החברים של ג'ורג'

מלחמת התשה

בדרכו לכלא, נתניהו הורס כל חלקה טובה בדמוקרטיה הלקויה הישראלית, ובעיקר את תפיסת האזרחות. הנזקים יהיו ארוכי שנים

בעוד שלושה שבועות בערך נלך לבחירות, ואלה יהיו כנראה הבחירות המיואשות ביותר שמישהו מאיתנו יזכור. התחושה הכללית היא של לאות. בהליכה ברחובות כמעט ולא נראים שלטי מפלגות. האוויר רווי חמיצות, בעיקר בקרב מפלגות המרכז-שמאל, אבל לא רק בהן. הרעיון של סיבוב בחירות רביעי נראה סביר למדי. אנשים שיבחרו ללכת לקלפי יעשו את זה במידה של מיאוס וחוסר רצון.

הסיבה לכך, כמו לעצם העובדה שאנחנו בכלל הולכים לבחירות בפעם השלישית, היא נסיונותיו הבלתי נלאים של הנאשם בנימין נתניהו לחמוק מגורלו העתידי כאסיר. אדם עם תפיסה כלשהי של חובה ציבורית היה הולך הביתה אחרי בחירות ספטמבר. אבל נתניהו לא יכול ללכת: הוא חייב לשמור על מעמדו כראש ממשלה אם הוא רוצה לעכב את כניסתו לכלא. הוא כבר הודיע שבכוונתו לנהל את המשפט מלשכת ראש הממשלה. בדרך, הוא רומס כל אמת מידה דמוקרטית.

הוא עושה זאת בכמה שיטות. קודם כל, הסירוב לציית לכללי המשחק. בבחירות אפריל, כשהתחוור לו שאין לו אפשרות להקים ממשלה, הוא עשה תרגיל מצחין מהרגיל ובמקום להעביר את המנדט לגנץ, כינס את הכנסת באופן ספק חוקי והלך לבחירות שניות, בחירות ספטמבר. באמצע הוא נבהל, ואחרי שהכנסת פיזרה את עצמה הוא ניסה לגרום לה לחזור בה מהמהלך – תרגיל שהוא כבר ספק חוקתי.

כדי להשאר רלוונטי לציבור, הוא שולף שפנים בלתי פוסקים מהכובע. האחרונים שנמצאים בזכרון הציבור היו ההסכם עם ג’ארד קושניר על ריסוק השטחים הפלסטיניים, החזרתה של נעמה יששכר מרוסיה, והפגישה עם נשיא סודאן באוגנדה. כל התרגילים הללו, שהתנדפו במידה ניכרת, כללו הונאות וניצול מעמדו של נתניהו כדי לתפוס את תשומת לבה של התקשורת. כמעט כל ראשי הממשלה עשו תרגילים כאלה בעבר ערב בחירות (משיגור שביט 2 של בן גוריון ועד הפצצת הכור העיראקי על ידי בגין) אבל לא במספרים כאלה.

בינתיים נמחקה מהזכרון הציבורי כל פרשת החסינות שנתניהו רצה: ההמתנה עד הרגע האחרון לבקשתה, משיכת הזמן הבלתי פוסקת, המלחמה נגד כינוס הוועדה שתדון בנושא (עד וכולל הליכה כושלת לבג”צ), ואז – משיכת בקשת החסינות ברגע האחרון, משהתברר שאין לה סיכוי. בימים רגילים, הסיפור הזה היה מחזיק חודשים או שנה. הוא הרי חריג כל כך. אנחנו עשרה ימים בקושי ממנו, והוא נמחק. הרעשה תודעתית אחרת תפסה את מקומו.

מעבר לכל זה, יש הפצצה בלתי פוסקת של תעמולה מצד נתניהו בכל הכלים העומדים לרשותו, הרבה יותר מכל מועמד אחר. התוצאה היא התשה של הציבור, שכבר לא עומד ברצף ההפצצה. לא יהיה מסובך לטעון שכמו רודנים אחרים, נתניהו חייב את תשומת הלב של הציבור כל הזמן, ושהצורך הבלתי פוסק שלו בתשומת לב גורם נזק פסיכולוגי לציבור. אנחנו מורגלים בעקביות בכך שאין יום שקט, כל יום יש לו את השפן שלו, כל יום אנחנו נדרשים להקדיש תשומת לב לתרגיל האחרון של נתניהו.

