זו המסיבה שלי ואני אצרח אם ארצה
על הממלכתיות החלולה של הטקס ל-50 שנה לכיבוש
נתחיל מהחדשות, כי הן נסיוב לרעל שהממשלה מזריקה לעורקינו: היום נערך טקס ממלכתי לזכר חללי מלחמת יום הכיפורים. הוא נערך בנוכחות הנשיא, רובי ריבלין, ובנוכחות נציג ביהמ”ש העליון. אף שר לא נכח בטקס. בלטו בהיעדרם:
בנימין נתניהו
מירי רגב
איילת שקד
יריב לוין
אתם יודעים, האנשים האלה שצווחו במלוא גרונם כאשר בית המשפט העליון הודיע ביום שלישי שעבר שאין זה מן הראוי שנציגיו יגיעו לטכס לציון 50 שנה למפעל הגזל הלאומי, המכונה התנחלויות (סליחה, המונח הזה רעיל, קוראים לזה “התיישבות” עכשיו, עד שגם הוא יהפוך לרעיל). הם טענו שבית המשפט “פורם את הממלכתיות”, ואז, ארבעה ימים אחר כך, לא טרחו להגיע לטקס לזכר אירוע שאמנם יש להודות שהוא שולי ביחס להקמת מאחזים בלתי חוקיים על קרקע גזולה, אבל בכל זאת נחשב לבעל משקל בהיסטוריה הישראלית.
בלשון המעטה, אני לא מחסידיו של בית המשפט העליון או של הנשיאה היוצאת נאור, אבל פה פשוט עשו להם אמבוש. רגב הכריזה על עריכת הטקס בגוש עציון, והזמינה את שופטי העליון. עכשיו נאור היתה צריכה להחליט מה היא עושה: מקבלת את ההגדרה השקרית של הטקס כ”ממלכתי”, שולחת נציג, ומתבזה סופית; או מנהלת קרב מאסף על שאריות הכבוד העצמי של בית המשפט שלה.
אחרי הכל, הטקס לא רק נערך מחוץ לשטח ישראל: הוא נערך בטריטוריה שנמצאת – מכוח, אמנם החלטה בעייתית כתיקה – בתחום שעליו מופקד בג”ץ כמגן. שופט שהיה משתתף בטקס לכבוד מפעל הגזל הלאומי, היה אומר בכך שלמעשה הזה יש לגיטימציה. השופט הזה היה מתקשה אחר כך לשבת בדין כששאלות הגזל היו מגיעות שוב לבג”ץ. בג”ץ התחמק שוב ושוב מהדיון בשאלת עצם מעמדן החוקי של ההתנחלויות: הוא הסכים לדון רק בשאלת מעמדם של מאחזים, כי אלה הם בלתי חוקיים גם לשיטת המדינה עצמה. זה אחד החטאים הקדמונים של בג”ץ: הסירוב לפסוק בשאלה פשוטה למדי במשפט בינלאומי.
המלכוד שבו מצא את עצמו בית המשפט של נאור היה כפול: אם ייענה להזמנה, הוא יבזה את עצמו; אם יסרב לה, הוא יכונה על ידי האספסוף הממשלתי כבוגד. לזכותה של נאור ייאמר שבמה שהוא כנראה ההחלטה החשובה האחרונה שלה, היא הגנה על כבוד המוסד שבראשו עמדה.
הבעיה היא עם האספסוף הממשלתי. גבירתי שרת המשפטים איילת “האם היא ניאו נאצית?” שקד, כבוד הקומישרית רגב, הנושא בידיכן והוא לא מסובך במיוחד. העבירו חוק בכנסת שקובע שהאזור שנתפס על ידי ישראל במלחמת ששת הימים לא יוגדר יותר כ”אזור בשליטתה” אלא כחלק בלתי נפרד ממנה. אתם לא צריכים חוק יסוד בשביל זה. די בחוק רגיל. הוא אפילו לא צריך רוב של 61 מנדטים. רוב אקראי יספיק. אתם יכולים לסמוך על הח”כים של יש עתיד – ששלחה נציג לטקס בגוש עציון – שיברחו מהכנסת. אחרי הכל, גבירתי שקד, זה מה שהבוחרים שלך רוצים; אחרי הכל, הקומישרית רגב, מרכז המפלגה שלך בעד. ואחרי הכל, אמרתם שאין מחלוקת בשאלת הכיבוש וההתנחלויות. אז יאללה, עשו את זה.
