החברים של ג'ורג'

26 בדצמבר 2014

הקראקן מגיח מעל פני המים

Filed under: מחאה וחברה — תגיות: , , , — yossi @ 19:24

ראש הממשלה הבהיר לנו השבוע שמי ששולט בו הוא יצחק תשובה. אז מה אתם מתכוונים לעשות בנושא?

ראש הממשלה לשלשת עופות לחוץ מאד. הוא יודע שאם הבחירות ייערכו על הנושא הכלכלי, מצבו בקנטים. בפעם האחרונה שהוא ×”×™×” אחראי ישירות על הכלכלה, בבחירות 2006 שאחרי כהונתו כשר אוצר, הליכוד התרסק ל-12 מנדטים. נתניהו כל כך לחוץ, שהוא ניסה לטעון שהכל ×”×™×” בסדר בכלכלה הישראלית, עד שלפיד מונה לתפקיד שר האוצר – כשהוא מסתכן בכך שאנשים יזכרו שמי שמינה את לפיד לתפקיד ×”×™×” הוא-עצמו; לפיד הרי רצה את תיק החוץ, ונתניהו התעקש. נתניהו כל כך לחוץ, שהוא הודיע השבוע על תמיכה בהעלאת שכר המינימום ל-5,000 ש”ח – מהלך אליו התנגד כל כהונתו. הוא כל כך לחוץ, שהוא הודיע לפני מספר שבועות על כך שיבטל את המע”מ על מזון – מהלך שנתניהו בלם כאשר מרצ העלתה הצעת חוק בנושא, וזה ×”×™×” לפני חודשיים בלבד.

בקיצור, נתניהו לחוץ מאד ממעמדו בתחום הכלכלה. ניתן ×”×™×” לצפות, אם כן, שהוא יקפוץ כמוצא שלל רב על החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים, דיוויד גילה, לפרק את שותפות לווייתן של יצחק תשובה, ולפתוח מחדש את עסקת ×”×’×–. זו כנראה העסקה הפחות פופולרית בתולדות ישראל, ולנתניהו הוצג לפני כשבוע דו”ח שקובע שאזרחי ישראל ישלמו “קנס” על מונופול ×”×’×– בשווי 100 מיליארד שקלים. הדו”ח מצא שתשובה מוצץ בקשית את לשד האזרחים; שהמחיר של ×”×’×– כפול ממחירו בשוק תחרותי, ושהתשואה של תשובה ושותפיו – 23% – גבוהה פי שתיים מהתשואה הממוצעת. עוד מצא הדו”ח ×›×™ מבין המדינות מייצאות האנרגיה, אזרחי ישראל צפויים לשלם על ×”×’×– כמעט את המחיר הגבוה ביותר – רק תושבי ניו זילנד שילמו יותר. יתר על כן, פרופ’ ששינסקי, שעמד בראש הוועדה שבחנה את מדיניות ×”×’×–, תמך בפומבי בהחלטה של הממונה על ההגבלים העסקיים.

על פניו, מאחר ונתניהו חושש מאד מהתמודדות פוליטית בנושא כלכלי, ומאחר וכבר יש לו היסטוריה של השתלחות בטייקונים כשכסאו נודד – הוא ניהל קמפיין נגדם במהלך המחאה החברתית של 2011 – ניתן ×”×™×” לצפות שהוא יקפוץ על הנושא כפי שתשובה קופץ על הוורידים שלנו, ויודיע שבאמת, מזעזע מה שהלך כאן, איך מכרו את נכסי המדינה בנזיד עדשים, ושהוא תומך לחלוטין בהחלטת גילה. ×–×” לא ×”×™×” מגוחך יותר מהנסיון שלו להעמיד פנים שהוא תומך בהעלאת שכר המינימום או במע”מ אפס, וכנראה ×”×™×” הרבה יותר פופולרי.

אבל נתניהו בחר לעשות את ההיפך. פעמיים. תחילה, הוא “הורה” – נתניהו אוהב את הפועל ×”×–×” – למועצה הכלכלית “לבחון” את המהלך של גילה, הוראה שספק אם היא חוקית. יש לציין שההתנהלות של נתניהו כאן היתה הפוכה מזו של כמעט כל שאר המערכת הפוליטית (”יש עתיד” של לפיד, עוד אחת מהידידות הטובות של הברונים השודדים, בלטה בשתיקתה.) על פניו, נתניהו פעל נגד ההגיון הפוליטי שלו.

