אחחחח, כל העולם נגדנו: פארסה בשלוש מערכות
"הערב", הצהיר אתמול נרג בעגמומיות, "אנטי ישראלי ייבחר לראשות אונסק"ו". בכותרת המשנה, הרשה העיתון לעצמו להגזים, ומ"אנטי ישראלי" הפך שר התרבות המצרי, פארוק חוסני, ל"אנטישמי". מדוע אנטישמי? משום שבעבר הוא הצהיר כי ישרוף ספרים ישראליים.
אין ספק שחוסני לא היה ראוי לתפקידו, ולו משום שאדם שמצהיר על כוונתו לשרוף ספרים בשל מוצאם של כותביהם פסל את עצמו מכל תפקיד תרבותי. יצוין שחוסני נשמע כמו אפרטצ'יק מוברקיסט מן השורה, נטול כל תכונה מועילה, אבל שסביר להניח ששרת התרבות של ישראל – בריונית בורה, שהתחילה את הקריירה הפוליטית שלה בפיצוץ הצגות תיאטרון בוגדניות בעיניה ושלא היססה לסטור בפומבי למפגין מהמחנה הפוליטי המתנגד – היא יצור נחות לא פחות. אלא שישראל לא היתה מעיזה להעמיד את לימור לבנת לראשות אונסק"ו, והעובדה שמצרים התעקשה דווקא על מלחך הפנכה הספציפי הזה של מובארק לתפקיד מעידה יותר מכל על עליבותה שלה. אבל אנטישמיות? נו. שיהיה. התרגלנו.
למרבה השמחה, חוסני לא נבחר. עשר שעות לאחר הידיעה הפסקנית מהבוקר, יכול היה נרג לדווח בעליצות ש"המועמד המצרי לראשות אונסק"ו, שר התרבות פארוק חוסני, נכשל הערב (ג') בנסיונו האחרון להבחר לתפקיד, ויחזור הביתה בבושת פנים." [הדגשה שלי – יצ"ג]. וויינט הלך צעד אחד קדימה: הכותרת שלו היתה "המצרי לא נבחר לראשות אונסק"ו". לא "המצרי" בהטעמה התנ"כית, אלא "המיצ-רי", בהטעמה הצה"לית. למיצ-רי, כמובן, אין שם. הכותרת הזו הופיעה, אגב, מתחת לכותרת "קדאפי לא מצא מיטה בניו יורק". וליהודים היתה אורה ושמחה.
אפילו "הארץ", שפוי בדרך כלל, נתן כותרת משונה: "שר התרבות המצרי, פארוק חוסני, לא נבחר לראשות אונסק"ו". מוזר: אני חשבתי שנהוג לדווח על מי שניצח, לא על מי שהפסיד. יתר על כן, בכותרת המשנה שלו ציין "הארץ" רק ש"ניצחה המועמדת הבולגרית", מבלי לטרוח לציין את שמה (וויינט ונרג דווקא עשו זאת). בקצרה, שלושת העיתונים הגדולים (או, על כל פנים, שלוחותיהם המקוונות) התייחסו למינוי יו"ר אונסקו כאל שדה קרב דיפלומטי שבו צפויה תבוסה מבישה.
למרבה הגיחוך, בהחלט יתכן שכל הפרשה דווקא משחקת לידיהם של האנטישמים. חוסני כל כך רצה להיות יו"ר אונסק"ו, עד שכתב מאמר בלה מונד, בו התנצל ואמר שלא התכוון "לפגוע ביהודים". זה קצת משונה, כי לפני כמה שנים הוא טען טענה אנטישמית לגמרי, על פיה "היהודים הם חסרי תרבות הגוזלים את תרבותם של עמים אחרים".
