החברים של ג'ורג'

שועטים לתהום

ועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת, בהנהגת ח"כ דוד רותם, אישרה היום לקריאה שניה ושלישית את "חוק החרם". המשמעות היא שדרכו של החוק – שכזכור, מגדיר חרם פוליטי על מוצרים ישראליים או על מוצרים המיוצרים בהתנחלות כעבירה חוקית, קונס מחרימים ב-30,000 ₪ ללא צורך בהוכחת נזק, ומעניש אנשים רטרואקטיבית על תמיכה בחרם – פחות או יותר סלולה. זה כנראה יקרה, ובקרוב.

הגרסה שאושרה היום בוועדה, בניגוד אגב לעמדת משרדי האוצר והחוץ שחששו שהחוק יגביר חרמות בינלאומיים, שונה מעט מהנוסח הקודם וניתן לראות אותו כאן (זהירות, PDF). בגרסה החדשה, שכנראה תעלה להצבעה סופית, יש שלושה שינויים: ראשית, מתבטל האלמנט הרטרואקטיבי של החוק, שהיה מספק תירוץ לבג"צ (בשנת 2023, כנראה) לפסול אותו. שנית, סכום הקנס שיוטל על מעודדי חרם כבר לא קבוע, ונתון לשיקול בית המשפט, אם כי עדיין אין כל צורך בהוכחת נזק. שלישית, החוק הורחב עוד יותר, ומעתה הוא אוסר גם על ארגונים, חברות או עסקים להיות מעורבים בחרם – לרבות סנקציות על חברות וארגונים. סעיף 4 (1) נראה על פניו כמו נסיון לשלול את הפטור ממס של עמותות שמאל בדלת האחורית, בכך שהוא שולל מגופים התומכים בחרם את מעמדם כמוסד ציבורי. בראיון טלפוני עם חגי אלעד, מנכ"ל האגודה לזכויות האזרח, הוא ציין שמדובר בסעיף שהתחיל את חייו ב"חוק אלקין", שכביכול דרש רק שקיפות מעמותות שמאל אך בפועל היה גם אמצעי ענישה. אלעד ציין עוד כי עמותה שלא מחזיקה באישור פטור ממס על תרומותיה, לא תוכל גם להעניק לתורמים לה את הפטור החלקי ממס שהם רגילים לקבל, ובכך מעודדת הממשלה את מניעת התרומות בשתי דרכים.

עוד קובע סעיף 4 כי חברה שתתמוך בחרם על מוצרי התנחלויות – למשל, החברות שבונות את העיר הפלסטינית רוואבי, שהתחייבו לא לרכוש מוצרי התנחלויות – לא יהיו זכאיות לקבלת ערבויות מטעם המדינה או לקבל הטבות על פי חוק עידוד עידוד השקעות הון או חוק עידוד מחקר ופיתוח בתעשיה (סעיפים קטנים 4 ו-5 לסעיף 4, בהתאמה).

אלעד מעריך כי סיכוייו של החוק לעבור, בהנתן הכנסת הנוכחית – הוא כינה אותה "הגרועה ביותר לדמוקרטיה בתולדות ישראל", כנראה מתוך אופטימיות לגבי הכנסת הבאה – גבוהים למדי. בהודעה לעיתונות של האגודה, אמר אלעד כי "מה ההיגיון בכך שלאזרחי ישראל יהיה מותר להחרים את הקוטג', אבל לא את הכיבוש? זו חקיקה פוליטית, אנטי-דמוקרטית, מהסוג שהכנסת הנוכחית מקדמת חדשות לבקרים. חרם צרכנים, בין אם אנו מזדהים עם תוכנו ובין אם לאו, הוא כלי מחאה לגיטימי וחלק מחופש הביטוי. למרבה האירוניה, דווקא הצעת החוק הזו תגביר את הביקורת על ישראל בעולם – ובצדק". יצוין שנציגת קואליציית נשים לשלום ציטטה בציוץ את דוד רותם כאומר ש"החוק הבינלאומי לא מעניין אותי".

חוק החרם, שזוכה – נזכיר – גם לתמיכתם של שורה של חברי כנסת ממפלגת המרכז הרדיקלי קדימה, הוא בעצם הוצאה אל מחוץ לחוק של מחנה פוליטי שלם, שסבור שההתנחלויות הן אסון. כשיעבור החוק, גם האמירה הזו תהיה בעייתית – אחרי הכל, היא יכולה לעודד חרם ואפשר לגרור אותך לבית משפט בטענה שפגעת בעסק של איזה בעל עגלה במעלה דלילה. אין צורך להוכיח נזק, אחרי הכל. הכל תלוי עכשיו ביכולתה של האופוזיציה לבלום את החוק. הימור: ציפי "מי ראה, מי שמע" לבני לא תהיה שם.

ועוד דבר אחד: מי שרוצה לראות איך נראה "מלח הארץ", המתנחלים שהכנסת מגינה עליהם כל כך, מוזמן לצפות בסרטון הזה ולראות איך מתנהג הבריון משה דויטש, או כפי שהגדיר אותו איתמר, "נציג הזומבים ביש"ע".

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

105 תגובות על ”שועטים לתהום“

  1. עמית הגיב:

    א. הקטע לגבי חברות מזכיר אחד לאחד חוק אמריקאי שנחקק בתגובה לחרם הערבי על ישראל בשנות ה-70.

    ב. הקטע לגבי אנשים פרטים היה מצוין כל עוד הוא היה דורש הוכחת נזק. מדינה צריכה לספק הגנה לתושביה, וזה כולל הגנה כלכלית. מי שמוצריו מוחרמים -בגלל שהוא ישראלי (דגש כפול ומכופל)- צריך לקבל את הזכות בישראל לתבוע נזיקין את הקורא להחרימו.

    • אור שחר הגיב:

      נכון, וגם החוק המקורי הוא נבלה ומהווה סתירה יסודית לחוקה האמריקאית. או שאתה מדבר על סחר חופשי, או שאתה מנווט את הכלכלה להיכן שנוח לך פוליטית.
      מדוע לא לאסור חרמות על מוצרים מזהמים, או על שמפו שמבצע ניסויים בבעלי חיים? אחרי הכל, מדינה צריכה לספק הגנה לתושביה (דהיינו, מפעליה הגדולים).

      אני דורש הגנה מפני המדינה.

      • עמית הגיב:

        ואתה תקבל אותה. אם מישהו יקרא להחרים אותך רק בגלל שאתה ישראלי, הוא ייתבע. אם יקראו להחרים אותך מכל סיבה אחרת בעולם, זו לא עניינה של המדינה.

        ההגנה הכלכלית על אזרחים לא מוגבלת לחרמות, וההגנה הכלכלית הזו על אזרחים היא לא הגנה מפני כל פגיעה שהיא, אלא מפני פגיעה בהם בגלל שהם אזרחיה.
        כשמדינה א' מטילה מכס גבוה במיוחד על יבוא ממדינה ב', מדינה ב' כמעט תמיד תגיב בהטלת מכס מצידה. לפעמים זה נגרר עד לכדי מלחמות מסחר. במלחמות הללו כולם נפגעים, אך עדיין הן קורות, כתוצאה מהמחויבות של המדינה למנוע פגיעה כלכלית באזרחיה (שזה בעצם פגיעה בכלכלתה).

        • אור שחר הגיב:

          ראשית, ישנו הבדל משמעותי בין הטלת מכס, שהיא חלק מן המשחק, לבין עונש בפועל על מי שמסרב לקנות מוצר מסוים. מכס היא אפשרות ראויה של מדינה להגן על התוצרת המקומית שלה. על פי אותו הגיון, מדוע שלא יכפו עלי לקנות מוצר של תלמה ולא של קלוגס משום שקנייה של קלוגס פוגעת בתוצרת הישראלית? יתרה מכך, אולי כדאי לאסור את יציאתי מן הארץ בכדי לעודד תיירות פנים. מעניין, לא ידעתי שלימין הקיצוני ישנן נטיות קומוניסטיות.