×–×” ×”×™×” המהלך הראשון. השני ×”×’×™×¢ אמש (ה’). נתניהו הכריז על כך שישראל השלימה מגעים לעסקה עם גרמניה, במסגרתה תרכוש ישראל ספינות טילים, שהמטרה שלהן תהיה להגן על ×”×’×– של תשובה. מה אומר לנו נתניהו? אבי ייסר אתכם בשוטים ואני אייסר אתכם בעקרבים. לא רק שאני אעשה הכל כדי למנוע את ביטול מכירת רכוש האומה במחיר שיגרום נזק עצום לאזרחים לברון שודד – ×”× ×”, הרגע הוצאתי סכום עצום על רכישת ספינות שהמטרה שלהן היא ×”×’× ×” על הרכוש שלו.

בכך התייצב נתניהו לצד העמדה הגרוטסקית של עוזי לנדאו, שר האנרגיה ב-2010: ישראל לא תפקח על הרווחים שתשובה יגבה ממנה – אבל היא תדרוש מצעיריה לסכן את חייהם למען הרווחים שלו. כל אחת משתי העמדות, בפני עצמה, סבירה. אם ×”×’×– של תשובה, אז יואיל וישלם על האבטחה שלו, וישכור שכירי חרב לשם כך. אם ×”×’×– שייך לציבור, אז, ובכן, הוא שייך לציבור. נתניהו ולנדאו הצליחו להגיע לגרוע שבכל העולמות: הממשלה שלהם לא מעלה על דעתה להתערב ב”כוחות השוק” – אלה שלהם היא מכרה את רכוש הציבור – אבל היא מוכנה לשלוח חיילים למות עבורם.

זו עמדה מדהימה. היא מדהימה עוד יותר בעונת בחירות. גם אם נתניהו חייב לתשובה משהו – והוא כנראה חייב הרבה – הוא יכול ×”×™×” לעשות את ×–×” הרבה יותר בשקט. להודיע שהממשלה החדשה בראשותו תבחן את הנושא, למשל, ואז לקבור אותו. אבל לא: באמצע מערכת בחירות שבה הוא משליך מסיפון הספינה הטובעת את העקרונות הכלכליים שהנחו אותו ×›×™ הם שנואים על הציבור, הוא נצמד אל השנוא מכל שנוא.

הספינות שאנחנו רוכשים עבור תשובה לא חדשות. הממשלה החליטה על כך לפני שנה. נתניהו אמר בנאומו אמש שהעסקה סוכמה לפני שלושה ימים – כלומר, לפני שהבלגאן שהתחיל גילה התפוצץ. למה הוא פרסם את ×–×” עכשיו? לממשלה יש שיטה, כשהיא רוצה לקבור ידיעה: היא מוציאה הודעה לעיתונות ב-18:58 ביום חמישי בערב. כל העיתונאים כבר בסוף השבוע, ומי יזכור את ×–×” ביום ראשון. נתניהו בחר להודיע על השלמת עסקת הספינות בנאום פומבי בחמישי בערב. הוא לא ×”×™×” חייב לפעול כך. יש טונות של תקדימים הפוכים. הוא בחר לעשות זאת.

אז מה קרה פה? למה נתניהו מודיע על מע”מ אפס במזון ותמיכה בהעלאת שכר המינימום, ובו זמנית תומך בתשובה? כי הקראקן עלה על פני המים. הכוחות שמנווטים את הכלכלה ובמידה ניכרת גם את הפוליטיקה, מתחת לפני השטח, החליטו שהם חייבים להפגין את כוחם.

×–×” לא קורה הרבה. בדרך כלל התמנון בעל 18 הזרועות לא רוצה שבכלל ידעו על קיומו. אבל תשובה ×”×™×” לחוץ. מאד. בעקבות ההחלטה של גילה, המניות של החברה שלו התחילו להתרסק והוא כבר הפסיד 1.3 מיליארדים. יש להניח שכמו כל הברונים השודדים שלנו, גם הוא ממונף עד צוואר – כלומר, אין לו יכולת להחזיר את החובות שלו, אין לו את הכסף שהוא מעמיד פנים שיש לו. אם חלק אחד של האימפריה מתחיל להתמוטט, חלקים אחרים יכולים להצטרף במהירות. רק לפני שנתיים, הצליח תשובה לקרקף (”לערוך תספורת”) את הציבור ולמחוק חובות שלו כלפיו בשווי 2.15 מיליארדי שקלים. אם אתה חוזר על התרגיל ×”×–×” יותר מדי, אפילו רקפת רוסק-עמינח עשויה להסס להלוות לך עוד כסף.

תשובה היה צריך משהו שיחזיר את אמון בעלי המניות, ודחוף, אז הוא נשען על ראש הממשלה. וזה עשה את מה שהוא צריך לעשות, כנראה כי הוא מפחד מזעפו של תשובה יותר משהוא מפחד מזעפו של הציבור.

