אמ"ן נגד עוכרי ישראל
בשקט בשקט, בלי דיון ציבורי, הקים אמ"ן-מחקר – אולי הגוף הכושל ביותר בצה"ל – מחלקה חדשה, שתפקידה יהיה לייצג את הצבא בגאווה בחזית הציונית החדשה: זו של ה"דה-לגיטימציה". במילים פשוטות יותר, קצינים במדים יעקבו אחרי פעילות פוליטית – בינתיים, רק מחוץ לישראל – כדי לברר אם היא עוינת ישראל ומקדמת "דה לגיטימציה". אירונית, כמו כל פעילות של הממשלה בנושא, הצעד הזה צפוי להעמיק את הדה-לגיטימציה של ישראל. מדינות דמוקרטיות, גם כאלה שטוענות שהן המדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון, לא שולחות חיילים לעקוב אחרי פעילים אזרחיים. כשאמ"ן-מחקר חוקר ארגונים כמו Jewish Voice for Peace, הוא חותר תחת הלגיטימציה של מדינת ישראל. מפתיע שהפרדוקס הזה עוד לא פער חור במרחב-זמן.
מהי "דה לגיטימציה"? היא "האנטישמיות" החדשה. כשגורמים בימין רוצים לגנות משהו באופן תקיף במיוחד, הם אומרים שהוא מבצע "דה לגיטימציה" לישראל. כמו שהשימוש ב"אנטישמיות" לא באמת הצביע על אנטישמיות, אלא רק הביע את העובדה שהדובר נסער מאד ואין לו כוח להתווכח עם עובדות, כך "דה לגיטימציה" מיועדת לומר שהאיש שהרגע תואר ככזה פסול במגע, כי הוא לא מקבל אמיתות קדושות כמו שייכות ארץ ישראל לעם ישראל על פי תורת ישראל, וחוץ מזה הוא כנראה מקיים יחסי מין עם אחמדניג'אד, או לפחות מפנטז על כך. (הקרדיט לדימוי הזה שייך לאבישג חייק. אני מביא את הקישור לצרכי מחקר פסיכופתולוגי. אל תקראו את הטקסט בלי הכנה נפשית ארוכה, ואם אתם מוציאים לעצמכם את העיניים תוך כדי קריאה, אני מסיר כל אחריות.)
אם מישהו היה זקוק להוכחות לכך, משרד החוץ – שהעומד בראשו מקדם את המאבק ב"דה לגיטימציה" – ממשיך לספק דיסידנטים, ואנשיו הדליפו ל"הארץ" שבעצם, אין הגדרה ברורה ל"דה לגיטימציה". כלומר, צה"ל ומשרד החוץ (והמשרד לאיומים אסטרטגיים, שהשר שלו בוגי יעלון הוא מהוגי הרעיון של "דה לגיטימציה") נאבקים, ומשקיעים משאבי ציבור במאבק, במשהו שהם בכלל לא טרחו להגדיר.
עכשיו, כל משקיף חיצוני שקול, לו היה נשאל מדוע לישראל יוצא שם רע בעולם – דבר שאיננו שווה ערך ל"דה לגיטימציה" – היה עונה תשובה אחת: בגלל מדיניות האפרטהייד שלה. במשך 44 שנים מקיימת ישראל משטר שמעניק זכויות לעם האדונים, תוך שהיא מעניקה זכויות פחותות לפלסטינים החיים בישראל (המקבלים אזרחות אך מודרים בשורה של דרכים אחרות, חוקיות ולא פורמליות), לאלו החיים במזרח ירושלים (שקיבלו רק זכויות תושב, שגם הן נשללות במסע שיטתי), ולאלו החיים בגדה וברצועה, מהן היא שוללת זכויות באופן שיטתי. מדיניות האפרטהייד הזו מלווה בהעברה מסיבית של אוכלוסיה לשטחים שישראל נמנעה מלספח רשמית, במטרה מוצהרת של דחיקת רגליהם של התושבים ומניעת הסכם שלום שיצריך נסיגה מהשטחים הכבושים. כמו כן, ישראל מצהירה על עצמה רשמית כמדינה שאיננה שייכת לכל אזרחיה/תושביה/נתיניה, אלא לרוב קטן – בין הים לירדן – ומיוחס שלהם.
