מאחז העיניים
זוכרים איך לפני שנה תבעה דפני ליף שנתניהו ינהל משא ומתן פומבי עם המוחים, מול המצלמות? זוכרים איך כל המומחים לעגו לה ואמרו שהשתן עלה לה לראש, מי היא שתעלה דרישות כאלה?
זה היה לפני שנה בערך. עכשיו אנחנו למדים שנתניהו הורה לגנוז את הפרוטוקולים של דו"ח טרכנטנברג, הוועדה שהקים לשם הסחת דעת. בשעתו הוועדה התגאתה בפתיחות ובשקיפות שלה; עכשיו הדו"ח שלה נעול למשך 15 שנה לפחות. למה? זה הדו"ח שלנו. אנחנו שילמנו עליו. הוא רכוש הציבור. אם היו שם דברים חשאיים בתחום הבטחון, מילא, אפשר היה לקבל את הרעיון שצריך לגנוז אותם, אבל זה דו"ח שעוסק בהתנהלות כלכלית עתידית רצויה, לא בסודות של מפעל הטקסטיל בדימונה. אז למה הוא נגנז? כנראה שנאמרו שם דברים לא מחמיאים על החשיבה הכלכלית של נתניהו, ועל התנהלות האוצר. על כל פנים, נתניהו לא רוצה שתדעו מה כתוב שם. אז, בראיה של שנה, מי יצא הטמבל?
נתניהו מחזיק בתפיסה של כלכלת וודו, שאומרת שאם רק נוריד את המסים על העשירים והחברות, ואם לא נפריע להן לעשות את מה שהן עושות, ההכנסות ממסים יזנקו בדרך פלא – כי לעשירים יהיה אינטרס ליצור יותר כדי להכניס יותר, עכשיו שהמסים ירדו והחסמים הביורוקרטים הוסרו – ולכולנו יהיה טוב יותר. כלומר, התפיסה הזו אומרת שצריך להוריד מסים כדי לקבל יותר מסים. אם זה נשמע לך הגיוני, כנראה שאתה, כמו נתניהו, חסיד שוטה של מילטון פרידמן.
במולדת הרוחנית של נתניהו, ארה"ב, כבר ניסו את זה. ג'ורג' וו. בוש קיבל מביל קלינטון קופה עם עודף. הוא מיהר להוריד מסים, במיוחד על חברות ועשירים, והתוצאה היתה שהוא מסר לאובמה גרעון קשה. זה היה ידוע כבר בסוף 2008. נתניהו העדיף שלא ללמוד את הלקח. פקידי האוצר (!) הפצירו בו להפסיק את ה"רפורמות" שלו, שמקצצות מסי חברות ואת מס ההכנסה על העשירים, והזהירו אותו שיווצר גרעון, והוא אמר להם בתגובה ש"אתם מבקשים ממני להמיר את דתי."
התוצאה, כמובן, היתה גרעון. המלצות ועדת טרכטנברג, מזכיר לנו שאול אמסטרדמסקי, היו מאוזנות תקציבית: הן נשענו, בין השאר, על קיצוץ בתקציב מערכת הבטחון. נתניהו העדיף להגדיל את תקציב הבטחון (ורק מפלצת הספגטי המעופפת יודעת למה). היום אישרה הכנסת את חוק הכפלת יעד הגרעון כמו חותמת גומי טובה, כמעט בלי דיון על נושא קריטי; אבל לגמרי לא סביר שהגרעון אכן יעצור בשלושה אחוזים. כלכלנים אומרים שבמקרה הטוב ביותר, הוא יגיע ל-3.7%, ובמקרה קשה במיוחד – כמו שובו של המשבר הכלכלי העולמי; שמעתם על מה שקורה בספרד, נכון? אפילו דירוג האשראי של גרמניה (!) בסכנה – הוא יכול להגיע ל-8.1%. רמות של ספרד ויוון.
כדי לסתום את החור בתקציב, העדיפו נערי האוצר ונתניהו – להוציא שלוש השנים של אולמרט, נזכיר, הוא היה בעמדת שליטה כלכלית בעשור האחרון – להעלות את המסים העקיפים. כלומר, לפגוע יותר במי שהכנסתם נמוכה יותר. זוכרים את החברות עם הרווחים הכלואים, ואת הטבת המס הפנטסטית שהעניקה להן ממשלת נתניהו? עכשיו חשפה זהבה גלאון שהן משלמות הרבה פחות מס ממה שנטען שהן משלמות. האוצר טען שהן שילמו 7.9%, אבל היום הודה סגן שר האוצר שהן שילמו רק 3.3% מס חברות, כלומר פחות מחצי מהשקר הקודם שלו ובערך שביעית ממה שמשלמות חברות רגילות. אם הן היו משלמות את המס שהן אמורות היו לשלם, לא היה גרעון.
