החברים של ג'ורג'

מהנעשה בערוגות הרעל, הנזק שבתפיסת הדה-לגיטימציה, והברוטליות השקטה: שלוש הערות על פרשת סא"ל אייזנר

ובינתיים, בערוגות הרעל: כשהתייחסתי אתמול (א') בקצרה לתקיפה של פעיל שמאל על ידי חמוש צה"ל בכיר, סא"ל שלום אייזנר, ציינתי שאין זה מקרה שהוא חובש כיפה. כמה אנשים שאלו למה.

כי המגזר שלו סגר סביבו מיד שורות, זה למה. הוא בשר מבשרם. אלוף הכנסת בגלגול עיניים למרחקים ארוכים, זבולון אורלב, גינה את ההשעיה שלו. רבנים מיהרו לצאת להגנתו. כמקובל בעת מצוקה תדמיתית במגזר, שההקבלות בינו ובין האיסלם הקיצוני מרתקות, צצו מיד תיאוריות קונספירציה. נטען שהפעילים במקום תקפו את אייזנר, אם כי לא ברור איך בכלל נפצע: אחדים דיברו על כך שהפעילים שברו את אצבעותיו, אחרים ששברו את פרק ידו. בהתחשב באופן שבו הפעיל החמוש את נשקו – הפעיל הדני לא היה היחיד שהותקף על ידו – בהחלט יתכן שהוא פצע את עצמו.

אתר מרכזי של המגזר, "סרוגים", הקדיש כמה וכמה מאמרים לנושא. הראשון שבהם, שפורסם אתמול אחר הצהרים, מוכתר ב"צפו: הסמח"ט הדתי מראה מי בעל הבית על ארץ ישראל," וכותרת המשנה שלו מכילה את המשפט "לאחר דקות ארוכות של נסיונות שכנוע, החל הכוח בפיקודו של סא"ל שלום אייזנר (הקצין עם הכיפה, בנו של הרב בני ז"ל) לפנות את האנרכיסטים בנחישות אליה הם לא רגילים." מעבר לטון המעריץ אלימות, יש כאן שתי הערות: ראשית, בשלב הזה עוד לא נולדה האגדה על כך שאנשיו של אייזנר נתקלו באלימות; ושנית, היא מעידה על ה"ייחוס" (לקרוא בהבעה אשכנזית) של אייזנר, בנו של רב סרוג חשוב, ממקימי ישיבת "עטרת כהנים."

המאמר השני מעניין יותר. הוא נכתב על ידי עורך "סרוגים", אריה יואלי, והוא מלא כולו ב"מוסר יהודי", שהוא שם קוד למוסר יודו-נאצי. המאמר דורש להעניק לאייזנר צל"ש, שכן הוא "החזיר את כושר ההרתעה של צה"ל", ומקווה שאייזנר ימשיך להרביץ בחיילי צה"ל מוסר יהודי. המפגינים מוגדרים כאן כאויבים (ועל כך מיד).

הדבקות של יואלי ו"סרוגים" במוסר יודו-נאצי לא צריכה להפתיע אף אחד. "סרוגים" תקף אותי (פעמיים) אחרי שחשפתי את הערגה של "מעייני הישועה" למחנות השמדה לעמלקים, אבל לא העז לצאת נגד הבטאון של שמואל אליהו. יואלי עצמו פרסם מאמר בזכות העבדות, גם בעת המודרנית, שאפילו בטאון של הקו קלוקס קלאן היה מהסס לפרסם. העבדות הזו היא הלכתית כמובן – יואלי צריך להגן על כך שהיהדות מעולם לא ביטלה את העבדות – ובה מתמוגג יואלי על שבחיה, שכן היא "דרך לריסון הפראות הבלתי מרוסנת של עמים בלתי מתורבתים," כמו יושבי אפריקה למשל. כמו מגיני העבדות המקוריים, יואלי משווה בין העבדים האפריקאים, שהיו רכוש בעליהם לכל דבר, ובין העובדים המדוכאים של המהפכה התעשייתית – לרעת העובדים, כמובן.

"סרוגים" הוא אתר מרכזי למדי של, ובכן, הסרוגים, והדעות של יואלי לחלוטין לא חריגות בקרב חלק ניכר מהם. לאחרונה למדנו שרב סרוג בכיר, אל"מ אייל קרים, תמך – כשחשב שהוא בין חברים – באונס בעת מלחמה. אחר כך הוא ביצע נסיגה צרפתית. לזכור, לפעם הבאה שינסו לומר לכם משהו על "עשבים שוטים." אלה לא העשבים, זו הערוגה – וגנניה.

