החברים של ג'ורג'

גטו שיש לו חיל אוויר

משהו מביך קרה לתא"ל אייל אייזנברג, המפקד על אוגדת עזה: נפלטה לו האמת. בראיון חג עם "מעריב", שהכין כמסתבר גליון הערצה לצה"ל – העיתון נסוג במהירות במנהרת הזמן אל ימי גולדה – התחוור שהאיש שנכשל בלבנון ובשל כך קודם, מנהל את ענייניו תחת התמונה האיקונית של השואה: הילד החיוור, רובה מכוון-לא-מכוון ישירות אליו, טלאי צהוב על בגדו וידיו באוויר.

לאייזנברג היה הסבר. התמונה, כמובן, איננה מיועדת לשמש כתזכורת שאסור להגיע למצב שבו חייליו של אייזנברג יעמידו ילדים פלסטינים במצבים דומים. אייזנברג הסביר את מניעיו כך: "זה משהו שהולך איתי לכל מקום. אני תמיד אומר שאם נזכור מאיפה באנו ולאן אנחנו הולכים, זה לא יזיק לנו. לשמור תכונות של להיות נרדף. אני לוקח מזה דווקא את הדברים הטובים. שיבער בנו, בתוך תוכנו, הרצון לפרוץ קדימה. לנצח בכל דבר. האיום הכי גדול על החברה הישראלית זה השובע. זה שאתה טוב לך ונוח לך ואתה חש שובע וחוסר רצון להתפתח ולהוביל ולפרוץ קדימה, זה מבחינתי תחילת השובע. אני מאחל לילדיי שתהיה לנו תחושת המיעוט הנרדף." [הדגשה שלי – יצ"ג]

כך מדבר גנרל בצבא החזק ביותר במזרח התיכון, זה שיצא לא מזמן למסע ציד שאותו העדיף לכנות "מבצע" או "מלחמה" בפרובינציה סוררת, מסע ציד שהסתיים ביותר מ-1,400 נפגעים לצד השני, חלק ניכר מהם לא לוחמים, ובתשעה אבידות לו-עצמו – כמחציתן מאש ידידותית; צבא שחיל האוויר שלו עדיין מרשה לעצמו להתאמן בשמיה של מדינה סמוכה וריבונית, לבנון, כי מה כבר יוכלו לעשות לו; צבא שמרשה לעצמו גיחות בעומק סוריה וסודאן (כמובן, רק על פי מקורות זרים והתקשורת הישראלית). הצבא הזה רוצה שנחשוב שאנחנו "נרדפים", ומאחל זאת גם לילדינו. ומה הסכנה? בגזרה של אייזנברג, למשל, הוא מאיים עלינו בכך שהחמאס הוציא לאחרונה ספר תו"ל "גם לפרט וגם לחוליה". האוגדונר מודאג מהאפשרות שהחמאס התקדם לרמת החוליה. אם זה היה לא היה גנרל שאני משלם את משכורתו, גם אני הייתי צוחק.

אייזנברג לא מבין את תפקידו, כמסתבר. טכנית ורשמית, הוא אחראי על כך שהחברה הישראלית תפסיק להיות "נרדפת", לא על הנחלת תחושת הרדיפה. אבל, כמובן, הוא חשף בכך את תכליתו האמיתית של צה"ל: עצם קיומו, תוך נטילת נתח גדול ככל האפשר מתקציב המדינה. זו תכליתו של כל ארגון כמעט; מעטים הארגונים שיהיו מוכנים להודות שאין בהם עוד צורך, או שהבעיה שהם אמורים לפתור הצטמצמה באופן ניכר, כך שאפשר לשחרר חלק ניכר מעובדיהם לחסדיו המפוקפקים של השוק החופשי.

אבל מה לנו כי נלין על אייזנברג? בשבוע שעבר, פסע ראש ממשלתנו הנבחר, בנימין נתניהו, מעדנות אל אולם האסיפה הכללית של האו"ם, והתחיל עוד פרק במסע הנקמה של היהדות כנגד המין האנושי וההיסטוריה שלו. מופע האימים של נתניהו אמנם היה חיוור בהשוואה לקרקס הנודד של שליט לוב מועמר קדאפי, אבל הוא נופף בתכניות של מחנה ההשמדה אושוויץ, השווה בעצם את כל מדינות העולם לגרמניה הנאצית, והכל כדי לחזור על מנטרת "איראן היא 1938 והשנה היא גרמניה" שלו. לכל זה לא היה שום קשר לדיפלומטיה – רוב העולם לא התרשם, בלשון המעטה – והרבה מאד עם פוליטיקה פנימית. נתניהו, שהמדינה שבראשה הוא עומד מחזיקה בכמויות מרשימות של נשק גרעיני, ושיש לה יכולת – על פי מקורות זרים, כמובן – של מכה שניה, עמד בפני האו"ם כאילו היה החזן מ"עיר ההריגה" של ביאליק.