אז מה קרה כאן, בעצם? נתניהו ביצע חלוקה מחדש של הרכוש. הוא העביר עושר מידיהם של אנשים עובדים לידיהם של תאגידי ענק. הוא העניק להם, פעם אחר פעם, הטבות מס – שמי שמשלם עליהם הם אנחנו. אין ארוחות חינם, שב ואמר אתמול נתניהו – בחוצפה נדירה; נזכיר שהוא דווקא לא נוהג לשלם על ארוחות – ואכן, אין: אנחנו אלה שמממנים את ארוחות הפאר שנתניהו מגיש לתאגידים ולעשירים.
בעוד שהמסים על התאגידים והעשירים ירדו, האוצר מתכנן להעלות מסים ולקצץ בתקציב. הביטוי "קיצוץ בתקציב" הוא שם קוד לקיצוץ השירותים לאזרח. כלומר, כדי שלחברים של נתניהו יהיה טוב יותר, לכם יהיה רע יותר. מערכת הבריאות על סף קריסה? התחבורה הציבורית מזכירה את זו של טשקנט? זה בסדר, התנחמו בכך שלתשובה, אריסון, בן דב והנוכלים האחרים יהיה טוב יותר.
כאן המקום להזכיר שוב: מעמד הביניים בישראל קורס. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפיצה כל חודש את השכר הממוצע במשק – נתון שאין לו שום משמעות לאדם הממוצע. הנתון האחרון עמד על שכר ממוצע של 8,881 ₪ בחודש – אבל הלמ"ס בעצמה מודה ש-65% מהאוכלוסיה נמצאים מתחת ל"ממוצע" הזה. הלמ"ס לא מספקת את הנתון הקריטי הרבה יותר, השכר החציוני; בדה מרקר ביררו אותו. הוא עומד על כ-6,000 ₪ ברוטו. 75% מהעובדים במשק מקבלים פחות מ-10,243 ₪ בחודש; מחציתם מקבלים פחות מ-5,812 ₪ בחודש; 25% מקבלים פחות מ-3,451 ₪ לחודש – שזה כבר פחות משכר המינימום. זה שמשרד האוצר, שמסרב בעקביות להגדיל את מספר הפקחים של משרד התמ"ס, מתעקש לא לאכוף.
למה הנתון של 10,243 ₪? כי זה הקצה העליון של מעמד הביניים בישראל. הקצה התחתון הוא הכנסה של 3,451 ₪. אין בפועל מעמד ביניים בישראל; הוא קרוב הרבה יותר למעמד התחתון מאשר למעמד העליון. השכר הממוצע והחציוני עלה בשנתיים האחרונות ב-2.8% בלבד. מחירי המזון, הדיור והמחיה זינקו הרבה, הרבה יותר. וחברות המזון כבר מדברות על גל העלאה נוסף במחירי המזון אחרי החגים.
אלו תוצאות המדיניות של האיש שהעיתונות הישראלית העדיפה לכנות "קוסם כלכלי." הוא לא קוסם, הוא מאחז עיניים. ההצלחה היחידה של נתניהו בתחום הכלכלי היא לשכנע את הציבור שהוא מבין בו, ולסמוך עליו.
הציבור מטומטם, ולכן הציבור ישלם. אנחנו משלמים מחיר גבוה מאד עבור חשיפת אי ההבנה של נתניהו בכלכלה. שילמנו את דמי הלימוד; אבוי לנו אם נניח לאיש הזה להמשיך ולקבוע את גורלנו גם אחרי הבחירות הבאות. הוא חייב ללכת.
(יוסי גורביץ)
תודה.
בכיף.
כן, בדיוק כך.
אך אין מה לדאוג, נתניהו ושטייניץ לא יציתו את עצמם, כי הרי אדם מקבל "מה שמגיע לו".
"הוא חייב ללכת" – ומי יכהן בממשלה במקומו?
מי יחזור אל הואקום האדיר שנוצר (יותר נכון, שיצרו במכוון) במגעים עם הרשות הפלסטינית?
מי יחזור אל הואקום האדיר שנוצר (ושוב, חוזר על עצמי…) בתקצוב ותחזוקת המערכות הציבוריות של הבריאות והרווחה?
החלופות לכך נראות במקרה הטוב לא מספיקות (יחימוביץ'?) ובמקרה הרע מפחידות (ליברמן? רדיקלים מתוך הליכוד? רדיקלים ממפלגות ימין אחרות?)
אני כבר לא בטוח שיש עוד עתיד לישראל דמוקרטית ושפויה, נראה לי שכבר נגרם נזק בלתי-הפיך. גם הקולות של הדור הצעיר היום מעוררות פחד ואימה, נדמה שמסמנות רק המשך מגמה מתחזקת של ימין רדיקלי במוסדות השלטון.
מי יחליף אותו?
חתול רחוב יחליף אותו. תינוק בן יומיים יחליף אותו. אבן על הקיר תחליף אותו.
