החברים של ג'ורג'

צרת היהודים

"הארץ" פרסם היום (א') כתבה שנושאה היה אנטישמיות בספרד, שכותרתו היא "שליש מאזרחי ספרד מחזיקים בדעות שליליות על יהודים". בקטן צוין שעורכי הסקר, גוף שהוקם בין השאר על ידי משרד החוץ הספרדי ושנקרא Casa Sefarad-Israel (CSI), הגיעו למסקנה שהסיבות לעליה באנטישמיות הספרדית נובעות בעיקרן ממדיניותה של מדינת ישראל, ספציפית המתקפה בעזה והמלחמה בלבנון (הסקר נערך לפני המשט; יהיה מעניין לברר אם תוצאות המתקפה הכושלת ההיא אכן הגבירו את "האנטישמיות").

כמה אנטישמיות יש בספרד? על פי הנתונים של CSI, כפי שהופצו, לכ-34.6% מהספרדים יש "דעות שליליות" על יהודים, ול-46% "דעות חיוביות". מה זה אומר? לא ממש ברור. הליגה נגד השמצה, בדו"ח שהוציאה על אנטישמיות בספרד ב-2009, הציגה את הנתונים המפוקפקים הרגילים שלה (השוואה בין מדיניותה של ישראל בעזה ובין הגטאות הנאציים נחשבת שם לאנטישמיות, טענה שכנראה הופכת גם את ראש ממשלת בריטניה קאמרון ל"אנטישמי"), אבל נאלצה בחוסר רצון להודות שאשר לאירועים אנטישמיים, היא מצאה רק שלושה מהם במהלך 2009: שניים מהם, גם לדבריה-שלה, קשורים יותר למדיניותה של ישראל מאשר לאנטישמיות קלאסית. בספרד חיים כ-40 מיליוני תושבים. אם 34.6% מהם אכן אנטישמיים, יבול ההתקפות שלהם אומר שאנטישמיות היא כנראה משהו לא מסוכן.

(יצוין שבאופן משעשע, הליגה גם מציינת את העובדה שרק ל-18% מהספרדים היתה ב-2005 "דעה חיובית מאד" על יהודים כהוכחה לאנטישמיות, למרות שב-2002 רק 2% מהם החזיקו בדעה הזו. מסתבר שכשאייב פוקסמן רוצה, גם עליה של 900% בפילושמיות מעידה על אנטישמיות).

השגרירות הישראלית בספרד, מטבע הדברים, ממש לא אהבה את המסקנה שמדיניותה של של ישראל אחראית לעליה באנטישמיות, ולקחה אותה הרבה יותר ברצינות מהכתבה ב"הארץ". מעבר לטענה שהיתה אנטישמיות בספרד גם קודם להקמת מדינת ישראל (מה שנתון; כולם מדברים על האינקוויזיציה, אני חושב שחוקי ה-Limpieza de sangre הם הוכחה טובה הרבה יותר), ומעבר לטענה שמפלגות ספרדיות והתקשורת הספרדית מושפעות יתר על המידה מארגונים פרו-פלסטיניים, טוענת השגרירות שמדובר ב"בורות ובלבול בין ישראל והיהודים בקרב חלקים גדולים של האוכלוסיה הספרדית".

ועל זה כבר נאמר, אני חושבת שהגברת מוחה יותר מדי. מה זאת אומרת, בלבול? איך נוצר הבלבול הזה? מה המקור שלו? האם יכולה להיות אפשרות שמקור הבלבול הוא במדיניות מכוונת של ממשלת ישראל? מדיניות שהתבטאה, למשל, בקריאותיהם של אריאל שרון ובכירים אחרים בישראל ליהודים להגר אליה? אולי מקור הבלבול הוא במדיניותה הקבועה של ישראל, לדחוף את אפה לענייניהם של יהודים במדינות זרות – כמו, למשל, הנטיה הקבועה של ממשלת ישראל לגנות אנטישמיות במדינות אחרות, כפי שהדגימה ההיסטריה של ממשלת ישראל בפרשת השלט הגנוב באושוויץ.

ישראל הוקמה לא מעט בשל העובדה שמנהיגי התנועה הציונית הצליחו לשכנע מדינאים זרים, גם כאשר היה מדובר בשקר גס, שהם מייצגים את העם היהודי כולו. מנהיגים ציונים כמו מנחם אוסישקטין לא היססו גם לפרוט על תפיסות נוסח "הפרוטוקולים של זקני ציון" לקידום מטרותיהם. נחום גולדמן הסתובב שנים בעולם עם תואר ריק מתוכן של "נשיא הקונגרס היהודי העולמי", ששיחק יפה על התחושות הללו. הדגל הישראלי מכיל סמל יהודי מובהק, ומדינת ישראל מגדירה את עצמה כמדינה יהודית.

