החברים של ג'ורג'

אבל אשמים אנחנו על אחינו

ליצמן צריך להיות בכלא, אבל צריך לזכור שהוא לא מייצג אף אחד פרט לעסקונה מושחתת, ששואבת את כוחה מהמדינה הציונית

בנימין נתניהו היה ברוב שנות העשור האחרון שר הבריאות, אבל למזלו יש לו את השעיר לעזאזל המוצלח ביותר למחדליה של מערכת הבריאות: יעקב ליצמן.

בימים האחרונים אנחנו שומעים הרבה על התנהלותו של ליצמן, שהכניס לבידוד את ראש הממשלה (נאחל לו החלמה, כדי שיוכל להזדקק בעתיד לשירותי הבריאות של בית המשפט בהאג) וחלקים ניכרים מהנהגת המדינה. ליצמן סירב פעמיים לבדיקת חום בכנסת, והתגנב לתפילות במניין גם לאחר שמשרדו אסר רשמית על כך. זה היה, צריך להזכיר, אחרי שליצמן נאבק במשך שבועות כנגד סגירת בתי הכנסת, בדגש על סגירתם בפורים. אפידימיולוגים מעריכים (הכל כרגע, צריך להזכיר, הערכות) שהדחיה של הסגר עד לאחר פורים הובילה להתפשטות ניכרת של הנגיף.

אבל האשמה על כך שחסיד גור בור מנהל את משרד הבריאות צריכה לנוח על כתפיו של בנימין נתניהו. הוא זה שמינה אותו. ליצמן מילא את משרד הבריאות בעובדים שגם הם חסידי גור, ועל כן הוא נאבק להשאר בתפקיד. לליצמן אין שום תפיסה של שירות ציבור: הוא שב ואמר לאורך שנותיו בתפקיד שיש לו פריימריז של אדם אחד, הרעבע מגור (ונראה כרגע שהוא מפסיד בו). ליצמן היה מעורב בהטבות ניכרות לאשת האדמו”ר כשחלתה, והוא חשוד בלחץ על פסיכיאטרים כדי שיעכבו את הסגרתה של הפדופילית החרדית מלכה לייפר.

על המהלכים שלו בפרשת הקורונה, בעיקר סביב התפילה במניין כשהוא עצמו אסר על כך, ליצמן צריך לשבת בכלא על סיכון הציבור. אבל הסיפור הוא לא העסקן המאוס יעקב ליצמן.

בימים האחרונים, בעקבות התפרצות המגפה בבני ברק ובירושלים, הרשת עמוסה בביטויי שנאה ואיחולי מוות לחרדים. ליצמן הוא דמות שמוזכרת שוב ושוב בהקשר זה. חלק ניכר מהאמירות מגיעות מכיוון המרכז-שמאל, מאנשים טובים שצריכים לדעת טוב יותר. זו הזדמנות לומר כמה דברים ברורים.

אנחנו הומניסטים, וחרדים הם בני אדם. יש לנו ויכוחים עמוקים איתם, פחות או יותר בכל מישור אפשרי. הם לא משנים את העובדה שאנחנו מדברים פה על כמיליון איש, שנמצאים בצרה גדולה. לאחל למותם או שיידחרו אותם דה פאקטו לגיטאות זה עוול עמוק. האנשים האלה הם לא אויבים. הם חולים.

הבעיה היא לא החרדים, אלא הנהגתם. הליצמנים, בהכללה לאנשי החצרות החרדים (ביניהם “גדולי דור” כמו קנייבסקי, לא רק רבנים חסידיים), פשעו כלפי הציבור שלהם בכך שבמשך כמעט כחודש הם נמנעו מלדווח להם על המגפה וקראו להם להתנהל כרגיל.

