בן דרור ימיני פרסם הבוקר מאמר רצוף עיוותים, הטעיות ושקרים באשר לפרשת הסא"ל המתעלל, שלום אייזנר. מאחר וימיני הוא אחד המובילים של קמפיין הדה-לגיטימציה, כלומר הטענה שהתנגדות למעשיה של מדינת ישראל היא שלילה של קיומה ושמי שמתנגד לה הוא גם אויב שלה, שווה לנתח את הטקסט שלו.

"לא שיש לנו מושג אמיתי מה קרה שם. הרי היה אירוע של שעה, ומתוכו קיבלנו משהו כמו שש שניות." שקר. ימיני פרסם את הטקסט שלו הבוקר. הסרטון המלא, באורך יותר משתי דקות, פורסם כבר במוצ"ש. ימיני יכול היה לראות אותו בפוסט של שלשום, אם התחשק לו. לא שש שניות ולא נעליים, אבל זה אכן sound bite נחמד.

יתר על כן, לא צריך יותר משש שניות כדי לדעת מה קרה שם. מפגין לא חמוש מותקף באלימות גסה על ידי אדם חמוש, באופן שאפילו הקצין עצמו מודה שהיה מוגזם. אבל ימיני חייב להיות ימני יותר מהקלגס.

"הקצין, לפי טענות שפורסמו בשמו, נפצע באותו אירוע עוד לפני הקטע המרשיע, כלומר הייתה שם אלימות. היו פרובוקציות." עיוות. העדות של הקצין – חשוד בפלילים שהקריירה שלו תלויה על פי בלימה – מתקבלת על ידי ימיני בלי שום חקירה ודרישה, והופכת מיד ("כלומר היתה שם אלימות, היו פרובוקציות") למציאות שאין עליה עוררין. בצה"ל דווקא לא מאמינים לסמח"ט בשאלה הזו; ימיני עוקף אותם מימין. ראוי להתייחס גם לקלילות שבה פרובוקציה – פעולה לגיטימית לגמרי – הופכת לשוות ערך לאלימות, ועל כך מיד.

"הפרשן המשפטי של רשות השידור הציבורית כבר הבהיר שלכאורה, כמובן שרק לכאורה, מדובר בעניין חמור מאין כמותו, ושהכיוון בכלל צריך להיות פלילי. זה רק עניין של זמן עד שהמשפטן המהולל ימליץ על פנייה לבית הדין הבינלאומי בהאג בתלונה על פשע נגד האנושות, ומועצת זכויות האדם של האו"ם תתכנס למושב מיוחד כדי להחזיר לעבודה את ריצ'רד גולדסטון." עיוות. תקיפה של מפגין לא חמוש ולא מסוכן על ידי קצין שאמור להיות אמון על שמירת הסדר היא אכן מעשה פלילי מובהק. אבל האמת הזו מפריעה לימיני, יש צורך לטשטש אותה, ועל כן הוא מלעיג עליה.

"ראשית, בשטחים מסתובבת חבורה של אנרכיסטים, בעיקר מאירופה, ששייכים לארגונים ידועים, רובם אם לא כולם, חובבי חמאס וג'יהאד." הטעיה. לא רלוונטי בשיט למקרה שלנו, ואם לימיני יש נתון כלשהו שמוכיח ש"רובם אם לא כולם חובבי חמאס וג'יהאד," הוא מתבקש להציג אותו. לא במקרה הוא לא מציג אותו; אין כזה. אז למה המשפט הזה פה? כדי לרמוז לנו שזה לגמרי בסדר לדפוק קת בפרצוף של מפגין לא חמוש; הוא חשוד אוטומטית ב"חיבה לחמאס ולג'יהאד," אז אין צורך לשמור על זכויות האדם שלו.

""רוכב האופניים" אנדריאס איאס הוא חבר ב-ISM (תנועת הסולידריות הבינלאומית), שכבר הייתה מעורבת בעבר בסיוע לטרור, ואף תומכת באופן מוצהר וגלוי "בהתנגדות המזוינת" של הפלסטינים." שקר. מערכת ה-Hasbara הישראלית מנסה לפמפם את השקר הזה כבר כמה ימים, כמובן ללא כל גיבוי. אם היה קשר כלשהו בין ISM ובין טרור, מערכת הבטחון היתה מפרסמת אותו בקול תרועה. אין כזה, אז היא עושה מה היא תמיד שעושה במצבים כאלה (כמו במקרה של ג'וואהר אבו רחמה): אומרת דבר אחד בגלוי ולוחשת דבר אחר, שאי אפשר לייחס לה, מאחורי הקלעים. מה ה"מעורבות בטרור" של ה-ISM? ימיני לא אומר.

