מסך בועות
יש, כמסתבר, שחקנית בשם סקרלט ג'והנסון. זו הפכה לאחרונה לדוגמנית של מפעל סודה סטרים, ופרסומת בכיכובה צפויה להיות משודרת בעת משחק הסופרבול הקרוב, שהפך לטקס כלל-אמריקאי. ואז סודה סטרים מצאה את עצמה בלב סערה.
פעילי BDS – החרמה, משיכת השקעות וסנקציות כנגד ישראל – תקפו את ג'והנסון מכיוון לא צפוי: ג'והנסון היא שגרירת רצון טוב של ארגון Oxfam העולמי, שרוצה לשפר את העולם על ידי פתרון בעיית העוני וחיסול העוול. לאוקספם יש עמדה חד משמעית כלפי התנחלויות, קרי הוא רואה בהן גורם לעוול. ב-2012, אוקספם קרא לממשלות אירופה להפסיק לדבר ולהתחיל לעשות משהו בנושא ההתנחלויות. ב-2009, הפסיק אוקספם את קשריו עם שגרירה אחרת שלו, השחקנית קריסטין דיוויס, לאחר שזו פרסמה את מוצרי Ahava, המיוצרים בהתנחלות. פעילי ה-BDS הצביעו על כך שחלק ממוצריה של סודה סטרים מיוצרים סמוך להתנחלות מעלה אדומים. אוקספם העמיד את ג'ונסון בפני אולטימטום: או סודה סטרים או אוקספם. ג'והנסון, שמתפרנסת בין השאר מפרסומות, ושלא תראה שנקל מאף אחד אם היא תחרים התנחלויות, בחרה בסודה סטרים. זכותה.
וטראח, ה-BDS הגיע לכותרות כמו שאף פעם לא הגיע אליהן. מסתבר ששחקנית יפה עושה יותר עבודת יח"צ משנים של עבודה שקדנית. מאמר של עומר ברגותי, אחד הפעילים המרכזיים בתנועה, התפרסם היום (ו') בניו יורק טיימס. מותר לתהות אם זה היה קורה אלמלא תקרית ג'והנסון.
מערכת ה-Hasbara נכנסה להתקף קל. מצד אחד, הם אומרים לנו שאנשי ה-BDS הם מיעוט קטן ושולי, ומצד שני מנפחים אותם כאילו היו הביאה השניה של הרייך השלישי. הם בו זמנית זניחים ולא חשובים והיד הנעלמה שמטלטלת את העריסה. מצד אחד, משרד החוץ טען השבוע שאין שום בעיה בכלל ושהבעיה היא עצם הדיבור על הבעיה; מצד שני, ראש הממשלה עמד לערוך דיון "אסטרטגי" בשאלה – אבל דחה אותו כדי לריב עם נפתלי בנט, רק כדי שיהיה ברור מה סדר העדיפויות שלו. מצד אחד, בנט אמר לפני חודשים שאין בעיה, מצד שני השבוע הוא כבר אומר שזו בעיה אסטרטגית. אם השילוב הזה של דבר והיפוכו נשמע לכם מוכר, זה בגלל שזו צורת המחשבה של אנטישמים. והימין היהודי, בסופו של דבר, הוא אנטישמי.
מיד העלו התועמלנים המתוחכמים של המשטר הציוני טענת נגד: אוקספם, שאמורה להלחם בעוני, מסכנת בעצם את מטה לחמם של העובדים הפלסטינים של המפעל של סודה סטרים. (הם העלו טענה נוספת, שמעלה אדומים "אמורה להיות בישראל בכל מפה של הסדר," אבל לטענת ה"גזלתי, זה שלי" הזו אין לי כוח להתייחס).
