הימין מחבק את כהנא, הפעם בגלוי
לאחרונה פרצה סערה זוטא, כשהסתבר שבאקו"ם מתכוונים להעניק לזמר אריאל זילבר את פרס אקו"ם למפעל חיים. בתגובה, הודיעה הזמרת אחינועם ניני שהיא תסרב לקבל את הפרס שתכננה אקו"ם להעניק לה. ניני נקטה בצעד נדיר מצד אמן במקומותינו, עמידה מול האספסוף הימני, תוך שהיא מציינת שזילבר הוא גזען בוטה, הומופוב גלוי, ושבעצם פרט ליהודים דתיים אין אוכלוסיה שהוא לא שונא. יתר על כן, זילבר הביע תמיכה גלויה במאיר מרטין כהנא, וכתב שיר שכותרתו היא "כהנא צדק."
רבים נזעקו לטעון ש"ניני מכניסה פוליטיקה" לטקס של אקו"ם. ולא היא: ההחלטה להעניק לתומך כהנא פרס על "מפעל חיים" היא החלטה הרבה יותר פוליטית מאשר החלטה של אמנית בודדת לא להשתתף בטקס הזה. אם נראה לכם שמדובר בהחלטה לא פוליטית, נסו להעלות על הדעת מצב שבו אקו"ם מעניקה פרס על מפעל חיים ליוצר פלסטיני שהלחין שיר בשם "עז א דין קסאם צדק," או אפילו "ראאד סלאח צדק." לא רואים את זה קורה? בדיוק. כאן נמצאת הפוליטיות השקופה שבהענקת פרס על מפעל חיים לכהניסט מוצהר: כהנא הוא מיינסטרים היום.
בסופו של דבר, קיבלה היום (ב') אקו"ם את ההחלטה הנכונה: זילבר יקבל פרס על תרומה ייחודית למוזיקה הישראלית – תרומה שעליה אין חולק – אבל לא על "מפעל חיים." ובצדק. הענקת פרס למפעל החיים של זילבר משמעה בין השאר אימוץ העמדות הכהניסטיות שלו.
בתגובה, הימין היהודי התחרפן. או, אם לדייק מאחר ובימין היהודי עסקינן, נכנס לעוד התקף. לשר הכלכלה שלכם קפץ המנכ"ל מועצת יש"ע והוא מיהר להודיע ש"'רוצי שמוליק קורא לך, וזורק עליך אבנים' – על זה אקו"ם היו נותנים פרס חיים." במילים אחרות, בנט האשים את אקו"ם בכך שהיא שמאלנית עד כדי כך שהיא תומכת בתקיפה של יהודים.
החרה אחריו שר החוץ. הלז כתב שמדובר ב"כניעה והתרפסות מסוכנת בפני בולשביזם של גורמי שמאל קיצוניים. אותם אלו שעשו מלחמה בכל החזיתות על מנת לאפשר למורה בביה"ס תיכון לפקפק במוסריותו של צה"ל, בשם חופש הביטוי, נלחמים כעת כדי לסתום את פיו של אמן שאין חולק על גאוניותו המוזיקלית ועל תרומתו לתרבות הישראלית לאורך חייו ומונעים ממנו את ההכרה המגיעה לו. […] מדובר בסתימת פיות."
מליברמן אפשר היה לצפות שיידע שהבעיה עם הבולשביזם לא היתה דווקא עם הפרסים שהוא העניק, אלא עם הכדורים בעורף שהוא חילק ביד פזרנית כל כך. הוא חוזר פעמיים על הטענה שמדובר בסתימת פיות, אלא שאף אחד לא סתם את פיו של זילבר. אם הוא לא סכר אותו עד כה, אין סיבה להניח שיעשה זאת דווקא עכשיו. אף אחד לא אסר עליו להופיע או הורה על הפסקת מכירת המוזיקה שלו. כן, יש אנשים מצפוניים שמסרבים להכניס כסף לזילבר, וזאת זכותם. חרם הוא פעולה דמוקרטית בסיסית: הסירוב לתמוך במשהו שאיננו לרוחך. על פי ההגיון הזה, אפשר לטעון שצמחונים "מחרימים" משחטות ושיהודים דתיים "מחרימים" מקומות שמוכרים מזון שאיננו כשר.
