בין שרלטנות ומק'ארתיזם: ארכיבישוף תעשיית השקרים מכה שנית
באחד הטורים האחרונים שלו, מתייחס בן דרור ימיני לוויכוח "King and Country" הידוע לשמצה באוקספורד, שבו קבע מועדון הדיונים של האוניברסיטה כי "הבית הזה לא ישוב ויילחם עבור המלך והמולדת." ימיני מצטט שם את צ'רצ'יל ודבריו החריפים בנושא. הוא רק מצטט אותו מחוץ להקשר.
הנה מה שכתב צ'רצ'יל בזכרונותיו ("חשרת הסופה", עמ' 81, "עם הספר" 1959, תרגם את זה יפה אהרן אמיר): "ב-1933 קיבלו הסטודנטים של האיחוד האוקספורדי, בהשראתו של פלוי מר ג'וד, את החלטתם שתזכר לדיראון עולם, 'כי הבית הזה מסרב להלחם למען המלך והמולדת'. קל היה לפטור בצחוק מקרה כזה באנגליה, אבל בגרמניה, ברוסיה, באיטליה, ביאפאן העמיק-השתרש הרעיון של בריטניה היורדת ומתנוונת, והוא שקבע בשיקולים רבים. חלום לא חלמו הנערים הפותים שקיבלו את ההחלטה כי נגזר עליהם לנצח או למות מות גיבורים במלחמה הקרובה הממשמשת ובאה, ולהוכיח שהם הדור הנאה ביותר שהתגדל אי פעם בבריטניה." ההדגשה שלי. כלומר, 15 שנים לאחר מעשה, צ'רצ'יל יכול להתייחס להחלטה ההיא בסלחנות, כמשובת נעורים, ולהזכיר שהאנשים שקיבלו אותה הם אותם האנשים שקצת יותר משבע שנים הוא יאמר עליהם בפרלמנט ש"מעולם לא חבו רבים כל כך הרבה כל כך למעטים כל כך."
האם בן דרור ימיני לא יודע את זה? בספק. למה הוא ציטט כפי שציטט? כי אין לו עניין בהיסטוריה או בדיוק היסטורי. המטרה שלו היתה להשוות בין סטודנטים ב-1933 ובין סטודנטים ב-2013, ששוקלים כעת החלטה בעד BDS, כלומר ההחרמה של ישראל ומניעת השקעות בה בשל הכיבוש הישראלי בשטחים. חשוב לציין שימיני מתייחס להצבעה בעד BDS כאל סממן של "רקבון ועיוורון." צ'רצ'יל לא ראה זאת כך: הוא לא חשב שבריטניה רקובה בגלל החלטה של כמה סטודנטים. למה זה חשוב? כי התפיסה שהמערב הוא רקוב ורופס היא תפיסה נאצית במהותה, שנשענת על "שקיעת המערב" של שפנגלר. ימיני מוכר לנו פה אתוס נאצי במקורו, ועוטף אותו ברטוריקה של "העולם החופשי." הוא פשוט החליף את האויב: הנאצים של היטלר הפכו ל"מפלצת האיסלמיסטית."
הרטוריקה של ימיני חלולה במיוחד, משום שהיא מכוונת כנגד אנשים שמטרתם היא קידום מאבק פלסטיני לא אלים. חרם, אחרי הכל, הוא לא פעולה אלימה. ימיני טוען שפעולה כזו אסורה. ימיני גם מתנגד, כמובן, לאלימות פלסטינית. אז פעילות אלימה אסורה, ופעילות לא אלימה גם היא אסורה. איך בדיוק אמורים הפלסטינים להתנגד לכיבוש? בהפגנות שהתקשורת הישראלית מקפידה לא לסקר, ושכאשר הן מסוקרות בתקשורת הזרה ימיני ממהר לתאר אותה כאנטי ציונית?