כלומר, אם אמ"ן-מחקר היה רוצה למצוא את האשמים ב"דה לגיטימציה" של ישראל, הוא היה צריך להפנות אצבע מאשימה אל כל הממשלות הישראליות מאז 1967 (ובמידה מסוימת, מאז 1948). אפשר לצאת מנקודת הנחה שזה לא עומד לקרות, ושגוף מחקר רשמי של צה"ל יצטרף בקרוב למקהלת הטחינה במוח שצווחת שכל מי שאומר עלינו דברים לא יפים רוצה בהשמדתנו. בשלב זה, אמ"ן-מחקר מסתפק במעקב פסיבי אחרי ארגונים בינלאומיים; בשלב מאוחר יותר, סביר להניח – למטלות כאלו יש נטיה ל-mission creep – הוא יגיע למסקנה שאין די במעקב פסיבי, שיש צורך בהפעלת סוכנים, כי לך תדע מה הם זוממים שם ולא מדווחים באתרים שלהם. אז יתחיל הקטע המבדר באמת, שיציף את יוטיוב בסרטונים של סוכנים ישראלים עילגים, בתחפושת של גזר גמדי, בכנסי BDS. אחר כך יגיע הפחות מצחיק, זה שבו אמ"ן-מחקר יגיע למסקנה שהוא לא יכול רק לפקח על מה שמתרחש בחו"ל, הוא חייב לעקוב גם אחרי אזרחים ישראלים שמשתפים פעולה עם הקיביצערים המסוכנים. אחרי הכל, דובר צה"ל אבי בניהו כבר טען – ואמ"ן-מחקר לא טרח לתקן אותו, על כל פנים לא פומבית – שה"דה לגיטימציה" היא קמפיין שמופעל על ידי איראן. זו האחרונה, וסוכניה, הם בהחלט בתחום המנדט של אמ"ן.
הדבר היחיד המנחם בידיעה על הגוף החדש באמ"ן – שיעסוק בדברים טיפה יותר חשובים, כנראה, מספירת הטנקים של משטר אסד – היא שבראשו יעמוד רב סרן. כנראה שבצה"ל לא קלטו את הפוטנציאל שיש לקמפיין הזה: אחרת כבר היו מארגנים תקן חדש לתת אלוף.
(הפוסט נכתב בהשראת הפוסט הזה ב"מדרון חלקלק".)
ועוד דבר אחד: ואם כבר mission creep (למישהו יש רעיון לתרגום טוב?), ההתקפה האווירית על לוב סובלת ממנה קשות. המטרה הראשונית, כזו שאף אחד לא התווכח עליה יותר מדי, היתה למנוע מקדאפי להפעיל את חיל האוויר שלו כדי לטבוח ביריביו. אפילו מועצת הבטחון של האו"ם אישרה את זה. אבל, תוך זמן קצר התברר – כאילו שזה לא היה אמור להיות ברור מראש – שכדי לפעול בתחום האווירי של לוב, צריך לנטרל קודם כל את ההגנות האוויריות שלה, ומאחר וקדאפי עשה את הדבר ההגיוני מבחינתו והציב אותן סמוך למרכזי אוכלוסיה, נראה שהיו גם נפגעים רבים בקרב האזרחים. נו, ואם אנחנו כבר מפילים מטוסים ומסוקים, ויש לנו חימוש כבד באוויר, לא נדפוק גם כמה טנקים, ככה על הדרך?אחרי הכל, אנחנו פה כדי לסייע למורדים. לא שיש לנו מושג ברור מי הם. בשלב הזה, השאלה היחידה היא מתי יוכנסו כוחות הקרקע; כמובן שכאשר הם יוכנסו, הם יהיו קטנים מדי לביצוע המשימה, כי לא באנו לכבוש אלא לסייע וגו' – התו"ל הרגיל של משימות נוסח סומאליה. מרגע שזה יקרה, אפשר יהיה לחכות שבועיים עד שיגיעו הדיווחים הראשונים על "הבוץ הלובי".
