החברים של ג'ורג'

מסירים את עלה התאנה

במשך עשרות בשנים, התהדרה ישראל בכך שהיא "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון". היא מעולם לא היתה דמוקרטיה: היא הפלתה שיטתית את אזרחיה הלא יהודים (רק השבוע, למשל, זכו כפרים ערבים בגישה לתחבורה ציבורית), וכדי לאפשר בעקיפין חוקי טוהר דם, היא העניקה לאנשי דת את השליטה בכל תחומי האישות. היא מאפשרת את קיומם של בתי משפט שבהן נשים נחותות אינהרנטית מגברים, ועדותן בלתי קבילה. אף חוק בישראל איננו מבטיח את זכות הדיבור (היא נשענת רק על פסיקות בג"צ), וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו השמיט במפגיע את הזכות לשוויון. ישראל אף פעם לא העמידה פנים שיש שוויון בין אזרחיה.

עכשיו נמאס לה גם להעמיד פנים שהיא דמוקרטית. הכנסת ערכה השבוע זובור לחברת הכנסת חנין זועבי, בשל העבירה החמורה של הבאת הסעיף לחברי הכנסת מן הימין. זועבי לא עברה על שום חוק בנוכחותה על המשט הטורקי, ולמעשה גם אם היתה עוברת על החוק זה היה לגמרי בסדר – בדיוק בשביל דברים כאלה, שמיועדים להתריס נגד החוק הקיים, יש לה חסינות מהותית. בשלהי שנות השמונים או תחילת שנות התשעים – באותן שנים אשר אכל הארבה, שנות ראש הממשלה יצחק שמיר – נפגשה קבוצה של חברי כנסת מהשמאל עם יאסר ערפאת. באותה תקופה זה היה מנוגד לחוק, ואזרחים פשוטים כמו אייבי נתן שילמו את המחיר על הפרת החוק הבלתי סביר. אף פעולה לא ננקטה נגד הח"כים, מן הטעם הפשוט שלא היתה כל עילה חוקית לפעולה כזו: הם ניצלו את חסינותם. אבל אלו היו זמנים אחרים ובכל מקרה, הם היו בני הקבוצה הדתית הנכונה.

במקביל, אושרה השבוע בקריאה טרומית הצעת חוק האוסרת על קריאה להטלת חרם על ישראל – וכמקובל לאחרונה, הצעת החוק הזו מגדירה את הגדה המערבית כחלק מישראל. על המשמעות של הצעד הזה עמדתי כאן. על כל פנים, שווה לעיין בהצעת החוק הזו (זהירות, מסמך).

נתחיל במציעים. מדובר ברשימה ארוכה למדי של המיינסטרים הימני-מרכזי, מדליה איציק – כיו"ר הכנסת לשעבר, השם הבולט ביותר ברשימה – ועד משה גפני. שמו של האחרון (כמו גם זה של אורי מקלב, חברו לסיעה) צריך להפתיע: החרדים הם המשתמשים הכבדים ביותר בחרמות בישראל. זה בסדר: החוק קובע (סוף דברי ההסבר) כי "האיזון בין טובת הציבור והמדינה לבין חירויות הפרט בא לידי ביטוי בהגבלת תחולת החוק על יזמי חרמות או מקמי חרמות, תוך הימנעות מהגדרת שיקולי הפרט בבואו לבחור לרכוש מוצר או שירות כחרם על פי חוק זה". כלומר, אם אתה מחרים חברה מסוימת משום שהיא מתעללת בבעלי חיים, או משום שהרב שלך אמר לך להחרים אותה, או משום שאתה לא מוכן מצפונית לקבל את האופן שבו היא עושה שימוש בפרסומות מעודדות אנורקטיות, או משום שהיא מעסיקה עבדים – זה בסדר. רק חרם המוחה על קיום הכיבוש הישראלי הוא אסור.