לא תמיד החזיק ימיני בעמדות כאלה. ב-8.4.1994, הוא כתב ב"על המשמר" ש"מעבר לנתונים היבשים, על הכנסה לנפש ורמת השכלה, שגם הם שנויים במחלוקת, יש ממדים אחרים, שאינם מדידים. מי שלא עבר את חוויית החיפוש, את חוויית המחסום, את חוויית העוצר, את חוויית ההשפלה והרמיסה. את חוויית העמידה בתור לאיזה אישור במינהל הצבאי, ואת הטמטום הצבאי, הכוחני והברוטלי, שמתלווה לחוויות האלו, לא מבין שום דבר. לכן, גם אם הבנק העולמי יגלה בעוד שנתיים שבעזה העצמאית יש ירידה בהכנסה לנפש ורמת החינוך שם ירדה, זו לא סיבה לאף אחד להחליט בשביל העזתים שהם זקוקים לכיבוש." ההדגשה שלי. כך כתב ימיני לפני 20 שנה, כשלצה"ל עדיין היו מעצורים מסוימים. היום, למרות ש"הטמטום הצבאי, הכוחני והברוטלי" לא הלך לשום מקום אלא רק החמיר, אם תעז לכתוב את המילים האלה, ימיני יוקיע אותך כאנטי ציוני. אולי גם כאנטישמי. וכדי לעשות את זה, כמו במקרה של צ'רצ'יל, הוא לא יהסס לעוות את דבריך.
כל ההקדמה הארוכה הזו למה? מה אכפת לכם מעוד שמאלני שהתפכח – כלומר, הפך ללאומן יהודי? החסרי משוגעים אתם כי הבאתי גם את זה להשתגע עליכם? הסיבה היא פשוטה: בסוף השבוע כיוון ימיני את האש שלו לעבר הבלוג של "יש דין," שנכתב על ידי, ובהתאם גם כלפי עמותת "יש דין."
ימיני טען שאני "בלוגר שגילה הבנה ל-ZOG", ושהבלוג שלי "חש קרבה ואהדה לכינוי האנטישמי ZOG." כהרגלו של ימיני, מדובר בסילוף. הנה מה שכתבתי: "לימין הקיצוני האמריקאי יש מטבע לשון בעייתית. הוא מכנה את גבעת הקפיטול Zionist Occupied Ground ואת הממשל האמריקאי Zionist Occupied Government או בקיצור ZOG. השימוש בביטוי הזה נחשב כמזהה אוטומטי של אדם כאנטישמי. הבעיה היא, שבצורה שבה ישראל מתנהלת בארה"ב, בניצוחו של האמריקנולוג הידוע בנימין נתניהו, הביטוי הזה הופך יותר ויותר סביר ליותר ויותר אמריקאים." ההדגשה שלי. כלומר, ימיני לקח הבעת חשש שהתנהלותה הכוחנית של ממשלת ישראל בארה"ב (חרחור המלחמה כנגד איראן, ההתערבות הבוטה בבחירות 2012, וכעת הנסיון של הלובי היהודי לטרפד את מינויו של צ'אק הייגל, עליו התוודה אליוט אייברמס בסוף השבוע אצל נחום ברנע) תעורר אנטישמיות, והפך אותה… לאנטישמיות.
זה לא כל כך חדש, על זה כתבתי כבר כאן, אבל זה היה רק שלב א' של התרגיל. אחר כך מגיע תרגיל דומה: ימיני טוען שאני "יצאתי נגד השפעת ההון היהודי." שקר. לא היה ולא נברא. התנגדתי לפעולתו של שלדון אדלסון. אם ימיני טוען שאדלסון הוא "הון יהודי", אז בעיית האנטישמיות היא שלו, לא שלי.
אחר כך הגיע שלב ב': "איך זה שעמותה שההנהלה הציבורית שלה עמוסה באנשים רציניים, ביקורתיים אבל ציוניים לעילא, שוכרת את שירותיו של אדם כזה? לאחר ש"יש דין" שיתפה פעולה עם ועדה של האו"ם שיזם האנטישמי ריצ'ארד פאלק, שעוד נחזור אליו, הכל כבר אפשרי." אז קודם כל הופכים את הביקורת שלך לאנטישמיות, אותך עצמך לאנטישמי, ובהתאם מגדירים את מי שמעסיק אותך כמי שמתחבר לאנטישמים. אגב, גם ריצ'ארד פאלק לא אנטישמי.