(יוסי גורביץ)
אמ"ן לא יכול לחקור או לעקוב אחרי גורמי שמאל בעולם בלי שהחקירות יחזרו ארצה. ברגע שיש למישהו מנדט לחקור את קואליציית הנשים לשלום או כל גוף אחר, כל החברים של הגופים האלה בפייסבוק יהיו תחת חקירה.
זה אומר שכל התיק הזה יעבור לשב"כ אם בצורה רשמית ואם בצורה של פיקוח.
לפני כחצי שנה הובטח לי שחטיבת המחקר לא תזמן אותי יותר למילואים (שירתתי, והרבה) אחרי שסיפרתי לקצינה שאני לא רוצה ללבוש מדים, כי מדים לובשים אלו שפוגעים בי ובחברי בשייח' ג'ראח ובבלעין.
פתאום אני ממש שמחה על כך.
לא יאמן. שאני אמרתי לקצינת המילואים שלי שאני חבר במפלגת חד"ש ומפגין בכל מקום כמעט, זה לא עניין אותה או מישהו אחר…
בקשר לאמ"ן, זה מדהים איך החוקים הפיטריים עובדים במלוא המרץ. הטימטום בישראל רק מתרחב מיום ליום,
ג'ורג'י קשישא היה נהנה (או מתפלץ) שמישהו קרא את ספרו, לא הבין מילה ומשתמש בו כמדריך
אני שמח שלא שחררו אותך. אללה איסתר אם יהיה לנו צבא של בוחרי ליכוד וליברמן.
עניין של מין, כנראה.
בכל זאת יש קצת הבדל בין "אני לא רוצה ללבוש מדים" לבין "אני חבר במפלגת חד"ש". אני כמובן לא יודע מה כל אחד מכם בדיוק אמר, אבל זה דווקא נשמע מאוד תקין שחברות במפלגה ופעילות פוליטית לא פוסלות משירות מילואים…
בנוגע ללוב: יש לך רעיון אחר לאיך למנוע מקדאפי מלהשמיד את עמו? ומנ גורם לך לחשוב שבהעדר שריון ומטוסים המורדים לא יצליחו לטפל בקדאפי בעצמם, מבלי להזדקק לפלישה קרקעית של כוחות הקואליציה?
לא מקבל את הסרת האחריות שלך.
לעולם לא נסלח ליוסי על שגרם לנו לקרוא (שוב) את אבישג חייק.
Oy vey. אלוהים, זה היה רע. רע כמו צווחת עורב שניה אחרי סירוסו ללא חומרי הרדמה.
מה שכן, בתחתית הדף יש "עוד באותו עניין" —
1. איראן: על העולם לפרק את הנשק הגרעיני.
2. ברק: אנחנו לא פוסלים אף אופציה מול איראן.
3. נתניהו: ישראל לא מתכננת שום מלחמה נגד איראן.
אין מילים.
mission creep
אולי 'משימה מתרחבת'?
בשוק העבודה קוראים לזה, אם אתה כבר פה.
אולי "השתבללות"? איפה גל הירש כשצריך אותו?
בנאדם, אתה אפילו לא יודע עד כמה קלעת לנקודה. גל הירש, אגב, השתבלל לג'וב בדבר שנקרא "המכון למנהיגות העתיד".
אני מודה שזה שייך לפוסט הקודם אבל בטח כבר הדיון שם נסגר אז אני שואל כאן: אנחנו לא בצרות מול אוקראינה עכשיו? אם ישראל מודה שהיא חטפה אדם בשטח אוקראינה והעבירה אותו לפתח תקווה זה לא נשמע בהתאם לחוק האוקראיני נכון?
