החברים של ג'ורג'

23 באוגוסט 2009

40 Comments

1. 

   איזה הקשר חסר בעניין השוודי ההוא? נשבע לך שאין לי מושג.

   התגובה שלך by גורו יאיא — 23 באוגוסט 2009 @ 15:34

2. 

   הקשר טוב ומקיף ניתן למצוא כאן:
   http://www.the7eye.org.il/GlobalVillage/Pages/200809_Yeloish_Sweden.aspx

   התגובה שלך by איתמר שאלתיאל — 23 באוגוסט 2009 @ 17:22

3. 

   סליחה אבל מה שהשבדים עשו בכתבה ההיא הוא מעשה של נבלות. להשוות כותרת כמו "10 האנשים העשירים בשטוקהולם" לכותרת תוקפנית שמקשרת את צה"ל לסחר באיברים ללא שום בסיס עובדתי זו שטות גמורה. באמת שאני רוצה לראות אותך מגן על כתבה שתטען ש"ערבים אונסים בחורות יהודיות", כי אני בטוח שיש כמה אנשים בישראל שישמחו שתצוטט אותם בכותרת. זה מזכיר את המעשה הנוראי שהם עשו במהלך משחק גביע דיוויס, אותו אירחו ללא קהל.

   התגובה שלך by Mr. Kate — 23 באוגוסט 2009 @ 23:51

4. 

   אין על מה לבקש סליחה, אני מסכים איתך. בה בעת, לא ראיתי אף מקום שאשכרה תרגם את כל הכתבה או שסיפק את ההקשר המתאים להבנתה. אתה זקוק לדוגמאות דומות מידיעות או מעריב כדי לראות עד כמה הכתבה הזו, על כסילותה, אינה יוצאת דופן?

   התגובה שלך by איתמר שאלתיאל — 24 באוגוסט 2009 @ 3:58

5. 

   הנה קישור לתרגום האנגלי של הכתבה השוודית:
   http://palestinethinktank.com/2009/08/19/gilad-atzmon-the-idf-israels-organ-grinder/

   התגובה שלך by מני זהבי — 24 באוגוסט 2009 @ 8:16

6. 

   ממליץ לקרוא קצת על גלעד עצמון, הכתב מאחורי הכתבה הנ"ל:
   (אנטישמיות זה לא דבר חדש אצלו)

   http://www.timesonline.co.uk/tol/comment/columnists/david_aaronovitch/article538076.ece

   התגובה שלך by יוני — 24 באוגוסט 2009 @ 9:13

7. 

   נו, אז גם אנטישמים יכולים לעשות מדי פעם דברים מועילים. (אני לא חושב שהכתבה לכשעצמה מועילה, אבל אם כבר מדברים על הכתבה השוודית, כדאי לקרוא אותה, לא?)

   התגובה שלך by מני זהבי — 24 באוגוסט 2009 @ 20:35

8. 

   בעין השביעית סיפקו את ההקשר המתאים, תקרא.

   התגובה שלך by ×’'ו — 24 באוגוסט 2009 @ 8:17

9. 

   האמת שאני לא ממש קורא עיתונות עברית (או עיתונות מודפסת בכלל) אז האמת שאני לא ממש מכיר דוגמאות מהזמן האחרון. לעתים במדורי הפובליציסטיקה יש כמה כתבות שהן מאוד לא לעניין באתרי האינטרנט. אבל הן חריגות.

   התגובה שלך by Mr. Kate — 24 באוגוסט 2009 @ 18:12

10. 

    בל נשכח את הפרשת בה דודו טופז מרח גלידה על פרצופו של נער עובד במקדונלדס רק על מנת לשעשע את ילדיו:

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3225152,00.html

    אכן, מדובר מלאך טהור, שה תמים ששדורדר על ידי כוחות תמירים ממנו.

    נוסף על כך, הגעילה אותי במיוחד כתבת הנוסטלגיה של סמדר שיר ב"ידיעות", בה היא מספרת איך דודו היה החבר הראשון שלה, כשהייתה בת 14. הוא היה בן 25.

    התגובה שלך by אוטו פוקוס — 23 באוגוסט 2009 @ 15:40

11. 

    לא טענתי שהוא היה מלאך. להיפך. רק אמרתי שהיו לו שותפים.