התוצאה היא שאם אתה לא ג’אנקי של פוליטיקה, אתה מתנתק או מתנתק חלקית. זה הגיוני לגמרי: אתה עושה את זה כדי להגן על עצמך מהרעשה בלתי פוסקת של מידע שאין לך אפשרות לאמת או לעכל. בדרך חולפים מעל ראשך עשרות ומאות שקרים. למשל, הטענה שחזרו עליה מספיק פעמים עד שתהפוך לעובדה שהאיראנים הוציאו מידע סודי מהטלפון של גנץ.

וכשאזרחים מתנתקים, הם הופכים לאזרחים פחות טובים. אזרחים טובים צריכים להיות מודעים, אבל מי יכול לעמוד בקצב האש של נתניהו ועוזריו? מי יכול לעקוב? אז מצמצמים קשב, ובהתאם מתרגלים לכך שהאוויר מלא ביותר שטויות משאי פעם תוכל לסנן, ובהתאם מתרגלים לעקוב עוד פחות. וכשאתה מגיע ליום הבחירות, אתה כבר מותש. למותר לציין שגם פה, נתניהו מחקה את דונלד טראמפ.

הדמות השניה שמצריכה תשומת לב בהקשר הזה היא אביגדור ליברמן. מישהו יודע מה הוא רוצה? הוא היה ההפתעה המוחלטת של בחירות אפריל, כשבתירוץ קלוש כלשהו הוא סירב להכנס לממשלת נתניהו. כולם הניחו שהוא מבלף, כי לא היה שום הגיון במהלך הזה. הוא לא. אחר כך באו בחירות ספטמבר, והוא מנע הקמת ממשלה לכאן או לכאן. מה הוא יעשה אחרי בחירות מארס 2020? לא ברור, אבל אף אחד לא באמת יופתע אם הוא שוב ימנע הקמת ממשלה.

כשמנסים להבין את ליברמן, למצוא פשר במהלכים שלו לאורך השנים (האיש מתמודד לכנסת כבר 21 שנים) – ההתפטרויות הבלתי סבירות, ההצלה של ממשלת אולמרט בשעתה הקשה ביותר, התזזיתיות הבלתי פוסקת, מהלכיו בשנה האחרונה – קשה להמנע מהמחשבה שהסדר היחיד הוא אי הסדר: שליברמן מכוון תמיד לכאוס. וכשזוכרים את הפגישה האישית שלו עם פוטין לפני כמה שנים, שלא נכח בה אף נציג ישראלי ושאין שום רישומים ממנה, קשה שלא לתהות האם הכאוס שבפעולותיו של ליברמן הוא מקרי, תוצאה מכוונת של מדיניות רוסית ארוכת שנים שמטרתה לערער את המשטרים הדמוקרטיים, או אימוץ עצמאי של המדיניות הזו.

הדמות השלישית שמעורבת בערעור המערכת הישראלית הוא סמרטוט הרצפה האנושי, יולי אדלשטיין. הוא היה שותף נרצע לכל מהלך של נתניהו, מהנסיון לבטל את בחירות ספטמבר אחרי שהכנסת התפזרה, לטענה שהוא נגד בחירות (הוא הצביע עבורן), לכל גרירת הרגליים של של הכנסת בפרשת החסינות של נתניהו. בכל פעם הוא מעל בתפקידו ובאמון הציבור והתייצב לצד ראש הממשלה נגד הנוהל והחוק – או, ליתר דיוק, שימש הדום לרגליו.

מה שקרה בשנה האחרונה לא ייעלם. התרגילים המסריחים והלא חוקתיים של נתניהו לא ייעלמו. ראשי ממשלה עתידיים ישתמשו בהם, ולעזאזל אמון הציבור. הפיתוי יהיה חזק מדי. ראשי ממשלה עתידיים גם יתפתו למנות לתפקיד יו”ר הכנסת אנשים חלשים, נטולי ערכים, כאלה שאפשר לשלוט בהם. יולי אדלשטיין עוד עשוי להפוך למושג: תארגן לי איזה יולי לתפקיד הזה.