אתה מניח שהשלטון האוקראיני לא היה מעורב בנושא (או לא ביצע את החטיפה בעצמו). אם לא שאמת לב שלטון החוק הוא לא הסגולה הידועה ביותר במשטר האוקראיני.
בפוסט המופלא שלו בו הוא האשים את ארה"ב שהיא נהפכה ל"ספקית הקוקאין של הכיבוש הישראלי" הזהיר תומאס פרידמן את הפלסטינאים בין יתפתו לשרוף זמן כדי לקבל עסקה טובה יותר בעידן הפוסט-אמריקאי כי "הסינים ימכרו אותכם בשביל מטוס אחד מלא שבבים", אם לסינים מותר למה שלאוקראינים לא יהיה מותר?
mission creep היא, כמובן, הרחבת מטרות עצמונית.
משימה מזדחלת?
mission creep
הנה כמה הצעות:
"משימה מתגלגלת"?
"משימה מזדחלת"?
"סיפוח זוחל"?
"יצור מעוות של המיסיון"?
אני חייב לציין הופתעתי מהערה שלך על המבצע הלובי (או השד יודע איך לקרוא לו). כלומר, התלהבות בסגנון "בואו נדפוק את בני הזונות" היא ממש לא הקטע שלי, ואני לא מתלהב באופן עקרוני מתקיפה צבאית של מדינה זרה. אבל היה רצוי לעשות משהו כדי לעצור את מלחמת האזרחים הלובית (כלומר, בשלב הזה, לעצור את המתקפה של כוחות קדאפי), והחלטה 1973 של מועה"ב קראה במפורש לנקוט "את כל הצעדים הנדרשים" כדי להגן על האוכלוסייה האזרחית בלוב. זה דווקא מתיישב לא רע עם הפצצת השריון של כוחות קדאפי. כמו"כ, לפחות בינתיים, איש אינו מדבר על שליחת כוחות קרקעיים ללוב, והדבר אף נאסר במפורש ע"י אותה החלטה 1973 המשמשת בסיס לפעולה של כוחות נאט"ו. אם כבר לחפש אנלוגיות מההיסטוריה הלא-רחוקה, הייתי אומר שבינתיים הדברים מתפתחים לפי התסריט של בוסניה 1995 או קוסובו 1999. שזה, בהתחשב בנסיבות, אינו הברירה הגרועה ביותר.
Odyssey Dawn הוא השם הרשמי, אני חושב. ואחרי סומאליה, עיראק ואפגניסטן אני מעדיף להיות זהיר.
הפעולה המערבית הזכירה לי יותר מכל את כיבוש פולין על ידי סטאלין. המערב חיכה בסבלנות עד שהכוחות של קדאפי יגיעו לפאתי בנגאזי כך שמצבם של המורדים יהיה נואש, ורק אז הסכים להתערב, אילו הסכמות הם קיבלו בצורה כזו מהמורדים? זאת נדע עוד שנים רבות.
צרפת ובריטניה לא היו צריכות לחכות להחלטת מוע"ב הם היו יכולים לספק למורדים כבר לפני חודש טילי כתף נגד מטוסים אם נצחון המורדים היה העניין החשוב.
או זה, או שלמערב ממש אין כוח לעסק המלוכלך הזה של לוב והוא קיווה שהמורדים יסתדרו לבד, אבל עוד פחות מתאים למערב שקדאפי יחזור לשלטון עם בטן מלאה. אבטחה מוגברת בשדות תעופה זה עסק יקר, כידוע.
"קיווה" – כלומר העריך שזה יכול לקרות שהם יסתדרו לבד, זה לא נראה ככה כבר יותר מ3 שבועות.
יש עוד אופציה: צרפת ואנגליה רצו לפעול קודם, גרמניה וארה"ב לא. האחרונה הטילה וטו, עד הרגע שנראה היה שטבח עצום ורחב-מידמים בפתח. ואז האפשרות לעצרו גברה על הרתיעה מהתערבות.
