אני הולך אליו, והוא לא ישוב אלי
שוב משתפת התקשורת פעולה עם מניפולציה, כביכול אנשים מתים הם “בנים” חיים
אחד מרגעי השפל בהיסטוריה של ישראל, ובפרט של התקשורת שלה, היה הרגע בשנת 2008 שבו השיב החיזבאללה את גופותיהם של אודי גולדווסר ואלדד רגב. עד הרגע האחרון, ממשלת אולמרט והתקשורת פמפמו את התקווה השקרית ש”הבנים” שבים הביתה – כלומר, שמה שמגיע הוא לא ארון עם שרידי גופה מג’יפ שחטף פגיעה ישירה מטיל, אלא שבויים שאיכשהו שרדו.
אנחנו יודעים היום שאולמרט ידע, שבוע לתוך מלחמת לבנון, את מה שצה”ל הסתיר ממנו אף שידע זאת מיום החטיפה עצמו: שגולדווסר ורגב נהרגו במקום. מובן מאליו למה אולמרט תמך בהצגה הדוחה הזו – הוא היה צריך לקושש איכשהו תמיכה ציבורית ובציבור הנקרופילי הישראלי, החזרת גופות היא איכשהו שווה ערך להחזרת אנשים חיים.
הגבולות בין חיים ומוות התטשטשו כל כך, הסגידה לחלקי גופות עלתה כל כך, שבשניים מאירועי הדמים בציר פילדלפי (זוכרים אותו? לא? מצוין. מתנגדי ההתנתקות מעדיפים את זה כך) חמושי צה”ל זחלו בחול של רפיח, כשהם נוברים בו במסרקות, בחיפוש אחרי חתיכות בשר אדם. כלומר, סיכנו את חייהם הממשיים, האמיתיים, כדי להציל פיסות בשר נטולות חיים. ולציבור הישראלי זו נראתה משימה סבירה לחלוטין.
עכשיו אנחנו זוכים לחזרה גנרלית על גרוטסקת הגופות של אולמרט. משפחותיהם של חללי צה”ל שמקום קבורתם לא נודע, אורון שאול והדר גולדין, האשימו אמש (ב’) את נתניהו בכך שהוא הפר את הבטחתו להם ביחס להסכם הטורקי ודרשו את השבת “הבנים” הביתה, גם במחיר עיכוב או שיבוש ההסכם.
אם מישהו אומר שנתניהו שיקר לו, אני אקבל את הטענה בלי חקירה ודרישה. ואף על פי כן, שתי המשפחות מבצעות מניפולציה בדעת הקהל – כרגיל, בסיוע מתמסר של התקשורת המסחרית. שאול וגולדין מתים. אין שום ראיה לכך שהם בחיים, ובמקרה גלעד שליט (למשל), החמאס שיחרר כל כמה חודשים הוכחות לכך שהוא אכן חי. גם ההיסטריה סביב שליט היתה מוגזמת, אבל מה שהולך פה פורץ גבולות.
חיילים הם רכוש הציבור. הם נשלחים למות ולהרוג כדי לקדם את המטרות שבהם בחר הציבור. בלובשם מדים הם מקבלים על עצמם את הסיכונים הללו. הם מקבלים על עצמם גם סיכונים אחרים, שאנחנו מעדיפים לא לדבר עליהם בפומבי: את הסיכון שיהפכו לנכים לשארית ימי חייהם, את הסיכון שיסבלו מפוסט טראומה ולא יצאו לעולם מהקרבות שאליהם שלחנו אותם, את הסיכון שהם יישבו ואת הסיכון שהם ייעדרו. כלומר, את הסיכון שמשפחתם לעולם לא תדע מה גורלם.
זה המחיר של החזקת צבא. מי שלא רוצה לשלם אותו, ואני לגמרי מבין את הרצון הזה, מוזמן לפעול לביטולו של גיוס החובה ולשכנע את ילדיו לא להתגייס. אבל הוא לא יכול לכפוף את כל הציבור לצורך הפרטי שלו.
אילו אלו היו אכן שבויים, ניחא. יש אנשים, הם בחיים, אפשר להחזיר אותם והם יוכלו להשתקם. ממשלה צריכה לעשות הרבה – לא הכל, אבל הרבה – כדי להשיב שבויים. גולדין ושאול אינם שבויים. הם פיסות בשר.