ואם היו חסרות לכם סיבות לשלוח את לשלשת עופות לעשות לגלידתו ב-17 במארס, הנה וואחד סיבה.

הערה מנהלתית: בימים האחרונים התקבלו מספר תרומות בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורמים.

הערה מנהלתית 2: קישוש חסר בושה של קולות החתולאים.

willie3

(יוסי גורביץ)

30 Comments

  1. אני חושש שיש כאן הרבה טעויות לוגיות שקצת מזלזלות באינטליגנציה של הקוראים.

    "זה היה המהלך הראשון. השני הגיע אמש (ה’). נתניהו הכריז על כך שישראל השלימה מגעים לעסקה עם גרמניה, במסגרתה תרכוש ישראל ספינות טילים, שהמטרה שלהן תהיה להגן על הגז של תשובה. מה אומר לנו נתניהו? אבי ייסר אתכם בשוטים ואני אייסר אתכם בעקרבים. לא רק שאני אעשה הכל כדי למנוע את ביטול מכירת רכוש האומה במחיר שיגרום נזק עצום לאזרחים לברון שודד – הנה, הרגע הוצאתי סכום עצום על רכישת ספינות שהמטרה שלהן היא הגנה על הרכוש שלו. "

    זה טפשי להניח שזה ישנה. אם המאגר יימכר לישות אחרת, אותן ספינות יגנו על אותו מאגר, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה.
    (אלא אם תקבל את ההצעה של גדעון עשת – לקחת את המאגר ולהשאיר אותו לא מפותח לשימוש הדור הבא במקום ליצא אותו – הצעה שיש בה יתרונות אבל לא על הפרק בכל מקרה).

    "ישראל לא תפקח על הרווחים שתשובה יגבה ממנה – אבל היא תדרוש מצעיריה לסכן את חייהם למען הרווחים שלו."
    זו דמגוגיה. ישראל תגבה אחוזים גבוהים מאד של מס במיליארדים (פיקוח, לא פיקוח, מה זה משנה לעניין זה?) והצבא יגן על שלוחת הריבונות הישראלית (חפש "אזור כלכלי בלעדי") כמו ש"כיפת ברזל" מגינה גם על המפעל של אינטל.

    "אם הגז של תשובה, אז יואיל וישלם על האבטחה שלו, וישכור שכירי חרב לשם כך."
    אז הגענו למצב של הפרטה של הבטחון ? אתה באמת רוצה צבאות פרטיים של טייקונים מסתובבים ברחבי הים התיכון ומשליטים סדר? עדיף שהמדינה תעשה את זה ותגבה מסים בהתאם מן האנשים שהופקד בידיהם ניצול המשאב הטבעי.

    "הממשלה שלהם לא מעלה על דעתה להתערב ב”כוחות השוק” – אלה שלהם היא מכרה את רכוש הציבור – אבל היא מוכנה לשלוח חיילים למות עבורם. "
    הממשלה בהחלט מתערבת בהם, וראה את כל הזיגזגים בהחלטות הממשלה לגבי השימוש במשאב הזה, שהאחרון שלהם הגיע השבוע. הממשלה מתערבת המון- לא שזה דבר רע כמובן.

    התגובה שלך by אסףר — 26 בדצמבר 2014 @ 20:09

  2. אז זהו שאם תשובה צריך את צה"ל שיגן על הגז שלו הוא אמור להתחנן על 4 לכל עיסקה שהמדינה תסכים לתת לו ולא להיפך.
    כיפת ברזל לא מגינה על אינטל, היא מגינה על המדינה שכוללת בתוכה גם את אינטל. באותה מידה המשטרה לא מגינה באופן אישי על מלטשת יהלומים (ענף כלכלי חשוב בארץ) אם כי אולי היא מסיירת יותר באיזור שיש בו מלטשה כזאת. אם יהלומן רוצה שמירה צמודה של ניידת ליד העסק שלו הוא משלם מכיסו.

    התגובה שלך by עדו — 26 בדצמבר 2014 @ 21:19

  3. אני יודע שזה נשמע לא פופולארי לומר את זה, אבל דווקא בגלל העובדה שהגז שייך למדינה ותשובה הוא רק הזכיין, בדיוק לכן המדינה מגנה עליו ועל המים הכלכליים של המדינה ותשתיות שמביאות את המסים למדינה. וכן, הרווח למדינה אמור להיות גדול בהרבה מעלות האבטחה.

    התגובה שלך by אסףר — 26 בדצמבר 2014 @ 22:05

  4. רק הזכיין נשמע כמו עמדת נחיתות כשאתה מציג את זה ככה. איך ולמה המדינה היא זו שבעמדת נחיתות פתאום?