אחרים מנסים. אתר סרוגים פרסם מאמר מגוחך תחת הכותרת המופלאה "מפיצי הסרטון נגד המח"ט [בסרוגים, כמסתבר, קת לפניו של גוי מעניקה לך קידום אוטומטי – יצ"ג] חברים בארגון המשיק לטרור." משיק לטרור! זה עוד לא היה לנו. מהי פעילות "משיקה לטרור"? ב"סרוגים" טוענים בשם גורמים עלומים בצה"ל שאנשי ISM שימשו כ"מגנים אנושיים לטרוריסטים." וואלה? מתי? איפה? או. למקרה שחשבתם שאחמד ג'עברי, מפקד הזרוע הצבאית של חמאס, לא יוצא מהחור שלו בלי איש ISM כבול אליו, הדוגמא היא המצור הישראלי על המוקטעה. כן, ההוא שנגמר לפני שמונה שנים. עוד פעילויות "משיקות טרור": משט לעזה, השתתפות בהפגנות נגד ההפרדה, וסיוע לפלסטינים בכפרים מותקפים. "סרוגים" מציין בצדקנות – אתם יושבים? – שבאתר של ISM "לא מובעת הכרה בישראל."

בקיצור, אליבא דימיני ו"סרוגים", היותו של ארגון פרו-פלסטיני כבר הופכת אותו ל"תומך טרור." מרבים לתהות בבוז מה עושים פה בעצם הפעילים הבינלאומיים האלה; יש להניח שבשעתו הופנו שאלות דומות מאד לאנשים שאנחנו מכנים היום חסידי אומות העולם. אין לכם צרות משלכם? מה אתם מתערבים?

חזרה לימיני. "הפעילים הללו לרוב יותר קיצוניים מהפלסטינים עצמם. ולפני שמישהו יטען שהם בסך הכל "פעילים נגד הכיבוש", כדאי לציין שמתאם העיתונות של הקבוצה, פלו רוזובסקי, הכריז ש"ישראל היא ישות בלתי לגיטימית". ישראל, לא הכיבוש." הטעיה. אפשר להתווכח על השאלה אם ישראל היא ישות בלתי לגיטימית; ספק אם אפשר להפריד את העובדה שבמשך רוב מוחלט של שנות קיומה ישראל היתה ישות כובשת מהשאלה הזו. ימיני, אגב, מעמיד מדי פעם פני מתנגד לכיבוש ואז הוא טוען שההתנחלויות מכרסמות בלגיטימציה של ישראל. כנראה שלו מותר. אבל לא זו הנקודה: הנקודה היא שאין שום קשר בין העמדה של מתאם העיתונות של ISM ובין הכאת פעיל אחר של הארגון. הקשר היחיד הוא אווירת ההסתה שאנשים כמו ימיני מייצרים.

אגב, בשעתו פעיל מרכזי של "אם תרצו" – אייל אשכול, לגמרי במקרה רכז המדיה של הארגון, כלומר מקביל בתפקידו לרוזובסקי – אמר שהוא לא יהסס לקבל כסף אפילו מהיטלר. זה לא הפריע לבן דרור ימיני לפרסם את הדו"חות המפוברקים של התנועה בעיתון שלו.

ואם כבר דה לגיטימציה וטרור, ימיני לא סיפק שום הוכחה לכך ש-ISM או פעיליו היו מעורבים בטרור, אבל ישראל הרגה לפחות שני פעילים של ISM – רייצ'ל קורי הידועה יותר וטים הורנדל, שנורה בראשו ללא כל סיבה על ידי צלף ישראלי. הורגה של קורי חמק מעונש בטענה המפוקפקת שלא ראה אותה; במקרה של הורנדל, שהגן על ילדים פלסטינים מאש ישראלית, הרוצח שלו נידון לשמונה שנות מאסר בלבד, זאת למרות מסכת שקרים שבדה, ואחר כך (במסגרת המסורת הישראלית-צה"לית של חנינות לרוצחי פלסטינים ותומכיהם) גם זכה לקיצור עונשו. זו הדלת המסתובבת הישראלית, שעליה לא מרבים לדבר. אם אני הייתי חבר ISM, סביר להניח שהאירועים הללו היו גורמים לי לפקפק בלגיטימיות קיומה של מדינה כזו, אבל למה להטריח את הקוראים עם עובדות.

