החברים של ג'ורג'

עדי אוהבת את האח הגדול

מפלצת הספגטי המעופפת תעיד בי שלא רציתי לכתוב על יאיר לפיד השבוע. מאחז העיניים הזה הצליח לגרום לי, באשד השקרים והמילים המתקתקות הבלתי פוסק שלו, מה שלא הצליחו לגרום נתניהו, יעלון ונבלים אחרים במשך יותר מעשור: אני סובל מעייפת לפיד. אין לי כוח. התקריות מגיעות על בסיס יומי. נראה שהאיש החליט לנקוט בשיטה חדשנית ופשוט להתיש את העיתונאים שעוקבים אחריו בזרנוק עצום של הבל מעורב בשקרים. אמרתי, יעשו אחרים את המלאכה. סופשבוע, בנאדם, נקה קצת את הראש. כתוב משהו מהורהר יותר, מושקע יותר, מאשר עוד נבירה בטקסטים של השרלטן.

ואז הגיעה התועבה הזו הישר לתיבת הדואר שלי. די היה במשפט הראשון לפוצץ לי את הפיוזים. זה היה כל כך נורא שלקח לי זמן להגיע לשאר הטקסט.

נתחיל, ונעשה את זה מהר כדי להוציא את זה מהמערכת. "אז מה יש לי להגיד על פרשת הנגיד 2?
שמתברר שפרופסורים לכלכלה הם חבורה מאוד צבעונית ופרועה. אני מתגעגע כבר לאנשים סולידיים ויציבים כמו יצפאן ובראבא." הטקסט הזה הוא שילוב בין חוסר אחריות משווע ובין מה שהאנגלים מכנים glibness, חלקלקות לשון חנפה ומתחטאת. לפיד העמיד לתפקיד הנגיד שני מועמדים. באופן חסר תקדים, שניהם הסירו תוך זמן קצר את מועמדותם. על האחד, יעקב פרנקל, כבר כתבתי. השני, ליאו ליידרמן, הודיע אמש (ו') על פרישתו שלושה ימים לאחר המינוי – לאחר שיממה קודם לכן התפרסם שהוא נוהג לפקוד אסטרולוגים, וככל הנראה אחרי שאמיר אורן הגיע אליו עם שאלות באשר לתלונות על הטרדה מינית שהוגשו נגדו לוועדת טירקל. כאן המקום לשבח שוב את אורן, שתלה את הקרקפת השניה של מועמד לנגיד על חגורתו בתוך כשבוע. זה תפקידה של עיתונות.

לפיד ונתניהו שוב נתפסו עם המכנסיים למטה. שוב הם הגישו כמועמד אדם שבבדיקה מהירה התברר שיש לו שלדים בארון. שוב הם הוכיחו את עצמם כמי שלא ראויים למנות בכירים בישראל, משום שהם לא טורחים על עריכת הבדיקה הבסיסית – מה שמכונה באנגלית vetting – של המועמד. האחריות במקרה הזה היא ברובה על לפיד. הוא שר האוצר, אחרי הכל.

אז במקום לקחת אחריות – במקום לומר שהפעם הבאה תהיה רצינית יותר – הוא בוחר להתבדח על חשבונם של כלל הפרופסורים לכלכלה. יופי של עבודה, מוקיון. בפעם הבאה שתרצה לדבר עם פרופסור לכלכלה ולהציע לו את התפקיד, הוא יזכור היטב איזה סוג של גיבוי אתה עתיד לתת לו. עם שר כזה, הנבואה של לפיד תגשים את עצמה: אף אדם רציני לא ירצה את תפקיד הנגיד. לפיד הוכיח, בפעם המי יודע כמה, באיזו קלות ראש הוא נוהג בתפקיד האחראי שהוטל עליו. אבל, כמובן, לפיד לא מסוגל לקחת אחריות. הוא יצטרך לשם כך להודות בטעות ונרקיסיסט כמוהו פשוט לא בנוי לזה. אחריות? זה לאנשים אחרים.

אבל ההתבדחות על החשבון שהוא מגיש לציבור על חוסר הנסיון וחוסר הרצינות שלו היא עוד החלק הסביר בסטטוס של לפיד. החלק המקאברי באמת מגיע בהתייחסות להתנהלות שלו ושל חבר מרעיו לח"כ עדי קול.

כזכור, קול נמנעה בהצבעה על אחד הסעיפים של חוקי המשילות. לא הצביעה נגד, נמנעה. זה היה אחרי קמפיין נרחב, שכלל שליחת מסרונים מאנשים רבים – ביניהם הח"מ – בנסיון לשכנע אותה לא להצביע. בתגובה, היא בוזתה בפומבי בכך שאולצה לפרסם התנצלות בסגנון שהאסוציאציה הראשונה שהוא העלה היתה משפטי ראווה סובייטיים, שבהם הנאשם מודה בפומבי ב'שגיאותיו', ואחר כך הוטל עליה העונש המקובל על מפירי משמעת סיעתית.