    התגובה שלך by איתמר שאלתיאל — 23 באוגוסט 2009 @ 17:23

12. 

    אני מסכים, הסרקזם היה מכוון כנגד ההמון שהפך אותו לקדוש מעונה וקורבם התשקורת, לא כנגד המאמר.

    התגובה שלך by אוטו פוקוס — 23 באוגוסט 2009 @ 19:16

13. 

    לדעתי עלייתו ונפילתו של דודו טופז ממחישים היטב את פשיטת הרגל המוסרית של התקשורת המסחרית הסוגדת לאליל הרייטינג.

    רביב דרוקר, וכן רן רהב שתמך בעמדתו של דרוקר כי "טוב שטופז התאבד" בתוכנית הרדיו של יגאל רביד (תוך שרהב באותה נשימה מסביר בהתחסדות כמה שהוא אהב את דודו טופז אהבה ענקית והביע את השתתפותו בצערם של ילדיו של טופז על מותם של אביהם) , פשוט חצו כל גבול.

    הגיע הזמן לנתץ את עגל הזהב!

    הרחבתי על כך כאן:
    http://bibi.modiin.us/?p=1137

    התגובה שלך by יקי — 23 באוגוסט 2009 @ 16:10

14. 

    אם להודות על האמת, אני מסכים עם דרוקר.

    התגובה שלך by איתמר שאלתיאל — 23 באוגוסט 2009 @ 17:23

15. 

    גם אני. עוד לא שמעתי טיעון "נגד" שהורכב ממשפטים קוהרנטים ו\או שלא קשור ישירות לקדושת חיים דתית כלשהי. למישהו יש משהו אחר להציע?

    התגובה שלך by דור — 23 באוגוסט 2009 @ 19:06

16. 

    כן.

    פרווקטיביות במטרה להשיג רייטינג. למכור עיתונים, לגרום לאנשים להקליק על הלינק, לא משנה.

    זה אותו דבר.

    אם דרוקר היה באמת נגעל מכל הנושא, הוא לא היה כותב עליו.

    אנחנו בעיצומו של מרוץ מגעיל שבו כל איש תקשורת עסוק ביצירה של אייטם על טופז שיבלוט מעל לכל השאר. דרוקר הוא אחד המובילים במרוץ הזה (למרות שנראה לי שסמדר שיר היא האוסיין-בולט של המרוץ הספציפי הזה).

    התגובה שלך by הירנוט — 23 באוגוסט 2009 @ 19:21

17. 

    לא ברור לי איך המניעים לאמירת דבר-מה כלשהו משמשים כביסוס לכך שהאמירה עצמה שקרית או בעייתית.
    מדובר בטיעון אד-הומינם.

    התגובה שלך by Quercus — 23 באוגוסט 2009 @ 19:48

18. 

    "כביסוס לכך שהאמירה עצמה שקרית או בעייתית."

    אתה מוכן לא ליצור אנשי קש פה. זה מאוד מבאס לנקות אחרי שהם הולכים.

    התגובה שלך by הירנוט — 23 באוגוסט 2009 @ 20:15

19. 

    דור חיפש טיעון נגד ההתאבדות. כתגובה נתת את המרוץ לפרסום של סמדר שיר. אד הומינם פאר אקסלנס, רק שבמקרה הזה גם לא יעיל במיוחד.

    התגובה שלך by איתמר קרביאן — 23 באוגוסט 2009 @ 20:41

20. 

    אוקי. אני מקבל את זה. טעות שלי.

    לא שמתי לב שה"נגד" הוגדר שתי רמות למעלה בשרשור. לא היה ברור לי שב"נגד" הכוונה היא לטיעונים הטכנים של דרוקר ולא למאמר עצמו, כמאמר.

    לגבי הטיעונים הטכניים, אם אני כבר נגרר למדמנת המובן מאליו הזו: התעלמות מההשפעה של ההתאבדות על משפחתו של טופז ומהעובדה שהילדים של אדון טופז התייתמו כתוצאה מההחלטה האגוצנטרית הזו (למרות שעכשיו הם יקבלו את הירושה!! אולי) ×–×” לא פארמטר שאפשר לכמת – אבל לדעתי הוא יותר חזק מהטיעונים "בעד".

    "טוב שהוא התאבד". וואללה. מדמנה אינדיד.

