החברים של ג'ורג'

לא רוצים אזרחים

שר החינוך גדעון סער – שהוא חלק מקואליציה נסתרת למחצה של רדיקלים ימניים, שמזינים אלה את אלה – פתח עוד שלב במלחמה נגד לימודי האזרחות. יד ימינו, צבי צמרת, הורה להעביר את רוב התקציבים המיועדים לחינוך מוגבר באזרחות ללימודי יהדות. רק שליש מבתי הספר שיבקשו תקציב ללימודי אזרחות מורחבים גם יקבלו אותו.

לימודי האזרחות נחשבים לדבר מאיים על הרוב היהודי-פולקיסטי. הם מזכירים שבמדינה מודרנית, יש חשיבות לאזרחותך, לא לקבוצה הדתית שממנה אתה בא. הם מתעקשים באופן מעיק לדבר על תפיסות של שוויון, ומתקרבים קרבה מסוכנת לתפיסה של מדינת כל אזרחיה. הם מדגישים את המתח בין שני הקטבים של "יהודית ודמוקרטית". והנה, מוכיח לנו שוב שר חינוך מן הימין שהשניים אינם דרים בכפיפה אחת: או יהודית, או דמוקרטית. ועכשיו אנחנו יודעים מה עמדת הממשלה בנושא.

הממשלה איננה רוצה אזרחים טובים; יצורים שכאלה, אבוי, עוד עשויים לטעון שעל ישראל להתנהל על פי מסמכי היסוד שלה ו"לשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה… לקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין;  להבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות". ואת העקרונות האלה, כזכור, דחתה ממשלת נתניהו בתחילת השנה.

לא, הממשלה רוצה יהודים טובים. כאלה שברור להם שהם "בני מלך", אבל בו זמנית אכולים רגשות אשמה כלפי היהודים הטובים באמת, אלה המקיימים את ההלכה, כאלה שעליונותם נובעת מהרחם שממנו באו.

מרבים לדבר על סכנת הפאשיזם העולה עלינו; אבל זה, כפי שכבר נכתב, איננו פאשיזם. זהו פולקיזם. משמעו שהמדינה לא מנסה לטפח אזרחים הנאמנים לה; היא רוצה יהודים טובים. ההחלטה הזו אומרת כל מה שצריך לומר על מקומם של האזרחים הלא יהודים במדינה האידיאלית של צמרת, סער, ואנשי "אם תרצו".

סער ושות' לא התחילו את ההתנכלות ללימודי האזרחות; בימיה של לימור לבנת, קומיסרית התרבות הנוכחית, ההתנכלות היתה שיטתית. היא אפילו ניסתה לבטל את בחינות הבגרות באזרחות. אז עדיין קמה זעקה. היום, כבר בכלל לא בטוח. כבר לא ברור מי צריך בעצם את המקצוע הזה, שהפך למקצוע של שמאלנים. צמרת לא אוהב את תכנית הלימודים: היא מציירת את ישראל באופן שלילי. יותר מדי ביקורת על המדינה. התלמידים צריכים לחשוב, כמו שמציע שירם של הבילויים, שנפלא פה. אסור, למשל, אסור לדבר על אפליית הערבים – אפליה שקיומה תועד בוועדת חקירה רשמית, ועדת אור. התלמידים לא אמורים לדעת עליה. זה יפריע לתפיסת עולמם, יגרום להם דיסוננס קוגניטיבי. ממילא הם לא בדיוק סגורים על השאלה למה יש בעצם אזרחים ערבים. מוטב לחסוך מהם מלהעסיק את מוחם הפעוט בשאלות טורדות מנוחה. כך, כשנגיע לשלב שבו נאלץ – לצורך הגנה עצמית, כמובן – לשלול את זכויותיהם של האזרחים הערבים, יהיו הרבה פחות אזרחים (סליחה, יהודים) שיבינו למה יש להם אזרחות מלכתחילה.

והספינה שטה.

הערה מנהלתית א’: בשבוע האחרון התקבלו מספר תרומות בקרן הטבק והאלכוהול. אני רוצה להודות בזאת לתורמים.

