שאתה רואה שם זה קריקטורה אנטישמית, אפשר אכן לתבוע את הדיון האתי באנטישמיות של הראי.

      • חיליק

        בדיוק.

        תדמור צריך להוכיח ש"ההכפשה השיטתית של ישראל" היא גם שקרית; אחרת, אין לו דרך להוכיח שלא התנהלותה של ישראל כשלעצמה "גורמת ל"דמוניזציה אנטישמית שלה ושל יהודים בכלל".

    • עדו

      הטיעון הזה אכן מעניין וגם תקף פה ושם. הכרתי אישה יוצאת קיבוץ שעמלה שנים על כתיבת ספר שבו התכוונה לחשוף כמה מהצדדים הפחות יפים של הקיבוצים.
      כשהעבודה היתה לקראת סיום קם מנחם בגין ונשא את נאום המיליונרים עם בריכות השחיה שלו והספר נגנז ומעולם לא ראה אור. אני מניח שאף אחד לא אוהב לתת תחמושת לשונאים שלו גם אם זה אומר שחלק מהכביסה המלוכלכת תישאר מלוכלכת. הנקודה היא שלהבדיל משימוש בזרחן לבן, ביקורת על המדינה היא חלק ממהותה של הדמוקרטיה. יותר מזה, ברור שביקורת כזאת תעזור לאויבי אותה מדינה ועדיין זה מחיר שחייבים לשלם.
      האם הרג אזרחים בעזה הוא 'מחיר שחייבים לשלם'? אם כן, נא להגיד את זה בקול רם.

      • חנן

        למה להבדיל משימוש בזרחן על אזרחים?

        • עדו

          שימוש בזרחן על אזרחים הוא 'חלק ממהותה של הדמוקרטיה' ? טוב, למדתי משהו חדש..

          • חנן

            לא, ביקורת על שימוש בזרחן לבן (היא חלק ממהותה של הדמוקרטיה וכו')

      • חיליק

        "נא להגיד את זה בקול רם"? נאמר בקול רם, ולא פעם: רק בעמוד ענן הבהיר אלי ישי ש"מטרת המבצע היא להחזיר את עזה לימי הביניים" וישראל כץ אמר ש"דמעה אחת של ילד יהודי שווה יותר מרווחת כל תושבי עזה".

  • גור בר

    רק רציתי להעיר שעיקר טענותיהם של אם תרצו כנגד "שוברים שתיקה" נגע בעניין ראיון חיילים על שירותם בצבא. אם תרצו טוענים שאין מקום להכניס את השיח הפוליטי ואת ראיונות חיילי צה"ל לתודעה. וראה זה פלא – אין להם בעיה לראיין חיילים אם מה שהחיילים אומרים תואם את האג'נדה שלהם. אם חייל מספר שלא נותנים לו לכסח – זה ראוי לציטוט. אם חייל מספר על גנבה מבית של פלסטיני – זו פוליטיזציה של צה"ל, שקרים, והכתמה לא ראוייה.

  • יותם

    אני חושב שהיה עוזר לצרף דיאגרמה של הקשרים בין כל האישים/ארגונים כדי להבהיר את הפוסט.

  • nachum

    אולי אפילו עם אותם אותן הדמויות עצמן, typo

  • בהתחשב בכך שבהפגנת הנגד שלהם מול טקס יום הנכבה באוניברסיטת תל אביב שמעתי כמה פעמים קריאות "כהנא צדק", אני חושב שגם באם-תרצו עצמה כבר אין ניסיון לשמור על פאסאד "א-פוליטי", וואטאבר דאת מינז.

    • חבל שלא אמרת לי שאתה לומד באונ' ת"א עכשיו…
      בכל אופן, זה שבודדים אומרים דברים כאלה לא אומר שכולם כאלה. יש גם גזענים בתנועת מסיבת התה, זה לא עושה את כולם גזענים.