ההנהגה הזו, הן ברמת העסקנים (המקורבים לרבנים) והן ברמת חברי הכנסת, לא מייצגים אף אחד. הם מעולם לא נבחרו על ידי איש, ויש עליהם ביקורת עצומה בציבור החרדי. כן, החרדים מצביעים כבלוק על פי הוראת רבניהם, אבל הנבחרים לא מייצגים אותם אלא את הרבנים, ואם לדייק – את העסקנים המקורבים לרבנים.

(כאן, כהערת אגב, מן הראוי להבחין ביו החרדים ובין המצביעים הפלסטינים הישראלים: באפריל שעבר, כשהרשימה המשותפת התפרקה, המצביעים הפלסטינים הפגינו את אי שביעות רצונם מהנהגתם בהפחתת ההצבעה ובהצבעה עבור מרצ.)

בעיית ההנהגה החרדית היא בעיה שיצרו כל ממשלות ישראל. עוד קודם לקום המדינה, קיבלה המדינה הציונית לעתיד את התכתיב של אגודת ישראל דאז ביחס לסטטוס קוו. עם הקמת המדינה, נוצר הנוהל שבו החרדים מקבלים כסף, תומכים בממשלות, ובתמורה מקבלים סוג של אוטונומיה.

האוטונומיה הזו, במיוחד מאז עליית הליכוד לשלטון ב-1977, היא קללה איומה. היא יצרה מלכודת לחרדים: הם כלואים בישיבותיהם. כלכלתם על ראשי הישיבות. אסור להם לעבוד, משום שאסור להם להתגייס. כלומר, גורלם של כמיליון איש נמסר לקבוצה קטנה של עסקנים שאין להם בהם כל עניין אלא כפרולטוריון במובן המקורי של המושג: ראשים שנספרים בקלפי.

כתוצאה מכך, היה נוח מאד למדינה הציונית להשאיר את החרדים לעצמם. הם היו בו זמנית אויב נוח מאד, כזה שאפשר להתנגח בו בשל אי גיוסו – וציבור שמעניק לגיטימציה למדינה הציונית כביכול היא אכן מדינה יהודית, ואם היא מדינה יהודית, לכאורה יש לגיטימציה לפשעיה כלפי הפלסטינים.

המדינה, לדרישת מנהיגי החרדים, מנעה מהחרדים השכלה. היא הקפידה לא לאכוף את לימודי הליבה, והשאירה ציבור עני שלא יכול לקבל השכלה בכוחות עצמו. היא אפילו אמרה לבג”ץ שהישיבות הן “טריז בפני המודרניות ואיומי ההשכלה.” איומי ההשכלה.

כלומר, ככל שהחרדים הם “טריז בפני המודרניות ואיומי ההשכלה”, האחריות איננה עליהם: הם מעולם לא היוו פה רוב. האחריות היא על ממשלות ישראל, שלצרכיהן הפוליטיים שעבדו את רוב הציבור הזה.

הצעיר החרדי איננו יכול לרכוש השכלה, אלא בהחבא. הוא איננו יכול לעבוד, אלא בשחור. מדינת ישראל דנה אותו לחיי עוני, הן עוני פיזי והן עוני רוחני, כדי שתוכל לקשור עסקאות עם סופרי הראשים של מגזרו, הגבירים, העסקנים והליצמנים. האנשים האלה אינם האויבים: הם מוסללים לתפקידם, ובמידה ניכרת מוסללים לדעותיהם.

היציאה מהמבוך. כשכל זה יישכך ונשוב לחיים תקינים (ואופתע אם זה ייקח פחות משנה), הלקח הראשון של הקורונה צריך להיות פירוקה של חברת הלומדים. שוב אסור יהיה להגיע למצב שבו יש חלק מהציבור שמנותק מהתקשורת וכבול לרבניו, פשוט משום שמצב כזה הוא, כך ממש, סכנת נפשות.