הפוליטיקה הישראלית התעלמה בשנים האחרונות מהמציאות הקשה של ישראל והתאזנה על ציר נתניהו-אנטי נתניהו. כשהאשליין הגדול יילך סוף סוף, הפוליטיקה הישראלית תצטרך לעבור שידוד מערכות. הראשונה שצפויה להתפרק היא מפלגת השלטון המיועדת, כחול לבן. אחרי הכל, אין שום קשר בין חלקיה. יועז הנדל (שדרך בסוף השבוע על מוקש, כשכרך את יוצאי מדינות ערב היהודים עם הערבים הישראלים בדיבורו על “קונצרט מול דרבוקות”) לא באמת יכול לשבת באותה המפלגה עם עפר שלח. כל מה שמאחד ביניהם הוא תיעוב לנתניהו. מה יקרה אחר כך?

אחר כך נצטרך זמן כדי להזכר שיש פה בעיות של ממש: הדיקטטורה הצבאית בשטחים שלא הולכת לשום מקום, התקציב הצבאי שרק תופח, הקריסה של מערכות הבריאות והחינוך, משבר התשתיות ומשבר התחבורה. בקיצור, כל מה ששעמם את נתניהו ב-11 השנים שבהן היה ראש ממשלה. כל זה ישאר נחלתה של מערכת פוליטית מעורערת ושל ציבור שהורגל שאין טעם לפעול לשינוי כי לא יהיה שינוי. וברקע, כמובן, מגיע אסון האקלים, שממשלת ישראל, הציבור והתקשורת שלה מצטיינים בהתעלמות ממנו.

בקצרה, שנות נתניהו משאירות אותנו עם ציבור שהורגל באדישות וממשלה שהורגלה בחוסר תפקוד. מדינת עולם שלישי עם סייברסייבר, כיבוש ומפציצים שוקעים בשטפונות. שיהיה לכולנו בהצלחה.

הערה מנהלתית: מאז הפוסט האחרון התקבלו מספר תרומות בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורמים.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • Meni Zehavi

    געוואלד! הפוליטיקה לא מתנהלת לפי נורמות מוסריות מתוצרת עמנואל קאנט. לא הייתי מופתע כך מאז שגשם ירד בחורף.

    "אבל נתניהו לא יכול ללכת: הוא חייב לשמור על מעמדו כראש ממשלה אם הוא רוצה לעכב את כניסתו לכלא."
    אני לא יודע אם זו המטרה העיקרית. אילו נתניהו רצה רק למנוע את כניסתו לכלא, עמדו בפניו אפשרויות לא רעות לארגן לעצמו חנינה תמורת פרישה. בכל מקרה, ברור שהוא יעשה כל מאמץ כדי להישאר בכיסא וברור שיש לו הרבה כלים כדי להשיג את זה. לאור זאת מתעוררת השאלה האם לא היה עדיף לגנץ להקים אתו ממשלת אחדות בספטמבר, לתת לו את השנה הראשונה בתפקיד כפי שהוא ביקש, ולחכות להתפתחויות. אם אתה לא יכול להביס את היריב, עדיף לתת לו ללכת לאן שהוא רוצה, לעשות מה שהוא רוצה, וליפול איפה שהוא רוצה.

    • Hashem Tamid

      זה נכון. והקטע המטופש באמת הוא שגנץ יכול היה להקים ממשלת אחדות עוד באפריל, בלי הערבונות המפוקפקים של ליברמן, ולהגיע בדיוק לאותה תוצאה כמו היום. אין לי שום דבר נגד גנץ ואני אפילו מחבב אותו (למרות שהחיבה הזו מתקזזת על מס. 2 שלו), אבל נראה שיש לו יועצים פוליטיים גרועים.

      • Meni Zehavi

        באפריל נתניהו לא רצה.

        • Hashem Tamid

          אתה צודק. ספטמבר.

          • אישרגיל

            מה הסיכוי שאנחנו הולכים לראות עכשיו מערכת בחירות רביעית .. חמישית .. שישית … בעצם עד שנתניהו מנצח ?

            • Hashem Tamid

              כרגע הסקרים מראים תיקו, אז או שתהיה רביעית או שהיהודים יתעשתו ויקימו ממשלת אחדות עד אחד השלבים של המשפט. אבל אולי יהיה נס. היו כבר נסים ב-2020.