והקלות שבה מחליקים פה מהמצב ששרידי גופה מקבלים מעמד של חיים, היא גם הקלות שבה עוברים לקיצוניות ההפוכה: מצב שבו אנחנו רוצחים, בנוהל קרונוס, את החיילים שלנו-עצמנו כדי שלא יהפכו לשבויים. בימים אלה יש דיווחים על כך שהרמטכ”ל מבטל בשקט את הנוהל, ויש לקוות שהם נכונים. בינתיים, צריך להחזיר סוג של שפיות: אנחנו נעשה הרבה עבור אנשים חיים ולא ניתן דבר תמורות גופות.
רק שספק אם הציבור היהודי מסומם הדת, או ליתר דיוק אדי השמועות על הדת, שמשוכנע שאם לא נאספו כל חלקי הגופה אז האל היוצמח שלו – זה שעובדים עליו כל פסח ומשכנעים אותו שאם הקפנו עיר בחוט, אז היא בית אחד – יהיה בכלל מסוגל להבין מהי שפיות.
אגב, על פי הדיווחים מוחזקים בעזה שני ישראלים: הישאם א סייד ואברה מנגיסטו. אנחנו לא מדברים עליהם מכמה סיבות: הם לא חיילים, והם משתייכים לשתי קבוצות שוליים כל אחד – מנגיסטו הוא יוצא אתיופיה הלוקה בנפשו וא סייד הוא בדואי הלוקה בנפשו. החברה הישראלית כבר התרגלה לזרוק את האנשים האלה לכלבים, אז לא אכפת לה יותר מדי. אבל גופות של חיילים? זה משהו אחר לגמרי. זה מביא את התקשורת.
ועוד דבר אחד: אני לגמרי בעד השינוי שביצע נתניהו בנהלי הקבינט, ועל כך שהוא אשכרה מעדכן את השרים שלו לפני הסכם (בניגוד, למשל, להסכם הפסקת האש אחרי צוק איתן) כך שהם יוכלו להתייחס אליו ברצינות. אבל, אם יורשה לי, שאלה: מה עם לעדכן את הציבור? יכול להיות שגם לו יש משהו לומר על הסכם בין ישראל וטורקיה. אולי כדאי שגם הוא יידע על מה הקבינט יצביע, כדי שיוכל להביע את דעתו בפני הקבינט כל זמן שיש לה ערך? אתם יודעים, התפיסה הזו שהציבור משתתף בדמוקרטיה? מצד שני, נתניהו הוביל את הליכוד לשתי מערכות בחירות ללא מצע ועדיין ניצח, אז כנראה שאני מגזים בתפיסה שהציבור רוצה לדעת – על כל פנים, ציבור מצביעיו.
הערה מנהלתית: הכתיבה בבלוג הזה נעשית ללא תשלום, והיא מצריכה זמן ומאמץ ניכרים. אם אתם מעריכים את מה שנכתב כאן, אודה לכם אם תוכלו לתרום לקרן הבעת הרצון הטוב והתודה.
(יוסי גורביץ)
מה זאת אומרת לעדכן את הציבור? התקשורת מלאה דיווחים על ההסכם, כל מי שרוצה מביע על כך את דעתו, זה יוצר גל פופוליסטי שכמה שרים רוכבים עליו (זהותם אינה מפתיעה). בקיצור, הכל כרגיל במקומותינו.
אתה רוצה פרסום מלא של ההסכם כלשונו? זה יהיה חידוש עולמי בתולדות הדיפלומטיה. אתה רוצה שעתיד היחסים בין ישראל לאחת ממדינות המפתח באזור ייקבע במשאל עם? כי לבריטים זה עבד נהדר, אתה יודע…
מעבר לכך, אין שום טעם לנסות לחנך את משפחות גולדין ושאול. קרה להן אסון, הן רוצות לקבור את גופות בניהן, וראוי לכבד את הרצון הבסיסי הזה. זה שאי-אפשר לממש אותו במסגרת ההסכם (שאפעס, נחתם עם טורקיה, לא עם החמא"ס), זה כבר עניין אחר.