זה קמפיין הדה-לגיטימציה, טמבל: שורה של חסידי הדמון יהוה ייללו שסא"ל אייזנר לא עשה שום דבר חריג ושההשעיה שלו הגיעה מהר מדי. הם צודקים, יש להניח: לקח הרבה מאד זמן עד שסא"ל בורברג, שהורה לחייל שלו לירות בעציר פלסטיני כפות, הושעה. ככה זה כשאתה מחרב לראש הממשלה את הצגת ה-Hasbara שעליה עמל זמן רב עם תמונות שמחזירות את המציאות למרכז. במסגרת ההצגה של "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון" שערך מערך ה-Hasbara בנתב"ג אתמול, אגב, נעצרו פעילי שמאל שהפגינו בעד הגעת הפעילים הבינלאומיים, אבל לא נעצרו פעילי ימין שהפגינו והתפרעו במקום – שיקוף מדויק, יש להודות, של האתנוקרטיה הישראלית. אם אייזנר היה עושה את שעשה בעוד שבוע, אחרי שבלגאן המטס היה מסתיים, סביר להניח שהוא לא היה מושעה.

ובין השניים יש קשר. הפאניקה של ישראל הרשמית מהתנגדות לא אלימה – "אנחנו לא טובים בגנדי," הודה האלוף עמוס גלעד במסמכי וויקיליקס – גרמה לכך שהיא הגדירה אותה כסוג של התנגדות אלימה, כדי להצדיק את פעולותיה. פתאום ביקורת הפכה ל"דה לגיטימציה", חרם – מסורת יהודית ארוכה – הפך ל"טרור כלכלי," הנסיון הפלסטיני לקבל מדינה באמצעות האו"ם כונה "טרור דיפלומטי," ופעילי סולידריות הפכו ל"סייעני טרור", וארגוני זכויות אדם הואשמו ב"לוחמה משפטית" (lawfare).

אז כשכל התנגדות לא אלימה היא סוג חדש של לחימה או טרור, פתאום כל מפגין הופך לאויב – הן בעיני חמושי צה"ל והן בעיני הציבור הישראלי. דמם של המפגינים הללו נמצא על ידיהם של אנשי מערך ה-Hasbara, מבנימין נתניהו ועד בן דרור ימיני.

הברוטליות השקטה: האלימות הבוטה, חסרת ההצדקה – אם כי האספסוף הישראלי מיהר לחפור לה הצדקות – של אייזנר מצטלמת רע מאד. למזלו של צה"ל, רוב מוחלט של הברוטליות שלו כלל לא מגיע אל המצלמות.

רוב הבריונים של צה"ל הם מה שכינתה חנה ארנדט "רוצחים של מכונת כתיבה." הם משמידים מקורות מים של פלסטינים, הם הורסים פרויקטים לאנרגיה סולארית בדרום הר חברון, הם מחרימים אדמות ומשקרים למען התנחלויות, הם מונעים תנועה ממקום למקום, הם קורעים משפחות בין הגדה והרצועה, הם מסוגלים בהינף אצבע להגלות אדם שמרכז חייו בגדה לרצועה, הם מגשימים את "מדיניות הבידול" הבלתי מוסברת של הממשלה, הם שוללים בשרירותיות אישורים ותעודות, הם עוצרים קטינים באישון לילה, הם מאיישים מחסומים, הם מקבלים "עדויות סודיות" בבתי דין צבאיים, הם מקבלים את עמדת מערכת הבטחון בבג"צ.

הרבה פחות פוטוגני, הרבה יותר ממוסד, הרבה יותר הכרחי לקיום הכיבוש מאשר ההתפרצות משולחת הרסן של סא"ל שלום אייזנר.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

79 תגובות על ”מהנעשה בערוגות הרעל, הנזק שבתפיסת הדה-לגיטימציה, והברוטליות השקטה: שלוש הערות על פרשת סא"ל אייזנר“

  1. k הגיב:

    "משמידים מקורות מים של פלסטינים, הם הורסים פרויקטים לאנרגיה סולארית בדרום הר חברון"?
    לינק בבקשה.

  2. אלעד הגיב:

    מעשי הסא"ל, התמיכה, שהוא מקבל מחבריו הסרוגים, גרועים מספיק, אין צורך בביטוי "מוסר יודו-נאצי". הביטוי הזה מחליש את הטיעון שלך ולא מחזק אותו, והוא בעייתי לקריאה גם לאדם כמוני, שמסכים עם עמדתך. מה לעשות, יותר מדי מבני משפחתי אינם חיים ולא נולדו כתוצאה מפעולות הנאצים והביטוי "יודו-נאצי" צורם להחריד בהקשר הזה.

