החברים של ג'ורג'

עוד חורבן קטן, על החשבון

ראש הממשלה, אהוד אולמרט, עשה היום צעד מזיק באופן חריג אפילו לו. בעוד השרים ועיתונאי החצר רבים האם דבריו של אולמרט על "המנעות מהתבטאות בסוגיות רגישות" היו מכוונים לשר התחבורה, שהקפיץ ביום שישי את מחירי הנפט כשהפציץ בהבל פיו את מולדתו, הצליח אולמרט לתקוף את הממשל הדמוקרטי הבא בארה"ב עוד קודם שנכנס לתפקידו.

אם לסמוך על ויינט, אמר אולמרט, בנוסח מפותל משהו, ש"הממשל הזה ידידותי במיוחד… לא בטוח שזה יהיה המצב עם הממשל הבא". על פי "הארץ" הוא אמר דברים דומים. קשה לחשוב על הצהרות חסרות מחשבה יותר, במיוחד אם אולמרט חושב שהן נכונות.

ממשל בוש מסיים את ימיו. על פי הסקרים, הממשל שיחליף אותו יהיה דמוקרטי. הדמוקרטים צפויים, בנוסף, להרחיב את אחיזתם בשני בתי הקונגרס. מה היה כל כך דחוף לאולמרט להעליב את הנשיא הבא?

עכשיו הכניס אולמרט, בדמדומי שלטונו, את ישראל למלכודת. אם ינצח אובאמה בבחירות, הוא יזכור שראש ממשלתה תקף אותו והתערב למעשה במערכת הבחירות האמריקנית. לא יהיה לו תמריץ מיוחד להיות ידידותי לממשלה כזו – ודאי אם הוא יפסיד בפלורידה ובכל זאת ינצח בבחירות, כפי שנראה שיקרה.

אם ג'ון מק'קיין ינצח בבחירות, ודאי אם מדינת ההכרעה תהיה פלורידה, על הפנסיונרים היהודים שבה, ההשלכות של דברי אולמרט צפויות להיות גרועות עוד יותר: במו ידיו הוא האכיל את מדורת ה"נאמנות הכפולה", התפיסה האומרת שיהודי ארה"ב נאמנים לממשלת ישראל. המחנה האנטי מלחמתי, שממילא האשים את ישראל במעורבות בחרחור מלחמת שולל, רק יהפוך למריר יותר – וזה המחנה שמהווה חלק ניכר מבסיס הבוחרים של חברי הקונגרס הדמוקרטים. כלומר, גם אם ג'ון "להפציץ את איראן" מק'קיין ייבחר, צפוי לו קונגרס עוין – ודבריו של אולמרט יהפכו אותו לעוין יותר לישראל.

הפילוח בקרב מתנגדי אובאמה איננו עובר בין יהודים ונוצרים; הוא בעיקרו פילוח גילי. ככל שאדם מבוגר יותר, ככל שחי בתקופה שבה גזענות היתה מקובלת, כך גדל הסיכוי שהוא יהיה ממתנגדי אובאמה. רוב היהודים האמריקנים הצעירים תמכו באובאמה; המבוגרים יותר, אלה שמגדירים מהו "הממסד היהודי", בחרו בקלינטון. אבל המבוגרים הללו, שהחוויה המעצבת מבחינתם בשנות השישים היתה החרדה שפמפם צה"ל ערב מלחמת ששת הימים, חולפים מן העולם.

הצעירים היהודים גם כך מעידים על פחות קשר לישראל. וזה טוב: המצב הנוכחי איננו נורמלי. אבל המרירות שבתבוסה של אובאמה, בעלייתו לשלטון של ממשל בוש השלישי, עשויה להפוך את הדור הצעיר של יהודי ארה"ב מקרים לעוינים.

וכמובן, ההצהרה של אולמרט תהיה חגיגה לכל תומכי הקונספירציות, שחושבים שמילה של אולמרט היא הנחיה לממשלת הכיבוש הציונית בארה"ב. אם אובאמה יובס, רבים מהם יראו בכך עוד פעולה של "הציונים". רוב יהודי ארה"ב אינם ציונים ורובם – כמו ממשלות ישראל ב-16 השנים האחרונות – יוניים יותר מן הממסד שלהם, הפושה ניאו-קונסרבטיבים, שהיו יותר מדי אפילו לבנימין נתניהו. באדיבותו של אולמרט, המסר הפשוט הזה יהפוך קשה מאד להבנה.