          אבל אתה יודע מה, אני אלך לפי הקו הרעיוני שלך. נניח ואני מקבל את התנאי היסודי שמותר למדינה לאסור להחרים מוצר בשל היותו ישראלי.
          האם החרמת מוצר מיש"ע היא החרמת מוצר בשל היותו ישראלי? שכחתי, "יש"ע" זה "ישראל", כמובן. בעצם, גם חברות הספנות של האחים עופר הן ישראל, הרי הן מסייעות למבצעי מוסד. אולי כדאי שגם נקבע ענישה בחוק למי שמחרים את החברות של האחים עופר.

          • עמית הגיב:

            לא, החרמת מוצר מיו"ש (יש"ע – כולל את עזה) היא לא החרמת מוצר בגלל שהוא ישראלי, אלא אם זה כחלק מהחרמה כללית על ישראל, כפי שזה במקרה של קואליצית נשים ל"שלום".

            אני נאלץ להודות שלא הבנתי את הטיעון שלך לגבי "חלק מהמשחק, לא חלק מהמשחק". מכס זה בכללי המשחק ו..קנס, לא?

            • אור שחר הגיב:

              די ברור, לא? מותר לי להגיד לך שאם אתה רוצה לקנות טויוטה מארה"ב אתה צריך לשלם מכס. אסור לי לקנוס אותך כי סירבת לקנות סוסיתא.

              • עמית הגיב:

                אף אחד לא קונס אותך אם סירבת לקנות סוסיתא. אף אחד לא קונס אותך אפילו אם לא קנית סוסיתא כי אתה חושב שהישראלים הם חארות. אבל כן, אם אתה תקרא לציבור להחרים את הסוסיתא כי הישראלים הם חארות – יקנסו אותך, ובצדק. אתה בכך תפגע במאות פועלים ישראלים שמרכיבים את הסוסיתא, והמדינה רוצה להגן עליהם מפני מי שרוצה להזיק להם אך ורק בגלל שהם אזרחיה.

                מלחמות המסחר לא הובאו כדוגמא לפעולה נגד-חרם, אלא כדוגמא להגנה הכלכלית שכל מדינה מספקת לאזרחיה.

                • רוזנברג הגיב:

                  באמת מספיק עם השטויות הללו. זה כמו לקרוא להחרים חזיר וסרטים עם עירום. כשר למהדרין.
                  יש כאן הוצאת היריב מחוץ לחוק, ודהליגטימציה מוחלטת לעמדתו. זה כל. לימין שור!

                  • רוזנברג הגיב:

                    צ"ל החרמת התנחלויות היא כהחרמת חזיר ומוצריו מצד שומרת הכשרות.

                  • עמית הגיב:

                    אין כל צורך לעשות דה-לגיטימציה לכך שישראלי יקרא שצריך להחרים את ישראל.

                • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

                  ואם תקרא לציבור להטיל מכס על משהו בגלל משהו אחר?
                  מכס מטילים על סחורה לא על מילים

            • רועי.. הגיב:

              מכס לא שווה ערך לעבירה פלילית.

              אני מבין את החוק קצת אחרת ממך, ברשותך:

              אם אני מחרים את ההתנחלות – אז זה מהסיבות שהן לא חוקיות וכו' וכו', ואז זה בגדול, בסדר.. עם זאת, בהחלט ניתן לטעון שהסיבה שאני מחרים *תוצרת* התנחלות, קרי חברות שבסיסן בהתנחלויות, אני עושה זאת כיוון שהן בזיקה לאזור הנמצא בשליטת ישראל – הרי לא החברה היא זו שמתעללת בפלסטינים ולא החברה היא זו שמעכבת את השלום וכו' וכו'..

              הנוסח של החוק מאוד בעייתי (מה גם שלהוכיח בבית משפט שזו הסיבה *היחידה* בגינה אני מבצע את החרם יהיה לא סביר בעליל), והשאלה היא מה בית המשפט יעשה, כשיידרש לכך, לא עלינו.

              • עמית הגיב:

                אני לא יודע אם הפרשנות שלך נכונה וגם אין לי דרך להוכיח את הפרשנות שלי. מה שאני כן בטוח בו זה שמערכת המשפט תאמץ את הפרשנות שלי, בין אם היא הפרשנות המדויקת ביותר או לא, ולכן הפרשנות שלך לא רלוונטית. איך אני בטוח בזה? תקדימי עבר. (מה גם שהפרשנות שלך פותחת את הדלת לכל מיני ישומים לא ריאלים בעליל של החוק).

                • פטריוט הגיב:

                  לא משנה מה הפרשנות ומה ההחלטה. מה שחשוב זה שיווצר דיון ציבורי האם השמאלנים עבריינים ברמה נסלחת או שהם עברו את הגבול.

      • ערן הגיב:

        אתם טועים טעות קשה לגבי החוק האמריקאי. אין שום דמיון, וחוק אמריקאי דומה לחוק הישראלי לא היה נחקק, ואילו היה נחקק לא היה עובר את מבחן התיקון הראשון. החוק האמריקאי – Export Administration Amendments of 1977 – מטיל סנקציות על גורמים עסקיים המשתפים פעולה עם חרמות שהוטלו על ידי מדינות זרות על מדינות שלישיות ומסרבים לפעול בהן בשל החרמות, ואינו עוסק כלל בייזום חרם, עידוד השתתפות בו או סיפוק סיוע או מידע במטרה לקדם אותו. לכן גם החוק אינו מתייחס לארה"ב עצמה אלא ל"ידידותיה": עסק הממוקם בארה"ב אינו יכול, גם אם היה רוצה, להימנע מפעילות עסקית בארה"ב.חברי הכנסת שניסחו את דברי ההסבר להצעת החוק המקורית בה הוזכר החוק האמריקאי שיקרו ביודעין (או שהם פשוט טפשים במיוחד).

  2. דוד הגיב:

    ניטפוק: לפי הציטוט של קואליציית נשים לשלום, דוד רותם אמר שהחוק הבינלאומי הוא none of my interest, כלומר החוק הבינלאומי הוא לא ענייני. שזה במובן מסוים נכון – רותם הוא לא משפטן המתמחה בחוק העמים או משהו כזה, ואין לו השפעה על תוכנו או מהותו.

    במישור הקונקרטי יותר, אני בכלל לא בטוח שלחוק הבינלאומי, לפחות לקורפוס המרכזי שלו, יש מה לומר על חוק מהסוג הזה.

  3. מורה נבוכים הגיב:

    אם אני לא טועה, החוק לא יוכל להיות מופעל נגד מי שיטען, גם אם במודעה בעיתון: "אני מחרים את ההתנחלויות". (כי זאת לא "קריאה לחרם", אלא "הודעה על השתתפות בחרם".
    בנוסף, שוב, אם אני לא טועה, אם תהיה קריאה קונקרטית להחרים את, למשל, עסקיו של אברי רן, כי אברי רן הרביץ לערבים – אני לא ממש רואה איך אפשר להחיל את החוק במקרה כזה, (מאחר והחרם אינו "רק מחמת זיקתו (של אברי רן) למדינת ישראל".)