מה שמעניין כאן הוא הסרת המסכות מצד הימין היהודי: לראשונה, מנהיגיו מתייצבים לצד כהניסט מוצהר ומגינים בפומבי על הבעת עמדות כהניסטיות. זה לא תמיד היה כך. בשנות השמונים וחלק ניכר משנות התשעים, הימין היהודי התעקש שהוא לא כהניסט, שהוא לא שונא ערבים, שיש לו רק "בעיה בטחונית" איתם; הוא התעקש שכהנא לא שייך לימין הלגיטימי, ומחה בזעם כשטענו נגדו שהוא מקדם את עמדותיו של כהנא.
מי שהנחית את המכה הקשה ביותר על כהנא בשנות השמונים היה מיכאל איתן, אז ח"כ זוטר, שערך מעל בימת הכנסת השוואה שהראתה, אחד לאחד, איך אחת מהצעות החוק של כהנא זהה להצעות חוק נירנברג. כהנא מצא את עצמו, להפתעתו, מותקף על בימת הכנסת גם על ידי גאולה כהן; כשהוא דרש את גירוש ערביי ישראל, היא שיסעה אותו בקריאות ביניים ואמרה שצריך לגרש "רק את הבלתי נאמנים." לא הייתי רוצה להיות ישראלי פלסטיני שצריך לעמוד במבחן הנאמנות של גאולה כהן, אבל היא ידעה להתנער מהיודו-נאציזם. יתר על כן, בין האליטה הימנית הממוסדת ובין זו של תומכי כהנא היה נתק מוחלט. יש להניח שבימין חששו גם מכך שכהנא יגנוב מהם קולות, אבל היתה שם התנגדות אמיתית ליודו-נאציזם. הימין היה במידה ניכרת עדיין ימין רפובליקני, עדיין ישראלי בעיקרו ולא רק יהודי.
זה היה מזמן, לפני 25 שנות התנחלות ושתי אינתיפאדות. עם האינתיפאדה השניה ועם עליית כוחם של המתנחלים בליכוד, הכהניזם הפך למיינסטרים. באמצע העשור הקודם, אפשר היה לשמוע את יחיאל "המוח" חזן מצהיר בכנסת ש"כל הערבים הם תולעים" וש"אסור להאמין לערבים אפילו כשהם נמצאים 40 שנה בקבר, אצלם זה טבוע בדם, רצח יהודים הוא מעשה שנעשה באופן טבעי. זו משמעות הביטוי שאסור להפנות לערבי את הגב כי הוא יתקע לך סכין." חזן היה חבר ליכוד, מתנחל מאריאל, וראש שדולת יש"ע בכנסת בשעתו. הליכוד לא התנער מההצהרות הללו, שבשנות השמונים היו גורמות שערוריה רבתי.
וכשבע שנים אחרי ההצהרות של חזן, קיבלנו את חברת הכנסת חוטובלי כשזו מביאה לכנסת את נציג אחד הארגונים הכהניסטיים, "להב"ה." באותה השנה, קיבלנו את דני דנון וההתעקשות שלו שצעירים בדואים חוטפים אלף נערות יהודיות בשנה – טענה שאין לה שום סימוכין, טענה שהוכחשה לגמרי על ידי המשטרה. גם דנון גם חוטובלי הם בשר מבשרו של הימין שפעם היה ישראלי והיום הוא יהודי.
ועכשיו בנט וליברמן יוצאים מהארון ומודיעים על תמיכתם בכהניסט מוצהר. נזכיר: זילבר הוא גזען מוצהר. נזכיר: גזענות איננה חוקית בישראל. נזכיר: כהנא נפסל מלרוץ שנית לכנסת. נזכיר: כ"ך וכהנא חי הוגדרו כארגוני טרור, והסיבה שהפרקליטות לא עושה שום דבר בנידון ביחס ליוצאי הארגונים האלה היא, ובכן, כי מדובר בפרקליטות. נזכיר: כשמיכאל בן ארי, מיוצאי כ"ך, נבחר לכנסת, הוא לא יכול היה לטוס לארה"ב כי שם לוקחים ברצינות את החוק והמשיכו להתייחס אליו כאל חבר בארגון טרור.