אה, לא? אתן יודעות שיהיה לזה מחיר ואתן לא מוכנות לשלם אותו? אתן יודעות שהמחיר יכול להיות מיטוט הכלכלה הישראלית, אבל אתן מעדיפות להפיל את התיק על בית המשפט? אז אתן, והממשלה ההו כו ציונית שלכן, אסופה באושה מהמקובל של פוליטיקאים פחדנים וחלולים, שמשחקים בגורל תושבי ארצם בעודם מנגנים בכינור מול המולדת הבוערת. אתם ראויים לכל שם גנאי ובוז. או, שמא, עדיף פשוט ששמכם לא ייזכר מחמת הבושה הלאומית: כל אומה חופשית היתה מסמיקה מכלימה לנוכח העובדה שסרסורים ליצניים כמוכם מנהלים אותה.
ןפוף, המופע שאמור היה להוכיח שהכיבוש ניצח נגמר בכך ששוב קיבלנו תזכורת – אחרי שנים של תעמולה מתוזמרת ממשלתית – שהוא עדיין כיבוש ועדיין שנוי במחלוקת. מהטקס נעדרו, אחרי הכל, לא רק שופטי העליון: גם הרמטכ”ל נעדר ממנו, ונעדרו כל השגרירים. כולל השגריר תומך ההתנחלויות מארה”ב. מה נשאר למארגני הטקס? רק לצרוח.
בזה הם טובים, אין ספק. אבל בפעם הבאה שה”ה רגב, נתניהו ושקד יקוננו על העדר ממלכתיות, זכרו שהממלכתיות היא מבחינתם בגוש עציון אבל לא בטקס לזכר הרוגי מלחמת יום הכיפורים. הממלכה שלהם היא יהודה, לא ישראל.
הערה מנהלתית: הכתיבה בבלוג הזה נעשית ללא תשלום, והיא מצריכה זמן ומאמץ ניכרים. אם אתם מעריכים את מה שנכתב כאן, אודה לכם אם תוכלו לתרום לקרן הבעת הרצון הטוב והתודה.
(יוסי גורביץ)
"הו כו" צ"ל "הו כה"
"ןפוף" צ"ל "ופוף"
נתניהו עכשיו הצהיר ש"זוהי טעות מצערת". כנראה שהוא היה עסוק עם סודוקו מרתק או משהו.
היה צריך לספח את גוש-עציון בתחילת כהונתו של טראמפ, היה מומנטום טוב לכך. גוש עציון שונה משאר ההתנחלויות, הוא היה קיים לפני 1948 ונכבש ונחרב בידי הערבים. גוש עציון הוקם מחדש. יש עילה טובה להצדקה לסיפוח.
ואם בצדק פוסט-48 עסקינן, יש ליישם את זכות השיבה במלואה: כמו גוש עציון, גם שיח׳ מוניס ומאות רבות של ישובים נכבשו ונחרבו (רק בידי היהודים). צדק, צדק תרדוף.
אינני יודע אם אתה ציני, אבל אענה לך.
אין באמת שום דבר צודק בזכות השיבה.
1) זכות השיבה מתאפשר מכיוון שארגון UNRWA מגדיר את הפליטים שלו שונה מארגון UNHCR. בעוד ה"פליטים הפלסטינים" זוכים למעמד פליטות ייחודי ומיוחד, שאר בני המין האנושי לא. הפלסטינים מעבירים את מעמד הפליטות שלהם בירושה, כמו כן מעמד הפליטות שלהם לא פג לעולם, גם כאשר הם מתאזרחים. זה בניגוד לשאר בני המין האנושי שלא זוכים למעמד הזה. התוצאה היא שכיום רק כ-5% מן ה"פליטים הפלסטינים" הם אנשים שבאמת חיו פה ב1948 (בערך 35 עד 50 אלף עדיין בחיים מתוך 711 אלף שעזבוגורשו.)
היום הדרישה הפלסטינית הרשמית היא לאפשר לכל "הפליטים הפלסטינים" לשוב לתוך טריטוריה ישראלית. הם מונים בערך 6-7 מיליון, וכמוזכר למעלה, 95% הם אינם פליטים, אלא רק צאצאים שלהם, כיום אנחנו כבר מדברים על דור רביעי, ככל הנראה.
את UNRWA יש לפרק שעה אחת קודם ולהעביר את האחריות על ה"פליטים הפלסטינים" לUNHCR.
כמובן ש"תומכי" הפלסטינים מאוד מפחדים מכך.