וכל אחד ואחד מהם יעשה פחות נזק ממה שהאיש הזה עשה. ואני לא מדברת על החיים שהוא הרס, הנזקים האנושיים חסרי התקנה, וחיסול זכותנו המוסרית להתקיים באזור שלא רוצה אותנו בתוכו.
לצערי המציאות נבחנת לפי הראיות בשטח. והראיות מעידות על כך שאין לו חלופה משכנעת בעיני רוב ציבור בעל זכות הבחירה במערכה הבאה (תוך 1-3 שנים מהיום).
יחימוביץ' היא ה"רע במיעוטו" אך סקרים שונים בלתי-תלויים לא מראים אפילו פער נסבל בין השניים. בהינתן כך שלא יקרה איזה משהו בלתי-צפוי שירעיד את המפה הגאופוליטית, נתניהו צפוי להישאר איתנו לקדנציה נוספת אחת לפחות. אולי מוטב לנו להשקיע את המאמצים לא בקריאות להחלפתו אלא בהפעלת לחצים עד כדי שכנוע בשינויי מדיניות של ממשלתו.
גיל אתה גולם ,הבעיה היא שרוב הציבור בישראל גלמים ובגלל זה אנחנו תקועים עם אנשים לא ראויים בלשון המעטה בשלטון
צריך רק את האומץ לשנות
זה מספיק.
אתה מאמין שנגיע ליום שבו בני עשירים יחטפו לצרכי מיקוח ואז נדע כמה הטייקונים מוכנים לשלם?
איפה הגליוטינה שהוצבה ברוטשילד ?
"נתניהו מחזיק בתפיסה של כלכלת וודו, שאומרת שאם רק נוריד את המסים על העשירים והחברות, ואם לא נפריע להן לעשות את מה שהן עושות, ההכנסות ממסים יזנקו בדרך פלא".
???
המדיניות הכלכלית של הממשלה ראויה לביקורת מוצלחת יותר מזו. אולי תלמד *קצת* על הנושא לפני שתכתוב עליו? או לחילופין, שתכתוב על נושאים בהם אתה מבין קצת יותר? אחד מהשניים חייב להתרחש כדי שלא תתבזה.
על קצה המזלג: המדיניות של נתניהו היא ניאו-קלאסית לפי הספר. אפשר להתווכח איתה, אבל בוודאי שהיא לא "וודו". אף אחד לא מדמה לעצמו שאם יורידו את המיסים יעלו ההכנסות מהמיסוי(?!), אבל פה ושם יש הטוענים שהורדת מיסים מחד והפחתת הביקוש הציבורי מאידך, יובילו למצב שבו יוטב לכלל האזרחים.
וטיפ: אם אתה מעוניין לבקר את ההיגיון הניאו-קלאסי בהקשר של המשק הישראלי – וזו ביקורת מעניינת וראויה כאשר היא נעשית בהיגיון – כדאי, על מנת שיהיה לה איזשהו תוקף, שתעשה זאת מנקודת מבט השוואתית לכל הפחות ביחס להיסטוריה הישראלית (תקופות מפתח: 1940-1985, 1985-200, 2000-2008, 2008-2012).
כלכלת וודו זה השם שבוש האב נתן למשנה הכלכלית הזו.
ובהתחשב בתוצאות שהיא הביאה בכל המקרים שניסו אותה, אני חושב שזה שם לא רע בכללץ
אני בעצמי שמעתי את ביבי מסביר באריכות בכנס פומבי שאם יורידו את המיסוי ההכנסות ממיסוי יעלו. כן, זה בדיוק מה שהוא חושב.
להגנתו, הדיבורים הללו הם כנראה בעיקר קשקושים לא מחייבים שהוא מוכר לציבור כדי להצדיק את הורדות המיסים לעשירים. כשמגיעים למעשים, אף אחד לא מוכן לעמוד מאחורי התאוריה הזו.
למשל, אומרים שהגרעון גדול מדי, ובעיתון הארץ מהיום קראתי כתבה על נסיונות להתמודד עם העניין. כתוב שהעלו את המס על סיגריות ועל בירה, ושוקלים עוד כל מיני העלאות מיסים. אם מישהו שם היה מאמין ברצינות בתאוריה שלגביה הם מקשקשים, למה בעצם -להעלות- מיסים על מנת לצמצם את הגרעון? הרי הם למעשה מרעים את המצב. כדי להקטין את הגרעון הם היו אמורים להוריד מיסים. על העלאת מיסים להרשם כהוצאה בתקציב המדינה, ועל הורדת מיסים להרשם כהכנסה. אלא שמעולם לא שמעתי על הורדת מיסים שנרשמה כהכנסה בתקציב.
עומר,
הקלד נא "voodoo economics" בגוגל. תקבל כמה תוצאות, לא הרבה, בערך 480,000. קרא קצת, אולי תוכל להפחית כמה סימני שאלה.
ואגב – "אף אחד לא מדמה לעצמו שאם יורידו את המיסים יעלו ההכנסות מהמיסוי(?!)" – תתפלא, אבל זה בדיוק מה שחלק מכלכלני הוודו טוענים. אתה צתחיל להבין את מקור הכינוי, נכון?