כשבנט וליברמן יוצאים לעזרתו של זילבר, הם מביעים במשתמע תמיכה בארגון טרור, ובמפורש באב הרוחני של הגזענות היהודית בישראל. אף אחד לא צריך להיות מופתע: על ליברמן מרננים שבימיו הצעירים, הוא היה חבר בכ"ך, ובנט משתמש בנתן נתנזון כיועץ פוליטי. אם השם לא אומר לכם כלום, אז החמיאו למערכת החינוך ולתקשורת הישראלית על עוד הצלחה, אבל דעו שמדובר במחבל יהודי מורשע, שהטמין בשעתו מטען חבלה ברכבו של ראש עיריית שכם, בסאם אל שכעה, והביא לקטיעת שתי רגליו.
בפרחיהם תדעו אותם.
הערה מנהלתית: ביממה האחרונה התקבלו שתי תרומות גדולות מאד בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה, שתיהן מאותו התורם. אני רוצה להודות לו בזאת.
(יוסי גורביץ)
אולי ראוי לומר גם משהו על ההשוואה הנואלת בין אי-מתן פרסים ובין סתימת פיות והפחדה (כדוגמת איום הפיטורין של ורטה). אותו הדבר היה בעניין ד"ר הכבוד לאומן.
מעניין, אגב, שעל אף אחד מהדברים הללו לו מוצא המועמד מטעם עצמו לנשיאות פרופ' ("אעסוק בנושאי חינוך") שכטמן להגיב.
השמאל זעק כקוזאק נגזל בקריאות שמד! פשיזם! סתימת פיות! גם על אי הזמנת פרופסורית למפגש גינונים עם נשיא המדינה. אפשר רק לתאר מה היה הולך כאן אם מוסד אקדמי לא היה מעניק לאיש שמאל תואר כבוד כל שהוא בגלל דעותיו.
שכנעת אותי.
לא יודע מה הקריטריונים לפרס על "מפעל חיים" לעומת "תרומה ייחודית למוזיקה הישראלית". אני חושב שדעות פוליטיות ופעילות פוליטית – גם אם מתועבת בעיני – לא צריכות להיות חלק מזה.
נכון, יש מרחק בין לא לתת פרס לבין איומי פיטורים – אבל חלק מזה גם נגזר מישיבה בעמדות כח.
לדעתי השמאל הישראלי, ובמיוחד לאור מורשת מפא"י כדאי שיתאמץ שלא יראה שלו יחזור לעמדת כח יעשה לימין את אותם דברים שהימין עושה לו היום (ושהוא עשה לפני כן לימין), שלא מדובר על מאבק בין שתי אליטות. וכשאני אומר "שלא יראה" אני מתכוון "שלא יהיה", לא שיסתיר את מעשיו טוב יותר.
אם כי השמאל הישראלי יכול להשוות את עצמו לזה האירופי שנאבק נגד זמר אנטישמי, זה אותו מאבק.
השיר "כהנא צדק" הוא "דעות פוליטיות", או שהוא נחשב לחלק ממפעל החיים שעליו הוחלט לא לתת פרס?
נו באמת.
אם אנשים מתנגדים לכך שישללו מזילבר את הפרס זה אומר שהם תומכים בדעותיו?
חוץ מזה שאני משער שהרבה אנשים שהתבטאו בכלל לא עיינו מה ספציפית זילבר אמר אלא שמעו – שמאלני מחרים ימנים והגיבו בהתאם לשיוך
אה, אבל לא שללו מזילבר את הפרס. מה שכן, אם אתה נותן פרס על 'מפעל חיים' אז זה כולל את כל החיים שלך.
עדיין, אפשר לתמוך במתן פרס על מפעל חיים בלי לתמוך בכל מה שהוא אמר.
