החברים של ג'ורג'

הרמז הראשון שמשהו דפוק באמת קרה ברצועה, היה במהלך חטיפתו של גלעד שליט. שלוש קבוצות השתתפו במבצע: הזרוע הצבאית של החמאס, ועדות ההתנגדות העממיות – זרוע של אנשי פתח חסרי משכורת – וקבוצה לא ידועה עד כה, בשם ג'ש איסלם, “צבא האיסלם".

הקבוצה אולי לא היתה מוכרת כאן, אבל היא פעילה מאד בעיראק. היא חלק מתנועת הג'יהאד העולמי – שם שמגדיר הרבה יותר טוב את האויב שמולו אנו ניצבים מאשר "אל קאעדה". אל קאעדה הוא ארגון אחד, עם מנהיג כריזמטי וכמה מאות אנשים. בפני עצמו, הוא מהווה סכנה קטנה למדי. הוא מסוגל לבצע מדי פעם מבצעים ספקטקולריים – השמדת שתי שגרירויות ביום אחד, הטבעת המשחתת קול, וכמובן פיגועי ה-11 בספטמבר – אבל, בהנחה שבן לאדן וחבריו לא יצליחו לשים יד על פצצה גרעינית, ארגון אל קאעדה, כארגון, הוא איום טקטי ולא אסטרטגי.

הבעיה היא שגם אם פעולותיו הממשיות של אל קאעדה מוגבלות, התדמית שלו איננה מוגבלת כלל. בקרב מאות מיליוני מוסלמים זועמים, אל קאעדה הוא מודל להערצה ולחיקוי. רוב פעולות הטרור שבוצעו מאז ה-11 בספטמבר על ידי מוסלמים – היו למעלה מ-4,000 פיגועים כאלה – לא בוצעו על ידי פעילי אל קאעדה, אלא על ידי אנשים ששאבו מהארגון השראה, לעיתים נדירות הנחיות ובמקרים נדירים עוד יותר, גם משאבים. הג'יהאד העולמי פועל בשיטת הקוד הפתוח. מורי הדרך הרוחניים הם בן לאדן והשייח' קרדאווי, וזה כל מה שצריך.

במקרה בולט אחד – זרקאווי ו"אל קאעדה במסופוטמיה" שלו – ארגון שהשתמש בסימן הרשום של "אל קאעדה" עמד למעשה בסכסוך עם המשרד הראשי. זרקאווי ובן לאדן נפגשו בשנות התשעים, ולפי כל העדויות, תיעבו זה את זה ממבט ראשון. הצלחתו של זרקאווי, שלא עלתה לבן לאדן פרוטה, אילצה את אל קאעדה להכיר בו ובפעולותיו – אבל שני הארגונים הסתכסכו בשל חיבתו של זרקאווי לשחיטת שיעים. זאווהירי, סגנו של בן לאדן, אף שלח לזרקאווי מכתב נזיפה חודשים ספורים קודם לחיסולו.

ניתן, עם זאת, לומר שכאסטרטג, הירדני בן העניים עלה על האריסטוקרט הסעודי. ההתקפות הברוטליות על שיעים אולי הוציאו לאל קאעדה שם רע – אבל השיגו את המטרה, ריסוק עיראק לחלקיה העדתיים. ומהבחינה הזו, הופעת "ג'ש איסלם" בעזה היא חדשות רעות מאד.

* * *

×”×’'יהאד העולמי מבטא, בין השאר, יאוש מהתמודדות המוסלמים עם העולם המודרני. הלאומיות הערבית – הנאצריזם, הבעת' ושאר המפלצות – כשלו לחלוטין. התוצאה היתה נטישת הלאומיות ופניה אל האיסלם. התהליך ×”×–×” לא פסח על הפלסטינים: הם עברו דרך השלב של מנהיגות לאומנית כושלת ומושחתת תחת ערפאת, ניסו כמה חודשים מנהיגות נטולת כריזמה אך חילונית, ואחר כך קפצו ראש אל תוך הבריכה האיסלמיסטית והצביעו בעד החמאס. אחרי הכל, החמאס הביא תוצאות – הוא לקח את האשראי על הנסיגה הישראלית מרצועת ×¢×–×”, ומוסדות החינוך והצדקה שלו תפקדו – ועד ×›×” הוא ×”×™×” מושחת פחות. השודדים ואנסי הקטינות היו, עד ×›×”, אנשי פתח.