    • מני זהבי

      לא שאני תומך ב"אם תרצו", אבל לחשוב שיש להם שליטה על מה שכל אחד ממשתתפי ההפגנות שלהם צועק זה הגיוני באותה מידה כמו להניח שלערפאת המנוח הייתה שליטה על מספר האבנים המדויק שזרק כל נער פלסטיני בכל הפגנה בתחילת האינתיפאדה השנייה. כלומר, לא הגיוני בכלל.

      • על הסכמה בשתיקה שמעת?

        כששאר קהל המפגינים לא עוצר ומבהיר לאידיוטים שצעקו את זה שזו לא אמרה מקובלת, כן, לצעקה כזו בהחלט יש משקל, לדעתי.

        לו היו צועקים "הייל היטלר", או אמרה קיצונית אחרת שלא מתיישבת עם עולם הערכים האידאולוגי של "אם-תרצו", סביר מאוד ששאר המפגינים לא היו שותקים לזה.

        • מני זהבי

          כן כן, הסכמה שבשתיקה. בדיוק את זה אמרו הפוליטיקאים בישראל שדרשו את ראשו של ערפאת ב-2002-2000, או קצינים זוטרים חולי סג"מת שנתנו הוראות לירות על כל מי שנמצא בהפגנה ממנה זורקים אבנים, גם אם ברור שמי שייפגע בסופו של דבר הוא לא מי שאחז את האבנים בידיו. (לפי הפוסט של יוסי, יש מי שמרסן עכשיו את חולי הסג"מת הנ"ל; נו, לפחות זה.)
          guilt by association הוא תפיסה בעייתית, איך שלא נסתכל על זה.

          • בוא נבדיל בין ערפאת, שהיה אחראי על מערכת גדולה, שטח גאוגרפי רחב ומאות אלפי אנשים, לבין הפגנה שתחומה בגודלה ובמספר משתתפיה.

            ככל שהמערכת גדלה יותר, מן הסתם יש פחות יכולת להתייחס לפעולות של כל אחד מהפרטים שמרכיבים אותה.

            בנוגע לדוגמא השניה, יש הבדל בין
            מתן פקודה לירות אש חיה אל עבר בני אדם לבין להתייחס לקריאות של אנשים המפגינים לצידך, כשכל מטרת ההפגנה היא העברת מסרים באמצעות קריאות.

            עם זאת, למרות הדוגמאות הלא טובות שנתת, אני מסכיםשguilt by association היא תפיסה בעייתית, אבל אני עדיין חושב שיש לה איזשהו משקל, במיוחד בהפגנות בקנה מידה קטן.

            • מני זהבי

              ברור שיש הבדל. אילו היה מדובר בפנייה לאנשי "אם תרצו" (ולו פנייה רטורית) בשאלה "תראו, יש אנשים שקוראים קריאות כהניסטיות בהפגנות שלכם; מה נסגר אתם?", זה היה סביר לגמרי.
              אבל לומר על-סמך קריאות כהניסטיות (גם אם היו) שזוהי פחות או יותר העמדה הפוליטית של "אם תרצו" — זה די מוגזם.

  • בטטה

    תפסיקו להתרגש מכל שטות שמפרסם מעליב.
    זהו עיתון גוסס שמסרב למות ומונשם באופן מלאכותי.

    • אלכס ז.

      תראה לי עיתון שאיננו גוסס.

      • הביביתון. עיתון יכול להיות מאוד מצליח כשהוא loss leader לביזת הקופה הציבורית על ידי ביבי למען אדלסון.

  • עמית

    אנשים עם עמדות דומות וקשרים פוליטים מפרסמים מאמרים דומים באתרים שונים. קנוניה! מסך עשן!!!

  • דרור

    אז אני מבין לפי דבריך שמותר לי לירוק עליך באמצע הרחוב או לנענע את הזין שלי מול הפרצוף שלך באמצע מסעדה. לפי המאמר הזה אלה מעשים שולים שלא באמת מפריעים לחיילים וזה סתם תירוץ בשביל טבח.