    מעבר לכך, אני מסכים עם רוב מה שכתבת.

    • טל הגיב:

      תומר פרסיקו כתב לפני כמה חודשים פוסט מאלף בבלוג שלו שבו הוא מראה איך המקורות של אותו ״מוסר יהודי״ לכאורה, הינם למעשה ההוגים הפולקים של המאה ה-19. חפש מוסר יהודי בארכיון של הבלוג שלו.

      • אלעד, אני מבינה את הקושי שלך, אך מה לעשות, לא הרשומה הזו מולידה אותו. זו המציאות ואכן, היא קורעת לב.

      • אלעד הגיב:

        טל, קראתי את המאמר שהזכרת, אבל אני עדיין לא מקבל את הביטוי יודו-נאצי בקלות.

        • גל הגיב:

          טל ואלעד: מה הכותרת המדיוקת של הפוסט של תומר? האם הוא מופיע באתר TOMERPERISCO.COM?

          • עדו הגיב:

            לולאת האל

            • גל הגיב:

              שם האתר לולאת האל הינו נמצא בכתובת TOMERPERISCO. שאלתי היתה לאיזה פוסט טל מפנה בקשר למוסר יהודי או שההפניה היא כללית לאתר של תומר (שהינו כאמור לולאת האל). חיפוש באתר של המילים "מוסר יהודי" מחזיר כתשובה עשרות פוסטים שלו. לעומת זאת חיפוש של המילה פולקים מחזיר כתשובה 0 מאמרים

      • גל הגיב:

        מי הם ההוגים הפולקים? (האם ככה כותבים את זה? חיפוש בגוגל "הוגים פולקים" לא ממש מחזיר תשובות שנראו לי רלוונטיות או ענו לי על השאלה מי הם אותם הוגים?) אפשר לקבל את השם של הפוסט בבקשה?

  3. מני זהבי הגיב:

    הבעיה היא שהתפיסה "בואו נראה לכולם מי בעל הבית בארץ-ישראל" אינה מוגבלת לחובשי הכיפות הסרוגות, או לחובשי כיפות בכלל. את התפיסה הזאת מאמצים, ברצון, גם לא מעט יהודים בישראל שלפי כל פרמטר אפשרי ניתן להגדיר אותם כחילונים. הרכב הכנסת הנוכחית (ובעצם, ההרכב של כל כנסת מאז 2003 לפחות) משקף את התפיסה הזאת נאמנה.
    מצד שני, יש יהודים דתיים שתפיסת "בואו נראה מי כאן בעל הבית" אינה מקובלת עליהם. בעיני חלקם היא נחשבת לכפירה ממש. ולא, לא מדובר רק בחסידי סטמר.

    • עידו הגיב:

      נו מה, הציונות רובה ככולה נסובה סביב שאלת 'בעלהבית', הבית הלאומי לעם היהודי בארץ ישראל. וכשתביעת הבעלות שלך מבוססת על 'הבטחה' של שד זה או אחר ולא, למשל, על כך שנולדת ב### ולכן ### שלך ואתה של ###, מהר מאד תמצא את עצמך נאלץ להוכיח לאלו שכמוך, נולדו ב### ש### שלך ולא שלהם כי להם השד לא הבטיח כלום.

      • מני זהבי הגיב:

        אבל פלאיינג ספאגטי מונסטר, הציונות קמה כאשר מזרח, מרכז ודרום אירופה היו מלאים בעלי-בית בפוטנציה מהסוג הנ"ל. אפשר לומר שהיא הצליחה לחקות אותם לא רע, ובגדול, הייתה פחות קטלנית מחלק ניכר מהם.
        ובכ"ז: עברו כמה שנים טובות מאז. עמי אירופה הצליחו לכונן סדר פוליטי שמתקיים כמעט ללא צורך בהפעלת אלימות, וויתרו על הקטע של "בעלי בית" (בלי לוותר על הרעיון של מדינת לאום). למה מה שהצליח לפולנים, יוונים או קרואטים, לא יכול להצליח ליהודים?

        • א.ב. הגיב:

          לא,
          כי הם לא עם…

          • מני זהבי הגיב:

            נו שוין. גם הבוסנים אינם עם. גם היוונים, האירים, האוקראינים והבלארוסים. כלומר, את אותם טיעונים התומכים בהנחה שהיהודים אינם עם, אפשר להביא גם לגבי העמים הנ"ל. זה אפילו נראה הגיוני. הבעייה היא שזה לא מסביר בגרוש את התנהגותן של הקבוצות הנ"ל. גם לא את התנהגותם של היהודים, לפחות מאז אמצע-סוף המאה ה-19.