הממשלה הבאה תצטרך להקים ועדת חקירה למחדל קיומה של חברת הלומדים, שתגיש המלצות על הדרך לפירוקה. הצעד הראשוני יצטרך להיות שחרורם של החרדים מכבילתם הכלכלית והחוקית לרבנים: כלומר, לבטל את שוט הגיוס ולאפשר לחרדים לצאת לעבודה, כשמי שיעבוד מחוץ למרכזי החרדים יקבל בונוס גדול. המטרה שלנו היא השתלבות. זו תמוטט חלק ניכר מחומות הבורות והשנאה – חומות הדדיות.

החקיקה העתידית צריכה לבלום, במקביל, כל נסיון להשיג אחוריה את צעדיהם של נשים. כלומר, לבטל את הנומרוס קלאוזוס שמנסים ליצור באקדמיה, העדפה של גברים על פני נשים משום שחרדים לכאורה לא יכולים ללמוד מהן, או כל נסיון אחר להשיג את צעדיהן של נשים בשוק העבודה. במקביל, יש לאכוף לימודי ליבה בכל בתי הספר החרדיים, כאשר בתי ספר שיסרבו ללימודים הללו לא יתוקצבו בשום צורה על ידי המדינה.

כל זה יצטרך להיעשות בעדינות מירבית, כדי לאפשר לעסקונה החרדית להסיט את המשבר הממשמש ובא עליה כלפי “המדינה הדורסנית.” הסיכוי שמשהו מזה יקרה בממשלות ישראליות, שתמיד נזקקות לסיוע של עסקנים חרדים, נמוך למדי; ואף על פי כן, הנושא הזה חייב להיות על סדר היום, והוא חייב שלא להיות “מלחמה בחרדים” נוסח טומי לפיד אלא מלחמה בעוני ובהסללה.

ועוד דבר אחד: ראש ממשלתנו היקר נתפס כשהוא מחזיק במניות של חברות – של בן דודו, אלא מה – שמכרו ציוד גרעיני ללוב, בשנים 2007-2008. בקרוב נשמע שגם הפעם בנימין לא ידע, הוא לא ידע, על הבגידה.

הערה מנהלתית: מאז הפוסט האחרון התקבלו תרומות רבות, חלקן גדולות, בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורמים.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

24 תגובות על ”אבל אשמים אנחנו על אחינו“

  1. mux Twothousand הגיב:

    "כשכל זה יישכך ונשוב לחיים תקינים…"

    יש כל כך הרבה בעיות עם המשפט הזה. קודם כל, החיים ה"תקינים" של לפני הקורונה היו חרא בשביל רוב האנושות. בואו לא נחזור לשם. כמו כן, הנורמליות הייתה ואיננה. לחשוב שנחזור אליה אי פעם זה חלום באספמיה. המשבר הזה יימשך שנים, ויגרור אחריו קריסה כוללת של המערכת הכלכלית, הפוליטית והמדינית. לדחות שיפורים בחיי אנשים ל"אחרי המשבר" זה פשוט לצחוק להם בפרצוף.

    אם אנחנו רוצים לראות שיפור בתנאי החיים של בני אדם אנחנו צריכים לפעול עכשיו, כשהכל תלוי על בלימה והכל אפשרי. אם נחכה ל"אחרי הקורונה" אנחנו יכולים פשוט לתת את המפתחות לפשיסטים שיעשו בנו כרצונם.

    • Meni Zehavi הגיב:

