החברים של ג'ורג'

השתתפתי אמש (א') בפגישת בלוגרים בערוץ 10, שדנה בעתידו של הערוץ. האווירה היתה אווירת נכאים: דיברו על הסגירה של ערוץ 10 לא פעם ולא פעמיים, אבל הפעם נראה שזה אכן יקרה. אם הדברים לא ישתנו, ערוץ 10 יחדל לשדר ב-27 בינואר.

ישנם שורה של טיעונים טובים נגד סגירת ערוץ 10. הבולט שבהם הוא שאסור לתת לבנימין נתניהו לעשות את זה. במהלך בריוני וחריג, כפה נתניהו משמעת קואליציונית על ההצבעה על אישור לערוץ 10 לדחות את תשלום חובותיו – 60 מיליונים בסך הכל – והפיל אותה. זה היה אחרי שנציג משרד האוצר אמר לערוץ 10 שמדובר בהסכמה פורמלית בלבד, ואחרי שהרשות השניה – שלה חייב ערוץ 10 את הכסף – אמרה שהיא לא צריכה אותו. מניעת האישור היתה מהלך טקטי מבריק: אם ערוץ 10 היה מקבל אותו, הוא היה מצליח להגיע – בזחילה, אמנם – להגשת בקשה לרשיון מעודכן החל מ-2012. תנאי הרשיון החדש מקלים הרבה יותר והם יאפשרו לו להיות רווחי מתישהו, אולי אפילו ב-2014.

ואז, כאמור, צץ נתניהו. הוא הטיל את כל כובד משקלו על הנושא הזה, היה מוכן להסתכסך עבורו עם השר שהוא שיבח כמופת לפני זמן קצר ביחס, משה כחלון, וסגר לערוץ 10 את השיבר. במדינה נורמלית, ראש ממשלה שהיה מעורב בהליכים משפטיים מול ערוץ תקשורת שחשף – לכאורה, לכאורה – את שחיתותו, לא היה נוגע בהליכים מול הערוץ במקל. ישראל איננה מדינה נורמלית, היא קרובה הרבה יותר לאיטליה של ברלוסקוני, ונתניהו התערב גם התערב. ומוזר, אף אחד לא דיבר על ניגוד האינטרסים הזה.

האיש שמטיס את הכביסה המלוכלכת שלו לחו"ל כדי שיכבסו אותה שם, על חשבון הציבור או אחרים אך לעולם לא על חשבונו, כבר השתלט על חלק ניכר מעוגת התקשורת הישראלית. העיתון הנפוץ בישראל, שממומן עבורו חינם אין כסף על ידי אוליגרך זר, משמש כשופר הלשכה שלו. העיתון "מעריב" מנוהל על ידי בכיר לשעבר בלשכתו. רשות השידור, בכלל זה ערוץ 1, נמצאת תחת שליטתו – ובכירים בלשכת נתניהו, נשמעו עדויות, התקשרו לשם כדי למנוע סיקור נרחב של ההפגנות הגדולות בקיץ. בכיר בלשכתו לשעבר, יואב הורוביץ, שימש כמועמד של נתניהו לתפקיד יו"ר הרשות השניה והוא כעת חבר בוועד המנהל של רשות השידור. במסע הזה, צריך להזכיר, נהנה נתניהו מתמיכתו של שר התקשורת שלו, משה "אני לא מודאג מהמושג פוליטיזציה" כחלון.

ערוץ 10 תמיד היה עצמאי יותר משאר ערוצי התקשורת הישראלים; ראוי להזכיר את יבבות השבר של הטוקבקים אחרי מלחמת לבנון השניה, שאז העז הערוץ לדווח באופן עצמאי מהתעמולה של דובר צה"ל. גיא לרר, שדיבר בכנס אתמול, אמר שאין כלי תקשורת שבו העיתונאים עצמאיים כמו בערוץ 10; הוא דיבר על שיחות עם עיתונאים בכלי תקשורת אחרים, ואיך יצא מהן עם "מפת החרדה" שלהם, הדברים שידוע להם שהם לא יכולים לכתוב עליהם. הציבור הישראלי צריך ערוץ כזה, במיוחד לנוכח נסיונותיו של נתניהו להשתלט על התקשורת – נסיון שהוא בפועל מאמץ לשמור על שלטונו של נתניהו נצחי.