  4. אורי דויד הגיב:

    בחייך יוסי, אל תהיה צבוע. החרם על הקוטג' הוא בגלל מחירו המופקע, לא בגלל שהוא מוצר ישראלי. ואם גם חגי אלעד נופל בהבנת הלוגיקה הזו, במזיד או בשוגג, אז כנראה שיש לנו כאן בעיה. למזלי אני לא צריך להרחיק לכת בבלוגוספירה בשביל לדלות את המידע הרצוי http://www.activismos.com/buynoevil/ הקורא מוזמן לעיין ולבדוק כמה מן החברות המוחרמות נמצאות בשטח ישראל וכמה מחוצה לו. הייתי מביא דוגמאות בעצמי אבל זה פשוט יותר מדי. אז כמו שכתבת כבר בעבר: "על דאטפת אטפוך"

    • אור ב הגיב:

      שטח ישראל או לא, זה עדיין לא משנה את העובדה שלכל אזרח או גוף אמורה להיות הזכות לא לקנות מוצרים מאנשים שלא מוצאים חן בעיניו, מכל סיבה שהיא.

    • גיל ב' הגיב:

      לפני כמה חדשים פניתי לאיתמר בשאלה בדבר יקבי ברקן שהופיעו ברשימה למרות שהכתובת שלהם היא בקיבוץ חולדה. הם עברו מהתנחלות ברקן לישראל בדיוק מסיבות של לחץ צרכנים. איתמר ענה שהרשימה לא מעודכנת ואין לו את המשאבים לעדכן אותה.

      • אורי דויד הגיב:

        גיל, אתה משחק לידיים שלי. באמת נראה לך שזה העניין?! ומה עם קצרין, כפר חרוב, מבוא חמה? ויש עוד די הרבה. אם לאיתמר המתחסד "אין את המשאבים" להסיר יישובים שקיבלו הכשר בד"ץ מהדרין מהרבנות השמאלנית, שיתכבד ויסיר את האפליקציה (איזה מגניבים אנחנו בבלוגוספירה) מהאתר שהוא מנהל. זה לא מצחיק וזה לא מגניב, ומי שמכים אותו לפעמים, מסתבר, מכה בחזרה. אפילו אם אתה "מהטובים" והוא "מהרעים", כהגדרת החרם.

        • אור שחר הגיב:

          שוב, אהדתך או אי אהדתך לחרם איננה רלוונטית. לצרכן ישנה זכות יסוד להחליט אם הוא קונה מוצר או לא. גם אם כצרכן אני מבקש להחרים פיצוציה בגבעתיים כי התייחסו אלי לא יפה, זו זכותי המלאה.

          כלכלת שוק, לא?

          • אור ב הגיב:

            יוחרמו כל הפיצוציות בגבעתיים לאלתר.

          • אורי דויד הגיב:

            אור, אתה מבלבל בין מושגים. זכות היסוד עליה אתה מדבר מתייחסת לצרכן, לא לארגון. שנית, גם לכלכלת שוק יש סייגים, וחרמות מאורגנים התובעים "תעודת הכשר" מחברות על מנת שיסכימו לסחור איתן זה בדיוק ההפך מכלכלת שוק. אני מתפלא מהטיעון הזה. אגב, גם אי קבלה לעבודה בשל גזע/מין/דת לא מתאימים הם חלק מכלכלת השוק? סתם מעניין אותי לשמוע בשביל להבין מה עומק הפער בין התפיסות שלנו. בשורה התחתונה מאוד מטריד אותי שמנכ"ל האגודה לזכויות האזרח במדינה שלי מחרים מפעלים שמספקים תעסוקה לפועלים קשי יום בגליל ובגולן. אפילו מאוד מטריד. אהדתי או אי אהדתי (אני בתור אזרח) היא מאוד רלוונטית כי מדובר (עדיין) בדמוקרטיה. מי שעושה הכל בשביל לאבד את אהדתי ורוצה לכפות עליי מציאות שאני לא מעוניין בה הוא זה שנמצא בבעיה.

            • אור שחר הגיב:

              לגבי תביעת כשרות – ראשית, השימוש במונח "כלכלת שוק" היה אירוני כמובן. שנית, העובדה שלחרדים יש כוח ארגוני כצרכנים בעוד שאנו לא יודעים להתארגן ציבורית כמו שצריך, למרות כוחנו הכלכלי כציבור של חילונים וצעירים, מצביעה על בעיה אצלנו, ולא על צורך חוקתי. באותה מידה שהם תובעים תעודת הכשר, עלינו לתבוע תו תקן חברתי וכן תו תקן של "לא יוצר בשטחי הכיבוש".

              לגבי אי-קבלה לעבודה, אני לא ממש מבין את הקשר. מדובר בעברה על חוק "שוויון הזדמנויות בעבודה", שכמובן לא מיושם במדינת האפרטהייד לגבי נשים, ערבים, מזרחים ומיעוטים נוספים, אך כשלעצמו הוא ראוי לכל דבר ועניין.

            • רוזנברג הגיב:

              איזה רטוריקה מבולבלת. לגישתך בכלל צריך לרכוש כל מוצר מכל מפעל, פחות או יותר. לא להחרים (הילדים מביאים כסף הביתה!), לא להימנע לעשות מה שאי אפשר (אז אין הכשר, אבל עובדים כאן בני אדם, תקנה משהו תאכל מאמי), ובאופן כללי לקבל את עמדת הימין בכל דבר. אחרת, "זו כפיה"? (השימוש שלך ב"כפיה" הוא אחד המוזרים שנתקלתי בהם מעודי)

              • אורי דויד הגיב:

                אור, הנחתי שיש איזו אירוניה ב"כלכלת השוק" אליה התייחסת, אבל לא היה לי ברור כנגד מי וכנגד מה היא מכוונת. לגבי אי קבלה לעבודה, ידוע לי שקיים חוק שיוויון ההזדמנויות ושהוא לא מיושם. זו סתם הייתה דוגמה לחוק שמנוגד ברוחו ל"כלכלת שוק" ולליברליזם במסגרתו "הכל הולך". כמובן שזהו חוק חשוב שאי יישומו מעיד עלינו הרבה כחברה. הסיבה שלדעתי צעירים לא מתארגנים היא שגבולות המדינה לא ממש ברורים והקווים בין "מוצרי רשע של התנחלויות" לבין "מוצרים ישראלים" הם מאוד מטושטשים. סתם דוגמא, האם לך לא יצא במקרה לשתות בשנים האחרונות מים של נביעות או להשתמש בכלי כתיבה שנקנה בקרביץ? ברגע שהגבולות (תרתי משמע) יהיו ברורים יהיה קל יותר לקבוע מדיניות.

                רוזנברג, לא הבנת את הכוונה שלי כשדיברתי על "הכשר". יכולת ההיסק שלך היא עלובה אם ממה שכתבתי כאן ובתגובות האחרות שלי באתר אתה מסיק שאני טוען שצריך לקבל את עמדת הימין בכל דבר (מי זה "הימין"? אני? עמית? איפה אתה חי?"). ובכלל, מצחיק שמי ששייך לתנועה אנטישמית לא מבין איפה כאן הכפייה ומי סובל ממנה. fiat iustitia et pereat mundus!
                העיקר שאתה תמשיך לשכשך בצדקנות שלך. הימין לא הוציא אותך מחוץ לחוק, אתה בחרת במודע להוציא את עצמך מחוץ לרספובליקה, אז תפסיק להתבכיין.

                • רוזנברג הגיב:

                  נו, נו. מי שלא קונה "גבעות עולם" או נוסע לאריאל "הוציא עצמו מחוץ לרספובליקה". וזה גם להיות "שייך לתנועה אנטישמית". לא פחות. אתה באמת לא "ימין". סוציאל דמוקרטיה קלאסית ממש….(ותבלין הבריונות כה חביב "תפסיק להתבכיין". וואללה יצאת גבר)

        • גיל ב' הגיב:

          ממתי קצרין היא לא התנחלות? אם כל הכבוד לחוק הגולן, אף אחד בעולם לא מתייחס אליו ובכל העולם קצרין נחשבת להתנחלות בדיוק כמו אריאל. בטח שהיא לא קיבלה הכשר מהרבנות השמאלנית.