בפני עצמו, העונש הזה היה סביר. סיעות צריכות לכפות לעתים משמעת וח"כים שיוצאים נגד עמדת מפלגתם צריכים לדעת שיהיה סוג של מחיר. הפגנת אומץ שאין בצידה מחיר היא הפגנת אומץ מפוקפקת למדי. בשילוב עם ההתנצלות, עם זאת, הענישה נראתה כמו בעיטה באדם כשהוא שוכב על הקרקע. עוד יש לציין – את ההערה הזו ראיתי בחשבון הפייסבוק של מיכאל בן יאיר, היועץ המשפטי לשעבר – שיש סתירה מובנית בין הרעיון של משמעת סיעתית ובין זה של העלאת אחוז החסימה. אם אתה אומר שאסור שיהיה מספר רב של סיעות, ושכל סיעה צריכה להיות בעצם אוהל גדול של אנשים שמחזיקים בעמדה קרובה אך לא בהכרח זהה, אי אפשר לכפות גם משמעת סיעתית. הדוגמא של המצדדים בשינוי שיטת הממשל היא ארה"ב ובריטניה; אבל שם, חלק מחברי הקונגרס והפרלמנט מצביעים נגד עמדת הסיעה שלהם בעקביות, והממשלה לוקחת זאת בחשבון. מה שלפיד רוצה הוא הגרוע מבין העולמות: סיעות גדולות שמורכבות מרובוטים שמצביעים על פי הוראת ראש המפלגה. זה סוג ייחודי למדי של דמוקרטיה פרלמנטרית.

מהסוג שעליו כתב מישהו ש"מה באמת מפחיד בליברמן? שהוא חושב שדמוקרטיה היא איזה נדנוד משעמם שמפריע לנהל את המדינה כמו שצריך. בעיניו, כל העסק מסובך מדי. צריך שניים שלושה אנשים שיגידו מה עושים, בלי כל ההטרדות של המערכת המשפטית, האופוזיציה או ארגונים חוץ פרלמנטריים. […] למה זה מסוכן? כי המחיר שהוא מבקש הוא שנסתום את הפה ונחשוב פחות." המישהו הזה היה אחד, יאיר לפיד, בתקופה שבה הוא עדיין נאלץ להעמיד פנים שאכפת לו מהבוחרים.

ואז בא הטקסט הבל ייאמן הבא: "כי באותו יום חמישי בערב, אחרי המהומה הגדולה, היינו כולנו – כל חברי הכנסת של "יש עתיד", כולל עדי קול כמובןעל המרפסת של הרב שי פירון ביישוב אורנית. החום בדיוק פג, ושתינו יין אדום ודיאט ספרייט, ודיברנו. שיחה ארוכה, אוהבת, פתוחה, עמוק לתוך הלילה. עדי הסבירה מה קרה לה, ואני דיברתי על כמה חשוב שלא נפתיע אחד את השני, והתחבקנו, ואמרנו שזה לא יקרה לנו שוב כי אנחנו אנשים שעובדים על עצמם ויודעים לבנות שפה אחרת וללמוד מטעויות. […] יש עוד אנשים ערכיים בפוליטיקה, גם במפלגות אחרות, אבל על כל ההישגים שלנו בחודשים האחרונים חתומה קודם כל היכולת לעבוד כקבוצה מחוייבת, כאגרוף קמוץ, כשלם הגדול מ-19 חלקיו." ההדגשה שלי. נעזוב את השמאלץ ונעבור לעיקר.

עדי הסבירה מה קרה לה. קרה לה משהו, אתם מבינים. איזה התקף. אולי היסטריה. אתם יודעים איך זה עם נשים. אנחנו לא מדברים על פרלמנטרית שדנה בינה ובין עצמה בשאלה כיצד תצביע, וקיבלה החלטה בניגוד לעמדת סיעתה. קרה לה משהו. זה לא תהליך תבוני, כי אחרי הכל שום מהלך תבוני לא יכול להביא אישה חזקה, עצמאית, שעשתה משהו בחיים לקבל החלטה ששונה מזו של יאיר לפיד. זה הרי לא יכול להיות. היקום יקרוס אם זה מה שיקרה.