    • אמת מארץ

      אה, כי התגובה צריכה ליהות רשיון לירות בילדים. אתה עושה את עצמך או מתכוון ברצינות?

    • יוסי גורביץ

      לא הבנת כלום, אבל אני לא מצפה מחמושים גאים להבין משהו.

    • אם תנענע את הזין שלך מולי באמצע מסעדה אני אסתכל הצדה ואזמין משטרה.

    • עדו

      בהפגנה שבה נרצח אמיל גרינצוויג שלף אחד מאנשי הימין את אבר מינו ונפנף אותו מול הצועדים.
      במחשבה שניה – אם מישהו מהשמאל היה שולף נשק ומרסס את מפגיני הימין אמיל אולי היה עדיין חי היום, הממ..

    • חנן

      תלוי איך אתה נראה.

  • דרור

    ואין פה שום אגדות,פעם באמת לפני עידן המצלמות של בצלם החיילים היו הרבה יותר חופשיים. אתה מעולם לא שירתת בקרבי אז אין לך מושג.

    • אמת מארץ

      לריות על ידלים ה לא קרבי, אפילו אם קוראים לזה "קרבי".
      קרבי. חחח.

    • יוסי גורביץ

      אתה אומר את זה כאילו זה דבר טוב. הדבר הכי טוב שקרה לצה"ל היו המצלמות של בצלם. החמושים ה"קרביים" נאלצו לרסן את עצמם "כדי שלא יופיעו בסרטים." שירתתי באינתיפאדה הראשונה, אני יודע מה המשמעות של "חופש" לחמושי צה"ל. ראינו את זה גם על המרמרה, כשצה"ל הצליח להעלים את המצלמות.

      • שרית מיכאלי

        וואו, יוסי, אתה נשמע כמו הפצ"ר הקודם..

        אבל ברצינות: מה שמעניין אותי הוא מהו היעד של הקמפיין הזה. כי ברור שמדובר בקמפיין מאורגן ומתוזמר. הפרסומים של "תחקירים" בthink tanks כמו מידה, שאחריהם כתבה מרכזית במעריב, ואחריהם תגובות של שרים כמו בנט, דומים להפליא למסע ההכפשה הקודם נגד הקרן החדשה, ודומים מאוד גם לקמפיין של אנ גי או מוניטור נגד מימון ממשלות זרות.
        אפשר להניח שהיעד הוא שינוי הוראות הפתיחה באש של הצבא, או לפחות יצירת אווירה ציבורית שתעודד מחד ירי אש חיה על מיידי אבנים, ותביא לסלחנות מופלגת מאידך כנגד חיילים שיעשו זאת ויהרגו פלסטינים. אבל מה שלא לגמרי הגיוני כאן הוא שהקמפיין הזה בעצם מתעמת עם הצבא. כי מה שמרסן את רוב החיילים משימוש בכוח דיספרופורציונאלי הוא לא מצלמות בצלם אלא הוראות הפתיחה באש שעל הנייר לפחות הן סבירות ביותר (ברור שכשמפרים אותן הן חסרות ערך אבל כפי שיוסי ציין בצדק, לצבא יש כרגע אינטרס להימנע מהבערת השטח). כך שמקדמי הקמפיין הולכים ראש בראש לא עם בצלם, אלא עם הצבא. וכבר ראינו את תגובתו של בוגי שמגבה את מפקדי הצבא במאה אחוז. זה מה שלא ברור לי.

  • על מה אני חושב כשאני שומע חילים מתבכינים על "בצלם" והתקשורת:
    https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10151940481092222&set=a.327519277221.201079.833642221

  • לב

    וואו יוסי, נשמע שאתה ממש ממורמר… קח עצה ממני וסע לשבוע חופש באלפים ותתחיל לכתוב דברים שעוד איכשהו מזכירים את האמת… בברכה, לב פעיל אם תרצו

    • עדו

      הוא לא יכול, הצ'ק מאיסמעיל הנייה בדיוק חזר.

      • שמעון עברון

        אין לו תורם אמין יותר?