    ונעזוב בצד את כל האיכסה שאנחנו נחשפים אליו בתקשורת כתוצאה מההתאבדות, עוד סיבה "נגד".

    התגובה שלך by הירנוט — 23 באוגוסט 2009 @ 21:04

21. 

    והערת אגב קטנה: איכסה איכסה איכסה. איכס. גועל. אשכרה הלכתי לקרוא את המאמר המגעיל הזה של דרוקר עוד פעם. וואוו. טעיתי לגבי המרוץ בינו לבין סמדר שיר.

    Droocker wins by a nose.

    התגובה שלך by הירנוט — 23 באוגוסט 2009 @ 21:20

22. 

    הירנוט, האמת היא שאני דווקא מסכים איתך שלהגיד ש"טוב שהוא התאבד" זה קצת חסר טעם, שלא לדבר על חסר רגישות.

    אבל האמת היא שלי אישית לא ממש אכפת שהוא התאבד.
    מדובר בשרשרת של בחירות מאוד מצערות בחיים שלו, שהסתיימו בטרגדיה בשבילו ומשפחתו.
    אשמת התקשורת ×–×” בטוח לא (טוב, אולי כן – הרי דודו טופז ×”×™×” חלק מהתקשורת), ומצער ×–×” גם לא ממש (אני באמת לא חושב שמדובר כאן באובדן גדול לאנושות).

    התגובה שלך by Quercus — 23 באוגוסט 2009 @ 23:37

23. 

    אני אנסה; אדם שרוצה להתאבד אינו בריא בנפשו, ועל סביבתו לשמור עליו שלא יפגע בעצמו, ולדאוג לטיפולו.

    ואפשר גם קצת דמגוגיה: האם יש לאפשר לבחור בן עשרים שבור לב להתאבד? לדעתי לא. תאמרו – אבל שבור הלב לא אשם בדבר – ואומר לכם שעל האשמה של טופז הוא ×”×™×” יושב בכלא, לא מוצא להורג.

    התגובה שלך by שלא לומר — 23 באוגוסט 2009 @ 23:11

24. 

    הדמגוגיה דווקא הגיעה כשטענת שההתאבדות של דודו טופז איכשהו דומה להוצאה להורג.

    התגובה שלך by Quercus — 23 באוגוסט 2009 @ 23:38

25. 

    טופז התאבד מכיוון שסוהריו התרשלו לשמור עליו. במידה והעלמת העין הייתה מכוונת (כלומר היו מניחים לו להתאבד, אם זה רצונו), זה היה דומה לאדם שמניח לאחר לטבוע ולא זורק לו גלגל הצלה. זו אינה הוצאה להורג, אבל בהחלט יש דמיון.

    התגובה שלך by שלא לומר — 23 באוגוסט 2009 @ 23:45

26. 

    הסתבכתי קצת עם ההשוואות.
    אנסה שוב: התאבדות היא הוצאה להורג עצמית. יותר מכך – בעוד שהוצאה להורג נגזרת על ידי מערכת משפט השואפת לצדק ולאובייקטיביות בצורה שקולה, אדם שרוצה להתאבד לעולם לא ×™×”×™×” שקול או אובייקטיבי.
    האם אתם חושבים שהגיע לטופז כיסא חשמלי? אני לא. אבל גם לו היו מעשיו נוראיים פי מאה (וסליחה על הגודווין), הייתי חושב שפסול לתת לו להתאבד, משום שאת חומרת המעשה צריך בית המשפט לקבוע. אני לא סומך על אף אחד, גם לא על עצמי, שיחליט להתאבד. החלטה שכזו יכולה להיות צודקת, או מוסרית (ויהיו כללי המוסר שלנו אשר יהיו), אך גם שעון מקולקל צודק פעמיים ביום.

    התגובה שלך by שלא לומר — 24 באוגוסט 2009 @ 0:01

27. 

    רגע, ואיך בדיוק אתה מסוגל להאשים אנשים *אחרים* במה שאפילו אתה מכנה "הוצאה להורג עצמית"?
    אני מסכים שאם השומרים בבית-הסוהר התרשלו בעבודתם זו בעיה שיש לטפל בה (ולומר שהעלמת העין מכוונת, זו כבר האשמה חמורה מאוד…), אבל לא ברור לי איך ×–×” קשור לתקשורת, או לעם ישראל, או לפשעים שטופז ביצע או לא ביצע. זו בסך-הכל בעיה נקודתית.