          בכל מקרה, איתמר הוסיף את זה כשרות למי שמעוניין ולא התעמק בזה יותר מדי. אני מניח שאם יצטברו אצלו מספיק תלונות על חסר רלבנטיות הוא יוריד את הקישור אבל אי אפשר לדרוש מכל אתר אינטרנט לבדוק את הנכונות של כל האתרים שהוא מקשר אליהם. בכל מקרה, לא הבנתי מה הטענה שלך, שאיתמר קורא להחרים מוצרים ישראלים ולא מוצרי התנחלויות? שמי מתחזק את הרשימה המקורית הוא אידיוט שלא מבדיל בין התנחלויות ליישובים בתוך מדינת ישראל? הטענה היחידה שתהיה רלבנטית לדיון כאן היא שהרשימה כוללת במכוון את כל ישראל. לא נראה לי שזה נכון כי רב החברות הישראליות לא נכללות בה.

          • אורי דויד הגיב:

            הוא שאמרתי, ישפוט הקורא. סוריה מתהפכת וזעמך הקדוש מופנה להוקעת תושבי קצרין הכבושה. רוב החברות הישראליות לא נכללות בה? ממש נחמד מצדך, באמת. כשמארגנים חרמות מאורגנים כל חברות ישראליות בשם איזשהו רציונל מוזר (פינוי אלפי מנשה?) אז זה מפריע לי, נקודה. אבל הבעיה העיקרית שלי היא ממש לא עם שכמותך, שכן אתה לפחות שם את הקלפים על השולחן. הבעיה העיקרית שלי היא עם דו פרצופיות וחלקות לשון נוסח:"איננו קוראים לחרם צרכני, אנו מאמינים שמן הראוי הוא שאנשים ידעו באילו צרכנים הם תומכים" שליווה את Buy no evil, וכן עם כל מיני מתחסדים כמו איתמר או דרי בתי זכוכית כמו גורביץ.

            • ג'ו הגיב:

              אבל הם כן קוראים לחרם.

              ההתחסדות היא מס שפתיים בשביל למנוע אפשרות לתביעה.

            • גיל ב' הגיב:

              מה זה הטיעון הדמגוגי הזה? אז מה, עד שייפסקו מעשי הזוועה בכל העולם אני אמור לתמוך בהתנחלויות? אם מתבצע רצח עם ברואנדה אני לא יכול להעיר למישהו שזרק לכלוך על הרצפה? אני יכול גם להתנגד לשלטון הסורי וגם לחשוב שצריך לסגת מהשטחים. זו בדיוק הדיעה השלטת בבלוג הזה לפחות. ובסופו של דבר, בתור ישראלי, אני מעוניין להשפיע על מדיניות ממשלת ישראל, גם עם ממשלות אחרות הן גרועות יותר.

              • תוהה הגיב:

                נדמה לי שהטענה היא לא זאת:

                מה שאורי טוען הוא שעצם הקריאה לנסיגה בגולן משמעותה העברת השטחים לריבונות סורית על כל המשמעות צמאת הדם של כך.

                כלומר, יכול להיות שהכיבוש הישראלי (?) של הדרוזים בגולן הוא לא בסדר אבל התיקון של זה יגרום לעוול גדול הרבה יותר של הכנסת הצווארים הדרוזים תחת הגיליוטינה של אסד

                • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

                  כן, כי אני בטוח שלפני חצי שנה הוא תמך לחלוטין בהחזרת רמת הגולן. ולפי הטיעון הזה, למה שלא נכבוש עוד חלקים מסוריה ו"נשחרר" את הסורים המדוכאים גם שם?

                  • אורי הגיב:

                    בעולם שפוי זה היה קורה מזמן. לא על ידינו אלא ע"י האו"ם.

                    • מני זהבי הגיב:

                      כן. עיראק כבר שוחררה מהעריצות של סדאם, ראינו איך זה נגמר. (אומנם היא לא שוחררה ע"י האו"ם, אבל אני לא חושב שזה היה משנה.)
                      בני אדם הם ייצורים מוזרים. יש להם תפיסות שונות למדי בנוגע למה שראוי לעשות, ומה שמתפרש על-ידי חלק מהם כהזדמנות להקים משטר דמוקרטי המכבד זכויות אדם, מתפרש ע"י אחרים כהזדמנות להרוג "כופרים" רבים ככל הניתן.
                      אני לא אומר שראוי להניח לרודנים לטבוח בעמם ככל שיחפצו. אבל לחשוב שמספיק לשלוח צבא כדי שהכל יסתדר נראית, איך לומר, פשטנית מדי.
                      ואני כבר לא מדבר על כך שבמבנה הנוכחי של האו"ם, פלא שהוא יכול להזיז אצבע.

                    • אורי הגיב:

                      למרות שבעיראק נעשו טעויות אני לא חושב שצריך לזרוק את הגישה של העפת רודנים לפח.

                      וכן, אני חושב שאם האו"ם היה מנהל את העניינים זה כם היה אחרת, גם מבחינת הלגיטימציה, גם מבחינת הנתק מהאינטרסים האמריקאים וגם מבחינת הרכב האנשים שהיו מנהלים את הממשל הצבאי שם.

                      בדמיוני אני רואה איך כוחות בינלאומיים בפיקוד אישים עיראקים מנהלים את הלחימה נגד צבא סדאם חוסיין מכוננים חוקה ועוזבים מייד את השלטון הצבאי אחרי הבחירות. זה היה נראה הרבה יותר כמו שחרור מאשר כמו כיבוש אמריקאי.

                      מהלך כזה היה חייב לקרות גם בסוריה ביום שנורתה הירייה הראשונה. עולם מתוקן לא מאפשר החזקת עם שלם כבני ערובה.

            • ygurvitz הגיב:

              מה זה קשור? קצרין היא התנחלות גם אם סוריה במלחמת אזרחים. יש לה יחסי ציבור יותר טובים, כן, אבל היא עדיין התנחלות.

              • תוהה הגיב:

                אבל המצב בה שונה מאוד מאשר ביו"ש משתי סיבות:

                1. לכולם יש שם זכות "הגדרה עצמית" כלומר אזרחות של מדינה קיימת
                2. סוריה לא רק ב"מלחמת אזרחים" אלא נמצאת גם תחת משטר דיכוי ברוטאלי כל כך שלידו הכיבוש הישראלי נראה כמו אופציה עדיפה בהחלט.

              • רון הגיב:

                לא ברור בכלל! זה תלוי איך אתה מגדיר התנחלות: אם זה מקום ישוב בשטח שנכבש במלחמת ששת הימים, אז כן, קצרין היא התנחלות, אבל אין לה את המאפינים הבעיתיים שיש להתנחלויות ביו"ש, מדיניות האפרטהייד וחוסר בסיס חוקי. לשים את קצרין בסל אחד עם, נגיד, מעלה אדומים, זה במקרה הטוב לא כ"כ חכם…
                רון

          • א.ה. הגיב:

            מרגע שהחילו את הריבונות הישראלית בגולן ונתנו לתושביו אזרחות ישראלית, הוא לא שטח כבוש. לכל היותר – שטח השרוי במחלוקת בין מדינות.

            יש הבדל מוסרי עצום בין הגולן לבין השטחים.