במשך דורות, פמפמו לנו את הטענה שהקמתה של ישראל פותרת את "הבעיה היהודית", ושכל פתרון אחר סופו בכשלון מוחלט. עכשיו אנחנו רואים כיצד ישראל לא רק שלא פתרה שום "בעיה יהודית", אלא היא בעצם הופכת לבעייתם של יהודים: היא האחראית, כמעט לבדה, ליצירתה של אגדה אנטישמית על "נאמנות כפולה". האגדה הזו צמחה לא מעט בשל נטייתה של ישראל להשתמש בסוכנים יהודים: ג'ונתן פולארד הוא המוכר מהם כיום, אבל דור לפני פולארד היו משה מרזוק ושמואל עזר ("קדושי קהיר", כפי שהם מוכרים כיום, בשל הוצאתם להורג) ושאר חברי חוליית הטרור היהודית שהפעילה ישראל במצרים במה שכונה "עסק הביש".

יש להניח שהשימוש בסוכנים יהודים לווה לעיתים – ודאי בארצות המזרח – בתפיסה צינית שאם לכידתם תעורר אנטישמיות – מה טוב. הציונות היא טפיל המתקיים על אנטישמיות; בלעדי אנטישמיות, אין לה קיום. רק צריך לראות באיזו שקיקה כותבים כאן על אירועים אנטישמיים ואנטישמיים למחצה; אולי עכשיו כל היהודים בעולם – אלה שנהנים מהחיים הטובים – יבינו שצדקנו לאורך כל הדרך. במקרה של פולארד, העסק השתבש והביא לפניית המנהיגות היהודית נגד ישראל; במקרה של הפעילים הציונים שביצעו פיגועים בבגדאד בשנות החמישים, זה דווקא הצליח.

אדם שהיה מחזיק בתיאוריות קונספירציה היה אומר שככל שיהיה ליהודים מחוץ לישראל יותר טוב, כך הם יתרחקו מישראל. זה המהלך ההיסטורי: קבלתם של יהודים מובילה לנטישת היהדות. על כן יש לישראל אינטרס מובהק בעידודה של אנטישמיות: זו גורמת לפרץ לאומנות יהודי – הגיוני לגמרי, בהתחשב – שהפתרון המתבקש שלו הוא הגירה לישראל, מה שיעלה את מספר היהודים בארץ ואת מספר המתגייסים הכשרים לשורות צה"ל.

בהינתן שישראל לא מסוגלת לארגן רכבת תחתית במשך יותר מ-70 שנה (כפי שציין באכזבה כבר אלתרמן), התפיסה שלמעלה לוקה בשני הכשלים הקלאסיים של תיאוריות קונספירציה: ייחוס אירועים לזדון מכוון ולא לטמטום, וייחוס אומניפוטנטיות לקושרים. לישראל לא באמת אכפת מיהודי העולם. את מלחמותיה ומבצעיה היא מתכננת בלי להשקיע מחשבה במה שהללו יעוללו להם, שאינם צד בלחימה.

וזה לגיטימי לגמרי: יהודי העולם אינם אזרחים ישראלים. אבל אם זה המצב, ישראל צריכה להפסיק לסכן אותם. היא צריכה לומר שאין קשר בינה ובין יהודים המתגוררים מחוץ לגבולותיה, שאין לה כל תביעות כלפי יהודים אלו, שהיא לא מתיימרת לייצג אותם ושהיא לא מצפה מהם שיזדהו איתה או יעלו לה תרומות, ובהתאם היא מפסיקה לתת להם זכויות יתר – כמו אזרחות אוטומטית ברגע שיעלה הרצון מלפניהם.

אבל מהלך כזה יקרב את ישראל באופן מסוכן למצב של מדינת לאום מן השורה, ל"מדינת כל אזרחיה" – היכולת של כל שמנדריק מברוקלין לקבל בהבל פה אזרחות ומעמד העולה על זה של פלסטיני ישראלי שמשפחתו יושבת כאן דורות היא מרכיב מרכזי בהיותה של ישראל מדינה מפלה. הוא גם יאלץ את המוסדות הציונים לוותר על הפנטזיה של הגירה יהודית מסיבית מן המערב, שתשמש כנשק יום הדין במלחמת הדמוגרפיה. על כן זה לא יקרה – והמדינה שהקמתה היתה אמורה לפתור את בעיותיהם של יהודי העולם תמשיך להיות אחת העילות הבולטות לאנטישמיות.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

54 תגובות על ”צרת היהודים“

  1. ש.ב הגיב:

    דאם סטרייט.

