החברים של ג'ורג'

ושוב הציבור משלם על הפאשלות של צה”ל

המיליונים שהולכים לפיצוי קורבנות הטבח על המרמרה הם תוצאה של צבא שיצא משליטה ותקשורת רצועה

בנימין נתניהו, גאון אסטרטגי, שוב הצליח להגיע לעסקה אחרי שקנה את הדגים הבאושים, הולקה וגורש מהעיר: הוא הודיע היום (ב’) על חתימת הסכם עם טורקיה, במסגרתו התחייבה ישראל לפצות את קורבנות הטבח על המרמרה ב-21 מיליוני דולרים. הציבור הישראלי, שהוטעה על ידי הצבא, הממשלה והתקשורת שלו בפרשה, לא מבין איך זה קרה. אז הנה תזכורת.

עד מאי 2010, ניהלה ישראל מדיניות של כמעט-הרעבה של רצועת עזה. עמוס גלעד ספר את הקלוריות שיכלו תושבי רצועת עזה לקבל, ואסר עליהם לייבא שוקולד או צעצועים. המדיניות הזו לוותה בשתיקה מתמדת של התקשורת היהודית, וכאשר העזה עמותת גישה לדרוש את המידע על מדיניות הכמעט-רעב באמצעות בתי המשפט, התועמלן הלאומי בן דרור ימיני הגדיר את המידע כמשמש ל”תעמולת זוועה נגד המדינה.”

שורה של משטי הזדהות עם תושבי רצועת עזה, אחד האזורים האומללים בעולם, נועדו להעלות את התודעה העולמית לנסיבות המצור על עזה. ישראל הניחה לחלק מהם להכנס. את המשט שהספינה המרכזית בו היתה המאווי מרמרה החליטו צה”ל והממשלה לעצור.

ימים ספורים קודם למשט, הודיע “קצין בכיר” בצה”ל שיש לצה”ל “חשש גדול מפעולת טרור שתתבצע מהספינות […] אנחנו רוצים להמנע מהפעלת כוח אבל ברגע שתהיה סכנת חיים לכוחות ניאלץ להשתמש באש חיה כמוצא אחרון.”

בלילה של ה-31 במאי, הסתער הקומנדו הימי על המשט שהמרמרה היתה הספינה המרכזית בו. כפי שמצא דו”ח האו”ם בנושא של ועדת פאלמר (כאן המסמך עצמו, כאן ההתייחסות המפורטת שלי אליו), חמושי צה”ל ירו על הספינה אש חיה ממסוקים ומספינות לפני שניסו להסתער עליה; ה”מוצא האחרון” שתיאר צה”ל היה בפועל המוצא הראשון. חמושי צה”ל ירו על הספינה 308 קליעים חיים – ואלה הנתונים של ישראל.

כשהכל נגמר, היו תשעה הרוגים על הסיפון של המאווי מרמרה וכ-50 פצועים מירי צה”ל – זאת, כשגם לטענת צה”ל מספר האנשים שהיו מעורבים בתקיפה של חמושים היה כמחצית מכך, כ-30. חמישה מן ההרוגים נורו מגבם ובטטח קצר; שלושה מהם נורו בעורפם; אחד מהם נורה על ידי ספינה של צה”ל, כשהחזיק נשק להשמדה המונית בדמות צינור כיבוי אש; אחד מהם, פורקם דוגאן, נורה בעורפו, כשהוא שוכב על הסיפון, מטווח אפס, במה שהוועדה היתה קרובה מאד לומר שהוא רצח בסנגון הוצאה להורג (סעיף 128 לדו”ח שלה.) נציג צה”ל לא הצליח להסביר את הפגיעות (סעיף 127) או לספק כל הוכחות שהאנשים הללו היו חמושים (סעיף 128).

אבל דו”ח פאלמר יצא בספטמבר 2011, שנה וחצי אחרי האירועים. בינתיים, יצא צה”ל במהירות למתקפה פסיכולוגית על הציבור הישראלי. השלב הראשון שלה היה האפלה. ישראל נמנעה מלמסור גרסה ראשונית במשך כ-12 שעות. אחר כך, יצאה הגרסה שאמרה שחיילי צה”ל הותקפו על ידי טרוריסטים בזמן שהם ניסו להשתלט על הספינה בדרכי שלום; החלו להפיץ את הגרסה השקרית על פיה החמושים הישראלים הגיעו לספינה כשהם מצוידים באקדחי פיינטבול בלבד ושהם הפכו לקורבן ללינץ’. דובר צה”ל העלים או השמיד את כל המידע העצמאי שצולם על הספינה ומעולם לא שחרר את המידע שהוא עצמו צילם, פרט לכמה עשרות שניות. אירוע ההשתלטות נמשך שעות.