    התגובה שלך by עדו — 26 בדצמבר 2014 @ 22:13

  5. כי המדינה חתמה על חוזה עם הזכיין ואמורה להיות מחוייבת לו. עמדת נחיתות זה דבר רב-מימדי. וחוזה הוא עמדת כח.

    התגובה שלך by אסףר — 27 בדצמבר 2014 @ 10:26

  6. מה שבאמת חשוב, הוא מה קורה בשאר העולם (הרי קידוחי הנפט לחופי ניגריה לא בדיוק מצטיינים ברמת ביטחון פנומינאלית, נכון?). משום מה, לא שמענו את "הזכיין" מתלונן שבכל העולם הממשלה המקומית מגינה על אסדות הגז ולכן גם ישראל צריכה לעשות את זה (ודי לחכימא). עלויות האבטחה הן חלק מעלויות התפעול הכוללות. למה זה בסדר לשלם לשוטרים שיבואו לאבטח משחקי כדורגל, אבל לתשובה מגיע צי של סטיל"ים ככה בחינם?

    התגובה שלך by יותם — 28 בדצמבר 2014 @ 9:47

  7. למה לך מגיע צי של סטי"לים, וחיל אוויר, וסיירת מטכ"ל בחינם בכל רגע נתון? מה אתה עושה שתומך בתל"ג ובתקציב הבטחון? נאה דורש נאה מקיים. בוא תספר לנו כמה מיסים אתה שילמת וכמה תשובה משלם ומי יותר רנטבילי למשק. הפרטה זה הפרטה בייבי.

    התגובה שלך by משתמש אנונימי (לא מזוהה) — 28 בדצמבר 2014 @ 9:52

  8. תשובה הוא 1 מתוך 8,000,000 אזרחים.
    ואף אחד לא יתנגד לכך שתשובה יקבל ביטחון ב-1/8,000,000 מסך תקציב הביטחון.

    העניין הוא שהוא מקבל פי אלפים רבים מכך…

    התגובה שלך by יוסי — 28 בדצמבר 2014 @ 13:38

  9. זה היה בצחוק נכון? כי אם לא, אז כמו שאמר המגיב שמעלי, תשובה מקבל באופן אישי את אותה אבטחה עם אותם סטי"לים ואותם טנקים כמוך (מתנחלים מקבלים יותר).
    נתתי כבר את הדוגמה של מלטשת יהלומים, אתה מוזמן לחפש בתגובות למעלה.

    התגובה שלך by עדו — 28 בדצמבר 2014 @ 20:34

  10. המדינה חתמה על אבטחה צמודה למתקני הגז?

    התגובה שלך by עדו — 27 בדצמבר 2014 @ 12:53

  11. מצטער, אבל גם לכתוב ש"ישראל תגבה אחוזים גבוהיים מאוד של מס" זו דמגוגיה. "גבוהיים מאוד" לא אומר דבר, כשלא משווים את זה למשהו אחר, וגם אז, זה לא אבסולוטי.

    המדינה היא לא יישות עצמאית, ולכן גם הדיון החשוב יותר הוא מה אזרחי המדינה מרוויחים מההסכם. לפי מסקנות הדו"ח, כפי שמוצג בקישור מ-the marker, גוזרים עלינו קופןון הרבה יותר גדול ממה שמקובל בתחום הזה. מה אני, בתור אזרח, מרוויח מזה? נראה לי שהתשובה די ברורה.

    באשר לטענתך על ההפרטה של הבטחון – בעייני ×–×” יותר גרוע מהפרטה. למה? ×›×™ אף אחד לא שואל את הילד הממוצע בן ×”18 האם הוא רוצה למות עבור ×”×’×– של תשובה.

    התגובה שלך by אין לי שם — 27 בדצמבר 2014 @ 18:00

  12. א. נהניתי. אדונם של שני המשרתים אדלסון ותשובסון.
    ב. גם אם לא הייתי חתולאית הייתי מצביעה לך, אז עכשיו על אחת כמה וכמה 🙂

    התגובה שלך by רפונזל — 26 בדצמבר 2014 @ 22:42

  13. הרעיון שחברה פרטית צריכה לשלם על אבטחה במקום המדינה הוא אחד המוזרים ביותר כשהוא מגיע מהכיוון הסוציאליסטי.

    אתן לך דוגמא אמיתי באמצעות יהלומים שמישהו הזכיר כאן.

    לחברים טובים של ההורים שלי היתה חנות תכשיטים קטנה באיזה קניון. רווחים רגילים, שולי רווח לא מי יודע מה.

    אחרי שפרצו להם פעם ראשונה (חנות בתוך קניון במרכז הארץ, כן?) הביטוח קפץ פי 4, והכריחו אותם להשקיע הון עתק בציוד. אחרי הפעם השנייה, אף חברת ביטוח לא היתה מוכנה לבטח את העסק והם נאלצו לסגור.