      טוב, חיכיתי שמישהו יקח את זה אד אבסורדום, ומסתבר שלא הייתי צריך לחכות הרבה.
      החיים היו חרא בשביל רוב האנושות? לא יודע, תלוי למה משווים. אם משווים לחלומות ורודים על חירות, שוויון ושגשוג לכולם, כנראה כן. אם משווים למה שקרה בפעם הקודמת בה האנושות נאלצה להתמודד עם פנדמיה (1918), מצבנו לא רע בכלל. עם כל הפגיעה במהלך החיים התקין שהעולם ראה בחודשיים-שלושה האחרונים, מדובר בכמיליון ורבע נדבקים מאומתים וכ-70,000 מתים מהמחלה. גם אם המספרים יגדלו פי 10, מדובר בטיפה בים. להגיד שבמצב הזה, "הנורמליות הייתה ואיננה" זו הגזמה פראית. סביר להניח שתוך כמה חודשים הדברים יחזרו לקדמותם, פחות או יותר.
      כן, לא מעט אנשים ייפגעו — כלכלית בעיקר. כן, ההתאוששות תיקח זמן. כן, יהיו קיצונים שינסו לגרוף רווח פוליטי מכל הבלאגן, וכדאי מאוד לא לתת להם את זה. העניין הוא שהקיצונים מהצד השמאלי השואפים לחסל את הנורמליות הקפיטליסטית (על מגרעותיה הידועות) וליצור חברה חדשה לחלוטין כי "הכל אפשרי" מסוכנים לא פחות מהקיצונים מהצד הימני.

  2. עדו סוקולובסקי הגיב:

    שיידחרו – שיידחקו
    להשיג אחוריה – להסיג אחורה.

  3. רון יהלום הגיב:

    "חלק ניכר מהאמירות מגיעות מכיוון המרכז-שמאל, מאנשים טובים שצריכים לדעת טוב יותר"

    אולי המקרה הזה יפקח את עיניך לעובדה הפשוטה שרוב האנשים במרכז-שמאל הם לא "אנשים טובים", ובהחלט לא "הומינסטים". שיח הטינה וההתנכלות לכל "מנשקי הקמעות", ולחרדים בפרט, הוא מרכיב מרכזי של המרכז-שמאל בישראל כבר עשרות שנים. למעשה אפשר להגיד שהחילוניות האגרסיבית (והאשכנזית, אבל על זה לא מדברים) היא הגרעין האידאולוגי של מחנה ה"לא ימין" היהודי. דיבור הומוניסטי מכל צורה קיים רק כמשקולת נגד למסורתיות של הדתי, דברי הבל שנועדו לשדר לעולם עד כמה הבן אדם שאומר אותם הוא נאור ופרוגרסיבי לעומת הברברים מהפריפריה והעלוקות מבני ברק. ואם האדם שאומר אותם הוא בן מעמד הביניים העליון, טס לחופשה בחו"ל פעמיים בשנה ומשכיר שתי דירות בלב תל אביב, הרי זה רק מדגים את הצדק בעולם, ואיך שאנשים "טובים" ומשכילים זוכים לחיים טובים יותר. העיקר, כמובן, שיוון בנטל.

    • שחר כ. הגיב:

      באמת? שיח הטינה וההתנכלות למנשקי מזוזות?
      מאיפה אתה יודע? ומה יוצא לך מההכרזה המטופשת שלך? אומר לך: יוצא שאתה בדיוק תמונת המראה של השמאל המדומיין שלך, אלא שאתה אינך מדומיין כלל וכלל. או שכן?

  4. Asaf Beeri הגיב:

    לפי התגובות המתלהמות על כתבות בנושא ב"הארץ", שווה לשלוח לעיתון הזה את המאמר שכתבת.

  5. mux Twothousand הגיב:

