× ×™×¡×™× ×–×ב, מי שמחזיק ×œ×œ× ×¢×•×¨×¨×™×Ÿ בתו×ר של ×”×—"×› החשוך ביותר ×‘×›× ×¡×ª, ×™×¦× ×”×™×•× (×') ×œ×”×’× ×ª×• של משה קצב, מי שהיה × ×©×™× ×”×ž×“×™× ×” ושהורשע בשורה של מעשי ××•× ×¡ ×•×ž×¢×©×™× ×ž×’×•× ×™×. ××œ×™×‘× ×“×–×ב, ×סור לקצב לשבת בכל×.
מה ×ž×‘×™× ×ת המוהל הכושל ×œ×ž×¡×§× ×” הזו? ×§×•×“× ×›×œ, ×”×•× ×ומר, "מ×סר של × ×©×™× ×”×•× ×›×ª× ×œ×ומי ופגיעה במוסד ×”× ×©×™×ות". ×œ× × ×›×•×Ÿ: ×”×›×ª× ×¢×œ הציבור ×”×•× ×¢×¦× ×”×¤×™×›×ª×• של העסקן דרגה ×’' משה קצב ×œ× ×©×™×. הפגיעה במוסד ×”× ×©×™×ות ×œ× ×ª×™×’×¨× ×¢×œ ידי כלי×תו של קצב; הפגיעה בו היתה ×‘×¢×¦× ×›×š ש×פס ×¨×™×§× ×™ כמו קצב הצליח להגיע למשכן ×”× ×©×™×ות, ×©× × ×™×¦×œ ×ת מעמדו כדי לפגוע ×‘× ×©×™× ×©×”×™×• כפופות לו. ×œ× ×™×¡×™× ×–×ב, ×›×—"×› של ש"ס, יש חלק בהטלת הקלון הזו בציבור הישר×לי: עד כמה שש"ס תרצה ×©× ×©×›×— ×ת ×–×”, ×ž×™× ×•×™×• של משה קצב – יהודי מזרחי ודתי – ×œ× ×©×™× ×”×™×” פרויקט שלה.
הל××”. ×–×ב ×ומר עוד ש"קצב קיבל ×¢×•× ×© כבד, ×›×שר במשך חמש ×©× ×™× ×”×•× ×’×•×¨×© ×ž× ×©×™×ותו והתבזה בכל העול×". קצב ×œ× "גורש ×ž× ×©×™×ותו", ועדיין ×œ× ×—×œ×¤×• חמש ×©× ×™×. ×”×•× ×”×ª×¤×˜×¨ כחצי ×©× ×” ×œ×¤× ×™ ×©×›×”×•× ×ª×• היתה ×מורה לפוג. מצב שבו × ×©×™× ×—×©×•×“ ב××•× ×¡ ×”×•× ×ž×¦×‘ שלמרות × ×™×¡×™× ×–×ב ×× ×—× ×• עדיין ×œ× ×ž×•×›× ×™× ×œ×§×‘×œ. ××™ שהות במשרה ××™× × ×” ×¢×•× ×©, ו×שר לביזוי בכל ×”×¢×•×œ× â€“ ובכן, לזה ×חר××™ קצב עצמו. ×× ×œ× ×”×™×” ××•× ×¡, ×œ× ×”×™×” מתבזה. ×–×ב ×§×•×¨× ×œ×‘×™×ª המשפט לבחון חלופות למ×סר. ובכן, ×× ×–×” יקרה – ×× ×‘×™×ª המשפט יקח ××“× ×©×”×•× ×¢×¦×ž×• הרשיע בשורה של ×ž×¢×©×™× ×©×ž×¢×˜×™× ×—×ž×•×¨×™× ×ž×”×, ובשל ×¨×•× ×ž×¢×ž×“×• לשעבר יקבע ×©×”×•× ×™×›×•×œ להסתפק במ×סר בית, המהלומה לשמו הטוב ול×מון שהציבור × ×•×ª×Ÿ בו תהיה חמורה מכל מה שר××™× ×• עד ×›×”, וכל ×”×שר××™ שהרוויח בית המשפט בצדק, ×›×שר × ×”×’ בקצב ×›×ילו ×”×™×” ×חד ×”×זרחי×, ×™×בד תוך דקות. יש לקוות ×©×”×©×•×¤×˜×™× ×œ× ×™×•×©×¤×¢×• ×ž× ×™×¡×™× ×–×ב ומבקשות תמוהות × ×•×¡×¤×•×ª בכיוון ×–×”, כמו זו שהגיעה בשעתו מיוסי ביילין (×× ×™ מודה שכ×שר קר×תי בשעתו ×ת דבריו של ביילין, המחשבה הר××©×•× ×” שלי היתה "××™×–×” דיל ×”×•× ×”×¡×¤×™×§ לסגור ×¢× ×©"ס?").