    • אלכס ז. הגיב:

      תן לי להבין את מה שכתבת:
      א. נטען שיש סטריוטיפ כלשהו שמאפיין קבוצה א'.
      ב. אתה מצביע על כך שיש אנשים בקבוצה א' שלא תואמים לסטריוטיפ.
      ג. אתה מצביע על אנשים בקבוצה ב' שכן תואמים את הסטריוטיפ.
      ד. מסקנה: הסטריוטיפ שגוי.

      לפי ההגיון שלך כל סטריוטיפ הוא בהגדרה שגוי ואין לנו שום דרך לאפיין אוכלוסיות.

      • מני זהבי הגיב:

        חלק מהסטראוטיפים הרווחים אכן שגויים. אתה יודע, לא כל הערבים לובשים גלביה ורוכבים על גמל. אפילו, שומו שמים, לא כל הערבים הם מוסלמים.
        מתי סטראוטיפ הופך להיות שגוי, זו שאלה מעניינת. אלא שבמקרה הזה, אני לא טענתי שהסטראוטיפ שציין יוסי הוא שגוי. אני טענתי שהוא מאפיין את כלל האוכלוסיה היהודית בישראל במידה נכונה לא פחות (טוב, לא פחות בהרבה) ממה שהוא מאפיין את האוכלוסיה המוכרת כדתית-לאומית, או ציונית-דתית.
        עכשיו, גם אני וגם יוסי טוענים את הטענות האלה מתוך התרשמות בלבד. לא אני וכנראה גם לא הוא ערכנו ניתוח סטטיסטי של האוכלוסיות הרלוונטיות. בכל מקרה, מתוך ההתרשמות שלי אני חושב שלייחס את התפיסה שיוסי מתאר אותה רק להשפעת הגורם הדתי זו תפיסה פשטנית מדי.

        • אלכס ז. הגיב:

          סטריוטיפים מתקיימים כאשר יש קשר סטטיסטי חזק בין תכונה כלשהי לקבוצת אנשים. מבחינה זאת הסטריוטיפ המוסלמי הוא דוגמה מצוינת כי אחוז הערבים (לפי כל הגדרה של ערביות) שהם לא מוסלמים הוא כה נמוך שבהחלט אפשר להניח שערבי לא מוכר כלשהו הוא גם מוסלמי. אם זה לא היה נכון לא היה אפשר להגיד שלכלבים (להבדיל אלפי הבדלות) יש ארבע רגליים כי יש כך וכך כלבים עם שלוש רגליים.

          מכל מקום, לא צריך להזמין את מינה צמח כדי לפתור את הסוגיה הזאת. מספיק כמה שעות של קריאה כדי לראות שכותבים ואידאולוגים הומנסטים הם כמעט באופן בלעדי חילונים/רפורמים/קונסרבטיבים בעוד שהאידאולוגים היודונאצים הם כמעט בלעדית אורתודוקסים (עם קרב קשה ביןהחרדים/חסידים והציונות הדתית על תואר מטורלל השנה). אפילו החילונים הקיצוניים ביותר, כמו אלדד או גנדי, לא מצליחים להגיע לרמות הטירוף של "תורת המלך" או פלוגות ההגירה של בן-גביר ובן-ארי.

          • סטרואוטיפים, אלכס, מתקיימים כאשר יש עצלות חשיבה ובמקום לראות את האדם או המקרה נעזרים בקביים של דעות מקובעות.

            על כן מני זאבי, סטריאוטיפים תמיד שגויים. וזה לא סטריאוטיפ כלפי הסטריאוטיפים…

  4. נתן הגיב:

    אייזנר זה בדיוק הטיפוס שיכניס לך נגיחה אם במקרה תתפוס לו מקום חנייה או תחתוך אותו ברמזור, האם כל הטמבלים שיוצאים להגנתו מבינים את זה?

    לדעי כדאי שיעבור לעבוד במכבי פ"ת שמעתי שמחפשים שם מאמן שוערים..

    • אורי הגיב:

      לדעתי הם מבינים את זה. הרי מה שתארת זו תמצית הישראליות.

    • עופר נ. הגיב:

      אייזנר הוא בדיוק הטיפוס ש**לא** יכניס לך נגיחה במקרה הזה. הוא ילד טוב עטרת כהנים, לא ערס ממוצע.