עדי קול מניחה ליאיר לפיד להתנהל כלפיה כאילו היתה אשה מוכה והוא בעל מתעלל. זה לא רק עניינה: מלך שמחל על כבודו, אין כבודו מחול. עדי קול היא חברת כנסת בישראל בדיוק כמו יאיר לפיד. היא לא שפוטה שלו ולא שפחה שלו, היא לא צריכה לנקות אחריו ולא להכין לו קפה. אם היא חושבת שהוא טועה באופן חמור, זו חובתה כנבחרת ציבור להצביע נגד ההצעות שלו. היריקה המשולשת בפרצופה של עדי קול – ההתנצלות הכפויה, הענישה ואחר כך ה'הסבירה מה קרה לה' – איננה רק בפרצופה שלה: היא בפרצופנו-שלנו. ח"כ קול רשאית למחות את הרוק מפרצופה ולהעמיד פנים שזה גשם; לנו אסור לעשות זאת. אנחנו צריכים לזכור שיאיר לפיד הוא בריון, חלאן (*) וככל הנראה גם שובניסט. הוא לא היה מרשה לעצמו לכתוב כך כלפי עופר שלח, למשל. זה האחרון הצליח בחצי שנה לאבד את כל האשראי שצבר בשנים של עבודה קשה, במיוחד לאור התנהלותו בפרשה הזו. כל אחד מחברי "יש עתיד" שעבר לסדר היום ולא מחה על השפלתה הפומבית של חברת כנסת הוכיח בזאת שהוא לא ראוי לבחירה.

והתענוג הגדול ביותר שיש בהעברת חוק המשילות הוא שבקצב הנוכחי, "יש עתיד" תצטרף לגל החורבות ההיסטורי של מפלגות מרכז ולא תעבור את אחוז החסימה.

(*) חלאן – חלאה סדרתית, תרגום למונח האנגלי douchebag. מחדש המילה הוא הגאון זכותו תגן עלינו ירון רימר.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • אסף

    מסכים, ורציתי להוסיף בעניין "מה קרה לעדי":

    לח"כ עדי קול יש דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת קולומביה. סביר להניח שבסיעת "יש עתיד" היא בעלת ההבנה המעמיקה ביותר בחוקים ובמשמעותם. זה "מה שקרה לה".

  • שירה

    תענוג לקרוא!!!

  • אחד

    אתם יודעים שנושא העלאת אחוז החסימה, המשילות וכו' – כל זה מפורט במדויק במצע "יש עתיד" לבחירות האחרונות? מה זה אומר?
    או שיש אנשים שהצביעו להם בגלל/למרות זה, או שיש אנשים שהצביעו להם סתם בכלל בלי לקרוא וזה לא מעניין אותם.
    כך או כך הגורביצ'ים ימשיכו לנבוח, 2000 איש בפייסבוק יקטרו וליאיר לפיד ימשיך להיות מספר מנדטים דו ספרתי (לדאבוני הרב, אם במקרה משתמע אחרת)

    • ערן

      רוב המצביעים הישראליים ככלל לא טורחים לקרוא את מצע המפלגות. כמה מתומכי הליכוד יודעים שהמפלגה כלל לא פרסמה שום מצע כלכלי?

      כשלפיד התחיל את המרוץ לכנסת הלכתי לאסיפת בית שלו. לא ששקלתי להצביע לו, אבל רציתי לדעת עם מי יש לנו עסק. כשמסתכלים על האותיות הקטנות (והמאוד מוחבאות) אצלו או על איך הוא הולך ליישם רעיונות יפים לכאורה, מתגלה הבלוף.

      ובכלל, האיש קורא לעצמו עיתונאי ולא מאמין בפועל בחופש הדיבור. חוסם בפייסבוק כל מי שמביע דעה נגדו (אפילו חלבית למדי) או מתקן אותו בעובדות, משתיק דעות נגדו בתוך המפלגה וזה עוד בלי לדבר על חוק המשילות.

      ואנשים פה בארץ מטומטמים מספיק כדי להצביע לו שוב. עובדה שהם היו מטומטמים מספיק כדי לבחור את נתניהו בפעם השלישית.

    • ygurvitz

      מצע יש עתיד מדבר למעשה על אחוז חסימה של שישה אחוזים ועל אי אמון רק ברוב של 70 חברי כנסת. יאיר לפיד וכל חברי המפלגה הצביעו נגד המצע שלהם.

      http://yeshatid.org.il/wp-content/uploads/2013/02/yeshatid_platform.pdf

      אשר למספר הקוראים של הבלוג, אני שמח לבשר שמנתוני גוגל אנליטיקס עולה שהוא גבוה בטיפה יותר מפי עשרה מהנתון שציינת.

    • תומר

      הגורביצ'ים זה הזועביז החדש?

      • כנראה שכן. אין ברירע אלא להסיק זאת לוגית !!!!

  • אחד

    הכי חשוב שהיא יפה. זו הסיבה שיהיר ושליחו (או שמא שלחו) הביאו אותה למפלגה – שתהיה לאישה מוסר, דעה, תבונה או מחשבה? מה פתאום – קרה לה משהו. מיזוגניה לשמה.