העם בישראל, כמובן, אהב את זה ובלע את מופע ה"אשרי, יתום אני" של נתניהו בשקיקה, ורצה עוד. לנאום של נתניהו לא היתה משמעות – הוא לא יקדם שום תוכנית ולא תהיה לו שום משמעות אופרטיבית, להוציא אחת: כשקרא האו"ם לחידוש והידוק הפיקוח על נשק גרעיני, שתי מדינות סירבו לשתף פעולה. האחת היתה רפובליקה איסלמית מסוימת, שכיכבה בכותרות כל השבוע. השניה היתה ישראל.

אבל בשבוע שעבר בכל זאת עשה נתניהו בכל זאת דבר בעל משמעות: הוא מסמס עוד קצת את תהליך השלום מול הפלסטינים. הלשכה שלו שדרה דברי שחץ לכל העולם ואשתו, על פיה היא הורידה את נשיא ארה"ב אובאמה על ברכיו, והצליחה להכניס את ישראל לעוד סיבוב שיחות עקרות מול הפלסטינים, כשהמטרה היא אותה מטרה של יצחק שמיר: למשוך זמן. לשרוף זמן, ליתר דיוק.

בעכו, החלו קודם לחג להתכונן לאפשרות של חידוש המהומות בעיר בין פוגרומצ'קים יהודים ובין התושבים הערבים. לפני שנה, כזכור, אספסוף יהודי גאה ועילג – קהל הבית של ראש ממשלתנו – שישב על הברזלים, קיבל קשה את העובדה שנהג ערבי העז להכנס לשכונה שלו. התוצאה היתה מהומות שאילצו את המשטרה להמלט וזנבה בין רגליה.

הפעם המשטרה היתה מוכנה. עכו הוכנסה למין עוצר למחצה – התנועה בין השכונות היהודיות והערביות הופסקה, מחסומים משטרתיים הוצבו, ומשפחות ערביות שאיתרע מזלן להתגורר בקרבת אספסוף יהודי "יצאו ליום אחד בהסכמה, כדי שלא לפגוע ברגשות הציבור". [הדגשה שלי – יצ"ג]. כך ניסח זאת מרכז מוסאווא. עצם קיומו של מי שאיננו בן הגזע הנבחר בקרב "בני המלך" הפך כבר ל"פגיעה ברגשות הציבור".

אם נתניהו יצליח בתכנית שריפת הזמן שלו, ואין סיבה רצינית לחשוב שהוא לא יצליח – אובאמה לא ירצה בשלום יותר מישראל – הרי שבעוד עשור מספר הפלסטינים ישתווה כמעט למספר היהודים שחיים בישראל, ואז תהפוך ישראל כולה לעכו גדולה. הפלסטינים יפסיקו את המאבק המזוין – זמנית, על כל פנים – וידרשו להכיר בכולם כאזרחי ישראל. והאמת, אחרי 50 שנה תחת כיבוש ישראלי שרק העמיד פנים כאילו הוא נגמר, הם גם יצדקו.

ובזאת יקיץ הקץ על ישראל המודרנית. היא תהפוך תוך זמן קצר למצורעת עוד יותר – והיי, יחלפו בינתיים עוד עשר שנים, ואין קץ לנזק שנגרום לעצמנו בזמן הזה – עד שתיאלץ לקבל על עצמה את הפתרון שקיבלה דרום אפריקה. והתוצאה תהיה מלחמת אזרחים שתגרום ליוגוסלביה להיראות כמו מחנה קיץ, כי בצד אחד יתייצב העולם המוסלמי ובצד השני יתייצבו יהודים גאים, עילגים, רדופים היטב, נטולים כל שרידי מוסר – זו המצאה של "גויים" – וחמושים, בין השאר, בנשק גרעיני.

זה לא מה שנתניהו רוצה, אבל זה מה שיקרה: על חשבון נוחותם ורווחתם של 4% מכלל אזרחי ישראל יוקרבו כל השאר. והציבור היהודי? הוא יילל ששוב רודפים אותו על לא עוול בכפו. ובלשכתו החדשה, מתחת לתמונת הילד ההיא, רא"ל אייל אייזנברג יחייך בסיפוק.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • Tim

    תיקון קל: בתחילת פסקה שניה מופיע אייזנקוט במקום אייזנברג.

    אני רק יכול לחזור על דברי ישראל שמיר – Każdy może zabić w sobie Żyda.

    • ygurvitz

      תוקן, תודה. ובתרגום?

      • מני זהבי

        "כל אחד יכול להרוג בעצמו את היהודי".
        אגב, אם תחפש בוויקיפדיה, תמצא שישראל שמיר מתמחה בפירסומים אנטישמיים למהדרין. זה לא אומר שהוא אינו צודק מדי פעם — גם שעון מקולקל וגו' — אבל הוא מהווה אסמכתא בעייתית מאוד, בלשון המעטה.

