החברים של ג'ורג'

מצהוב ושחור לאדום ושחור

כשהימין היהודוני מרקד לפני הפריץ ההונגרי, המאבק שלו בזכויות האדם מתחבר לנאציזם שלו ומחזק את תפיסת ישראל כצרת היהודים

הממשלה הימנית-פסיכית של אורבן בהונגריה יצאה בימים האחרונים בקמפיין אנטישמי אלגנטי, במסגרתו היא הפיצה פוסטרים שמראים את דמותו של ג’ורג’ סורוס מחייך וקוראת לתושבים למחוק לו את החיוך. ממשלת אורבן, חברה של כבוד באינטרנציונל הלאומני, טוענת שסורוס מנסה לכפות עליה כניסת מוסלמים, טענה שהימין היהודי בלע ולא נודע כי בא אל קרבו – אם כי אין לה כל בסיס. באופן חריג, שגריר ישראל בהונגריה הוציא הודעת גינוי חריפה לצעד הזה של ממשלת הונגריה.

הימין היהודי נעמד על הרגלים האחוריות וצווח: איך העז משרד החוץ לצאת להגנתו של ג’ורג’ סורוס? הרי מדובר בעוכר ישראל שתומך ב-BDS! וכאן עבר הימין היהודי מטמורפוזה מהירה לימין יהודוני: ערוץ 20 – בקרוב הוא יהיה ערוץ הכנסת שלכם – כתב שסורוס “צבר מרבית מהונו באמצעות ביזת יהודים במהלך השואה.”

אם זה היה המצב, אין ספק שסורוס הוא גאון פיננסי: הוא היה בן 15 כשנגמרה המלחמה. הוא עצמו ניצול שואה, והוא היה אז פליט כמעט חסר כל. קשה היה להתעשר בין החורבות של מה שנשאר מבודפסט אחרי שהצבא האדום גמר לעבור עליה. מה שעשה כאן ערוץ 20 הוא עלילת דם קלאסית: הטענה שהיהודים הם כל כך שונאי אדם, שהם מתעשרים גם מאסונות העם שלהם. כשלואיס פרחאן טען ש”עשירים יהודים” התעשרו מהשואה, הוא הוקע על ידי כולם כאנטישמי. לערוץ 20, ערוץ הבית של הימין היהודוני, כנראה שמותר מה שאסור לסתם אנטישמים.

עוד אחד מהכתבנים של הימין, עקיבא ביגמן, מיהר לכתוב (ולמחוק, אבל הרשת זוכרת), ש”חסרה לי דעתה של דוברת משפחת קסטנר בנוגע ליהודונים הונגרים שעשו כסף מהשואה.” ביגמן הוא עורך במידה, האתר של “הימין האינטלקטואלי.” גם ביגמן קנה את התיאוריה על הילד בן ה-15, יהודון כמובן, שעשה כסף מרצח בני עמו. ה"דוברת", אם לא הבנתם, היא מרב מיכאלי.

ערוץ 20 לא לבד: אחד מ”אנשי התקשורת” הבכירים של המגזר, שמעון ריקלין, טען שאם רוצים להבין את האנטישמיות של שנות ה-30, צריך “להסתכל על ג’ורג’ סורוס שמנסה שוב ושוב לחנך את הגויים, ולומר להם מה לעשות.” נניח עכשיו לעובדה שכאשר המגזר נדרש להסביר את המהות של “הבחירה” היהודית, הוא נוהג לומר – לתצרוכת חוץ, כמובן – שהמשמעות היא שהעם היהודי אמור להיות אור לגויים ולחנך אותם; ריקלין טוען שהאנטישמיות היא תוצאה של פעולה יהודית, טענה שהיא טאבו בציבוריות הישראלית. מי שינסה לטעון שיש קשר ישיר בין פעולות של יהודים – למשל, ממשלת ישראל והטבח שהיא מארגנת מדי כמה שנים באזרחים פלסטינים – ובין עליה באנטישמיות בעולם, יוקע כאנטישמי בעצמו. אבל לומר על יהודי שהוא מעורר אנטישמיות? זה מותר, כל זמן שמדובר בסמולני.