            • Meni Zehavi

              השאלה היא מה נתניהו רוצה. הנחת היסוד של הבלוג הזה היא שנתניהו נבל, ולכן מוכן להרוס את כל מה שסביבו כדי לחמוק מהכלא. אני לא מקבל את ההנחה הזאת, גם כי השיפוט המוסרני אינו ממין העניין כל עוד מדובר בפוליטיקה, וגם כי יש לו דרכים טובות יותר לחמוק מהמשפט (שלא בטוח אם באמת יסתיים בעונש מאסר).
              כיוון שנתניהו ניחן במודעות היסטורית גדולה בהרבה ממה שמקובל בפוליטיקה המקומית, אני מערית שהוא רוצה להותיר אחריו מורשת בלתי-ניתנת להכחשה, ואז לפרוש בתנאים מכובדים. כיוון שהוא מכיר היטב את הביצה הפוליטית המקומית, יש לו גם סיבות טובות לחשוב שהוא היחיד שיכול לעמוד בפני הסחף הפרוגרסיבי המגיע מעבר לים ומאיים על ישראל. כהונת טראמפ נתנה לו כנראה את ההישגים הגדולים ביותר שלו, אבל הוא רוצה להפוך אותם למציאות בשטח בטרם יעזוב את תפקידו.
              מכל הסיבות האלה, ממשלת אחדות ליכוד-כחול-לבן, עם נתניהו כרה"מ בשנה הראשונה, הייתה כנראה הפתרון הטוב ביותר בסתיו האחרון. אפשר היה לנצל את העובדה שנגד נתניהו טרם הוגש אז כתב אישום רשמי. לצערי זה לא נעשה, וספק רב אם זה אפשרי כעת. נצטרך לחכות ולראות.

              • אישרגיל

                לפני ספטמבר טענתי בתוקף כי נתניהו וגנץ יישבו בממשלת אחדות, גם כדיי לא לחזור על הפלונטר שהיה באפריל וגם כדיי שיוכלו לקדם את "עסקת המאה" (שהתפרסמה בסופו של דבר, וזאת בניגוד לתחזיות שנשמעו פה).

                אני זקוק קצת לרענון של הזיכרון .. למה בסוף השניים לא ישבו יחדיו? משהו עם החסינות?

                • Meni Zehavi

                  ביבי רצה להיות הראשון ברוטציה (עקרונית לפי התבנית של שנתיים-שנתיים, אבל דובריו דיברו בפירוש גם על שנה-שנתיים-שנה), ולהביא אתו את כל גוש הימין-חרדים. גנץ היה מוכן, באיזשהו שלב, לאחד התנאים האלה אבל לא לשניהם יחד (למה, בעצם?). על עניין החסינות לא דובר אז הרבה, לפחות לא בפומבי.

                  • אישרגיל

                    הגוש היה מורכב מן המפלגות 'ימינה', 'יהדות התורה' ו'ש"ס' .. עם כל אחת מן המפלגות הללו כחול לבן תסכים לשבת ואף עם כולן ביחד. עניין הרוטציה גם נראה תמוה. לא ברור אם כך מדוע לא הוקמה ממשלה בספטמבר. כמו כן, בהנתן שלא הוקמה ממשלה בספטמבר, אני לא בטוח שתקום ממשלה עכשיו.

                    בכל מקרה, אתמול אמר אבו-מאזן שהוא מעוניין לחזור לנקודה שבה נעצר המו"ם מול אולמרט … לפי דבריו של אולמרט עצמו הוא הבטיח לפלסטינים את העיר העתיקה, כולל הכותל המערבי. כמו כן לפי אבו-מאזן, במסגרת חילופי שטחים אולמרט היה מוכן לתת לפלסטינים שטח אשר גדול יותר מן השטח הכללי של הגדה המערבית ורצועת עזה ..
                    משתמע מכך שהם מקבלים במצטבר שטח אשר גדול יותר מ100% משטחי הגדה והרצועה .. על מה בדיוק נותר לדון פה במסגרת משא ומתן, אני לא בטוח.