אז מה קרה? מה גרם לחוסני לשנות את דעתו? הפרוטוקולים של זקני ציון, זה מה שקרה. הם פרסום נפוץ מאד במצרים והם משכנעים חלקים ניכרים מהאוכלוסיה שיש קונספירציה יהודית חובקת כל ויכולת-כל. "היהודים" – קלוד לנצמן, אנרי לוי, אלי ויזל – תקפו בחריפות את מועמדותו, והוא רצה לשכנע "אותם" שהוא בעצם בסדר, שדבריו הוצאו מהקשרם, שאפשר לגנוב איתו סוסים. הוא החל לשקם בתי כנסת במצרים והורה על תרגום יצירות של דוד גרוסמן ועמוס עוז לערבית – לא מעברית, חלילה, בואו לא נסחף, אבל משפות אחרות. בקצרה, חוסני עשה הכל כדי לרצות את הקונספירציה. הוא נעזר במי שנתפס כבכיר בה, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו.
העמדה של נתניהו – שינוי העמדה, ליתר דיוק; תמיכתה של ישראל בחוסני לאחר שהקימה נגדו עולם ומלואו – הצליחה להרגיז הרבה מאד אנשים, במיוחד את תומכיה הבולטים בחו"ל, שחשו עצמם בצדק מרומים. אלי ויזל, במיוחד, מרגיש כמו אידיוט. לא ברור למה הוא מופתע: המשחק הישראלי באנטישמיות הוא משחק ציני במיוחד. לישראל אין בעיה לתמוך באנטישמים, אם זה תואם את האינטרסים שלה. היו אלמנטים אנטישמיים במשטר הגנרלים בארגנטינה, והממסד השמאלי היהודי באותה מדינה ספג מכה קשה – מה שלא הפריע לממשלת בגין לתמוך בממשלת הגנרלים. על פי ידיעות שפורסמו באותה תקופה, השב"כ אף שלח אנשים לארגנטינה, כדי להיטיב ולהסביר לנייטיבז כיצד מענים. האם בין המעונים שלהם היו שמאלנים יהודים? כנראה שלא. האם הם לא ידעו שאנשי השמאל היהודי נרדפים על ידי האנשים שהם מאמנים? כנראה שהם העדיפו לא לדעת. בגין סירב לקבל משלחת של יהודי ארגנטינה בנושא, יו"ר הכנסת סירב לערוך דיון בנושא, והצנזורה הצבאית הקפידה על קטיעתם של דיווחים בלתי אוהדים כלפי הדיקטטורה הידידותית.
עכשיו קרה, מבחינת המודאגים הכרוניים מאנטישמיות, הגרוע מכל: ישראל גם עוררה קמפיין נגד המועמד המצרי, גם נסוגה מהקמפיין הזה בשיאו, ובסופו של דבר – הוא גם לא נבחר. סביר להניח שבפעם הבאה שישראל תצרח "זאב, זאב", יהיו פחות אנשים שיקשיבו לקריאה, וסביר להניח שכאשר חזר פארוק חוסני "בבושת פנים" מצרימה, הוא חזר משוכנע שהחונטה היהודית בגדה בו: גם גרמה לו להיראות כמו אידיוט בקרב קהל הבית שלו, אינטלקטואלי-הצעצוע של המשטר, וגם הכשילה אותו בסופו של דבר בהצבעה. בקיצור, התנהגות יהודית הישר מן הפרוטוקולים.
בישראל עצמה התגנבה נימת אכזבה מן הנצחון הדחוק – איבדנו עוד הזדמנות לילל שכל העולם נגדנו – כשהפעם, יש לציין, עמדתה הרשמית של ממשלת נתניהו נמצאת עם כל העולם ומול ישראל. אבל בממשלת בנימין ליברמן ננוחם: היום זימן משרד החוץ את השגריר המצרי כדי לנזוף בו רשמית על איזו קריקטורה שפורסמה נגד נתניהו. אפשר לנשום לרווחה: מצרים חזרה להיות מדינת אויב.
ויותר ויותר אנחנו דומים לה. כשפרצה פרשת הקריקטורות, כולם פה דיברו על חופש הביטוי. משרד החוץ, מתקבל הרושם, מבלה יותר ויותר מזמנו בקריאת עיתונים ומציאת דברים לא יפים שנכתבו עלינו, ואז נוזף במישהו או דורש התנצלות. חופש הביטוי? זה בדנמרק.
עדכון: מ.ש.ל.