הערה מנהלתית ב’: ביום שישי האחרון התארחתי בתכניתן של חנה בית הלחמי ואסתי סגל, “במחשבה שניה”. אפשר להאזין לה כאן. תמונות ותיאורים אפשר לראות בבלוג של חנה בית הלחמי, פה.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • דרור

    ממתי התוכנית – 1991?
    מי פותח היום תוכנית עם אניגמה???
    ועוד שם את השתי דקות פתיחה וזהו???
    תוכנית מעניינת,
    מוזיקה נוראית.

  • לא מזמן כתבתי עבודה קצרה על תוכנית "להיות אזרח" (שת"פ של אלי ישי ולימור לבנת מ-2001) במסגרתה מחולקות תעודות זהות לתלמידי כיתה י' בטקס שכבתי. היכן נערים הטקסים? מחנה המעפילים בעתלית, הר הרצל, יד לשריון בלטרון, גבעת התחמושת, בית בגין, גמלא וכו'. בתיכון גולדווסר באילת התלמידים משחזרים את מבצע עובדה בט' באדר ובסיום ה-Reenactment (כולל הנפת דגל הדיו) נערך טקס חלוקת התעודות הכחולות. התלמידים מאורט טבעון סיננו עפר מחפירות בעמק הצורים לפני הטקס. והיה ביה"ס שגם הכניס סיור ב'יד ושם' רגע לפני. הטקסים נערכים בחודשים אייר-סיוון, בדיוק בזמן להשתלב בתבנית הגורל היהודי (יציאת מצרים>יום השואה>יום הזיכרון>יום העצמאות = פרעות, מלחמה וגאולה). בקיצור, הרבה לאומיות, לאומנות ויהדות; מעט אזרחות.

  • שתי תגובות.
    הראשונה לא שומעים את הראיון.
    השנייה. כפי שנכתב בימים האחרונים ב'מוניטין' עיתון למסרים מיידים
    http://www.monitin.org.il

    חשיבה
    החלטת מערכת החינוך להוציא משעורי האזרחות כל מה שלא מצדיע לתפיסת העולם של ראשיו, היא חלק מפאזל. חלקים אחרים בפאזל שייכים לקבוצה שרוצה לקבוע כי באוניברסיטאות יתעלמו ממחקר וילמדו את תפיסת עולמם, והניסיון למנוע חשיבה אצל היוצרים. כל חלקי הפזאל יוצרת תמונה שמזכירה עבר. העולים מבריה"מ לשעבר בודאי מכירים את דרך פעילותו של הביולוג טרופים ליסנקו. ליסנקו שזכה לתמיכת השלטון התעלם מחוקי המדע והמציא טכניקות גידול שטעמו את התפיסה האידיאולוגית הקומוניסטית. ליסנקו דאג לטהר את האקדמיה ממדענים סוררים. כתוצאה משיטות הגידול שלו מתו מיליונים ברעב. את הטכניקה שלו מאמצים כל אלה שמנסים לקבוע מציאות לפי אידיאולוגיה, ופועלים בשם הציונות שלהם בשיטת החרדים, שאיש לא ידע מעבר למה שהרב מלמד.

    אינטרנט
    מאחר וספרי האזרחות ישאירו את הילדים בורים, אין סיבה שמורים לאזרחות לא יעלו השלמות באינטרנט. כל הורה יוכל להדפיס תוספת לפרקים הנלמדים ובאה לאזרחות גואל.

  • עדו

    " אבל בו זמנית אכולים רגשות אשמה כלפי היהודים הטובים באמת, אלה המקיימים את ההלכה, כאלה שעליונותם נובעת מהרחם שממנו באו."
    משפט לא לוגי במיוחד, כל היהודים באו מאותו סוג של רחם,אם כבר היהודים שיש כלפיהם רגשי נחיתות הם אלו שעליונותם באה מהיותם שומרי מצוות ובכך מצדיקים את עליונות הרחם שממנה באו.

    • שירלי

      לא, יש יהודים שהתגירו ליהדות והם לא באו "מרחם".

  • אחרי שאסיים לקרוא את "מסע אל הדמוקרטיה – ספר אזרחות לכיתה ט'" אוכל לומר לך אם נשאר משהו מהרצון באזרחים טובים, בכל זאת…

  • אני לא מבין איך לא עוצרים את זה מבחינה משפטית. הרי זה נעשה אחרי תחילת שנת הלימודים. ז"א שיש תלמידים המגבירים ל5 יחידות לימוד באזרחות שהובטחו להם השעות האלו. יש גם מורים שהובטחו להם השעות האלו.
    זאת עילה לתביעה יצוגית וצו מניעה.