צריך להפקיע את הנושא מידיו של נתניהו: אחרת יש לחשוש שהוא ישתמש בתרגיל עז התקיפה שהפעיל גם כנגד העמותות, וישאיר את האיום על ערוץ 10 מרחף באוויר גם אם פורמלית יוסר. אם נניח לנתניהו לעשות את שלו, גורלו של ערוץ 10 ישמש להטלת אימה על שאר כלי התקשורת בכל מקרה: אם ייסגר, כולם ילמדו את הלקח; אם נתניהו ימנע בחסדו את הסגירה, כל השאר יבינו את המסר הסמוי. בערוץ 10 אמרו שאם הם ישארו באוויר, הם ימשיכו לשדר תחקירים כאילו דבר לא קרה. עם כל הכבוד, קשה להאמין שחיכוך כזה עם אפשרות בפיטורים – ולהרבה מעובדי הערוץ, פיטורים הם גם סוף הקריירה התקשורתית שלהם – לא ישאיר את אותותיו.

ראוי לשמור על ערוץ 10 גם אם הציבור יצטרך לתמוך בו כספית. יש עניין לציבור בכלב שמירה שלא מהסס לנשוך. וכן, אני מודע לבעיות של ערוץ 10 – כמו של כל כלי תקשורת אחר. כן, אני לא מתרשם במיוחד, בלשון המעטה, מתכניות ריאליטי וזבל דומה. אבל הזבל הזה מממן את היכולת לשדר חדשות שהשלטון לא רוצה לראות – וזה תפקידה של מערכת חדשות. יתר על כן, ההתעקשות של נתניהו על תשלום חובות היתה נראית הגיונית יותר, אלמלא – כפי שציין דב חנין אתמול – מחקה הממשלה בקלילות 300 מיליונים מחובותיה של רשות השידור, כשהיא פוטרת אותו גם מהצורך להשקיע ביצירה מקורית. היוצרים, הרי, שמאלנים.

יש עוד נקודה שצריך להביא בחשבון. בנימין נתניהו מלהג לעתים קרובות על "כלכלת הזרזוף": שאם ניתן לעסק לצמוח, הוא יביא ברכה לעסקים רבים סביבו. עובדים צריכים מזון, רכב וכן הלאה. בשיטה שבה נתניהו עושה אתה דברים, זה כמובן לא קורה: הוא מעניק הטבות לבני המאיון העליון, לא לעובדים בני המעמד הבינוני. בהתאם לעקרון הזה, צריך לזכור שסגירת ערוץ 10 תביא לפיטוריהם לא רק של מאות העובדים בו – כמו מפעל בינוני, אבל משום מה העובדים האלה לא זוכים לאהדה השמורה לעובדים תעשייתיים מפוטרים – אלא גם לפגיעה קשה בכל התשתיות שסיפקו לו שירותים. מספר המפוטרים במסע הנקמה של נתניהו באנשים שחשפו את ערוותו עשוי להיות גבוה הרבה יותר.

מספר הטלפון של שר התקשורת, משה כחלון, מי שאמור להגן על האזרח הישראלי, הוא 050-6845584. המספר הגיע אלי באדיבות ערוץ 7, שפרסם אותו בקריאה למתנחלים להפציץ את כחלון (ושרים אחרים) במסרים נגד פינוי מאחזים. כחלון עובד אצל כולנו ומקבל משכורת מכולנו. שלחו לו מסרון, או התקשרו, וקראו לו למנוע את סגירת ערוץ 10.

עדכון: תגובת דובר צה"ל לשאלות ששלחתי לו בשבוע שעבר הגיעה. לא שהיא קשורה יותר מדי לשאלות.

ועוד דבר אחד: כמעט בלי שמישהו ישים לב, הצליחו החרדים בירושלים למנוע מנשים להצביע בבחירות שנערכו בשכונות שם. התירוץ, כמובן, היה "צניעות" – עוד הוכחה לכך שכל הסיפור אף פעם לא היה על שירת חיילות בצה"ל. הוא היה על דחיקת רגלי נשים מהמרחב הציבורי – כשהחרדים מצליחים, באלימות, למחוק מאה שנים של הישגי נשים. זה לא יגמר, אם נדבר על "התחשבות בתרבות שלהם." שהם יתחשבו בתרבות שלנו לשם שינוי. מהחפירה הזו אסור לסגת – גם אם זה אומר שנצטרך להתמודד עם אלימות ולהפעיל כוח כפיה קשה.

(יוסי גורביץ)