ריקלין לא לבד. אלון מזרחי, לשעבר אחד מהכותבים של מידה, טען בשעתו שיהודי אירופה הביאו על עצמם את השואה משום שזו היתה תגובת נגד בריאה לתכנון של יהודי אירופה להשמיד את האירופאים באמצעות הקומוניזם.

האנטישמיות טבועה עמוק ביהודונים של הימין; יום אחד מישהו צריך לברר למה הם שונאים את עצמם כל כך, מה יש ביהדות שגורם להם לרצות להשמיד אותה. אולי הם אימצו מבלי דעת את ההגנה של היטלר הפיקטיבי של ג’ורג’ שטיינר, ב-The Portage to San Cristobal of A.H, שהעולם שנא את היהודים משום שהם הביאו לו את המוסר, ואיתו את נקיפות המצפון: השמד את מי שיצר את הקול המעיק והשמדת את המצפון עצמו. כמובן, זו טענה יהודית לעילא: התפיסה שהיהודים הם אלו שהמציאו את המצפון, הטענה המטומטמת שקודם להגעת המוסר היהודי בני אדם לא ידעו שכל השנוא עליך לא תעשה לחברך; הטענה המרשיעה נגד עם ישראל, שקודם למעמד הר סיני הוא היה הנפסד בעמים, היחיד בהם שלא ידע שרצח וגזל אסורים.

אין ספק, עם זאת, שהימין היהודוני סובל מנקיפות מצפון. הוא תמיד רצה להיות נאצי, אבל עד לאחרונה הוא לא העז. לא בגלוי, על כל פנים. התשוקה תמיד היתה שם. מקורה, מותר לשער, בכמיהה הגדולה של הימין היהודוני: לבצע רצח עם בפלסטינים, לעשות להם (בלשונו של סמוטריץ’) עמלק, או (כפי שכתב את זה אבישי עברי) “נכבה עכשיו.” אבל המצפון אסר: איך תבצע רצח עם? רצח עם זה נאצים. לא נעים. אז כדי להכשיר את רצח העם המיוחל, צריך להכשיר קודם כל את הנאצים.

בשנות ה-90, בראיון ידוע לשמצה, אמר משה פייגלין שיש הרבה שהוא מעריץ בנאצים. הם אהבו סדר, היו לאומיים, ושנאו הומואים. ועד עצם היום הזה, צריך זכוכית מנדלת כדי להבדיל בין הנאצים ומי שמפנטזים להיות יורשיהם. כדי להצדיק את המטמורפוזה, משתמשים פה באותם הטיעונים: מלחמת תרבויות, סכנת הפלישה האסייתית. צאצאיהם הרוחניים של הנאצים כל כך משתוקקים שיקבלו אותם למועדון, שהם מספחים את עצמם רטרואקטיבית לאירופה ומתנדבים להיות מגניה בקו החזית.

אבל לא כל כך פשוט להשלים את המעבר מצהוב ושחור לאדום ושחור. זה בסדר, מוצאים את הדרך. קודם כל, יוצרים ברית עם הימין הניאו נאצי באמצעות אויב משותף: המוסלמים וארגוני זכויות האדם (בן דרור ימיני, שמפלרטט עם התנועה היודו נאצית אבל עדיין יש לו מעצורים, מרבה לדבר על היריב כעל “הברית האדומה-ירוקה”.) אחר כך אומרים לעצמנו שבעלי הברית קצת בעייתיים, אכן, ויש שם אנטישמיות – אבל אין מה לעשות, לישראל יש אינטרסים.

וכאן מתלכד המעגל לנקודה נוספת: היותה של ישראל צרת היהודים. כלומר, היא תמיד היתה. ישראל והציונות תמיד התקיימו על אנטישמיות. האנטישמיות היתה שימושית מאד: היא יצרה סיבה ליהודים בעולם להגר לישראל ולהפוך לבשר התותחים של הכיבוש, ובו זמנית היא שימשה לאיום על האזרחים היהודים של ישראל כדי שלא יהגרו. אבל אי אפשר היה לומר את זה. האנטישמיות, בעלת הברית של הציונות, היתה רשמית האויב. הציונות לא יכלה לתאר את עצמה כתומכת באנטישמיות, או אפילו כאדישה לה למען צרכיה, כי אז היהודים היו מבינים שהיא טפיל עליהם.