    @menizehavi:disqus

    כן, החיים עדיין די חרא עבור מרבית האנושות. רובנו המכריע עדיין סובלים מפשעי הקולוניאליזם, רובנו המכריע סובל תחת הכלכלה הניאו-ליברלית, שלוקחת מאיתנו את הבטחון שיהיה לנו איפה לגור, מה לאכול או לאן לפנות אם קורה משהו שגוזל מאיתנו את היכולת לעבוד (כמו למשל מגיפה עולמית). אני מבין מדבריך שאתה לא סובל מהדברים האלה, שאתה לא משלם שכירות ולא נאלץ למכור את זמנך ואת כל יכולותיך מדי יום על מנת לשרוד. שיש לך מספיק כסף כדי שתוכל לשרוד עליו כל חייך וחיי ילדיך גם אם לא תוכל עוד לעבוד. אני שמח בשבילך, אבל אתה המיעוט של המיעוט, האחוזון של האחוזון (לא שזה יעזור לך כשהכסף יאבד את ערכו). כן, הרבה השתפר מאז 1918, בעיקר טכנולוגית, אבל אנחנו עדיין עובדים וסובלים תחת אותה שיטה כלכלית מאז, כשההתקדמות המעטה שעשינו באמצע המאה העשרים עם מדינת הרווחה נלקחה מאיתנו עם פרוץ הרייגניזם בחציה השני.

    אם לא נעשה שום דבר כדי למתן את השוד והרצח של בני אדם והסביבה שהוא השיטה הניאו-ליברלית במהלך המגיפה הנוכחית, אנחנו רק נזמין על עצמנו עוד ועוד מגיפות ואסונות (ר"ע משבר האקלים), עוד ועוד מוות וסבל, ובשביל מה? כדי שאנשים כמוך שלא צריכים לעבוד ולסבול יוכלו להרוויח עוד קצת על גבנו? לא תודה, אני מעדיף לפעול עכשיו ולחסוך מהאנושות עוד סבל.

    וכן, הנורמליות לא תשוב, כמה שתרצה ותתפלל כי היא הייתה לך טובה כל כך. הוירוס כנראה ידביק את מרבית המין האנושי, והמתים יספרו בעשרות מיליונים. רוב העולם לא ערוך לזה בכלל בכלל. המערכת הכלכלית מעולם לא היתה יציבה, והיא לא תעמוד בשוק כזה, שבו רוב האנשים בעולם לא יכולים יותר לעבוד. אנחנו היינו על סף הקריסה לפני הקורונה, ואנחנו עכשיו בנפילה חופשית מהצוק. מה יבוא אחרי שנפגע בקרקע? מלחמת עולם? מהפיכה? טכנו-פאשיזם? אני לא יודע. אני רק יכול להגיד שהדרך חזרה כבר לא קיימת.

    • אישרגיל הגיב:

      אני בספק שהקורונה תביא למותם של עשרות מליונים. אולי רק אם תהייה התפרצות חריפה ביבשת אפריקה. עם זאת אני מסכים שהסדר העולמי לא ישוב על כינו כל כך מהר, או אולי לא ישוב כלל. למשל, מעמדו של האיחוד האירופאי ימשיך להתערער, וכל זה בגדר ערעור כללי של הגלובליזציה.

    • Meni Zehavi הגיב:

      המסקנות שלך לגבי מצבי הכלכלי הן, איך לומר, מוגזמות משהו…
      לא שהמסקנות האחרות שלך הן טובות יותר. אני לא יכול להסיק על מצבך הכלכלי מתוך תגובה בבלוג, אבל נראה לי סביר להניח שאתה לא נמנה על דרי רחוב, כלומר, יש לך איפה לגור. אם הבית או הדירה בה אתה גר אינם בבעלותך, זה עצוב (בלי ציניות), אבל מה שאשם בכך הוא הצפת השוק בכסף זול ע"י הבנקים המרכזיים בכל העולם המפותח מאז 2008. אני חושב שזו הייתה מדיניות בעייתית (גם אם נחוצה לשעתה), אבל היא כבר בוצעה. ממה שראיתי, מתנגדי "השיטה הניאו-ליברלית" רוצים להציף את השוק בעוד כסף (זה ממילא יקרה, השאלה עד כמה). אתה יודע מה אומרים על מי שחוזר על אותה פעולה ומצפה לתוצאה שונה.
      עכשיו, גם לי יש דברים לא סימפטיים לומר על מה שמכונה "השיטה הניאו-ליברלית" (אם כי יותר מדי אנשים נוהגים להשתמש במונח הזה כסוג של דחליל, כמו שהימין השמרני בארה"ב משתמש במונח "סוציאליזם"). אבל גם במדינות שנסחפו פחות מהאחרות לכיוון הניאו-ליברלי — הנורדיות, בגדול, אולי גם צרפת — השיטה הבסיסית היא קפיטליזם. עם מעורבות ממשלתית, עם איגודי עובדים חזקים ועוד דברים מועילים מסוג זה, אבל עדיין קפיטליזם. שיטה גרועה, אם לא מביאים בחשבון את כל החלופות הקיימות.