(יוסי גורביץ)
נכ.ש.ל (מ.ש.ל שבור)
אאוץ'. תוקן. תודה.
לא רק בגין.
הדיכוי הרצחני בארגנטינה החל כבר בשנת 1976, וגם לממשלת רבין-פרס הייתה ההזדמנות לומר "הם לא נרדפים כיהודים אלא כשמאלנים".
ברור שהמועמד המצרי אנטישמי, וברור שהוא לא ראוי להיות נציג תרבות באונסקו. אז הלוגיקה שלי קובעת שבהחלט משמח שהוא לא נבחר. ואני מעריך כל מי שעזר ללהגיע לתוצאה הזו, גם אם אלו נציגים של מדינת ישראל הלא רשמית (כי ישראל הרשמית כנראה סגרה דיל מסריח עם מובארק).
וממש לא מזיז לי שאנטישמי שניסה להיבחר לתפקיד דפלומטי ונכשל- מיד מצהיר שזה בגלל היהודים. זה אפילו קצת משעשע לראות אותו משתמש בטרמינולוגיה אנטישמית כהסבר למה לא בחרו אותו, כאיש תרבות שכיבכול לא אנטישמי, לתפקיד.
היה נחמד אם היית מביא דוגמא יותר עדכנית שתתמוך במשפט "לישראל אין בעיה לתמוך באנטישמים, אם זה תואם את האינטרסים שלה." (ואני באמת לא אופתע אם תמצא כזאת).
מה בעצם אתה טוען בדוגמא שהבאת? שתמיכתה של ממשלת בגין לפני שלושים שנה בקירוב בשלטון הארגנטיני שרדף בין היתר יהודים, היתה צריכה למנוע מישראל של שנת 2009 להתנגד למינוי של חוסני לראשות אונסק"ו?
הנה דוגמא עדכנית: פאט רוברטסון. חברו הטוב (לשעבר – הוא מת לא מזמן) של ביבי והימין הישראלי הוא אנטישמי גמור. בספרו "הסדר העולמי החדש" הוא כתב, בין היתר, על קנוניה כלל עולמית של בנקאים יהודים.
זה כמובן לא חדש. הימין הנוצרי בארה"ב הוא מאוד גזעני ואנטישמי, אבל יש לנו (קרי, לכל ה"ציונים" בעיני עצמם) ברית אסטרטגית איתם. מה שמשונה כאן זה שהאוונגליסטים האמריקאים הצהירו לא פעם שהם משתפים פעולה איתנו כי הם רוצים במלחמת גוג ומגוג כאן בישראל ובהשמדה או המרה של כל יהודי, אבל אנחנו מעדיפים להתמקד באיזו קריקטורה לא מחמיאה במצרים.
הדוגמה המובהקת לתמיכה של ישראל בשלטון אנטישמי היא הקשרים שטיפחנו בשנות ה-70 וה-80 עם משטר האפרטהייד בדרום אפריקה שינק מהנאציזם.
אבל האינטרסים ההדדיים גברו על שיקול הדעת.
מאמר מוזר. אני לא מבין על מה אתה מלין.
אני לא מבין מה הרעש הגדול. יש לשער שידעו אצלנו שהמינוי לא יעבור לפני שסגרו את הדיל עם מובארק. הרווחנו כאן פעמיים ואפשר להיות מרוצים.
הטענה שלך שלישראל אין בעיה לתמוך באנטישמים אם זה תואם את ענייניה לא הוכחה עד הסוף.
בדוגמא שלך אין כל הוכחה שאותם יהודים לא נרדפו בשל דעותיהם הפוליטיות וניסו לנצל את יהדותם כדי לקבל עזרה ממדינת ישראל.
הקריקטורה בעיתון המצרי סרת-טעם ומציגה את רה"מ כסטריאוטיפ אנטישמי.
במדינה שבה אין חופש ביטוי ופרסומים מוכתבים ע"י המשטר נראה הגיוני להתלונן על קריקטורה זו.
איש לא ביקש לפגוע ב"חופש הביטוי" המצרי אלא להביע מורת-רוח, וזה מותר גם מותר.