קוראים למהלך הזה guilt by association, נסיון להאשים מישהו במשהו שהוא לא עשה על ידי כך שמחברים אותו למישהו אחר, שעליו טפלת כבר אשמה. מהלך האשמה-על-ידי-קרבה של ימיני הוא כפול: הוא בודה טענת אנטישמיות כלפי, הוא בודה טענת אנטישמיות כלפי ריצ'רד פאלק, ואז מגיע לבעיה האמיתית שלו עם "יש דין": שהיא שיתפה פעולה עם ועדה של האו"ם. זו שקבעה שההתנחלויות הן בלתי חוקיות. הפוסט ההוא של ימיני הוא מופת של שקר והטעיה: הקמת הוועדה, טוען ימיני, הוצעה על ידי פקיסטן, והצעת ההחלטה הוגשה לדבריו על ידי בוליביה, קובה ומאוריטניה. הוא "שכח" לציין את מה שמצא הבלוגר נועם ר.: שבין מציעי ההחלטה אפשר למצוא מדינות קצת יותר מקובלות, כמו נורווגיה, סלובניה, שוודיה, שווייץ ואחרות.
מבזק לימיני: יש דין הוא ארגון זכויות אדם. הוא משתף פעולה עם ארגוני זכויות אדם אחרים, גם אם הם לא מוצאים חן בעיני ימיני. הוא משתף פעולה עם ארגונים בינלאומיים, גם אם אלה לא מתיישרים עם האורתודוקסיה הציונית של ימיני. ככה זה בחיים.
ספק אם יש מי שהזיק למאבק באנטישמיות כמו ציונים נוסח ימיני, שכבר הפכו את המושג ללעג ואת הכינוי לכמעט כינוי של כבוד. אם ימיני והארגונים הציונים מכנים אותך אנטישמי, זה כנראה בגלל שעמדת לצידם של נרדפים מול רודפיהם, בגלל שתמכת בחירות מול שעבוד, בתפיסה שכל אדם נברא בצלם, באמונה ש"כל המקיים נפש אחת, מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא," בכך שלא האמנת שיש אנשים שיש להם פחות זכויות, בכך שסירבת לקבל את התפיסה שהעולם לא ניתן לתיקון ושאין ברירה אלא, כדי לשמור על זכויותיהם של חלק מהאנשים, לדכא מיליוני אנשים אחרים. בקצרה, בגלל שהתייצבת לצד מסורת יהודית אירופאית-אמריקאית מפוארת – כמעט תמיד לא יהודית-אורתודוקסית, כמעט תמיד מורכבת מבני אדם חופשיים ולא מעבדי הרבנים – שאומרת שבמקום שבו יש עוול, יש להתייצב לצד הסובלים ממנו, לא בצד המעוולים; מסורת ששלחה צעירים יהודים למות בדרום האמריקאי על קידוש חירותם של שחורים שלא הכירו, ששלחה את השל לצעוד לצידו של מרטין לותר קינג, שהפכה חלק מיהודי דרום אפריקה ללוחמים הנחושים ביותר באפרטהייד, שהפכה יהודים למנהיגים בולטים בכמעט כל תנועה סוציאליסטית. בקצרה, על כך שהשתייכת לאותה מסורת יהודית ששנאו כל כך הנאצים, כשדיברו – בעקבות ניטשה – על היהודים כממציאי המצפון, כממציאי הסוציאליזם, כ"מנוונים" הגדולים של הלאומנות והשנאה. זה מזמין נחרת בוז: ימיני קורא לי אנטישמי? אני גאה, אני הקטן, להחזיק בכרטיס חבר באותו המועדון עם פטר ביינרט ויוסי שריד. אחרי הכל, יש לי ניחוש טוב באיזה כרטיס מועדון מחזיק ימיני.