  • ליה

    אני מתנגדת כמובן לצמצום לימודי האזרחות. אבל חשוב לציין שלימודי האזרחות בבתי הספר עד היום היו גרועים. אחרת איך אפשר להסביר את העובדה שישראלים רבים שלמדו אזרחות בבתי הספר בישראל חושבים שדמוקרטיה מסתכמת בזכות לבחור ולהיבחר, בהכרעת הרוב, בבית הנבחרים, ובממשלה?! את העובדה שכל כך הרבה ישראלים לא מבדילים בין הכרעת הרוב לבין עריצות הרוב?! את העובדה שהם לא יודעים שבדמוקרטיה אמיתית ומתוקנת הרוב לא יכול לנהוג ככל העולה על רוחו?! את זה שלא מבינים שהחלטה או חוק שזכו לרוב הדרוש אך פוגעים פגיעה גסה ומיותרת בזכויות אדם הם אנטי דמוקרטיים?! הרבה מאוד ישראלים חושבים באמת ובתמים שהכרעת הרוב זה המבחן היחיד לדמוקרטיות של חוק או החלטה מסויימים. לא מבינים שדמוקרטיה היא גם שמירה על זכויות אדם וחוה, וגם על זכויות אזרח ואזרחית. וגם זכויות פרט. וגם שמירה והגנה על זכויות מיעוטים מפני עריצות הרוב. יש המון המון ישראלים שפשוט לא יודעים את כל הדברים האלה על הדמוקרטיה!

    • ג'ו

      על מה את מדברת?

      בוגר תיכון סביר לא ידע להסביר לך מה ההבדל בין אריאל לכפר סבא, או בין תושבי קלקיליה לתושבי ג'לג'וליה.

    • נכון. וגם התת רמה הזאת זה יותר מדי ביקורתי בשביל סער וצמרת.

    • אזרח

      והוכחה אמפירית קצת יותר ישירה לרמת הלימודים: עד כמה שאני זוכר – ממוצע ציון הבגרות באזרחות הוא הנמוך ביותר מכלל המקצועות לבגרות. מצד שני, אני זוכר את התוכנית בתור מאוד מעניינת ומאתגרת (ללפני 10 שנים בערך). הרמה פשוט הייתה גבוהה מדי לרוב התלמידים.

    • איציק

      הייתי מורה לאזרחות ואת צודקת. כדי ללמד אזרחות ברמה נאותה, צריך לסמן חלקים שהתלמידים ילמדו לבד ולעסוק בבעיות הבסיסיות של הדמוקרטיה בכלל והישראלית בפרט.

  • מני זהבי

    לא רק לימודי האזרחות, גם לימודי היהדות במערכת החינוך בישראל הם כנראה לא משהו. אחרת, קשה להבין את העובדה שהרבה מאוד יהודים בישראל חושבים שהדתיים גונבים להם את שעון הקיץ (ומאה אלף מתוכם חותמים על עצומה אידיוטית באינטרנט, שהבקיאות של יוזמיה בהווייה העולמית משתקפת בחלק מכתובת הרשת של העצומה: "nowinterclock").

    • אזרח

      הדתיים באמת גונבים את שעון הקיץ. ליתר דיוק – האנשים שעבורם הדתיים מצביעים גונבים את שעון הקיץ. גם אם ממש לא בטוח שלרוב הדתיים והחרדים עדיף בכלל שעון חורף. גם זה שיעור באזרחות.