פשוט מדי, אה?
תראה זה לא שהספקולציה שלי היא משהו חזק במיוחד, אבל למה שאתה קורא אופציה לא מסביר שום דבר ולכן הוא לא הסבר פשוט.
למה צרפת ובריטניה (לאנגליה אין צבא ואין ממשלה, כידוע) רצו וגרמניה לא? אם הם רצו למה לא סיפקו נשק למורדים מהשבוע הראשון?
ולמה שארה"ב תתנגד בגלל טבח עצום ורב מימדים? ממתי טבח כזה הטריד אותם?
אספקת נשק לא עמדה על הפרק,
ההבדלים בין מדינות אירופה נבועים מהרבה סיבות – מקומיות וקטנות – וכן, טבח רב ממדים מטריד. מה לעשות. בפרט אחרי הכישלון הגדול ברואנדה לדיראון וג"ו.
ולמה לא עמדה על הפרק? זה לא מתבקש? זה אומר משהו על מה המערב רוצה ולמי הוא עוזר ולמה.
ולמה רואנדה זה כישלון? מישהו פוטר כשהתברר הטבח? אתה פשוט מניח הנחות לגבי מדיניות, הנחות שלא מבוססות על כלום, אולי אותך זה מטריד אותם זה בפירוש לא הטריד. על הטבח ידעו בזמן אמת ולא רק שלא ניסו למנוע אלא שהמערב הוציא את מעט כוחות האו"מ בזמן המכריע.
התסריט של בוסניה 1995 או קוסובו 1999? אתה מתכוון לטבח שהנמצץ הסדרתי קלינטון ביצע במאות אזרחים סרבים כדי להקים מדינת טרור מאפיוזית-איסלמית במרכז אירופה ?
לא, לא ניגרר לקטנוניות כזאת, אני בטוח שלסרקוזי ולבאראכ חוסיין נורא איכפת מה יקרה לכמה שבטים בדואים במזרח לוב, עד כדי כך שהם מוכנים אשכרה להקריב את מיטב תעשית הטומהוקים למענם. הגיוני מאוד.
רק מענין אותי לדעת למה כאשר ג'ורג' דבליו עושה את זה "כדי לשחרר את העם העיראקי" הוא יוצא גרוע יותר מהיטלר וכאשר קלינטון או באראכ עושים את זה- הכל ממניעים הומניטרים נאצלים, ללא יוצא מהכלל. מישהו רוצה להסביר לי?
אני באמת לא מבין למה אני נגרר ואשכרה עונה לך, אבל ניחא..עדיף מאשר ללמוד למבחן –
התקיפה בלוב נעשת *בתגובה* למצב ההומינטרי הנוצר שם, עקב זאת שקדאפי ו"תומכיו" תוקפים אוכלוסיה אזרחית חסרת ישע. לכן, בשלב זה, ניתן להניח שאחת הסיבות לפעולה הבינלאומית (!!) הנרחבת הנה הומינטרית (ברור לכל שתמיד יהיו סיבות נוספות).. זאת, במיוחד לאור העובדה שאין כוונה (לפחות כרגע) לפלוש קרקעית ואשכרה לכבוש את לוב. נקווה שעוד שנה שהמצב יתבהר ונראה מה באמת נסגר עם לוב, לא נתבדה (למרות ששים לב, אפילו יוסי מפקפק במניעים שלהם..). יש עוד סיבות אפשריות רבות, כמו שמנה רון בן ישי (שנאה עזה לקדאפי שהשפיל, במשך השנים, לא מעט ממנהיגי המערב עם השטויות שלו, וכן רצון לאותת לאיראן שזה יכול לקרות להם), וכן, גם עניין הנפט הוא אפשרי, למרות שעדיין אין ביכולתנו לדעת זאת.
ארה"ב פלשה לעירק בתגובה לאסון התאומים – שנעשה על ידי העירקים? אה, לא..שמומן על ידי סאדאם? אה..לא.. שהעירקים הסיתו לו..לא..?