1. הבעיה היא כרגיל – פרופורציה: למה מדינה ריבונית מתנהגת כמו "הליגה נגד השמצה"?
2. מה בדיוק "הרווחנו"? אנטישמיות, כמו כל אמונה קונספירטיבית, היא קורי עכביש – ככל שתיאבק כך תסתבך. אמנם האנטישמים הם "ממילא" אנטישמים, אבל אין צורך לתפעל אותם בהתייחסות יתר אליהם
3. ישראל הימנית היא בעלת ברית של האוונגליסטים האפוקליפטיים – הם לא בדיוק אנטישמים, הם פשוט מצפים ומחכים שישוע יחזור וישמיד את היהודים שעדיין לא קיבלו אותו כמשיח
4. "לנצל את יהדותם" – כלומר, מי שנרדף פוליטית ופונה לישראל לעזרה כיהודי הוא אופורטוניסט משעשע?
5. ראש הממשלה הוא אכן התגלמות של סטריאוטיפ אנטישמי, אין צורך בקריקטורה מצרית כדי להבחין בכך
האוונגליסטים הם בדיוק אנטישמים – בעולמם ההזוי ארה"ב צריכה להיות מדינה נוצרית – אך ורק נוצרית. הם, ממש כמו השמאל הקיצוני, אוהבים תאוריות קונספירציה, וכמעט ואין קונספירציה ללא יהודים.
חריצת דין מאוד גורפת ופשטנית בסוגיה יותר מורכבת. מתאים יותר לימני פרימיטיבי מאשר לשמאלן אזרח-העולם מתוחכם כמוך, לא?
אם הייתי אומר שהערבים הם לא בדיוק פילושמים, לוקים בעיוורון מוסרי ובאופן כללי חיים בסרט היית מתרעם , מעניין מה היית אומר.
יש הבדל בין דת (שבה לכולם יש סט ערכים משותף) לבין עם (שכדי להיות חלק ממנו מספיק להיוולד להורים מסוימים).
על איזה סט ערכים אתה מדבר? אני יהודי ואלי ישי יהודי, שנינו בני הדת היהודית ומציינים את מועדיה, אבל האם יש לנו "סט ערכים משותף"?
באוונגליזם ישנם זרמים ותתי-זרמים (בכל זאת מדובר בתנועה המונה מעל מאה מיליון מאמינים) וגם אם הם מאמינים בחזון הזה (המשותף אגב לרוב התנועות בנצרות) אין זה אומר שהם פועלים אקטיבית לקדם אותו או שאין להם תפיסה טובה ואחראית של המצב הגאו-פוליטי במזה"ת ובכלל.
זו טעות לשים אותם באותה קטגוריה של "פנאטים" כפי שזו טעות לשים את כל הערבים בקטגוריה של "עווארים".
1. אני חושב שנימקתי היטב. במדינה שבה התקשורת נשלטת ע"י הממשלה ומתפרסמת קריקטורה (האמת , שהתמונה הזו לא ראויה להיקרא קריקטורה , אלא יותר עבודת פוטושופ שאפילו ילד מפגר בן 4 מסוגל לעשות) כזו יש מקום להביע מחאה. גם המצרים נעלבו כאשר ליברמן, אז חבר-כנסת מהאופוזיציה, אמר שמובארק יכול "ללכת לעזאזל". (הערת שוליים: אתה מוזמן לבדוק מה האופוזיציה המצרית אומרת עלינו מבלי שנביע מחאה)
2. הרווחנו גם את המועמד המועדף עלינו וגם חבילת מחוות ממובארק. לא ברור?
3. לא להשמיד את היהודים, אלא להמיר את דתם, ויש הבדל. עם כל ה"בעייתיות" כביכול של החזון הזה, האוונגליסטים הם ידידיה הטובים של ישראל ויש להוקיר את תמיכתם הבלתי-מסוייגת בנו.
4. כן אם אותם יהודים משתייכים לשמאל האתאיסטי ונזכרו שהם יהודים רק כשהם היו צריכים משהו.
5. אם אתה צודק, זה רק מחזק את הטענה שלי שלחוגים האינטלקטואלים הערביים אין שום דבר חדש או מעניין להגיד.