מעבר לכל זה, ישנה, שוב, שאלת הגילוי הנאות. ימיני תוקף אותי, וזה סופר לגיטימי – קנאת סופרים תרבה חוכמה – אבל משום מה, הוא שוכח לציין את העובדה שאני תקפתי אותו פעם אחר פעם. חשפתי את העובדה שבכל הנוגע לפליטים, אין הבדל ניכר בינו הרטוריקה שלו ובין זו של מיכאל בן ארי; ציינתי שהוא מקדם את עלילת הדם על ה"אנסים המוסלמים מנורווגיה"; עמדתי על הריקנות של הרטוריקה שלו בכל מה שקשור לדו"חות ארגוני זכויות האדם, על כך שכמו "אם תרצו" הוא איננו מערער על העובדות, רק מוחה על עצם ציונן; תקפתי את השקרים הגסים שלו בכל מה שקשור למצור על רצועת עזה; את השקרים שלו בכל מה שקשור לפליטים, בין השאר כשטען שפליטים שמשלמים מס לממשלת אריתריאה – ממשלה שישראל ידידותית איתה – תומכים בכך בטרור; את ההיסטריה רוויית העיוותים והשקרים שלו אחרי שסא"ל אייזנר חשף בסרטון וידאו את דמות פניו של הכיבוש; והיה עוד. ימיני מודע לטקסטים האלה. בחלק מהמקרים הוא הגיב עליהם. אבל כשהוא יוצא לתקוף אותי, ובאמצעותי את "יש דין", הוא לא מתייחס להיסטוריה המשותפת שלנו, אולי מתוך תקווה שקוראיו לא ישימו אליה לב.
זו איננה התנהלות הגונה, אבל ימיני כבר מזמן לא עיתונאי הגון. מי שכתב ב-1994 ש"מי שלא עבר את חוויית החיפוש, את חוויית המחסום, את חוויית העוצר, את חוויית ההשפלה והרמיסה. את חוויית העמידה בתור לאיזה אישור במינהל הצבאי, ואת הטמטום הצבאי, הכוחני והברוטלי, שמתלווה לחוויות האלו, לא מבין שום דבר," היה מגדיר היום את בן דרור ימיני דאז כאנטי ציוני, אם לא אנטישמי.
העדפתי את בן דרור ימיני הישן. אבל הוא כבר לא איתנו. חבל. ישראל החופשית, שפעם היה ממגיניה המובהקים, ענייה יותר.
הערה מנהלתית: בימים האחרונים התקבלו מספר תרומות בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורמים.
(יוסי גורביץ)
יוסי, אתה בטוח שבן דרור ימיני שווה את כל הזמן ואנרגיה שלך?
מדובר בעיתונאי ה-hasbara המוביל בארץ, מי שמשמש כשופר העיקרי בתקשורת של "אם תרצו" ודו"חות ההבל של NGO Monitor", אז לצערי כן.
כשתפרסם מאמר נגד לפחות אחד מהשקרים של עיתון הארץ, אז תיהיה שווה קריאה. עד אז רק לפי הכותרת של הבלוג ניתן לראות כמה אתה קיצוני ולא באמת ליברלי כמו שאתה כ"כ אוהב לחשוב.
אגב, עובדתית בן דרור צדק, אם אתה מתעקש ש"רוח הדברים" של צ'רצ'יל לא צוטתה כראוי אדרבה, אבל עובדתית בן דרור צודק, ועובדתית, מליונים יכלו להינצל (לא רק יהודים) אילו אנגליה הייתה מחליטה אחרת.
"ימיני מוכר לנו פה אתוס נאצי במקורו, ועוטף אותו ברטוריקה של "העולם החופשי." הוא פשוט החליף את האויב: הנאצים של היטלר הפכו ל"מפלצת האיסלמיסטית.""
משהו משובש כאן. באתוס הנאצי האוייב היה הנאצים של היטלר?
הצל של גודווין לובש חיים חדשים פעם אחר פעם ונלחם עם עצמו.