    בהקשר הזה, אני הכי אוהב את הטענה לפיה כשהנאצים יחזרו, צה"ל יגן על היהודים.

    רבאק, אפילו אם הוא לא היה צבא דמיקולו, רק לדמיין את צה"ל בקרב קורסק, למשל, איפה שביום אחד נמחק יותר מכל הסד"כ הקרבי שלו, כולל מילואים, מזכיר לי באיזו ארץ פנטזיה אני חי.

  2. סתם אחד הגיב:

    לא סתם הם אנטישמים. תפתח TVE בכבלים ותראה את סיקורי החדשות שלהם. מוטים לחלוטין. כל סיקור של נושא הקשור בישראל שלילי. אף מילה על פיגועים, קסאמים, וכו'. מקרה קלאסי של הדחקת אשמה על ידי האשמת מישהו אחר, עדיף קורבן. כל מה שקשור בפאשיזם של פרנקו הוא נושא רגיש מאוד מאוד שם. אבל להסתכל בלכלוך של אחרים ולצקצק בשפתיים? זה הם עושים מצויין.

    • דור הגיב:

      איזה פיגועים וקסאמים?

    • ש.ב הגיב:

      דוגרי, יש המון אנטישמיות בכל העולם. זה לגמרי נכון.

      ואני אומר, אז מה?

      יש גם שנאת נשים, והומואים באותה מידה, ושלל צורות אחרות של גזענות ושוביניזם.

      נכון, לשנאת יהודים יש כמה מאפיינים מיוחדים מעניינים מאוד, אבל זאת לא סיבה להתחרפן בכל פעם שמישהו בצד השני של העולם אומר משהו רע על יהודים.

      על זה נאמר, במילותיו של דניס לירי (ואם מישהו מוכן לעשות מזה סטיקר, אני מבטיח לקנות חבילה):

      LIFE SUCKS. GET A FUCKING HELMET

  3. עמרי הגיב:

    אנטישמיות? לא יודע, מילה גדולה ושחוקה. אבל קצת מוזר בעיני כמה מובן מאליו בעיניך שההשוואה בין הגטאות הנאציים לבין עזה היא במקום, שאפילו עליה, ההשוואה הטריוויאלית והמידית, אנחנו מעזים להלין.

    • Meme הגיב:

      עמרי, השוואה אין פירושה הפיכה לשווה. בשיח הציבורי בישראל שוכחים לפעמים – להשוות בין עזה לבין הגטאות זה אומר לבדוק מה שווה ומה שונה ביניהם. וכן, יש שווה ביניהם. לכל הפחות, בשני המקרים מדובר באוכלוסיה שמוחזקת תחת סגר. לא תאמר, אני מניחה, שזו אינה האמת, לגבי אף אחד מהמקרים?
      כמובן שיש גם נקודות שוני. אף אחד לא טוען שעזה נמצאת בלב פולין. אבל עצם ההשוואה בין שני מקרים, הצבעה על הדומה והשונה, מה בה אנטישמי?

      • ניב הגיב:

        אני מסכים עם עמרי לחלוטין. לא יודע אם ההשוואה היא אנטישמית (אכן מילה שחוקה), אבל היא מדיפה ניחוחות של דמגוגיה.
        טכנית את צודקת – לגיטימי להשוות כל דבר לכל דבר, כאשר מצביעים על הדומה ועל השונה. אבל ברוב הדיונים המדוברים הצד שמעלה את ההשוואה הוא אינטרסנט ומתייחס רק לדומה, ומתעלם או מצניע את השונה כדי לחזק את עמדתו, ולא כדי להחליף דיעות ואולי ללמוד משהו חדש או אף לשנות את דעתו.
        בעיני, אם ההשוואה היא סבירה, כלומר – רב הדומה על השונה, אני מוכן לקבל את השמטת השוני. אם לא – זוהי דמגוגיה, ואולי אנטישמיות (בהשאלה מהאמירה על פרנואידים, זה שאנחנו מחלקים את התואר "אנטישמי" בנדיבות רבה מדי לא אומר שאין אנטישמים בעולם).
        אני מניח שאפשר להתפלסף גם על "רב הדומה על השונה", אבל לדעתי ברוב המקרים אם שני הצדדים הגונים והגיוניים ניתן להסכים די בקלות אם "זה" יותר דומה או שונה.
        לדעתי יש *הרבה* יותר שונה מאשר דומה בין עזה והגטאות (אם את רוצה אני יכול להתחיל לפרט, אבל לא לזה התכוונתי), ואני לא רואה סתירה בין זה ובין היותי שמאלני והתנגדותי לממשלה הנוכחית.
        האם את חושבת שיש יותר דמיון מאשר שוני?