"רביעית, ישראל היא ככל הנראה המדינה היחידה בעולם שמתירה למי שפועל באופן מוצהר לחיסולה לפעול באופן חופשי, בשם זכויות האדם כמובן." שקר והטעיה. פעילי ISM לא פועלים לחיסולה של ישראל, לכל היותר הם פועלים לשינויה, כלומר להפיכתה למדינת כל אזרחיה. אם לימיני היו הוכחות לטענה שלו, אין ספק שהוא היה מציג אותן. מאחר ואין כאלה, נראה שאין מנוס אלא לקבוע שימיני מביא את הטענה הזו, שוב, כדי לחזק את אווירת ההסתה כנגד הפעילים ולמשוך תשומת לב מהאירוע האמיתי שהתרחש בשטח.

"היו לנו עשרות אירועים שבהם התברר שהקטעים שצולמו היו חלקיים לחלוטין, ושיותר משהם חשפו משהו – הם הסתירו את הסיפור האמיתי. "פאליווד", כלשונו של פרופ' ריצ'רד לנדס." הטעיה ושקר. כאמור, אייזנר עצמו לא מכחיש את מה שהוא עשה, וגם הוא מודה שהוא טעה. בתמונות אחרות מהאירוע, נראה אייזנר כשהוא מכה מפגין אחר בגבו באמצעות נשקו. אין מחלוקת על קיומו של האירוע – אבל ימיני בכל זאת מנסה לטעת ספקות.

עכשיו, אין ספק ש"פאליווד" קיימת, אבל מגוחך לשמוע תלונות עליה מאנשי Hasbara ישראלים. אחרי הכל, הם מפמפמים את הצ'יזבטים של דובר צה"ל. הם אלה שדיווחו בהתרגשות על כך שאמבולנס עזתי מסיע קסאמים – כשהתברר, וזה לא היה מסובך, שבעצם היה מדובר באלונקה. הם אלה שנכנסו לאקסטזה כשצה"ל פרסם את הסרטונים שלו מהמרמרה – אבל לא שאלו מה קרה בעצם לכל החומר המצולם שצה"ל החרים ממנה, שעדיין לא פורסם, ושמסוגל להראות תמונה הרבה פחות מחמיאה לו. נזכיר שבחלק ניכר מהמקרים מדובר בעיתונאים – ימיני ודאי רואה בעצמו כזה – כלומר אנשים שאמורים להיות אמונים על חקר האמת. אבל יש אמיתות לא חשובות. אלה האנשים שממהרים לפרסם את השקרים של דובר צה"ל על חיילים מסכנים שמותקפים בקלשונים, ואחר כך קוברים את הסיפור כשמסתבר שהקלשון הופך למזרק. אלה האנשים שממהרים לספר לנו צ'יזבטים על נאומי הסתה של אחמד טיבי ונעלמים כשמסתבר שלא היה ולא נברא – לזכותו של ימיני ייאמר שהוא דווקא התנצל.

ומעל לכל, מה שהם עושים הוא ערבוב בין אלימות ובין מחשבה עוינת. אליבא דימיני, שלילת הלגיטימיות של ישראל היא שוות ערך לאלימות. המחשבה שאין לישראלים מה לעשות בגדה המערבית ושישראל היא מדינה לא צודקת, מדינה שמעדיפה במובהק אתנוס אחד על אחר, הפכה – הרבה בעזרת מאמריו של ימיני, לכאורה איש מרכז שפוי – לשוות ערך לטרור של ממש. התנגדות פלסטינית, מכל סוג שהוא, הפכה לבלתי לגיטימית. פיגוע כלפי אזרחים הפך לשווה ערך להתקפה על חיילים, שבתורה הפכה לשוות ערך לטענה שישראל היא מדינה כובשת ובזויה. הערבוב בין דיבור ובין מעשה, בין אלימות ובין התנגדות לגיטימית, הוא התרומה העיקרית של בן דרור ימיני לשיח הישראלי. הוא זה שקידם את הרעיון שאין בעצם שום סוג של התנגדות לגיטימית פלסטינית, את התפיסה של אוי לרשע ואוי לשכנו שקובעת שאם אתה בא במגע עם מישהו שאמר פעם משהו איסלמיסטי או אנטי ישראלי, אתה עצמך איסלמיסטי ואנטי ישראלי בהחבא. כל מה שהרעיון הזה קידם הוא הברוטליזציה של ישראל ואת ההצדקות לברוטליזציה הזו, כי אם הפגנה היא שוות ערך לפיגוע, אז המפגינים חוטפים רק מה שמגיע להם – למעשה, הרבה פחות. מעטים קידמו את חוסר הסובלנות בישראל כמו הרדיקליות המרכזית של ימיני. ההיסטוריה, אם תזכור אותו – והיא נוטה, כפי שכתב אודן, לזכור את אלה המשתמשים במילים – תשפוט אותו לשבט.