    עם משטרת ישראל אין מה לדבר כמובן, הם (לטענתם) הציבו מארב בדיוק 3 ימים.

    אז קרו שני דברים:
    1. זוג בגיל 55+ עבר מהמעמד הבינוני, יצרני, תומך למעמד עני ונתמך.
    2. רשת תכשיטים גדולה (לא קשה לנחש את השם) תפסה את מקומה. להם אין בעיה להוציא 30K ולשים שם מאבטח מסביב לשעון.

    אז מילא שהרעיון של אבטחה פרטית מגיע מכל מיני ליברטאריאנים מפגרים כמוני, ניחא. הם לא מבינים הרבה מהחיים שלהם וגם ככה לא לוקחים אותם ברצינות. זה עוד איכשהו מתיישב עם שאר תפיסת העולם שלהם.

    אבל כשזה מגיע מאנשים סוציאלים? רק מעיד על שנאה אוטומטית לחברות ולאנשים פרטיים (בגלל זה גם השימוש בשם של הבן אדם ולא בשם של חברה. דמוניזציה שקופה).

    הרי שירותים ממשלתיים הם בדיוק אלו שאמורים לאזן את הפערים בין אנשים שאין להם אמצעים לאלו שיש להם.
    אבטחה פרטית היא בדיוק מה שיגרום לשירותים ממשלתיים (כמו חינוך פרטי ורפואה פרטית) להתדרדר לתהום ולהגדיל את הפער בין העשירים לעניים.

    ואגב, ×”×’×– לא שייך לחברה הפרטית. היא הזכיין. השטח והמחצבים שייכים למדינה, ויש לה אינטרס גדול לשמור עליו (פוליטי, בטחוני – בלי קשר לצמצום הצערים שציינתי למעלה). הזכיין משלם למדינה כסף, כפוף לרגולציה ומשלם מסים. ולא רק ×–×”, אלא שאם אתה רוצה גם אתה מוזמן לפתוח חברה ולחפש ×’×– (ובאמת הרבה חברות פרטיות וקטנות עושות את ×–×” ואין שום מניעה שתיקח בזה חלק אם אתה בטוח שזה כל כך משתלם – במקום לשבת ביציע).

    התגובה שלך by ליברטריאן — 27 בדצמבר 2014 @ 15:12

  14. (הם תבעו את הקניון לפחות?)

    אני מסכים איתך בעקרון, חברות אבטחה פרטיות שמגנות על תאגידי אנרגיה זה דבר שנהוג יותר בעולם השלישי. אבל עדיין יש עם זה בעיה שהציבור הישראלי נחשף למרב הסיכונים ומשלם את הפרמיה הגבוהה אבל לא נהנה מהרווחים. להגן על אסדת קידוח באמצע הים באזור רגיש זה לא כמו לשמור על חנות תכשיטים. זה לא שכשאתה נוסע לעשות סנפלינג בנפאל יש יחידה של פיקוד העוקף ששומרת עליך.

    התגובה שלך by משתמש אנונימי (לא מזוהה) — 27 בדצמבר 2014 @ 15:38

  15. (הם ניסו, לא בדיוק ×”×™×” להם קייס. הקניון מתחייב רק לסגור את הדלת הקדמית שלו. הוא הסכים – לפנים משורת הדין כמובן – לתת להם לצאת מהחוזה לפני הזמן. אני גם מוכן להמר שהקניון לוקח שכירות יותר גבוהה מהרשת שנכנסה)

    "להגן על אסדת קידוח באמצע הים באזור רגיש זה לא כמו לשמור על חנות תכשיטים"

    זה בדיוק מוסיף לטענה שלי. מה אנשים מצפים, שיהיו כאן שכירי חרב פרטיים עם טילים נגד מטוסים וטורפאדו נגד ספינות וידלקו את כל האזור בגלל שהם הרגישו מאויימים מאיזו סירת דיג?

    בקשר לציבור שמשלם פרמייה, סבבה, אפשר לדבר על מחירים ועל מיסים. אין לי מושג מי בדיוק משלם כמה, ולכן אני לא נכנס לנושא הזה. תמיד אפשר להעלות מסים או לכפות מחירים נמוכים, זה נשמע לי כמו דיון לגיטימי שיש לו יתרונות וחסרונות לכאן ולכאן ואיכשהו צריך להגיע לנקודת איזון.