    • מייקי

      וואו איזה כיף זה להיות פעיל "אם תרצו". אפשר פשוט לזרוק הערות חסרות קשר בלי להתמודד עם שום טיעון ועדיין לחיות בבועה נעימה של שכנוע עצמי שאתה צודק כל הזמן

      • שמעון עברון

        כמו ב"שלום עכשיו", "שלום אחר כך", "שוברים שתיקה", "פורצים בצווחה", "ערבים זה כאן" ושאר תעלולי השמאל.

        • מייקי

          יופי גאון… הבאת שמות של חמש ארגונים ששלושה מתוכם הם פיקטיביים, כי חשבת (בטעות) שמשחקי מילים על שמות של ארגוני שמאל זה מצחיק. עכשיו בלי כל ספק נתת דוגמה חיה מעולה לטענה שלי, שזה (להבדיל ממשחקי המילים שלך) באמת מצחיק. מעבר לזה, תראה דו"ח\ סרט\ כל דבר שהוא ש"שוברים שתיקה" מוציאים באופן קבוע ואז תגיד לי שזה לא מבוסס על עובדות ועל עבודת תחקיר רצינית ומושקעת. אלוהים להתווכח עם ימניים זה כל כך מתיש

  • Pingback: מכונת העשן של "אם תרצו" | החברים של ג'ורג'()

  • שמעון עברון

    אין טעם לנסות ולפגוע באנשי "אם תרצו" ולטעון שכולם מתנחלים, שכן באותה נשימה אפשר לומר שכל אנשי "שלום עכשיו" ומאות הכינויים של ארגוני מדף שמאלניים הרי כולם נתמכים על ידי שמאלנים. מבחינה זו מצבו של השמאלני טוב בהרבה ממצבו של המתנחל, כי שמאלני אחד בממוצע תומך ב-20 ארגונים המקביל בעוד שאיש ימין לכל היותר בשניים. ההבדל הוא גדול ביותר, הימנים מתמקדים בעשייה ובהתיישבות (או התנחלות, כאשר אין למעשה הבדל בין שני הפעלים זולת ריח פוליטי).

    אכן פעילי שמאל מצאו את החיים היפים והקלים. מה זול יותר מאשר להשמיץ את ישראל על חשבון הברון הנורבגי, הסעודי או הניו-יורקי? השאלה אם הללו גם מבטיחים הכנסה ופנסיה לפעילי השמאל הצעירים והנרגשים, או שמא הם לא חושבים מעבר לאפם?

    אני חייב לחזק את טענתו של תדמור בקשר למדיניות אכיפת הכיבוש על ערביי יו"ש. הצבא רך מדי, חיילים בורחים מילדים מידי אבנים. זהו מצב נפיץ שלא מציב גבול ברור בין כובש לנכבש. ילדון ערבי מרגיש בטוח כאשר אימו "הגיבורה" שולחת אותו לכל צהלות ההמון, עם אבן בידו כדי לזרוק אותה על חייל ממרחק של מטר, והחייל חסר יכולת להגיב כנדרש להגנתו. שום צבא כובש לא נוהג כך בעולם מעולם. ראוי שצה"ל יקבע לנכבשים מידות התנהגות מתאימות מול חיילי הכיבוש וכל מי שיפר את ההוראות יירה ושולחיו ייכנסו לכלא לתקופה ארוכה. אני מבטיח שבתוך יום כל הפרחחים משתתקים. אם הערבים רוצים להילחם, שילחמו דרך זרועות הטרור שיש להם, ואם הם פוחדים להילחם – שישתקו.