      • מני זהבי

        תלוי למה אתה מתכוון כשאתה מדבר על "גונבים". אם הכוונה היא שראוי להנהיג כ"א משני השעונים (קיץ וחורף) בערך חצי שנה, אזי הסיבות שבגללן המפלגות הדתיות מתעקשות על מועדים מסוימים של החלת שעון הקיץ אינם מפריעים לכך. אם אתה רוצה שמשך תחולתו של שעון הקיץ יהיה ארוך יותר, באופן משמעותי וקבוע, ממשך תלולתו שלשעון החורף, אזי אתה מתעלם גם מכל הגדרה אסטרונומית אפשרית של המונחים "קיץ" ו"חורף", ושיקולים דתיים הופכים להיות בעלי חשיבות משנית.
        דרך אגב, אני ממש לא מצביע עבור פוליטיקאים דתיים, אבל מצבו הנוכחי של שעון החורף מספק אותי בהחלט. יתר על כן, אני מבטיחך נאמנה שאם נעבור את השנה הזאת בלי שינויים, בשנה הבאה כל ההמולה הזאת מסביב לשעון לא תחזור על עצמה, גם אם ברשת לא יסתובבו נושאים מעניינים יותר. הישראלים יראו ששעון החורף מתחיל פתאום 20 יום מאוחר יותר, וירווח להם. חלקם הגדול לא יבינו בכלל למה בשנת 2010 שעון החורף התחיל כה מוקדם. לימודי יהדות, מישהו?

        • אזרח

          אני לא חושב שמונחים אסטרונומים הם הקורעים את משך שעון הקיץ או החורף, אלא שיקולי נוחות, כדאיות ובטיחות. בהחלט יתכן ששעון החורף יהיה קצר יותר משעון הקיץ. מדובר בבחירה חברתית, כאשר הטרייד אוף הוא בין שעות אור מוקדם בבוקר או מוקדם בערב.

          נכון שהשנה קמה מהומה בעיקר כי החגים מוקדמים יותר, אבל הנושא תמיד מעורר כותרות.

          • מני זהבי

            ככל הידוע לי, המשך המקובל של תחולת שעון הקיץ באירופה הוא כ-7 חודשים. בישראל, קצת פחות מ-6 חודשים. אז כל המהומה היא על חודש וחצי בערך. למה זה צריך לעורר כותרות, שלא לדבר על מאה אלף חתימות על עצומה עם כתובת באנגלית של שוק הכרמל?

            • דור

              למה לא? כי גלעד שליט עדיין בשבי?

              • שי

                גלעד שליט לא באמת קיים
                הסיפור שלו מבוסס על סיפור אמיתי
                אבל תכלס מדובר בתעמולה נוסח פאאווליק מורוזוב

            • Quercus

              חודש וחצי מתוך שישה חודשים זה 25%. אתה עדיין תוהה למה זה מעורר מהומה?

              • מני זהבי

                כן, אני תוהה.
                תשמע, את הכעס על אי-גיוס בחורי הישיבות, למשל, אני מבין הרבה יותר. אז כאשר תהיה עצומה עם מאה אלף חתימות בעניין הזה, אני אתייחס בהבנה גדולה יותר לעצומה בעניין שעון הקיץ.
                (בחרתי בכוונה נושא שהוא די קונסנסואלי בחברה היהודית הלא-דתית בישראל. אני חושב שיש נושאים חשובים יותר, ואני בכלל לא בטוח שצריך לגייס את בחורי הישיבות.)

            • קורא כלשהו

              אנחנו גם ככה בסוג של שעון חושך תמידי, באירופה מכוונים את הזריחה ל-7 בבוקר אם אני לא טועה, אצלינו במקרה הטוב היא בשש.

              • מני זהבי

                אי-אפשר לכוון זריחה, ודאי לא לשעה קבועה. יתר על כן, כיוון ששעת הזריחה תלויה לא רק בקו האורך אלא גם בקו הרוחב, אין טעם לדבר על עקרון מנחה אחד בעניין הזה ששורר בכל אירופה.
                באוסטרליה, דרך אגב, חלק מהמדינות מקיימות שעון קיץ, וחלק לא. למיטב ידיעתי, טרם דווח על ויכוח סוער בנושא במישור הפוליטי.

            • שירלי קדר

              זה צריך לעורר כותרות כי הביזבוז האנרגטי והכלכלי כמו גם
              הזיהום הוא פשוט שערוריתי, אין דרך אחרת לראות את זה.
              זה צריך לעורר כותרות כי ,החלטה שעולה כל כך הרבה כסף לציבור הישראלי ויש לה השפעות מרחיקות לכת נעשית על בסיס לא רציונאלי בעליל. הקלה כזאת או אחרת בתצום של יום אחד בשנה היא לא רציונלית כשמה שעומד למולה הוא בזבוז של מליוני שקלים, בזבוז נוראי באנרגיה 0 בימים שכל העולם המתקדם שובר את הראש איך לחסוך במשאבים ) ותועלת חד משמעית לרוב המכריע של הציבור. זה צריך לעורר כותרות כי זו רק דוגמא, אחת מני כמה , של הדרך שבה החלטות שנוגעות לכולנו נלקחות כאן,לא מתוך שיקולים עניניים שנוגעים לטובת הכלל , אלה אך ורק מתוך שיקולים קואליציוניים ציניים. זה למה.