        • Meme הגיב:

          נאמר והסכמנו שמדובר בדמגוגיה של כל הדמגוגיות – למה זה הופך את הדובר לאנטישמי, ולא לדמגוג?

          לגבי דעתי האישית, אני חושבת שיש מקום להשוואה הזו, כי בלי קשר לאם רב הדומה על השונה (איך מכמתים את זה בכלל?), היא כלי שימושי להסבת תשומת לב לבעייתיות של אספקטים מסויימים במדיניות הישראלית בעזה. או במילים אחרות, אני לא חושבת שזה אותו הדבר, אבל אני חושבת שיש יותר מדי נקודות דמיון, ושהצבעה עליהן מדגימה, במקרים מסויימים, את הבעייתיות שבמדיניות הישראלית. יש מקרים שלהגיד "ככה עשו גם בגטו" פותח לאנשים את העיניים, גורם להם להבין שאלו בני אדם שאנחנו מדברים עליהם, ובדיוק כמו ההורים או הסבים שלנו, גם הם לא ממש חיים טוב כשמתאכזרים אליהם, יהי אופי ההתאכזרות המדוברת באותו רגע אשר יהיה.
          כן, השוואה היא כלי דמגוגי, וצריך להשתמש בה שלא כלאחר יד. ושוב אני שואלת: ממתי דמגוגיה הפכה לנחלתם של האנטישמים בלבד (*שיעול* אם תרצו */שיעול*)?

          • גיל ב' הגיב:

            אני לא רואה את הסתירה. למה אי אפשר להיות דמגוג וגם אנטישמי? דמגוגיה היא לא משהו שצף לו בחלל. הדמגוג משתמש בדמגוגיה להשגת מטרה. זה יכול להיות אידאולוגיה פשיסטית במקרה של הדמגוגיה של "אם תרצו" או אנטי-ישראליות במקרה של השוואת עזה לגטאות.
            דוגמא הרבה יותר קרובה לעזה, ומתחברת לנושא הספרדי, הוא המצור שהטיל פרנקו על גיברלטר שבמשך שנים נאלצה לקבל הספקה מהים מבריטניה.

          • ניב הגיב:

            אני מסכים איתך כמעט בכל, ובמיוחד בקשר לאם תרצו, שצוברים נסיון מדאיג בתחום. לא טענתי שדמגוגיה הפכה לנחלתם של האנטישמים, וגם עמרי הסתייג מהשימוש במילה אנטישמיות.
            התכוונתי לומר שאני מעדיף מאמר שמביא נימוקים מבוססים או לחלופין מעלה שאלות לסדר היום, על מאמר שמציג נושאים שנויים במחלוקת בצורה דמגוגית או פרובוקטיבית, כפי שנעשה כאן לדעתי. 
            אני מסתייג מכל דמגוגיה, אנטישמית או לאו.

          • עדו הגיב:

            לגבי השאלה מה ההבדל בין אנטישמי ודמגוג, זה מאד פשוט. אם הדמגוג הוא רק דמגוג כשמדובר בעם היהודי ולא בנושאים אחרים אז הוא אנטישמי.
            השחקנית (המעולה) וונסה רדגרייב הפכה את הנושא הפלשתינאי לאידאה פיקס שלה והיא לוחמת בישראל ובעד זכויות הפלשתינאים בכל הזדמנות. אם היא היתה מפגינה אותו להט לגבי הטיבטים בסין (שלא לדבר על צפון אירלנד אצלה בבית) הייתי משתכנע שזו דאגה כנה לזכויות אדם, כל עוד רק ניגוח ישראל גורם לה להתלהט ברמות כאלו היא חשודה בעיני באנטישמיות.

            • אלכס ז. הגיב:

              "מפגינה אותו להט"? ממש אותו להט? כלומר, רק אם היא מחלקת את זמנה שווה בשווה בין טיבט ופלשתין, אז ורק אז אפשר יהיה להשתכנע שמדובר בדאגה כנה לזכויות אדם?

            • ש.ב הגיב:

              ואם היה לה יותר להט לטיבט מאשר לפלסטין זה בעצם היה אומר שהיא שונאת סינים יותר משהיא שונאת יהודים?