החוק אוסר על אזרחים ישראלים לקדם, לעודד או לספק מידע המאפשר קיום חרם על "ישראל" – קרי, הכיבוש הישראלי והנהנים ממנו. הוא מאפשר הטלת פיצויים וקנס אוטומטיים. הוא מאפשר – למעשה, מחייב – פעולה גם כנגד "ישות מדינית זרה", קרי הרשות הפלסטינית, אם זו תפגע במשלח ידם של המתנחלים. הנתון המעניין ביותר כאן הוא סעיף 8 (ב'): " על אף האמור בסעיף קטן (א), מי שיזם חרם או עודד השתתפות בחרם לפי סעיף 2 בשנה שלפני פרסום החוק, חזקה ניתנת לסתירה שהוא עדיין יוזם חרם או קורא לחרם גם לאחר מועד פרסום החוק." כלומר, בניגוד כמעט לכל חוקי מדינת ישראל, החוק שלפנינו הוא חוק רטרואקטיבי, כלומר כזה שמעניש אנשים על פעולות שביצעו קודם שהפך לחוק. המתנחלים ועוזריהם כנראה לחוצים מאד.

החוק המוצע אוסר על פעולות מחאה לא אלימות, וקובע שבישראל אפשר יהיה להחרים כל דבר – אחרת החרדים לא היו תומכים – אלא אם מדובר במתנחלים ובכיבוש. זה פחות או יותר הדבר היחיד שאסור להתנגד לו באופן בלתי אלים. אם החוק הזה יעבור – ודוד לנדאו כבר קרא לפרלמנטים אחרים להחרים בעטיו את הכנסת – קשה מאד יהיה לגנות אנשים שיפעילו אלימות כנגד הכיבוש, סמליו ואוכפיו. אחרי הכל, מחאה לא אלימה נמנעה מהם.

בדברי ההסבר לחוק, טוענים המציעים שחוק אמריקני אוסר על חרמות כנגד ישראל ומדינות ידידותיות אחרות, ועל כן קל וחומר וכו'. אלא שזה לא מדויק: החוק נגד החרמות – ליתר דיוק, התוספות לתקנות היצוא – של ארה"ב לא אוסר על אזרחים או חברות להחרים מישהו, כולל ישראל. הוא אוסר עליהן להשתתף בחרם שהטילה ממשלה זרה. כלומר, אם היינו יוצרים מקבילה ישראלית, היא היתה אוסרת על ישראלים להשתתף בחרם שמארגנת הרשות על מוצרים ישראלים (בספק, כאמור, אם יש לכנסת סמכות בגדה המערבית, או שהיא רוצה כזו), אבל לא היתה מונעת מהם לארגן חרם כזה בעצמם – כי זו זכותם כאזרחים ריבוניים שלא רוצים לתמוך במדיניות עוול של ממשלתם.

אלא שלחוק הזה יש מעט מאד קשר עם התנהגות ראויה: זהו חוק סתימת פיות והטלת אימה, שמיועד להפוך רשמית את מתנגדי המשטר לאויבי המדינה, כאלה שעצם הבעת דעתם יכולה להפוך אותם למשיסה על ידי כל בעל עגלה ביצהר, שיכול לקלף מהם 30,000 ₪ בלי שיצטרך להוכיח שנגרם לו נזק. קיימת אפשרות שבתי המשפט יפילו את החוק הזה, ועל כל פנים צפויה לו דרך ארוכה בוועדות. הבשורה הטובה היא שאם הוא יעבור, הוא ישפר משמעותית את סיכוייהם של ישראלים רבים לקבל אשרת פליט מדיני במדינות נורמליות, כי הוא יוציא את ישראל סופית מרשימת המדינות הדמוקרטיות. הישראלי הממוצע, כמובן, לא יבין למה. הוא אף פעם לא יבין.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • אם החוק יעבור במתכונתו הנוכחית, נוכל להגיד סופית שאין מדרון חלקלק. קשה להתדרדר מהתחתית.

    • אתה אופטימי…

    • ש.ב

      זאת לא התחתית. זאת ההתחלה.

      • זאת לא ההתחלה ואף לא התחתית. זה עדיין המדרון.

        (יש ימים שגם אני אוחזת באופטימיות של גורו יאיא. ואז תמיד זה מידרדר.)

        • ש.ב

          איך אמר פעם אריק שרון, אנחנו בעיצומו של תחילת המשך התהליך.

    • רות

      "חשבתי שנפלתי הכי נמוץ שאפשר. ואז שמעתי נקישות מלמטה."

      • ג'ו

        חנוך לוין?

        • רות

          Stanisław Jerzy Lec

          • רות

            (נדמה לי שמתוך הספר "מחשבות לא מסורקות" בהוצאת ירון גולן)

        • חיים יבין?