לעצם ההשוואה, צ'רצ'יל היה כנראה פורץ בצחוק רועם, לו ידע איזה סוג של אנשים ובאלו סיטואציות מתיימר להידמות אליו. מה הלאה? פתוס צ'רצ'יליאני מפיו של ראש חבורת נערים המעודד את בני כיתתו לעמוד על שלהם במריבה עם הכיתה המקבילה בשכבה?
הלוואי עלי.
גם אני תהיתי על האמירה הזאת, אבל הגעתי למסקנה שיוסי מדבר על הנראטיב שבו על המערב, המנוון מרוב עודף זכויות אדם וקפוצ'ינו, קם כוח צמא קרקעות ושלטון והמוכן להרוג ולהיהרג עבורם מבלי להכביד על עצמו בעול של עקרונות יפי-נפש, מפוצץ את הבועה הצפונבונית (או מערב-בונית), טובח בדריה המפונקים ומשתלט על משאביה.
באתוס הנאצי הכוח הנ"ל היה הגיבור הראשי, ברטוריקה של ימיני הוא האויב, אבל העלילה אותה עלילה.
כמובן שיוסי מוזמן לתקן אותי אם הבנתי לא נכון.
חשבתי שהשופר הראשי של אם תמצצו הוא בן כס-שיט.
דווקא לא. כספית הוא יותר מעין "אידיוט שימושי", שאין ספק יחטא עוד בעתיד פעם אחר פעם (הקשר עם ברק למי שזוכר ועוד), אבל בן דרור ימיני רשע גמור.
בעוונותי נכחתי בעבר בהרצאה משותפת שלו על קיפוח ונישול האזרחים הערבים בישראל – הוא כל הזמן רק הלך וכיוון אל האיסלאם בעולם והמהגרים המוסלמים באירופה. כמעט ואף מילה על נושא ההרצאה, למעט אמירות כוללניות של "אני נגד אפליה", בדומה לאמירה השחוקה שלו של "אני נגד ההתנחלויות".
בפועל בן דרור ימיני הוא זה שחוטא באנטישמיות וגזענות, נגד מוסלמים, מהגרים אפריקאים ויהודים-שמאלנים.
איזה קל זה לחלק את העולם לטוב ורע מבלי לחשוב באמת..
אני לא זוכר מריבה ספרותית, או איך שלא קוראים לזה, ממנה התמוגגתי כ"כ.
מקווה שזה ימשיך עוד הרבה
עוד סילוף היסטורי שכתב ימיני הוא "הבעיה היא שהיום אין לבריטניה את צ'רצ'יל שייזעק ויתריע וייקח את המושכות". בשנת 1933 צ'רצ'יל אולי זעק, אך לא "לקח את המושכות" מאף אחד. הוא היה דווקא בעיצונן של "שנות המדבר" שלו, מחוץ לפוליטיקה הבריטית. המושכות הגיעו לידיו רק שבע שנים אחרי כן, ב-1940, בלי כל קשר לאוקספורד.
חיפוש בגוגל העלה שתי נקודות מעניינות:
1. צ'רצ'יל התייחס למאורע גם בעת התרחשותו, ולא רק בספרו ההיסטורי, ודווקא היה חריף מאוד בעניין. הציטוט אותו מביא בן דרור, "זו הצהרה מעוותת ומזוהמת… מדובר בסימפטום מאוד דוחה ומדאיג", מדוייק לעת ההתרחשות. גם אם ימיני התעלם מההשתלשלות ההיסטורית, התגובה של צ'רצ'יל לאירוע היתה חד משמעית:
http://en.wikipedia.org/wiki/The_King_and_Country_debate
2. כנראה בן דרור ימיני מתקשה לכתוב דברים מקוריים, אחרת קשה להסביר למה הוא מעתיק את טוריהם של כותבי ימין אחרים. בוא נאמר שהעוול הקטן שהוא עשה לך כשלא הזכיר את המריבה שלכם, מתגמדת אל מול הפלגיאט שהוא עשה למאיר עוזיאל:
http://www.news1.co.il/Archive/0024-D-75659-00.html
שימו לב שאמנם ימיני שינה קצת את הניסוח (וכמובן את ההקשר האקטואלי), אבל השימוש החוזר בכמה ביטויים זהים לחלוטין בשני הטקסטים מוכיח באופן נחרץ – הוא העתיק את משל שבועת אוקספורד ממאיר עוזיאל.
