אח"י תשובה
לפני כמה שנים נקט שר התשתיות הלאומיות, עוזי לנדאו, בעמדה פרדוקסלית: מצד אחד, הוא הודיע שישראל תגן על קידוחי הגז של הטייקון שומט החובות תשובה; מצד שני, הוא הודיע שהוא לא מסכים להגביר את התמלוגים שתשובה וחבר מרעיו צריכים לשלם עבור מה שאמור היה להיות גז ישראלי, שעליו ישראל התחייבה להגן.
העמדה הזו היא עכשיו עמדתה של ממשלת ישראל. בסוף השבוע התבשרנו, דרך המגזין הגרמני בילד, שישראל עומדת לרכוש מספר ספינות מגרמניה לצרכי הגנה על הרכוש של תשובה. על פי הידיעה של "הארץ", ישראל תרכוש ארבעה סטי"לים בכשלושה מיליארדי שקלים; על פי הידיעה בטמקא, המדובר בשתי משחתות, בעלות של כמיליארד יורו, שהם כיום כ-4.8 מיליארדי שקלים.
זה די הרבה כסף, ומשרד הבטחון כבר התחיל להודיע שהוא לא מתכוון לשלם את זה. על פי הידיעה של "הארץ," במשרד הבטחון דורשים שהכסף יגיע מתקציב נוסף, נפרד מתקציב הבטחון. משרד הבטחון בדרך כלל מקבל את שלו, אז זוכרים איך לאחרונה קיבל המשרד תוספת של 2.75 מיליארדים, כשביקש ארבעה וחצי מיליארדים? אז הנה מגיעים עוד.
על פי המתווה הסופי של ועדת ששינסקי, נתחיל לראות כסף מהמאגרים של תשובה עוד ארבע שנים בערך, כשהרווחים ממכירת הגז יגיעו לשני מיליארדים. כלומר, עד שנראה שני מיליארדים מהגז שלנו שהלך לתשובה, אנחנו נוציא שלושה מיליארדים לפחות, עם אופציה ל-4.8 מיליארדים. יופי של דיל, לא?
כאן המקום להזכיר שכאשר האוצר רצה לגרום לנו לקנות את הדיל המפוקפק עם תשובה, הוא מכר לנו את הלוקש שההוצאות על הגנת המתקנים תעלה לנו רק 20 מיליוני דולרים בשנה. לפני שנה, אם תסתכלו על הקישור של "כלכליסט" למעלה, כבר דיברו על הוצאות של כ-700 מיליוני דולרים, שאכן מגיעות בקירוב לכשלושה מיליארדי שקלים.
איך התנפחו הוצאות ההגנה פי 35 תוך שנה ומשהו? האם הסכנות לאסדות של תשובה התרבו פי 35, או שמא יש כאן משהו – שקר מכוון של האוצר על 20 מיליוני דולרים, שמשתלב עכשיו עם ניפוח מכוון של ההוצאות מצד חיל הים? קשה לראות הסבר סביר אחר. ואם עד כה טיפסנו מ-20 מיליוני דולרים ל-700 מיליוני דולרים למיליארד יורו, מותר להניח שבצה"ל ימצאו דרכים ממזריות אחרות להגדיל את ההוצאות עוד יותר בשנים הקרובות. בורות שומן מזהים שם מקילומטרים.
כל זה הוא כסף שנשפך החוצה: אם לא נקנה את הספינות הגרמניות, נקנה כנראה ספינות אמריקאיות. לישראל אין התשתית לבניית ספינות מלחמה – לא שאני חושב לרגע שצריכה להיות לה – וחיל הים רוצה את הספינות הללו במהירות. אומרים לנו שנסראללה חושב לתקוף את המתקנים. שזה יהיה נזק אסטרטגי.
נזק אסטרטגי למי? זה לא הגז שלנו יותר. הממשלה כבר אישרה במחטף מכירה של 40% ממנו לחו"ל – את אותם 40 האחוזים שרצה תשובה מלכתחילה – כשנציג משרד האוצר שאול מרידור אומר בדיון ש"היום אני אקנה גז ל-30 שנה? מה אני השתגעתי? אני יודע מה יהיה בעוד 30 שנה? אני לא יודע אם תהיה מדינה." אנחנו נקבל אחוזים בודדים מהגז, ואנחנו גם נשלם על ההגנה עליו.
