גליה מאור אחראית לעברות צווארון לבן כבדות, אבל היא לא תשב יום בכלא. כי לארגון הפשיעה שבראשו עמדה קוראים “בנק”

תן לאדם אקדח, והוא יוכל לשדוד בנק. תן לאדם בנק, והוא יוכל לשדוד את העולם. – אמרה אנרכיסטית מסורתית

אתי אלון מעלה בכספי בנק הבנק למסחר והביאה להתמוטטותו. היא נידונה ל-17 שנות מאסר, מהן תרצה כנראה 12. רוני ליבוביץ’, הידוע כ”אופנובנק,” שדד 21 בנקים, נידון ל-14 שנות מאסר, וריצה שמונה שנים.

גליה מאור היתה אחראית לשוד של אלפי ניצולי שואה ועמדה בראש ארגון פשע שסייע למספר גדול של לקוחות להעלים מס. היא לא צפויה ולו ליום אחד של כלא, וכנראה שגם לא תשלם קנס. הסיבה לכך שהיא לארגון הפשע שבראשו עמדה קוראים בנק לאומי.

היום נחשפו פרטים על האופן שבו סייע הארגון של מאור לעברייני צווארון לבן שפעלו בארה”ב, אירופה וישראל. במקרה אחד, מנהל של בנק לאומי הגיע לפגישה עם עבריין והגיש לו טלפון עם מספרים מתוכנתים מראש, כדי שיוכל להתקשר לבנק ולתאם את העסקאות האפלות שלו. המנהל הדגיש בפני העבריין שאין להשתמש בטלפון הזה לשום מטרה אחרת, כדי לשמור על חשאיות. זה נראה כמו סצינה מ”הסמויה.” במקרים אחרים, מנהלים של הבנק שימשו כבלדרים למסמכי חשבון עבור עבריינים, כשהם מודעים היטב לכך שהם מסייעים לביצוע עבירות.

בשנים 1995-2012, גליה מאור שימשה כמנכ”לית בנק לאומי. בשנים הללו, היא קיבלה שכר של 53 מיליוני שקלים ובונוסים של 18 מיליונים. היא גם זכתה להון תרבותי לא מבוטל בכלל, ותוארה כאשת פיננסים מהוללת. עכשיו משלם הבנק – כלומר, ישלמו בעלי הפנסיות הישראלים – קנס שעומד בפועל על 1.8 מיליארדי שקלים על ההונאה הנרחבת שבוצעה בימיה של מאור.

מאור, כמובן, נוקטת בהגנה הקלאסית של העבריין: היא אומרת שהיא לא ידעה כלום. ובינתיים, יש לציין, אף אחד לא הצליח להוכיח שהיא ידעה. ובכל זאת, מנהלים בכירים בבנק טסו לכל מיני פגישות, גייסו מעלימי מס כלקוחות – במקרה אחד, 66 מהם במכה אחת – ואנחנו צריכים להאמין שהמנכ”לית האסרטיבית של הבנק לא ידעה כלום.

וואלה. אם לא ידעת על השערוריה הענקית הזו, מתי את מתכוונת להחזיר את ה-71 מיליונים ההם? את כשלת בתפקידך בצורה שקשה להעלות על הדעת, וצריך להדיח אותך מיד מכל תפקיד שאת מחזיקה בו; את בעליל לא כשירה.

אבל האם מישהו באמת מאמין למאור? אחרי הכל, התירוץ שלה – לא ידעתי, לא ראיתי, הכלב אכל לי את שיעורי הבית, היה לי ערפל בקיטבג – הוא בדיוק התירוץ של כל מנהיג כנופיה. רק שבעולם הפשע ה”רגיל”, העוזרים של הבוס רגילים לשתוק. זה חלק מקוד ההתנהגות שלהם. ספק אם יש הרבה סמנכ”לים שיהיו מוכנים לשבת בכלא בשביל גליה מאור.

יש לה, נזכיר, עבר של שערוריות. הבולטת שבהן היא ביזת ניצולי השואה. הבנקים בישראל חמסו במשך עשרות שנים את רכושם של נספי שואה שהפקידו רכוש בבנקים פה קודם למלחמת העולם השניה, וסירבו להעניק אותו ליורשיהם. התירוץ המקובל שלהם היה שהיורשים לא הציגו תעודת פטירה מסודרת. זה בדיוק התירוץ שבו השתמשו בנקים שווייצרים, עד שהאמריקאים הכריחו אותם לשלם בשנות התשעים. תחת גליה מאור, היה בנק לאומי הגרוע בבנקים הישראלים בתחום. הוא ניהל מאבק ארוך נגד הנסיון לאלץ אותו לפלוט את הטרף, וגם אחרי שהוקמה ועדת חקירה והועבר חוק בנושא, הארגון שהובילה מאור התחמק כמיטב יכולתו מהחזרת הכסף. אחרי הכל, כל יום שעובר מקטין את מספר האנשים שיכולים לדרוש את המגיע להם.