עזוב את זה, הוא מעתיק מעצמו!
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/395/032.html
רגע, בעצם זה אותו טקסט. אני די משוכנע שימיני כתב אותו והא מיוחס לעוזיאל בטעות בקישור שהבאת. החדווה שבה ימיני ממחזר את ההשוואה הנואלת הזו היא כבר עניין אחר.
אכן, הוא ממחזר טורים. פאתט.
גם אני עשיתי חיפוש בגוגל וגיליתי דבר מעניין.
"כל המקיים נפש אחת, מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא,"
מופיע במשנה ובתלמוד מופיע הנוסח כל המקיים נפש אחת 'מישראל'…
משום מה בזמן האחרון אני נתקל רק בציטוט של התלמוד, כבר הייתי בטוח שזה המקור וכמה שמאלנים יפי נפש הוציאו את המילה 'ישראל' מהציטוט האמיתי. ככה זה כשאתה חילוני בור.
אני מבין שיש בינכם חילוקי דעות אידאולוגים. אבל איך בדיוק זה הפך לאישי? אתה מכיר את הבן אדם?
אתה מסקר אותו לא פחות מאשר את הכיבוש עצמו ונראה שהוא לאחרונה מסקר אותך לא פחות.
זה משעשע במידה אבל מאוד לא ברור.
מה הסיפור כאן?
"אני תומך בתוקף בשימוש בגזים רעילים כנגד שבטים לא מתורבתים" עוד ציטוט של צ'רצ'יל שקראתי איפשהו. בואו לא נעשה מאף אדם יותר ממה שהוא
אם כבר בלוג שמכבד את ג'ורג' אורוול ע"ה, הנה אחד משלו על מוסולוני וצ'רצ'יל. יש עוד, גם תוך כדי המלחמה.
http://orwell.ru/library/articles/criminals/english/e_crime
אז רגע, אני רוצה להבין: במחאה על כך שימיני טוען או מרמז לכך שאתה אנטישמי ו/או תומך באנטישמים, אתה משווה אותו במרומז לנאצי וטוען שהוא משתמש באתוס נאצי?
נראה לי, שככל מחלוקת, האמת היא איפשהו באמצע, וכל אחת מעדיף לקחת את הטענות הלא כל כך מדויקות של הצד השני, ולהפוך אותם לחזית הכול במקום להתייחס למהות – תופעה שידועה ככשל לוגי בטיעון מסוג "דחליל" (מי שלא מכיר שיבדוק בוויקיפדיה).
כפי שימיני לא התייחס למספר דברים שלך, כך לא ראיתי התייחסות למהות הטענות שבעצם כל החרמות גורמות ליותר נזק מתועלת, ומשמשים בסופו של דבר את האנטישמים באמת
גורביץ',
תודה, תודה ושוב פעם – תודה.
חשיפת המניפולציות הזולות וכוונותיו השטניות של ימיני הנבל היא מלאכת קודש. במשך שנים הקפדתי להגיב באריכות לכל מאמרי ההסתה שלו, אולם עיסוקי הרבים בעת האחרונה מונעים ממני לעשות כן.
כל-כך חשוב להבהיר, ללא הרף, שאנשי ה"מרכז" הם למעשה תומכי אפרטהייד עלובים אשר בסה"כ רוצים להרגיש צודקים.
אני מודה שלא ממש הבנתי.
בשנת 1933, כפי שאתה בעצמך כתבת, קיבלה אוקספורד החלטה שלא להתערב בנושא האירופאי. 7 שנים אחר כך, כשבריטניה פתחה במלחמה ואותם מצביעים עצמם הקריבו את חייהם כדי להגן על העולם – הם הפכו לגיבורים, בוודאי. אבל זה ממש לא אומר שהם לא טעו בהחלטה ההיא. אולי אם העולם היה קצת יותר קשוח ב33' חיי עשרות מיליונים לא היו מוקרבים.