וואלה. על פניו, נשמעת כמו טענה סבירה. עד שאתה שואל את עצמך: מה, בעצם, מונע מבעלי סודה סטרים, שהתייפחו השבוע על מר גורלם העתידי של עובדיהם הפלסטיניים, להעתיק את המפעל שלהם כמה קילומטרים, למקום שבו הוא לא צפוי להיות מוחרם?
יש לשאלה הזו שתי תשובות. הראשונה, והחשובה יותר, היא שכאשר בעלי סודה סטרים מעסיקים עובדים בשטחים, הם לא חייבים לשלם להם משכורת מינימום ישראלית, והם לא צריכים להפריש להם תשלומים סוציאליים. יש לא מעט אנשים שמרוויחים כך מהכיבוש הישראלי: מנצלים את מצב הביניים, שבו יש אנשים שנמצאים תחת שליטה ישראלית אך נטולי זכויות, כדי לעשוק אותם. עיריית אריאל, למשל, ניסתה להתחמק מתשלום מסים על העובדים שהיא מעסיקה בטענה שהיא לא בישראל. התנחלויות אחרות משלמות פחות לעובדיהן, בעיקר עובדיהן הפלסטיניים, מתוך ידיעה שכנראה לא יקרה להן שום דבר.
חשוב לציין: עמותת "קו לעובד," שעושה עבודת קודש, הצליחה באוקטובר 2007 להביא לכך שבג"צ קבע שאפליה בין עובדים ישראלים ופלסטינים, בהתחשב במצב השורר בגדה, היא בלתי חוקית. עם זאת, הרשויות לא ממהרות לאכוף את הפסיקה: מבקר המדינה מצא ב-2011 שעבודת המטה בנושא "רק בתחילתה." המשמעות היא שעובדים צריכים להתאגד, ורק אז לתבוע את המעסיקים שלהם. בהנתן האבטלה הגבוהה בגדה – היא עומדת על 20.1% – ובהנתן שלמעסיקים ישראלים יש הרבה יותר יכולת התעללות בעובד פלסטיני, החשש מפני התאגדות ותביעות מובן. יש מאות אלפים כמוך. אירונית, מצאו ב"קו לעובד," חלק ניכר מהחברות שנתבעו על ידי עובדיהן הפלסטיניים זוכות לדירוג גבוה ב"מוסר תשלומים." מוסר תשלומים לספקים וחברות אחרות, כמובן; מוסר תשלומים לעובדים, זה סיפור אחר לגמרי.
ולמה יש אבטלה ברמה הזו? בין השאר, כי ישראל מונעת כמיטב יכולתה כל פיתוח של שטחי סי. פשוט לא מעניקה אישורים. שטחי סי, או על כל פנים נתחים גדולים כמידת האפשר שלהם, מיועדים לסיפוח. בין השאר, כי יזמים לא יכולים לדעת מתי יוטל עליהם סגר או עוצר, או אם חייל משועמם יחליט לעכב את העובד שלהם במחסום סתם כי בא לו.
התשובה השניה לשאלה למה סודה סטרים לא מעסיקה את העובדים הפלסטינים שלה בישראל נובעת לא מתאוות הבצע והניצול של מנהליה, אלא מטיבו של הכיבוש. כמו היזם הפלסטיני, היא לא יכולה לסמוך על כך שהעובדים שלה יצליחו להגיע לעבודה. גם היא, במידה מסוימת, תלויה בשרירות ליבו של הצבא.
סודה סטרים, כמובן, יכולה להשיג הרבה יותר מול רשויות הכיבוש. זו חברה ישראלית מצליחה שמייצאת לחו"ל, היא יכולה להשיג אישורי עבודה בקלות יחסית. אבל כאן עולה השאלה – למה לה? כל זמן שלא מאלצים אותה לעשות זאת – וכמה חברות ישראליות כבר העבירו את פעילותן מהגדה לישראל – למה לה להפסיק לעשוק את עובדיה? מה האינטרס שלה?