              • עדו הגיב:

                הממ.. דרכתי כאן על כמה יבלות? נו טוב, אני אישית לא שמעתי את וונסה רדגרייב מתבטאת בשום צורה,דרך ואופן לגבי סין והטיבטים, בוודאי שלא לגבי צפון אירלנד. למעשה ממה שאני יודע (אולי אני טועה, היא לא עד כדי כך מעניינת אותי) כל מה שהיא עוסקת בו הוא העניין הפלשתינאי והשאלה היא למה?
                אני אישית דווקא מחזיק חולצת FREE-TIBET (בנפאל מוכרים אותם ממש בזול) אבל אני מניח שאם הייתי מקדיש את כל זמני ומרצי לזכויות הטיבטים היה עולה חשש קל שמא אני מנסה להתחמק ממה שהמדינה שלי עושה כאן אצלי בבית או שאכן אני שונא סינים

                • ש.ב הגיב:

                  לא דרכת על שום יבלות, והאמת היא שאני אפילו לא יודע מי זאת וונסה רדגרייב.

                  אני פשוט חושב שעל כל דבר בעולם בו מישהו יבחר לעסוק יהיה אפשר להגיד "למה דדוקא על זה ולא על [השלם את החסר מתוך מיליון אפשרויות].

                  זה פשוט טיעון ילדותי ולא רלוונטי לכלום, שאין בו דבר מלמד הרצון שיעזבו אותך בשקט וילכו להיטפל למישהו אחר. כן בעסה שנטפלים אליך, תתמודד.

                • מימי הגיב:

                  למעשה לפי ויקיפדיה, נראה שהיא היתה פעילה במגוון נושאים – החל מהתנגדות למלחמה בויטנאם, המלחמה בעיראק, מחנה המעצר בגוונטנמו, הנשק הגרעיני, וכן נגד היחס ליהודים בבריה"מ בזמנו, וכו'.
                  מה זה אומר עליה או עלינו?

            • yankel הגיב:

              And do you, Ido, divide your Tikun-Olam efforts between ALL the important good causes of this world? of this country? – probably not. We all have our particular hobby-horses, even when we choose a cause worth struggling for

              Also, reading (Israeli media) about all this rampant antisemitism all over the world, you'd be surprised how restrained the mainstream media is in criticising Israel. The Palestinian cause was, until the breakthrough of free net-based media, rather voiceless in mainstream western media

              Also, some better-educated Brits feel kind of collective post-colonial angst about the mass Britain left the Middle-East in, plus the T. E. Lawrence ("of Arabia") guilt over reneging on promises to their Arab WWI allies

              • מני זהבי הגיב:

                אתה ודאי מתכוון ל"mess"
                בעצם, הם יכולים — ובצדק — להאשים את הצרפתים. אלמלא הכיבוש הצרפתי של סוריה, העניינים כאן יכלו להסתדר הרבה יותר בקלות.

                • yankel הגיב:

                  Of course "mess", thank you (this is not nearly as bad as when I wrote "bather" rather than "bother") j

                  Don't worry, the Brits wouldn't miss an opportunity to blame the "Froggies" with anything

            • ג'ו הגיב:

              במה בדיוק יש להתעסק בצפון אירלנד?

              • גיל ב' הגיב:

                בוודאי היה במה להתעסק עד לפני כמה שנים. וגם עכשיו, צפון אירלנד היא לא חלק מאירלנד אלא מבריטניה. מה שאומר תכלס שהמתנחלים הבריטיים ניצחו.

                • ג'ו הגיב:

                  כיוון שהאירים בצפון אירלנד הם אזרחים בריטים שווי זכויות בחוק, אין כאן שום אנלוגיה למצב שלנו.

                  האם סיפוח הגדה ואזרוח הפלסטינים הוא נצחון ישראלי??

              • שקט אבל הגיב:

                מהיר, מוויקי, לך ולגיל:

                On 7 March 2009, Two British soldiers were shot dead and a further two soldiers were injured, two pizza delivery people were also injured in a gun attack at Masserene British Army base at 21:40BST. The Real IRA claimed responsibility for the attack.[5]

                On February 22, 2010, a car bomb was detonated outside a courthouse in Newry. No one claimed responsibility. The police were given 17 minutes warning.