אנחנו לא יודעים, למשל, מה סעיפי ההסכם ביחס לעזה ומה כולל המכתב המפורסם שלכאורה נמסר לנתניהו מארדואן. וכן, זה משהו שצריך להיות פומבי.
הסעיפים ביחס לעזה? טורקיה רשאית להכניס סיוע דרך נמל אשדוד ולהשתתף בבניית מרכיבים שונים של תשתית אזרחית ברצועה, לא? הסיוע הטורקי גם חייב להיות מתואם עם הממשל הרשמי של הרש"פ ברמאללה, עד כמה שפורסם. אילו היו בהסכם הישגים גדולים יותר לחמא"ס, ארדואן והחמא"ס עצמו כבר היו משתבחים בכך.
לגבי תכתובת נתניהו-ארדואן, היא אינה חלק מההסכם עצמו. היא תכתובת דיפלומטית חסויה. לפרסם אותה זו פנטזיה מופרכת עוד יוצר מלפרסם הסכם רגיש טרם חתימתו.
אין קבינט !
יש נתניהו ומקורביו/יועציו האישיים.
ואפרופו גופות – כן מכובד להחזיר הביתה גם גופות חיילים/אזרחים כמובן כשאין מה להשוות לגבי מחיר מול שבוי חי.
בניגוד לרגב וגולדוואסר אף אחד לא טוען ששאול וגולדין בחיים למרות שהחמאס ניסו בהתחלה לחזור על התרגיל של נסראללה שגם מולו עם רגב וגולדוואסר – השאירו את 'הנחת העבודה שהם בחיים' הרשמית ( ההנחה האמיתית היתה שאינם בחיים) -יותר כאקט של עיסוק עדיפויי ומשאבי מטעם המדינה (כלומר שעניינם על השולחן ,לא במגירה),פלוס אקט של הטלת אחריות לשלומם על נסראללה כ"כ סוג של אולי אילוץ לחלץ כתוצאה מכך עדות יותר מכרעת שאיכשהוא תצוץ כתוצאה מהכרזה כזאת.
לא היה הבטחון של 100 או מאה ואחד אחוז כמו במקרה של שכחתי את שמם של השלושה שהוכרזו כמתים .
אם על גופות משלמים כמו על שבויים, בשביל צריך נוהל חניבעל?
לפי ההגיון של יוסי אם חיל נפצע אין שום צורך לחלץ אותו משדה הקרב ולטפל בו בבית חולים הרי מדובר ברכוש הציבור שלקח את הסיכון במודע.
קשקוש.
הערה שולית:
"זה שעובדים עליו כל פסח", כל שבת כמדומני.
"עובדים עליו כל פסח" במכירת חמץ, ו"משכנעים אותו שאם הקפנו עיר בחוט, אז היא בית אחד" (צ"ל חצר אחת) ביחס לשבתות.
המשפט הרלוונטי בפוסט הוא בכלל תסבוכת תחבירית שאי-אפשר להבין ממנה מה אותו אל יוצמח אמור או לא אמור לעשות, אבל זה כבר סיפור אחר.
אולי השמאל יתחיל לקחת אחריות על מעשה הנבלה שלו, חטיפת פגועי נפש ושימוש לסחיטה?
כי עד עכשיו, לא נרשם שום פוסט בעניינם, ולא נחתמה עצומה. החמאס ביצע את הנבלה, אבל כל האנטי ציונות עומדת מאחוריו, שותקת ומגחכת.
הנה מה שאני מצפה: שוברים שתיקה יפסיקו לכסות את עזה כל עוד הנבלה ממשיכה להתבצע. ערבים ישראלים לא יעסקו בעזה כל עוד הפשע מתמשך. טורקיה תתבע לא לעסוק בעזה כל עוד הפשע מתמשך. הבלוג הזה יכתוב משהו עם כמה תקדימים היסטוריים (משום מה, שום דבר לא עולה לי כרגעף אבל אני מאמין). 972 יצהיר על הפסקת כיסוי עזה כל עוד נמשכת ההתעללות. גדעון לוי ישאל פעילי BDS ידרש לענות לשאלות נוקבות (מדוע הם תומכים בחטיפת פגועי נפש). וזה ממש על קצה המזלג. הפשע הזה חמור בעיני לפחות כמו הטרדה מינית של מפגינות בבלעין. ואם שם הועלה אולטימום, גם כאן יש לו מקום. במילים אחרות, קצת סולידריות סבירה, ואפשר לשחרר את מנגיסטו וא-סייד.