                    אני חייב לציין שאבו-מאזן פולט לאחרונה שטויות בקצב מסחרר – "ישראל מדינה לא יהודית", "ישראל העלתה מרוסיה 2 מיליון נוצרים" (ביניהם אף אשתי, אגב), "האתיופים הם לא יהודים".
                    כמו כן אתמול אמר "אנחנו בין המדינות שהכי נלחמות נגד שחיתות"

                    1) הם לא מדינה
                    2) אומר זאת בן אדם שמשרת כנשיא כבר כ16 שנה ב'מדינה' שלא התקיימו בה בחירות כבר כ14 שנה, בהן הוא גם הפסיד לארגון טרור

                    קיצר, נראה לי שהפלסטינים מחכים ל8 לנובמבר. לפי איך שזה נראה באיווה ובניו-המפשייר ביידן לא יהיה המועמד הדמוקרטי. זה יהיה כנראה סנדרס.

                    הרעיון של נשיא אמריקאי-יהודי הוא נחמד, אך אני לא אוהב את דעותיו של סנדרס .. אני בהחלט מעדיף עוד 4 שנים של טראמפ.

                    • Meni Zehavi

                      הדבר הטוב ביותר שאבו מאזן יכול לעשות למען עמו הוא לעזוב את התפקיד. אבל הוא כנראה לא יעשה את זה בעודו בחיים.
                      לגבי ביידן, חבל שכך קרה. קשה לחזות את העתיד על סמך שתי מערכות פריימריז במדינות קטנות (הפרוגרסיבים כבר התלוננו שהן לבנות מדי…), אבל נראה שהבחירה של הדמוקרטים תהיה בין סאנדרס לבוטיג'יג' (יעני, אבו דג'אג'). אני בפירוש מעדיף את בוטיג'יג', אם כי אני יודע עליו די מעט.

                    • אישרגיל

                      אכן, זה נראה שבוטיג'ג' עדיף על סנדרס, בבחירה מבין השניים. בגדול זה נראה גם שלבוטיג'ג' יש סיכוי גדול יותר לגבור על טראמפ. עם זאת, נראה לי שבסופו של דבר טראמפ גובר על שניהם.

                    • עדו סוקולובסקי

                      אני לא יודע אם אבו מאזן יעזור לעמו אם יעזוב את התפקיד. אני כן יודע שכל מנגנון הביטחון הישראלי משקשק מהיום שבו זה יקרה.

                    • Meni Zehavi

                      למה משקשק? איך הפלסטינים יוכלו להזיק לישראל אחרי שילך סוף סוף?

    • ygurvitz

      מ.ש.ל.

    • שחר כ.

      לדעתי נתניהו מסוכן מדי למדינה ועדיף שיילך, ועדיף כרגע. לאף אחד, כולל מני זהבי שהציע את ההצעה האומללה הזאת בזמן אמת, אין מושג מה הוא יכול לעשות במשך שנה בה יוכל לתכנן את מלחמתו במדינה ומוסדותיה מכסא ראש הממשלה.

      במחשבה שנייה, ואחרי שקראתי את יאיר ניצני, אכתוב את זה כמוהו: הפוך, מני, הפוך. הישראלים הבינו סוף סוף שהדרך הכוללת בעיטה לנתניהו היא היחידה שעובדת, כל מי שמנסה לסטות מוכה, יש כאן קונצנזוס מוחלט.

      מי יודע, אם אכתוב כך אולי תשתכנעו בצדקתי.

      • Meni Zehavi

        זה שאתה יכול לכתוב זה נחמד. ראיות?
        דרך אגב, נתניהו הוא רה"מ כבר 5 חודשים מאז ספטמבר. מה הוא יכול היה לעשות בעוד 7 חודשים שלא עשה עד עכשיו?

        • שחר כ.

          הראיות נמצאות בחדר בו אתה מחזיק את ראיותיך לכך שאתה לא יכול להביס את היריב, ושאם אתה לא יכול להביס אותו, עדיף לתת לו ללכת לאן שהוא רוצה ולעשות מה שהוא רוצה.
          ולגבי מה יכול נתניהו לעשות בשנה בה הוא ראש ממשלה חוקי ומכהן – באמת שאין לי מושג. אולי בגלל זה אני חושש כל כך.