            • גיל ב' הגיב:

              מה הקשר? אם ישראל תכבוש מחר את דרום לבנון ותעניק אזרחות לכל התושבים, זה עדיין יהיה שטח כבוש.

              ההבדל המוסרי נובע מכך שתושבי רמת הגולן הלא דרוזים גורשו מכפריהם, או נאלצו לעזוב. בכל אופן הריסות הכפרים נראות בכל רחבי הגולן. זה מקביל למצב שהיינו מגרשים את רב הפסטינים מיש"ע, משאירים רק את השומרונים ואז מעניקים להם אזרחות ישראלית.

              אין שום מחלוקת על כך שהגולן היה חלק מסוריה עד 1967. מהבחינה הזו מעמדו הרבה יותר פשוט מאשר מעמד יש"ע שמעולם לא היו חלק רשמי ומוכר ממדינה כלשהי. לישראלים היום "ברור" שהגולן הוא חלק אינטגרלי מישראל, אבל מיד לאחר מלחמת ששת הימים, אנשים חשבו על "הרמה הסורית" כמו שמאוחר יותר חשבו על רצועת הביטחון בדרום לבנון. אם היינו נשארים בדרום לבנון ובונים שם התנחלויות, זו היתה רק שאלה של זמן עד שהמעמד של השטח היה מקביל למעמד הגולן. ואם זה נראה לך מופרע לחשוב על התנחלויות בדרום לבנון, אני באופן אישי שירתתי בצא עם מתנחל מיישוב ליד חברון שזו בדיוק היתה עמדתו. הוא טען שברגי שישראל כובשת שטח עליה להתחיל לבנות בו התנחלויות באופן מיידי.

  5. גיל ב' הגיב:

    מה בדבר ה"חרם" על מוצרים לא כשרים או מקומות שפתוחים בשבת? למה זה בסדר שדתיים יחרימו מוצרים לא כשרים מסיבות אידאולוגיות אבל זה לא בסדר ששמאלנים יחרימו מוצרים מההתנחלויות?

    ואם זה בסדר להחרים קוטג' מסיבות כלכליות, האם זה יהיה בסדר להחרים מוצרים מהתנחלויות אם המחרים מאמין שההתנחלויות פוגעות במדינה כלכלית הרבה יותר מעלייה של 20 אגורות במחיר של גבינה?

    זה מזכיר לי ויכוחים על ההתנתקות. כשציינתי שהיו מקרים רבים שאנשים פונו מבתיהם מסיבות כלכליות. למשל סבא שלי פונה משכונת נורדיה כדי לפנות מקום לדיזנגוף סנטר. משום מה הכתומים למיניהם לא ראו את הבעייה בזה. נשאלת השאלה אם מתיישבי גוש קטיף היו מפונים מבתיהם לשם בניית רשת קניונים ענקיים, האם אז ההתנתקות היתה בסדר מבחינתם?

    • עמית הגיב:

      הקישור של זה להתנחלויות הוא ספין, וספין עלוב. החוק קם נוסד נוצר ונובע מהצעקה שהייתה לאחר איזה 1-2 כתבות שהראו איך ישראלים (כמו ארגון קואליצית הנשים לשלום, שמוזכרים במאמר) קוראים לחרם על ישראל. מה שהחוק קובע זה שמי שקורא להחרים מוצרים, אך ורק בגלל היותם תוצרת ישראל, דינו קנס.

      בשביל להסיק מזה שגם מי שקורא להחרים תוצרת של ישובים ,שלדידו צריך להזיז אותם כמה מאות מטרים בשביל שיהיו לגיטימים, דינו קנס, צריך חתיכת לוליינות. על אותו משקל אפשר להסיק שגם מי שקורא להחרים חברות ישראליות, רק בגלל שהקוטג' שלהם יקר מדי, דינו קנס. מרגע שהחרם לא נובע מזה שמדובר בחברות ישראליות, החוק לא קשור אליו.

      • גיל ב' הגיב:

        אתה צוחק? מה זה לדעתך "המנעות במתכוון מקשר כלכלי, תרבותי או אקדמי עם אדם או עם גורם אחר, רק מחמת זיקתו למדינת ישראל, מוסד ממוסדותיה או איזור הנמצא בשליטתה"?

        אני מבין את את זה שאם מחר אני מארגן חרם על אוניבסיטת חיפה כי אני שונא אוניברסטאות שבנויות לגובה, החוק יחול עלי. לא כל שכן אם אני מחרים חברה רק מחמת זיקתה "לאיזור הנמצא בשליטת ישראל", למשל אריאל.

        שים לב שמדובר באיזור הנמצא בשליטת ישראל ולא במדינת ישראל. ברור שהניסוח הזה נועד כדי להכליל את ההתנחלויות. ואם מחר תפרוץ מלחמת לבנון שלישית וישראל תכבוש שטח אדמה לבנוני ויקום של מפעל, גם הוא יכלל בהגדרת החוק.

        • עמית הגיב:

          אתה הבחנת בבעיה אבל לא הבחנת בכך שהיא בפרשנות שלך. אם נלך לפי הפרשנות שלכם לחוק אז בדיוק כמו שאמרת – גם אם תחרים את אוניברסיטת חיפה בגלל שאתה לא מחבב אוניברסיטאות שבנויות לגובה, החוק יחול עליך. זו בדיוק הסיבה שהפרשנות שלכם לחוק מופרכת.
          החוק לא בא לאסור חרם על מוסדות ישראלים מכל סיבה שהיא, אלא בא לאסור חרם על מוסדות ישראלים מהסיבה שהם ישראלים, בגלל זה הסעיף שציטטת נמצא שם כהגדרה למהי "חרם על מדינת ישראל". אם זה לא מספיק ברור מהכתוב, תהיה בטוח שזו הפרשנות שתינתן לזה על ידי הגורמים המשפטיים, ובצדק.

          • גיל ב' הגיב:

            איך אתה מבין "זיקה לשטח המצוי בשליטת ישראל"? כמו שאני מבין את החוק חל על מי שמחרים חברה רק כי יש לה זיקה ליישוב מסויים, כמו אריאל, ולא רק על מי שמחרים חברה בשל זיקה לישראל. אחרת היה מספיק לציין "מחמת זיקתו למדינת ישראל" ולא היה צורך להוסיף "או איזור הנמצא בשליטתה".

            וזו לא תהיה הפעם הראשונה שחוק כללי יופעל באופן סלקטיבי. כלומר, מי שיחרים את חנויות רחוב שיינקין כי זה "מרכז הטומאה" כנראה לא ייתבע, אבל מי שיסרב להופיע בתיאטרון אריאל ייתבע. בתי המשפט לא יוכלו לעשות דבר כי הם יכולים לדון רק במה שמופיע לפניהם. אם הפרקליטות לא תובעת מישהו, בתי המשפט לא יכולים לעשות כלום.

            • מורה נבוכים הגיב:

              חוק מגעיל בכל מקרה, אבל נדמה לי שמדובר ב"קריאה לחרם". לא ב"חרם" כשלעצמו. מותר לך להחרים את מי שאתה רוצה, ומותר לך לא להופיע באריאל. אסור לך לקרוא לאחרים להחרים את אריאל.
              אבל אני לא משפטן ולא בטוח שאני צודק.

          • א.ה. הגיב:

            די עם השטות הזאת.

            המשפט "איזור הנמצא בשליטתה" נמצא שם במפורש בהקשר של ההתנחלויות. תסתכל על הפרוטוקולים של דיוני הכנסת והועדות בנושא.