      את היודו-נ__זם שלו הוא שומר ל"עמלקים"

      • אמיר הגיב:

        נכון מאוד. שתי התגובות הקודמות מראות על חוסר הבנה בהלכי הרוח במגזר. הוא הבחור האחרון שיכניס לך נגיחה בגלל סכסוך בכביש.

        • נתן. הגיב:

          מצטער לאכזב אותכם.
          "הבחור הטוב" אייזנר איים על חייל משטרה צבאית ש"ישבור לו את העצמות" בגלל שרשם לו דוח על נהיגה במהירות מופרזת.

  5. יוחאי הגיב:

    היי יוסי, בדף הפייסבוק שלך כתבת שפורסמה תמונה מפוברקת של פעיל אוחז סכין. אני מניח שהכוונה לתמונה הזו
    http://rotter.net/User_files/forum/4f8bdbdf39507497.jpg

    על סמך מה אתה טוען שהתמונה לא אמיתית? (וסלח לי אם אני פשוט לא יודע לזהות בעצמי פוטושופ גרוע)

    • אילן הגיב:

      תסתכל טוב, זו סיגריה.

    • ש.ב הגיב:

      זה לא פוטושופ. אפשר לראות שהאיש שאוחז ב"סכין" מטושטש עקב התנועה שלו, וגם החפץ שהוא מחזיק מטושטש כך שאי אפשר לראות מהו, ובגלל הטשטוש הוא מקבל את הצורה שנראית מחודדת. אי אפשר לדעת במה הוא אוחז מהתמונה, סיגריה זה ניחוש סביר וסכין הוא ממש לא הניחוש הראשון שלי עקב אופן האחיזה בחפץ. מאוד לא סביר להחזיק סכין באופן זה.

      • מיכאל הגיב:

        פשוט תצפו בוידאו שם ניתן לראות שהאיש אוחז סיגריה ולא סכין

        • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

          מהצפיה בוידאו לא כל כך הבנתי מה הלך שם. ראשית כל יש קטיעה בוידאו קצת לפני האירוע המדובר. כשהוידאו חוזר רואים את הבחור בחולצה הסגולה הודף את אייזנר, לא ברור אם בתנועת התגוננות או אחרת. אני לא מצליח לראות אם יש לו משהו ביד, נראה שאין לו כלום: לא סיגריה ולא סכין, אבל כאמור הוידאו קטוע ולא ניתן לראות מה היה לפני האירוע. לאחר מכן אייזנר דוחף אותו אל מחוץ לפריים והבחור בחולצה הסגולה לא מופיע יותר בסרט.

          איפה אתה רואה סיגריה בוידאו?

          • שי ל הגיב:

            רואים בסרטון חפיסת סיגריות בכיס האחורי שלו. בתמונה אם מסתכלים מקרוב אפשר לראות עשן עולה מהחפץ והדרך בה הוא מחזיק אותו ממש לא מתאימה לסכין אלא לסיגריה (בשתי אצבעות)

            • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

              תסתכל בסרט, רואים אותו הודף את אייזנר ואז נדחף בחזרה למטה. לא הגיוני שהיה לו משהו ביד, לא סכין ולא סיגריה. משהו בתמונה הזו לא מסתדר לי.

              אגב, רואים בסרט שזו אותה סצנה שנראית בתמונה: רואים את החייל מושך את הבחור עם התיק השחור מיד אחרי הנפילה של הבחור עם החולצה הסגולה, בדיוק כמו בתמונה.

    • המרוקאי הגיב:

      ברור כשמש שזו הבהרה מבוימת של מכנסיו של הבחור העומד לפניו,רואים בבירור שבכף ידו של הנופל אין זכר
      לחפץ כל שהו התמונה שופצרה בכפל מכנסיו של המפגין שעומד לפניו ומי שטוען אחרת מביא כהוכחה פצירה זעירה שיכולה לדגדג לי את הביצה השמאלית ככלי רצח אכזרי ביותר.מכחישי שואה למיניהם הם מאוד יצירתיים במיוחד כשמדובר בחיילינו הגיבורים והנערצים.

    • סתכל אפילו בתמונה. בתוך העיגול. רואים את העשן. מה שכן, יש מצב שלא מדובר בסיגריה תעשייתית…

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

        נורא, האנרכו-טרוריסטים המסוכנים האלה מנסים להרוג את חיילי צה״ל מעישון פסיבי!