  • עמית

    התפקיד של התקשורת הוא לא "לתלות קרקפות". הבעיה היא שכנראה יותר מדי "עיתונאים" חושבים כך באופן מוטעה, ולכן ישראל איבדה נגיד פוטנציאלי מצוין בדמותו של פרופ' ליידרמן. אמיר אורן נהג באופן לא עיתונאי בעליל, ובשוונג של פרשיית פרנקל הלך וקפץ כמוצא שלל רב על כל תלונה מרומזת ואלמונית שמשחירה את שמו של איש מקצוע בכיר. זו לא "עיתונאות טובה" זו עיתונאות צהובה ומלוכלכת.

    • anonymous moose

      נכון. הנוהג המקובל בישראל הוא שקודם כל בוחרים אדם למשרה, ואז כשהוא מסיים אותה מעלים אותו למשפט על השחיתויות שהוא עשה והעובדות שהוא הטריד. איך העז אמיר אורן לרתום כך את העגלה לפני הסוסים!

      • חנן

        +1

    • ראובן שביט

      אמיר אורן נהג כראוי, כמצופה ובאופן המעורר הערצה וקנאה. ראה את הכתבלבים החנפנים ששותקים או משתפים פעולה בסגידה עיוורת בענייני הכלכלה והבטחון. ראה גם את פרשת קצב שהיתה סוד גלוי עד שהתפוצצה(בעיקר בגלל כסילותו של הקצב).הגיע הזמן שנתחיל להקפיד לדרוש דרישות יתר גם מנבחרי הציבור וגם מפקידים בכירים ממונים.

      • עמית

        "באופן מעורר הערצה"? לא פחות?

        אמיר אורן, בצעד של עיתונאות גרועה, בסך הכל פרסם ללא ראיות, ללא תלונה וללא מתלוננת דיווח אלמוני ומרומז כנגד איש שלכל הדעות יש את קורות החיים הראויים כדי להתמנות לנגיד בנק ישראל. זה מקרה קלאסי שבו שיח ציבורי ברוטאלי גרם לאיש שרוצה לשמור על שמו הטוב לא להצטרף לשירות הציבורי.

        • אלכס ז.

          אם הטענות נגד הפרופ' הן שקריות אז המינימום שהייתי מצפה ממי שאמור להחזיק באחד התפקידים המשפיעים ביותר במדינה זה שהוא יעמוד על חפותו ויגלה אומץ. הוא לא עשה את זה. הוא התקפל תוך מספר שעות.

          מכאן מה שגילינו זה או שהפרופ' הוא עבריין מין או שהוא פחדן. לא הייתי רוצה לא את זה ולא את זה בתור נגיד ועל כך תודה לאמיר אורן!

        • אמת מארץ

          וואללה? ואולי מה שקרה כאן הוא שהיה משהו חמור בבנק בחו"ל שהושתק – והעיתונאי נהג כשורה?
          ואתה יודע מה, אם היתי חייב להמר – הייתי מהמר על הפאשרות השנייה

        • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

          אמיר אורן פרסם את האמת, ומה האמת? שהגיעו תלונות.
          להזכירך ליידרמן פרש לפני פרסום הכתבה, כשהופנו אליו שאלות שהוא לא היה מעוניין לענות עליהן.

    • כן, "תולים קרקפת" זה אכן מושג מצויין. חזרנו לימי האינקוויזיציה: מספיקה האשמה אנונימית אחת כדי לנטרל מועמד מצויין מבחינה מקצועית לתפקיד בכיר.

      • מני זהבי

        למה לנטרל? פה זה לא צה"ל.
        אילו חשב פרופ' ליידרמן שאין ממש בהאשמה הזאת, היה מתמודד אתה בוועדת טירקל, ובמקרה הצורך גם בבית המשפט.

      • ניר

        לא "תולים קרקפת" ולא נעליים. השמועות על נטיותיו האסטרולוגיות ו/או אחרות, פשטו אחרי (לא לפני) שליידרמן ניטרל את עצמו. לפני שעשה כן שמענו עליו רק שבחים בתקשורת.
        חוץ מזה מה שאלכס ז. אמר.

      • עמוס

        טלפונים אנונימיים תמיד יכולים להיות, וגם הדלפות לעיתונות. זו לא אינקוויזיציה. מי שלא מסוגל להתמודד עם זה שלא ילך לתפקיד ציבורי מראש ויחסוך מעצמו ומאיתנו את הברדק – הרי אלמלא היה פורש הועדה היתה יכולה להחליט או שלא להתייחס להודעות אנונימיות, או לבדוק את הנסיבות ולהחליט מה שתחליט. בשביל זה היא שם (והיה טוב אם היתה ועדה שמבררת עניינים כאלה קודם לפרסום) אם מישהו פורש רק בגלל פרסום אנונימי הבעיה היא שלו, לא של המערכת.