              • ידידיה

                "מתוך שיקולים קואליציוניים ציניים"
                תסלחי לי, אבל יוזם החוק הנוכחי הוא חיים אורון ממרצ. הוא היה באופוזיציה ולא בקואליציה בעת חקיקת החוק.

                • אזרח

                  לפי מאמר של שטרסלר אתמול ב"הארץ" (לא מצאתי קישור), אורון הוא זה שהגיע לפשרה, שאותה כינה בעצמו "מסריחה" על בימת הכנסת, כדי שלא להגיע לשעון קיץ מקוצר עוד יותר. אתה באמת חושב שג'ומס, מנציגי החקלאים בכנסת, היה תומך בשעון שמשמעותו היא הפסקת העבודה בשדה מוקדם יותר?

              • מני זהבי

                האמת היא שמזה כמה עשורים יש מחקרים, המצביעים על כך שיתרונו של שעון הקיץ הוא מפוקפק למדי. יש גם לא מעט מקומות בעולם שוויתרו על שעון הקיץ בחצי המאה האחרונה.
                כמובן, הדברים האלה תלויים במידה רבה במיקום הגאוגרפי על-פני כדור הארץ, אבל לא רק בו. למשל, לפחות בבית שלי, הרבה יותר חשמל מתבזבז על המזגן מאשר על התאורה, ואני מניח שזה המצב בחלק ניכר מהבתים בישראל. עכשיו, אין לי רצון מיוחד לפרנס את חברת החשמל (שלא לדבר על הנזקים לסביבה), ולכן אני מעדיף לקרר את הבית על-ידי פתיחת חלונות ולא על-ידי הפעלת המזגן. הבעיה היא שבארצנו החמה, בשעות אחה"צ אפשר לפתוח חלון רק סמוך לשקיעת השמש. כיוונתם את השעון כך שהשקיעה תתאחר — הכרחתם אותי להשתמש יותר בחשמל (למזגן).
                אני לא אומר שהשיקול הנ"ל צריך להיות העיקרי בקביעת מועד תחולתו של שעון הקיץ. אני מבין שיש כאן הרבה בני אדם עם צרכים וסדרי עדיפויות שונים. הנקודה שלי היא שהעדפה לשעה מוקדמת יותר של סיום הצום ביום כיפור, או לשעה מוקדמת יותר של סיום ליל הסדר בפסח (לפני שהילדים יירדמו סופית) היא שיקול לגיטימי לחלוטין, במסגרת הכללית של שיקולי נוחות שונים.

  • אפרופו במסגרת חיפוש אחר משהו אחר, נתקלתי במכרז הנ"ל. למשהו יש מס ספק במשרד הביטחון מענין איזו חוברת הדרכה הם מכינים לילדים.

    משרד הביטחון בשם ממשלת ישראל ( להלן "המשרד" ), פונה בזאת להשתתף במכרז פומבי מס' 1000116849 להפקת חוברות הדרכה לכיתות ב' ג' ה' המפורטים במסמכי מכרז זה.

    http://www.pirsum.gov.il/nr/exeres/27F714D3-E025-406B-9FE4-5909F7C99856.htm

  • אני זוכרת את לימודי האזרחות – שעה או שעתיים בשבוע, בכיתה י"ב בלבד, אאל"ט – כאחד השיעורים המעניינים והמאתגרים.
    בניגוד לשאר המורים שדרשו מאיתנו לשנן את הפירושים לא.ב. יהושע וכד', המורה לאזרחות היה תמיד מלא אנקדוטות והסברים, והיה לו חשוב שגם נבין ולא רק נשנן. זה היה משב רוח מרענן.