פירוט:
זה לא נראה לי כל כך ברור שפרס על מפעל חיים כולל את כל החיים ולא רק את מפעל חייך התחום מסוים (אם כי אני מסכים שהאפשרות הזו מספיקה להצדיק את "הורדת הדרגה" של הפרס).
בכל מקרה גם אם מדובר על כל החיים לא נראה לי מופרך לומר שמכיוון שעיקר עשייתו בחיים של זילבר זה המוזיקה ולא כמה התבטאויות גזעניות אפשר גם לתת לו מפעל חיים.
/הענקת פרס למפעל החיים של זילבר משמעה בין השאר אימוץ העמדות הכהניסטיות שלו./
שטות גמורה יוסי.
מפעל חייו של זילבר הוא מוסיקה.
לא הגות פילוסופית עמוקה ולא דעות פוליטיות שהוא רכש בשנים אחרונות.
אחינועם ניני לא עשתה שום דבר אמיץ.
ואקו"ם יצאו נלעגים מכל הסיפור.
באשר לשאר הניתוח שלך אתה כרגיל מוצץ הרים מן האצבע.
היית תומך בהענקת פרס על מפעל חיים לזמר ערבי שהיה מציע לסגור את היהודים בגטאות?
המממממ, נתנו לנו במדינה כבר פרסי מפעלי חיים לאנשים שקראו למלחמת אזרחים כנגד מתנחלים מה קרה דמם פחות סמוק?
לא ענית על השאלה.
אני דווקה חושב שכן עניתי.
אני אנסה שוב.
יש בחור בשם רוג'ר ווטרס אומן מדהים
וחרא של בן אדם אם דעות צבועות וחצי אנטישמיות על מדינתי (זו דעתי כן).
מגיע לו פרס על מפעל חיים.
למה, כי מפעל חיים שלו זה מוסיקה ולא השטויות שהוא פולט בתקשורת.
כל הכבוד.
אתה באמת אדם אציל נפש.
אני לעומת זאת לא הייתי מוכן לתמוך במתן פרסים לאנשים שמסיתים לשנאה וגזענות. יש קשר ישיר בין הסתה לגזענות לבין אלימות גזענית או אם לנסח את זה בצורה אחרת – מחנות הריכוז לא היו באים לעולם אם לא היתה אנטישמיות.
לדעתי התיחסות למעשה אומנות של אדם במנותק מדעותיו, היא חוסר תרבות במסווה של "תרבות".
באותו יום ממש ששר החוץ יצא נגד אקו"ם על כך שהם "מערבבים פוליטיקה" שלא במקום, משרד החוץ גם שיבח את ממשלת בריטניה על כך שהיא אסרה (בצדק גמור) על הקומיקאי האנטישמי דיידונה להופיע בתחומה.
לצבועים שאומרים ש"זכותו של זילבר להשמיע את דעתו בלי שיהיו לכך השלכות", אין באמת בעיה עם להחרים אמנים שמביעים דיעות גזעניות – כפי שמראה המקרה של החרמת דיידונה. רק כאשר הגזענות מופנית נגד ערבים, אז היא מקבלת אצלהם לגיטימציה.
מה הבעיה עם קומיקאי אנטישמי? אתה מפחד לשמוע את מה שיש לו להגיד? שיגיד את מה שהוא רוצה להגיד למי שמוכן לשמוע אותו, זה לא צריך להזיז שום דבר לאף אחד אחר.
אתה צודק. מה הבעיה עם קצת גזענות אף אחד עוד לא מת מזה…..
תגיד את זה לעשרות מיליוני קורבנות הנאציזם,הפאשיזם,האפרטהייד ותקופת העבדות השחורה
woosh
בטטה.
זה נאמר בציניות.
לא! זה נאמר בסרקזם!
תודה על שיתוף הפעולה.
נכון, באמת אף אחד לא מת מגזענות. אנשים מתים בגלל פעולות אלימות של אנשים אחרים, יהיו המניעים מאחוריהם אשר יהיו.