כמובן שלהציג את הצד הפלסטיני או הישראלי באותה משבצת עם היטלר זה מעשה פזיז, אבל המסר נכון. החלטה של אוניברסיטה יכולה להשפיע הרבה. חישבו על כך כשאתם מצביעים.
אז אתה רואה בצבא הישראלי כובש שאולי תעדיף להשוות לצבא הנאצי וזו זכותך, אבל אם ימיני מבקש מאותם מצביעים לחשוב פעמיים אם נכון לעשות כך – זה בהחלט לגיטימי. גם אם ההחלטה תהיה למורת רוחו.
ובכלל, לומר שהצבא כיום עם פחות גבולות משהיה לפני עשרים שנה זו טענה חסרת בסיס. ב94' לא היו מצמות בכל סלולרי, לא היו רשתות חברתיות והיו הרבה פחות ארגוני זכויות אדם. הצבא יכול היה להרשות לעצמו הרבה יותר. העובדה שהוא לא תועד לא הופכת טענה זו לנכונה. סיימתי שירות כלוחם ומפקד לא מזמן וקיימת מגמה בולטת של התמתנות וייחס לאיך אנו יוצאים. אם ההוראה הייתה לפתוח באש לעבר זורקי בקבוקי תבערה, לעבר עצור בורח או לעבר מפגינים שמשתמשים באלימות מוגזמת– על מנת, כיום ישנן המון מגבלות בנושא. אתה יכול לראות בסרטונים ברשת כיצד חיילים הופכים לחסרי ישע מול מפגינים.
גם את ההתמתנות אינה "לשמה", התוצאות דומות.
סלח לי, אבל אני חושב שאתה חוטא באותו חטא בו חוטאים פעמים רבות אנשים הנתפסים חזק מדי לגישה אחת. אני לא מצדיק כיבוש ובוודאי לא אלימות. אני מאמין שמחאה לא אלימה לגיטימית ביותר והייתי רוצה שכל הסתה לגזענות תיגמר בכלא ולא במשחק ללא אוהדים, אבל אני לא יכול שלא להבחין בדמגוגיה בין השורות.
a.c, שתי התייחסויות –
ימיני אינו מזכיר את החלטת אוקספורד מ-33 על מנת להוכיח שהתמיכה ב-BDS היא מוטעית (הוא לוקח זאת כמובן מאליו), אלא שהיא בעלת תוצאות הרות גורל. בהתאם, גורביץ מצטט את צ'רצ'יל על מנת להראות שרוה"מ הבריטי בשנות המלחמה, שאמור לכעוס יותר מכולם על החלטת אוקספורד, מתייחס אליה בסלחנות.
לגבי ההחרפה או ההתמתנות בצבא – אתה מסתכל כנראה 4-5 שנים אחרוה ולא יותר. אלה מאיתנו שסיימו את שרותם כלוחמים ומפקדים לפני 15 שנה ולא "לא מזמן", זוכרים שאמות הסיפים זעו כששברו למפגינים ידיים (באלות, לא ברובים), כשמטוסי קרב (שלא לומר כטב"מים) לא נראו בשמי הרצועה ושכמעט ולא נורתה אש חיה (גם לא בעלת ציפוי דק של גומי) על מפגינים. בהסתכלות של 20 (ליתר דיוק 25) שנה, כמו שכותב גורביץ, הצבא הוא בהחלט יותר מתירני בפעולותיו.
http://www.youtube.com/watch?v=0FJzNvIaOLE
יש פה נאום מאוד יפה של היצ'נס, על הייחוד של אנטישמיות ולמה הרוב המוחץ משתמש במושג ביתר שאת. כאזרח אמריקני, מגעילים אותי מעשיו של ביביניהו בכל הנוגע לענייני בית ובמובן מסוים מובן לי למה נוצר חשד מסוים בעקבות זה אבל לפי דעתי שריד חטא פה כשבחר באנטישמיות במקום באנטי ישראליות או אנטי ציונות. יש לקבל את העובדה שהרבה אנשים מערבבים ויש להלחם בתופעה הזו.