מה אתה כל כך נדהם? כן, יש מי שחושב שהורדת המיסוי נותנת מוטיבציה להגדלת הפריון והפעילות הכלכלית ככלל, ולכן בתמונה הכוללת המדינה גובה יותר מסים.
זה שבפועל הכלכלה מתבססת על פירמידות שליטה, במסגרתן כל הפעילות הכלכלית מנותבת לכיס של מקבלי דיבידנדים עם שם לועזי, זה כבר עניין אחר.
נו קידינג.
מהתגובות שאני מקבל ניכר שהתנסחתי רע. מזל שזו רק תגובה, ולא פוסט שלם.
אבל ברור שזה נכון, בגבולות מסויימות (או שנראה לכם שיש קשר ליניארי בין גובה מדרגות המיסים להכנסות הכלליות ממיסוי?) ושזה לא נכון בהקשר של הפוסט הנוכחי. הרי המדיניות של נתניהו אינה למקסם את הכנסות הממשלה, אלא אם כבר – למזער את הוצאותיה.
ואת העיקר שכחתי: בוש האב *לא* השתמש בביטוי "כלכלת וודו" בהקשר לצורת העקומה שמתארת את הקשר בין גובה המס להכנסות ממיסים, אלא לרעיון שהפיכת העשירים ביותר לעשירים עוד יותר, יוביל לחלחול של עושר שיהפוך גם את העניים לעשירים יותר (גם זה לא "וודו" – מקסימום שגוי – אבל אפשר לסלוח לפוליטיקאי על שימושים רטוריים בשפה).
זה *לא* המובן בו יוסי משתמש בביטוי בפוסט, והוא לא יכול להיתלות בבוש האב כאילן גדול (למרות האירוניה המשעשעת שבמעשה).
אתה טועה.
כלכלת וודו זה ביטוי של בחירות שמן הסתם נזרק לאוויר בהרבה מקרים, אבל בוש האמין בכלכלת צד היצע באופן כללי, מה שהוא לא האמין בו הוא הבולשיט של עקומת לאפר.
והוא גם קרא כך באופן ספציפי להורדת המס המוצעת של ריגן במהלך הפריימריז.
אם היסטוריה מעניינת אותך, אתה פשוט יכול להסתכל בעימות שלהם מ 1980 – http://www.youtube.com/watch?v=edchtf9MS7g
למרות (ואני מצטער אם אני חושד בכשרים) שמה שבאמת מטריד אותך הוא לא הדיוק ההיסטורי ושמו הטוב של בוש האב.
סליחה, מה בולשיט בעקומת לאפר? קשה מאד להתווכח עם קיומה של עקומת לאפר, ואני לא מכיר כמעט אף אחד שחולק עליה. הבעיה היא שכלכלני וודו טוענים שאנחנו נמצאים מימין למקסימום של עקומת לאפר, וזה הקשקוש הגדול.
הבולשיט הוא הרעיון שהעקומה היא רלוונטית ברמות המיסוי של 30 השנים האחרונות. מחקרים שבוצעו על ידי כלכלנים אמיתיים (כלומר לא לאפר) מצביעים למקסימום הכנסות ממיסים ברמות גבוהות – יותר מ-60%, ולפי מחקרים אחרים 70 או 80%.
איך כולם הופכים את ביבי לסוג של גורו כלכלי עם אידיאולוגיה מגובשת.
חרטא.
הוא מנסה לשרוד פוליטית, וזה הכל.
ההפך מ-"גורו כלכלי". יותר כמו חסיד נאמן.
המונח המתאים לו הוא "חסיד שוטה".
הרעיון התיאורטי בדבר שיעור מס מקסימלי שמעבר לו תקבולי המסים מתחילים לרדת נלמד בשיעורי הכלכלה באמצעות גרף הנקרא עקומת לאפר. הגרף מציג את סך תקבולי המס כפונקציה של שיעור המס. ההנחה המקובלת היום היא שמדובר בלא-יותר מאפשרות מתמטית. אין הוכחות אמפיריות מובהקות לקיומה של נקודת מקסימום כזאת, ובכל מקרה, לפי המובאות בוויקיפדיה (הערך "עקומת לאפר"), רוב ההערכות מעמידות את שיעור המס האופטימלי בין 65 ל-70 אחוז (להזכיר שוב כמה שילמה טבע?).
"הוא חייב ללכת", אבל לאן הוא ילך בגילו? מה, אתה רוצה לזרוק אותו לרחוב?
אם לא מתאים לו ברחוב שילך לכלא, אם הוא ממש יתעקש אני מוכן לבנות לו רפסודה שישוט לו לאי בודד ויקים שם כלכלת פלאים עם צבי הים והציפורים.
העיקר שיעלם לי מהחיים ולא יופיע שוב, רצוי גם לא להפיל את העונש הזה על מדינה אחרת, זה מרושע מדי.