· כספות: הפועל העברי המקביל ל-Fisking, קריעה לגזרים של טקסט כדי להציג את פרכותיו. נקרא במקור על שם רוברט פיסק. הפועל העברי, כמובן, נושא את שמו של עמיתו של בן דרור ימיני לכתיבה פרועה במעריב, בן כספית.

ועוד דבר אחד: אגב דה לגיטימציה, אחד מהטיעונים המרכזיים של מערכת ה-Hasbara הוא שאיראן מאיימת על ישראל בהשמדה. מי שעקב אחרי הטקסטים הרלוונטיים, יודע שמדובר בשקר. עכשיו גם שר המודיעין של ישראל, עומר סולי… אה, סליחה, דן מרידור, מודה שאף מנהיג איראני לא השתמש בביטוי "למחוק את ישראל מהמפה." כן, היו דיבורים על כך שישראל היא גרורה סרטנית, אבל גם יצחק רבין כתב בשעתו שהמתנחלים הם סרטן בגב האומה, ואף אחד לא חשב שהוא רוצה לתקוף אותם בנשק גרעיני שאין לו.

הערה מנהלתית: ביממה האחרונה התקבל סיוע לקיום הבלוג באמצעות קרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורם.

(יוסי גורביץ)

ובינתיים, בערוגות הרעל: כשהתייחסתי אתמול (א') בקצרה לתקיפה של פעיל שמאל על ידי חמוש צה"ל בכיר, סא"ל שלום אייזנר, ציינתי שאין זה מקרה שהוא חובש כיפה. כמה אנשים שאלו למה.

כי המגזר שלו סגר סביבו מיד שורות, זה למה. הוא בשר מבשרם. אלוף הכנסת בגלגול עיניים למרחקים ארוכים, זבולון אורלב, גינה את ההשעיה שלו. רבנים מיהרו לצאת להגנתו. כמקובל בעת מצוקה תדמיתית במגזר, שההקבלות בינו ובין האיסלם הקיצוני מרתקות, צצו מיד תיאוריות קונספירציה. נטען שהפעילים במקום תקפו את אייזנר, אם כי לא ברור איך בכלל נפצע: אחדים דיברו על כך שהפעילים שברו את אצבעותיו, אחרים ששברו את פרק ידו. בהתחשב באופן שבו הפעיל החמוש את נשקו – הפעיל הדני לא היה היחיד שהותקף על ידו – בהחלט יתכן שהוא פצע את עצמו.

אתר מרכזי של המגזר, "סרוגים", הקדיש כמה וכמה מאמרים לנושא. הראשון שבהם, שפורסם אתמול אחר הצהרים, מוכתר ב"צפו: הסמח"ט הדתי מראה מי בעל הבית על ארץ ישראל," וכותרת המשנה שלו מכילה את המשפט "לאחר דקות ארוכות של נסיונות שכנוע, החל הכוח בפיקודו של סא"ל שלום אייזנר (הקצין עם הכיפה, בנו של הרב בני ז"ל) לפנות את האנרכיסטים בנחישות אליה הם לא רגילים." מעבר לטון המעריץ אלימות, יש כאן שתי הערות: ראשית, בשלב הזה עוד לא נולדה האגדה על כך שאנשיו של אייזנר נתקלו באלימות; ושנית, היא מעידה על ה"ייחוס" (לקרוא בהבעה אשכנזית) של אייזנר, בנו של רב סרוג חשוב, ממקימי ישיבת "עטרת כהנים."

המאמר השני מעניין יותר. הוא נכתב על ידי עורך "סרוגים", אריה יואלי, והוא מלא כולו ב"מוסר יהודי", שהוא שם קוד למוסר יודו-נאצי. המאמר דורש להעניק לאייזנר צל"ש, שכן הוא "החזיר את כושר ההרתעה של צה"ל", ומקווה שאייזנר ימשיך להרביץ בחיילי צה"ל מוסר יהודי. המפגינים מוגדרים כאן כאויבים (ועל כך מיד).

הדבקות של יואלי ו"סרוגים" במוסר יודו-נאצי לא צריכה להפתיע אף אחד. "סרוגים" תקף אותי (פעמיים) אחרי שחשפתי את הערגה של "מעייני הישועה" למחנות השמדה לעמלקים, אבל לא העז לצאת נגד הבטאון של שמואל אליהו. יואלי עצמו פרסם מאמר בזכות העבדות, גם בעת המודרנית, שאפילו בטאון של הקו קלוקס קלאן היה מהסס לפרסם. העבדות הזו היא הלכתית כמובן – יואלי צריך להגן על כך שהיהדות מעולם לא ביטלה את העבדות – ובה מתמוגג יואלי על שבחיה, שכן היא "דרך לריסון הפראות הבלתי מרוסנת של עמים בלתי מתורבתים," כמו יושבי אפריקה למשל. כמו מגיני העבדות המקוריים, יואלי משווה בין העבדים האפריקאים, שהיו רכוש בעליהם לכל דבר, ובין העובדים המדוכאים של המהפכה התעשייתית – לרעת העובדים, כמובן.