  6. עופר הגיב:

    לצערי יוסי צודק. היחס האלים של הממסד הדתי לגויים בכלל וערבים או "אויב" בפרט הוא מושרש.
    שימו לב לפרשנויות של הרמב"ם http://kodesh.snunit.k12.il/i/5122.htm

    "ומפני מה אין מוסרין בהמה נקבה לגויה: מפני שכולן בחזקת נואפים, וכשיבוא הנואף לשכב עם גויה זו, אפשר שלא ימצאנה, וישכב עם הבהמה; או אפילו ימצאנה, ישכב עם הבהמה"

    לצערי הרב מדובר בפסיכוזה קולקטיבית. זה קצת חריף אבל אין לי דרך אחרת להגדיר אנשים נאורים שמתנהגים כשבט מימי התנ"ך. עשרות אלפי אנשים אוחזים באמונה שאלוהים בחר בהם והגויים נחותים וכו'.

  7. חזק חזק ונתחזק.

  8. אסף הגיב:

    קונספירציה או לא קונספירציה, שיטת הוידאו הערוך הגיע כדרגת אומנות אצל האקטיביסטים הפרו פלסטיניים, כך שזה שזה אומר דרשני. כפי שאני לעולם אטיל ספק בהודעות דובר צה״ל, כך אני מטיל ספק בעדויות האקטיביסטים. שניהם לא אמינים באותה נידה בעיני. בכל מקרה אין שום דבר בשעתיים שקדמו למקרה שיכול להצדיק או לתרץ תקיפה שכזו, כך שזה לא כלכך רלוונטי לשורה התחתונה.

    • אסף, האמנם ניתן לערוך וידאו כך שייראה אדם תמים דרך ושומר חוק מרים את הנשק שלו כמו מריונטה ומכה באחת בפניו של אדם העומד מולו כשידיו ריקות מכל כוונה אלימה?

      ועוד: כל מה שקרה בשעתיים, בשנתיים ובמכלול השנים מאז 67 אם לא קודם לכן אכן לא מצדיק ולא מתרץ את התקיפה. רק מאפשר אותה. בתקיפתם ציוו לנו את החרפה.

    • עדו הגיב:

      אדון ש.ב שמגיב פה כבר כתב על זה בעצמו פוסט שלם
      http://www.hahem.co.il/scissors/?p=975
      או בקיצור: אם באמת הנחנח הבלונדיני הזה היכה את הסא"ל ושבר לו אצבע ורק אחרי לא מעט זמן אייזנר נזכר להחזיר לו עם קת של רובה בפרצוף אז יש לנו מפקד בכיר שהוא חייל עלוב מאד, עם תגובות של חולה פרקינסון או אלצהיימר וצריך לשחרר אותו מיד בגלל רמת החיילות המביכה שלו.

  9. אילן הגיב:

    "כל אותם אנשים שרוצים לפתור בעיות שאין להם מושג בהן בגלל שהם נולדו וימותו אנטישמיים…מגיעים לכאן לקייטנה אתגרית. הם לא הולכים לעשות את זה בסוריה ובאירן כי הם יודעים ששם יירו בהם".

    בהמשך ציינה לינור כי "אני רוצה לשלוח מכאן לשלום אייזנר שהוא לא צריך להוכיח שהוא (פעיל השמאל) שבר שתי אצבעות. זו חבורת אנטישמיים שבאו להיות צדיקים על חשבוננו. מזמן אנשים הבינו שלא מדובר בפעילי שלום, אלא פעילי שמאל. מה יודע המפגין על החיים שלו. מדובר במכות, אוכלים קצת כאפות, לא נורא".

    עירית לינור באמת אמרה את זה?

    • נמרוד הגיב:

      גם אני לא האמנתי כשקראתי את זה. כמובן שעל פי הלוגיקה שלה פעיל שמאל לא יכול להיות גם פעיל שלום. כל פעילי השלום האמיתיים באים מהימין.

      • עדי סתיו הגיב:

        אני מבין את זה כבלבול בין "פעיל שמאל" לבין "פרו-פלסטיני". באמת, הגיע הזמן להפריד בין השניים.

        כמובן, שגם "פעיל שמאל" לא בהכרח גוזר "פרו-פלסטיני", אבל זה כבר עניין אחר.

        • עדי סתיו הגיב:

          אני מבין את זה כבלבול של לינור בין "פעיל שמאל" לבין "פרו-פלסטיני". באמת, הגיע הזמן להפריד בין פעילות פרו-פלסטינית לפעילות שלום. בכל כך הרבה מקרים זה ממש לא אותו דבר.

          כמובן, שגם "פעיל שמאל" לא בהכרח גוזר "פרו-פלסטיני", אבל זה כבר עניין אחר.