        חוץ מזה מה הציפייה שלך? שלא ידברו על שלדים בארון, או חשדות להם עד שהמינוי כבר עשוי וגמור? מהי בעיניך התנהלות תקינה?

      • אינקוויזיציה? לא פחות? וואלה. שמעתי שאתה נוטה להתלונן על התלהמות. העיתונות עשתה את תפקידה – הציפה תלונות על המועמדים עוד קודם שהם נבחרו, לא שלושה חודשים אחר כך.

        • כרגיל, הכל הוא עניין של מינון. זה לא שחור ולבן. כמובן שצריך לבדוק את העבר והרקע של מועמדים לתפקידים בכירים. מצד שני, לא צריך לנפח כל האשמה אנונימית וחסרת ביסוס. במקרה של פרנקל, היתה הצדקה לקמפיין התקשורתי. במקרה של ליידרמן, מדובר בהאשמה אנונימית לחלוטין, ללא מתלוננת, ללא הוכחות וללא ביסוס.

          זו גם שטות, לדעתי, לומר שליידרמן היה צריך להתמודד עם ההאשמות. התקשורת יכולה להפוך אדם לעפר ואפר, בין אם הוא אשם ובין אם הוא חף מפשע, ויש די אנשים טובים שיחשבו שהם לא מסוגלים להתמודד עם הבלגן הזה. ההפסד, בסופו של דבר, הוא לא של ליידרמן, הוא שלנו. בסוף אף כלכלן בעל שם לא ירצה את התפקיד, ונאלץ להסתפק בפקיד בינוני.

          יש שיאמרו, אני משער, שבארצות הברית הבדיקות אפילו יותר מחמירות וההשפלה הציבורית יותר גדולה, ובכל זאת אנשים מעמידים את עצמם לתפקידים בכירים. אבל בארצות הברית תנאי השירות יותר טובים לאין ערוך מאשר בשירות המדינה הישראלי.

          ולבסוף, אי אפשר לצאת פטור בלא כלום מהביטוי הגועלי "קרקפות" שנעשה בו שימוש בפוסט הזה. נראה שהוא מבטא היטב את המנטליות של לוחמי הצדק מטעם עצמם, ומאידך זיל גמור.

          • בארשבעי

            זה אולי לא מקרי שכל החברים הניאו-ליברלים וחסידי הצנע של נתניהו מתגלים גם כמטרידים ועבריינים על הדרך.

            קרנית פלוג היא כלכלנית בעלת שם, מועמדת לא רעה בכלל לתפקיד, איש לא חושד בה בכלום, אבל מה לעשות שהיא ערכה מחקרים על העוני בישראל, ולכן סביר שתנהיג את בנק ישראל באופן עצמאי ולפי תפיסת עולמה הכלכלית. לכן צריך לרמוז שהיא לא בעלת שם ולא רצינית, ושאם היא רוצה את התפקיד בכל זאת, אז היא "בסוף אף אחד".

            • אלכס ז.

              אני מתחיל לחשוד שזה קשור גם לכך שד"ר פלוג היא אישה.

            • אז איך אתה יכול להסביר את העובדה שלפיד דווקא תמך בקרנית פלוג מההתחלה? אה, אולי הוא לא הדמון שמתואר כאן, אופס…

              • מני זהבי

                דמון? הצחקת אותי.
                יותר בכיוון של מפורסתם, אגו-מנייק וטמבל.
                דרך אגב, הכישור העיקרי כנראה שיש ללפיד הוא יכולת להיראות טוב בתקשורת. לאור האהדה הגלויה יותר ויותר לקרנית פלוג בתקשורת, סביר להניח שלפיד ינסה שוב לקדם את מועמדותה. אם יצליח, הוא גם יכניס מכה לביבי. זאת אומרת, אם לפיד לא איבד את שארית כישוריו עם הכניסה לממשלה.

          • נתן

            מחר אני אכנס לסופר ,אקח שוקו ולחמניה ואצא החוצה בלי לשלם, אם יתפסו אותי אני אגיד שמיהרתי לעבודה וביקשתי מחבר לשלם.
            ברור שיאמינו לי. מה לא???