יותר אנשים מתים בשנה מ-"ארץ ישראל השלמה" ו-"ירושלים בירת פלסטין" מאשר "כל הערבים רוצחים" ו-"היהודים שותים דם"
אני מציע להתחיל לאסור על אנשים שאומרים הרישא מלדבר, לפני שעוצרים מלהגיד את הסיפא.
אז אתה טוען שאין קשר בין הסתה לגזענות לבין אלימות גזענית?
אולי יש קשר, ואולי אין. קשרים מטבעם מאוד קשים להוכחה (correlation vs causation). והחשד שאולי יש קשר, שאולי המלים שלו ישפיעו על מישהו לבצע אקט אלים (שבשום פנים ואופן לא היה מבצע אחרת) לא מצדיק פגיעה בחופש הביטוי וחופש המחשבה.
מותר לכל בן אדם לשנוא יהודים או ערבים או שחורים, מותר גם לכל בן אדם להגיד את זה. מותר לכל בן אדם להיות גזעני וחשוך והומופוב ומה לא.
אני אומר בדיוק ההיפך, בוא נעודד את כל האנשים האלה לדבר.
ככה גם נוכל להתווכח איתם, גם נוכל לסמן אותם, גם נוכל לדעת מי תומך בהם. שיבוא לעשות את ההופעה שלו, ואנחנו נפגין בחוץ ונצלם את כל מי שנכנס.
ובלי קשר, ברגע שאתה מונע מאנשים כאלה להביע דיעה, אתה גם פתאום מוצא שאנשים אחרים לא יכולים להביע דיעה. למשל נועם חומסקי שלא הורשה להכנס לישראל. אתה באמת רוצה להשאיר את ההחלטה הזו בידי הממשל ובהתאם לאינטרסים שלו?
קשקוש.
כאשר אני קורא לפגוע בערבים , הערבים הופכים להיות אוטומטית לקורבנות של אלימות,הם מסומנים מיד כיעד לפגיעה , וזה כבר לא משנה אם מישהו באמת ינסה לפגוע בהם, ברגע שהם הפכו למטרה לגיטימית הם קורבנות פוטנציאלים, הם חוששים, הם מפחדים הם איבדו מזכותם להסתובב כאנשים חופשיים, ואת זכותם לקבל הגנה מפני הסתה גזענית.
שום דברי הבל על "חופש הדיבור" ותאוריות אקדמאיות על " טוב שאנשים ידברו" אינם עומדים מול הזכות הבסיסית הזאת.
וההסטוריה הוכיחה את זה באופן חד משמעי.
ההיסטוריה לא הוכיחה שום דבר. אי אפשר להוכיח משהו שאולי יקרה באיזשהו יקום חלופי שבו המגיב נתן סתם את הפה ולא אמר לפגוע בערבים.
מאוד נוח לקבוע הוכחה בהתאם למדיניות סתימת הפיות שלך.
להיפך, הנה הוכחה הפוכה: אותו קומיקאי לא יגיד שום דבר חדש. אין דבר אנטישמי שלא נאמר כבר בעבר, ולא נאמר יום-יום בפורומים מסויימים. כנ"ל הקריאה שלך להרוג ערבים. כאילו שציבור הפנאטים בישראל מחכה לנתן שייתן להם אור ירוק.
זה נכון שלא יאמר משהו אנטישמי שלא נאמר בעבר. זה נכון גם שלא עומג להתבצע רצח שלא נעשה כבר בעבר, אז אולי אתה מציע שנאפשר רציחות?
קריאה לפגוע באנשים היא אלימות,
הדאגה שלך ל"חופש הדיבור" של הביריונים ובאלימים על חשבון זכותם של הקורבנות להיות מוגנים מרדיפה היא דגמה קלאסית של ניתןק אינטלקטואלי שנובע מחיים מפונקים.(אפשר להגיד שזה בעצם מגדיר את השמאל הישראלי).
יהייתי נותן לך לחיות כמה שנים בתור שחור באלבמה בשנות ה50 או יהודי בהונגריה בשנות ה30 או אישה בישראל בשנת 2013 והייתי רוצה לשמוע ממך אחר כך על חשיבות "חופש הדיבור".