  6. Meni Zehavi הגיב:

    "אנחנו הומניסטים, וחרדים הם בני אדם."
    אני מיזאנתרופ, כלומר, לא מתרשם לטובה מבני האדם באופן כללי. אבל אולי דווקא בגלל זה, ובגלל הנטייה שלא להעלות ציפיות מעבר למוצדק, גם לא ממהר לשפוט אותם — לא את החרדים, ולא את אלה שמאחלים להם כל מיני דברים משונים (אפילו אם הם "מייחלים באופן אקטיבי", כלשון דיווחי התקשורת בימים העליזים שלפני ההתנתקות).
    אני לא מחבב את החרדים ואת אורח החיים שלהם, אבל אני מנסה להבין אותם. ופרט בולט באורח החיים של החרדים הוא שמרנות — גם מוצהרת, וגם בפועל. זו הקבוצה האחרונה שאפשר לצפות ממנה לשנות באופן קיצוני את שגרת החיים שלה לפי הוראה מגבוה, בין אם ההוראה באה מהממשלה החילונית המשוקצת או מגדולי הדור שליט"א ("גדולי הדור" פשוט חכמים מספיק לא לתת הוראות כאלה כשלא ממש מוכרחים). אז החרדים קלטו את הצורך בהסגר בפער של שבוע-שבועיים מהחילונים. זה צפוי לגמרי, כמו חום הקיץ בישראל וכמו העובדה שאם תתמהמה כאן שנייה וחצי ברמזור כשזה מתחלף מאדום לירוק, מישהו מאחור יצפור לך. אפשר לאהוב את זה או לא, אבל זו המציאות, והיא לא תשתנה בקרוב.
    דרך אגב, "חברת הלומדים" היא פחות או יותר בסיס הזהות החרדית כפי שזו התגבשה אחרי השואה, בעיקר בישראל אבל לא רק. הרעיון לפרק אותה ישים בערך כמו הרעיון להעביר את מערכת החינוך הערבית לעברית ולציין בה את חגי ישראל במקום חגי האסלאם והנצרות.

  7. Meni Zehavi הגיב:

    לאור הפלונטר סביב הקמת הממשלה, יש אפשרות שגנץ יפסיק את המגעים עם נתניהו ויאסוף 61 חתימות לממשלת מומחים א-פוליטית שתנהל את המדינה בשנה הקרובה?

    • Y. הגיב:

      לא. כל עוד יש בננות בעולם, גנץ יקלף אותן וישליך את הקליפה לפניו כדי לדרוך עליה.

      • Meni Zehavi הגיב:

        בינתיים גנץ מתנהל באחריות, יותר מכל גורם אחר בערך בזירה הפוליטית המקומית. זאת אומרת, אם מניחים שיש למדינת ישראל בעיות חשובות יותר להתמודד אתן מלהדיח את נתניהו מהשלטון. (אני חושב שזה מובן מאליו, אבל לך תדע.)

        • אישרגיל הגיב:

          בינתיים לפי דיווחים גנץ יוצא עם אחלה דיל.
          ביטחון, חוץ, משפטים, חינוך, כלכלה, תקשורת ועוד.