  • Pingback: Tweets that mention מסירים את עלה התאנה » החברים של ג’ורג’ -- Topsy.com()

  • דניאל

    אז אם אני רוצה להחרים את מדינת ישראל, מותר לי להפסיק לשלם לה מיסים?

  • מיכל

    הכי מרגיז אותי זה כשחברי כנסת אומרים שחנין זועבי צריכה להגיד תודה על כך שהיא מקבלת כסף מהמדינה, בעוד שמישהי, רווקה כמותה, היתה מקבלת יחס גרוע במדינות ערב. מלבד העניין הגזעני והמתנשא, שמצפה אמירת תודה על זריקת עצם שמגיעה לה לא בזכות חברי כנסת או הדמוקרטיה הנפלאה שלנו, אלא בזכות עצמה (זכויות הן דבר שנולדים איתו, ולא מקבלים אותו בחסדה של מדינה זו או אחרת), יש כאן אפליה וביזוי של הח"כית על היותה אישה. מן יחס כזה של "תשתקי, את צריכה להודות לנו כי במקום אחר היו זורקים אותך לכלבים". איחסה.

    • אורי

      אני חשבתי שההתייחסות אליה כ"רווקה" זו איזו רמיזה שכזו לגבי נטייתה המינית (שאין לי מושג מהי ולא ממש משנה לי).

  • אוטו פוקוס

    יש להניח שהחוק ייפול. ממשלת נתניהו אולי פופוליסטית, אבל עדיין מודעת לכך שמראית העין של דמוקרטיה בישראל חייבת להימשך, גם אם התוכן רקוב לגמרי. הצעת החוק היא תרגיל יח"צ של המציעים, כמקובל, על מנת שיוכלו לנפף בו מול בוחריהם הימינים יחסית, ולהראות להם כמה המציעים ציוניים, לאומיים וכו'. בהמשך יוכלו לספר שלמרות כל כוונותיהם האמיצות כנגד עוכרי ישראל, רק ממשלתו הלחיצה של נתניהו מנעה מהם להגן על כבוד העם היהודי מפני תוקעי הסכין בגב האומה.

    ניטפוק קל: במקום "משלח לחמם" צ"ל "מטה לחמם" או "משלח ידם".

  • א

    המדקדקים יגידו שישראל היא בכל זאת דמוקרטיה, אבל דמוקרטיה רדיקאלית לא ליברלית, להבדיל מדמוקרטיה ליברלית מערבית, שאני מניח שאליה התכוונת.

  • ש.ב

    המסביר לצרכן.
    להלן מדריך קניות לאזרחים נאמנים וממושמעים:

    לא לקנות תבלינים של "תבליני גלעד" מאלון מורה כי הם גורמים להתעטשות, וכי יותר מדי תבלינים זה לא בריא לפי הרפואה האירוודית.

    לא לקנות חליטות של "תה עדנים" מעופרה כי חליטות צמחים זה לסמולנים הומואים ובכל אופן, תמיד עדיף לשתות קפה.

    לא לקנות מוצרי ניקוי של "מעבדות שכם בע"מ" מקדומים כי מותג שקוראים לו "מעבדות" מזכיר את הניסויים שערך ד"ר מנגלה ימ"ש וממש לא אטרקטיבי. שימצאו שם נורמאלי כמו כולם.

    בשום אופן לא ללבוש את "סריגי כהן זכריה" מכפר תפוח כי שמעתי שעושים אותם מהזקן של כהן זכריה. זאת רק שמועה, ואני לא אחראי על נכונותה כי תמיד יש מצב שהיא הופצה ביוזמת אנטישמים מהאיחוד האירופי בסיוע משת"פים מהערב-רב המקומי במטרה להשמיד את מדינת ישראל. אבל כדאי להימנע מהם עד הדו"ח הבא של "אם תרצו".

    תזכרו: "לא איטונג-לא קונה", גם אם מדובר בבלוקים של "בוני עיר האבות" מקריית ארבע.

    גם אריזות "הר-שפי" מבית אל מחוץ לתחום כי הן מזכירות את רצח רבין. אולי זה לא יפה להעניש עוברי אורח לא מעורבים על רצח רבין, אבל זה עדיין חוקי.

    להחרים גם את "מפעלי טקסטיל כפר סבא" מקרני שומרון עד שיתמקמו בחזרה בכפר סבא, לטובת קידום אמת בפרסום.