    התגובה שלך by ליברטריאן — 27 בדצמבר 2014 @ 16:46

  16. כשאתה אומר שלמדינה יש אינטרס לשמור על השטח אתה מדבר על פרוטקציה? יעני, תשובה אומר "תקשיבו חבר'ה, אם לא תשמרו לי על הקידוח יבואו כמה חוליגנים ויהרסו לכם את מקורות המס, לא חבל?".
    כי יש לי הרגשה שתשובה הוא לא זוג יצרני מהמעמד הבינוני, אלא חתיכת מיליארדר שיכול להשקיע כמה אחוזונים מההכנסות שלו באבטחה.

    אבל בוא נזרום עם הטיעון שלך. מה דעתך שחיילים יאבטחו גם את הכניסה למת"מ בחיפה?

    התגובה שלך by אורן — 27 בדצמבר 2014 @ 23:43

  17. כשאני שיש למדינה אינטרס לשמור על השטח שלה, אני מתכוון שככה המדינה ריבונית, ולא נתונה לכל מיני גחמות של מליציות פרטיות. אם המדינה שומרת על השטח שלה, היא יכולה בצורה מושכלת למנוע מלחמות (או לגרום להן, תלוי מה האג'נדה שלה). האם לא ברור שיש למדינה אינטרס למנוע פיגוע טרור בשטחה?

    "חתיכת מיליארדר שיכול להשקיע כמה אחוזונים מההכנסות שלו באבטחה." – נכון, בגלל ×–×” הוא משלם מיסים באופן הולם לרווחים. אתה רוצה להעלות לו את המיסים (ולאנשים/חברות מאותו מעמד)? בבקשה, בוא נדבר על ×–×”. אבל ממתי אנחנו מפרקים את המיסים להוצאות פרטניות?

    "מה דעתך שחיילים יאבטחו גם את הכניסה למת"מ בחיפה?" – אם יש שם סכנה לפיגועים אז ברור שצריך לאבטח את המקום. אם אפשר כוח שיטור, עדיף. ואם צריך כוח צבאי, אז ×–×” מה שצריך. למה לא?

    התגובה שלך by ליברטריאן — 28 בדצמבר 2014 @ 2:01

  18. אגב, כשאני אומר אינטרס, ×–×” בכלל לא קשור לכסף והכנסות. אלא שליטה בשטח. באותה מידה יש למדינה אינטרס למנוע נפילת רקטות – גם בשטחים פתוחים. יש למדינה אינטרס למנוע פיכוע בכות המערבי – גם כשאין שם אף אף מתפלל.

    —

    הדבר שהכי חסר לי בכל הדיון הזה, זה העברת אחריות לממשלה שבגלל המדיניות שלה (לדורותיה) אנחנו בכלל צריכים צוללות כדי להגן על אסאדות.

    בחיאת, חשבתי שזה בלוג של אנשי שמאל סוציאלי, שעמדת הפתיחה שלהם היא שאפשר למנוע איומים בעזרת מדיניות נבונה, משא ומתן, והסכמי שלןם (מאנשי ימין אני מצפה לשמוע משפטים כמו "אין מה לעשות, ככה זה ערבים, לנצח נחיה על חרבנו"). ויש עליה אחריות לפתור את הבעיות הבטחוניות במקום להגיד לאזרחים שהם צריכים לחמש את עצמם בטילי טורפדו. וכל עוד המצב בעייתי, היא במינימום צריכה לדאוג לבטחון שלהם.

    התגובה שלך by ליברטריאן — 28 בדצמבר 2014 @ 2:09

  19. אנשים לא מצפים שיהיו כאן צבאות פרטיים. הם מצפים שאוצרות טבע בשטחה של המדינה יהיו שייכים למדינה. וזה אומר שהם לא יוצעו לאנשים כמו תשובה, בשביל שאלו יוכלו לגזור עליהם קופון מטורף ולהרוויח הרבה יותר ממה שמרוויחים בתחום הזה במקומות אחרים בעולם.

    כל הדיבורים על איוזן הפערים הם, סלח לי, קצת ציניים. רוצים לצמצם את הפערים? אל תתנו לתשובה או כל אחד אחר להרוויח על הגז יותר ממה שמרוויחים על בכל מקום אחר בעולם, בערך.

    תשובה וביבי לא מונעים על ידי עקרונות ורעיונות סוציאליסטים. אז אין גם הרבה הגיון בזה ש"צבא העם" יהפוך לחברת האבטחה הפרטית של האיש בפועל.

    התגובה שלך by אין לי שם — 28 בדצמבר 2014 @ 8:02

  20. אז כמו כל נאו-ליברל טוב… מתברר שאתה תומך בקפיטליזם לעניים… וסוציאליזם לעשירים…

    התגובה שלך by יוסי — 28 בדצמבר 2014 @ 13:42

  21. הוכחת את הנקודה שלי. המשטרה לא הציבה שמירה קבועה ליד החנות ואם איזה זוג הפך לנתמך סעד? לא בעיה של המשטרה. למה בדיוק חייל בשרות חובה צריך לשמור על המתקנים של תשובה ואני צריך לשלם על ספינות הקרב?