                • מני זהבי הגיב:

                  קורה. לא נעים, במבט הכללי (ברור שלהרוגים, פצועים ויקיריהם מדובר בטרגדיה של ממש, אבל אני מדבר על המבט הכללי). אבל איכשהו, כל העניין עבר בלי לעורר הרבה תשומת לב בתקשורת העולמית.
                  עכשיו השווה את זה עם כמות הרעש שנצפתה בתקשורת העולמית אחרי הפיגוע ליד חברון לפני שבועיים. ואחר-כך דבר על זה שכל העולם אנטישמי…

                • שקט אבל הגיב:

                  מני, הרבה מהתקשורת העולמית לא מצמצה בנודע לחברון. אם לא הייתי עוקב אחרי תקשורת מישראל, הייתי שומע על זה אולי שתי שורות, אם הייתי מקדיש הרבה תשומת לב. וזה עוד דבר: התקשורת הישראלית אוספת כל מילה בנוגע אליה, ואז מציגה את זה כאילו מדברים רק עליה. ונכון שמדברים הרבה, אולי הרבה יותר מדי, אבל הנטיה בישראל (ובכל מקום אחר) היא לא לשים לב כשמדברים על מישהו אחר, וכך לקבל תמונת מצב מוטית מעט. מאוד אנושי: "רק עליי מדברים, רק עליי צועקים".

      • סתם אחד הגיב:

        "השוואה אין פירושה הפיכה לשווה"? זה בדיוק זה, וזה מה שמנסים לעשות אנשים שמשווים. כשאומרים "גטו" ו"עזה" באותו משפט, הכוונה היא לקחת את המילה "גטו", על כל המשמעויות שלה, ולהשליך אותן על המילה "עזה". אפשר לטעון כל מיני טיעונים על עזה, אבל די להיתממות. מי שאומר "גטו עזה" עושה הקבלה מכוונת של גטו וורשה ב- 1943 לרצועת עזה 2010. להגיד שעזה 2010 היא גן עדן? לא. אבל גטו וורשה? הגזמתם.

        • מני זהבי הגיב:

          אהממ… גטאות היו קיימים בעולם כמה מאות שנים לפני 1943. בארה"ב, עדיין מתייחסים לשכונות עוני עירוניות (בעלות אוכלוסייה שחורה בעיקר) כ- ghettos.
          כך שהמונח "גטו עזה" יכול לבטא השוואה עם הגטאות שהונהגו בארצות הכיבוש הנאצי, ויכול שלא. למה לקשר כל דבר ישר לשואה?

  4. גיל ב' הגיב:

    לא יודע על אנטישמיות אבל בברצלונה יצא לי לראות לא מעט גרפיטי פרו-פלסטיני ואנטי-ישראלי. הגרפיטי שהכי שעשע אותי היה דווקא במדריד ובו היה מגן דוד, סימן שוויון ו-ETA. זה שעשע אותי כי נראה לי הרבה יותר הגיוני להשוות את המחתרת הבאסקית לתנועות הפלסטיניות. אבל ללא ספק זה לא הראה על יותר מדי חיבה לישראל.

    אבל לצד זה כשביקרתי במקומות עם הסטוריה יהודית, היסטוריה זו הודגשה. בקורדובה למשל, מוצג פסלו של הרמב"ם לפני ביתו. כשלמדתי ספרדית, בספר הלימוד (שיובא מספרד) נספרו דוברי הלאדינו עם דוברי הספרדית בעולם. ובשנים האחרונות חוקרים ספרדים (נוצרים) מתעמקים בתרבות הלאדינו כדי ללמוד ממנה על התרבות הספרדית של ימי הביניים.

  5. ori הגיב:

    "השמצה" של יואב שמיר מדבר בדיוק על זה, סרט מעולה, תודה למי שנתן את הקישור וזה הטריילר –
    http://www.youtube.com/watch?v=pJo7LhSPJaY

    מומלץ בחום כמו שאר הסרטים שלו

  6. עופר הגיב:

    יוסי, שני דברים:

    1)לגבי הרכבת התחתית- זו לא דוגמא לחוסר יכולת. למיטב זכרוני יש בערך 6 ערים בעולם שהקימו רכבת תחתית בלי לפשוט את הרגל או להיכנס לשלל בעיות כלכליות קשות. בכולן היו מצבים מאוד מיוחדים שאפשרו את ההקמה כנ"ל, כגון כוח העבודה הזול שהיה זמין בתחילת המאה בשל ניצול קשה של עובדים.

    2)לגבי ביטול חוק השבות- בבקשה, ברגע שבו פורטוגל, גרמניה ואירלנד, אם להזכיר 3 דוגמאות, יבטלו את החוקים הדומים עד זהים שלהן.חוקים כאלה הם דבר מקובל במדינת לאום.

    • אלכס ז. הגיב:

      אפשר לעבור גיור לגרמני, בבקשה?