    ושווה להחרים גם את הקוסמטיקה של "אהבה" ממצפה שלם, "אמגזית" מכפר עציון, נקניקים של "מעדני שרפ" מאלון מורה ושמיכות "פריד מאריאל" מכל סיבה שבא לכם חוץ מסיבות שקשורות ישירות או בעקיפין לאופי המשטר הנאור בשטחי ארץ האבות שהובטחה לעם ישראל לנצח נצחים שבהם עסקים חלוציים אלו ממוקמים לתפארת מדינת ישראל.

    האם למישהו יש עוד הצעות לקנייה חכמה לקוראים?

    • דור

      מצויין.

    • פשוט מעולה.

      גם הפוסט שלך יוסי. אבל התגובה הזו הוציאה ממני טיקבוק.

      • ygurvitz

        ובצדק.

    • רות

      נפלא.

    • ygurvitz

      תגובה משובחת. אבל שים לב: זו תגובה של אנוסים.

    • ארז הוכמן

      אני רוצה להעביר הלאה את התגובה שלך, למי לתת קרדיט ?

      • ש.ב

        תעביר חפשי.

        • ארז הוכמן

          "האומר דבר בשם אומרו מקרב גאולה לעולם". אם אתן את הקרדיט לש.ב. יחשבו שזה הגיע משירות הבטחון 🙂
          טוב, אני מעביר ללא קרדיט, תבורך.

  • תמיד כשאתה חושב שהגעת לתחתית אתה שומע דפיקות מלמטה.

  • עידו

    ובינתיים, מה עושים עוכרי-ישראל הטובים? לא רק שממשיכים לקדם ולהפיץ מידע על החרם אלא גם מלווים אותו באזהרה שממשלת-ישראל היהודית-דמוקרטית הוציאה את הפעולה הזו מחוץ לחוק (ושכחת להזכיר – גם על אזרחים זרים יחול החוק רק בצורה קצת שונה)

  • מה זה ניטפוק ?

    • דור
    • גרייף

      nitpicking – פליית ביצי כינים משערו של מישהו, ובהשאלה, מציאת משהו קטן וכמעט חסר משמעות, ובהרחבת המושג, הצבעה על משהו קטן וכמעט חסר משמעות בצורה מעצבנת.

      שימוש נפוץ במושג הוא כאשר אדם מדבר על נושא מסוים ועושה טעות קטנה (למשל, נותן נאום שלם על מערכת הבחירות בארה"ב ובטעות אומר ברק חסאן אובמה ולא ברק חוסיין אובמה) ומתקנים אותו. המתקן מכונה nitpicker.

      המילה אומצה בעברית, הוסב לשורש נטפ"ק, וכך אפשר למצוא "לנטפק", "אתה מנטפק אותי", "איזה ניטפוק", וכו'.

  • סתם אחד/האחד

    הכפשה זולה
    אין פה בכלל הגנה על איו"ש, אלא רק על מדינת ישראל מכל מיני כפויי טובה דוגמת המרצים שחיים מכספי משלם המיסים הישראלי, ובו בזמן קוראים להחרמת תוצרתו של אותו משלם מיסים .

    • מיקי

      קרא נא את הצעת החוק וחשוב שוב אם אין כאן בכלל "הגנה" על איו"ש. שאל-נא את עצמך מה הקשר, אם בכלל, בין אותם "כפויי טובה" כלשונך ובין סעיף 6 לחוק, ותן דעתך אם אין כאן תכלית ברורה שנשמטה מתגובתך.

      בתודה מראש.

    • מני ל

      מה זה איו"ש?

  • י.א

    לקשר לאפליה, נשמטה הצעת חוק-פרעה:
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3921048,00.html

  • ליעד

    "האיזון בין טובת הציבור והמדינה לבין חירויות הפרט בא לידי ביטוי בהגבלת תחולת החוק על יזמי חרמות או מקמי חרמות, תוך הימנעות מהגדרת שיקולי הפרט בבואו לבחור לרכוש מוצר או שירות כחרם על פי חוק זה."