לגבי 3:
"בואי נדוג יחד, אמר הדייג לתולעת",
לא, לא צריך להוקיר קבוצה של פסיכים דתיים שתומכים בקבוצה המקומית שלנו של פסיכים דתיים בגלל הייעוד שלהם לנו על מלחמת חורמה במוסלמים (קבוצה נוספת של פסיכים דתיים).
לגבי 4,
אם המדינה שלנו מנסה "להציל" את יהודי ארה"ב המסכנים שמתחתנים עם שיקסות, הם גם יכולים מדי פעם לעזור ליהודים שנלחמים נגד דיקטטורה צבאית אכזרית. לא יזיק לישראל פעם להיות בצד ההפוך למשטרים פשיסטיים(ארגנטינה, דרום-אפריקה) אפילו אם הם לא מוסלמים.
3- פישוט יתר של הסוגיה. קרא את התגובה שלי לאלכס ז. למעלה.
4 – מצד אחד – לעזור לכמה מתנגדי משטר ידידותי , מצד שני – נסיון טיפול (לא מוצלח אמנם) בסוגיה קריטית להישרדותו של העם היהודי. מותר לה למדינת ישראל שיהיו לה אינטרסים ומותר לה לראות במספר היהודים בעולם קריטריון חשוב להישרדותה. אין צורך להתחסד ולהצטעצע : אין מדינה נאורה אחת בעולם שלא מקיימת או קיימה קשרים עם משטרים לא לגיטימיים כשזה תרם לענייניה.
"הישרדותו של העם היהודי"??? מה אתה סבא דתי מבני ברק? בני אדם מתחתנים עם מי שהם פוגשים, משנים את תרבותם ואת מנהגיהם לפי רוח הזמן והמקום ו/או לפי נטייתם ואמונתם – אתה יכול לקרוא לזה "התבוללות" ולחשוב שזו בעיה, אני קורא לזה החברה הפתוחה בעולם החופשי, וחושב שזה בטח לא בעיה – אם כבר זהו פתרון, מיתון של הניגודים והפילוגים בעולמנו
שניה, אני הולך להביא את הגיטרה וכולנו נשיר ביחד קומבייה.
התעלמות מתופעת ה"התבוללות" עלולה לגרום בתוך כמה עשרות שנים להדלדלות משמעותית של מספר היהודים בתפוצות ולירידה במספר היהודים בעולם. המתבוללים לא יתרמו ל"מיתון הניגודים" אלא יטמעו בתרבות הנוצרית ויבודדו את היהודים שישארו (אלה בישראל והדתיים).
כיהודי (גאה ועילג) שמוקיר את מורשתו ואת תרבותו אני רואה בהמשכיות שלה ובשרידות שלה עניין חשוב.
אם אתה חושב שהטמעות היהודים בחברה הנוצרית היא הפתרון לניגודים ולפילוגים בעולמנו , כדאי שתכתוב מייל לפארוק חוסייני – יש לי הרגשה שתהיו חברים טובים.
באיזה תרבות נוצרית הם נטמעים בדיוק? לקנות מתנות בכריסטמס ולהקים עץ? הם בעלי תרבות אמריקאית והם מתחתנים עם לא יהודים בעלי תרבות אמריקאית. יפה שאתה מלגלג על השאיפה המטורפת וההיפית להתחתן מתוך אהבה, איזה עוד רעיונות הזויים אנשים יעלו כאן? בקיצור, אתה מוכן להכנס ליהודים אמריקאיים למיטות ולשתף פעולה עם דיקטטורות צבאיות בשביל לשמר "תרבות יהודית" שלא ברור לי למה אתה מתכוון שאתה משתמש במושג הזה.