עכשיו כבר מותר, כבר מותר. מותר לעמוד לצד אנטישמים בזמן שהם משתמשים בעלילת הדם העתיקה ביותר. מותר לעמוד לצידם ולהאשים יהודי ברווח מרצח בני עמו. מותר לומר שהיהודים אשמים בהשמדתם כי (לתפיסת הכותב) הם רצו לתקן את העולם. מותר לומר שיהודי שמנסה לתקן את העולם מקדם אנטישמיות. כבר מותר לקדם שונאי זרים. אחינו אתם, אחינו אתם.

ואחרי שקיבל את כל האותות מהמחנה וטבל אצבע באוויר, הודיע שר החוץ – אחד בנימין נתניהו – שהוא מתייצב לצד הממשלה האנטישמית של הונגריה. הוא חזר בו מההודעה של השגריר בהונגריה, ותקף בחריפות את סורוס, שלטענתו מקדם חתרנות – אותה הטענה עצמה של ממשלת הונגריה.

והחיות הביטו מהחזירים אל בני האדם, ולא יכלו עוד להבדיל ביניהם.

ועוד דבר אחד: אין לי ספק שיש ימנים הגונים בישראל, או על כל פנים כאלה שמזועזעים מריצת האמוק אל חיק האנטישמים החדשים. אבל אני מתקשה לראות אותם. שתיקתם היא כלימתם.

הערה מנהלתית: מאז הפוסט האחרון התקבלה תרומה בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורם.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

7 תגובות על ”מצהוב ושחור לאדום ושחור“

  1. עדו סוקולובסקי הגיב:

    זכוכית 'מגדלת' . לתקן

  2. An Cat Dubh הגיב:

    נאצים באופן כללי הם יצורים די פתטיים, אנשים שרואים בנשים רכוש ומפחדים פחד מות ששבט יריב יקח להם אותו. בגלל זה רואים אצלם כל הזמן את הרטוריקה הזו של נשים לבנות שזרים פוגעים בהן, או השתפכויות מליציות בשנקל על יפְין של הנשים הלבנות (ע"ע "The Fourteen Words"), אבל גורנישט מיט גורנישט על מעלותיו של הגבר הלבן. (אנשי להב"ה לא שונים מהם: מלהגים על "בנות מלך" שאוי ואבוי אם יקח אותן ערבי לכפר, וכמעט כלום על "בני מלך".)
    הפוסט הזה הזכיר לי בלוג נאצי אחד פתטי במיוחד בטאמבלר, שכל־כולו היה רק צילומים "אמנותיים" של בחורות לבנות יפות. אמרתי לבעל הבלוג שיחפש בחורה לבנה אחת שנראה לי שהוא יאהב בשם סקרלט ג'והנסון (קראתי לפני כן איפשהו שהיא היתה יחסית סבבה עם תמונות הערום שלה שדלפו והתגאתה באיך שהיא נראתה בהם; זה היה שקר); הוא ענה: "Is this the part where I tell you Ashkenazi Jews are Aryan too and you run off with your tail between your legs?"
    נראה לי שהוא לקח מאוד ברצינות את החלק של ה"נאו" ב"נאו־נאצי"…

  3. אישרגיל הגיב:

    זה מעניין איך שהבלוג הזה, שאמור להיות ענייני ואינפורמטיבי לאט לאט מתדרדר לרמת טיעונים של "כל הימנים הם נאצים."
    וסתם שאלה, אם אנחנו כבר ברמה הזו – ומה, הערבים – לא נאצים? בדקת את כמות המכירות של "מיין קמפף" בעולם הערבי? והמופתי של ירושלים – לא נפגש עם היטלר לכוס קפה? ופאוזי קאוקג'י, מנהיג "צבא ההצלה" הערבי ממלחמת העצמאות, לא היה אנטישמי ונאצי מוצהר?
    ומה עם חמאס, שעד לפני "מתיחת הפנים" המזוייפת שלו לאחרונה הכריז שצריך להכות ביהודים בכל העולם?
    אז מי הנאצים?