במדינות אחרות, פשלה דיפלומטית כזו מצד ראש ממשלה היתה גוררת התפטרות. מצד שני, אנחנו מדברים על אולמרט. יש לו די והותר סיבות להתפטר, אלא שהפוליטיקאים שלנו מזמן ויתרו על אחריות לאומית ואינם מאלצים אותו לעשות זאת. ודאי שהם לא ישלחו אותו הביתה בגלל דיפלומטיה-שמיפלומטיה, או"מ-שמום ושטויות דומות; כידוע, חשוב לא מה אומרים הגויים אלא מה עושים היהודים. וזה מה שהביא אותנו עד הלום.

ומלבד זאת, יש להפסיק את רצח העם בדארפור.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • אסף

    אני חושב שאתה קצת מגזים ברמת החשיבות שאתה מקנה להתבטאויות הללו.

    מחיר הנפט לא זינק בגלל התבטאות אומללה של כבור שר התחבורה של ישראל. המחיר עלה יפה גם לפני ההתבטאות הזאת, ויעלה יפה גם אחריה. הוא מושפע, בעיקר, מדברים פעוטים כגון עליית הצריכה הדרמטית במדינות המתפתחות (מיליארדים של צרכנים), ולא מתזוזת שפתיו של איזה אחד, שאול מופז, שכרגע אפילו לא נמצא בעמדת הכרעה כלשהי, וספק אם יגיע אליה. כפי שכבר העירו כמה פרשנים לפני – כל הסיפור הזה, כאילו מחירי הנפט הושפעו מדבריו של מופז, הוא בסך הכל ספין של אנשי מופז, שרוצים לצייר אותו כאדם חשוב ("ראו, ראו איזו השפעה יש לדבריו בעולם"). נו, באמת. אפילו בארץ אין למופז השפעה כזאת.

    וכנ"ל לגבי התבטאותו של אולמרט. ראשית, אף אחד בארה"ב לא מייחס חשיבות רבה במיוחד להתבטאויות באוויר כגון זאת, בוודאי כאשר בכל מקרה כאשר יבחר הנשיא הבא אלו תהיינה חדשות ישנות. שנית, גם אם כן (ולדעתי לא, כאמור), הוא לכל היותר הוא הצליח לעורר חוסר שביעות רצון כלפיו (בוודאי שלא כלפי המדינה כולה, או כלפי מנהיגים עתידיים). שלישית, גם אם התעורר חוסר שביעות רצון כזה, הכרעות דיפלומטיות ופוליטיות לא מתקבלות על סמך חוסר שביעות רצון כזה (אלא, שוב, על סמך שיקולים פעוטים כגון קולות היהודים, האינטרסים הביטחוניים של ארה"ב, וכו'). אולמרט, אגב, כנראה בכל מקרה לא יהיה ראש הממשלה במשך כל/רוב תקופת כהונתו של הנשיא הבא.

    לגבי הנאמנות הכפולה – אולמרט, למיטב ידיעתי, לא קרא לאזרחי ארה"ב היהודים להצביע לטובת מועמד זה או אחר. לא צריך להגזים, גם לא בהתנפלות על אולמרט. ושוב, אותו כנ"ל, לגבי התפטרותו – גם במדינות אחרות, כשפוליטיקאי מועד בלשונו, זאת עוד לא סיבה להתפטרות. ועם כל הכבוד, אמירה שעלולה לעצבן נשיא אמריקאי לעתיד (אמירה שלדעתי אין כאן, כאמור), אפילו במערכת היחסים המיוחדת (כלומר, התלותית) בין ישראל לארה"ב, היא עדיין לא עילה להתפטרות ראש ממשלה. אנחנו עדיין לא מדינת חסות, בה מפאת כבודו של הפריץ (או כבודו המדומה) עלינו להיפטר מראש המדינה. יש לאולמרט די סיבות להתפטר. להגיד שדבריו היום הם בגדר סיבה כזאת – זה לא.

  • תוהה מהצד

    "כל הסיפור הזה, כאילו מחירי הנפט הושפעו מדבריו של מופז, הוא בסך הכל ספין של אנשי מופז, שרוצים לצייר אותו כאדם חשוב"

    במקרה כזה, כדאי למופז להחליף את האנשים שלו ומהר.

    הציבור לא הולך לתמוך במי שגורם לכאורה לדלדול חשבון הבנק שלו. אפילו אם הוא נורא נורא חשוב.

    אבל בעצם, מי שכל-כך חכם כדי להתבטא בכזו חוסר אחריות, עומד להישאר עם חבורת כסיליו עוד הרבה זמן.