בלעת יפה את תשלום הפיצויים לטורקיה חח
רגע, אסמול ביצע את הנבלה או שהחמאס ביצע את הנבלה או שלדעתך אסמול והחמאס זה אותו הדבר? (ועל איזה מעזה נבלה אנחנו מדברים בכלל?)
ובעצם אתה דורש מאסמול שיתבע מביבי לא לחתום על הסכם עד שישובו "פגועי הנפש"? למה שביבי יקשיב לאסמול ולשוברים שתיקה?
אתה חושב ש״לכסות את עזה״ זו איזו טובה שארגוני זכויות אדם עושים לחמאס, ולכן עד שהם לא יתנהגו יפה אז נשלול מהם את ההטבה הזו? מאיפה הרעיון המפגר הזה?
סמולן.
יש לי רעיון יותר טוב . אולי בתור נציג הימין האנטי-ציוני תתנצל בפני חנין זועבי שטענה כל הזמן שנוסעי המרמרה אינם "טרוריסטים" וחטפה על כך קיטונות של שנאה והנה באה החלטת ממשלת ישראל לשלם להם פיצויים והוכיחה את צדקתה.
אי-אפשר לענות על כל הנקודות, אז אתחיל רק בכמה.
"השמאל" – אין ישות כזאת. אין ציבור כזה ובוודאי שאי-אפשר לפנות אליו בדרישות. יש ממשלה, יש מפלגות אופוזיציה (לכאורה).
"החמאס ביצע את הנבלה, אבל כל האנטי ציונות עומדת מאחוריו, שותקת ומגחכת" – החמאס הוא גוף עויין למדינת ישראל. אויב. אל האויב אתה לא בא בדרישות. אתה נלחם בו, לא נלחם בו, מתפייס, נו, הבנת. דרישות מוסריות אתה דורש מעצמך, לא מן האויב.
"קצת סולידריות סבירה, ואפשר לשחרר את מנגיסטו וא-סייד" – לא לא לא. לא "סולידריות" ולא "אפשר" (גוף סתמי) – ממשלה נבחרת בעלת סמכות ואחריות צריכה לפעול. לא כשור לסולידריות (בין מי למי?)
לא הבנתי את הפסקה עם העיר והחוט. אני חושב שיש שם בעיה בניסוח.
לחברים מלמעלה
אביבית: כן
חנן: כן, המהלך משתף גם את מה שאתה מכנה "חמאס" וגם את מה שאתה מכנה "שמאל". לא, לא כתבתי לשמאל לתבוע משהו מביבי. קראתי לשמאל לתבוע משהו מהחמאס, כלומר מעצמו, או משותף בכיר במאבק.
גיל: הרעיון המפגר נלקח מפרקטיקה של ארגוני זכויות אדם בבלעין. העניין כוסה היטב בבלוג הזה עצמו (קישור: http://www.hahem.co.il/friendsofgeorge/?p=1904, וקבל עוד קישור: http://www.haaretz.co.il/news/law/1.1665119).
אחת התשובות למה שהפך למין קו פרשת מים, היתה איום ברור להפסקת הפעילות השמאלית בבלעין. מה שמעניין הוא שהאיום עבד היטב, והבלעינים הצליחו לשלוט על המטרידנים, שכנראה וכמקובל בכלל היו קומץ. מכל מקום, העניין הזה נראה לי כמו מחויבות מפתיעה משהו של שמאל להומניזם, ולכל הפחות ביחס לפעילות שלו-עצמו. מה שאני מציע הוא צעד קטן הלאה.
זו היתה ההקדמה ההיסטורית: הולדת הרעיון. אבל לשאלתך, "לכסות את עזה" היא בחירה אנושית. וכרגע, מה שהכיסוי הזה עושה זה להצדיק התעללות בפגועי נפש.