באופן בלתי נמנע, יש לו מקום שמו בבית האבות ע"ש פלטשר.
שמו*ר*. דאמן.
הא…. אני מקווה שהפעם לא יפספסו את הרפרנס לפינק פלויד כמו בפיאסקו אורטל בן דיין….
שילך להיות שר האוצר של איטליה, עושה רושם שהם ממש צריכים עזרה בתחום.
לא, אני רוצה לזרוק אותו לכלא
תחבורה ציבורית שלנו מזכירה את טשקנט?מה, בנו מטרו בתל אביב ולא סיפרו לי?
השנאה לביבי מוציאה כלכך הרבה יופי וחן מהמגיבים.
אין ספק, ויכוח רציונלי על שיטה כלכלית.
יש בזה משהו, אם הציבור היה מפנה כלפי נתניהו אצבע מאשימה אולי הפוסט הזה היה מיותר (כי לא צריך להצביע על המובן מאליו). משום מה רבים מאד משוכנעים שנתניהו הוא איזה אשף כלכלי:
http://atheisms.wordpress.com/2012/07/23/mitpakdim1/#more-2298
["בזכות הליברליזציה היחסית במערכת (כללה החלשה יחסית של ועדי העובדים) שהוביל הליכוד יחס חוב-תוצר של ישראל ירד מ-200% ל-100% ואח"כ ביבי כשר אוצר הוריד אותו למשהו בסביבות 73%."]
אני זוכר את ימי ממשלת שרון שלפני חומת מגן. בכל יום התפוצץ פה איזה אוטובוס או בית קפה ואני לא האמנתי איך זה שלא עולים עם לפידים על הכנסת. הרי אם השמאל היה בשלטון כבר מזמן הייתה הפיכה צבאית. אבל לא, אנשים הסבירו לי בשיא הרצינות שדווקא מהממשלה הם מרוצים, זה השמאל שאשם.
כפי שציין יוסי, נתניהו אחראי על הכלכלה פה בעשר השנים האחרונות יותר מכולם, אם המצב פקקטה הזעם צריך להיות מופנה אליו.
השנאה לביבי מוצדקת, הוא מייצגו המובהק
של הישראלי המכוער, שקרן, גנב, מניפולטור, תחמן, קומבינטור.
כל מה שמוכר לעייפה ביומיום נמצא ביצור
הנאלח הזה שהציבור בצלמו נתן לו את מושכות המדינה, גם באנשי השמאל חלק מהתכונות האלו קיימות, ואין גדולה מהשנאה העצמית למשהו שאתה לא אוהב הנמצא גם אצלך או סביבתך הקרובה.
כמה עצוב לך בחייך.
אני מכיר לא מעט ישראלים, שכנים שלי, חברים בעבודה, אנשים אקראיים במכולת השכונתית, אני די מחבב אותם.
אני לא יודע באיזה עולם אתה חי, אבל הוא מלא שנאה ותיעוב, אתה שונא את מרבית הציבור סביבך, הם לא הולכים להשתנות יקירי. אני מכיר את הקלישאה על ההצעה הקבועה לאנשים מסוגך לקום וללכת. אבל למה לא בעצם. אתה לא מתעב את השיטה הכלכלית או את הממשלה או אפילו לא את ביבי. אתה מתעב את הציבור הישראלי, את הישראליות עצמה, התיעול של כל התיעוב הזה לכוונו של אדם אחד שנתפס בעניך כמייצג הוא די נלעג ועצוב(מבחינתך).
אינני יכול להתייחס ברצינות לפוסט כי הוא בעיקר הוצאת אויר(חם), הטחת רפש ומספר חידודי לשון טובים יותר או פחות. גרוע מכך, כמדומני שהכותב לא ממש תמך בטרכטנברג בעיתו, כך שלא ברורה ההסתמכות עליו כעל "מאוזן". עם זאת לעומת התגובות מדובר בטקסט מופתי, בוגר ושקול.
אני לא מבקר כאן הרבה ואני מצטער על ההתפרצות. אתם לא באמת הבעיה, רק יצוג די בוטה שלה, זו אותה גישה אותה שידרו רבים בעשרות שיחות בלא מעט הפגנות בהן השתתפתי, זה אותו הטון בכמה "רבי שיח" בהם הייתי(אנונימיות היא ברכה לעיתים).
גישת "גנבו לנו את המדינה" שמגיעה מציבור פריבילגי היא אחד הדברים היותר דוחים שאפשר לתאר, שהיא מלווה בעלבונות אינפנטיליים מהסוג של "איציק מפליציק" היא קצת(קצת) נלעגת.
אה כן, קריאת השכמה, רובכם ככולכם ציבור פריבילגי.