ארה"ב ניצלה את הלגיטימציה שנוצרה אצל האזרחים האמריקאים לתקיפה בחו"ל בשביל לפלוש את עירק, שלא הייתה קשורה כלל לאסון התאומים, ובגלל "שיש לה נשק גרעיני (?!)". הסיבה לכך, כפי שאנחנו רואים בדיעבד, לאור המעורבות העמוקה של חברות נפט אמריקאיות בעירק, הייתה בשביל להשתלט על מאגרי הנפט.. קשה לפספס את זה שצמרת הבית הלבן של בוש היו כולם קשורים בצורה זו או אחרת לחברות נפט (דוגמת הליברטון)..
"באראכ חוסיין" זו המקבילה ל"פרנקלין דלאנו רוזנפלד"?
יוסי, שים לב מה ההחלטה של האו"ם בעניין הפעילות בלוב. ההחלטה קוראת למדינות לבצע כל פעולה פרט לכניסת כוחות קרקע כדי להגן על אזרחים (עם כל הסייגים של תיאום אם המזכ"ל וכולי וכולי). התקפות על טנקים הן לחלוטין במסגרת המנדט, אם הטנקים הללו מעורבים במתקפות על אזרחים. ההתקפה שדווח עליה על מתחם קדאפי בטריפולי כנראה לא, אבל לא ברור לי מה קרה שם.
אני מציע זליגת משימה. זה שומר על הכוונה המקורית, של התרחבות שהיא במידה מסוימת מקרית ובמידה מסוימת מכוונת או נובעת מחוסר תשומת לב או תכנון לקוי.
הדלגיטימציה היא דלגיטימציה, והיא מבוצעת על ידי מנהיגינו היקרים. כל עוד תוארה החזקת השטחים הכבושים כמצב ביניים שייפתר במסגרת הסכם כזה או אחר, זו היתה עוולה מוגבלת בהיקפה. מרגע שהכיבוש מוצג כ"צור קיומנו", עצם קיומנו זה מוטל בספק.
אתה מציע שאמ"ן יחקור את הממשלה?
בלב כבד (וכל הבבל"ת)
כנראה שאם אמן לוקח על עצמו את המשימה, זה במסגרת מדיניות ה"me too" רבת השנים שלו, ושהמוסד מזמן כבר שם
נראה לי שיש מונח מקביל לזה בצה"לית: ניצול ההצלחה.
לא שחקירת ארגונים פוליטיים מוצאת חן בעיני (וגם לא בעיני משרד החוץ, כפי שכתבו ב"הארץ"), אבל אחרי הכשלון המודיעיני של המשט, יש בהחלט מקום לחקור ארגונים פוליטיים מסויימים. תחת כסות "ארגונים" כאלה ואחרים אפשר לעשות הרבה דברים. אני לא חושב שהולכים לחקור כל ארגון של חנונים שמפרסם בלוג בעיתון של הקמפוס. יש ארגונים שעלולים להסוות עברת כספים לטרור, או להשתמש בכסות ה"הומניטריות" למטרות אחרות. כשצה"ל נדרש להתמודד עם ארגונים כמו ה- IHH, (ארגון עם קשרים ענפים באיראן, פעילים אלימים, ולא מעט מימון), צריך גם מודיעין.
הכשלון בפרשת המשט הוא כשלון של שיקול דעת. לא כשלון מודיעיני.
ראיתי את זה היום ונזכרתי בפוסט.
http://www.youtube.com/watch?v=t_yc8kocfc4&feature=related
אינני זוכר סיפורים על כשלונות מפורסמים של אמ"ן מחקר, בוודאי לא כאלו שמצדיקים תארים כמו "הגוף הכושל ביותר". לפי הכתבה, תחום המחקר החדש הזה לא צץ לו בהתנדבות אלא בלחץ מכיוון המשרד לאיומים. עם כל שאר הפוסט אני מסכים, לצערי.