שאול: אני דווקא חושב שהשמאל קיים, אבל אני בעיקר מתעניין באנטי ציונים. החפיפה גבוהה אך לא הכרחית. אבל נניח שאתה לא חושב ששמאל קיים כארגון, או כתבנית ברורה. סבבה, אני מוכן במקום זאת לפנות לבלוג הזה עצמו, ל 972, לבצלם, לשיחה מקומית, שדווקא פרסמו פעם משהו בכותרת "למה אנחנו לא מדברים על מנגיסטו" אבל דלגו במהירות לביקורת החברה הישראלית, וכמובן לארגון אמורפי בעצמו, ה BDS. ספציפית, אני טוען שמדיניות של חטיפת פגועי נפש מצדיקה חרם, משיכת השקעות וניג'וס כללי, ואני קורא לכל מי שאוהב להחרים, להתחיל לפעול ביחס לחמאס, ומהר.
שנית, שטויות. אנטי ציונים תובעים כל הזמן דברים מישראל, וכמעט לעולם לא מעצמם (זו בעצם הנקודה שאני מציין). זה לא לגיטימי? ברור שכן. אתה מדמיין בכלל את הפלסטינים מפסיקים לתבוע משהו מישראל? הלו.
ממשלה נבחרת נמצאת פה במלכוד, שכן ההתעללות האנטי ציונית בפגועי הנפש באה לשפעל את הסולידריות הלאומית הקיימת (טוב, בקושי). ההתעללות הזו לא הכי צולחת, כי מדובר בפגועי נפש שהם מעדות מוחלשות וכדומה. ועל כך אכן מלינים בשיחה מקומית, בפוסט ההוא (בעצם, הנה הוא: http://goo.gl/dmUNRG). אבל העניין לא נוגע רק למצב של הממשלה שאתם סוחטים, אלא לזרוע הישראלית של תנועת הסחיטה הזו. כי כללית, מה שמכונה "אנרכיסטים" מצטיין לא רק בהעדפה עקרונית של משהו לא קפיטליסטי, אלא בנכונות לפעול למען מה שהוא תופס כעולם טוב יותר, גם ובעיקר אם הממסד לא פועל כמו שהוא רוצה. והאנטי ציונות הישראלית מלאה באנשים תחבולנים, מסורים, שנלחמים מלוכלך למען מה שנראה להם נקי. רק שהתעללות בפגועי נפש על ידי פלסטינים אפילו לא מדגדגת אותם, אלא אם היא יכולה לשמש כהתקפה על ישראל. ובמקרה הספציפי הזה, ששונה מאד ממקרה גלעד שליט, נראה לי שהשמאל יכול לפעול. איום קטן על החמאס, או עצומה פעוטה במיוחד שרק מבטאת חוסר שביעות רצון מההתעללות, ונראה.
עד אז, נראה שהשומן קצת נוטף לכם על השפתיים, כשאתם מגלגלים את השמות המוחלשים שלכדתם בעזה.
וואוו. דווקא חשבתי שאני מדבר עם יישות תבונית.
מה עושה את ההתעללות בפגועי נפש מצד החמאס לנוראית הרבה יותר מירי רקטות חסר אבחנה על אוכלוסייה אזרחית? אם ההגיון הוא ״חמאס עושה דברים רעים, לכן כעונש לא נכסה את עזה ונניח לתושבים שם להינמק בשקט״, מה התעוררת עכשיו? חסרות היו לך סיבות בעבר?
ומה בעצם הקשר לבלעין? אם אני מבין נכון, שם היו הטרדות מיניות שכוונו כלפי פעילות שבאו להפגין סולידריות, מצד אלו שהיו המטרה להפגנת הסולידריות. שוב אני שואל: נראה לך שה״כיסוי״ של עזה הוא עשיית טובה לחמאס? שארגוני זכויות אדם מפגינים בסולידריות עם החמאס? מחפשים שיתוף פעולה איתו כפי שמחפשים עם המפגינים בבלעין? מה הקשר לעזאזל? ישראל הביאה לפגיעה והרג של פגועי נפש פלסטינים רבים לאורך השנים, אז מה, ארגוני זכויות אדם צריכים להפסיק ״לכסות״ את ישראל? אולי להפסיק לכסות את שיעור העוני בישראל בגלל אשפוזים כפויים של ספק פגועי נפש, או להפך?