צודק. עדיף בהרבה לקחת דוגמה מהימין. במקום להסית ולכתוב כל מיני טוקבקים מלאי שנאה אפשר למשל לזרוק רימון להפגנה של הימין, לרצוח ראש ממשלה מהימין, לשרוף בית כנסת או להצית שדה של מתנחלים (לא שאכפת להם, הם יקבלו פיצוי על זה) ולעקור להם עצי זית.
זה בסדר, זה 'עממי' זה 'ביטוי אותנטי של רגשות' לא כמו הטון המתנשא של כל השמאלנים המאנייקים האלו שימותו כולם המרגלים שמזדיינים עם ערבים כל היום.
באמת טוב שיש מישהו מפוכח כמוך שיודע לזהות אנשים אכולי שנאה.
ראשית, חבל שאתה מבזבז מילים על אנשי קש במקום לנסות לשוחח איתי.
שנית, חבל יותר שאתה משתמש בדמגוגיה כלכך פשטנית ומתלהמת(שלא לאמר ילדותית) במקום להתייחס לדברים.
שלישית, זה שישנם אנשי ימין חארות לא מזכה אותך מכלום, אתה לא תשליל של הימין(אני מקווה) או שמה אתה כן?
רביעית, אני לא כתבתי, אני לא כתבתי
"הישראלי המכוער, שקרן, גנב, מניפולטור, תחמן, קומבינטור"
"הנאלח הזה שהציבור בצלמו"
האם אלו לא ביטויי שנאה לציבור הישראלי כולו? שיקרתי?
אתה במתכוון כתבת תגובה מלאה שנאה ותיעוב בה אתה מאשים אחרים בשנאה ותיעוב או שמדובר בתת-מודע שלך?
קצת מזכיר לי ויכוחים עם מאותגרים בימין בהם אני לרוב שומע משפטים כגון :" חתיכת שמאלן מנייאק אתה לא מבין שבלי אחדות ואהבת ישראל לא נשרוד פה?"
סהדי במרומים. כמה אפשר?
אין ולו גרם אחד של תיעוב בתגובה שלי, היא נכתבה בשלווה שלא לאמר בריחוק ומעט חמלה. אולי אתה קורא אותה בראש שלך בצעקות או משהו? פשוט מדהים.
אבל גם התגובה שלך מכילה את אותם סימפטומים בדיוק, התנשאות על אדם שאתה לא מכיר ושלא מכיר אותך, טפל ומשעמם.
אם לא היה די בהתנשאות עלי, אז גם התנשאת על איזשהם אלמונים "מאותגרים מהימין" שאומרים לך משהו, לכאורה.
אמירה לא ברורה, מיותרת, חסרת פואנטה שכנראה כל מטרתה הייתה הבלעת ההאשמה שלי בימניות, כנראה מאותגרת.
זו רמת השיח? לא באמת מאתגר.
יקירי האנונימי .
נדמה לי שאתה מבלבל בין "התנשאות" שלא קיימת לבין "רגשי נחיתות" שמהם סובלים חלק ממגיבי הימין וכנראה גם אתה עקב חוסר היכולת לנהל ויכוח עיניני.
והראיה- תגובתך הראשונה שאין בה שום התיחסות לנתונים ולעובדות שהביא יוסי וכולה בעצם ניתוח פסיכולגי שלו ושל השמאל.
מה דעתך לקדם את הדיון ולענות עינינית לטענות של יוסי.
בתור מיזנטרופ מושבע (כלומר, מי שאינו מחבב בני אדם באופן כללי, וישראלים בפרט), אני מוצא את כל הדיון הזה חסר טעם. אבל אם זה עושה טוב למישהו…
רגע, ומה רע בשנאת הישראליות?
הישראליות המודרנית היא יציר כלאיים שחציו פנאטיות דתית לא-מודעת וחציה לאומנות מבחילה; היא הרוויחה כל גרם מהשנאה שמופנית אליה. אתה בעצמך טוען שזה הציבור – היג"עים, הזנופובים,האנטי דמוקרטים – והוא לא הולך להשתנות. אנשים כאלה ראויים לכל הבוז והשנאה שהם יכולים לסחוב, בתוספת עשרה אחוז רק בשביל להבהיר את הנקודה. "ציבור פריבילגי" של ממש, איזו פריבילגיה זו להיות מטרה לכל בור עם חיבור לאינטרנט, כל ערס-כי-ימלוך, כל חלק מההמון הנבער. שדעותיך הליברליות הן כינוי גנאי, שהמדינה בה אתה חי לעולם לא תהיה המדינה המתוקנת והחופשית שראוי שתהיה. אין מקום בקונסוליות הזרות מרוב פריבילגיות.
והעובדה שאתה מסוגל להסתכל על הציבור הישראלי ולחבב אותו מעידה בעיקר עליך.
אשף כלכלי בתחת שלי, סה"כ הוא לוקח מהעניים ונותן לעשירים על זה מבוססת "הצמיחה" שלו.
מאיפה בכלל הגיע הרעיון הזה לתת לפוליטיקאים להתעסק בנושאים כ"כ חשובים?