ובסופו של דבר, זה מה שסקרלט ג'והנסון מגינה עליו: הקו התחתון של חברות עושק. גם כך משחית הכיבוש את כל המעורבים בו.
העיקר שאפשר להאשים את אוקספם בפגיעה בזכויות עובדים. כלומר, בצביעות. כלומר, לומר "לא חשוב מה אתה אומר, חשוב שאני יכול להאשים אותך בסתירה עצמית." כלומר, לבצע הסחת דעת.
הערה מנהלתית: בימים האחרונים התקבלה תרומה בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורם.
(יוסי גורביץ)
א. הטענה שלפיה המאבק בעוני והמאבק למען עצמאות והגדרה עצמית יכולים להיות סותרים אינה דבר שיש לזלזל בו כל-כך – והדוגמה כאן היא דוגמה מצויינת. במיוחד לטווח הקצר.
ב. מה שאתר אומר על "למה לייצר בשטחים", מכיל גם הסברים פשוטים יותר. זה פשוט חלק מעידן גלובאליזציה: אפשר להתווכח לגבי השאלה של זכויות עובדים בטריטוריה הפלסטינית, אבל גם באופן בסיסי המשכורת נמוכה יותר כי הכל נמוך יותר (גם יוקר המחיה). הטענה של תומכי הגלובליזציה היא שזה יותר מצב של win-win: הכלכלה העשירה/יקרה יותר מקבלת מוצרים זולים יותר, והכלכלה הזולה/עניה יותר מקבלת השקעות ומשרות ומתפתחת לאיטה מן העוני אל מעמד בינוני חזק יותר (שגם תורם לדמוקרטיה).
גם אם הפלסטינים יזכו למדינה עצמאית, עדיין יתכן שהממשלה (העצמאית) שלהם תחליט לממש באופן אחר את שכר המינימום, ביטוח לאומי, הגנת עובד, וכו'. ועדיין יהיה שם זול יותר, ועדיין יתכן שסודה-סטרים ומפעלים אחרים יעבירו לשם ייצור, כי זה כלכלי (כמובן שזה יעשה בתנאים יותר מאוזנים, אבל לחלק מהביקורת כאן זה לא רלבנטי).
אז זהו, שלא. גלובליזציה מותנת במדינות עולם שלישי שהן מספיק עצמאיות כדי לקבוע מדיניות שתדאג שהמפעלים שמועברים אליהן מהעולם הראשון אכן יפתחו אותן כלכלית. בפלסטין עצמאית אנחנו כנראה נראה הרבה מזה: ייצוא תעשייתי המושתת על כוח עבודה יחסית משכיל אך זול (אגב, אותו מצב של דרום קוריאה ב-1960, ולכן אני אופטימיסט לגבי מה יקרה בפלסטין עצמאית).
זה לא המצב הנוכחי. במצב הנוכחי פלסטין נשלטת על ידי ישראל, שדואגת שפירות הפיתוח הכלכלי ילכו אך ורק לישראלים ולחברות ישראליות. כוח העבודה הפלסטיני הוא יותר כמו איכרים צמיתים, ופחות כמו אזרחים של מדינה עניה שמחליטה לתת לחברות מהעולם הראשון לפתוח בה מפעלים.
יש תהליך, שבו חברות פותחות מפעלים ומשלמות שכר מאוד נמוך כי על כל עובד בתעשייה יש איכר שישמח להחליף אותו, ועם זאת עוד ועוד בתי חרושת נפתחים עד שנגמרים האיכרים. האיכרים למעשה מהווים אבטלה סמויה, כי קיימת הטכנולוגיה לתת לאיכר אחד לעשות את העבודה של עשרה. כשנגמרת האבטלה הסמויה, לעובדים בתעשייה יש יותר כוח, והם דורשים העלאות בשכר, מה שמוליך לדמוקרטיזציה (קרי: הפגנות ענק שבסופו של דבר הממשלה נכנעת אליהן במקום לירות במפגינים), להתאגדות, ולעליה חדה ברמת החיים. בסין למשל אין יותר מדי איכרים שנשארו ועל כן יש מחאות עובדים והעלאות בשכר, והממשלה מפחדת שיהיה שינוי משטר כמו שהיה בדרום קוריאה בשנות השמונים. זה לא יכול לקרות תחת כיבוש, כי ישראל לא מעוניינת בפיתוח הכלכלה הפלסטינית, ובטח לא מעוניינת לתת לעובדים פלסטינים כוח לשבות.