1. ירי רקטות על אוכלוסיה אזרחית היא פעילות מרושעת ללא ספק. אבל השמאל מצדיק אותה, גם אם בחצי פה. הוא נוטה לומר שמדובר בתגובה טבעית, סבירה, גם אם לא יעילה וגם אם קצת מרושעת מדי, לפעולות ישראליות. אני מתקשה לראות צידוקים דומים בקשר לחטיפה והתעללות בפגועי נפש. נכון אמנם שהשמאל אוחז במשאבים המסוגלים להצדיק כל פעולה פלסטינית, ולחילופין להכחיש את הרלוונטיות שברוע של פעולות כאלו לעצם השאלה (= להכיר בציונות, בין היתר, כהתנגדות לרוע הזה עצמו, ומכאן להגיע ללגיטימיות שלה, לפחות חלקית). אבל אני איכשהו חושב שפגועי נפש יכולים להיות מחוץ למערכת הצידוקים המקיפה כל כך.
2. בוודאי שארגוני זכויות מפגינים סולידריות לחמאס ועם החמאס. לא ברור לי למה אתה מתכוון ב"טובה" לחמאס, אבל החמאס בוודאי נהנה מהכיסוי הידידותי. הארגונים לא צריכים שיתוף פעולה מוסדר – למרות שהוא בוודאי קיים בכל משט. מספיק שהחמאס ידע, כפי שהוא יודע, שהוא יכול לירות ללא הרף וללא עניין של ארגוני זכויות אדם, כלומר המיליה הפרוגרסיבי. ובאותו זמן, לדעת שברגע שתהיה תגובה ישראלית, ארגוני זכויות האדם יפעלו ביעילות מקסימלית לבחינה של פשעים אפשריים. המצב הזה הוא בבסיס תכניות הפעולה העזתיות. אפשר לראות אותו כשיתוף פעולה דה-פאקטו. אני אפילו לא חושב שהוא לא לגיטימי, רק שיש דברים שצריכים לעצבן את ארגוני זכויות האדם, אם ועד כמה שהם מבינים שהם חלק מהריקוד הקטלני הזה, שהם לכאורה נגד עצם קיומו. ונראה לי שהם מבינים היטב.
אגב, כשארגוני זכויות אדם "מכסים" את עזה, הם לא "מכסים" עוולות שמקורן בעזה ובמשטר השולט בה. הם טוענים כנגד עוולות שמנוהלות כנגד עזה והעזתים על ידי ארגונים (ישראל) שאינם עזה. לכן, הפסקת הכיסוי של עזה לא דומה להפסקת כיסוי עוולות של ישראל.
.הקשקושים שלך הם הסתה הזויה
לתקן : "ספק *עם* הציבור" .
לתקן את המתקן: ספק 'אם' הציבור. אין צורך בתיקון.
גם קשקושים, גם הסתה, גם הזויה, וגם תגובה מתכחשת קבועה. כנראה ששרידים של תודעה מוסרית עדיין פועלים בך, חנניקו. תשמע, אני משוכנע שיש לך יכולת הקלדה.בוא נראה אם אתה – העצם, גם נתן – מסוגלים להקליד את משפט אחד, בלי תוספות, הסתייגויות, ביוש של ישראל או מחוות לשמאל העקבי לדורותיו. במקום כל הפיתולים, כתבו "אני" – וכאן תכתבו את שמכם – "רואה בהחזקת פגועי הנפש בעזה פשע מחריד, ועל החמאס להפסיקו מיד, ללא תנאים וללא סחטנות נאלחת".
זהו. אחרי שתעשו את זה, ננסה לראות אם אתם מסוגלים להקליד איום להפסקת תמיכה בחמאס בלי שהמקלדת תכיש אתכם. אבל קודם כל, נראה שאתם מגנים את החמאס בעניין הזה. צעד צעד, ושיהיה הצלחה.
תגיד, מה אתה רוצה בדיוק? חתיכת פרוטוקולים של זקני השמאל הבאת כאן.