    • נטליה

      תפקיד ציבורי נושא עמו אחריות אדירה. נגיד בנק חורץ את גורלם של רבים בהחלטות יומיומיות. מן הראוי שהתקשורת תבקר את המועמדים אנושות. ההתיחסות לנושא לא צריכה להיות פרסונלית, אלא לדמיין מועמדים ראויים רבים עד מאוד, מין טור ארוך של פרופסורים ופרופסוריות לכלכלה עם ניסיון פרקטי בתעתועי השוק, שצריך מביניהם לבחור את הטוב ביותר, ואם מי שנבחר מתגלה כבעייתי, הולכים לבא אחריו ולא קרה שום דבר. הגישה הפרסונלית, כאילו מודבר במצא שיש רק בשניים שלושה אנשים שיכולים לעשות את זה, ואנחנו צריכים לסגוד להם ולקבל את שטויותיהם כי זה מה יש, היא בעייתית. לא לחינם יש ועדות ומנגנונים שכל תפקידם הוא למנוע מאנשים עם שלדים בארונותיהם להגיע לתפקידים קובעים שמשפיעים, שוב, על חייהם של מיליונים, ולא לחינם אנשים שנחשדים בחטאים עפעס בעייתיים מתפטרים מתפקידם הציבורי (אלא אם הם ליברמן), ואז הטור מתקדם צעד אחד, ונכנס חליפם/סגנם, לא קרה שום דבר. זה מנגנון רב זרועות. אם נהיה תלויים באדם אחד, אבוי לנו.

      • האח קרמזוב

        בדיוק את אותו דבר נוהגים לומר גם על פרשיות בצה"ל. "אם זה וזה יעזוב, לא יישארו קצינים מוכשרים". וראה זה פלא, כל שנה (סביב יום העצמאות בעיקר) העיתונים מתמלאים בכתבות על הקצין הלוהט התורן. או במילים אחרות, אין איש שאין לו מחליף.

    • אורה שמש

      לעמית: נגיד שנועץ באסטרולוגים הוא טיפש. זה אמפירי שבאסטרלוגיה אין אמפיריות אז נגיד ואסטרלוגיה לא הולך ביחד. ולגבי התקשורת אין לה תפקיד אלא זה שהיא תופרת לעצמה וגם זה אמפירי. מי שרוצה תקשורת אחראית – שיקים אחת. כרגע יש תקשורת עמוסת בהטיות במקרה הטוב ובשקרים נטו במקרה הפחות טוב. אז תליית קרקפות היא הרע במיעוטו במקרה של פרנקל ושל ליידרמן תליית קרקפות היא הטוב שבטוב כי לא נאמר כאן אף לא דבר שקר אחד קטן על ידי התקשורת – לשם שינוי. על מה תלונתך? שהגנב לא נהיה נגיד? שההזוי בכוכבים לא נהיה נגיד? איפה הבעיה שלך?

      • מה הקטע עם האסטרולוגיה? זו אמונה, ורבים מאלו שמאמינים בה לא מערבבים אותה עם עבודתם המדעית. תיכף יגיעו נאורים למיניהם ויאמרו גם שמי שמאמין באלוהים וחובש כיפה אינו ראוי להיות נגיד. אכן, אינקוויזיציה חילונית ליברלית לתפארת.

        • נתן

          אסטורלוגיה זה לא אמונה.

          אסטרולוגיה היא רמאות שמתחזה למדע.

          • מה ההבדל בין זה לבין התייעצות עם רבנים, למשל? גם אני לא הייתי רוצה נגיד שמתייעץ עם רבנים או אסטרולוגים בנוגע לגובה הריבית, אבל אם הוא מתייעץ איתם בנוגע לחייו הפרטיים, זה אך ורק עניינו.

            • חנן

              דני אורבך ומלחמתו באנשי הקש. מישהו אמר שנגיד לא יכול להיות חובש כיפה?

              הבעיה עם אסטרולוגיה היא שבניגוד ל"אמונה", אסטרולוגיה מתיימרת לחזות את העתיד בצורה זו או אחרת.

              זה כל-כך טריביאלי שקשה לי להאמין שאני כותב את זה לאדם במסלול אקדמי.

            • נתן

              יש בעיה גם עם התיעצות עם רבנים. דנקנר ובן דב התיעצו עם הרב פינטו וקברו את כספי הפנסיה של כולנו.

              ברור שגם חשיבה רציונלית שמתבססת על עובדות לא יכולה להיות חסינה מטעויות וכישלונות , אבל עדיין היא עדיפה על החלטות שמתקבלות על סמך בוקי וסרוקי – דרך אגב גם מבחינת היהדות(לפחות הזרם הליטאי) כל תופעת ה"בבות" למינהם היא עבודת כוכבים ןמזלות.

              • עדו

                +1

              • לנה

                +1

                אם הקשר בין האדם לבין המציאות רופף משהו בתחום ספציפי בחייו הפרטיים, זה לא אומר שכך יהיה גם בתחום הקריירה, אבל זה מחשיד, וזה לא בלתי-רלוונטי.

        • תלוי איזו אמונה יהודית. ליטאים או סתם כאלה שחושבים שאלוהים נמצא מחוץ לעולם ולא מרבה להתערב בו, זה דבר אחד. פסיכים קבליים שחושבים שאם הם ישחטו עז בדרך הנכונה הם יאלצו את אלוהים לעשות את מה שהם רוצים, זה כבר סיפור אחר לגמרי.