          • Meni Zehavi

            לקחת אמירה ולחתוך ממנה את הסיפא שמבהירה את כוונתה זה לא דבר חכם במיוחד.
            לגבי ראיות — ובכן, די להסתכל על התוצאות של כל מערכת בחירות שהייתה כאן מאז מלחמת לבנון השנייה. רק בשנה האחרונה היו שתיים. בפשטות, למתנגדי נתניהו אין סיכוי להשיג רוב בכנסת. זה עניין של דמוגרפיה, לא של אידיאלים כאלה ואחרים. מה שאפשרי הוא ממשלת אחדות עם הליכוד, כלומר עם נתניהו, או ממשלה עם הימין הדתי והחרדים (סיכוי קלוש לאור השנה האחרונה). אז מה שנשאר הוא אופורטוניזם מושכל — לקבל את המצב הקיים ולחכות להזדמנויות שאפשר לנצל. ההתנגדות המוזרה של ליברמן לחרדים (שיש לי השערה לגביה, בלתי-תקינה פוליטית בעליל) הייתה הזדמנות כזאת, אך כנראה לא ממש נוצלה. בגלל זה שר הביטחון הוא בנט ולא גנץ.

            • שחר כ.

              הסייפא שהשמטתי היה "וליפול איפה שהוא רוצה." מודה באשמה. לא מבין מה ההבדל בין המשפט שציטטתי בלי ועם התוספת. נפילה תמיד מגיעה, השאלה היא מתי תגיע ומה יעשה הנופל עד אז. אתה טוען שבתחילת פרשות נתניהו מערכת אכיפת החוק הייתה צריכה להתעלם מעברות שהיה חשש שנעברו משום שאין למחנה המתנגד לנתניהו סיכוי להשיג רוב בכנסת. זו אינה דרך הפעולה של מערכת המשפט.

              אבל מה שבאמת מסקרן הוא עניין אחר: מה ההשערה הבלתי-תקינה פוליטית בעליל שלך? מוכן לחלוק בה?

              • Meni Zehavi

                לא דיברתי על מערכת אכיפת החוק אלא על הפוליטיקאים. תפקידה של מע' האכיפה לחקור ולהגיש כתב אישום אם צריך, תפקיד הפוליטיקאים, אם הם רוצים לשמור על מע' אכיפת חוק עצמאית, להעמיד פני פוקר ולומר "נחכה לתוצאות" — מה גם שיש לא מעט מושחתים-לכאורה אחרים במדינת ישראל שאיש לא יוצא נגדם למסע צלב (חיים כ"ץ קיבל חסינות מאותה כנסת שלא הסכימה לתת אותה לביבי).
                לגבי ההשערה הבלתי-תקינה פוליטית — וכבן, קפץ לליברמן הרוסי. אני לא אומר את זה כעלבון אלא כמאפיין תרבותי, ויש כאלה. יהודי בריה"מ לשעבר עברו חילון עמוק, ורבים מהם פשוט לא מבינים את חשיבותה של הדת בזהות היהודית — החשיבות שאחראית, בין היתר, למעמד המיוחד של החרדים במדינת ישראל. אפשר לא לאהוב את המעמד הזה, אפשר לנסות לשנות אותו, אבל כשזה מגיע מקהילה שגם כך רבים מטילים ספק ביהדותה — ולכן, גם בשייכותה לישראל — הצהרות נגד החרדים גורמות לקהילה בעיקר נזק.

      • Hashem Tamid

        במובן מסוים אתה צודק. המלחמה שפתחה התקשורת ומערכת המשפט נגד נתניהו עלולה לעלות להן ביוקר. אני לא חושב שזה יקרה (הבירוקרטיה הישראלית לא נולדה אתמול והיא שרדה בריונים נטולי מיצרים כמו בן גוריון), אבל יש סיכוי מסוים שנתניהו באמת יעדיף סוג של "ברירת שמשון" על פני ללכת הביתה.

        אז מה לעשות בקשר לזה? ובכן, יש כאן לדעתי שני שיקולים תקפים. מצד אחד ההאשמות נגד נתניהו לא ממש דראסטיות, הוא לא רצח או אנס או משהו כזה, אלא עבר לכאורה על כל מיני כללים מנהליים בלי קורבנות אמיתיים. מצד שני, נתניהו הוא בסך הכל ראש ממשלה לא רע. נתניהו ללא כתב אישום הוא מנהיג שמתפקד בצורה טובה, מייצג את עמדות הציבור הישראלי ברוב הנושאים, ויש לו יכולות ונסיון בלתי מבוטלים. בינינו האלטרנטיבות לא ממש מבריקות (גנץ הוא בחור טוב אבל לפיד זה סיפור אחר).