שכלכלנים ינהלו את הכלכלה, רופאים ינהלו את מערכת הבריאות ואנשי חינוך את משרד החינוך וכדומה.
זה מעשה לא אחראי בעליל לתת את הכוח לאנשים שהוכיחו את עצמם רק ביכולות התעמולה שלהם.
אם נחזור לתביעתה של דפני ליף וחבריה לדיון באור הזרקאורים: חשבתי אז שהתביעה נכונה. המתנגד הראשי-איציק שמולי -הוא פוליטיקאי ורצה לנהל מו"מ בין אנשי המחאה לראש הממשלה. להבנתי,האחרים לא התיימרו להיות נציגי ציבור נבחרים. לכן מה שהם רצו הוא לנהל רבשיח ציבורי בו ראש הממשלה יצטרך להתייחס לסוגיות שהעלתה המחאה ולהסביר כיצד -אם בכלל-הוא מתכוון לטפל בקשיים. בשום אופן לא מו"מ. משהו כמו שיחתו של טרכטנברג עם אנשי המחאה. עניין הפומביות רק מוסיף אוטנטיות.
הבעיה עם היא כלכלת שוק החופשי שהיא לכאורה תומך בה ,אלא שאין קשר בין שוק חופשי לבין הכלכלה האוליגרכית שחונקת את העסקים קטנים(שהם שוק חופשי אמיתי),במקום להוריד מיסי חברות לתאגידי ענק ובנוסף לתת להם קיצבאות +הטבה במס על הדבידנד.
תנו פטור ממס לעסקים קטנים(מחזור של עד 2m(
תנו פטור ממס הכנסה לשכירים .
נכון, אין קשר בין כלכלת שוק חופשי,
לכלכלת הגילדות של ביבי.
וגם ארה"ב לא מיישמת באמת שוק חופשי.
לגמרי,ארה"ב זה בכלל סיפור, מדינה שלא מייצרת כלום -חוץ מחובות-התאגידים מעבירים את כל הידע שלהם לסין.השכר שם תקוע כבר 30 שנה (במונחי אינפלציה) , והנפילה מהצוק הפיסקלי הזה זה רק עניין של זמן .
באיזה מדינה נכתבה מערכת ההפעלה של המחשב שלך?
מערכת הפעלה זה חשוב, אבל ייצורה יכול לפרנס אנשים מעטים למדי.
בעצם, זוהי אחת הבעיות של כלכלת IT שהתפתחה מול עינינו בשני העשורים האחרונים. הייצור בכלכלה הזאת כמעט ואינו דורש חומרי גלם (אני מדבר ספציפית על IT, ולא על ההיי-טק, שהוא מונח רחב יותר), דורש יחסית מעט כח עבודה, וההשקעה שנדרשת ע"מ לייצר עותק נוסף של כל מוצר נתון היא אפסית. נוסף על כך, רוב התוצרת של המגזר הכלכלי הזה היא שטויות – כלומר, דברים שאנשים לא באמת צריכים אותם לקיום חיים סבירים (זה לא מתייחס למערכות הפעלה של מחשבים, אבל כן מתייחס ליישומים בסגנון "אנגרי בירדז" או נגני סרטים למיניהם; ומתוך התרשמות, יישומים מהסוג הזה טופסים את רוב נתח השוק).
עכשיו, זה שאנשים רוצים להוציא כסף על שטויות – זה לא מפתיע (כן, אני מיזנטרופ). העניין הוא שכאשר הכסף מצטמצם, שטויות מהסוג הזה הם הדבר הראשון שניתן לצפות שצריכתו תצומצם באופן קיצוני (שלא לומר תופסק). והעולם המערבי עומד בדיוק במקום הזה: העולם המערבי ייצר יותר מדי כסף שהנו אוויר חם (הלוואות שניתנו לכל מיני גורמים על-סמך השד-יודע-מה). כמות הכסף הזה תצטמצם ככל הנראה בעתיד הקרוב. לכאורה, ניתן לצפות לכיווץ של מגזר ה-IT שתהיה משמעותית אפילו יותר מקריסת הבועה של "דוט.קום" לפני 12 שנה.
מצד שני, עובדת היותי מיזנטרופ גורמת לי לחשוד ברציונליות של ההתנהגות האנושית באופן כללי. בארצות דרום אירופה (יוון, ספרד, איטליה) שורר היום, כידוע, משבר כלכלי חמור, שפוגע במיוחד בשכבות הגיל הצעירות – קבוצת הצרכנים העיקרית של שוק ה-IT. אני משער שצריכת תוצרת IT בקרב השכבות האלה ירדה באופן דרסטי, אבל היה מעניין לדעת אם זה אכן קרה.
