החברים של ג'ורג'

פוף, תירוץ ה'בטחון' התאדה

במשך עשרות שנים, לישראל היה תירוץ קבוע כשמישהו ניסה למתוח ביקורת על מדיניות הסיפוח והכיבוש שלה: בטחון. אתם לא מבינים, היו אומרים אנשי צה"ל או אנשי הזרוע המדינית שלו, ממשלת ישראל: יש כאן סיכון בטחוני. ובהתחלה זה עבד, לפחות כלפי חוץ. אחרי הכל, אם אנשי צבא, שבטחון הוא מקצועם, אומרים שיש צורך בטחוני, חזקה שהאתוס שלהם, שמבוסס על כבוד ואמירת אמת, לא יאפשר להם לעשות שקר בנפשם.

ישראלים שגדלו כאן, ושיודעים שבצה"ל אמירת אמת היא שמועה רחוקה, שהקצין הממוצע לא יזהה כבוד מקצועי גם אם זה יתקוף אותו בסמטה חשוכה, שמדובר במיליציה פרועה וחסרת משמעת, היו צריכים לדעת טוב יותר. הם היו צריכים לזכור, למשל, איך הזנה שר הבטחון בן גוריון את "צרכי הבטחון" וגייס למילואים בראשית שנות החמישים את מנהיגי הימאים השובתים, כדי לשבור את השביתה שלהם. הם היו צריכים לדעת – בית המשפט העליון שלהם אמר את זה עוד בשנות השבעים – שכאשר קציני צה"ל מדברים על "צרכי בטחון" והתנחלויות בנשימה אחת, הם עושים שקר בנפשם.

אחר כך באו שקרים אחרים, בוטים לא פחות. יצאנו ללבנון לכאורה כדי להתקדם 40 קילומטרים ולא יותר, כטווח התותחים של אז, וכבר ביום הראשון ללחימה ביצענו נחיתה ליד ביירות. המטרה הרשמית היתה סילוק אש"ף מדרום לבנון; אף אחד לא ציין את המטרה הנסתרת, הגדולה יותר, הכתרת משטר ידידותי לישראל בלבנון, מה שהצריך – לראשונה – את כיבושה של בירה ערבית ואת מותם של כ-17,000 לבנונים. כתבים צבאיים דיווחו מביירות ודובר צה"ל הכחיש בתוקף שאנשיו בכלל נמצאים שם. כתשנו את ביירות מהאוויר, בהפצצות שהרגו אלפי אזרחים, והתקשורת הישראלית מילאה את פיה מים. אחר כך באה האינתיפאדה הראשונה והשקרים הפכו לשיטה. קברנו ילדים בחיים, החרמ"ש של רפיח יצא לפטרולים כשדגל העצמות והגולגלות נישא על אנטנות הג'יפים שלו, קשרנו ילדים לפגושי ג'יפים כדי למנוע השלכת אבנים, ודובר צה"ל הכחיש והכחיש והכחיש. מעל לכל ריחפה הפקודה המוכחשת של שרה בטחון (כפי שקראו לו אז במדורים הסאטיריים) יצחק רבין "לשבור להם את הידיים והרגליים." היה משפט גבעתי ראשון ושני והגיעו העדויות שהמח"ט אפי איתם היה מעורב אישית בהכאת עצורים ומכרו לנו שמדובר ב"אירוע נקודתי." ה"בטחון" התערבב ב-hasbara ולא היה אפשר להפריד ביניהם עוד.

לכל דבר נמצא תירוץ "בטחוני", שהיה לעתים קרובות שקר. אירוע שצף בזכרוני לאחרונה, אם כי כתבתי עליו כבר לפני שנים, מדגים את מה שהפך לשיטה, שיטה שבלעדיה כנראה אי אפשר לנהל כיבוש. הימים ימי מלחמת המפרץ הראשונה. הטלנו – אנו, אנשי המנהל האזרחי ברצועת עזה – עוצר, ומאחר והיה חשש מהתקוממות פלסטינית כללית, שינינו את נוסח הכריזה: מעתה הוא כלל את השורה "מי שייצא מביתו יירה."