    התגובה שלך by עדו — 28 בדצמבר 2014 @ 20:37

  22. מתוך הידיעה בכלכליסט (הקישור מופיע בפוסט):
    "גילה ימליץ לפרק השותפות באחת משלוש חלופות: פיצול האחזקות בלוויתן ותמר בין דלק לשותפתה נובל אנרג'י, מכירת מאגר לוויתן או הכנסת שותף שלישי לשותפות".

    נו, אז במקום המונופול יהיה לנו דואופול של שתי חברות שותפות. אני לא בטוח שזה יוזיל את מחירי הגז לציבור, ומתקשה להבין על מה ההתרגשות הגדולה.
    ומילא זה. כאשר לרדיפת בצע יש פנים ושם פרטי, קל לבקר אותה ואפשר להפעיל כל מיני מנגנונים, נחוצים לכשעצמם (למשל, הממונה על הגבלים עסקיים) כדי להיאבק נגדה.
    כאשר אותה רדיפת בצע הופכת לנחלת הכלל, קשה יותר לעשות משהו נגדה. שאלו את בעלי הדירות להשקעה, הצוחקים כל הדרך אל הבנק.

    התגובה שלך by מני זהבי — 27 בדצמבר 2014 @ 18:40

  23. ההבדל הוא שבעלי הדירות בתל אביב לא מחזיקים בלובי עצום ומסוגלים לקחת את מיטב העו"דים והעסקנים ולסנדל ועדות ממשלתיות. הרווחים שלהם יתחילו לגווע ברגע שמחירי הדיור יחזרו לנורמה, אבל זה לא כאילו הם יכולים להגיד לבנק ישראל מה לעשות עם הריבית, לדוגמא. כוח כלכלי, כשהוא מצוי בידיים של בודדים, הופך בקלות רבה לכוח פוליטי מאורגן.

    התגובה שלך by משתמש אנונימי (לא מזוהה) — 27 בדצמבר 2014 @ 22:31

  24. "ברגע שמחירי הדירות יחזרו לנורמה" זה שתי דקות אחרי מטס חזירים חגיגי, נכון?
    לא שני מזלזל בכוחו הפוליטי של מר תשובה. אבל הנזק שהוא יכול לגרום לאדם מן השורה נמוך יותר מהנזק שיכול לגרום לאותו אדם המירוץ הכללי אחרי הרווח, במיוחד הם האדם הנ"ל אינו שש להשתתף במירוץ הזה בעצמו.

    התגובה שלך by מני זהבי — 27 בדצמבר 2014 @ 22:43

  25. בקשר לדירות תקרא את הטור האחרון של אורי כץ. זה לא המידע הכי מקיף בנושא אבל זה הכי עדכני ונגיש. יש כאן מחזור עסקים. מחזור עסקים מופרע אבל מחזורי.
    לא הבנתי לגמרי את מה שאתה טוען בפסקה השניה.

    התגובה שלך by משתמש אנונימי (לא מזוהה) — 27 בדצמבר 2014 @ 22:50

  26. גם כן מחזור עסקים.
    העלייה במחירי הדיור נובעת מכך שהביקוש עולה על ההיצע. וזה קורה משתי סיבות:
    א) גידול טבעי גבוה יחסית של האוכלוסייה;
    ב) ריבית בנקאית נמוכה שדוחפת משקיעים לרכוש דירות במקום לסגור את הכסף בבנק.

    הגורם הראשון אינו עומד להשתנות בקרוב (להבדיל מתקופות קדומות, בהן עליית הביקוש נבעה מגלי עלייה גדולים אך זמניים).
    הגורם השני תלוי בהחלטה של בנק ישראל, אבל המשק הישראלי משועבד לריבית בנקאית נמוכה, ואני לא רואה אותה עולה בשיעור משמעותי בשנים הקרובות.

    יש, כמובן, עוד תרחישים שיכולים להביא לירידת מחירי הדיור (למשל, מצב בו חלק ניכר מהלווים לא יצליחו לעמוד בתשלומי המשכנתא ויפונו מדירותיהם), אבל אף אחד אינו רוצה לראות את זה מתרחש. אפילו המיזנטרופיה שלי היא לא עד כדי כך עמוקה.