  • Pingback: במקום שנה טובה « Roee-geist()

  • ליה

    Meme ואזרח: אני רוצה לשאול אותכם/ן מה לקחתם/ן איתכם/ן משיעורי האזרחות הללו? אני שואלת האם כל העניין והאתגר שהיה בשיעורי האזרחות הללו גרם לכם/ן להפנים ולהבין היטב את ערכי הדמוקרטיה? ואיך אפשר להסביר את זה שהרבה ישראלים – גם כאלו שלמדו אזרחות בתיכון – חושבים שדמוקרטיה מסתכמת בהכרעת/עריצות הרוב, בבחירות, בבית נבחרים/מועצה מקומית, ובממשלה/שלטון מקומי?

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

      חינוך דמוקרטי אינו רק שיעורי אזרחות, אלא גם שפה השגורה בתקשורת, באקדמיה, אצל בעלי ההון והפוליטיקאים – אלה שקולם נשמע. אולי תפקידם אינו לחנך את הציבור, אך באופן מעשי דבריהם ומעשיהם נקלטים וכשאין מי שיבקר אותם כראוי, גם יקבעו את דעת הקהל. צמצום החינוך הדמוקרטי למה שקורה בשיעורי אזרחות הוא שטחי כמו הצמצום שאת מתרעמת עליו – של הדמוקרטיה לעריצות הרוב.

    • אזרח

      אישית, לקחתי בעיקר את צורת המחשבה של שקילת זכות מול זכות, כאשר יש התנגשות ביניהן.

      לשאלה שלך יש לי שתי תשובות. קודם כל, הבעייה היא ששיעור אזרחות כולל המון נושאים: תיאוריה פוליטית, אינפורמציה על שיטת הממשל בישראל, חוקי יסוד, קונפליקטים משפטיים (בעיקר בג"צים בנושאים עקרוניים), ועוד נושאי בחירה (אצלי היה "הערבים אזרחי ישראל"). זה פשוט המון חומר, וחומר מאוד לא פשוט, שדוחסים במעט מאוד שעות לימוד. קחי בחשבון גם שהעגל הממוצע במערכת החינוך לא תמיד רוצה לינוק, ותקבלי רמת ידיעה נמוכה בקרב בוגרי התיכון. אגב, זה לא אמור להפתיע אותך. לומדים גם תנ"ך – את זוכרת את כל מה שלימדו אותך? לומדים גם מתמטיקה, את זוכרת איך מוכיחים טענה באינדוקציה?

      דבר שני, יש סיבה לחשוב שהלימודים בתיכון הפכו לאקדמיים מדי. יש טענות כאלה כלפי לימודי תנ"ך וספרות. מלמדים חומר "אוניברסיטאי" יבש במקום להעביר את חוויית הטקסט. אז התלמיד יודע מה זאת "תקבולת כיאסטית" (יודע? האמת היא שאני זוכר את המושג, לא ממש מה זה אומר. מזל שיש גוגל), אבל לא ממש חווה ולומד לאהוב אותו. אותו דבר באזרחות. משננים המון דברים, אמורים לדעת בדיוק איך עובד מנגנון שקלול קולות המצביעים למנדטים, אבל לא מקבלים את המהות, אלא אם יש מורה עם הרבה יכולת, זמן וכוח להשקיע. ידע יבש שוכחים מאוד מהר.

      לדעתי, בשיעורי אזרחות צריך להיות גם קריאה ביקורתית של עיתונים, משפטי דמה בנושאים שונים, וויכוחים, פרוייקטים קטנים של אקטיוויזם (אפילו ארגון עצומת תושבים לשיפוץ גינה)… אבל בשביל זה צריך 4 שעות שבועיות לפחות.

  • Pingback: מי מפחד משיעור אזרחות? | פרויקט דמוקרטיה()