אז אני מצטער, אבל אם אתה אוכל נבלות שחי על כספיהם של נספי שואה, אני מקווה שתסלח לי אם אני מתקשה להאמין שדווקא העלמת מס היא העבירה שהמצפון שלך לא יעמוד בה.

הבעיה, כמובן, היא לא מאור. מאור היא הסימפטום. הבעיה היא שיש ארגוני פשיעה שהם מעל לחוק. היסטוריית הפשע של בנק לאומי, נזכיר, לא התחילה עם מאור. בתחילת שנות השמונים, בנק לאומי היה מרכזי בשערוריית הרצת המניות שהפילה את המשק הישראלי. הרועץ המשפטי לממשלה דאז, יוסף חריש, החליט שדי בהדחתם של מנהלי הבנקים ושאין צורך להעמיד אותם לדין, למרות שהם היו מעורבים בהונאה בקנה מידה חסר תקדים בישראל. בג”צ הפך את ההחלטה המטומטמת הזו, ומנכ”ל בנק לאומי בעת ההונאה, ארנסט יפת, נידון בסופו של דבר ב-1994 לעונש החמור ביותר מכל הבנקאים – 11 חודשי מאסר; בג”צ חמל עליו ומנע ממנו מאסר בפועל (הוא היה אז בן 73). ועדת החקירה בנושא, ועדת בייסקי, מצאה שיפת היה בכיר האחראים להונאה. קודם להרשעתו, סיבך יפת את הבנק בשערוריה אחרת – הסתבר שתנאי הפרישה שלו היו בלתי סבירים בעליל, ואף על פי כן הם אושרו על ידי הדירקטורים של הבנק.

אז ב-30 שנה, בנק לאומי היה מעורב ב:

א. הרצת מניות שהיתה קרובה להפיל את המשק

ב. תשלום שכר שערורייתי לבכיר שהיה אחראי לה עם פרישתו

ג. גניבת כספם של אלפי ניצולי שואה

ד. הונאת ענק כלפי ממשלת ארה”ב

סעיפים ג’ וד’ התרחשו במשמרת של מאור. מה עוד צריך לקרות כדי שבנק לאומי יוכרז כארגון פשיעה, ומאור כראש כנופיה?

ושימו לב לכלב שלא נובח: אין חקירה משטרתית בישראל. מעורבות של מנהלי בנק בהונאת מס בארה”ב היא עבירה גם על פי החוק הישראלי. שמותיהם של המנהלים שהיו מעורבים בהונאה האמריקאית לא ידועים; אין סיבה טובה להניח שבנק לאומי הדיח אותם. הם עשויים, יום אחד, להפוך לדירקטורים או למנהלים בכירים אחרים. וכמובן, קשה להאמין שמי שהתרגל להונות את רשויות המס בארצות זרות יימנע מהונאה כזו כלפי ממשלתו.

ואף על פי כן, שקט ודממה. השערוריה הזו מעניינת רק את ממשלת ארה”ב. בנק ישראל לא דורש את חשיפת שמות המנהלים הרלוונטיים, גביית עדות מהם, והדחתם. אחרי הכל, חלק מהם עוד עשויים לפתוח את הפה, ואז יסתבר שבנק ישראל לא כל כך הצליח לפקח על בנק לאומי. זה עשוי להיות מביך.

אמור מעתה, אם אתה גונב כמה מיליונים או שודד כמה סניפים, אתה פושע מסוכן, ותשב בכלא. אם אתה מעלים מאות מיליונים, אתה איש פיננסים מכובד. ככה עובדת השיטה שלנו. הגיע הזמן לשנות אותה.

הערה מנהלתית: הכתיבה בבלוג הזה נעשית ללא תשלום, והיא מצריכה זמן ומאמץ ניכרים. אם אתם מעריכים את מה שנכתב כאן, אודה לכם אם תוכלו לתרום לקרן הבעת הרצון הטוב והתודה.

(יוסי גורביץ)