      • שלג הגיב:

        ""
        1. בחוק זה "חרם על מדינת ישראל" – הימנעות במתכוון מקשר כלכלי, תרבותי או אקדמי עם אדם או עם גורם אחר, רק מחמת זיקתו למדינת ישראל, מוסד ממוסדותיה או אזור הנמצא בשליטתה, שיש בה כדי לפגוע בו פגיעה כלכלית, תרבותית או אקדמית.
        ""

        בשביל להסיק מזה שכתוב שם זיקה ל"אזור הנמצא בשליטתה" של מדינת ישראל, שגם מי שקורא להחרים תוצרת ישובים שככה וככה, דינו קנס, צריך רק הבנת נקרא בסיסית.

  6. Rasul הגיב:

    רגע, רגע…

    מה פשר הצווחה שיוצאת מפיו של מר. דויטש? הוא נאזגול?

  7. חרטא ברטא הגיב:

    איזה פראיירים.
    בארה"ב הקנס על חברה שמחרימה את ישראל או על כאלה שמעבירים מידע על חברות הסוחרות עם ישראל ע"מ לגרום להחרמתן מגיע ל 50,000 דולר.

    למשל מתוך נספח 3 לחלק 760 של Title 15:

    U.S. persons are reminded that requests that are on their face boycott-related or that are for action obviously in furtherance or support of an unsanctioned foreign boycott are subject to the Regulations, irrespective of the country or origin. For example, requests containing references to “blacklisted companies”, “Israel boycott list”, “non-Israeli goods” or other phrases or words indicating boycott purpose would be subject to the appropriate provisions of the Department's antiboycott regulations.

  8. איתן לרנר הגיב:

    מעניין איך החוק הזה יעבוד בפועל ואיך אפשר לאתגר אותו. לגבי הזומבי:לא מבייש את ליל המתים החיים

  9. ערן ר הגיב:

    מילא שאסור להחרים את ההתנחלויות, אבל זה שאסור להחרים את עפולה… 🙂

    וברצינות, מכיוון שלא הבנתי, מהי הזיקה של המתנחלים לישראל שמביאה לכך שאסור להחרים אותם על פי החוק?

    (ואם כך, במקביל, למה שלא יהיה אסור לפי החוק להחרים ערביים?)

    • גיל ב' הגיב:

      אם אתה מחרים מוצר כי הוא מיוצר בקרני שומרון אז אתה מחרים אותו רק בשל "זיקתו לשטח בשליטה ישראלית". כמובן שזה חל גם החרמת מוצרים שמיוצרים באום-אל-פאחם, השאלה אם מישהו ייתבע על זה. וכמובן תמיד יש את הכשרות שמאפשרת לדתיים להחרים את מי שהם רוצים כי הוא לא כשר או לא מספיק כשר או יש לו את הכשרות של הרב הלא נכון. ואין להם בעייה להרחיב את הכשרות גם לדברים שאין להם קשר לאוכל (למשל, הטלפון הסלולרי הכשר) וכך הם יכולים להחרים בשקט כל מוצר שמיוצר ביישוב ערבי.

      • אפון הגיב:

        אני חושב שמשפטים המילה "בשל" תעשה כאן הרבה עבודה. אני לא מחרים מוצרים בשל זיקתם לשוח בשליטה ישראלית. אני מחרים אותם בשל כך שיצרניהם מעורבים בפשעי מלחמה.

  10. רוזנברג הגיב:

    1. כל יבבות ה"חרם" הן דמגוגיה – כולל היעני-נימוקים של חלק מהמגיבים כאן. ועמן ההשוואות לחקיקה נגד חרמות במקומות אחרים. האמת הפשוטה היא שאנשים לא הולכים להתנחלויות או אוכלים מתותרתן כפי שזולתם לא הולכים לסרטים שיש בהם עירום או אוכלים חזיר. הנסיון להעניש על כך הוא כפייה חסרת שחר.
    2. הימין הישראלי בחלקו למיד ניסה להוציא את עמדותיו מהכלל, לשריין אותן, לחוקק את העדפותיו, וכ"ד. כאם יש עליית מדרגה של הוצאה למעשה של חלק ממתנגדיו מהחוק.

    3. תודה רבה למחוקקים בשם ה BDS. ישראלים ובעקבותיהם יהודים לא מעטים יצטרפו. שכוייח!

  11. גלעד ב. הגיב:

    תכשירים נגד זומבים:
    http://www.zap.co.il/models.aspx?sog=g-selfdefence&db186823=643657

    ממליץ על ריכוז של 10% חומר פעיל כמו שיש למשטרה ולא הדרדלה הרגיל של 2-5%. (לדוגמא תוצרת sabre red).

    היה יכול להיות פשוט מושלם לסיטואציה הזו של 1 על 1.

  12. גלעד ב. הגיב:

    וחוץ מזה שנעצרו תשעה פעילי ימין בהפגנה בעד הרב ליאור:
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1232702.html

    בניגוד לטענה המקובלת בבלוג שמשטרת ירושלים עוצמת את עין ימין בבואה לפזר הפגנות.

    עוד יש תקווה.

    • אור ב הגיב:

      אם המשטרה מזיזה את התחת רק כשהם מסתערים בגלוי על מעוז "הסמול" (בעיניהם כמובן), הלוא הוא העליון, אז התקווה הזאת בטלה בשישים.
      בכלל, בקול היהודיסטי כבר הגדילו לעשות ולכתוב על שי ניצן שנוא נפשם:
      "הוא זה ששם לו למטרה לפגוע בכל מי שמעז לומר את האמת הפשוטה, שדעת התורה היא הקובעת איך צריך להתנהל עם ישראל בארצו."
      אני מקווה שיש לו מאבטחים טובים.

      • גלעד ב. הגיב:

        אז מה המשטרה צריכה לעשות כדי לשכנע אותך שהיא אוכפת את החוק גם בהפגנות ימין?

        • עדו הגיב:

          זה בערך כמו שתשאל אותי אם הפסקתי להרביץ לאישתי. המשטרה לא 'אוכפת את החוק' במדינה כמעט. היא נכנסת בכוח תוך הפרה של החוקים במי שכרגע חלש ושנוא ועוצמת עין כלפי מי שלא.

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

      זה הכל בגלל שערכו על הרב זוב טיחור חיפוש גופני, ומצאו לו טולה של חשיש בתחת.

  13. דורצח הגיב:

    אתנחתא קומית: דרוש תואם נוי אלוש שיערוך מיקס מטורף בין הסרטון של דויטש לבין הלהיט ההיסטרי הבא מלפני עשור:
    http://www.youtube.com/watch?v=LYHubHHxWAY&feature=related

  14. נתי הגיב:

    בטוח שבהחור לא טיפוס סימפטי, אבל הסרטון הזה על דויטש מוציא את הצלם די בכיין. לשים יד מול מצלמה זו לא אלימות ובטח שלא "שפיכת דמים".

    • שונרא הגיב:

      איום על עוברי אורח באמצע כביש הוא עדיין עבירה בישראל? או שביטלו את זה כבר?

    • עידו הגיב:

      השפיכות דמים שנצלם מתכוון אליה היא לא בצווחתו של הבחור, היא בפוגרום שעורכים מתנחלים בפלסטינים לידו.

  15. שימי הגיב:

    אפשר להוסיף בסוף לינק ליוטיוב
    t=0m36s& והקטע יתנגן החל 0:36
    אבל ימשיך ח"כ עד הסוף, בשביל לחתוך
    מקטע מתוך סרטון יש שתי דרכים :
    אפשר להוריד את הסרטון למחשב לערוך אותו ולהעלות, או להשתמש בשירות האתר http://www.splicd.com
    הבעיה שהסרטון הקצוץ יופיע בתוך האתר
    עצמו אם הבנתי נכון.
    הנה קישור ל 2-3 שניות של הרדנק הזועם.

    http://www.splicd.com/IEwvV30hkm4/36/38

  16. בוב גה"ז הגיב:

    אם יש משהו שכואב, זה איך שהצלם הסמולני הזה מתבכיין כמו סיסי. נתנו למתנחלים הגיקים האלו לגרום לנו לחשוב שהם כאלו בריונים. רבאק, תן איזו כאפה לדוס המרופד הזה ותצמיד אותו לקרקע. מובטחת תנוסה ביללות.