    אינני מבין את ההתרגשות מכתבתה של חן קוטס-בר באותו נושא, שהרי אם העניין הוא אמיתי וחשוב אז ראוי שיכתבו בו יותר. הרי אין לצפות שנפסול את דיעותיהם שם כותבים שמאלנים רק משום שהם מגיבים יחד ודומה לאירוע אנטי-מתנחלים. לכן אייני רואה ממש בטיעון זה. מנגד, ג'ון בראון לא מביא עדויות-הוכחות לדיווחיו, ואנחנו למודי ניסיון יודעים לפענח את הקוד הפלסטיני ומצאנו שרבים מדיווחיהם על פגיעת צה"ל בילדים היו שיקריים ומומצאים.
    לכן אינני מבין למה כה נבהלת והחרפת תגובה כש"אם תרצו" אמרו את האמת שלהם על 972 ושאר עוללות השמאל? אולי על ראש המבעיר בוער הכובע?

    • עדו

      תודה רבה.
      א. אתה מודה שבשטחים יש מצב של 'כיבוש' , דבר שהימין מכחיש תקופה ארוכה.
      ב. אתה מודה שנוח לך יותר מצב של טרוריסטים שמשתמשים במטעני חבלה ונשק חם מאשר ילדים שזורקים אבנים או מפגינים בצורה לא אלימה.
      ג. גם להציב התנחלות בלב השטחים 'לא מציב גבול בין הכובש לנכבש' כך שלשיטתך צריך לפנות את ההתנחלויות כדי שהגבול יהיה ברור.
      ד. רק תהיה אחת, איפה נרשמים לקבל את כל סכומי העתק מהסעודים? שנים שאני וחברי בשמאל מחפשים את ה'ברון' הנדיב שאמור להשליך עלינו בוכטות של כסף ולא מוצאים.

  • Pingback: הבריון בכה מאד | החברים של ג'ורג'()

  • יהב עצמון

    תנועת "אם תרצו" היא תוצר ביטוי מינימליסטי עבור ציבור עצום רוב מכריע של אזרחי ישראל.
    השמאל הקיצוני וההזוי שהכותב והאתר משתייכים אליו זוכה במדינת ישראל לשופרות ותהודה לחלוטין לא פרופורציונלים למספרו הזניח והמבוטל, לכן המאמר המתבכיין הזה של הקוזאק הנגזל על כבשת הרש, הבמה שהדעה האחרת מקבלת "המאמר" הזה יכול רק לעורר גיחוך!!!

    • יואב

      1. מניין לך שמדובר ברוב עצום ומכריע? אתה מסתמך על תוצאות הבחירות? בתוצאות הללו הליכוד + ישראל ביתנו ירדו ב12 מנדטים. גם אם 9 מהם עברו לבית היהודי, עדיין יש ירידה של 3 מנדטים. העבודה עלתה ב2 מנדטים ומרצ הכפילה את כוחה. אלא אם אתה מניח שיש עתיד תומכת באותן דעות בדיוק של הליכוד וליברמן (והיא לא) לא ברור לי איפה הרוב העצום שלך.

      חוסר פרופורציה בסיקור? רשות השידור נשלט ע"י נאמני נתניהו (יוני בן מנחם) אבי וויס מנכ"ל חדשות ערוץ 2 נחשב בזמנו לתומך בגין נלהב (http://www.the7eye.org.il/27144) רון לאודר, הבעלים של ערוץ 10 חבר של נתניהו, לפחות בעברו (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%93%D7%A8), ידיעות אחרונות נשלט ע"י קבוצת מוזס, האח של ג'ודי אשתו של סילבן שלום , העורך הראשי של מעריב הוא העורך של מקור ראשון ובעבר של נקודה (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%9F_%D7%A6%D7%91%D7%99).
      וזה בלי להזכיר את הביבתון של שלדון
      איפה למען השם יש לשמאל ההזוי שלך יותר פתחון פה לא פרופורציוני? הארץ? זה עם התפוצה הרביעית כעיתון דפוס (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C)?

      ולא שהתייחסת עניינית לתוכן של המאמר של גורביץ, אבל בכל מקרה- אם זה שופר שמאלני הזוי וכו' כלשונך- מה לעזאזל אתה עושה כאן? מנסה לעשות נפשות? הרי לא אמרת אף מילה שסותרת את גורביץ ואפילו לא ניסית לשכנע ההיפך!