      • מני זהבי הגיב:

        לא, אבל אם תוכיח את זיקתך לעם הגרמני, תוכל לקבל אזרחות. דרך אגב, גם אם תוכיח את זיקתך לעם היהודי, זה יכול לעזור לך בעניין (לפחות, זה היה המצב לפני כעשרים שנה; אולי מאז זה השתנה).
        זה שגם בישראל צריך להנהיג עקרון דומה, ולא בהכרח לרוץ לרבנים, זה נכון, אבל זה כבר סיפור אחר.

  7. א.ב. הגיב:

    אני חי כבר כמה עשורים בגולה ותאמינו לי עובדים עליכם. אין אנטישמיות!

  8. איתי מ. הגיב:

    מה לא לגיטימי בזה שמדינה תהדק קשרים עם תפוצותיה?

    כשצרפת שומרת על קשרים עם כלל העולם הדובר צרפתי אתה מוחה? כשאירלנד, פולין וארמניה פועלים בקרב אירים, פולנים וארמנים שעברו לארצות הברית זה פסול?

    היהודים הם קודם כל עם שיש לו מוצא אתני משותף, היסטוריה משותפת, תרבות משותפת, שפה משותפת, ולעיתים, גם דת. אז כן, מוצא משותף לאו דווקא דורש מחוייבות למדינה, כמו שהרבה גרמנים-אמריקנים ניסו לטשטש את מוצאם במחצית הראשונה של המאה ה-20.

    זאת זכותם להתנער מישראל, אבל זה גם זכותה של ישראל להדק את קשריה עם אלה שכן מעוניינים.

    האנטישמיות היא תופעה שהחלה "קצת" לפני קום המדינה, אז להאשים את ישראל גם ביצירת אנטישמיות מרדד את הדיון בנושא שאתה כותב עליו.

    • yankel הגיב:

      While antisemitism has always been there, Israeli policies rescued it from history's rubbish-bin.

      Our blood-brothers (excuse the pun) in the religious right (particularly in the settlements) work diligently and successfully on rehabilitating it

    • א.ב. הגיב:

      כפי שאתה מוכיח לנו כאן… היהודים הם לא עם…

      לעולה מרוסיה ולעולה מאתיופיה, אין… "מוצא אתני משותף, היסטוריה משותפת, תרבות משותפת, שפה משותפת, ולעיתים, גם דת…"

      • גיל ב' הגיב:

        העובדה שיש כמה קהילות (תימנים ואתיופים) שאין להן מוצא אתני משותף לא אומרת שלשאר אין. אני זוכר שקראתי מחקר שהראה שלזכרים יהודים מכל העדות (חוץ מתימנים ואני מניח שגם אתיופים) יש גנים משותפים שמראים על מוצא משותף מאיזור המזה"ת. דרך אגב, גם פלסטינים רבים חלקו את אותם גנים. לעומת זאת אצל נשים יהודיות לא מצאו אותו מתאם ולכן המסקנה היתה שגברים מעטים הצטרפו לעם היהודי אבל נשים זרות דווקא הצטרפו במהלך הדורות.

        בכל מקרה יש תרבות והיסטוריה (או לפחות מיתוסים) משותפים הרבה יותר מעמים "לגיטימיים" אחרים. כמו הכוייתים למשל.

      • איתי מ. הגיב:

        אם אני מוכיח שהם לא… אז מה היהודים בעינייך?

        ההבדלים בין עולה מרוסיה לעולה מאתיופיה לא שונים מההבדלים בין הקבוצות השונות בהודו, בסין, באיטליה, בארה"ב, בספרד, ברוסיה, ובעוד מדינות רבות.

        חלק ניכר מהעמים מכילים קבוצות שונות, זה לא פוגע בהיותן עם.

  9. מני זהבי הגיב:

    יוסי: "מנהיגי התנועה הציונית הצליחו לשכנע מדינאים זרים, גם כאשר היה מדובר בשקר גס, שהם מייצגים את העם היהודי כולו".

    תתפלא, אבל הייתה תקופה בהיסטוריה, בה התנועה הציונית אכן ייצגה את שאיפותיהם הפוליטיות של רוב היהודים שיכלו להרשות לעצמם לבטא שאיפות פוליטיות כלשהן. זוהי אותה תקופה, בה הוקמה מדינת ישראל (כלומר, שנות מלחה"ע השנייה וכמה שנים אחריה).