רגע, ×בל ×”×× ×§×¦×‘ ××©× ×‘×›×œ×œ? ×–×ב ×œ× ×‘×˜×•×—. מצד ×חד, ×”×•× ×ומר ×©×”×•× "×œ× ×‘× ×œ×”×ª×•×•×›×— ×¢× ×¤×¡×™×§×ª בית המשפט", ×בל, מצד ×©× ×™, "×× ×”×“×‘×¨×™× ×כן × ×¢×©×•, וד××™ ×©×”× ×¤×¡×•×œ×™×". ההדגשה שלי. שימו לב: "פסולי×". ×›×©× ×™×¡×™× ×–×ב רוצה ×œ×’× ×•×ª משהו, ×”×•× ×™×•×“×¢ היטב לעשות ×–×ת. ×›×©×”×•× ×‘× ×œ×”×’×Ÿ על גבר מזרחי ומ×מין, פת××•× ×ž×¢×©×™ ××•× ×¡ ×”× ×ž×©×”×• "פסול", כמו לקיחת ציוד משרדי מהעבודה הביתה.
×”"×× ×”×“×‘×¨×™× ×כן × ×¢×©×•" של ×–×ב מתכתב ×¢× ×ž×›×ª×‘ ×”×¨×‘× ×™× ×©×œ שלמה ××‘×™× ×¨ וש×ר ×¨×‘× ×™ הר המור, ×”×ž×ž×œ×›×ª×™×™× ×œ×›×ורה, שכתבו לקצב ×©×”× ×ž××ž×™× ×™× ×œ×• ×•×©×œ×“×¢×ª× ×œ× ×‘×•×¦×¢×” עבירה, ×ž×©×•× ×©×”×™× ×œ× ×”×•×›×—×” הלכתית. ×–×ב × ××—×– ×’× ×‘×§×© ×”×–×”: "הדבר בעייתי לפי ההלכה. התורה ×ומרת 'צעקה ×”× ×¢×¨×” המ×ורסה ו×ין מושיע לה'".
×›×ן × ×™×¡×™× ×¡×•×ž×š על בורותו של הכתב ×”×—×™×œ×•× ×™, וזורה מלח ×‘×¢×™× ×™×•. הבה × ×¤× ×” למקור של ×–×ב: ×“×‘×¨×™× 22:27, "×›×™ בשדה מצ××”, צעקה ×”× ×¢×¨ [צ"ל ×”× ×¢×¨×” – יצ"×’] המ×רשה ו×ין מושיע לה". כלומר, ×–×ב מחזיק ×›×ן בעמדה ההלכתית שגורסת ×©×œ× ×™×›×•×œ להיות ××•× ×¡ בעיר, ××œ× ×ž×§×¡×™×ž×•× ×‘×©×“×”: ×× ×”×§×•×¨×‘×Ÿ ×œ× ×–×•×¢×§×ª, ×”×™× ×ž×¡×›×™×ž×”. זו עמדה ותיקה של ×–×ב: ×”×•× ×”×—×–×™×§ בה עוד בתקופה שקצב ×”×™×” × ×©×™×. ×œ× × ×¨××” שהרשעתו של קצב ×©×™× ×ª×” במשהו ×ת עמדתו.
על הפרימיטיביות של העמדה הזו, כמו ×’× ×¢×œ זו של ×”×ž×—×–×™×§×™× ×‘×”, מיותר להכביר מילי×. ×בל ×× ×–×” כל מה שז×ב ×”×™×” ×ומר, ×œ× ×”×™×” בזה ×©×•× ×“×‘×¨ מפתיע. ×בל, מה לעשות, ×–×ב משקר. פסוק שמופיע מעט ×§×•×“× ×œ×›×Ÿ, 22, ×ומר במפורש "×›×™ ×™×™×ž×¦× ×יש שוכב ×¢× ×שה בעולת-בעל, ומתו ×’× ×©× ×™×”×: ×”×יש השוכב ×¢× ×”×שה, וה×שה. וביערת הרע מישר×ל". קו ×”×”×’× ×” של משה קצב ×”×™×”, בשלב מסוי×, ×©×‘×™× ×• ובין ×' ממשרד התיירות – ×שה × ×©×•××” – ×”×ª× ×”×œ רומן. ×–×ב ×ž× ×¡×” לקעקע ×ת ××ž×™× ×•×ª×” של ×' ×ž×©×•× ×©×œ×“×‘×¨×™×• ×”×™× ×œ× ×–×¢×§×”, ×בל מ×חר וקצב ×”×™×” מוכן להודות ×©×”×•× × ×™×”×œ רומן ×¢× ×', ×–×ב צריך ×”×™×” – ×× ×כן ×”×מין ברפש שציטט – לדרוש ×ת הוצ×תו להורג. ×–×”, כמובן, ×œ× ×§×¨×”.