  • Quoting Haim Levinson in a public Facebook post (can be read in the namelink):

    קראתי את הכתבה של חן קוטס-בר במעריב, ה"תחקיר" על הידיים הכבולות של צה"ל באיו"ש. למעשה זוהי כתבת המשך לכתבה דומה שהתפרסמה באתר "מידה" על ידי ארז תדמור מ"אם תרצו". בואו נבחן לרגע את העדויות.

    כהערה מקדימה: הכתבה עצמה מלאה בפגמים עיתונאים בסיסיים.. א. היא לא הייתה בעצמה בהפרת סדר. זה לא מסובך. לוקחים תאוטו ביום שישי, חונים בגבעה 904 בעפרה, מביאים פיצוחים, ויאללה בלאגן. ב. בכתבה אין אף אדם המדבר בשמו למרות שהיא מתבססת על חיילי מילואים. ג. אין אף אירוע שיש לו תאריך ברור, שעה ומיקום מדויק. ד. בכתבה מדי פעם מסופר על מח"ט שאמר כך ומח"ט שאמר כך. מי המחטים? מח"ט יהודה? מח"ט בנימין? מח"ט שומרון? ה. קוטס-בר כותבת שהלא הצליחה להשיג את הוראות הפתיחה באש. חבל שלא פנתה אלי, הייתי שולח לה עותק במייל. ט. אין אף איש מג"ב בכתבה.

    עכשיו נבחן את הטענה המרכזית העולה ממנה: הוראות הפתיחה באש מסורבלות. לכן חיילים לא יכולים להגיב. הם לא מגיבים אז הם מושפלים. אם הם בכל זאת יגיבו, מצפה להם משפט צבאי על הפרת הוראות הפתיחה באש. ומכל זה, לדרג הבכיר לא איכפת.

    הדרג הבכיר הוא למעשה ניצן אלון (הימור שלי: הוא "הקצין הבכיר" המצוטט בכתבה בעילום שם) מפקד פיקוד מרכז. אלון הגיע לתובנה פשוטה: כדי לשמור על המצב הביטחוני באיו"ש עדיף לצמצם את החיכוך, לפעול במדויק ולצמצם את ההרוגים הפלסטינים. הרוגים פלסטינים גוררים לוויות, הפרות סדר ונקמות, ואם אפשר בלי להרוג אנשים, אז למה בעצם צריך להרוג אותם? התפיסה שלו אומרת שעדיף לדחוק את המתפרעים לתוך הכפרים. אין טעם לנהל מרדפים פרועים אחרי מיידי אבנים בתוך שטח בנוי. המתפרעים מצולמים ונעצרים בלילה. רק בשנת 2012, נעצרו כ2,000 פלסטינים במבצעי מעצרים ליליים.

    אבל מה שמפריע לימין והחיילים זה לא הסוגיה של "איך שומרים על ביטחון האזור" או "איך אוכפים את החוק", אלא איך מרוממים את הזיקפה הלאומית, מה שמכונה אצלהם "הכבוד של צה"ל": קריאה מדוקדקת של העדויות מלמדת, שרוב האירועים הם לא כאלה שהם לא היו בסכנת חיים כלשהיא, אלא שהם חשו "השפלה". למשל העדות של ל' קצין בשריון: " ואז מישהו פשוט הוריד את המכנסיים שלו, מול הפרצוף שלי, והתחיל לנענע באיבר שלו. מול הפרצוף שלנו. אתה מבין שהוא משתין עליך. אתה כלום בשבילו. לא מפריע לי הכבוד הפרטי שלי. מה שמפריע לי הוא הכבוד של צה"ל, שהוא פשוט כלום מבחינת הצד השני… הוא עומד עם איבר מין בחוץ, מקלל אותי. בן אדם עושה לך דבר כזה מול הפרצוף. מצב סוריאליסטי. אתה חייל, אתה עם הנשק, כולך ממוגן. הוא אמור להירתע ממך, והוא פשוט מראה לך בדיוק מה הוא מרגיש כלפיך. אני אומר לך: מוריד את המכנסיים, מחזיק את האיבר שלו ביד, וככה, מסובב אותו מולי".