לפרוטוקול – כדאי להראות עדויות לכך שסודה סטרים מתעמרת בעובדיה הפלסטינים (מבחינתי = לא עומדת בדרישות דיני העבודה הישראלים כפי שהם מיושמים בישראל עצמה) לפני שמשתמשים בזה בתור טיעון.
ייתכן וזה נכון, וזה לא יפתיע אותי, אבל כל אין עדויות לכך – זה יותר קרוב להשמצה.
להעביר מפעל כמה קילומטרים שמאלה? ברור, רק צריך לארגן כמה חברה כדי להזיז את הספה. הרי לא יכול להיות שהסיבה הכי פשוטה לכך שלא מעבירים מפעל דירה היא שזה פקינג יעלה הון תועפות. העיקר שיש לך את הקונספירציה שלך
מה קונספירציה? למה מלכתחילה הם מפעל בהתנחלות? בדיוק בגלל מה שיוסי טען. עובדים פלסתינים לא יותר זולים בפועל? מחסומים לא מונעים (בצדק או שלא) מעובדים פלסתינים להגיע לעבודה מעבר לקו הירוק? שום קונספירציה, רק תועלתנות וכסף. ברור שהמעבר יעלה הרבה כסף, בין השאר כי בנייה בשטחים זולה יותר, וכי שינוי מערך מהמצב הקיים דורש עלויות. אז? זה לא כאילו חברות אחרות מעולם לא העבירו את המפעלים שלהם בארץ ממקום אחד למשנהו.
"אוקספם העמיד את ג'ונסון בפני אולטימטום: או סודה סטרים או אוקספם. ג'והנסון, שמתפרנסת בין השאר מפרסומות, ושלא תראה שנקל מאף אחד אם היא תחרים התנחלויות, בחרה בסודה סטרים. זכותה."
זה לחלוטין לא איך שהסיפור התרחש, וחבל שאתה בוחר למסגר את זה ככה.
יוהנסון התנדבה באוקסם מ-2005, והיתה שגרירה מ-2007. המחוייבות שלה לארגון היתה מאוד רצינית, וככה גם המחוייבות של החלקים האמריקאים של אוקספם כלפיה (אוקספם זאת קואליציית ארגונים). כשיוהנסון התחילה לעבוד עם סודה-סטרים, הפגיזו אותה בטקסטים שונים, שחלקים גדולים מהם היו מיזוגניים, אנטישמיים ודי מחורבנים. אוקספם אמריקה ניסתה להגן עליה, והיא נטשה את הארגון, סביר להניח שבגועל.
בסופו של דבר, היא היתה חברה בארגון שמונה שנים, השקיעה מאות שעות בהתנדבות וגייסה מליוני דולרים בתרומות. העובדה שכל זה יכול ללכת לזבל בשניה כשיש חילוקי דעות מדגים משהו בקשר לפעילי זכויות אדם – בעיקר שהם יכולים לדבר כל יום על זכויות אדם ועדיין להשתמש באנשים ככלי ואז לדקור אותם בגב כשלא נוח.
בעולם תקין יותר, הפוסט הזה היה מזכיר, ולו במילה, את העובדה שהיא עשתה די הרבה בשביל מדוכאי העולם, והשתמשה בפרסום שלה למטרות די טובות. אבל אז, אולי היינו רואים את הצד שלה של הסיפור ואולי לא היה כלכך קל להציג את הBDS כקדושים (עומר ברגוטי, למשל, עושה בימים אלו ממש תואר שני באוניברסיטת ת"א, לאחר שנאם בכנס ה-MLA האחרון על הצורך להחרים אותה).