ובמידת הצורך, גם נלחם, נהרוג ונמות עליו. לא רוצה. אם זה הגז של תשובה, אם הוא יכול למכור אותו לחו"ל כדי שיוכל לנפח כאן את מחירי האנרגיה, אז שהוא יהיה גם זה שיממן את ההגנה. לא רוצה לממן את ההגנה? כבד עליך? אין בעיה, תן את הגז בחזרה. אבל גם לא לקבל את רוב ההכנסות מהגז וגם לסחוב עלינו את ההוצאות להגנתו? למה מי מת?
אה, כן – כנראה איזה פראייר שיתנדב לשירות בחיל הים ויאמין שהוא עושה את זה למען הגנת המולדת, ושיעמוד בקו האש מול פראייר אחר, שיאמין בלהט קדוש שהוא עושה את זה למען האומה הלבנונית; שני פיונים שיעלו בלהבות התנגשות משותפת, שני אנשים שיהרגו זה את זה למען אנשים שיהיו רחוקים מאד משדה הקרב, אבל ידעו לגבות היטב את רווחיו: מי בדמים ומי בהון פוליטי.
ועוד דבר אחד: לפני כמה ימים קונן שר הבטחון, בוגי "משה" יעלון, על כך שהחמאס "יכול היה לקבל החלטה לגדל ולייצא תותים, ולא לייצר ולייצא רקטות וטילים". וראה זה פלא, היום למדנו על כך שיעלון מוכן להסתכסך עם מדינה אירופאית, הולנד, שתרמה מכשיר שיקוף מיוחד בעלות של מיליונים, ובלבד שלא להגדיל את היצוא מעזה. במשרד הבטחון טענו שהם רוצים לשמור על בידול בין הגדה והרצועה "מסיבות בטחוניות" – בדיוק הסיבות שהמכונה צפויה לפתור. כל הפשע והאיוולת של המדיניות הישראלית כלפי עזה, מגולמות בעוד שקר דמגוגי של המסוכן שבפוליטיקאים הישראלים. כנראה שבוגי בכל זאת מעדיף יצוא רקטות.
הערה מנהלתית: בימים האחרונים התקבלה תרומה בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורם.
(יוסי גורביץ)
ותזכורת – מי שהמליץ שהמדינה היא שתישא בעלויות ההגנה על אסדות הגז היה המטה לביטחון לאומי, בזמן שבראשו עמד יעקב עמידרור.
ולגמרי במקרה, אותו עמידרור שימש גם כיועץ לנובל אנרג'י, השותפה של תשובה בקידוחי הגז.
איזה תענוג לראות את כספי המסים שלנו עוברים מיד ליד בתוך החבורה המצחינה של הון-שלטון-וביטחון.
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3591327,00.html
http://www.themarker.com/dynamo/1.2054516
הכל שטויות במיץ, בלונים של משהב"ט שדורש תקציב. הסיפור על הסטילים הוא ישן, כל כמה חודשים חוזרים אליו, כנראה כשלמשהב"ט יש איזו דרישה אחרת מהאוצר.
אבל צריך לזכור שמדובר בבבל"ת: הצבא טוען שצריך להגן על אסדות בלב ים. אבל אין אסדות קבועות בלב ים, כי לא מקימים אסדות הפקה כשהעומק של המים הוא קילומטר וחצי. הבארות הן על קרקעית הים, וצינורות מוליכים את הגז לאסדת הפקה במרחק של 8-10 ק"מ מהחוף, שם עומק המים הוא "רק" 200 מטר. בתחום הזה, חיל הים בלאו הכי מפטרל ברמה שהוא דורש את האמצעים כדי להיות בה באזור הבארות. בבארות עצמן לא פשוט לפגוע, ולא צריך סטילים שיפטרלו מעליהן 24 שעות ביממה.
ההמידע הזה מהימן? אם כן, אולי מר יוסי גורביץ יוכל להוסיף אותו לכתבה. אבל בבקשה, סימוכין, אם תוכל.
אז למה תשובה לא מוחה על כך שנושאים את שם הגז שלו לשווא? אם זה בגלל שחיל הים כן הולך לאבטח את הגז שלו – אז "סתם אחד" טועה ומטעה. אם זה בגלל שהוא משתף פעולה עם השקרים של מערכת הביטחון – אז ההון-שילטון-עיתון עדיין משתינים עלינו בקשת, רק מכיוון אחר.