"סרוגים" הוא אתר מרכזי למדי של, ובכן, הסרוגים, והדעות של יואלי לחלוטין לא חריגות בקרב חלק ניכר מהם. לאחרונה למדנו שרב סרוג בכיר, אל"מ אייל קרים, תמך – כשחשב שהוא בין חברים – באונס בעת מלחמה. אחר כך הוא ביצע נסיגה צרפתית. לזכור, לפעם הבאה שינסו לומר לכם משהו על "עשבים שוטים." אלה לא העשבים, זו הערוגה – וגנניה.

זה קמפיין הדה-לגיטימציה, טמבל: שורה של חסידי הדמון יהוה ייללו שסא"ל אייזנר לא עשה שום דבר חריג ושההשעיה שלו הגיעה מהר מדי. הם צודקים, יש להניח: לקח הרבה מאד זמן עד שסא"ל בורברג, שהורה לחייל שלו לירות בעציר פלסטיני כפות, הושעה. ככה זה כשאתה מחרב לראש הממשלה את הצגת ה-Hasbara שעליה עמל זמן רב עם תמונות שמחזירות את המציאות למרכז. במסגרת ההצגה של "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון" שערך מערך ה-Hasbara בנתב"ג אתמול, אגב, נעצרו פעילי שמאל שהפגינו בעד הגעת הפעילים הבינלאומיים, אבל לא נעצרו פעילי ימין שהפגינו והתפרעו במקום – שיקוף מדויק, יש להודות, של האתנוקרטיה הישראלית. אם אייזנר היה עושה את שעשה בעוד שבוע, אחרי שבלגאן המטס היה מסתיים, סביר להניח שהוא לא היה מושעה.

ובין השניים יש קשר. הפאניקה של ישראל הרשמית מהתנגדות לא אלימה – "אנחנו לא טובים בגנדי," הודה האלוף עמוס גלעד במסמכי וויקיליקס – גרמה לכך שהיא הגדירה אותה כסוג של התנגדות אלימה, כדי להצדיק את פעולותיה. פתאום ביקורת הפכה ל"דה לגיטימציה", חרם – מסורת יהודית ארוכה – הפך ל"טרור כלכלי," הנסיון הפלסטיני לקבל מדינה באמצעות האו"ם כונה "טרור דיפלומטי," ופעילי סולידריות הפכו ל"סייעני טרור", וארגוני זכויות אדם הואשמו ב"לוחמה משפטית" (lawfare).

אז כשכל התנגדות לא אלימה היא סוג חדש של לחימה או טרור, פתאום כל מפגין הופך לאויב – הן בעיני חמושי צה"ל והן בעיני הציבור הישראלי. דמם של המפגינים הללו נמצא על ידיהם של אנשי מערך ה-Hasbara, מבנימין נתניהו ועד בן דרור ימיני.

הברוטליות השקטה: האלימות הבוטה, חסרת ההצדקה – אם כי האספסוף הישראלי מיהר לחפור לה הצדקות – של אייזנר מצטלמת רע מאד. למזלו של צה"ל, רוב מוחלט של הברוטליות שלו כלל לא מגיע אל המצלמות.

רוב הבריונים של צה"ל הם מה שכינתה חנה ארנדט "רוצחים של מכונת כתיבה." הם משמידים מקורות מים של פלסטינים, הם הורסים פרויקטים לאנרגיה סולארית בדרום הר חברון, הם מחרימים אדמות ומשקרים למען התנחלויות, הם מונעים תנועה ממקום למקום, הם קורעים משפחות בין הגדה והרצועה, הם מסוגלים בהינף אצבע להגלות אדם שמרכז חייו בגדה לרצועה, הם מגשימים את "מדיניות הבידול" הבלתי מוסברת של הממשלה, הם שוללים בשרירותיות אישורים ותעודות, הם עוצרים קטינים באישון לילה, הם מאיישים מחסומים, הם מקבלים "עדויות סודיות" בבתי דין צבאיים, הם מקבלים את עמדת מערכת הבטחון בבג"צ.

הרבה פחות פוטוגני, הרבה יותר ממוסד, הרבה יותר הכרחי לקיום הכיבוש מאשר ההתפרצות משולחת הרסן של סא"ל שלום אייזנר.