          • שחר כ. הגיב:

            אני לא בטוח לגבי תיק החינוך. קראת את זה מפורשות?
            אלו, לדעתי, המשרדים החשובים, והם חייבים להיות מחוץ לליכוד: בטחון, כדי שבנט או מישהו דומה לא יחרחר מלחמה (למרות שכולם כאלה, לצערי, גם בכחלב וגם בעבודה, אם תשרוד); משפטים, כדי שנתניהו לא יהרוס סופית את מערכת המשפט; חינוך, כי זה ללא ספק המשרד החשוב ביותר בכל קנה מידה שהוא; תקשורת, כדי שנתניהו לא ישתלט על שוק התקשורת וכדי שהשוק יוכל, אולי, להשתקם (שוב, גם כאן אני סקפטי שהשיקום אפשרי בכלל בהינתן אופיה תאב הבצע של רוב התקשורת הישראלית.) יוצא שהבעיות החשובות ביותר שישראל צריכה להתמודד אתן קשורות קשר הדוק בהדחת נתניהו וסריסיו מניהול המדינה, או למצער מניהול העניינים עליהם מופקדים השרים שהוזכרו לעיל.

            • Meni Zehavi הגיב:

              ביטחון: יש לך ראיות שבנט מחרחר מלחמה יותר מקודמיו בתפקיד? בכל מקרה, אם הולכים לממשלת חירום, זה התיק הראשון שיעבור לכח"ל.
              משפטים: אכן, המלחמה של ביבי במערכת המשפט מצריכה שר שאינו מהליכוד או מגוש הימין. בגלל זה כח"ל התעקשו על התיק. ככל שאני יודע, בשלב מסוים עלתה אופציה של שר או שרה מקצועיים נטולי זיקה פוליטית, ושמה של רות גביזון הוזכר בהקשר הזה. מישהו זוכר למה אבי גבאי לא התמנה לשר המשפטים בממשלת נתניהו לפני שנה?
              חינוך: התיק הזה די "רשום בטאבו" על שמה של הציונות הדתית ונציגיה. בנט דווקא היה לא רע בתפקיד, ואם הוא מאבד את תיק הביטחון, אולי הוא יוחזר לחינוך. זה יהיה שיפור לעומת השר הנוכחי.
              תקשורת: האם לשר התקשורת יש השפעה ממשית על תוכן העיתונים וערוצי הטלוויזיה? בעצם, לאור היחסים המורכבים בין בנט לביבי, אולי עדיף שבנט יהיה שר התקשורת ולא שר החינוך?
              בכל מקרה, המשרדים שהולכים להיות רלוונטיים בעתיד הקרוב לבעיות החשובות ביותר של ישראל הם הבריאות, האוצר, הכלכלה (מה שהיה פעם התמ"ת) והרווחה. עמיר פרץ ואיציק שמולי בשני האחרונים הם התחלה לא רעה.

            • אישרגיל הגיב:

              קראתי את זה בטוויטר הבא :

              https://twitter.com/arikbender/status/1249989568956370952

              לא יודע עד כמה זה אמין, אז כתבתי "דיווחים".
              בדיעבד, אני מניח שהייתי צריך לכתוב "דיווח כלשהו".

    • אישרגיל הגיב:

      אני מעונין להעלות נושא אחר :

      לפי סקר שפורסם בערוץ 12 המפלגות הבאות לא עוברות את אחוז החסימה :

      עוצמה יהודית – 1.9%
      דרך ארץ – 1.4%
      גשר – 1.4%
      העבודה – 1.1%

      איך העבודה הגיעה לזה?
      כמו כן, עוצמה יהודית מקבלת יותר קולות מן העבודה !