    • yankel הגיב:

      I don't have the numbers and you might well be right, but don't forget the vast numbers of Haredim, Bundists, communists and assimilants. They might well have added up to a non-Zionist majority in Easter-Europe, where most Jews lived at that time

    • עדו הגיב:

      ואכן יהודי ארה"ב עמדו ונפנפו לנו בהתלהבות וחלקם גם זרקו לנו כסף (הם לא עשו כלום לפני מלחמת העולם כשספינה מלאה באחיהם הגיעה לחופי אמריקה וביקשה מקלט מדיני).
      אז מסתבר שאותם יהודים שלא נרדפו ושיכלו בהחלט לממש שאיפות פוליטיות (למשל לעלות בהמוניהם לארץ) דווקא העדיפו ברובם הגדול לשבת בניכר ומשם לעודד את ישראל בהתלהבות רבה, רק לא לבוא הנה חס ושלום.
      אז אם אני לא פנאט ציוני אין לי בעיה לא לייצג יהודים שחיים בגלות, אם כן אז אני ממש לא רוצה 'לייצג' יהודים שכאלו, תבחר.

      • מני זהבי הגיב:

        לינקל: העניין הוא שבשנות מלחה"ע השנייה, ובמיוחד אחריה, לא נותרו הרבה יהודים במזרח אירופה (להוציא בריה"מ, שאינה רלוונטית לדיון הזה מסיבות מובנות); ואלה שנותרו רצו ברובם, מסיבות מובנות לא פחות, למצוא לעצמם מקום חדש לחיות בו, ולחיות באופן שבו הם יוכלו לפחוץ להתגונן מפני הגויים בפעם הבאה. במצב כזה, ציונות הייתה עבורם הברירה המועדפת.
        לעדו: לא הבנתי אותך. נניח שיש לי שאיפה פוליטית לקדם את הקמתה של מדינה פלסטינית. האם אתה אומר שכדי לבטא את השאיפה הזאת, עלי להגר בהכרח לאותה מדינה?

        • yankel הגיב:

          Sorry, Menny, I missed your point. I was referring to the pre-WWII situation. My apologies

        • עדו הגיב:

          אם אני ממקימי אותה מדינה פלשתינאית ורוצה שכל האחים שלי יבואו מהתפוצות להתיישב במדינה שלי ולחזק אותה אז מי שמסתפק בשליחת כסף והפעלת לחצים פוליטיים קצת משתמט מהמלאכה מבחינתי.ואז השאלה היא אם דחוף לי "לייצג" אותו או לא.
          אם אני רואה את עצמי כ"מייצג" של אותו פלשתינאי שחי באמריקה אז בהכרח אני שואף שהוא יעלה לפלשתין. אבל מי אמר שאני שואף "לייצג" אותו? מה זה בכלל אומר שהמדינה שלי "מייצגת" מישהו שבוחר להיות אזרח של מדינה אחרת?

          • מני זהבי הגיב:

            אבל למה אתה חושב שכל מי שתמך בשאיפות הציונות היה חייב לשאוף לכך ש*כל* היהודים יעלו לארץ-ישראל? המכנה המשותף הרחב ביותר לציונים היה שאיפה להקמתה של מדינה יהודית בארץ-ישראל. איך תיראה המדינה הזאת וכמה יהודים היא תכיל — על זה אפשר היה להתווכח, והתווכחו.
            אני לא יודע למה אתה מתכוון ב"לייצג". באופן רשמי, ישראל אינה אחראית למי שאינם אזרחיה. באופן פחות רשמי, אני לא מוצא פגם בכך שאם גורם כלשהו בעולם מתנכל ליהודים, מדינת ישראל תעשה לו צרות (השאלה היא, כמובן, איך מגדירים התנכלות ליהודים ומהו הרפרטואר של צעדי-נגד אפשריים).

  10. Aharon E הגיב:

    My grandchildren go to a Jewish school in Winnipeg Manitoba, Canada.
    The school has three flagpoles, one for the Maple Leaf of Canada,one for the flag of the province of Manitoba and one for the flag of Israel. Nearby is a Ukranian Catholic school with only two flagpoles, the flag of Ukraine is missing. Are loyal Canadian citizens being educated in both schools?
    Please excuse the English, this server does not write Hebrew

  11. עומר הגיב:

    אין טעם להתייחס לסקרים מסוג זה בכלל, מדובר בסה"כ ברפלקס המותנה של מרבית האנשים להיות בעד הצד החלש ובעד האנדרדוג בכל עימות שהם אינם מתמצאים בפרטיו. בדיוק כמו שאם תעשה סקר בישראל תגלה ש-99% יהיו בעד הטיבטים ונגד הסינים, למרות של-100% לא יהיה מושג מהי מהות הסכסוך בכלל.

טראקבקים/פינגבקים

  1. The Trouble of the Jews | Wish You Orwell
  2. » The Jewish problem (Yossi Gurvitz)