ההוכחה שהתהליך שעובר על החברה הפלסטינית לא ייעצר בחמאס הגיעה השבוע. שני עיתונאים מרשת פוקס נחטפו לפני שבועיים; ביום ראשון שעבר, הם שוחררו – לא לפני שאולצו להתאסלם. ההתאסלמות הכפויה היא שטיק חדש באזורנו; היא מזכירה את העיתונאית שנחטפה בעיראק, ושחוטפיה צילמו אותה בצ'אדור; את דבריו של מנהיג הג'מעאה איסלמייה, שנשאל לאחר הטבח בבאלי אם יש לו עצה לתושבי אוסטרליה: “התאסלמו", הוא אמר. אין ישועה אלא באללה ובמוחמד נביאו.

אבל מי היו החוטפים הללו? על פי השבועון "טיים", אלו היו חלק מחוטפיו של גלעד שליט, שהתרגזו על כך שהחמאס לוקח לעצמו את כל הקרדיט. ואכן, תמורת שחרור אנשי פוקס, הבטיח ראש הממשלה הנייה כי אנשי הקבוצה יקבלו חלק מהשלל שיתקבל תמורת שחרור שליט, וכי המשא ומתן בעניינו ייעשה תוך התחשבות בהם. ה"טיים" לא נקב בשמה של הקבוצה, אבל, בהתחשב בתנאי המוזר לשחרור, האם יהיה זה מוגזם להניח שמדובר באנשי "ג'ש איסלם"?

* * *

אז יש ×’'ש איסלם בעזה. ארגון קטן, אבל חזק מספיק כדי לכופף את ראש הממשלה הפלסטיני. המצב בעזה עגום: החמושים הפלסטינים אינם מצליחים לפגוע בישראלים: הגדר מונעת זאת. אבל הגדר איננה מעלימה את האנשים הצעירים, שיכורי הכוח, בעלי הנשק. “תרבות הרובה" פלסטינית היא נחש המכיש את עצמו: ובעזה נחטפים עיתונאים, מתפוצצים כלי רכב, כנופיות מנהלות קרבות יריות, וממשלת–דמה אחת מנסה נואשות להשליט תדמית של סדר.

בקצרה, הפלסטינים הצליחו – עם המון עזרה מישראל, יש להודות – להפוך את ×¢×–×” לסומליה, ממש על גבולנו. יש לציין שהם משתלבים היטב במרחב. על סומליה עצמה השתלטה מיליציה איסלמיסטית – “בתי הדין המוסלמיים" – והיא גוזרת דין מוות על כל מי שלא יתפלל חמש פעמים ביום. בתקרית מוקדמת יותר, ירו חברי המיליציה לתוך קהל שצפה במונדיאל. בעיראק, יורים חברי מיליציות סאדריסטיות במוכרי קרח ופלאפל, בטענה שלא ×”×™×” קרח או פלאפל בזמן מוחמד; הם גם יורים בגברים שהולכים במכנסיים קצרים או בעלי זקנקן "יהודי" – מה ששאר העולם מכנה "זקן צרפתי".. חלק מהם מאלצים רועים לחתל את עיזיהם, בטענה שעיזים בלתי מחותלות מפתות את הגברים.

הפלסטינים עוד לא שם, אבל האירועים האחרונים בעזה מעידים שהם כבר לא רחוקים כפי שהיו לפני שנה.

הערה: אני יוצא לחופשה, אשוב לקראת סוף השבוע.

(יוסי גורביץ)