המידע הטכני די מהימן. צריך לקרוא קצת חומר, אבל אין וכנראה לא יהיו אסדות הפקה קבועות בלב ים. כמה קל לפגוע בצינורות בעומק קילומטר וחצי, זאת שאלה טובה. אם רוצים, בטח אפשר. אבל מדובר בסביבה עם תנאי לחץ גבוהים מאוד, בערך פי 150 מלחץ האוויר על פני הקרקע. רק כדי לסבר את האוזן, צוללת פועלת בעומקים של עד 300-400 מטר. בים יש זרמים, זה לא שאפשר להגיע עם ס"ג ולהפיל מטען של 50 קילו מעל הבאר ולצפות שהוא יפול בדיוק איפה שרוצים. וגם אם כן, כדי לפוצץ משהו בעומקים כאלה, ובתנאי לחץ כאלה, צריך ממש להתאמץ. שלא לדבר על כך שבשביל סיורים שוטפים באזור לא צריך סטי"ל, ובשביל לטפל באיום מיידי (ספינת אוייב) יש חיל אוויר שמגיע לשם בחמש דקות. בקיצור, אם רוצים לפגוע בגז, יש כנראה צווארי בקבוק הרבה יותר נוחים וקלים. מי שיש לו אמצעים לפגוע בבאר, יכול פשוט לטווח את האסדות (או מתקנים בחוף) מרחוק.
זה שחיל הים רוצה עוד סטי"לים, כי חיל הים המצרי הצטייד בשנים האחרונות, זה לא חדש. הגיוני שאם יהיו עוד סטי"לים, הם יסתובבו גם באזור הבארות. אבל זה לא אומר שהעלות האמיתית של ההגנה הזאת היא מה שהצבא דורש בשביל הסטי"לים.
אגב, לא בלתי סביר שהמדינה תאבטח במידה מסויימת את הגז. תקלה בבארות תעלה לכל המשק מיליארדים (בגלל שימוש בדלקים אחרים לתקופה מסויימת).
אז לשיטתך תשובה שותק בזמן שמערכת הביטחון עושה ספין על הגז שלו כדי לגזול על כספי ציבור? יפה, הון-שילטון-עיתון ממשיך לשדוד את אזרחי ישראל. היה שווה לתת את הגז לתשובה.
רק רגע – אולי עלות האבטחה הראשונית תקזז או תעלה על הרווח מהתמלוגים בשנה הראשונה או בשנייה, אבל מה עם השנים אחר כך? ומה עם הקשרים המדיניים שישראל תוכל ליצור, למשל, עם מדינות כמו סין בעקבות עסקאות ייצוא גז, קשרים שיכולים להוביל לעסקאות רווחיות אחרות ורווח אסטרטגי שלא יסולא בפז?
או קי. אז ישראל, מסיבותיה שלה, מעדיפה לייצא את הגז ולהפסיד כסף כדי להשיג קשרים טובים עם , נאמר, סין. למה תשובה צריך לגזור קופון?
אם כל המתקן היה בבעלות המדינה היה אפשר להתווכח על ההגיון הזה, כשהמדינה עושה שמיניות כדי להכניס לתשובה כסף לכיסים ההסבר של סין נראה די כתירוץ בדיעבד.
למרות כל הדמוניזציה שנוהגים לעשות לתשובה כאן ובכלי תקשורת דומים, הוא לא הולך ממש "לגזור קופון". אחרי שממשלת ישראל לוקחת את חלקה (מעל 50%, כן?) ישארו לו כמה אחוזים בודדים. זה לא מעט כשמדובר במיליארדים, אבל פי כמה וכמה פחות ממה שתקבל ממשלת ישראל.
בנוסף, תשובה לא לבד כאן, יש מלבדו עוד משקיעים קטנים (שגם מהם ממשלת ישראל לוקחת את אותו מס).
ולבסוף, אל תשכח שבזכות ההשקעה של (בין היתר) תשובה, הגז הזה יוצא בכלל מקרקעית הים. לא יודע מה איתך, מבחינתי זה הוגן לחלוטין שהוא לא יעבוד בחינם. חוץ מזה, ממשלת ישראל לא השקיעה שקל במיזם. היא משתתפת ברווחים בלי לשאת בסיכונים. אין עסקה טובה מזו.
וכמו שאמרו כבר מעלי, הדרישה למשחתות וההגנה על האסדות הגיעה מחיל הים ולא נובל אנרג'י. אני בטוח שנובל אנרג'י היתה יכולה להגן על האסדות (שלא נמצאות בשטח ישראל) במחיר נמוך הרבה יותר וללא עובדי כפיה.