מצ"ב דוגמאה לתמונה מיזוגנית שהופצה על יוהנסן: http://www.barenakedislam.com/wp-content/uploads/2014/01/scarlett_sodastream1_0.jpg
מה מיזוגני בתמונה?
כמו שכל ביקורת על ממשלת ישראל היא אנטישמית, כך כל תמונה לא מחמיאה ליוהנסון היא מיזוגנית.
אבל רק כל עוד היא תומכת בנו, כמובן! אתה הרי לא תשמע מג'ו כלום על המיזוגניה המושרשת בצה"ל, בכל הטקסטים הדתיים שלפיהם מנוהלים דיני משפחה או בכל דבר אחר שמזוהם ע"י שנאת נשים ושמרנות. לא, בשבילו שוויון נשים טוב רק כדי להכניס עוד מכה לשמאל.
ההשואה לספר "The Scarlet Letter", שבו אות הקלון A מסמלת נואפת (Adulteress). זה מה שנקרא באנגלית a bit of a stretch.
מעניין מה יותר מזיק, טקסטים מיזוגניים של טרולים באינטרנט נגד כוכבת הוליוודית מיליונרית אחת או כיבוש אכזרי של מיליוני בני אדם.
טקסטים מיזוגניים. יש כמעט אלף נשים על כל פלסטיני שחי תחת כיבוש.
כשאתה מנגיד את המאבק לשוויון נשים עם המאבק לעצמאות פלסטינית לא רק שאתה משחק לידיו של מר. כלום ומוכיח עד כמה לא מוסרית ראיית העולם שלך, אלא שאתה גם מראה שאין לך מושג לגבי הפילוסופיה של השמאל – כי שני המאבקים הם חלק מאותו שלם, הניסיון ליצור שוויון זכויות בין כל בני האדם.
טרולים הם טרולים ותמיד יהיו.
זה לא תירוץ. זה אפילו יותר גרוע מתירוץ, זאת הצדקה מהסוג שמקלות על אנסים ופושעים אחרים כי "בנים תמיד יהיו בנים".
משטויות שמישהו כותב באינטרנט אפשר להתעלם. כשמישהו מכניס את הזין שלו לתוכך בכפיה זה קצת יותר מסובך.
דחיל רבכ, קצת פרופורציה.
מה יוהנסון, מה? היא נולדה בברוקלין, לא בקופנהגן. לכן אמור, וכתוב, ג'והנסון, או אפילו ג'והנסן. בוויקיפדיה יש דיון בנושא, עם אותה מסקנה.
הורדת למסמר פטיש חמש קילו על הראש: זה בול מה שהיה הופך את העולם לתקין יותר.
"מסתבר ששחקנית יפה עושה יותר […] משנים של עבודה שקדנית"
המשפט הזה (עם ההשמטה המכוונת) אומר את כל מה שצריך לגבי הכלכלה הגלובלית של המאה ה-21.
דרך אגב, גם אוקספאם מקבל יחסי ציבור מפרשת ג'והנסון לא פחות ממה שהוא היה מקבל מג'והנסון אלמלא הפרשה.
ממה שהתרשמתי אף אחד לא יודע מה קרה בינה לבין אוקספם. יש ביסוס למשפט שלך: "אוקספם העמיד את ג'ונסון בפני אולטימטום: או סודה סטרים או אוקספם"? אם כן, זה מאד מענין.
או נו,
עומר ברגותי לומד באוניברסיטת תל אביב, מה יכול להיות יותר צבוע מכך אני לא יודע. אבל נמשיך.