(יוסי גורביץ)

כמו לפני שנה, ישראל הרשמית נכנסה להתקף פאניקה כתוצאה מכך שכמה מאות פעילים פרו פלסטינים הודיעו על כוונתם לערוך, אה, כנס שלו בבית לחם לאחר שיגיעו לנתב"ג ויצהירו על כוונתם להגיע אליו.

המטרה, כמובן, היתה לפוצץ את בועת השקר שמפיצה ישראל, על פיה היא לא שולטת בפלסטינים. נו, אם את לא שולטת בהם, ודאי לא תתנגדי שאנשים יגיעו לנתב"ג – אחת משתי נקודות כניסה לשטחים, השניה היא מעבר אלנבי – ויצהירו על כוונתם להביע תמיכה שלווה בפלסטינים, נכון?

בום. הרפלקס הישראלי המותנה, שקיים מימי גולדה ("רבותי, ניסיתי וניסיתי ואני לא יכולה למצוא בעצמי שום פגם. 71 שנה אני בודקת את עצמי ואני מגלה בי צדק כזה שאלוהים ישמור. וכל יום זה מפתיע אותי מחדש. צודקת, צודקת, צודקת, ושוב צודקת," כדברי חנוך לוין), קפץ מיד. שכל מיני פריצעס ושיקסעס יגידו לנו שיש צדק שונה משלנו? לא יעלה על הדעת.

אז ישראל דרשה מחברות בינלאומיות למנוע הגעתם של פעילים שלווים שרק רצו להפגין כנגדה, והציפה את נתב"ג בשוטרים כדי למנוע את חדירתם של מחרחרי אי נחת והסתננותם של פרובוקטורים. אבל לא סתם שוטרים: שוטרים סמויים. וכל כך למה? הרי אין חשש שהמגיעים במטוסים יתקפו שוטרים. לא, הכוונה היא להסתיר את ההיערכות המשטרתית מהתיירים דווקא: "מרבית השוטרים בשדה יהיו לבושים בבגדים אזרחיים, וזאת כדי למנוע פגיעה בתדמית הישראלית בפני התייר שמגיע לנמל." כלומר, אין לישראל הרשמית בעיה עם זה שהיא מדינת משטרה; יש לה בעיה עם זה שהיא נראית כמו מדינת משטרה. היא עדיין מתביישת – לא מהישראלים, שכבר הגיעו למדרגה שבה הם מכירים את המציאות ובו זמנית מדחיקים אותה, אלא מהזרים. מה יגידו. זה בסדר, זה יעבור.

לשכת ראש ממשלתנו היקר, שלא מפספס הזדמנות לוויץ דלוח, הורתה לוודא שכל פעיל שמגיע לישראל יקבל, קודם לגירושו, מכתב. את הנוסח האנגלי של המכתב אפשר לקרוא בעמוד הרשמי של ראש הממשלה, כאן. תרגום אנגלי שלו אפשר לקרוא פה. הטקסט, כמו כל טקסט Hasbara, לא מיועד לפעילים עצמם אלא לתקשורת הישראלית, לחסידיו השוטים של נתניהו בקרב היהודים האורתודוקסים והנוצרים האוונגליסטים בארה"ב, ולציבור הישראלי. הפעילים, אחרי הכל, יודעים את האמת.

אז מה רוצה מהם נתניהו? הוא דורש מהם ללכת קודם כל לסוריה, איראן ועזה. יופי של טיעון: יש משטרים גרועים יותר מאיתנו. סנוב, בזימבאבוואה כבר היית? כבר מחית מול תאי הגזים של צפון קוריאה, צפונבון? ערכת משמרת מחאה מול הגולאגים הסיניים, עוכר ישראל? עברת בלב המאפליה של קונגו, שמאלן? לא? אז קודם כל עשה את כל אלה, ואל תשכח את הבדואים המענים בסיני ואת חוטפי חוצי הגבולות במקסיקו. בקיצור, תקן את כל העוולות בעולם ואחר כך תחזור אלינו. אנחנו נהיה כאן בינתיים ונמשיך לבנות התנחלויות ולדכא את הפלסטינים.

עכשיו, אפשר לטעון במידה של צדק שהפעילות הפרו-פלסטינית היא מירוק מצפון מערבי על שאריות העולם הקולוניאליסטי, ולהזכיר מחדש שהמחאות על מה שעשתה ארה"ב בוויאטנם היו גדולות עשרות מונים ממה שעשתה ברית המועצות בהונגריה וצ'כוסלובקיה, ועל זה יש להשיב שמה לעשות, מצפון נקי עדיף על מצפון מלוכלך ושאם ישראל לא רוצה שיתייחסו אליה כאל המדינה הקולוניאליסטית האחרונה, כדאי שתחדל להיות כזו. אם ישראל רוצה שיתייחסו אליה כאל מדינה מערבית, אולי כדאי שהיא תפסיק להתייחס לסוריה כאל מודל חיקוי. ישראל: המדינה המוסרית יותר משושלת אסד.