    דרך אגב, יש באמת עניין עם סורוס שעזר להחרים רכוש של יהודים בשעת השואה, זו אינה המצאה.

    מתוך ויקיפדיה העברית :

    "במרץ 1944 השתלטו הנאצים על הונגריה. ילדים יהודים הורחקו מבתי הספר, ונדרשו להתייצב בפני היודנראט. סורוס סיפר שקיבל מהיודנראט משימה: לחלק הודעות ליהודים. הוא הראה את ההודעות לאביו, שזיהה שאלה צווי הגליה לעורכי דין יהודים, והורה לסורוס להזהיר את מקבלי הצווים. משפחתו של סורוס רכשה מסמכים שהקנו לה זהות נוצרית, וכך שרדה את שואת יהדות הונגריה. סורוס התחזה לבן מאומץ של פקיד במשרד החקלאות ההונגרי שעסק בהחרמת רכוש יהודי.[1] בשנת 1998 בראיון עם סטיב קרופט במסגרת התוכנית 60 דקות אמר סורוס שאין הוא מצטער על מעשיו באותה תקופה, שכן בכל מקרה אדם אחר היה עושה זאת."

    • ygurvitz הגיב:

      לא נטען שכל הימנים הם נאצים. נטען למעשה בדיוק ההיפך. הכוונה היתה לימנים שעיקר ימיניותם יהדותם ושתומכים במשטר הנוכחי.

      אשר לסורוס, נו. זו ויקיפדיה הציונית. היא לא מדייקת בכל הפרטים, כרגיל ביחס לאנטי-ציונים. הנה הוויקיפדיה האנגלית:

      Later that year at age 14, Soros posed as the Christian godson of an official of the collaborationist Hungarian government's
      Ministry of Agriculture, who himself had a Jewish wife in hiding. On
      one occasion, rather than leave the 14 year old alone, the official took
      with him while he inventoried a rich Jewish family's estate, though
      Soros did not take part. Tivadar not only saved his immediate family but
      also many other Hungarian Jews, and George would later write that 1944
      had been "the happiest [year] of his life," for it had given him the
      opportunity to witness his father's heroism

      עדיין לא הצלחתי להבין מה היה חלקו של ילד בן 14, במדינה כבושה על ידי הנאצים, בהחרמת רכוש יהודי. היכולת של אנשי ימין להתנהל כאילו למישהו יש רצון חופשי במצב כזה היא מדהימה.

      • אישרגיל הגיב:

        באופן אישי אני לא טוען שהיה לו חלק, רק אומר שיש לטענה הזו איזושהי בסיס.

        בכל מקרה, אתה כתבת שהציונות ומעשיה של ישראל מעודדים אנטישמיות. אני יכול דווקא להגיד, מכיוון שאני נוהג רבות להתווכח עם אנטישמים ברחבי הרשת (וגם עם אנטי-ציונים, לא תמיד אפשר להבדיל) שזהו דווקא סורוס שמושך כלפיו הרבה הרבה אנטישמיות. אתה נוהג לציין ש"שלדון אדלסון" הוא קריקטורה אנטישמית מהלכת – גם סורוס הוא כזה, היהודי הבינלאומי הזקן והעשיר שזומם מזימות ומתערב במדינות זרות בעזרת כספו ובעזרת כל מיני עמותות. לפחות ככה האנטישמים רואים את זה. סורוס עבורם הוא ההוכחה החיה שהיהודים מנסים לשלוט באומות העולם בעזרת כספם.

        בכל מקרה אתה כותב ש"ישראל היא צרת היהודים", ואיך בדיוק? בכך שהעניקה להם מדינה משלהם שבהם הם יכולים לחיות חופשיים? אני חושב שהאנטישמיות היא צרת היהודים.

  4. Shosh Lapidot הגיב:

    אחד הטורים הטובים