    לפי מיטב הבנתי, לפי לשון הצעת החוק המדינה נמנעת מלהגדיר את הסיבה בגינה המחרים מחרים אותה. אז איך לפי הסעיף הזה דווקא קפצת למסקנה שהמדינה מחרימה שמאלנים שמתנגדים לכיבוש?
    זה אכן תמוה למצוא שמות כמו משה גפני בהצעת החוק, אבל בסופו של דבר לפי החוק דין נטורי קרטא הוא כדין שלום עכשיו. ויתקנו אותי אם אני טועה.

    • ygurvitz

      קראי את הצעת החוק, היא די פשוטה. אגב, יש פער ניכר בין גפני ונטורי קרתא. זה שהם מתלבשים שניהם כמו פולנים מהמאה ה-17 לא אומר שאין ביניהם מחלוקות. גפני מקבל את קיומה של ישראל דה פקטו אבל לא דה יורה, מה שהמפלגה שלו עשתה מאז 1947. נטורי קרתא לא מוכנים להכיר בה גם דה פקטו.

      • ליעד

        קראתי את ההצעה ועכשיו אני יותר משוכנע במה שאמרתי. ההצעה מגדירה מה הוא חרם על מדינת ישראל:

        "חרם על מדינת ישראל" – חרם המוטל על אדם מחמת קשריו עם מדינת ישראל או עם אזור הנמצא בשליטת מדינת ישראל"

        לפי ההגדרה הזו נופלים בקטגוריה של "מחרימים" הן המרצים שקוראים לחרם והן נטורי קרטא. אז לפי מה הסקת שהיא רק נגד שמאלנים שמתנגדים לכיבוש?

  • עמית ו

    אני רק הערה.
    קישרת, כבדרך אגב, לכתבה של הג'רוזלם פוסט בה נטען שעד היום אין קווי תחבורה ציבורית לכפרים לא יהודים, כמו פקיעין, בית ג'אן וכדומה.
    אין לי מושג מה קורה בדרום, אבל בצפון יש אוטובוסים למקומות הללו. מפעילה אותם חברת "נתיב אקספרס" שמפעילה את רוב קווי האוטובוס באזור נהריה.

  • aya

    אני גם הערה: גם ללא מעט כפרים יהודים בצפון, בעיקר כפרים שגרות בהן קהילות מעדות הלא-אשכנז אין אוטובוסים בצפון. אני גרתי באחד כזה לדוגמה ומכירה עוד עשרות.

    • ג'ו

      אין סיכוי שאת צודקת, בכל מצפה ולו הקטן ביותר יש קו אוטובוס, גם אם הוא מגיע פעמיים ביום.

      תני שם של ישוב אחד

  • רות

    לא, זה מוטיב שוביניסטי מקובל. 'רווקה' זה עוד יותר 'נחות' מ'אישה', כי זאת 'אישה שגברים לא רצו להתחתן איתה'. אגב, מי שאמר את זה צדק בכך שבחברה הפלסטינית זאת תפיסה עוד יותר מוקצנת מאשר אצלנו – כמעט אין מצב שאישה לא נשואה תגור לבד, רק עם בני משפחה.
    אפרופו טובות שאנחנו עושים, יו"ר המועצה האזורית שומרון, גרשון מסיקה, אמר בנושא החרם הפלסטיני על מוצרי ההתנחלויות שהרשות "נושכת את היד שמאכילה אותה". יפה? גם כלבים, גם כפויי טובה…
    http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/122/712.html

    • רות

      (זאת תגובה לתגובות של מיכל ואורי ב09:01:52, למעלה. משום מה כשהקאפצ'ה דורש אישור, הוא גם מוריד את התגובה לסוף הרשימה, במקום המקום בו נפתחה).

  • רות

    הצעת החוק מכוונת גם לשבור את החרם הפלסטיני על ההתנחלויות ע"י חניקת יבוא/ייצוא פלסטיני. הסעיף בהצעה שאומר שמחרימים לא יוכלו להשתמש בקרקע או נכס ישראלים (סעיף 5ב) מתייחס לנמלים הישראלים. כאשר הרשות הכריזה על החרם, יו"ר אגוד התעשיינים שרגא ברוש דרש לסגור את נמלי ישראל לתנועת סחורות לרשות, ומכיוון שלרשות אין נמלים ושדות תעופה, זה למעשה חנק מוחלט.
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1169491.html

  • ארז הוכמן

    לא ממש הבנתי את הצעת החוק, זכיין מקדונלדס בישראל שמסרב לפתוח סניפים מעבר לקו הירוק חשוף לתביעה או לא ?