    התגובה שלך by Quercus — 24 באוגוסט 2009 @ 19:08

28. 

    לא נכון. זו תשובה ישירה לכך שאנשים כגון דרוקר טוענים שלא רק שהיה נכון מבחינת טופז להתאבד, אלא שאולי לא ×”×™×” כדאי נורא להתאמץ למנוע ממנו את ×–×” – בניגוד גמור לנהלים ברורים של השב"ס. דרוקר הוא ×–×” שקשר בין ההתאבדות לבין פשעיו של טופז כשטען כך.

    יש משהו מצמרר בטענה הזו. גם אם אתה בעד עונש מוות, קריאה להזנחת "אנשים כאלה" – וזהו ציטוט ישיר מהפוסט השני של דרוקר – בתקווה שאולי יטפלו בעצמם היא לא העמדה שארצה לצדד בה.

    התגובה שלך by איתמר קרביאן — 23 באוגוסט 2009 @ 23:53

29. 

    ועוד משהו – מה עם קדושת חיים אתאיסטית? נאמר, גם כחסר אמונה, אני יכול בקלות לראות שהרצון לחיות הוא נורמה נפוצה עד כדי היותה חלק מטבע האדם, כנראה מטעמים אבולוציוניים, ולכן כל סטיה ממנה היא בגדר מחלה שיש לטפל בה.

    התגובה שלך by שלא לומר — 24 באוגוסט 2009 @ 0:09

30. 

    פה אתה מדבר על מוסר וזה כבר ויכוח אחר. ברור שחברה אנושית תרצה לשמור על "קדושת חיים" (זה אדפטיבי!), אבל אפשר גם להעלות את הטיעון שלבן יש את הזכות לסיים את חייו. קדושת חיים דתית מקדשת את החיים עצמם ואין מקום לויכוח.

    התגובה שלך by דור — 24 באוגוסט 2009 @ 0:23

31. 

    זה היה ויכוח על מוסר מלכתחילה.
    וגם על הדת ועם הדת יש תמיד מקום לויכוח.

    התגובה שלך by שלא לומר — 24 באוגוסט 2009 @ 0:55

32. 

    מה הטיעון המוסרי שמאפשר לך למנוע מבן אדם להתאבד?

    התגובה שלך by דור — 24 באוגוסט 2009 @ 1:12

33. 

    כאמור – הרצון לחיות הוא חלק מטבע האדם, והעדרו היא מחלה נפשית הדורשת טיפול. כשם שחובתי המוסרית היא לעזור לאדם שטובע בים, כך גם עלי לעזור לאדם שטובע בעצמו.
    אני מרגיש כך גם לגבי סוגים פחותים יותר של פגיעה עצמית; אני לא חושב שעלי לעמוד בצד ולקבל בהבנה את בחירתו של אדם קרוב לההפך לאלכוהוליסט, או לחתוך את ירכיו מידי סוף שבוע.

    התגובה שלך by שלא לומר — 24 באוגוסט 2009 @ 1:37

34. 

    הדחף לשרוד הוא חלק מטבע האדם. חלק אחר של האדם מאפשר לו להתגבר על הדחפים הטבעיים שלו כשהוא רואה בכך לנכון.

    יש הבדל בין עזרה לקרוב שלך, שככזה כנראה גם חולק איתך מוסר כלשהו, לבין בן אדם שזר לך לחלוטין שאתה כופה עליו את המוסר והרצון שלך.

    הבן אדם הטובע כנראה לא עושה את זה מבחירה, אבל אם תשחה להציל אותו ותגלה שהוא לא מעוניין בעזרתך, אין לך שום זכות להתערב.

    התגובה שלך by דור — 24 באוגוסט 2009 @ 2:27

35. 

    אין כזה דבר קדושת חיים אתאיסטית. ברגע שקבעת "טבע אדם" והחלטת שטבע האדם הוא לרצות לחיות, ואל תטעה זו קביעה שרירותית שמסתמכת על הנורמה שאתה רואה מול עיניך, הנחת משהו מטאפיסי ששקול לכל הנחה של אל כלשהוא.