"אין צורך להתחסד ולהצטעצע" – למה אתה חושב שזו התחסדות? מה האינטרס בתמיכה במשטר עריצות? העולם קטן מאוד, וכל משטר עריץ, בכל מקום בעולם – הוא סכנה לכל משטר דמוקרטי; האינטרס היחיד של משטרים דמוקרטיים-ליברליים הוא שגשוג של משטרים דמוקרטיים-ליברליים דומים; זאת לא מטרה שתמיד אפשר או כדאי להשיג בכוח צבאי או אפילו בלחץ דיפלומטי – אבל בוודאי שלא כדאי לעשות את ההפך, כלומר לתמוך בדיקטטורות
המרת הדת של היהודים, או האמונה שהגאולה תבוא רק כאשר הם ימירו את דתם, ובכך בעצם תושמד זהותם היהודית היא אחת מאבני הדרך המשמעותיות של האנטישמיות העולמית.
של האנטישמיות העולמית מודל 1250, אולי. מאז המאה ה – 19 יש חוקים חדשים.
איך ראש הממשלה הוא בדיוק התגלמות של סטראוטיפ אנטישמי?
שרטוטים של אושוויץ על במת האו"ם זה נראה לך קשור למשהו?
תדהים אותי ג'ו ותסביר לי את הקשר? אני חייב לשמוע את הלוגיקה המפורסמת שלך.
כמה שאני לא אוהב את ביבי, וכמה שאני לא אוהב "התבייכנות" בנושא השואה, גם לי הטענה של ג'ו נשמעת מופרכת-משהו.
ביבי אשכרה נכנס לוויכוח עם מכחישי שואה. כאילו, איזה מין בנאדם מתווכח עם מכחישי שואה? בנאדם שיש לו בעצמו אופי של מכחיש שואה! אדם שמקבל כמובן מאליו, שכל קבוצה צריכה להגן על ההיסטוריה של עצמה, ולקדם אותה על חשבון ההיסטוריה של האחרים; וזאת בזמן שאנחנו חיים, למזלנו כיהודים וכבני אנוש, בעולם שבו עמים לא יהודים, מדינות לא יהודיות, אנשים לא יהודים – מוקיעים ומבודדים את הכחשת השואה ואת האנטישמיות, בשם האנושות והאנושיות. אבל את זה אנשים כמו ביבי לא מסוגלים להבין ולהעריך
"כאילו, איזה מין בנאדם מתווכח עם מכחישי שואה? בנאדם שיש לו בעצמו אופי של מכחיש שואה!"
אכן, נסוח מלוטש למהלך לוגי מזהיר. יש עתיד למחשבה השמאלית בארץ.
לא אין עתיד לשום מחשבה בארץ הזאת. יש עתיד רק לקברי צדיקים ולמשטרת ההגירה. וליצרנים של טילים נגד טילים
לא הבנתי, אם המועמד המצרי לא אנטישמי אז למה אתה עצמך מצהיר שטענתו אנטישמית ותמיכת ישראל בו היא עוד דוגמא לתמיכה באנטישמי? ואם הוא כן אנטישמי (כמו שאמרת), למה אתה יוצא נגד העיתונים שתיארו אותו ככזה?
פשוט , כי אני לא כתבתי את התגובה הזו. מישהו כתב אותה בשמי.
מסכים באופן כללי. אני חושב שהניצול של טענות האנטישמיות הוא באמת ציני להחריד, וראוי היה שמישהו יעלה את זה לדיון. אבל לתווך הקצר מדובר במהלך מצויין-הבעייה היא מה קורה כשמתחילים לחשוב על התווך הארוך.
בנוגע להארץ-מה הייתה הבעייה עם הכותרת? מדווחים על מה שמעניין, ואת רוב האנשים בישראל לא מעניין מי מזכ"ל אונ"סקו, אבל כן עניינה אותם פרשת פארוק חוסני.
תווך זה איפה שעובר גל, אתה התכוונת ל"טווח".
תודה וסליחה.
על לא דבר, בבקשה, שבת שלום, חג שמח, חתימה טובה וצום קל 😉
עדיין לא קיבלתי תשובה על שאלתי.
לא ברור. בפסקה השנייה יוצא יוסי נגד הצגתו של מר חוסני כאנטישמי ("אנטישמיות? נו, שיהיה") אבל אחר כך הוא מצטט מפיו את הטענה "היהודים הם חסרי תרבות הגוזלים את תרבותם של עמים אחרים" שיש שימצאו בה נימה דקה של אנטישמיות.