    לגבי הפסקה השנייה, נו, זה פשוט. מר תשובה יכול לגרוף רווחים חריגים על חשבון הגז שהוא מספק לי, אבל כיוון שצריכת הגז היא רכיב קטן למדי בסל ההוצאות שלי, זה לא ישפיע עלי במיוחד.
    לעומת זאת, אם מאה אלף איש מחליטים שהם הולכים לעבוד בהיי-טק כדי לגרוף ים של כסף, ואכן גורפים אותו, אז הם מעלים את רמת הביקוש לכל מיני דברים שאני צורך, במיוחד אם מדובר בדברים בני קיימא (למשל, דיור). חלק מהסיבה לעליית מחירי הדיור בישראל הוא ים של כסף שזרם לכאן בתור השקעות זרות (לרוב לא השקעות ישירות בדיור).

    התגובה שלך by מני זהבי — 28 בדצמבר 2014 @ 0:36

  27. אלה הדברים שמחזור עסקים בנוי מהם כבר מאז ראשית ימי הקפיטליזם. במיוחד בנדל"ן, ובמיוחד בבועות פיננסיות.

    אם מחירי הגז יעלו מחירי האנרגיה יעלו. אם מחירי האנרגיה יעלו מחירי ההכל יעלו. מוזר שצריך בכלל להסביר את זה.

    וכאמור מאה האלף האיש האלה לא שולטים באופן פרטני (גם לא באופן קולקטיבי) באותו נתח שוק שתשובה שולט בו ולא נהנים מאותה השפעה פוליטית. זאת השערוריה.

    התגובה שלך by משתמש אנונימי (לא מזוהה) — 28 בדצמבר 2014 @ 9:49

  28. אבל במקרה הזה אין באמת מחזור עסקים. כלומר, היה בתקופה מסוימת, והיו לו סיבות שמניתי, אבל כיום הסיבות האלה אינן פועלות (או שפועלות סיבות להפרתו של המחזור ולזינוק מחירים שאין דרך לעצור אותו באמצעות כוחות השוק בלבד).
    כן, ברור שמחירי האנרגיה משפיעים על מחיריהם של שאר הדברים, וגו'. ההסכם הנוכחי עם דלק ונובל אנרג'י הוא בעייתי (ואני לא חושב שהחלטת הממונה על ההגבלים תפתור את הבעיה). עדיין, כשאני מסתכל על הילדים שלי (גילאי חט"ב ובי"ס יסודי), אני נחרד בגלל השאלה איך הם יקנו דירות, לא בגלל השאלה כמה הם ישלמו על חשבון הגז או החשמל.
    לגבי השליטה הפקטנית או הקולקטיבית — ובכן, מעניין למה הממשלה לא עשתה עד עכשיו את הצעד המתבקש לעצירת מחירי הדיור: להחליט שמדובר במוצר שכמותו מוגבלת ולהעיף מהשוק ×”×–×” את המשקיעים. אני לא חושב שיש רק גורם אחד שאחראי לכך, אבל אני כן חושב שהרצון של הממשלה לא לפגוע במשקיעים הוא אחד הגרומים לכך. זו אולי אינה שליטה ברמה של תשובה, אבל ×–×” לא רחוק מכך.

    התגובה שלך by מני זהבי — 28 בדצמבר 2014 @ 11:46

  29. אבל זה בדיוק מחזור עסקים. גם ריבית של הבנק המרכזי וכל השאר. ככה זה בכל ניתוח מודרני.
    מוזר לחלק את זה לאנרגיה לחוד ונדל"ן לחוד. במיוחד משום שמדובר בשני הענפים המרכזיים ברוב הכלכלות המתועשות שהקשרים ביניהם צמודים לחלוטין. אם אתה רוצה דוגמא מוכרת ואקטואלית תיזכר בפטרו דולרז שהלכו לתדלק (no pun intended) את בועת הדיור בארה"ב לפני המשבר. בכל מקרה זה ממש לא רק מחיר הדלק בתחנה וגז הבישול.
    בקשר לנקודה השלישית אפשר לומר שלרגולציה כבדה על שוק הדיור יהיו השפעות מקרו חזקות על כל השוק. מבחינת מדיניות זה עדיין שונה.

    התגובה שלך by משתמש אנונימי (לא מזוהה) — 29 בדצמבר 2014 @ 11:16

  30. אני חושב שרבים כאן פספסו את הנקודה.
    לא תשובה הוא הבעיה ולא אליו זורם הכסף של הספינות.
    הבעיה כמו תמיד תמיד תמיד בישראל, היא שכל מה שקורה זה כיסוי ומנוע להעברת כסף לאנשי הביטחון.
    כל הרכישה, התחזוק, וכל מה שמסביב זה כסף שהולך לאנשי ביטחון שונים שמקורבים לעצמם.
    זו הבעיה!

    התגובה שלך by משתמש אנונימי (לא מזוהה) — 28 בדצמבר 2014 @ 22:01

RSS feed for comments on this post.

Sorry, the comment form is closed at this time.

Powered by WordPress