עוצר נמשך בדרך כלל יום אחד, אולי יומיים. זה נמשך כשבוע. שלושה או ארבעה ימים לתוך העוצר, בלילה, התקשר אחד מתושבי אחד מחנות הפליטים – אני חושב מועזי אבל אולי היה זה בורייג' – לחמ"ל. הילדים שלו היו חולים, והתרופות שלו אזלו. הוא רצה אישור לצאת למרפאה של אונר"א, שנותרה פתוחה. הוא נתקל בסמב"צית לחוצה, שלא דיברה ערבית. הוא לא דיבר עברית. השיחה גמגמה, היא צעקה עליו שיתקשר מחר והוא נבהל.

הוא יצא מביתו, רץ אל המרפאה, קנה תרופות, פנה לחזור. הגיע כמעט עד ביתו. נתקל בפטרול. החיילים קראו לו לעצור, והוא, שזכר את ה'מי שייצא מביתו יירה', איבד את עשתונותיו, פנה לאחור ונמלט. כשהגיע סמיר, הקת"מ שלנו, למקום הוא מצא את הגופה בין שברי בקבוקי תרופות. החיילים אמרו לו – סמיר זכר חיוך – שהאיש ניסה לחטוף נשק.

זה היה שקר מרושע ומטומטם – אבל מספיק טוב בשביל להפוך לתירוץ "בטחוני" בקרב הציבור הישראלי. אחרי הכל, לא נותר לציבור היהודי בישראל שום אידיאל אחר. ביקורת על צה"ל כמוה כהכחשת שואה. אז אם הוא אומר שזה בטחון, זה בטחון. ומי שאומר אחרת הוא עוכר ישראל (אם הוא ישראלי או יהודי) או אנטישמי (אם הוא לא.)

עכשיו, אני מוכן לקבל את ההנחה שיש איומים בטחוניים מסוימים על ישראל. אני אפילו מוכן לעשות לה הנחה ולהניח שלא כל האיומים הללו הם תוצאה של התעקשותה של ישראל לספח שטחים שכבשה ולהתנהל כהגמון אזורי. אבל התוצאה של כל השקרים היומיומיים שנושאים את שם ה"בטחון" לשווא, היא שאני צריך לברור בזהירות כל טענה ישראלית כזו ולנסות לברר אם עובדים עלי או לא. והאמת, אין לי כוח. הנחת היסוד שכאשר ישראל טוענת שה"בטחון" שלה נפגע היא משקרת ודאי תשגה פה ושם, אבל היא תהיה מדויקת רוב גדול של הזמן, ועל כן היא טובה מספיק.

אם מישהו היה צריך הוכחה לכך שזו אמורה להיות הנחת היסוד של אדם חושב, בא ראש הממשלה נתניהו וסיפק אותה אתמול (א'). נתניהו נפגש עם עמיתו ההולנדי, מארק רוטה, במשך כשעה, כדי לנסות להסביר לו מדוע ישראל מונעת יצוא מהרצועה. כנראה באופן אוטומטי ובלי שיהיה שום חיבור בין המוח לפה, התפלק לו תירוץ ה"בטחון", שהיה הפעם נלעג ומגוחך במיוחד.

ישראל מונעת יצוא סחורות מרצועת עזה לישראל ולגדה. המטרה של המדיניות הזו היא, מצד אחד, ליצור משבר כלכלי ברצועת עזה ולהשאיר את האוכלוסיה על סף קריסה אבל לא מעבר לה (זו היתה המטרה של מסמכי ה"כמעט רעב" המפורסמים של עמוס גלעד, בימים שהמצור על הרצועה היה מלא). השוק הטבעי של הרצועה הוא ישראל והגדה; ישראל מונעת מכירת סחורה לשם. האירופאים קונים קצת סחורה עזתית, אבל המשמעות היא שמדובר בצדקה, לא ביצוא. זוכרים את היבבות של בוגי על כך שהחמאס "מעדיף לייצא קסאמים" בעודו מונע יצוא עזתי? זה עוד שקר בשם ה"בטחון."