האנונימי הזה הוא אני.
המדינה אינה יכולה להגן על אנשים מפחד, ולו מפני שפחד הוא עניין סובייקטיבי לחלוטין.
יתר על כן, מי שרוצה שהמדינה תגן על אנשים מפני פחד, אם רצונו מגיע לידי יישום, מפנה לכך משאבים שיכלו לשמש באופן טוב יותר כדי להגן על אנשים מסכנות אובייקטיביות וממשיות.
אם אני אתלה אצלך בשכונה כרזות שקוראות להרוג את מני זהבי אני מציע שלא תלך למשטרה , הם יסבירו לך שפחד זה עינין סוביקטיבי ובכל מקרה מדובר בקדושת "חופש הדיבור" ועדיף להשקיע
את הכסף במניעת סכנות ממשיות….
תלוי מי אתה ומה ניתן לשער לגבי היכולות שלך. אם אתה סתם אדם בודד, גם אם אני אלך למשטרה איש לא יתייחס לכרזה הנ"ל. אם אתה מישהו בכיר בארגון פשיעה עם כמה "חיילים", סביר להניח שהמשטרה תעקוב אחריך, אבל גם במקרה הזה היא תנסה לתפוס אותך על משהו חמור יותר מאיומים.
כך שבכל מקרה, לא נראה לי שייצא משהו מכרזה כזאת.
נראה לך שאם ראאד סלאח, למשל, יפזר פליירים שקוראים לרצח של מישהו המשטרה רק "תעקוב אחריו" ותחכה כדח לתפוס אותו על משהו חמור יותר מאיומים?
זה שיש לנו משטרת "מולדובה ביתנו" לאומנית ומפגרת, זה אינו חדש.
הדוגמא שדיברתי עליה טובה בדיוק בשל כך שהיא מויצאה את הגורם הלאומני מהתמונה.
"נסו להעלות על הדעת מצב שבו אקו"ם מעניקה פרס על מפעל חיים ליוצר פלסטיני שהלחין שיר בשם "עז א דין קסאם צדק,""
בניטרול העניין הפוליטי, בודדים יחלקו על יצירתו המוסיקלית של זילבר וזכאותו לפרס על כל.
אם יש לך יוצר פלסטיני (או אחר) שהיה ראוי/זוכה בפרס אלמלא השיר על עז א דין אל קסאם?
(עצתי לך, שנה את הדוגמא לרוג'ר ווטרס)
יכול להיות שאין. יכול עוד יותר להיות שהוא כותב בערבית ולכן יצירתו לא מוכרת אצל אלו שמחלקים את הפרס.
בנתיים רדיו המתנחלים גלי ישראל החליט להחרים את ניני .כנראה שמבחינת הימין חרם מתנחלי על מי שלא מסכים עימם זה בסדר , חרם נגדם זו עבירה על החוק . רוחו של אורוול חיה מאוד בישראל של 2014 .
את כל ההצדקות של הימין למען המוסיקה של אריאל זילבר יש לגזור, לשמור ולמחזר בפעם הבאה שרוצים להשמיע ואגנר….
זה מה ששטרנהל אמר:"… לרבים בישראל, ואולי אף לרוב המצביעים, אין ספק בדבר לגיטימיות ההתנגדות המזויינת בשטחים עצמם. אילו היתה בפלסטינים מעט תבונה, הם היו מרכזים את מאבקם נגד ההתנחלויות, לא פוגעים בנשים ובילדים ונמנעים מירי על גילה, על נחל עוז ועל שדרות. כן היו נמנעים מהנחת מטענים בצידו המערבי של הקו הירוק. בדרך זו היו הפלסטינים משרטטים בעצמם את פרופיל הפיתרון שממילא יושג בעתיד".
-אני לא רואה איפה פה הבעיה.
לגבי תומרקין – נדמה לי ששללו ממנו את פרס יד ושם, או משהו כזה ואם אני לא טועה הוא הכחיש את האמירה הזאת.
נתן זך לא אמר את זה אחרי שהוא קבל את הפרס?