      • Meni Zehavi הגיב:

        אני לא חושב שפער של פחות מאחוז, בסקר שבו סטיית תקן היא כמה אחוזים (מן הסתם), מלמד על משהו.
        יחד עם זאת, העבודה אכן מתרסקת. עמיר פרץ ניסה להציל אותה בקיץ 2019 ע"י נקיטת קו של שמאל חברתי והפניית עורף לאג'נדת הזכויות האוניברסליות (כי ב"פלח השוק" הזה מר"צ טובה יותר). זה היה מהלך נכון ומועיל, אבל אז פרץ פשוט לא עמד בלחץ, הלך לאיחוד המטופש עם מר"צ, והשאר היסטוריה. (יהיו כאלה שייחסו את קריסת העבודה להסכמת פרץ להצטרף לממשלת נתניהו, אבל לדעתי זה כבר האפילוג; קריסת העבודה התרחשה בבחירות מארס 2020.)

        • אישרגיל הגיב:

          במידה ותתרחשנה בחירות רביעיות אני מניח כי העבודה תרוץ יחד עם כח"ל. כבר נגמרו האפשרויות.

          • Meni Zehavi הגיב:

            אני מקווה מאוד שלא יהיו בחירות רביעיות. אבל אם כן, העבודה יכולה לתת לכח"ל משהו שזו צריכה: תשתית ארגונית מתפקדת.

        • רון יהלום הגיב:

          קריאות חלולות ל"שמאל חברתי" לא היה מהלך נכון בכלל. יש כאן התעלמות מהאמת הפשוטה שכל אג'נדה סוציאל-דמוקרטית מהותית היא בניגוד לאינטרסים הכלכליים של הבלוק שהעבודה יונקת ממנו. מצביעי העבודה היו, ככל מצביעי השמאל הציוני, אחוס"לים מהעשירונים ה10, 9 וה-8. הקשר שלהם ל"שמאל" תמיד היה תרבותי/עדתי/שבטי ולא אידאולוגי. עלייתו של פרץ קטעה את הקשר השבטי הזה, והפלירטוט עם שפה סוציאל-דמוקרטית הבריחה את הקהל המסורתי של המפלגה לחיכם של בני גנץ ויאיר לפיד (ומספיק היה סקר אחד בו כח"ל עולה על העבודה בשביל לפרוץ את הסכר).

          מאותה סיבה בדיוק גם עלייתם הזמנית של ה"אדומים" להנהגת מרצ הובילה לקריסה של המפלגה. רבים מדי בשמאל הציוני חיים באשליות לגבי מי קהל המצביעים שלהם, ומה מהות הפרויקט הפוליטי שהם בעצם מייצגים. אין סוציאל-דמוקרטיה בישראל, ואין קהל לסוציאל-דמוקרטיה.

          • Meni Zehavi הגיב:

            רגע, איזה סקר? כשפרץ נבחר ליו"ר העבודה ב-2005 לא הייתה כח"ל (הייתה קדימה), וכשהוא נבחר ב-2019, כבר לא היה צריך סקר: כח"ל קיבלה בבחירות 35 מנדטים, והעבודה — 6. בקיץ 2019, מצביעים זלגו מהעבודה למחנה הדמוקרטי — מר"צ בתוספת ברק, גולן ושפיר. האיחוד של פרץ עם אורלי לוי הביא לעבודה מצביעים חדשים מהפריפריה, שזה בדיוק מה שהוא נועד לעשות. נכון שלא היו הרבה מצביעים כאלה, אבל העבודה עדיין עקפה את המחנ"ד, למרות כל ההייפ סביב זו האחרונה. על יותר מזה אי-אפשר היה לבנות במציאות ההיא. למה פרץ זנח את הרעיון של עצמו ונגרר לאיחוד המיותר עם מר"צ, לעשתורת הפתרונים. אבל הסיכוי להביא לעבודה קולות מהפריפריה היהודית היה שם, ואפילו התחיל להתממש.

  8. קנקן הגיב:

    פוסטים כאלה יכולים לקבל הדים באתר פרפרים – הבלוגוספרה שלנו:
    https://isra-parparim.blogspot.com/
    מוזמן להצטרף
    מנהל פרפרים