מה קרה שם? לפי אחת הגרסאות של צה”ל, והוא החליף גרסאות כמו גרביים, חלק מהחמושים נתפסו כבני ערובה. עם זאת, צה”ל נאלץ להודות שמתוך שלושה בני ערובה כאלה (שקיבלו טיפול רפואי ולא היו בסכנת חיים), שניים נמלטו. הם לא היו אזוקים או קשורים. זו כנראה גרסה שיש לה קשר למציאות: חייל או שניים נתפסו, אבד איתם הקשר, וקצין כלשהו איבד את העשתונות והורה להגביר את הירי (זה, כזכור, החל עוד קודם להסתערות) ולירות בכל מה שזז.

היינו יכולים לדעת מה קרה, אם צה”ל היה טורח לשחרר את הצילומים של האנשים על הספינה או את אלה שלו; אבל, כמו כל פושע, צה”ל בחר להשמיד ראיות.

למזלו, היתה לו תקשורת מאולפת. היא מיהרה לפמפם את הגרסה שלו, מיהרה לשתף פעולה עם האגדה על כך שהחמושים הסתערו על הספינה בלי נשק חם, תוך שהיא פשוט לא מדברת על כך שהיו שם 60 נפגעים מאש חיה, ואחר כך עשתה הכל כדי לקבור את דו”ח פאלמר באי דיווח עליו. כשישראל הקימה דמיקולו של ועדת חקירה, ועדת טירקל, הרמטכ”ל מיהר להודיע שהוא לא יאפשר לחיילים להופיע בפני ועדת החקירה; הוא ורק הוא אחראי. כפי שהסתבר לנו שנה ומשהו אחר כך, אשכנזי אולי לא היה גנרל מוצלח כל כך, אבל בטיוח וקשירת קשר לביצוע פשע הוא היה מדופלם.

אז לא היתה עדות רשמית של החיילים על מה שהתרחש שם. את התיעוד צה”ל העלים או השמיד. והתקשורת היהודית התאמצה מאד לא לשאול מה באמת קרה שם.

המצב הזה היה מאד נוח לממשלת נתניהו. היא לא היתה צריכה להתמודד עם שאלות קשות. היא יכלה להתקרבן ולהאשים את ממשלת טורקיה במה שאתם לא רוצים. גם העובדה שלא היה נשק על המרמרה לא בלבלה את התקשורת היהודית, והיא הפיצה לכל עבר את התמונות של כמה סכינים שנתפסו על הספינה.

כתוצאה מן הסיוע הארטילרי התקשורתי, צה”ל חמק משאלות כמו איך הוא הצליח להפוך פשיטה על ספינה לא חמושה לאסון אסטרטגי. כולם היו עסוקים בלחבק את הילדים שלנו וליילל שהם עברו לינץ’, ואף אחד לא שאל שאלות על שיקול דעת.

אבל טורקיה היא לא ישראל, והיא המשיכה במשבר דיפלומטי עם ישראל על רצח אזרחיה במשך שש שנים. היום, כשלוש שנים אחרי ההתנצלות הרשמית, ישראל הודיעה שהיא תשלם פיצויים של 21 מיליוני דולרים לקורבנות הפשיטה של צה”ל. בתמורה הטורקים צפויים להעביר חוק שיגנוז את התביעות שהוגשו נגד ישראל ונגד שורה של קצינים ושרים בבתי משפט טורקיים.

מעבר לסיוע שישראל מספקת לארדואן בחיסול מערכת המשפט העצמאית בארצו, יש פה שתי נקודות חשובות. ישראל מודה במשתמע שלתביעות הללו היה בסיס. אתה לא משלם 21 מיליונים ללא סיבה. יתר על כן, משהו שהתקשורת היהודית שוב מתעלמת ממנו: ארדואן אולי יכול להעביר חוק ולקבור את התביעות בארצו, אבל אין לו השפעה על ההליכים בהאג. ואלה כבר נפתחו, ביוזמת איי קומורו (שהמאווי מרמרה היתה רשומה בהם.) בניגוד לעמדת התובעת בבית הדין, שסבורה שהטבח על המרמרה היה כנראה פשע מלחמה אבל שהוא לא עולה לדרגת החומרה (gravity) הנדרשת להעמדה לדין בבית המשפט הבינלאומי, השופטים דווקא חושבים שכן.