האמן לי , אין כמוני תומך בדמוקרטיה ומתנגד נחרץ להבל העלוב המתקרא "יחסיות תרבותית".
בוא נגדיר תמיכה. האם בתמיכה אתה מתכוון לקיום יחסים דיפלומטיים?
בוודאי שיש אינטרס בקיום יחסים דיפלומטיים. אם המערב לא היה מקיים יחסים טובים עם העולם השלישי לא היינו יכולים להנות מכוח העבודה הזול שלו ולהיות סופר עשירים בזמן שהם תופרים לנו חולצות, לא?
למה סיינט אובמה לא רץ להוקיע את סין, מדינה שלה ולזכויות אדם קשר כמו לרון קויפמן והליכון? בגלל שלארה"ב יש אינטרס כלכלי מובהק בשמירת יחסים תקינים עימה,לא?
גם מדינות "נאורות" יותר מארה"ב מקיימות יחסים טובים עם דיקטטורות חשוכות בשביל נפט, כוח עבודה ומחצבים יקרי-ערך, יחסים שמאפשרים לעולם הראשון את השגשוג הרב שהוא נהנה ממנו.
peace!
מילא להוקיע את סין (מהלך בעייתי מכמה בחינות).
למה אובמה אינו אומר מילה על התאריך שבו הוא מתכוון להוציא את הצבא האמריקאי מאפגניסטן?
אני מבין שהניסיון להקים משטר דמוקרטי בארץ זרה בכוח הזרוע עובד ממש נהדר, אה?
טוב, שוב שכחתי לחתום.
תראה, לעולם השלישי בכלל, ולעולם הערבי בפרט, דווקא יש ניסיון מסוים ביישום שיטות מרקסיסטיות. אומנם זה היה ניסיון חלקי למדי, והוא לא ממש הצליח, מכל מיני סיבות, אבל למה אתה חושב שהם צריכים אותי (או מישהו אחר) כדי "להפיץ את הבשורה"? ומה הקשר בין מרקסיזם לגידול זקן ויחפנות?
אני לא יודע איך אפשר להקים דמוקרטיה בארצות זרות. יתר על כן, אני חושב שבדרך כלל הדבר אינו אפשרי (נו טוב, עכשיו יקפצו חוכמולוגים עם גרמניה ויפן אחרי 1945; אמרתי "בדרך כלל", לא "אף פעם", ולגבי גרמניה ויפן פעלו גורמים ייחודיים שאינם בנמצא כיום). זאת בדיוק הסיבה שאני סקפטי מאוד לגבי ניסיונות להקים דמוקרטיה בשיטות כאלה, וגילויי השמחה שבהם התקבלה כאן — אפילו בין אנשים משכילים וליברלים — הפלישה האמריקאית לאפגניסטן ולעיראק גרמה לי בחילה. ולא, אני לא מקנא באובמה שצריך עכשיו לעשות משהו עם הירושה המפוקפקת הזאת.
כל התגובות של הטרול "ירון" נמחקו, ויימחקו בעתיד.
אז אין הבדל בין יהודי אמריקאי לנוצרי אמריקאי? אין הבדל בין גרשווין לבין דיוק אלינגטון? בין ארתור מילר וניל סיימון לבין סינקלר לואיס?
איזה קשקוש מקושקש , בחיי.
אם אתה לא יודע מה זה "תרבות יהודית" ואתה מתעקש להתבטל בפניי הגויים זאת בעיה שלך.
התגובה שלך לא פחות משקרית –
האם אמרתי שאני תומך ב"להכנס להם למיטה"? אמרתי שמספר היהודים בעולם הוא אינטרס עליון של מדינת ישראל ושל כל יהודי באשר הוא.
באיזשהו מקום נאמר שמדינת ישראל שיתפה פעולה עם משטר דיקטטורי בשביל "לשמר את התרבות"? הרי זה ברור שהיא עשתה זאת מאינטרסים פוליטיים או כלכליים, כמו מיליון מדינות אחרות שמשתפות פעולה עם משטרים חשוכים אחרים.