        • ygurvitz

          לא הבנתי את המשפט. גם שמיר לא מוכר לי.

          • אלכס ז.

            התרגום העברי מעט מבלבל (תרגום טוב יותר הוא ש"כל אחד יכול להרוג את היהודון *בתוך* עצמו"). הכוונה היא שכל אדם יכול וצריך להלחם במרכיב היהודוני (הז'ידי, אם תרצה), הנרדף והמתקרבן של אישיותו.

            • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

              אתה צודק, כמעט. הניואנס של "היסוד היהודי בתוך עצמו" נראה לי כ"כ ברור מאליו, שלא ציינתי אותו במפורש.
              מצד שני, Żyd בפולנית (להבדיל מהרוסית) הוא פשוט "יהודי", והמילה אינה מביעה בהכרח גישה שלילית.

  • דור

    Speaking of קריסה,

    האם הקצב מתגבר עוד ועוד או שרק נדמה לי?

    • ygurvitz

      זו אכן התחושה שלי.

  • Pingback: Tweets that mention גטו שיש לו חיל אוויר » החברים של ג’ורג’ -- Topsy.com()

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    נראה כאילו למדינה אין זכות קיום אם לא נאמין שמישהו רוצה לכלותנו. "גטו שיש לו חייל אוויר", איזו הבחנה גאונית שזה מפחיד.

    • ygurvitz

      רק להבהרה: המקור הוא של סול בלו, לא שלי.

  • מעניין אם כמו בעכו, גם משפחות יהודיות עוקרות באופן זמני ובהסכמה מהרובע המוסלמי בזמן הרמאדאן בשביל "לא לפגוע ברגשות הציבור". בהתאם לדוגמא מעכו ראוי להקפיד על כך, ובמיוחד בימים רגישים בטחונית כמו היום השישי האחרון של הרמאדאן.

  • אילן בכר אבנטור

    למען האמת, אם כבר הזכרת את זה, כשהייתה בסוף השבוע מתיחות אלימה בהר הבית, הכניסה נאסרה דווקא על יהודים.

    מה שאומר שאנחנו מפלים את כולם בהתבסס על דתם (בתחום הזה, כמו גם בתחומי האישות).

    • חומי החום

      זה לא אותו הדבר. לטוב או לרע, הסטטוס קוו בהר הבית הוא שאסור ליהודים להתפלל בו. למעשה, היום הר הבית הינו מקום פולחן מוסלמי בלבד. המהומות נגרמו בעקבות נסיון (פרובוקטיבי) של יהודים לשבור את הסטטוס קוו.

      כמובן שאני תומך במעצר כל מי שהגיב באלימות, אך אפלית היהודים במקרה זה שיקפה את המציאות השיגרתית בהר הבית.

      • ש.ב

        זה לא נכון.

        ביקורים של קבוצות יהודים בהר הבית מתקיימים נכון לעכשיו באופן די קבוע.

        • מני זהבי

          ביקורים כן, תפילות לא.
          אגב, כמה מבין היהודים בישראל היו מוכנים לאפשר תפילה מוסלמית בציבור ברחבת הכותל המערבי?

        • חומי החום

          ביקורים תמיד היו מותרים. מדובר בתפילה\פולחן.

  • הייתי מפריד בין הזלזול היומיומי בריבונות של שכנינו (טיסות בשמי לבנון, עוצר על עזה וכו'). לבין פעולות התקפיות נקודתיות בעלות מטרה אסטרטגית מוגדרת, כמו הפעולות בסוריה וסודאן. אפשר להתנגד לתקיפה בסוריה, וחשוב לאזכר שוב ושוב שישראל היא לא שה תמים שמוקף אויב מרושע. אבל בכל הנוגע למאזן האסטרטגי במזה"ת, מנקודת מבטה של ישראל (ובהנחה שכל הפירסומים הזרים נכונים) – התקיפה בסוריה היא אחת הפעולות המבריקות והמשמעותיות בתולדות המדינה. נשק בלתי קונבנציונאלי בידיים של הרודן הסורי גרוע בעיני לא פחות מנשק כזה בידי האייתולות (שלפחות, בניגוד לאסד, בתוך עמם הן יושבות), וגרוע כמעט כמו האפשרות של נשק כזה בידיים של צדאם חוסיין.