    • רות

      נראה לי שאם ילכו לפי זהות הזכיין (חברה ישראלית) אז כן, ואם ילכו לפי מקדונלדס אז תביעה לא, אבל סגירת כל הסניפים בישראל כן. אלא אם כן החברה תכריז שזה לא מסביות עקרוניות אלא למשל משיקולי רווחיות (כמו בתגובה של ש.ב למעלה)
      נראה לי שהראשון בקו האש יהיה אורי אבנרי, כי רשימת החברות בשטחים וקריאה לחרם נמצאים כבר למעלה משנה באתר של גוש שלום. אם החוק יעבור, יכול להיות שזאת תהיה אבן הבוחן.

  • אלעד דקר

    שאלה ליוסי:
    החוק לפי מה שהבנתי מהמסמך שקראתי מתייחס רק לחרם על ישראל כמדינה (בניגוד לדברי ההסבר שיש אחרי הסעיפים), למרות שהחוק הוא גרוע כשלעצמו האם אפשר יהיה להשתמש בו כנגד מי שמארגן חרם על מפעל מסויים אם הוא מראש שהחרם הוא בגלל שהמפעל בשטחים?

  • גיל

    אני מודה שאין לי כח לקרוא את הצעת החוק ולא נראה לי שאבין משהו אם אנסה לכן אני תופס טרמפ על המוחות המשפטיים כאן… מה דינו של יהודי שומר מסורת שמכריז "חרם" על מזרע, טיב טעם וכל בית עסק לא כשר אחר?

    משום מה אף אחד לא מחשיב הקפדה על כשרות כחרם אבל חליוני שיקפיד לקנות רק במקומות לא כשרים או רק במקומות בתוך הקו הירוק כן מחרים. ואפילו אם נקבל טענת הכשרות בענייני אוכל, עדיין אדם דתי לא יקנה ולא ישתמש במוצר כמו סבון מטיב טעם.

    ושיהיה ברור, אין לי בעייה עם ה"חרם" הדתי, אבל אני רוצה שלי תשמר אותה הזכות להחרים בתי עסק לפי השיקולים שנראים לי, גם אם הם לא מסתמכים על ההלכה.

  • רות

    "האיזון בין טובת הציבור והמדינה לבין חירויות הפרט בא לידי ביטוי בהגבלת תחולת החוק על יזמי חרמות או מקמי [מקדמי?] חרמות, תוך הימנעות מהגדרת שיקולי הפרט בבואו לבחור לרכוש מוצר או שירות כחרם על פי חוק זה".

    אני מבינה את המשפט הזה אחרת מאשר יוסי; נראה לי שהכוונה שאסור ליזום או לקדם/לשדל לחרם על ישראל (או חלקים ממנה), אך מותר לבצע אותו – אדם פרטי יכול להחרים על פי שיקול דעתו גם את תוצרת ישראל או השטחים.

    • כמה נאור מצד מחוקקינו, להרשות לי לא להשתמש בפטריות תקוע בחביתה שלי.

      • רות

        במקרה זה "חופש הפרט" הוא קצת מחוסר ברירה: נסה לדמיין באילו שיטות ניתן היה להכריח אותך להכניס אותן לחביתה…?

        • זו בדיוק הסיבה שאני רואה את העובדה שה"איזון" הזה מופיע בדברי ההסבר כ"איזון" (כאילו בכלל קיימת אפשרות במוחם של מחוקקינו רפי השכל בה יכריחו אותי להכניס את הפטריות לחביתה) כמטרידה לא פחות מתוכן החוק.

  • אכן, הצעת חוק מטרידה במיוחד.
    כדאי לשים לב גם למשפט האחרון בדברי ההסבר להצעה, שרומז בעדינות שעלינו להיות אסירי תודה על כך שהחוק לא מתערב ברשימת הקניות הפרטית שלנו, ולא אוסר עלינו להחרים במסגרתה תוצרת התנחלויות, למשל. העתיד נראה מצוין, אין ספק.
    http://duckseasonfire.wordpress.com/2010/07/02/%D7%A9%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%94-%D7%95%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%A0/

    • רק להבהיר, ראיתי כמובן שיש התייחסות למשפט בפוסט, אבל נראה לי שיש בו היבט מטריד במיוחד ששווה להתעכב עליו.