  • דודי קינג

    אני לא חושב שיש מדינה בעולם שראש הממשלה שלה יתפטר בגלל שאמר איזו שטות בעלת השלכות דיפלומטיות מעורפלות. זה קצת מוגזם.

  • עמית

    קצת נסחפת לא, אתה באמת חושב שכשייבחר נשיא אמריקאי אז הציבור האמריקאי שגם עכשיו אני לא בטוח ששמע את דברי אולמרט יזכור לו איזהשהיא אמירה מעורפלת ?

  • Sir Simon

    BTW (and this relates also to a previous post) you can relax even more about the vanishingly small chance that the current administration will attack Iran.
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/991752.html

    Also, it is a bit too early to guess Obama's chances but if he loses it will be very much perceived as a race issue and not an Israeli conspiracy.

  • שקטימאן

    אם אובמה יפסיד בבחירות – או חלילה ירצח – אוי ואבוי לאולמרט.

  • דחליל

    הציונות במשבר נפשי עמוק
    ובכל מקרה יוסי
    שמתי לב שאתה תולה המון תקוות באובאמה
    שינוי בארה"ב ובעולם לא יהיה בעקבות עליית אובאמה לשלטון
    ובכלל אחרי הנאום שלו באיפאק הפסקתי להתעניין באיש הזה בכלל, כבר עדיף מקיין שבינתיים לא הצהיר שירושלים בירת ישראל לנצח

  • דחליל, ירושלים זה מושג מאד אמורפי, אתה יודע. אני יכול להבטיח לך שאובאמה אינו מתנגד לכך שירושלים המזרחית תהיה בירת פלסטין, וגם לא לכל פיתרון יצירתי לגבי העיר העתיקה המזורגגת.

  • על סמך מה ההצהרה שרוב יהודי ארה"ב אינם ציונים? אם ההגדרה של ציונות היא "מאמין בצדקת קיומה של מדינת ישראל ותומך בהמשכו", אז אני אופתע מאד אם פחות מ-69% יענו כן מהדהד – וגם זה רק כי יש המון חרדים מהזן האנטי ציוני.

  • ygurvitz

    "אם ההגדרה של ציונות היא ”מאמין בצדקת קיומה של מדינת ישראל ותומך בהמשכו“" זו הגדרה כל כך רחבה שהיא חסרת משמעות. היא תהפוך את רוב אוכלוסיית ארה"ב, למשל, לציונית; היא תהפוך אותי לחצי-ציוני (כתומך בהמשכה).

    ההגדרה שאני חשבתי עליה היא "ישראל כמוקד (מדיני או רוחני) לכל יהודי העולם". לרוב היהודים האמריקנים הצעירים זה פשוט לא נכון. אני מעז לומר שגם לא לרוב היהודים המבוגרים שם. ועוד לא דיברנו על התפיסה שרק בישראל יכולים יהודים להגשים את עצמם, כפי שנוער א.ב. יהושע מדי שבועיים.

  • טוב, שתי ההגדרות שהבאת יומרניות מאד. אני יודע שחשבו כך פעם, אבל מבחינה אופרטיבית אין צורך להרחיק כדי כך כדי להיות ציוני. לו היית אומר שרוב יהודי ארה"ב אינם רואים בישראל מוקד, הייתי מסכים.

  • מני זהבי

    א-פרו-פו הפתרון בירושלים: מבחינתי, שימסרו לפלסטינים את הר הבית על מסגדיו, יותירו בידי ישראל את גבעת עיר דוד, ויעבירו משם את הפלסטינים תמורת פיצוי הולם. לגבעת עיר דוד אין, תודה לאל, שום חשיבות דתית מיוחדת, אבל זוהי נקודת ההתיישבות הקדומה ביותר בירושלים (עד כמה שאני זוכר, מדובר בהתיישבות בת כ-5000 שנה). אם יש דבר שניתן לקרוא לו סלע קיומנו, הוא נמצא שם

  • מני, העם לא יוותר על הכותל. מה לעשות. לא יוותר. גם לא באמת על הר הבית המזורגג. הלוואי שאפשר היה ליישר אותו, מסגדים, כותל וגם כנסיית הקבר שלא יזעקו אפליה פרו נוצרית. לכו כולכם לאונן על ערים אחרות. 🙂

  • אגב, אני קראתי ניתוחים כלכליים זרים שציינו את דברי מופז כסיבה העיקרית לזינוק באותו יום.

  • אסף

    ליוסי, תלוי איך אתה מגדיר "להגשים את עצמם". להכות מכות מוות גוים חפים מפשע אכן אפשר רק בישראל, כנראה.

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3555333,00.html