  • ליה

    אם שיעורי האזרחות בבתי הספר לא מצליחים להעביר לתלמידים/ות את מהות הדמוקרטיה, ולהקנות להם/ן מודעות ותודעה דמוקרטיים גבוהים ולהפוך אותם/ן לאזרחים/ות טובים/ות יותר וביקורתיים/ות – אז במבחן התוצאה לימודי האזרחות נכשלו כשלון חרוץ! הרמה שלהם/ן היתה גבוהה אבל הם היו מכוונים לעבור את בחינת הבגרות. אפשר לקבל 100 בבגרות באזרחות ולשכוח את מהות הדמוקרטיה, ואפשר לקבל 60 בבחינה ולהפנים ערכים דמוקרטיים ולהיות אזרח/ית טוב/ה בעל/ת ידע, מודעות, ותודעה דמוקרטית. ובקשר לתגובה של האנונימי הלא מזוהה – אילו דעת הקהל היתה מורכבת ברובה מאזרחים ומאזרחיות בעלי/ות מודעות ותודעה דמוקרטית אז גם היחס של דעת הקהל לדברים ולמעשים של הפוליטיקאים, בעלי ההון, אנשי האקדמיה, ואנשי התקשורת היה ביקורתי יותר וההשפעה שלהם על דעת הקהל היתה קטנה הרבה יותר. הבעיה היא בראש ובראשונה למטה בדעת הקהל הישראלית ובבורות האיומה בנוגע למהות הדמוקרטיה. ובחזרה לאזרח. אני אישית שומרת אצלי הרבה מאוד ספרי לימוד מהתיכון, ואפילו מהיסודי, וכמובן גם ספרי אזרחות. מדיי פעם אני נוהגת להציץ בספרים הללו, שהם אומנם ישנים יחסית, גם כשאני רוצה להתייחס לדברים שקורים היום במדינה.

  • האנונימי

    אני לומד בתיכון כרגע ובדיונים שלאחר שיעורי אזרחות מתחילים להשמע קולות של: "למה אנחנו צריכים דמוקרטיה, למה צריך להיות מוסריים או להיראות טוב? צריך לעשות מה שטוב עבורה האינטרסים של הרוב, שלנו, ממילא אף אחד לא באמת מפריע לנו לעשות את זה".
    הבעיה עמוקה יותר, לדעתי האזרחים מפסיקים לרצות דמוקרטיה, הם מתחילים להשלים עם רמיסת הזכויות הזו…

  • שי

    המממ… פולקיזם, לא פאשיזם… אני לא הייתי ממהר להכריע לכיוון אחד מהם. יש עדויות לכאן ולכאן. לצד החולצות החומות יש את האפליה השיטתית על בסיס ביולוגי. לצד החולצות השחורות, יש את האתוס הלאומי של הגבורה, המיליטריזם וקידוש הקרקע וגם תרבות "הנצורים והצודקים". אולי אפשר לחלק את זה בין הפלגים הפוליטיים בישראל, למרות שהדיכוטומיה תהיה חריפה מדי: הימין המסורתי והמתנחלי פולקיסטי, הימין הרוויזיוניסטי הוותיק גם וגם, ואילו הפסאודו שמאל הליברלי החילוני, הטייסים יוצאי הקיבוצים וכיוצ"ב סתם פאשיסטי…????

  • שירלי קדר

    יוסי , יופי של תוכנית.

  • מני זהבי

    והנה עוד דוגמא לתופעות המוזרות שמתרחשות בחיינו לאחרונה.
    הקיצוץ המתוכנן בלימודי האזרחות עורר רעש (מוצדק לגמרי) ובוטל די מהר. באותו זמן, משרד החינוך מתכנן להעניק סמכויות שיטור למאבטחים של בתי ספר, והדבר עובר כמעט בלי לעורר הדים בתקשורת (למעט מאמרי דעות כמו זה: http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1188419.html).
    אולי זה מפני שבעניין הזה לא ניתן לנגח את הדת או הדתיים. אבל הסכנה שבצעד הזה גדולה יותר מצימצום של תוכניות לימוד כאלה או אחרות.

  • ליה

    לשי ולאנונימי: בין אם זה פולקיזם ובין אם זה פאשיזם או שילוב של שניהם ביחד, מה שבטוח – זה עריצות הרוב! מה שהתלמיד האנונימי מספר על הדברים הנאמרים אחרי שיעורי אזרחות אכן מראה על מנטליות אנטי דמוקרטית של עריצות הרוב: למה צריך להיות מוסריים או להיראות טוב? צריך לעשות מה שטוב עבור האינטרסים של הרוב, שלנו, ממילא אף אחד לא באמת מפריע לנו לעשות את זה. – אם זה לא עריצות הרוב אז מה זה בדיוק לכל הרוחות?!