    • כפיר בן-ארי הגיב:

      כן, גם באופן בו הם התנהגו אתמול עם מעצרם לדקה-וחצי של האימאם דוב ליאור.

      הם כבר השתלטו על כל חלקה טובה. זה רק עניין של זמן עד שתיגמר המדינה.

      להכין דרכונים זרים ומהר…

      • אדר הגיב:

        דה ליאור זה בקטנה, פסיכים הזויים שמאמינים ביצורים דמיוניים יש בכל מקום. אני רוצה להאמין שמידת ההשפעה שלו ושל שכמותו עדיין קטנה. יותר מדאיג אותי לראות שרוב הכנסות המדינה בשנה החולפת התקבלו ממס על צריכה, שפוגע במעמד הבינוני והנמוך, ולא ממס חברות. בתרגום חופשי: כל עוד אני ואתם יושבים פה, אנחנו מממנים את תשובה ואריסון ועופר. "זה רק עניין של זמן עד שתיגמר המדינה" – מבחינתי היא כבר נגמרה. אני לא רוצה פה לא עתיד ולא הווה. הדרכון הזר שלי הגיע בדואר רשום לפני שבועיים, הרבה זמן לא שמחתי ככה.

    • אנונימיT הגיב:

      לא.
      תשאירו את האלימות לצד החלש מוסרית במפה הפוליטית.
      לדעתי, האלימות של המתנחבלים תשחק נגדם במשך הזמן.

  17. אור שחר הגיב:

    אגב, ביחס לויכוח הקודם,שנערך ביחס להיותו של נתניהו כהניסט חשוך, שימו לב לשתיקתו הרועמת ביחס למעצרו של דבר ליאור, וביחס להצגתו של שי ניצן כ"אויב התורה". לפתע אני נזכר ברבין ודין הרודף ובשתיקתו הרועמת של נתניהו כבר אז.
    אם מישהו עוד זקוק להוכחות לפיהן נתניהו הוא נציגם הישיר של הרבנים הללו..
    כמו הצארים ברוסיה, נתניהו נהנה מן האלימות העממית ומן האנטישמיות, הוא רק מרוויח ממנה.

    • אייל הגיב:

      נתניהו גינה את מכתב הרבנים.

    • מני זהבי הגיב:

      טוב, הוא אמר משהו בחצי פה (http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1232868.html), ועכשיו בטח יתנהל ויכוח בשאלה עד כמה הוא התכוון למה שאמר ולמה הוא בעצם התכוון.
      האמת היא שאני לא רואה טעם רב בוויכוח כזה. נתניהו הוא קודם כל פוליטיקאי, וככזה הוא לא ימהר לריב עם קהל התומכים הטבעיים שלו. מבחינה פוליטית, הבעיה טמונה בכך שלתומכים הטבעיים האלה יש מספיק משקל כדי שלא יהיה כדאי לריב אתם, והבעיה הזאת מסבירה את מצבה המחורבן של הפוליטיקה הישראלית טוב יותר מאמונותיו הנסתרות (אולי) של ראש הממשלה. ומבחינה רעיונית, עידן של פוליטיקאים שהם גם הוגי דעות שראוי לקחת את הגותם ברצינות נגמר כנראה.

  18. א.ה. הגיב:

    פוסט מצויין. אם כבר – לא מתלהם מספיק בהתחשב בנושא 🙂

    אבל – לא מבין את הצורך שלך להתקיף את לבני עוד לפני ההצבעה. את הנאום הזה שלה (לדוגמא) גם ניחשת?
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4088183,00.html
    האם אתה מודע לזה שלא מעט חברי כנסת (גם מהעבודה, מר"צ, חד"ש והמפלגות הערביות) לא מגיעים להצבעות? קוראים לזה קיזוז.

    למיטב זכרוני היא נשאה דברים נגד החוק.

  19. אריאל הגיב:

    יוסי, אתה יודע מתי תהיינה ההצבעות?
    אני הולך לכתוב לכל אחד מהמייצגים אותי בכנסת, ולדרוש שיופיעו להצבעה.
    לא "קיזוזים". לא "חופשות".
    וגם אני אהיה שם.

    אגב, אני לא קונה מוצרים שמקורם בהתנחלויות, וקורא לכל מי שהשלום העתידי חשוב לו לעשות כמוני. הנני מוכן לשלם כל סכום בעד הזכות להחזיק בדעתי זו, ואשמח להיות הראשון בתור לקנס הכבוד, אם יעבור החוק המקומם.

    • אורן הגיב:

      זה שמוסרית לא נעים לך לקנות מיישובים שמעורבים במצב לא מוסרי, ואולי גם מעוניין להעניש אותם, זה דבר אחד.
      לקשור את זה לוגית להבאת שלום, זה סתם מסך עשן. כאילו, מה. תסביר צעד צעד איך לא לקנות מוצרים מהתנחלות יזרז הבאת שלום. מה יקרה בדיוק, כל עם ישראל יצטרף לחרם ויבין שהתנחלויות זה משהו רע, שאפשר בעצם לוותר עליו, ולכן עדיף להצביע לזהבה גלאון לראשות הממשלה? לא חושב. בתכלס אם אתה רוצה להחרים מישהו, תחרים את המוצרים של כל מצביעי קדימה ימינה. זה אולי יבהיר באופן קצת יותר גורף מה דעת חלק מהעם על הדרך המדינית-מוסרית שהם בוחרים להתמיד בה. אבל לא, זה יותר מדי מוצרים, ואין הפרדה במפעלים/יבואנים, וזה קרוב מדי לעצם (אפילו לשמאלנים יש קרובי משפחה ימנים), אז עדיף לבחור מטרה קלה כמו התנחלויות.

      אז בחיאת, לקרוא לחרם על התנחלויות, שיהיה בכבוד מוסרי ויפי-נפש, אין בזה משהו רע. אבל מצב שווא של הבאת השלום העתידי (שכמובן יבוא ברגע שכל ההתנחלויות יפונו וראש הממשלה כבר לא יהיה לחוץ לא-לפנות אותן, כי כידוע רוב המצביעים של מפלגות הקואליציה הם יושבי התנחלויות) זה סתם הונאה מיותרת. כבר עדיף לקרוא לחרם על ישראל כולה, כמו שהחוק מתכוון לאסור, זה הרבה יותר קשור סיבתית לקבעון המדיני, אם להסתכל על המציאות ולא על אשליות.

      • אורי הגיב:

        הפוך גוטה הפוך.

        ההתנחלויות מקרבות את השלום.
        כל עוד לפלשתינאים יש תחושה שמחר הם יקבלו הצעה טובה יותר אין להם שום סיבה למהר לחתום או לוותר על משהו. ההתנחלויות הן האמצעי היחיד שלוחץ על הפלשתינאים (הצד היותר סרבן במו"מ. כן, כן) להכיר במדינת ישראל ובסיום הסכסוך.

        בדיוק כפי שפסטיבל גלעד שליט מעלה את מחירו ובעקיפין מרחיק את חזרתו כך גם חרם על ההתחלויות גורם לפלסטינטים להתקשח בעמדותיהם (ובאשליותיהם) שהם יוכלו לקבל מממשלה ישראלית גם נסיגה לקווי 67 וגם להשאיר את ה"זכות" שלהם לערער על קיום מדינת ישראל פתוחה.