נתניהו טוען שישראל היא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון – רק שהטיעון הזה כבר לא עובד. במשך רוב מוחלט של שנותיה, ישראל הפעילה משטר צבאי על הפלסטינים שתחת שלטונה. התקופה היחידה שבה זה לא היה המצב היתה בין דצמבר 1966, כשהסתיים המשטר הצבאי על ערביי ישראל, ויוני 1967, כשהחל השלטון הצבאי בגדה. וכן, כשישראל היא האחראית על המעבר לבית לחם, כשהיא שולטת על מאגר האוכלוסין שלה, על אספקת המים שלה, כשהסטודנטים שלה לא יכולים לצאת ללימודים ללא הסכמתה, כשהיא מטילה עליה כרצונה עוצר ופושטת עליה כשעולה הרצון מלפניה, ישראל אחראית לבית לחם. ובבית לחם, אפילו נתניהו יתקשה לטעון, אין שום דמוקרטיה. היא נשלטת על ידי אנשים שהיא לא בחרה ושלשלטונם היא, בלשון המעטה, לא נתנה את הסכמתה.

הלאה. נתניהו טוען עוד בפני הפעילים – כלומר, בפני הישראלים – ש"בישראל יש שוויון לנשים." שקר אווילי. ממשלתו של נתניהו היא זו שאישרה את קווי המהדרין, שבמסגרתם נשים הוגדרו כסכנה לתומתם של גברים ואולצו לשבת בחלק האחורי של האוטובוסים. בישראל פועלים בתי הדין הרבניים, שהם היחידים שקובעים בדיני אישות ולמעשה מגדירים את מעמדו של כל פרט שמוגדר כיהודי. בבתי הדין האלה, לא רק שנשים לא יכולות לשבת כדיינות, גם עצם עדותן מוטלת בספק. החוק היהודי מתיר לגבר לאמלל את אשתו ולמנוע ממנה גט, וגברים עקשניים במיוחד יוכלו להרוס את חייהן לשארית ימיהן, כשהיא לא יכולה להנשא מחדש או לבנות מערכת יחסים אחרת – ילדים שיוולדו למערכת יחסים כזו יוגדרו מיידית כממזרים ולא יוכלו להתחתן.

מה שמביא אותנו לטענה המטומטמת לא פחות על חופש דת. אין כזה בישראל. זה עתה סיימנו חג שבו נכפה על לא מאמינים שאיתרע מזלם להתגורר מחוץ למרכז הליברלי של המדינה להמנע מאכילת מצרך יסוד כמו לחם. בתי הדין הרבניים, כאמור, שולטים על כל תחומי האישות. לאחרונה, פסק בית דין רבני שאשה היא מכשפה. למזלה, סמכויות בית הדין מוגבלות והוא רשאי היה בפועל רק לקנוס אותה. זה המקום לציין ששר המשפטים של ישראל, יעקב "חוקי התורה" נאמן, מנסה בכל כוחו להרחיב את סמכויות בתי הדין האלה – למרות שהם ידועים בכך שהם כנראה המוסד הגרוע והמושחת ביותר בישראל ולמרות שדיינים שם כבר אמרו בפומבי שהם מפלים לרעה מתדיינים חילונים.

מי שאיננו רוצה להתחתן באמצעות הרבנות, לא יוכל לעשות זאת בישראל. הוא יצטרך לצאת מגבולותיה ולטוס למדינה זרה. פעם אפשר היה להתחתן בקונסוליות, אבל בלחץ ישראלי כבד, היכולת הזו בוטלה. המשמעות היא בעצם מס על עניים: מי שלא יכול להרשות לעצמו להתחתן בחו"ל, יצטרך להסתפק בשירותי הרבנות. ואפילו אם התחתנת בחו"ל, אבל הדברים לא צלחו ואתה זקוק לגירושין – כאן שוב אתה נופל לציפורניה של הרבנות.