    • מני זהבי

      תראה, גם אני חושב שתקיפת הכור הסורי (אם זה אכן מה שזה היה) היא אחת הפעולות המוצלחות של מערכת הבטחון הישראלית בעשור האחרון (לא הייתי מרחיק לכת עד ל"בתולדות המדינה", אבל זה פחות חשוב לענייננו). לא רק שמדובר במניעת התפתחותה של סכנה פוטנציאלית גדולה עבור אזרחי ישראל, אלא הפעולה גבתה מספר קטן יחסית של הרוגים (ככל הידוע ממקורות זרים), ובאופן חריג — בהשוואה לנושא האיראני — לא לוותה בניפוח חזה קולקטיבי ובהתרברבות ביכולותיה הצבאיות של ישראל, שהם בעיני תופעה מגונה ביותר.
      מצד שני, אני לא חושב שבשאלת הלגיטימיות של קיום נשק גרעיני בידי משטר זה או אחר, מידת הדמוקרטיה הקיימת באותו משטר מהווה שיקול חשוב או מכריע. כך, יש יסוד סביר לטענה, כי דווקא העובדה שההנהגה הסובייטית הטוטליטרית החזיקה בנשק גרעיני מאז שנות ה-40 המאוחרות מנעה את הפיכתה של המלחמה הקרה למלחמה "חמה".

  • חיים

    משהו טכני: ראיתי כי ציינת שיש מעל 1,400 נפגעים כתוצאה מן ההתקפה על רצועת עזה. זה נכון, כמובן, אולם טוב לדייק ולציין שיש כמספר הזה הרוגים, ופי כמה ממנו שניתן לסווגם כ"נפגעים" (כפי שנהוג לכנות פגועים/פצועים במקומותינו.

  • דניאל

    "שהסתיים ביותר מ-1,400 נפגעים לצד השני, חלק ניכר מהם לא לוחמים"

    באמת? חבל שמפרסם הכתבה לא יודע ערבית, כי אם כן אז שיועיל להכנס לאתר של ארגוני הטרור ויעבור על כל רשימת ההרוגים ואז יגלה שמעל 90% מההרוגים היו, נכון לא לוחמים, מחבלים!!!

    מה לעשות שמדינת ישראל כן צריך מדי פעם להלכם בטרוריסטים, מה עושה ארה"ב באפגניסטאן ועירק?
    אה כן יש שם גם את בריטניה הנהורה וצרפת שומרת זכויות האדם.

    גל הטרור של שנות ה2000 בא אחרי תקופה של 10 שנים שבאמת כולם הרגישו תחושת שובע, שבמהלכה לא פסק הטירור, ברק אמר שלא צריך צבא גדול, עמי האיזור קראו לשלום עולמי והכל היה טוב.
    רק הישראלים (כמובן הימין הרע) זמם כל הזמן הזה איך לחזור למעגל הטירור האהוב שלו.
    כמובן שהסיבה נמצא ואז בהזדמנות הראשונה אריק שרון עלה להר הבית!
    איך הוא יכל לעשות את זה, מי היה מאמין, ראש ממשלה במידה דמוקרטית עלה להר הבית בלי אישור של הפלסטינאים, ירדנים, סורים, עירקים, עירנים עוד משהו?

    אני רוצה להבין, יש בעיה עם זה שהמשטרה הצליח למנוע את הבלגן בצפון? זאת בעיה?
    הרי כתבת ששנה שעברהה היא לא עשת מספיק, אז מה לא משנה מה היא תעשה לא יהיה טוב, היא היתה צריך למנוע את ההיתפרעויות תוך כדי זה שהיא לא מונעת אותם?

    ולמה אין שום הזכור לבלגן של הערבים בירושלים במהלך החג? זאגב אף אחד לא יודע למה הם עשו את זה.

    בקיצור חלאס לכתוב כתבות סתם בשביל לכתוב משהו ואם כבר כותבים אז בבקשה עובדות רבותי, עובדות.
    להיות פוסט זה טוב כי לא משנות העובדות, אני צודק, אבל זה לא עובד ככה.

    • בתור העילג הקבוע של הבלוג אני נעלב
      רק לי מותר לכתוב פה בעילגות[או לפחות ככה אני טוען]

    • איתמר קרביאן

      להיות פוסט זה טוב

      • דני קרני

        פוסט זה הכי אחי

    • יוחאי

      אני אעזור לך:
      תפקיד המשטרה הוא לאצור את מפירי הסדר (רק כדי לוודא שתבין:אלו שזורקים אבנים על מי שנוסע ביום כיפור, הם מפירי סדר) והחוק, לא לגרש מביתם את האנשים שלא עשו רע (בהקשר זה לפחות).

      • בוב גה"ז

        בד"כ אוצרים מישהו במוזיאון.

        • ygurvitz

          בהתחשב בקרבה בין הא' והע' על המקלדת, לא הייתי ממהר לחרוץ דין שמדובר בשגיאת כתיב. שגיאת הקלדה סבירה לא פחות.

  • ygurvitz

    תגובות טרוליות נמחקו.

  • Quercus

    מפחיד כמה שזה מדוייק.