2) המצב הנוכחי של "הפליטים הפלסטינים" הוא אבסורדי. אם אנחנו ננסה למקבל את זה לישראל והיהודים, הדבר יהיה משול לכך שישראל תדרוש כי כל יהודי העולם ישללו מאזרחותם בכדיי שלא תהייה להם ברירה אלא לבוא לישראל. זה הוא המצב עם הפלסטינים. רוב "הפליטים הפלסטינים" חיים בעולם הערבי, שם הם חיים כאזרחים סוג ב'. בולטת במיוחד לבנון במקרה הזה שמתנהלת למעשה כמדינת אפרטהייד ושוללת מן הפלסטינים שלל זכויות יסוד ומגבילה אותם למשל לעבוד בעבודות מאוד ספציפיות, זאת למרות שהפלסטינים הללו נולדו בלבנון מזה 2-3 דורות. ירדן היא יוצאת הדופן בכך שאזרחה פלסטינים רבים (אך כמובן שזה לא שלל מהם את מעמד ה"פליטות" המיוחד). כדאי גם לציין לרעה את כווית שגירשה כ200,000 פלסטינים לאחר מלחמת המפרץ כי הם תמכו בסדאם.
את כל "הפליטים הפלסטינים" יש לקלוט ולאזרח במקום מושבם הנוכחי. מדינות כמו סוריה ולבנון שמנהלות מערכת של אפרטהייד בכל הקשור לפלסטינים שגרים בשטח שלהם צריכות להיות מחוייבות לאזרח את האנשים הללו שחיים בשטחם מזה מספר דורות ולתת להם זכויות שוות.
כמובן ש"תומכי" הפלסטינים מאוד מפחדים מכך. אין דבר שיותר מפחיד את "תומכי" הפלסטינים מאשר רווחת הפלסטינים, הקורבן הנצחי של הציונות המרושעת.
3) כאשר מסתכלים על 2 הסעיפים מעלה ניתן להבין היטב מדוע הפלסטינים מוחזקים כאסירים פוליטיים כבר כ-4 דורות. בכדיי שיוכלו למלא את ישראל ולסיים את הרוב היהודי. כמובן שמצב כזה יביא לביטול קיומה של מדינת ישראל. רוב היהודים-ישראלים לא יהיו מעוניינים לחיות במדינה ערבית, ולכן או שיעזבו או שיתקוממו בצורה אלימה. שתי האופציות הן רעות מאוד ורחוקות מאוד מן ה"צדק".
נקודה נוספת – מדוע שלא ישובו לתוך שטחי הגדה המערבית ורצועת עזה? האם אם הפתרון הוא שתי מדינות, השיבה צריכה להיות לתוך טריטוריה פלסטינית ולא טריטוריה ישראלית. הרי גם ככה הכפרים של הסבים שלהם לא יוקמו מחדש, והם לא יחזרו לאותם כפרים ספציפיים, אז מדוע זה כה משנה?
4) בעוד גוש-עציון כבר קיים ומאכלס כ-70 אלף אנשים, הפליטים הפלסטינים יכולים רק לחלום על לשוב לתוך טריטוריות ישראליות. מדובר פה לשמור על משהו קיים. ההצדקה לסיפוח גוש עציון היא "גוש עציון קיים עכשיו", ההצדקה של "גוש עציון היה קיים פעם" באה רק במקום השני.
כתבתי תגובה מאוד מפורטת וארוכה ל shirkhan. עתה אני רואה שהיא נעלמה. האם נמחקה או שמא זה באג במערכת? התגובה לא הייתה פרובוקטיבית, אלא עניינית.
זה בטח אסמול.
בעיית התגובות הנעלמות בבלוג הזה, מאז המעבר לפלטפורמה של דיסקאס, היא בעיה מוכרת. כנראה גם חלק ניכר מהתגובות של יוסי עצמו נעלמות באותו אופן.
הנה.. שחזרתי לך אותה
אינני יודע אם אתה ציני, אבל אענה לך.
אין באמת שום דבר צודק בזכות השיבה.
1) זכות השיבה מתאפשר מכיוון שארגון UNRWA מגדיר את הפליטים שלו שונה מארגון UNHCR. בעוד ה"פליטים הפלסטינים" זוכים למעמד פליטות ייחודי ומיוחד, שאר בני המין האנושי לא. הפלסטינים מעבירים את מעמד הפליטות שלהם בירושה, כמו כן מעמד הפליטות שלהם לא פג לעולם, גם כאשר הם מתאזרחים. זה בניגוד לשאר בני המין האנושי שלא זוכים למעמד הזה. התוצאה היא שכיום רק כ-5% מן ה"פליטים הפלסטינים" הם אנשים שבאמת חיו פה ב1948 (בערך 35 עד 50 אלף עדיין בחיים מתוך 711 אלף שעזבוגורשו.)
היום הדרישה הפלסטינית הרשמית היא לאפשר לכל "הפליטים הפלסטינים" לשוב לתוך טריטוריה ישראלית. הם מונים בערך 6-7 מיליון, וכמוזכר למעלה, 95% הם אינם פליטים, אלא רק צאצאים שלהם, כיום אנחנו כבר מדברים על דור רביעי, ככל הנראה.