סקארלט ג׳והנסון היא חלק אחד מתנועה גדולה הרבה יותר ומשמעותית הרבה יותר שהיא הסיבה להיסטריה של אוקספאם. המאבק הפלסטיני כבר לא סקסי. הכיבוש כמעט לא רלוונטי בהקשר של המזרח התיכון הבוער והפלסטינים עצמם עומדים ככל הנראה על סף חשיפה אמריקאית בוטה של משחקי השקרים ומסכי הבועות שעבדו פעם על כולם. בקיצור, נמאס לכולם מהפלסטינים.
סימנים לכך אפשר למצוא נהירת אמנים לישראל תוך התעלמות מיללות הברגותים, או העובדה (שגורביץ מצניע) שסיפור סקארלט ג׳והנסון נתפס יותר בתקשורת האמריקאית לפחות כעמידה אל מול בריונות בוטה של ארגוני סיוע רדודים התופסים את העולם בשחור לבן.
אני מציע שארגונים ישראלים המתפרנסים מהסכסוך יתחילו לחשוב על היום שאחרי, יוזמת קרי או שתעבור (ומדובר ביוזמה שתוכנית ברק הייתה שמאל קיצוני לעומתה) או שהאמריקאים ואחריהם העולם יעבור הלאה, כנראה לאופציה הירדנית שהופכת רלוונטית כל יום שעובר.
הדם הנשפך במזרח התיכון הפך את הסוגיה הפלסטינית לפארסה של יחסי ציבור מטורפים לסכסוך ננסי על 1000 קמ״ר, כבר לא קל לגייס כסף, כבר לא קל למצוא תקשורת מגוייסת, הקולות הבקורתיים שפעם הודחקו יוצאים החוצה.
סקארלט היא סנונית המבשרת את האביב.
אגב אורחא, לכתוב ״יש, כמסתבר, שחקנית בשם סקרלט ג'והנסון״ רק מצייר אותך כמישהו הסגור בחדרו האטום בעשור האחרון, חבל.
כבר לא רלוונטי אתה כותב? לאנשים בעולם נמאס מהפלסטינים? נדמה דווקא שזה בדיוק ההפך. היום בעידן הטוויטר והפייסבוק יותר אנשים שומעים על הסכסוך מצדדים שונים וקוראים על ארגוני החרם על ישראל.
הרבה פחות שמעו עליהם בזמן האינתיפאדה לפני 10 שנים.
השקרים של מי עומדים להיחשף?
למעשה ברגע שהחלה תקרית בנט החלו "גורמים בלשכת רה"מ" להודיע שמדובר בספין שנועד לחשוף את שקרי הפלשתינאים, במילים אחרות נתניהו מודה שהוא שקרן שלא ניתן להאמין לאף מילה שלו.
זה פשוט נראה כמו סצינה מ"מונטי-םיטון" – ניסה לשחוף שזולתו שקרו, תוך כדי כך חשף שהוא בעצמו שקרן ועדיין מסתובב בארשת פנים של ערמומי מארץ הערמומיים וכל חסידיו השוטים מהללים את פיקחותו.
"מצד אחד, הם אומרים לנו שאנשי ה-BDS הם מיעוט קטן ושולי, ומצד שני מנפחים אותם כאילו היו הביאה השניה של הרייך השלישי. הם בו זמנית זניחים ולא חשובים והיד הנעלמה שמטלטלת את העריסה.. אם השילוב הזה של דבר והיפוכו נשמע לכם מוכר, זה בגלל שזו צורת המחשבה של אנטישמים. והימין היהודי, בסופו של דבר, הוא אנטישמי. "
מסתבר שגורביץ מתקשה לתפוס מורכבויות. עבורו ישראל זה גוף אורגני אחד ויחיד, ואם מישהו כאן מצהיר שהוא רואה ב-BDS כקבוצה זעירה ושולית, ומישהו אחר מצהיר שהוא רואה בהם כאיום אמיתי, הרי ש"הם" אומרים לנו "גם את זה וגם את זה". "אם ההשקפה הזאת על ה"הם" נראת לכם מוכרת, זה בגלל שזו צורת המחשבה של אנטישמים. והשמאל הרדיקלי האנטי-ציוני, בסופו של דבר, הוא אנטישמי".