        מכאן אפשר לגזור רק מסקנה אחת: הנזק שעלול להגרם בשל מלחמת החורמה נגד נתניהו גדול שבעתיים מכל נזק שעלול להגרם במידה וימשיך לשבת בראשות הממשלה. לכן יש לעזוב את נתניהו במנוחה עד שיגמור את השירות הציבורי שלו. על סיגרים ושמפניות אפשר כבר להתחשבן איתו בהמשך.

        • שחר כ.

          אם הגשת כתב אישום והעמדה לדין על ידי מדינת ישראל היא מלחמה שפתחה התקשורת ומערכת המשפט נגד נתניהו – הכל יכול לקרות ורק השמים הם הגבול. אולי אפילו העצה הזאת שלך

    • ygurvitz

      אז עכשיו אפילו הדרישה הבסיסית לשמור על חוקי המשחק היא "מוסריות נוסח קאנט." מ.ש.ל.

      • Meni Zehavi

        איפה לא נשמרו חוקי המשחק? ביבי הקיף את הכנסת בטנקים ותומכים חמושים כדי שהיא תתפזר?

        • ygurvitz

          תשמע, זה נהיה מגוחך מדי, אפילו ביחס אליך.

          • Meni Zehavi

            הפלונטר הפוליטי הנוכחי נוצר בהתאם לחוק הקיים. מה רצית שימנע אותו?

    • עדו סוקולובסקי

      נתניהו לא אירגן לעצמו חנינה תמורת פרישה בזמן ועכשיו כבר מאוחר מדי. אולי הוא היה שיכור כוח וזחוח ואולי יש סיבה אחרת:
      האישומים נגדו הם רק בשלושה נושאים חלביים למדי באדיבות היועץ המשפטי לממשלה. גם אם הוא יקבל חנינה מהאישומים האלו ברגע שהוא מחוץ ללשכת ראש הממשלה אפשר להתנפל עליו עם כל השאר – בעיקר עיסקת הצוללות – והיועץ המשפטי לא כל כך יוכל להגן עליו כי נתניהו כבר לא יהיה ראש ממשלה והפרקליטות לא תצטרך רשות מהיועץ.
      כל זה בהנחה שחנינה תמורת פרישה היא אופציה, זה בכלל לא בטוח. אני למשל הייתי יוצא להפגין נגד דבר כזה. עכשיו צריך לשאול למה שהימין ובמיוחד הימין הדתי, יתמוך בזה. נתניהו עוזר להם רק כשהוא ראש ממשלה ומונע פינוי התנחלויות. ברגע שבו הוא פורש הוא לא שווה כלום מבחינתם, למה שהם יסכימו לתת לו את החנינה שהוא מבקש? להיפך, הם עלולים לאיים עליו שאם הוא רק ינסה לפרוש הם יזרקו אותו לכלבים. ואולי זה בדיוק מה שקרה

      • Meni Zehavi

        א) שום ראש ממשלה שיכהן כאן בעתיד הנראה לעין לא יפנה התנחלויות.
        ב) נתניהו לא יכהן כרה"מ לנצח. הוא מבין את זה, וכולם סביבו מבינים את זה. חנינה תמורת פרישה יכולה להיות חלק מהסדר רחב יותר של ירושת נתניהו. גנץ היה יכול להתברג כיורש אבל כנראה הפסיד את הסיכוי. הסדרה של ירושת נתניהו משרתת את הימין הדתי כי היא מקבעת את סדר היום הנוכחי.
        ג) האם נתניהו חושש מחקירות נוספות? החקירה בתיק 3000 הסתיימה, עם החלטות על כתבי אישום, וקשה לראות אותה נפתחת מחדש. האם יש עוד משהו? עם כ"כ הרבה אנשים שעסוקים כבר רבע מאה בלחפש חשד לפשעים מצד נתניהו, נראה שכל מה שהיה בו בדל חשד כבר נטחן עד דק.