פה יש בעיה. ההולנדים שילמו מיליונים עבור מכונת שיקוף מתוחכמת במיוחד, שתאפשר יצוא מהיר מהרצועה. ישראל מסרבת להשתמש בה. למה? כי היא רוצה לחנוק את הרצועה ולבדל אותה מהגדה. אבל היא לא יכולה לומר את זה, אז נתניהו ניסה למכור לרוטה שמדובר ב"שיקולי בטחון." למעשה היה כאן שקר כפול: הוא טען שהמנהרה שנחשפה לאחרונה נבנתה בחלקה הגדול ממלט שסופק מישראל. על השקר הזה כבר עמדתי כאן.

הלו! ראש ממשלה! אם אתה מתעקש לשקר, ואנחנו כבר יודעים שחוץ מזה ומסחיטת כספי הציבור עבורך ועבור שותפתך לחברת ב.ש. נתניהו בע"מ אין לך שום כישורים אחרים, לפחות נסה להקפיד שהשקר יהיה הגיוני. נראה לך שהתשובה למכונת שיקוף מודרנית שמונעת הברחת חומרי חבלה היא "צרכי בטחון"? הרי בדיוק עליהם היא עונה. זהו בדיוק הרציונל של השקעה של מיליונים בה. מה כבר ביקשנו ממך? שקרים שנשמעים סבירים לפחות ברגע שבו הם מושמעים?

בעולם הבידור מקובל הביטוי "לקפוץ מעל הכריש" כמייצג את הנקודה שבו משהו עבר את שיאו ומעתה אין להתייחס אליו אלא כפרודיה על עצמו. אני חושב שאפשר לראות את הרגע שבו הצביע נתניהו על מכונת שיקוף משוכללת ואמר "אבל אבל אבל בטחון! מנהרה! בטחון!" את הרגע שבו תירוץ "הבטחון" של ישראל לא רק קפץ מעל הכריש, אלא גם חתם איתו על חוזה למסע הופעות משותף.

יכול להיות שבישראל יש עדיין מי שחושב שהתירוץ הזה עובד. בחו"ל הוא כבר לא עובד. למעשה, נראה שכל מה שעבד ב-20 השנים האחרונות כבר לא עובד. בריטניה הזהירה אנשי עסקים בריטיים מפעולה בהתנחלויות, ומשרד החוץ הישראלי יילל בתגובה שהיא לא מחילה את אותם התנאים על טיבט. הובאה לידיעתי התכתבות בין שורה של ישראלים בעלי שם – היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, מיכאל בן יאיר; יוסי שריד; אלכס ליבק; אברום בורג, ואחרים – ובין שר החוץ ההולנדי, בו קראו למשרד החוץ ההולנדי למנוע מהתנחלויות הטבות כלשהן כחלק מהסכם הסחר בין ישראל להולנד. משרד החוץ ההולנדי השיב ש"ממשלת הולנד תמשיך במדיניותה לשכנע חברות הולנדיות שלא ליצור קשרים כלכליים עם התנחלויות בגדה המערבית. השגרירות ההולנדית בתל אביב וגופי ממשלה הולנדיים אחרים לא יספקו שירותים לחברות כאלו. השגרירות ההולנדית בתל אביב מעדכנת חברות הולנדיות על האספקטים של החוק הבינלאומי של עשיית עסקים בשטחים הכבושים. מדיניות זו תיושם גם בהקשר של הפורום הביליטראלי עם ישראל בדצמבר 2013."

המשחק מתחיל להגמר, וכל מה שיש לאשליין נתניהו בכובעו הם שפנים מורעבים, מרוטי פרווה.

ועוד דבר אחד: ישראל החליטה שלא לשלוח אף נציג בכיר להלוויית נלסון מנדלה. כנראה הבינו במערכת ה-hasbara שנתניהו יהיה אסון טוטאלי ושהדבר היחיד שיהיה יותר גרוע ממנו הוא לשלוח את משת"פ האפרטהייד הוותיק, שמעון פרס. הלז לקה בשפעת דיפלומטית לרגל האירוע. נראה שבקרב אנשי ה-hasbara קלטו סוף סוף שיש רק קישור אחד אפשרי בין "ישראל" ו"אפרטהייד," ומקווים שם שאם נוריד ראש אולי אף אחד לא ישים לב. אני בספק אם האסטרטגיה הזו תעבוד. נו, לפחות לא נחלל את זכרו.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • צ.ל. "מחילה" ולא "מכילה".