    לגבי טופז אני מוכרח להודות שזו הודעת ההתאבדות שקיבלתי באדישות הגדולה ביותר בחיי. למעט שמחה על כך שעזבתי את המשמרת 10 דקות לפני שזה קרה.

    התגובה שלך by אור ברקת — 24 באוגוסט 2009 @ 2:00

36. 

    נעמה כרמי – זאת שכתוב עליה כאן בצד: "תמיד דברי טעם" – מצליחה למצוא דברי טעם להגיד גם על אדם חסר טעם. קח אוויר, תקרא לאט מההתחלה עד הסוף, ואז נדבר http://www.notes.co.il/carmi/59746.asp

    התגובה שלך by יואב (לונדון) — 24 באוגוסט 2009 @ 8:28

37. 

    אכן, דברי טעם, ואני לא רואה סתירה בי מה שאני כתבתי לבין דבריה של כרמי.

    התגובה שלך by אור ברקת — 24 באוגוסט 2009 @ 13:34

38. 

    אם היא מסתמכת על מה שרואות עיני, איך היא שרירותית? והנחות על טבע האדם יכולות להיות ארציות לחלוטין.

    התגובה שלך by שלא לומר — 24 באוגוסט 2009 @ 14:50

39. 

    לא, הן לא. שרירותית – מה שרואות עיניך הוא לא מה שקיים אלא תמיד רק חלק ממנו. אפשר להסיק ממה שאתה רואה בסבירויות משתנות אבל לעולם לא לקבוע "טבע אדם".

    או ליתר דיוק – טבע האדם משתנה ומתעדכן. קביעתו כמשהו סטטי הופכת אותו ואת ההנחות לגביו ללא ארציות לחלוטין.

    התגובה שלך by אור ברקת — 24 באוגוסט 2009 @ 14:58

40. 

    וודאי שהוא משתנה ומתעדכן, ואני משתדל לעדכן את ההגדרות (הסובייקטיביות לגמרי, כמובן) שלי בהתאם. כשאני אראה שהמצב באמת קטסטרופה, למשל אחרי המלחמה הגרעינית הקרבה, בהחלט אפשרי שאעמוד בצד ואתן לחברי לקפוץ, אולי אף אצטרף אליהם.

    אני חושב שאתה פשוט שם יותר מידי ספקנות בתבשיל הזה, אם לומר את האמת. נכון, לעולם לא אוכל לדעת כלום לגבי כלום. בניגוד לדקארט, אני מטיל לפעמים ספקות גם ביכולתי לחשוב. הבעיה עם דרך המחשבה הזו היא שהיא לא מובילה לשום מקום. באותה המידה אתה יכול גם להטיל ספק בכך שלרצוח זה לא מוסרי. וכן, אני שוב משווה בין רצח והתאבדות; התוצאה מאוד דומה.

    התגובה שלך by שלא לומר — 24 באוגוסט 2009 @ 19:39

RSS feed for comments on this post.

Sorry, the comment form is closed at this time.

• תגובות אחרונות
  • playmobil על העכברוש הדו ראשי: קריסת המערכת הפוליטית
  • סמולן על העכברוש הדו ראשי: קריסת המערכת הפוליטית
  • רועי על העכברוש הדו ראשי: קריסת המערכת הפוליטית
• קישורים
  • 972Magazine
  • אמת מארץ ישראל
  • אתר "דעת אמת"
  • אתר "הלל"
  • בחזרה ללאמיה
  • הבלוג של "יש דין"
  • הטלוויזיה החברתית
  • הסיפור האמיתי והמזעזע של
  • חדו"ש – לחופש דת ושוויון
  • לא מזיק ברובו
  • עמודו!
  • פרויקט בן יהודה
  • קרוא וכתוב, הבלוג של נעמה כרמי
  • תניח את המספריים ובוא נדבר על ×–×”
• קטגוריות
  קטגוריות בחירת קטגוריה מחאה וחברה  (67) איך הגענו לפה  (94) סגירתה של המחשבה הישראלית  (390) פקס ישראליאנה  (314) צבא שיש לו מדינה  (154) ללא גבולות  (337) העם הנבחר  (183) כללי  (78)

• יולי 2025

  א	ב	ג	ד	ה	ו	ש
  		1	2	3	4	5
  6	7	8	9	10	11	12
  13	14	15	16	17	18	19
  20	21	22	23	24	25	26
  27	28	29	30	31