          • מני זהבי

            אם תגיד ל"ליטאי" מצוי, כזה שלובש כובע שחור ולומד בכולל בבני ברק ולא כזה שנוסע מווילנא ללונדון כדי להרוויח קצת מצלצלים, "שאלוהים נמצא מחוץ לעולם ולא מרבה להתערב בו" — הוא כנראה יחשוב שאתה כופר.

  • ראובן

    פוסט מצויין. רק שטעית בפירוש למשפט של לפיד בעניין יצפאן ובראבא.

    כשלפיד כתב את זה הוא לא התכוון להגיד שהוא באמת חושב שפרופסורים לכלכלה הם חבורה צבעונית ופרועה אלא שהאנשים עליהם הוא כבר אמר בסיום פרשת פרנקל ש"לכל מי שיש לו מקלדת מותר ללכלך להכפיש ולכתוב עליו דברים איומים" הופכים אותם לכאלו ללא עוול בכפם.

    • ראובן שביט

      הג'לפיד בדיוק כמו אביו המנוח חושבים שההנהגה על המדינה באה אליהם בזכות אבות, האזרחים הם נתינים שאמורים להשתחוות על עצם העובדה שחיים במדינה דמוקרטית ולעתים החוק ו/או הפסיקה הינם המלצות בלבד.

    • עדו

      מנין לך לדעת למה התכוון לפיד? כלומר, אולי אתה צודק אבל אם הוא לא כתב את זה בפירוש אז מנין לך ?

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

        זה די ברור שזו הכוונה. יוסי החמיץ בחלק הזה, לא נורא.

        • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

          די ברור לי שאתה טועה, השאלה היא אם אפשר להסתמך על די ברור.

          • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

            "גם אני שמאלני וליברלי העוקב אחר קריסתה של ישראל ואין לי חוש הומור"?

  • מני זהבי

    מה שכתבת על עדי קול ועל יאיר לפיד הוא נכון לחלוטין.
    בעניין "חוק המשילות", יש להעיר שני דברים:

    1) החוק הזה מבטא בלבול הולך וגובר בין פוליטיקה לניהול. בפוליטיקה, אנשים אמורים להביא לידי ביטוי את השקפת העולם שלהם על איך המדינה שלהם צריכה להיראות, ולהגיע לפשרות מעשיות בין השקפות העולם במידה וירצו בכך (הם אינם חייבים; אין שום גנאי בלהיות אופוזיציה, ולו אופוזיציה נצחית). בניהול, אנשים אמורים לעסוק באיך להתנהג על-מנת לחסוך עלויות, לנקוט צעדי ייעול באופן מהיר, ולצבור הון (בד"כ הון כספי, אם כי לא תמיד). בחיים יש מקום לשני הדברים, אבל הבלבול ביניהם מסוכן. הבלבול הזה, דרך אגב, אינו ייחודי לישראל. הוא משתלט על מדינות המערב זה כעשרים שנה. פוקויאמה קרא לכך קץ ההיסטוריה.

    2) מבחינה מעשית, מה שהכי מסקרן בנוגע לחוק המשילות הוא ההתנהגות של סיעת "התנועה". בבחירות האחרונות היא קיבלה כ-5% מכלל הקולות, אבל הח"כים שלה צריכים להיות אופטימיסטים חסרי תקנה כדי להתעלם מהסיכוי הסביר שבבחירות הבאות היא תאבד יותר מ-20% מהקולות שניתנו לה ולא תוכל להיכנס לכנסת תחת החוק החדש. לכן, הצבעה בעד החוק עבור הח"כים של "התנועה" היא סוג של התאבדות פוליטית. אולי הם הצביעו בעד בקריאה הראשונה מתוך שיקולים טקטיים כאלה ואחרים, אבל ספק רב אם הם יעשו את אותו דבר בקריאה השנייה והשלישית. ובלי תמיכת "התנועה", החוק הזה לא יעבור.

  • לי הפריעה יותר השורה האחרונה, 'עדי קול ביקשה ממני למסור ד"ש'.

    היא הרי לא ביקשה, ושוב יאיר לפיד מוכיח שהחלק הכי חשוב מבחינתו בטקסט הוא שיישמע נחמד.
    אין לו קשר לעובדות, כי הטקסט של יאיר לפיד לא עובדתי, הוא אסטתי.

    • צח

      מסכים בנוגע להיות השורה האחרונה האקורד הצורם ביותר בגיבוב המילים של לפיד, אלא שלדעתי היא נשמעת נחמד בדיוק כמו ש"אמאשך ביקשה ממני למסור ד"ש" נשמע נחמד.

      • מודי תולשששש

        +1

    • מאיר

      בדיוק. אסתטיקה ופופוליזם, התשתית של הפשיזם. נדמה לי שהראשון שדיבר על "משילות" היה מוסוליני.