  • מני

    האם בעבר האירופאים קנו תוצרת מהגדה ועתה החליטו להחרים אותה?

    ואם "יקבי אפרת" או "גבינות חוות גלעד"/ "ביצי חופש מיצהר" לא ימכרו בכמה עשרות מיליוני דולרים, לחו"ל, אז הם לא יפוצו ע"י הממשלה?

    בקיצור: חרם על תוצרת התנחלויות יזיז משהו בתהליך המדיני או במדיניות הישראלית?

    • מני, לא רחוק היום שבו אירופה תחרים את כל ישראל, לא רק את ההתנחלויות.

      • מני

        למה להערכתך היום הזה קרוב יותר מתמיד?

        • אני מניח שזה תהליך הדרגתי, התחיל בהתנחלויות וימשיך לכל ישראל.

    • ראובן

      זאת שאלה משנית. אמנם אני חסיד הפרגמטיות אבל מהטיעון הזה אפשר כבר להחרים את ישראל עד שתפסיק את הכיבוש.

      כנראה שהעניין הוא, ואחרי הכל מדובר באירופאים, בכסת"ח מוסרני.

    • אלכס ז.

      ברור שזה ישנה את המדיניות הישראלית, אבל לא בטוח שבכיוון שאתה רוצה.
      אף אחד בימין לא ישכח את זה שהממשלה הנוכחית שותקת ולפעמים אפילו משתפת פעולה עם החרמת ההתנחלויות והתוצאה תהיה נדידה ימינה.

      • חיליק

        אין הרבה הבדל, פרסונלי או אידיאולוגי, בין הממשלה הנוכחית והקודמת. בקדנציה הקודמת נתניהו התחייב לשתי מדינות ולשני עמים והקפיא את הבנייה בהתנחלויות (מן השפה ולחוץ, ובכל זאת). לא ממש היתה נדידה ימינה בבחירות האחרונות.

  • אור ברקת

    בסוף שלחו את אדלשטיין ואאל"ט גם את אלקין

    • בטטה

      עוד יותר גרוע שני מתנחלים ימניים קיצוניים . לפחות בתקופת האפרטהייד הם חיו ברוסיה ולא היו שותפים לבושה

      • גיל ב'

        למה בדיוק? ברה"מ שיתפה פעולה עם האפרטהייד לא פחות ואולי אפילו יותר מישראל.

        • כי הם לא היו פוליטיקאים בברה"מ.

  • אריאל

    'הנחת היסוד שכאשר ישראל טוענת שה"בטחון" שלה נפגע ' -חסר 'היא כנראה משקרת'

  • עדו

    " ממלט שסופק לישראל" צריך להיות 'מישראל'

  • עדו

    לא תאמין כמה ישראלים טוענים שההתנחלויות חיוניות לביטחון. נשמע לא הגיוני אבל עובדה.

    • Mobius Dumpling

      אתה צעיר, נכון? זאת היתה טענה מקובלת מאד עד שנות ה-90, שנשענה על ה"בטן הצרה" של מדינת ישראל, והיה בה איזשהו הגיון לפני הסכם השלום עם ירדן. אנשים המשיכו לחזור על המנטרה הזאת כמו תוכים גם אחרי שהיחסים עם ירדן התנרמלו והתברר שירדן כבר לא מהווה איום על ישראל.

      • עכשיו הם טוענים שהפלסטינים שנשארו שם רוצים להשמיד את ישראל, בין אם הם חלק מירדן ובין אם לא.

  • בנימין מור

    הטקסט הזה הוא קריאה חובה לכול ישראלי בעל מצפון. תודה, יוסי, על החדות והבהירות. אני מקווה שהטקסט יתורגם ויתפרסם ב-972.