ממה שאני מבין, דווקא צעירים ממשיכים להוציא כסף על אייפונים ודומיהם. הצריכה שיורדת היא של שטויות שמאחר והן קיימות כבר כמה עשרות שנים הן נחשבות ללא-שטויות, כמו מכוניות ודלק (בהרבה ערים מערביות, אחוז האוכלוסיה שנוהגת לעובדה הוא בירידה איטית, ובחלק גם מספר המכוניות לנפש בירידה), או בעלות על בית בגיל צעיר. מי צריך לקנות מכונת זיהום ב-20,000 דולר כשאפשר לקנות סמארטפון ב-300?
לרוע מזלו של כל מי שגר בגובה פני הים, הצריכה בעולם השלישי היא בעליה מאסיבית, גם של סמארטפונים וגם של מכוניות ודלק.
מסכים. זו אבחנה חשובה: כלי הרכב הממונעים במרחב העירוני והדומיננטיות הבלתי-מעורערת שלהם במרחב הזה הם גורם ראשון במעלה במערך הכוחני שבו מתנהל המרחב העירוני, וראוי להם להופיע בראש הרשימה של סוכני הדיכוי הידועים כבר – מדיניות הדיור, הנדל"ן והתכנון העירוני, המשטרה ו"מנגנוני הסדר הציבורי". תחת תיוג המכוניות כ"מכונות זיהום" אני מעדיף "מכונות הרג" –מאחר וכל פגיעה למוות או קרוב למוות של הולכת רגל ע"י מכונה כזאת, שקולה אוטומטית לאשמת "הריגה" לפי ההגדרה המשפטית, על כל העונשים הקבועים לדבר: מבחינתי, נהיגה ברכב ממונע בתחומי העיר היא בפני עצמה עבירה על החוק. שום מאבק חברתי במערך הכוחות הדכאני של ההון והשלטון לא יהיה שלם אם לא יציב כחלק אינטגראלי מיעדיו את דחיקת מכונות ההרג החוצה מחיי העיר. הגורם היחיד שמתעלה מעל המכוניות בחשיבותו במערך כוחות הדיכוי החולשים על המרחב העירוני הוא מטרידי הנשים סוטי-המין.
הציבור ישלם if this what the men and women want give it to them. this all what stands behind the idea of democracy.
לא צריך לגרור את פרידמן לכל מקום. הוא לא המציא את עקומת לאופר, הוא לא תמך בכלכלת צד-היצע והתאוריות שלו שונות (ולפעמים מנוגדות) לאלו של כלכלני הוודו.
פרידמן בסך הכל היה שותף פוליטי, שזה רע בפני עצמו, אבל לא צריך להפיל עליו את כל הכת הנאו-ליברלית.
+1. לא רק שפרידמן מעולם לא תמך בשטויות של לאפר, ולבלבל ביניהם זה יותר גרוע מלבלבל בין פול קרוגמן וג'יימי גאלבריית', אלא גם שהנאו-ליברלים הם אנשים שונים לגמרי, על פי רוב אנשי שמאל-מרכז שתומכים בסחר חופשי.
מחד, אתה טוען שועדת טרכטנבג הייתה כסת"ח, מאידך אתה אומר שהיא הייתה מאוזנת. גם ראשי המאה הביעו את אותו הרעיון: כשהוא יצא הם קטלו אותו וצלבו אותו פומבית ולאחר מכן אמרו בקול רפה שהם תוצכים בדוח כהתחלה לדרישות. חבל שכך.
חוץ מזה אני נאלץ להסכים עם הדברים, עד כמה שאני לא אוהב לעשות את זה
אתה מערבב מין שאינו במינו. אין כל קשר בין נתוני השכר לבין אכיפת חוקי שכר המינימום. נתוני השכר מראים שיש אנשים שמרוויחים מתחת לשכר המינימום (שכר המינימום למשרה חודשית מלאה!) בגלל שהם כוללים אנשים שעובדים במשרות חלקיות. זה באופן כללי למה הם מוטים (בצורה קיצונית) כלפי מטה. יש לך מאות אלפי צעירים שעובדים במשרות חלקיות ומשרות התחלתיות, ולכן קשה מאוד להסיק מנתוני השכר האלה על מצבו של מעמד הביניים (משפחות עם 1.5-2 מפרנסים עם מספר שפוי של ילדים זה בדרך כלל הדימוי של מעמד ביניים שעולה בראש).
מה שאתה אומר יכול להתקבל על הדעת רק אם השכר בעבודות החלקיות נע בסביבות שכר המינימום לשעה. סביר להניח שזה אכן המצב, אבל זה לא צריך להיות כך. להפך, בהתחשב בגידולו הבלתי-פוסק של מספר האנשים בגילאי העבודה בישראל (מספר שפוי של ילדים? בישראל?), ובמשבר הכלכלי העולמי שרחוק מלהסתיים, יש צורך מובהק ביצירת שוק של משרות חלקיות שניתן להתפרנס מהן בכבוד. יש כנראה גם דרכים ליצור שוק כזה. אבל בעולם שבו מטרת הפעילות הכלכלית היא מקסום רווחים, לאיש כנראה לא אכפת.