עוד שתי נקודות שצריך לשים אליהן לב כי התקשורת מתעלמת מהן: נתניהו טוען שהוא קיבל מכתב מארדואן שמורה לשירותי המודיעין שלו לפעול כמיטב יכולתם לשחרור הנעדרים הישראלים ברצועת עזה. יכול שיש מכתב כזה, יכול להיות שאין, יכול להיות שיש מכתב אבל שהנוסח שלו מעורפל משמעותית ממה שנתניהו טוען, ויכול להיות שמדובר במכתב כסת”ח ששירותי המודיעין של טורקיה יודעים שהם צריכים להתעלם ממנו. אין לנו מושג, שכן אף אחד לא ראה את המכתב, אבל הטענה של נתניהו – הידוע באמינותו – דווחה בכלי התקשורת כעובדה.

שנית, ראש ממשלת טורקיה הודיע היום שההסכם מכיל התייחסות לשאלת המצור על רצועת עזה, שעדיין בעינו – אם כי בעקבות אירועי המרמרה, הסירה ישראל את מרבית מדיניות החנק של עמוס גלעד. נתניהו הכחיש. כדאי יהיה מאד לבחון את ההסכם הזה, כשמישהו סוף סוף יזכה לקבל אותו, בשבע עיניים. הסבירות שנתניהו משקר גבוהה למדי.

אז מה היה לנו? מדיניות אנטי-אנושית של מניעת צעצועים ושוקולד מאוכלוסיה שהגיל החציוני שלה היה בשעת המצור 17; כשל אסטרטגי של הצבא הממומן ביותר במזרח התיכון, כמה קילומטרים מהחופים שלו, בשל הבעיה הקבועה שלו, משמעת ירי; העלמת כל המידע הרלוונטי על ידי הצבא; עיתונות נרצעת שלא מעיזה להצביע על העובדות הללו; ועדת חקירה שמסכימה שהחיילים המעורבים לא יעידו בפניה (וששנתיים אחר כך, לגמרי במקרה, מוציאה דו”ח שקובע שצה”ל לא יודע לחקור חשדות לפשעי מלחמה); ובסופו של דבר, כניעה לדרישות הטורקיות מלפני שלוש וארבע שנים.

נהדר.

הערה מנהלתית: בימים האחרונים התקבלו מספר תרומות בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורמים.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

19 תגובות על ”ושוב הציבור משלם על הפאשלות של צה”ל“

  1. עמי מרום הגיב:

    האם אין לו זכות למחוק אותך בבלוג שלו? רק תוהה

  2. אורי ברייטמן הגיב:

    חסרה לי התייחסות לנושא מיקום המרמרה ברגע ההשתלטות – האם היתה במים בינלאומיים (כנטען על ידי העולם) או במים הטריטוריאליים של ישראל (לטענת הממשלה).

    • ygurvitz הגיב:

      כבר מזמן אין על זה ויכוח. במים בינלאומיים.

    • גלעד ב. הגיב:

      ככל הידוע לי מעולם לא עלתה טענה שהספינות היו במים של ישראל, אלא במים בינ"ל.

      הטענה היא (ומקובל גם ע"י האו"ם), שהסגר הימי הוכרז ע"פ הכללים ולכן חוקי, ושלפי אמנת סן רמו מותר לך להשתלט על ספינה שבברור עומדת לפרוץ את הסגר גם במים בין לאומיים.

      ככה שלפחות לטענת הפיראטיות, שהושמעה נגד ישראל על ידי מי שמניח שהמים הלא טריטוריאלים מקודשים, אין רגלים לעמוד עליה.

      • Yossi Gurvitz הגיב:

        לזמן קצר עלתה הטענה שמאחר והם ניסו להגיע לעזה, הם נכנסו למים טריטוריאליים ישראליים. ירדו ממנה מהר מאד כי היא לא החזיקה מים.

      • מני זהבי הגיב:

        לא פירטיות במובן המשפטי, פירטיות במובן ההתנהגותי.
        אנחנו הבחור הכי חזק בשכונה, ולכן נעשה מה בראש שלנו, בלי לחשוב על ההשלכות.
        זו, אגב, תכונה ישראלית טיפוסית.

        • שאול הגיב:

          החוק הימי הוא עסק די פרוץ. למעשה (למיטב זיכרוני), לכל צי יש סמכות לבצע חיפוש חיפוש על כל ספינת סוחר.
          כמו-כן לכל צי יש סמכות להטביע כל ספינת פירטים. מכיוון שכך, הגדרת "פירטיות" הלכה והתרחבה.
          לסיכום: דו"ח האו"ם לא טוען שהפעולה הצבאית של ישראל היתה בלתי חוקית במהותה אלא שהופעל כח רב מדי.
          נקודה מעניינת: הסגר ימי ניתן להכריז אך-ורק על מדינה ריבונית ….