החמאס תנועה דתית אלימה ונאלחת והמקבילה היהודית לה נמצאת בצד הפוליטי שלך.
אולי לא שמת לב, אבל מי שלא ממש דואג למנגיסטו ולא-סייד זה השלטון, שגם הוא מהצד הפוליטי שלך.
ואם באמת כל-כך מפריע לך מה שקורה לשניהם אז אתה לא במקום הנכון.
ואגב, שאלה כללית בלי קשר לפשיסט ההזוי הזה – מישהו בכלל יודע שהחמאס מחזיק את השניים כנגד רצונם? מישהו בכלל יודע אם הם בחיים? כי עד כמה שאני מבין החמאס מכחישים, מה שלא ממש מסתדר אם הם באמת רוצים אותם כקלפי מיקוח.
שלוש הערות
1. "[…] אולמרט ידע, שבוע לתוך מלחמת לבנון [..]": מי שרוצה לכתוב באנגלית, שיכתוב באנגלית
A week into the Lebanon war Olmert knew…
אך ככל שהבנתי משׂגת, הטקסט הזה נכתב בעברית, ולכן נא לכתוב בעברית: "שבוע לאחר תחילתה של מלחמת לבנון ידע אולמרט…". ת'נק יוּ
2. "עכשיו אנחנו זוכים לחזרה גנרלית על גרוטסקת הגופות של אולמרט": "חזרה גנרלית" פירושה חזרה כללית לפני הופעת הבכורה. ההתעקשות על שרידיהם של שאול וגולדין אינה אפוא "חזרה גנרלית" אלא – אם מתעקשים על הדימוי הזה – הופעה חוזרת או הפקה מחודשת
3. ספק גדול אם נותרו "פיסות בשר" מהשניים. בשר מתים מרקיב ונעלם. לפיכך מוטב לדבר על חזון העצמות היבשות
1. העברית היא הזונה הגדולה מבבל. היא לקחה מילים מין הארמית, האשורית, הבבלית, הפרסית, היוונית ואפילו הלטינית – כל אומה חזקה ששלטה באזור הטביעה עליה את חותמה. העברית משתנה עם כל כובש וכל משפיע. ההשפעה הגדולה ביותר כרגע מגיעה כמובן מן האנגלית, אבל לך אל שנות השישים ותוכל לשמוע את הצרפתית בוקעת מכל משפט. למעשה, אם אתה טהרן כל כך גדול, נסה לחזור לתחביר המקראי ה"מקורי" (כמובן, אנחנו לא יודעים מה היה התחביר המקורי שממנו הוא הושפע) וותר על התחביר העברי המודרני, שהוא במהותו תחביר רוסי.
2. "חזרה גנרלית" – חזרה נגרלית לפני העלאת ההצגה המחודשת של גרוטסקת הגופות של אולמרט.
3. למיטב הבנתי הם משתמשים במקררים. המצאה מודרנית ביחס. שווה לך לבדוק. ישנה את חייך.
אם כבר מזיינים נמלים (הולנדית) או מחרבנים צימוקים (גרמנית) – מה הקטע עם הבלאגן בכיוון הטקסט בתגובות?
יוסי, איך עדיין לא הצלחת לסדר את זה?
זו הטענה הקבועה של כל מצדיקי העילגות: השפה דינאמית, משתנה, בלה-בלה-בלה. אלא שרק בעברית זה כך, משום שהעילג העברי תמיד צודק (בכלל, הישראלי המצוי צודק תמיד בכל דבר ועניין). מעולם לא נתקלתי בכותבים בארצות דוברות אנגלית שאימצו ביטויים מתורגמים מעברית. רק הישראלים הפרובינציאליים (ששליטת רובם באנגלית מעוררת חלחלה) בוחרים באינגלוז ביטויים שבהם נתקלו בהתעמקותם המסורתית במקור התרבותי העיקרי שלהם — הטלוויזיה. כך נולדו בשנה-שנתיים האחרונות ה"בהינתן" המחריד, "לרפרר", "שיימינג", "פורנזי", ועוד ועוד. לך, יוסף היקר, שמורה זכות ראשונה לתצורה ("שבוע לתוך מלחמת לבנון"). מן הראוי יש לצרף את שמך לשמו של אליעזר בן יהודה, מחיה השפה העברית. אמור מעתה: אליעזר בן יהודה ויוסף גורביץ, דה ריווייוורס אוף דה עברית לנגוויץ'. אם נניח שהעברית היא "הזונה הגדולה מבבל", היא הייתה לכזאת בגלל מי שמַזְנִים אותה על ידי השחתתהּ.