  • אורן

    הפוסט הזה הוא פרופגנדה בשקל:
    1. היוזמה של צמרת היא להרחיב את החשיפה של התלמידים לציונות, ולאו דווקא לאספקטים דתיים של היהדות (כלאום)
    2. אמנם צמרת הוא "יד ימינו" של סער מבחינה מקצועית, אבל פוליטית הוא משויך אם כבר לעבודה מאשר לליכוד.
    3. כשל לוגי של false dichotomy במתח בין "יהודית" ו"דמוקרטית"- אין כזה מתח כיוון שישראל היא מדינת לאום ככל שאר מדינות אירופה. "כל אזרחיה" היא מילה מכובסת למדינה ערבית. הסיבה למנדט על א"י וזכות הקיום של ישראל היא רק כמדינת לאום יהודית (ודמוקרטית). גם הלאומן הקיצוני אמנון רובינשטיין לא סובר שיש כזה מתח
    4. בישראל אין אפליה מתוקף חוק. זה לא אומר שהערבים לא סובלים מאפליה מעשית, אבל זה עניין אחר שכדאי לתקן, אבל זה הופך את ההצהרה "יש חשיבות לאזרחותך, לא לקבוצה הדתית שממנה אתה בא" לריקה מתוכן, מה גם שהיהדות עבור רוב האזרחים היא זהות לאומית-תרבותית, יותר מאשר היא דתית.
    הבעיה שלך היא שאתה רוצה שלימודי האזרחות או כל מקצוע האחר ישרתו את העמדה הפוליטית האזוטרית שלך ושל השמאל הקיצוני, ולא של הרוב הציוני של המדינה.

  • מני זהבי

    אורן: " אין כזה מתח כיוון שישראל היא מדינת לאום ככל שאר מדינות אירופה"

    א) מתח מן הסוג המתואר קיים גם בחלק ניכר ממדינות אירופה. בישראל, מסיבות מסוימות, המתח חריף הרבה יותר (ומוסדות המדינה עושים מעט מאוד, אם בכלל, כדי לשכך אותו). אם אתה רוצה, אפשר להרחיב בעניין הזה, אבל בינתיים הייתי מעדיף בשאלה אחרת, שהיא כנראה פשוטה יותר.

    ""כל אזרחיה" היא מילה מכובסת למדינה ערבית"

    אה, איך בדיוק? בוא נאמר שמחר מתקבל בכנסת חוק יסוק המגדיר את ישראל באופן רשמי כמדינת כל אזרחיה. איך בדיוק היא תהפוך למדינה ערבית?

    • אורן

      "אה, איך בדיוק?"
      התומכים של "מדינת כל אזרחיה", הם תומכי בל"ד, שדוגלים בזכות הסטרט-אפ שנקרא עם הפלסטיני להגדרה עצמית, אך כופרים בזכותם של היהודים, תוך מתן זכויות של מיעוט לאומי(!) לערביי ישראל. ככה בדיוק.

      מי שבעד דמוקרטיה ליברלית סטייל ארה"ב- שיבושם לו, אבל צריך לקחת בחשבון את כפיית תרבות הרוב היהודי על המיעוט הערבי- דהיינו, ביטול מעמד השפה הערבית כפשת מדינה, ביטול הזרמים בחינוך, חיוב ערבים לשירות צבאי, וכו' וכו', שלא לדבר על ביטול בתי דין דתיים. במקרה הזה היא כמובן לא תהיה מדינה ערבית, אבל זו לא העמדה של מי שדוגל ב"מדינת כל אזרחיה" דוגל בה.

  • ליה

    לאורן: לימודי אזרחות בכל מדינה שמעיזה לכנות את עצמה 'דמוקרטית' אמורים לשרת את הדמוקרטיה. הרוב הציוני במדינת ישראל הוא חסר תרבות דמוקרטית, ולא מבין מהי דמוקרטיה (ואילו הבין כנראה שהיה מעדיף לבטל לגמרי את הדמוקרטיה). הרוב כאן חושב שדמוקרטיה יכולה בתמיכת הרוב לנהוג ככל העולה על רוחה בבני המיעוטים, ושלא צריכה להיות כל הגנה על זכויותיהם/ן של מיעוטים/ות שכופרים/ות בערכים היהודים ציונים שעליהם מושתתת המדינה. הרוב כאן הם אנטי דמוקרטים ומי שמבינים/ות מהי דמוקרטיה הם/ן בעיקר שמאלנים/ות.