    • ארנון הגיב:

      אילן, אם תקשיב מדי פעם ל"מילה האחרונה", תבין שזה מצב הרוח הקבוע שלה. בתוכנית האחרונה שאני שמעתי בשבוע שעבר היא כינתה את אמה תומפסון "טיפשה כמו נעל" כי העזה להגיד שישראל לא תמיד כזו תמימה, היא תמיד תמצא איזה גרוסמן או עיתון הארץ או שוברים שתיקה לפרוק עליו את תסכוליה.
      החבריה העליזה של "המילה האחרונה" הם חלק ממקהלת ליבסינד/בן דרור ימיני/שפטל/אם תרצו/ישראל שלי, שתפקידה להצביע על האויב הסמולני התורן, כדי שהעדר יתנפל בטוקבקים ובפייסבוק.

      נראה לי שכבר משהו כמו חמש שנים לא שמעתי מישהו מהחבר'ה האלה מנסה להעלות רעיון, להציע מחשבה רעננה שתאתגר את המחשבה, נושא לדיון. כלום. רק האשמת השמאל.
      חבל, כי אני מאמין שיש להם כמה דברים חכמים להגיד, אם הם רק יחפשו.

    • הירנוט הגיב:

      עד כמה שאני מתעב את הרעיון של לתת פירסום נוסף לאשת תקשורת שניזונה מסוג כזה של פירסום http://soundcloud.com/nitayp/scnupxm5evye

      או במילים אחרות: איכס.

      • עדי סתיו הגיב:

        דווקא מהקטע הזה לא התרגשתי, והציטטה של ניתאי פרץ לא מדוייקת. הפשט של מה שהיא אמרה רק מנסה להסביר, דסקריפטיבית, את המטען הרגשי שהויזואליה של הסרטון הזה נושא. בקטע הזה היא לא שפטה, לא מוסרית ולא אישית, את היס"מניק הדני ואת סא"ל אייזנר, או את האינטראקציה בכלל. אני דווקא חשבתי שהניתוח שלה מרתק ומחכים, ואני מוצא את עצמי מעריך את הכנות שלה. (כן, היו שם גם בוטות וגסות רוח, אבל הרבה פעמים זה בא ביחד.)

        • נירה הגיב:

          בריון חמוש דופק לאדם שעומד ומתבונן סביבו קת של רובה לפרצוף, ו"המטען הרגשי" שעירית לינור מקבלת מזה הוא ששוב מנסים להשמיד את היהודים? אכן "מרתק ומחכים". וגם מעורר הערכה.

          • עדי סתיו הגיב:

            את חושבת שזו רק עירית לינור? זו כל הפאקינג מדינה. העצבים שלך בנושא הם בגדר טמינת הראש בחול.

    • נירה הגיב:

      כשהייתי צעירה נורא אהבתי את הכתיבה של עירית לינור. היא אף פעם לא הסתירה את חוסר הביטחון שלה, ותמיד הצליחה לתעל אותו להומור עצמי מקסים. אבל מאז זרמו הרבה מים מסרטנים בקישון, ועירית לינור, כמו הרבה ישראלים (שלא לומר – גרמנים) לפניה, מצאה פיתרון אחר לתחושת חוסר הערך העצמי שלה. אחרי הכל, מי צריך יופי\כישרון\אינטיליגנציה\השיגים אישיים כשאתה בן לעם הנכון?
      אומרים תמיד שפטריוטיות היא מפלטו של הנבל, אבל לדעתי היא קודם כל מפלטו של הסובל מרגשי נחיתות.

    • אלכס ז. הגיב:

      התחנה שלה שילמה פיצויים לסטודנטית שלינור קראה לה זונה בשידור חי. שום דבר שהיא לא תגיד לא יפתיע אותי כי מדובר באדם שפל ודוחה.

  10. שוטר הגיב:

    האם משטרת הפוטושופ בדקה את תמונת הסכין של המפגין? כי אם הוא אכן החזיק סכין זה קצת משנה את אופי התקרית…

  11. עדו הגיב:

    פעם אחת ולתמיד : מהי נסיגה "צרפתית" ובמה היא שונה מנסיגה פולנית, בורמזית או סודאנית?

    • חיים ו. הגיב:

      נסיגה צרפתית זה מה שיוסי ביצע בפוסט הנוכחי, הטענה שלו הייתה שלא יעשה מאום לקצין כי בצה״ל פוחדים מהרבנים והמתנחלים. כמובן שסתם ״טעיתי״ לא מקובל בקרב מפעילי מכונת הצדק הפרפטואלי אז גורביץ נסוג צרפתית מטענתו.
      כמובן שכאשר הטיעון חלש צריך להרים את הקול, אז קיבלנו יודונאצים, צילו של אייכמן הגיע לבקר ושאר ארטילריה.
      עכשיו זה ברור יותר?