  3. אלעד דקר הגיב:

    נקודה מאוד חשובה:
    ההסכם הזה נותן לטורקים להעביר ציוד וסחורה לעזה.
    אבל אפילו כשישראל הסכימה לזה היא ברוב טיפשותה לא מוכנה שאפילו הטורקים יעבירו סחורה (למשל סחורה חקלאית) מעזה החוצה.
    הרי אפשר היה במשהו לשפר את המצב ברצועה. אפשר היה אולי להוריד במשהו את האבטלה המטורפת שיש שם.
    אפשר היה אולי אפילו להחזיר את אברהם מנגיסטו לישראל כחלק מהסכם כזה.
    אבל לא, למה לפעול בהגיון כשאפשר לאמלל את העזתים ואם כבר לאמלל אותם פחות אז צריך לצמצם ככל הניתן את הירידה באומללות שלהם.
    דרך אגב התועמלן הלאומי בן דרור ימיני כתב היום בידיעות אחרונות:
    "זו לא ישראל שהפרה את החוק הבינלאומי. זה המשט הטורקי שהפר את החוק".
    כמובן שהוא לא טרח להסביר במה בדיוק הפר המשט את החוק משום שאין לו שום הסבר כזה משום שזה שקר גס אפילו יחסית אליו.

    • מודי תולששש הגיב:

      אברה, לא אברהם.

      וממשלת ישראל לא רוצה לשפר את המצב ברצועה.

  4. נתן הגיב:

    בעיני הדבר החמור ביותר הוא הפקרת שני חיילי צה"ל, לעולם לא יהיו עוד לישראל אמצעי לחץ כמו שיש לה כרגע גם על תורכיה שזקוקה מאד להסכם הזה וגם לחמאס שעומד מול אוכלוסיה שנמצאת במצב של אסון הומניטרי , אני משוכנע שהיה אפשר להוציא יותר בנושא הזה , אלה שיש לי חשד רציני שנתניהו פעל כאן תחת לחץ של חברות הגז שזיהו את הפוטנציאל ויתכן שגם עירבו את פטרונו אדלסון.

    יש לי חשש גדול שמה שלא השיגו בנושא הזה עכשיו כבר לא ישיגו לעולם , הלוואי שאתבדה.

    • ygurvitz הגיב:

      אין שם חיילי צה"ל, יש שם גופות. שישמרו אותן. אנחנו לא משלמים על בשר רקוב.

  5. אלכס הגיב:

    שלושה מארבעת הפוסטים האחרונים שלך (את הפוסט עם מטרניך טרם קראתי) פשוט מדהימים, ביכולת שלך להצביע באופן מאד בהיר וקולע ומבוסס על עובדות מוצקות, על עניינים בוערים וחשובים מאין כמותם, שמשום מה התקשורת נמנעת כמעט לחלוטין מלעסוק בהם, או לחילופין מציגה עמדה הפוכה תוך הטעיית הציבור.
    תודה.

  6. nachum הגיב:

    ובטטח קצר; -typo

  7. nachum הגיב:

    any way the money comes from the usa.
    israel is just the pipe.

  8. בטטה הגיב:

    להיכן נעלם הביטוי ארכיבישוף תעשיית השקרים ? עלה בדרגה העלוב מראשון לציון ? (לשם עבר העתון של נוני)

  9. קוקה תוהרים הגיב:

    מן הראוי לציין שציון ה"עובדה" על ידך כאילו צהל פתח באש על האניה טרם עלותו עליה – לקוח מן הדו"ח הטורקי וכי אין על כך חוות דעת של כותבי דו"ח פאלמר, דו"ח האו"ם אליו הפנית כאן בלינק ואני טרחתי לקראו !
    אגב, קריאה בו תתן מענה לכל המתלבטים והמתווכחים כאן באשר למים הטריטוריאליים ושאר תהיות.
    למעשה אין ביניהם שום הסכמה פרט לסקירת הדו"חות שקיבלו משני הצדדים והמלצות להתנהלות עתידית.
    עתונות אמינה מציינת מקורות.
    ממש אין צורך בתוספות לא מוסכמות ולא מוחלטות כשברור שהארוע צריך היה להיות מטופל אחרת, כולל לאפשר להם להגיע לעזה, ורק על כך יש להתווכח. ולציין את הפגיעות הברורות שספגו משתתפי המשט.

    • בוב הגיב:

      אתה צודק, הנתון הספציפי על ירי ממסוקים לא אושר על ידי הוועדה כי הם לא מצאו מספיק ראיות שתומכות בטענה הזו. ראוי שהבלוג יציין את זה. מצד שני הם כן קיבלו את הטענה שנורו יריות מהסירות וזה אף מצולם. לא כתוב אם זה קרה לפני או אחרי העליה, אבל הגיוני שזה קרה לפני כי לא נראה לי שצה"ל היה יורה על הסיפון בזמן שחיילים נמצאים עליו