את UNRWA יש לפרק שעה אחת קודם ולהעביר את האחריות על ה"פליטים הפלסטינים" לUNHCR.
כמובן ש"תומכי" הפלסטינים מאוד מפחדים מכך.
2) המצב הנוכחי של "הפליטים הפלסטינים" הוא אבסורדי. אם אנחנו ננסה למקבל את זה לישראל והיהודים, הדבר יהיה משול לכך שישראל תדרוש כי כל יהודי העולם ישללו מאזרחותם בכדיי שלא תהייה להם ברירה אלא לבוא לישראל. זה הוא המצב עם הפלסטינים. רוב "הפליטים הפלסטינים" חיים בעולם הערבי, שם הם חיים כאזרחים סוג ב'. בולטת במיוחד לבנון במקרה הזה שמתנהלת למעשה כמדינת אפרטהייד ושוללת מן הפלסטינים שלל זכויות יסוד ומגבילה אותם למשל לעבוד בעבודות מאוד ספציפיות, זאת למרות שהפלסטינים הללו נולדו בלבנון מזה 2-3 דורות. ירדן היא יוצאת הדופן בכך שאזרחה פלסטינים רבים (אך כמובן שזה לא שלל מהם את מעמד ה"פליטות" המיוחד). כדאי גם לציין לרעה את כווית שגירשה כ200,000 פלסטינים לאחר מלחמת המפרץ כי הם תמכו בסדאם.
את כל "הפליטים הפלסטינים" יש לקלוט ולאזרח במקום מושבם הנוכחי. מדינות כמו סוריה ולבנון שמנהלות מערכת של אפרטהייד בכל הקשור לפלסטינים שגרים בשטח שלהם צריכות להיות מחוייבות לאזרח את האנשים הללו שחיים בשטחם מזה מספר דורות ולתת להם זכויות שוות.
כמובן ש"תומכי" הפלסטינים מאוד מפחדים מכך. אין דבר שיותר מפחיד את "תומכי" הפלסטינים מאשר רווחת הפלסטינים, הקורבן הנצחי של הציונות המרושעת.
3) כאשר מסתכלים על 2 הסעיפים מעלה ניתן להבין היטב מדוע הפלסטינים מוחזקים כאסירים פוליטיים כבר כ-4 דורות. בכדיי שיוכלו למלא את ישראל ולסיים את הרוב היהודי. כמובן שמצב כזה יביא לביטול קיומה של מדינת ישראל. רוב היהודים-ישראלים לא יהיו מעוניינים לחיות במדינה ערבית, ולכן או שיעזבו או שיתקוממו בצורה אלימה. שתי האופציות הן רעות מאוד ורחוקות מאוד מן ה"צדק".
נקודה נוספת – מדוע שלא ישובו לתוך שטחי הגדה המערבית ורצועת עזה? האם אם הפתרון הוא שתי מדינות, השיבה צריכה להיות לתוך טריטוריה פלסטינית ולא טריטוריה ישראלית. הרי גם ככה הכפרים של הסבים שלהם לא יוקמו מחדש, והם לא יחזרו לאותם כפרים ספציפיים, אז מדוע זה כה משנה?
4) בעוד גוש-עציון כבר קיים ומאכלס כ-70 אלף אנשים, הפליטים הפלסטינים יכולים רק לחלום על לשוב לתוך טריטוריות ישראליות. מדובר פה לשמור על משהו קיים. ההצדקה לסיפוח גוש עציון היא "גוש עציון קיים עכשיו", ההצדקה של "גוש עציון היה קיים פעם" באה רק במקום השני.
תודה :O
סיפוח של מה? השטח המקורי של גוש עציון שהוא אחוז קטן מהשטח הנוכחי? או השטח הנוכחי כי קוראים לו באותו השם?
זה כבר פרט טכני, מילת המפתח היא לגיטימציה. אם המהלך היה מתואם עם טראמפ, היה ניתן להצדיק את הלגיטימציה ביתר קלות בכך שגוש עציון התקיים בעבר (זאת בנוסף לעצם העובדה שגוש עציון קיים כבר עכשיו).
המסגרת של הכבוד העצמי או ה"ביזוי" או האגו של נאור לא יכולה להיות המסגרת לדיון רציני על יחסי הממשלה ובית המשפט העליון. ביסוד הטענות האלו עומדת איזו פיקציה כאילו שבית המשפט העליון (שהכשיר עשרות אם לא אלפי היבטים של הכיבוש, פעם אחר פעם) נהנה מאיזושהי נייטרליות שאי אפשר לשבור. זה לא המצב, והסיטואציה לא הייתה "אמבוש" עד שבית המשפט, ברעש וצלצולים, החליט להפוך אותה לאחת.
ובהרחבה, כאן: https://interspem.wordpress.com/2017/09/28/hcj50/