  • חבר שלי מקנדה אומר שכלי התקשורת שם אומרים שזה היה faux pas רציני מצד נתניהו לא להגיע ללויה. הסברתי לו בדיוק למה הוא לא היה יוצא טוב במקרה ההפוך.

  • חיליק

    הנה אחד טרי מהתנור (וגם סוג של תשובה למני למעלה):
    http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.2186406

  • אבי

    1. יש כאן בלבול בין טקטיקה לאסטרטגיה.
    2. ברמה הטקטית, הנקודתית, שימוש במכונת השיקוף אכן מגביר את הביטחון ולא פוגע בו.
    3. ברמה האסטרטגית, לטווח הארוך, יצוא מעזה מחזק את שליטת החמאס שם ואת הסיכוי שבעתיד הרחוק הוא ישתלט גם על הגדה. זוהי פגיעה מובהקת בביטחון.
    4. אפשר כמובן לטעון שהמחיר ההומניטרי של מניעת היצוא אמור היה לגבור על הרצון למנוע פגיעה לטווח הארוך בביטחון. אבל זוהי טענה מוסרית, שאינה מפריכה את הקישור שעשה נתניהו.

    • איך מכונת השקוף שמקורה בהולנד והותקנה ע"י ישראל כדי להעביר סחורה שמיוצרת ע"י פלסטינים מהשורה מחזקת את החמא"ס?

      • אבי

        1. יצוא מעזה משפר את המצב הכלכלי בעזה.
        2. שיפור במצב הכלכלי בעזה מחזק את מי ששולט בעזה.

        • אבי

          3. דווקא מי שקוראים להחרים את היצוא מישראל או מההתנחלויות אינם יכולים להתכחש להיגיון הזה: פגיעה ביצוא משמעה פגיעה כלכלית ולכן גם החלשה פוליטית של שליטיו.
          4. דווקא למי שתומכים בתהליך השלום יש אינטרס חזק בהחלשת החמאס; אתו גם מרצ לא תוכל לחתום על הסכם.

  • ביטחון / עמוס קינן
    ==================
    הצעת שר האוצר: להגדיל את תקציב הבטחון הגלוי ב-5 מיליון ל"י. להקטין את תקציב הבטחון הסודי ב-5 מיליון ל"י. — בעתונים.

    זלמן המשוגע כותב לי:

    הוי, שאהבה נפשי! הנה היום אשפוך נפשי לפניך בענייני בטחון, כי אין בטחון מבלעדי הבטחון. ואין בטחון בלי בטחון. בטחון. בטחון.

    אמר ראש הבטחון ושר הממשלה: הבו לי ממשלה ואתן לכם בטחון. בטחון מסביב. מחוץ ומבית, משמיר ומשית.

    אני מסכים. אנו מוקפים אויבים, יש להגדיל את כל תקציבי הבטחון. אנו מוקפים אויבים בכל פינה. בכל מכונית יושב אויב, בן לגיס החמישי! בכל משרד יושב אויב, אויב המדינה והציבור והציונות מס' 1! (יש לבדוק בציציות של הקואליציה).

    האויב מתכונן לסיבוב השני: הוא דורש בכנסת להגדיל את תקציב הבטחון (מלחמה קרה עם גזוז ותסס). יש לשלוח את מיטב הנוער כנספחים של חיל הספר בפאריס!

    האדם הנכון במקומו הנכון. כל מי שנמצא במקומו סימן ששם מקומו. אני מציע להגדיל את התקציב הגלוי ב-10 מיליון ולהקטין את התקציב הסודי ב-10 מיליון. את ההפרש אפשר להוסיף לתקציב הבטחון.

    הי, אתם כולכם! למה התפוטרתם? אתם לא מרגישים שמחכים לכם? יש תקציב גם בשבילכם, בואו, אין דבר. רק שתהיו ילדים טובים. למען הבטחון.

    לא יודע על מה דברתי פה, זה בא מרוב בטחון. בטחון. בטחון.

    [מתוך הקובץ בשוטים ובעקרבים, מבחר טורי המדור "עוזי ושות'" שהתפרסם ב"הארץ" בין 1950 ל-1952]