        • עדו סוקולובסקי

          א. עכשיו הוא חזר מאמריקה עם תוכנית שכוללת לא רק פינוי התנחלויות אלא אפילו חילופי שטחים
          ב. הוא לא מבין את זה. למעשה עושה רושם שהוא משוכנע שראשות הממשלה היא רכושו הפרטי ומי שמנסה לקחת לו אותה הוא עבריין או משהו כזה.
          ג. שורה של יועצים משפטיים טייחה, מיסמסה וסגרה תיקים שהיו שולחים כל אדם אחר לבית המשפט באזיקים. מנדלבליט היה מזכיר הממשלה בתקופה שבה הוחלט על עניין הצוללות אז ברור שאם הוא מפיל את נתניהו נתניהו לוקח אותו איתו. למעשה אני די מופתע שהוא בכלל הגיש כתבי אישום אבל נראה שהוא בכוונה בחר את האישומים הכי חלביים ואלו שיש לגביהם כמה שפחות ראיות כדי לחלק לנתניהו את הקלפים הכי טובים.

          • Meni Zehavi

            א. אלו התנחלויות יפונו לפי תוכנית טראמפ?
            ב. די, נו. עוד מעט תגיד גם שהוא לא מבין שאם אתה קונה משהו, אתה צריך לשלם על זה… נתניהו הוא מדינאי מתוחכם מאוד עם תודעת עומק היסטורית שכנראה אין כמותה בזירה הפוליטית המקומית. זה שהוא יודע לנצל כל מיני מצבים לטובתו, זה עניין אחר. (וזה משהו ללמוד ממנו, לא להתפלץ בשאט נפש פרוגרסיבי.)
            ג. הבנתי, הבנתי. מנדלבליט פרווה, האישומים חלביים, אכלו לי, שתו לי, הפלו אותי. העניין הוא שהחקירות נגמרו והחלטות על אישומים התקבלו. אני לא רואה אותם נפתחים מחדש.

  • Hashem Tamid

    הפוך, גוטה, הפוך. הישראלים הבינו סוף סוף, אחרי אינספור ניסויים חברתיים, שהדרך של המרכז-ימין היא היחידה שעובדת. זאת בבטחון, בכלכלה, ביחסים חברתיים, ועוד. לישראלים ברור שאין דרך באמת לסטות מהשילוב של משק חופשי, גישה מדינית פרודנטית וריאליסטית, וחברה פתוחה שמקבלת זהויות קהילתיות (בניגוד לפמיניזם הקיצוני). כל מי שמנסה לסטות מהשילוב הזה, בעיקר בשמאל, מוכה בכל מערכת בחירות. אפילו מפלגת העבודה הגיעה למספר חד ספרתי של מנדטים כשנחטפה על ידי עסקנים "חברתיים".
    מכיוון שיש קונצנזוס מוחלט על עניינים פוליטיים מהותיים, נשאר רק לעסוק בקשקושים פרסונלים בלתי עקרוניים על ראש הממשלה ומשק הבית שלו. זאת בזמן שהאלטרנטיבה העיקרית לבניית קואליציה, מפלגת כחול-לבן, פשוט ממחזרת את המצע של הליכוד מתקופת שרון.

    במילים אחרות, רבים על השמפניה של שרה נתניהו בגלל שמסכימים על כל השאר.

  • ygurvitz

    כל התגובות של "האשם תמיד" נמחקו בהתאם לסעיף א' למדיניות התגובות.

  • עדו סוקולובסקי

    במה שקשור לליברמן אני שמח שאתה אומר את מה שאני חושב כבר הרבה זמן. אני לא טוען שליברמן הוא ממש סוכן רוסי עם מפעיל שיושב בשגרירות הרוסית אני כן טוען שהמנטליות של ליברמן היא של רוסי והוא פועל בדיוק כאילו היה סוכן ק.ג.ב בלי שיגידו לו. מה שפוטין צריך עכשיו הוא מדינת ישראל הססנית, חלשה ותקועה במיוחד כשהוא מתבסס בסוריה וליברמן נותן לו את זה

    • Meni Zehavi

      לא כל מי שיש לו מנטליות של רוסי פועל כסוכן ק.ג.ב. יש מי שרוצה לפעול דווקא כראש השירות 🙂
      פוטין לא צריך מישראל כלום; אולי רק שלא תתקוף באיראן ותצית מהומה אזורית. לישראל אין שום אינטרס להפריע להתבססות הרוסית בסוריה. להפך: לאור התסבוכת המדממת שהיא העולם הערבי כיום, עדי לישראל שגורמים חיצוניים ישלטו שם בעניינים, כל עוד הגורמים הנ"ל אינם נוקטים גישה אנטי-ישראלית (ולרוסיה תחת פוטין אין שום סיבה לנקוט גישה כזאת).