אגב, ה-BDS הם אכן קבוצה קטנה, עלובה ושולית והמקרה הזה רק מדגים את זה. אלא אם המטרה של הBDSרים היא לגרום לגדולי הידוענים בעולם לנקוט עמדה מוצהרת נגדם, ואז הרי שהם מצליחים דווקא יפה.
"גדולי הידוענים בעולם"? גיחי גיחי.
ובינתיים: "החרם על ישראל מתרחב: הבנק הגדול בדנמרק מושך השקעות מבנק הפועלים"
(http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.2232283)
אני לא אומר שה-BDS עומדים להכריע את ישראל עוד רגע. זה יקח הרבה מאוד זמן, אם בכלל. אבל איכשהו, נראה לי שההשפעה הכלכלית של "דאנסקה בנק" גדולה יותר מזו של סקארלט ג'והנסון.
לא יודע, אני הייתי שם את זו שכמעט נהיתה מועמדת לאוסקר (וזה בלי להכנס לרפרטואר שלה כשחקנית, ע"ע ברבור שחור למשל) ונפסלה בגלל פרט טכני בקטגוריה הזו.
נו שוין. מה לעשות, וכלכלה מתנהלת סביב כסף, והכסף האמיתי (עד כמה שהכסף יכול להיו אמיתי) נמצא אצל הבנקים הרבה יותר משהוא נמצא אצל שחקניות הוליוודיות.
במילים אחרות: שום דבר רציני לא היה קורה ל"סודה סטרים" אילו ג'והנסון סירבה להצטלם לפרסומת שלו, ושום דבר רציני לא יקרה לכלכלה הישראלית אם "סודה סטרים" תפשוט את הרגל מסיבה כלשהי. לעומת זאת, אם בנק הפועלים ייקלע לבעיות בתזרים המזומנים שלו, כולנו נרגיש את התוצאה באופן בולט מאוד.
זה שהבנקים באופן כללי אחראים לכך שהכלכלה הפוסט-מודרנית מתנהלת בעודף מטורף של כסף, והעודף הזה הוא שמאפשר, בין היתר, את כל הטרראם סביב פרסומות בפריים-טיים, זה כבר סיפור אחר.
מה שנראה הוא שה-BDS נכשל, בינתיים, במטרת המקסימום שלו – להחרים את ישראל כולה, אבל די מצליח במטרת המינימום, להגביר את החרם על ההתנחלויות.
שבוע טוב
לכתוב על ניצול של איכרים מצד תומך של מפלגת הלובי החקלאי ובעלי מטעים…
המודעות עצמית של השמאל….
מה, יאיר נתניהו מחק את ההטרלה המכוערת שלו או שהיא נמחקה ע"י מפעיל האתר?
לפי כתבה שהייתה לא מזמן בחדשות, סודה סטרים קנו קרקע בישראל והתחילו לבנות מפעל כאן אבל המדינה שמה להם רגליים, כנראה כדי שלא יעזבו את השטחים.
חוץ מזה שלטענת סודה סטרים יש שיויון בזכויות כולל המשכורות בין פלשתינאים וישראלים באותו תפקיד
יוסי משום מה מניח שאם המפעל יעבור לקו הירוק עדיין יהיה לו אינטרס להעסיק פלסטינים, לא ברור לי שזה נכון.
הטענה על כך שמשתלם להחזיק את המפעל קרוב לפלסטינים בגלל מחסומים היא סבירה מאוד אבל תהיה נכונה גם לאחר נסיגה שכן עדיין יהיו מחסומים בכניסה לישראל כמו שיש בכל גבול