        • אסףר הגיב:

          גם אני חשבתי כך פעם.

          אבל ההתנחלויות הן לא "סתם" דרך ללחוץ על הפלסטינים. הן בעלות חיים משל עצמן, מגדלות דורות שלמים של ישראלים שהיחס שלהם לחוק הוא במקרה הטוב אינסטרומנטאלי, הופכות את הפינוי לבלתי אפשרי מבחינה כלכלית, ומקבעות את ההכרה בכך שישראל לא רוצה וגם לא יכולה לסגת.

          בעצם הפלסטינים הטמינו לך פח. המלכודת להם הפכה למלכודת שלך והיא מביאה אותנו לאבדון.

          • תוהה הגיב:

            א. כמה מתנחלים אתה מכיר באמת, לא דרך אמצעי התקשורת? האגדה על דורות של אנשים חסרי יחס לחוק מוגזמת מאוד.. נכון שיש כמה אחוזים בודדים שאכן עונים לסטראוטיפ ומפרנסים את ערוץ 2, הארץ ואת יו טיוב לא רע אבל רוב רובם הם בני אדם רגילים ושומרי חוק.
            ב. אינני רואה את הפח, אולי בגלל זה הוא כל כך מוצלח. ב40+ שנות הכיבוש ישראל הפכה לחברה בOECD, הרחיקה מעליה את איום הכיבוש בידי כוחות זר מזמן, הכפילה את האוכלוסייה פי כך וכך וזכתה בשלושה פרסי נובל במדעים (לא כולל כהנמן) ובסך הכל אנחנו חיים כאן לא רע בכלל. הפלסטינאים לעומת זאת עדיין נאבקים על אחדות בין עזה ליו"ש, לא ברור בכלל אם יצליחו לקבל הכרה במדינה, לא הקימו יורש יחיד לערפאת, וכרגע התקוות המדיניות שלהם מסתכמות בפרובוקציות דוגמת המשט או ההפגנות בגולן ובשחרור אסירים מסיבי מעסקת שליט. יכול להיות שזה פח מתוחכם שקשה לי להבין אבל כרגע נראה לי שהלחץ הוא בעיקר אצלם, כבר עכשיו הלחץ הזה הביא אותם למחשבות על נטישת דרך האלימות, תן לו לבעבע עוד קצת (אחרי שייתיאשו מאובמה) והם יסכימו להכיר גם בקיומה של מדינת ישראל ומשם הדלתות באמת פתוחות לשיפור גדול אצל כולם ולהתעות נדיבות שחייבות לבוא מצידנו.

        • עדו הגיב:

          הבנתי, כלומר המתנחלים הטיפשים חושבים שהם באו להתיישב בארץ אבל בעצם הם מהווים קלף מיקוח ותמורת ההסכם הנכון נעיף אותם לכל הרוחות.
          עכשיו צריך לשאול מי בדיוק מתייחס בציניות ובהתנשאות כלפי המתנחלים, שמאלנים שאומרים להם בפנים שהם צריכים להסתלק מהמקום או אנשי ימין שתומכים בהם בפומבי כשבחדרי חדרים הם כבר משרטטים את המפות שישאירו אותם מחוץ למדינה?

          • תוהה הגיב:

            אני לא חושב שהם טיפשים ונראה לי שרובם מבין את זה (אביגדור ליברמן בכלל זה).

      • אריאל הגיב:

        ההתנחלויות מרחיקות את השלום מאיתנו, כל יום. ההתנכלויות הבלתי פוסקות של המתנחלים לשכניהם, אלו שבמישרין (אלימות מילולית ופיסית) ואלו שבעקיפין (כגון סגירת חנויות ורחובות בחברון לשמירת בטחון המתנחלים), כולן מעודדות שנאת ישראל, ומלבות את אש המחלוקת. גניבת האדמות, הרכוש והכבוד היא מקל בגלגלי השלום.

        יתר על כן, מוצרי ההתנחלויות מקוממים אותי גם מסיבות שאינן פוליטיות. תהיתם אי פעם מדוע מפעל כמו "עוגיות עבאדי", שאין לו זיקה פוליטית, נפתח בהתנחלויות? כמו כל שאר תרבות המערב הפרוע ששם, גם על מפעלים החוק הישראלי חל רק בקושי. למפעל בהתנחלויות אין דאגות כמו שכר מינימום או איגודי עובדים, כנהוג בישראל. אין בעיות עם שמירה על איכות הסביבה, שכל מפעל בתוך הקו הירוק מחוייב לה. כדאי לקרוא את הדוח של "Who Profits" כדי לקבל מושג על מה שקורא שם.
        לכן, גם אם המתנחלים עצמם קרובים ללבך, האפשרות של מפעל להתקיים במקום בו חוקי המדינה אינם חלים גרועה מהרבה בחינות אחרות.

        ומילה אחרונה – הוויתור על מוצרי ההתנחלויות לא קל עבורי! ישנם הרבה מוצרים אקולוגיים שמאוד אהבתי עד שגיליתי את מקורם, כמו מיכלי סודה סטרים או ביצי חופש. אבל צורם לי יותר שתרנגולות חיות בחופש שנקנה באבדן החופש של האוכלוסיה סביבן.

        • תוהה הגיב:

          הטענה כאילו חוקי המדינה אינה חלה ביו"ש היא נוקדנות משפטית.

          מכל בחינה מעשית החוקים חלים על אזרחי ישראל. שום מעסיק (ישראלי) ביו"ש לא יוכל ללחמוק מלשלם שכר מינימום בטענה שהחוק הישראלי לא חל עליו.

          המשטרה הכחולה פועלת בסמכות מלאה ביו"ש וסמכויות האכיפה שלה כלפי ישראלים זהות לאלו שבכל מקום אחר בארץ.

          החיים שם הרבה יותר רגילים ממה שמדמיין מי שצופה בהם רק דרך התקשורת.

          • רועי.. הגיב:

            תוהה – הריבונות הישראלית לא חלה על תחומי יו"ש..

            החוק הישראלי יחול עליך, בתור אזרח ישראל, גם באוסטרליה, בגדול..אם תעבור על חוקי ישראל באוסטרליה (בהינתן שזה גם לא חוקי לפי חוקי המקום), ניתן יהיה להעמיד אותך לדין גם פה (עם כמה סיגים, אבל בגדול).. החוק הישראלי לעומת זאת, לא חל על פלסטינים שהם לא אזרחי ישראל בטריטוריה שהיא מחוץ לריבונות ישראלית (קרי יו"ש). זאת אומרת שהחוק ביו"ש הוא חוקי הריבון הצבאי, קרי חקיקה צבאית..ואני לא כל כך מכיר אותו, אבל אני בספק אם צה"ל מתעסק יותר מדי בזכויות עובדים, העסקת קטינים וכו' וכו' וכו'…

  20. א.ה. הגיב:

    סיעת קדימה מטילה משמעת סיעתית נגד החוק. לבני יוצאת בקולה נגדו:
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4093792,00.html

    האם תדע לתת גם קרדיט, או שמא רק לנגח את קדימה?

    • ygurvitz הגיב:

      נראה אותה מצביעה נגדו, ונדבר אחרי זה. בשבוע שעבר, דיווח הארץ, היא נשאה נאום נלהב נגד חוק כלשהו, ואז יצאה מהמליאה ולא הצביעה נגדו. בוא נחכה להצבעה.

טראקבקים/פינגבקים

  1. בזכות הפרובוקציה | החברים של ג'ורג'
  2. כשעוד מותר לומר | החברים של ג'ורג'