    מה בעצם יש לנו כאן? ל' חושב שעצם העובדה שהוא חבר בצה"ל, חמוש ולובש מדים, אמורה להרתיע כל אדם באשר הוא. אבל נתקל בפלסטיני חסין מדים, ששלף את הזין שלו מולו. ל' לא נפגע מזה במובן המיני, אלא במובן הלאומי. הכבוד של צה"ל נפגע. פלסטיני משתין על הכבוד של צה"ל. לכן התגובה לזה צריכה להיות "תקיפה".

    עדות אחרת של ע', חייל שהשתחרר מהנח"ל: ""אני זוכר שאחרי כל הפגנה הייתי יוצא מתוסכל, מושפל. הם היו באים, החבר'ה הערבים, משפילים אותנו, זורקים עלינו אבנים, יורדים עלינו, יורקים עלינו, ולנו היה אסור אפילו לענות להם. אני זוכר שהיה לנו פעם חייל אתיופי, עולה חדש. הם קראו לו כושי, שחור. הוא התעצבן, כמעט דרך את הנשק לירות. המפקד תפס אותו בשנייה האחרונה". גם פה, מה בעצם היה? פלסטינים קיללו חיילי צה"ל. לחייל "אסור לענות", יענו אסור להגיד לו בחזרה "אמא שלך זונה". שזה באמת מזעזע. לגבי האתיופי אני אגב, נגעל מגזענות וחושב שמי שקורה לאתיופי "כושי שחור" מגיע לו כדור בראש. אבל בואו נתחיל מרוני מיילי מהאח הגדול ומשם נעבור הלאה.

    זה לגבי הסיטואציות שבינם לבין פתיחה באש ואין בלא כלום. אבל יש טענה שלא ברור לחיילים מתי פותחים באש ואיך. ראה לי, שאם החיילים היו קוראים את הוראות הפתיחה באש במקום להתבכיין בעיתון, אז אולי היו מסתדרים להם כמה דילמות. לצערי בשל מגבלות צנזורה אני לא יכול לפרסם אותם כאן בפייסבוק, אז אני רק אפנה לסעיפים ספציפים. החייל שסיפר על זריקת הבקת"ב בחברון שכמעט שרף שוטר מג"ב: הוראת פתיחה באש 4.2 מתאימה בדיוק למה שתיארת בכתבה. היית צריך לירות כדי להרוג. לגבי החייל שטען שהנוהל במקרה של ידויי אבנים הוא "לעמוד וזהו" אני מציע שתקרא את הוראת פתיחה באש 7.2. לחייל שטען כי הוא שכב וזרקו עליו אבנים "עשרים ק"ג". קודם כל, אני בספק אם מישהו מסוגל לזרוק אבן במשקל 20 ק"ג. ואם כן, תסתכל בהוראת פתיחה באש 8.3.