×›×™ ×צל × ×™×¡×™× ×–×ב, כמו ×צל רוב תומכיו של קצב, זכויות הפ×לוס ×”×ž×ª× ×•×¤×£ של קצב חשובות מכל זכויות ×”× ×©×™× ×‘×שר ×”× ×©×. ×œ×©× ×”×”×’× ×” על הזכויות הללו, ×”× ×ž×•×›× ×™× ×œ×¡×’×ª לחשוכות שבעמדות – טוב, ×ž×‘×—×™× ×ª ×–×ב ×–×” ×œ× ×§×•×¨×‘×Ÿ גדול, ×–×” המצב הטבעי שלו – ×בל ×œ×”×ª×¢×œ× ×ž×”×¢×ž×“×•×ª הללו ×›×שר הן שוללות ×ת מה ×©×”× ×™×¦×ו להגן עליו. הרי, בסופו של דבר, ×× ×”×™×™× ×• ×“×•×—×§×™× ×ת ×–×ב ×œ×¤×™× ×”, ×”×•× ×”×™×” ×ומר ×œ× ×• ×©× ×©×™× ×“×¢×ª×Ÿ קלה, ושהן ×œ× ×›×©×™×¨×•×ª לעדות. המשמעות של התפיסה הזו ×”×™× ×©×ין ×©×•× ×ž×¦×‘ ×©×‘×¢×•×œ× ×©×‘×• ×פשר להרשיע גבר ב××•× ×¡. כמה טוב שלפחות ×‘×™× ×ª×™×™×, ×”×ידי×ולוגיה של ×–×ב וחבר מרעיו עדיין ×œ× ×©×•×œ×˜×ª בחוק הישר×לי.
(הפוסט × ×›×ª×‘ בהשר×ת הפוסט ×”×–×” ב"מדרון חלקלק".)
ועוד דבר ×חד: ישר×ל הודתה הערב, בעקבות עתירה של ×”×גודה לזכויות ×”×זרח, ×©×”×™× ×ž×—×–×™×§×” ×‘×ž×”× ×“×¡ דיר×ר ×בו סיסי, ×©× ×—×˜×£ ×œ×¤× ×™ כחודש מ×וקר××™× ×”. כמקובל ×‘×©× ×” ×”××—×¨×•× ×”, על צו ×”×יסור בפרשה הוטל צו ×יסור × ×•×¡×£, ש×סר לדבר על כך שיש בכלל צו ×יסור פרסו×. ×¤×¢× ×חר פע×, משמש בית המשפט – במיוחד ×–×” שבפתח תקווה – ככלי שרת ×‘×™×“×™×”× ×©×œ ×ž× ×’× ×•× ×™ החושך, ומ×פשר יצירה של ××¡×™×¨×™× × ×¢×œ×ž×™×, ש×ין מידע ציבורי על החזקת×. מ×חר ו××™ ×פשר ×œ×©×›× ×¢ ×ת השושו××™×¡×˜×™× ×œ×¤×¨×¡× ×ת העובדה ×©×”× ×¢×¦×¨×• מישהו ×ž×©×•× ×©×›×š ר×וי, ×ולי שווה לומר ×œ×”× ×©×”×פלה הזו משמשת קרקע פוריה לכל תי×וריית ×§×•× ×¡×¤×™×¨×¦×™×”, ×•×©×”× ×™×•×¦××™× ×ž×˜×•×ž×˜×ž×™× ×¤×¢× ×חר פע×, ×›×שר ×‘×œ×•×’×¨×™× ×©××™× × ×›×¤×•×¤×™× ×œ×¦×•×•×™ ×יסור ×”×¤×¨×¡×•× ×—×•×©×¤×™× ×ות×.
(יוסי גורביץ)