      • leon הגיב:

        זה ברור לחלוטין.
        מעשיו של הגנרל אינם העניין בפוסט הזה, אין להם קשר למציאות הישראלית בכלל, ותדירותם הבלתי פוסקת ובלתי נתפסת אינה הנושא לדיון.
        מה שמעניין הוא הנסיגה הצרפתית שמבצע גורביץ, הרמת קולו והשימוש ביודונאצים למינהם.
        אז נכון, וזה ברור: קרנף הגיע לבקר. הוא חשב שהוא משתמש בארטילריה ומצא עצמו זורק מעט זבל על המאוורר.

        • חיים ו. הגיב:

          מרוב הפוך על הפוך לא הבנתי כלום.
          אני חושב שצריך להעיף את אייזנר על הטיל הקרוב, בצהל מסכימים כנראה ומשגרים את האיש לעזאזל.
          עדו שאל על נסיגה צרפתית, נתתי דוגמא.
          מה אתה רצית לאמר?

      • עדו הגיב:

        לא.
        אם הוא היה מתערב על קוניאק אז זו נסיגה צרפתית. אבל הוא התערב על בירה.

      • נירה הגיב:

        בינתיים לא עשו כלום לקצין (השעיה זה לא עונש על אלימות), ולפי הרקורד של צה"ל גם לא יעשו. מקסימום הקידום שלו יתעכב קצת.

        • הירנוט הגיב:

          קלאסי. מה שאת אומרת זה: "הX שעשו עד עכשיו לא נחשב, לא יעשו כלום בעתיד מקסימום יעשו Y (לא נחשב)".

          יושרה זה לא משהו שאת חזקה בו, נכון?

          • אלכס ז. הגיב:

            בדר"כ הייתי מסכים איתך, אבל לצה"ל יש מסורת ארוכה כשזה מגיע לביטול עונשים בדיעבד ומסמוס חקירות. עד שלא אראה עונש חד-משמעי כמו הורדה בדרגה וכד', אני לא אשתכנע שבאמת הענישו את הקצין.

          • נירה הגיב:

            מה בדיוק עשו לקצין עד עכשיו? השעייה זה לא עונש. ועונשים לא מקבלים בד"כ בצה"ל על אלימות.
            בדיוק היום עשו סקירה קצרה בהארץ:
            "…בחינה של אירועי העבר מעלה שלמעט שני מקרים, מרבית הפרשות מתחילות בקול גדול ומסתיימות בנזיפה או בעיכוב בדרגה אצל הקצינים, ולא בדין פלילי.
            כך קרה בשנת 2005, אז תועד מפקד גדוד בשריון, סגן-אלוף דוד קמחי, נוגח בבטנו של מפגין פלסטיני כשלראשו קסדה, סמוך לקלקיליה. מצ"ח אמנם פתחה בחקירה, אך לא הוחלט להגיש נגדו כתב אישום. הוא הועמד לדין משמעתי, בו הוחלט לעכב את קידומו בשנתיים. כיום הוא משמש ראש מחלקת תורת הלחימה באגף המבצעים…"
            http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1687287

            • עדי סתיו הגיב:

              אני לא חושב שהאלימות הנ"ל מצדיקה כשלעצמה ענישה חמורה, בטח לא פלילית. סא"ל אייזנר לא היה שם בשביל הכיף שלו.

              • נירה הגיב:

                וואלה, גם אני לא נמצאת במשרד שבו אני עובדת בשביל הכיף שלי. נראה לי שאני אקום ואתחיל לדפוק לאנשים שלא מוצאים חן בעיניי קתות של רובה בפנים.
                להרביץ לאנשים שלא למטרת הגנה עצמית זה פלילי. אם אייזנר לא מסוגל לעשות את העבודה שלו בלי להסתבך בפלילים – שיתפטר.

                • עדי סתיו הגיב:

                  השוואה מאוד לא הוגנת מכמה וכמה סיבות. שאני אנסה אסביר למה, או לוותר כבר מעכשיו? (השאלה ברצינות)

              • אם תקשיב איך הוא צועק בהתלהבות נעורים, “כוח! כוח! כוח!” אולי תחשוד שהוא די נהנה מהכוח באין גבול.

  12. עזי השמן הגיב:

    אין חדש תחת השמש,אנו עדים אייך הדור השני של מקימי המדינה,מכר את המדינה עבור שלמונים לאנשי החושך המדברים בשם שמים את מדינתנו.

טראקבקים/פינגבקים

  1. Charting the way to the Orwellian state « A Middle Eastern Contrarian