    ומה קורה אם בכל זאת חייל פתח באש בניגוד לפקודות? הניסיון לטעון כאילו מחכה לו משפט מיידי, הוא מגוחך. למעלה מ90 אחוז מחקירות המצ"ח נסגרות. הסיכוי של חייל לעמוד לדין הוא רק במקרה קיצון, כמו המקרה של עודאי דרוויש, שנורה למוות בזמן שניסה לחצות לישראל. אז הירי היה בניגוד מוחלט להוראות הפתיחה באש, והחיילים גם שיקרו אודתיו לאחר מכן. לעומת זאת, יש אינספור מקרים של חיילים שפעלו בניגוד לפקודות ולא הועמדו לדים. למשל במהלך מבצע עמוד ענן, מ"פ מילואים שהתמודד עם הפרת סדר של 10 איש בנבי סלאח, נגמר לו ציוד האלפ"ה, אז הוא החליט לירות אש חיה על דעת עצמו ובלי לדווח בדיעבד למפקדיו. מהירי נורה בגב רושדי תמימי, החיילים מנעו ממנו טיפול רפואי והוא מת בבית חולים. המ"פ הודח באמצע הקו. חקירת מצ"ח מתנהלת אבל היא תסגר. ההימור שלי: אי אפשר יהיה להוכיח מי מהחיילים ירה את הכדור הקטלני. או למשל המקרה של סא"ל שחר ספדה שהיה סמח"ט יהודה. ב23.1.2013 הוא נסע בכביש 60 וראה אנשים שעומדים ליידות בקבוק תבערה, הוא פרק מהאוטו והחל במרדף. הקשר שלו נכנס ללחץ, וירה למוות בלובנה חנש, עוברת אורח שהייתה בדרך מהאונברסיטה לבית. מפקד הפיקוד מצא שהיה באירוע "כשלי פיקוד ושליטה" של הסמח"ט וטעות של הקשר, שירה ללא אבחנה ויכל להרוג את מפקדו. גם כאן נפתחה חקירת מצ"ח. ספדה ממשיך בתפקידו. הימור שלי: התיק יסגר כי הקשר סבר שהיה בסכנת חיים.

    עוד טענות שעולות בכתבה: גז מדמיע לא משפיע על המפגינים. פחחחחח. הייתי בחיי אולי במאה הפרות סדר. תמיד שמתחילים לירות גז יש נסיגה המונית למחסות ושקט של כמה דקות. רק יחידי סגולה לא ממש מושפעים מגז המדמיע. נראה את קוטס-בר הולכת להפרת סדר בלי מסכת גז ואז נראה כמה הוא לא משפיע.

    בכתבה של תדמור, יש חייל שטוען שאסור לירות במכוניות שפורצות מחסום. זה לא מדויק. שוב, אני לא יכול להגיד מה בדיוק ההוראה, אבל יש מצבים שכן מותר לירות. המשעשע הוא, שהוראת הפתיחה באש הזאת נולדה בין היתר בשל המקרה של דן מרצבך: מרצבך נסע בנובמבר 2011 מבית חג"י לחברון בשעת לפנות בוקר, כאשר חיילי צה"ל הציבו "מחסום". המסכן לא הבחין כלל במחסום והמשיך בנסיעה. החייל שחשב ש"פרצו לו את המחסום" ירה והרג אותו. לדעת אותו חייל, כנראה מגיע למי שירה במרצבך צל"ש.

  • רמון

    מהיכרותי עם מכון המחקר NGO Monitor, התרשמתי שמדובר בארגון א-פוליטי המציג עובדות. אם זה מה שהופך אותו לימין קיצוני, מה זה אומר עליך ככותב?

    • אמת מארץ

      זה מעיד על יכולת ההתרשמות העגומה שלך, ולא על הכותב.

  • הלוחש לכבשים

    גורביץ', אני מצטער, אבל אצטרך להעמיד אותך על מספר אי דיוקים. בדקתי קצת ברשת. המאמר של ראובני התפרסם מספר ימים לפני (בדיוק אותו מאמר) בגרסה המודפסת של מקור ראשון (מינוס הפסקה האחרונה). המאמר שלו ב-nrg התפרסם מספר ימים אחרי.

    שנית, במקרה שמעתי את הבחור בהרצאה. לא הסכמתי עם הרבה דברים שהוא אמר, אבל לא הייתי אומר שהוא חובב גדול של "אם תרצו" והוא לא חסך ביקורת על הימין והשמאל גם יחד. הוא קצת דמגוג, אבל לא הייתי מזלזל בנסיונו כחוקר, יש לו רזומה מרשים והוא שוחה בחומרים (במיוחד בתחום המחאה החברתית), חומרים שהרבה מאוד לא מעזים להרטיב את עצמם בהם.

    שלישית, המתח בין NGOM לבין אם תרצו ידוע בקרב פעילי הימין, ועד כמה שהבנתי, הם לא חובבים גדולים אחד של השני ונמנעים לשתף פעולה.

    רביעית, למעט תיקונים אלו, כל מילה בסלע !