אסתפק בכך. שהרי אתה שייך לזן הצודקים תמיד, ו"משכך" (עוד חידוש לשוני נורא) לא אשחית את זמני וזמנך. קיפּ וול
רק בעברית זה כך? נסה לדבר באנגלית של המאה ה-18 או אפילו ה-19 בלונדון ונראה איך זה יילך לך. ההבדל בין האנגלית ושפות חיות אחרות ובין העברית הוא אלף שנים או יותר של התפתחות רצופה בעוד שהעברית עברה החייאה מחדש אחרי אלפיים שנות מוות. בהתאם היא גם משתנה מהר יותר.
"פורנזי" הוא לגמרי לא חדש. הוא מסתובב פה כבר עשור והוא תוצאה של כשלון ליצור לו תחליף עברי ראוי ("רפואה משפטית" לא תפס כי מסורבל מדי לדבר על "ממצא רפואי-משפטי" בעוד שממצא פורנזי עובד מיד ומובן מיד.) שיימינג הוא בפני עצמו מונח בן שנתיים בערך כך שאני לא מבין על מה הרעש. "לרפרר" צורם, בינתיים, אבל לא יודע כמה הוא יציק בעוד חמש שנים יותר מאשר, נניח, "אנדרלמוסיה" כשהיא נכנסה לשפה (עיוות יווני).
אבל אכן, אשמח אם תמנע בעתיד מהשחתת זמני. בשלך אתה כמובן מוזמן לעשות כרצונך.
שיים!
שיים!
שיים!
(סליחה, אמציה)
דמיאן רניון היה משועשע מאד מהאמירה שאין באנגלית האמריקאית ביטויים מעברית, אבל אני מניח שלא קראת כלום שלו מעולם. גונף מגנב, פאן מפנים, חוצפה מחוצפה. אבל מה דמיון יודע, כתב נחות יודע צודק תמיד תרם כלום לאנגלית האמריקאית.
+1.
דיימון, לא דמיין.
והוא מת ב-1946, כלומר, כתב בתקופה בה ניו יורק הייתה מלאה יהודים בעלי מקצועות לא-מכובדים-במיוחד שדיברו יידיש (עם מבחר ביטויים שאולים מעברית, כדרכה של יידיש).
העולם ההוא נכחד מזמן. רוב היהודים בניו יורק מדברים אנגלית מקומית סטנדרטית, ואלה שכן מדברים יידיש חיים בסוג של גטאות מרצון ולא ממש מעניינים מישהו מהעיתונות הכללית (אא"כ הם הולכים מדי פעם מכות עם השחורים בקראון הייטס).
הבעיה של העברית, דרך אגב, אינה בכך שהחיו אותה לפני מאה שנה פלוס-מינוס (היא לא הייתה ממש מתה גם לפני זה), אלא בכך שיש חיסית מעט אנשים שמדברים וכותבים בה. יש בעולם מיליארד או שניים של בני אדם שיכולים לחדש מילים וביטויים באנגלית; יש הרבה פחות כאלה שיכולים לחדש מילים וביטויים בעברית. בעידן של תקשורת המונים גלובלית, זה קריטי. יתרון לגודל, יימח שמו.
פורנזית: השתעממתי מספיק לחפש אותה בגוגל ספרים, והנה, בדברי הכנסת, 1953, ומשפט שווה בזכות עצמו.
"פרקליטות המדינה אינה רואה את עצמה כעין פירמה של עורכי-דין המשרתים את הממשלה בלבד; אמנם כל עבודתם, המשפטית והפורנזית, קודש למדינה; אך בייצגם את המדינה חונכו לייצג את כלל אזרחיה ותושביה, והנתבעים או הנאשמים בכלל זה".
למה חברון מכותרת?
ריבלין לא אמר שזו עיר יהודית? א