משרד הפנים הישראלי משתף פעולה עם ארגון טוהר דם ודת, "יד לאחים", כדי לרדוף אנשים שבהם הוא חושד ב"מיסיונריות", כלומר הטפה לאנשים אחרים להמיר את דתם (שם). ההגדרה הראשונית של כל יהודי שנולד בישראל היא "יהודי", כלומר חבר בעדה הדתית היהודית, ומי שרוצה לשנות את הסטטוס הזה חייב לעבור הליך משפטי. בסופו, הוא הופך ל"חסר דת" – לפעם הבאה שמישהו ינסה לומר לכם ש"יהודי" הוא שיוך לאומי. לא על פי המשפט ומשרד הפנים הישראלי. ויש לזכור שישראל היא "מדינה יהודית ודמוקרטית." משרד החינוך הישראלי, אגב, פסל לפני כשנתיים ספר לתלמידים על הצהרת זכויות האדם האוניברסלית, משום שהיא הזכירה את הזכות להמרת דת. התיאוקרטיה היהודית היחידה במזרח התיכון לא רוצה שתלמידיה ישמעו בכלל שיש זכות כזו.

וההליך הזה לא זמין לכולם: אשה יקרה אמרה לי שהיא שקלה לפתוח בהליך הגדרה כ"חסרת דת" – אבל מאחר והיא יוצאת חבר העמים, ומאחר והיא הגיעה לישראל מכוח חוק השבות, היא חששה שמשרד הפנים יתנקם בה ויבטל את האזרחות שלה. זה לא חשש ריק: אחרי שהשופט היהוויסטי משה דרורי נחשף בקלונו כשקבע שמתגיירת אתיופית לא צריכה לצפות ליותר מהתנצלות מאברך כשר שדרס אותה במכוון, בוטל במפתיע הגיור שלה.

חופש דת כולל גם התייחסות שווה לדתות אחרות, וזו כאמור לא קיימת. לא רק שישראל מוגדרת כמדינה דתית, לא רק שהיא מעמידה את כל נושאי האישות תחת שליטתם של גופים דתיים, היא גם מתקצבת את גופי הדת של דתות אחרות באופן מפלה ועקבי. נזכיר שכאשר ישראל אומרת "יהודי" היא מתכוונת אך ורק ליהודי אורתודוקסי: הזרמים הרפורמיים והקונסרבטיביים אינם מתוקצבים על ידי ממשלת ישראל, היא נמנעת מהכרה ברבנים שלהם, והיא לא מכירה בגיורים שלהם. בתוך כל הדיבורים הגבוהים על החירויות בישראל, רצוי לציין שמערכת החינוך של הפלסטינים הישראלים עדיין נמצאת תחת פיקוח הדוק של השב"כ, ושנציג מטעמו אחראי על מינוי מנהלי בתי ספר במגזר הפלסטיני.

על הטענה של נתניהו שארגוני זכויות אדם יכולים לפעול בישראל בחופשיות, מיותר להרחיב. זו היתה ממשלתו של נתניהו שניסתה להעביר שורה של חוקים נגד ארגוני זכויות אדם, ובלמה אותם אחרי לחץ בינלאומי ניכר.

בקיצור, נתניהו ניסה למכור לאזרחי ישראל את הצ'יזבטים הרגילים של מערכת ה-Hasbara. למרבה הצער, נראה שחלק ניכר מהם – שלא הקדישו תשומת לב למעמדם כאזרחים, הרבה בזכות משרד החינוך – קונים את הלוקשים הקרים האלה. ישראל מקיימת בחירות חופשיות בחלק מהשטחים שבהן היא שולטת, אבל חוקי היסוד שלה אוסרים על מפלגות שרוצים לפרק את התיאוקרטיה שלה ("המדינה היהודית והדמוקרטית") לרוץ לבחירות. כלומר, הם מבטיחים ששינוי אמיתי לא יוכל להתרחש בדרכי שלום.

וזו, בסופו של דבר, מהותה של הדמוקרטיה. ישראל נכשלת בכמעט כל מבחן חשוב. אין ספק שיש גרועות ממנה, כפי שציין נתניהו. זה לא אומר שמי שרוצה בטובתה צריך לעשות לה הנחות.

ועוד דבר אחד: בריון במדים, סא"ל שלום אייזנר, נראה בסרטון המצורף כשהוא תוקף בברוטליות פעילי שלום שהעזו, שימו לב, לרכב על אופניים. את הזיהוי של אייזנר אפשר לראות כאן. יצוין שאייזנר, לגמרי במקרה חובש כיפה, לא תמיד כל כך ברוטלי: כשבריוני תג מחיר ניסו לחצות את הגבול לירדן, ורגמו באבנים את אחד הקצינים שלו, הוא היה הרבה יותר סלחני. אלה היו בני העם הנבחר, אחרי הכל. אנא הפיצו את הסרטון הזה כמיטב יכולתכם. צה"ל לא יעשה יותר מדי לאייזנר, אז לפחות הבה נוודא שתכניות הנסיעה שלו לחו"ל יידפקו.

הערה מנהלתית: ביממה האחרונה התקבל סיוע לקיום הבלוג באמצעות קרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורם.

(יוסי גורביץ)