  • אירית

    לדעתי צריך לוותר על חברי המפלגות בכנסת. לכל מפלגה צריך לניות ח"כ אחד עם זכות הצבעה לפי כמות המנדטים לה זכתה המפלגה. מי צריך את כל השאר בכלל? פארסה דמוקרטית ותו לא.

  • יותם

    תיקון קטן: על פי חוק בנק ישראל, בחירתו של הנגיד היא זכותו הבלעדית של ראש הממשלה. שר האוצר (או כל אחד או אחת אחרים) יכולים לחוות את דעתם ולייעץ, אבל בסופו של דבר – ראש ההממשלה הוא זה שבוחר נגיד.

  • אלעד דקר

    כל מה שגורביץ' כתב על השוביניזם של לפיד הוא נכון.
    אבל אחרי שקראתי בלינק שגורביץ' הביא את המצע של "יש עתיד" הגעתי למסקנה שאכן היה מקום להתנצלות של חה"כ קול.
    וכמובן לא בגלל שהיא הפרה משמעת סיעתית (זו זכותה), אלא בגלל שהמצע של "יש עתיד" במפורש מצהיר על אחוז חסימה של 6%. אז עם קול לא סיכמה לפני הבחירות עם ההנהגה של "יש עתיד" (שהיא כנראה יאיר לפיד לבדו) על זה שבנושא הזה יהיה לה חופש הצבעה, אז באמת יש לה על מה להתנצל.

    • בארשבעי

      סדר צריך להיות. קודם שלפיד עצמו יעמוד על עמוד הקלון ויתנצל בדמעות על כל אחת ואחת מהבטחות הבחירות במצע ובמקומות אחרים שהוא עשה מהן בדיחה, ואז נגיע לעדי קול.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    עופר שלח – באמת סיפור עצוב. איך אף אחד לא שואל אותו מה קרה?

  • בעקבות האמור לעיל הצעתי את עצמי לתפקיד נגיד בנק ישראל, אולם נעניתי בשלילה. פרטים כאן:
    http://wp.me/p3A2Ei-4r

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    ואולי מישהו יריץ את אביה ספיבק לתפקיד? מזוהה עם המחאה החברתית והיה המשנה לנגיד, כך שמי שעושה כאילו אכפת לו מהחברה לא יכול לטעון שהוא לא מומחה.

  • רישום

    יש לך בעיה באתר במחלקת "רישום לפוסטים" מה שחוזר עם רישום המייל שלי הוא "ERROR 404 לא נמצא הדף"
    לטיפולך הזריז…

  • יוסי

    מיהו ישראלי בעיני?

    מי שכבר לא קונה את השטיקים של יאיר לפיד.

  • יוני רוזנשיין

    ניטפוק קטן: מכיוון שההצבעה הספציפית הזו לא הוכרעה על ידי רוב רגיל אלא על ידי לפחות 61 קולות בעד, אין הבדל, מתמטית, בין קול נמנע/חסר לקול נגד. לכן הגיוני שהיחס שעדי תקבל יהיה יחס של מי שהצביע נגד, ולא של מי שנמנע. (לא שאני מצדיק את היחס שהיא קיבלה – אני מסכים עם שאר הפוסט שלך.)

  • אינגסוק

    אני היחיד שהטקסט של הפגישה בבית של פירון נשמע לו כמו פגישה של כת?

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

      נשמע יותר כמו שקר.

      • יאיר

        יותר כמו פגישה של כנופית עבריינים.
        האם שמתם לב לדמיון המוזר בין המצע של לפיד לזה של המפלגה ההונגרית הפשיסטית ז'וביק?

        • זליג

          לינק (עדיף לא בהונגרית) או שזה לא קרה.

        • מודי תולשששש

          כמה מקוראי הבלוג לדעתך קראו את מצע המפלגה ההונגרית הפשיסטית ז'וביק?

  • אורן ההונגרי מלונדון

    מורה לאזרחות שאל את לפיד את מה שמיכאל בן יאיר הזכיר וזה, לא יאמן, מה שקרה:
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4413542,00.html

    • מודי תולשששש

      המורה לאזרחות, ארנון בן יאיר, הוא קרוב של מיכאל? או שגורביץ התבלבל?

  • מודי תולשששש

    בסוף אף כלכלן בעל שם לא ירצה את התפקיד.

    וטוב שכך. כלכלן בעל שם עבד, עובד ויעבוד עבור טייקונים. אני מעדיף פקיד אפור וישר שאין לו שום סיכוי למצוא עבודה אצל עופר או דנקנר.

    • כלכלן בעל שם עבד, עובד ויעבוד עבור טייקונים.

      כולם? גם, למשל, שטיגליץ?

  • Pingback: ספארטה או סילי-קון ואדי? | החברים של ג'ורג'()