החברים של ג'ורג'

ובינתיים, בחצר האחורית

חמוש כלשהו הרג בשבוע שעבר עובד של מערכת הבטחון הישראלית, שתיקן את הגדר מול רצועת עזה. זמן קצר לאחר מכן, חמושינו העוקצניים סיפקו תגובה ציונית הולמת, והרגו ילדה בת שלוש, ופצעו עשרה פלסטינים נוספים. הראינו להם! וארור האומר נקם: נקמת דם ילדה קטנה עוד לא ברא השטן.

הפוליטיקאים הישראלים מיהרו להתחרות מי מהם יצא יותר גבר-גבר על דמה של ילדה. ראש הממשלה, אל קאפו… אה, סליחה, בנימין נתניהו, הודיע ש"אני מציע לכולם לא לנסות אותנו. מי שניסה, חטף. מי שינסה, יחטוף." פוליטיקאי בכיר אחר אמר את הדברים הבאים: "אם עזה רוצה שקט עליה לנהוג בשקט ולא, היא תסבול תוצאות של אי שקט עשרות מונים. עזה אינה תחת שום כיבוש. אם היא חושבת שהעולם יוסיף לתמוך בה ולגרום לקורבנות היא טועה. […] אתם משחקים באש, בלי עזרה מבחוץ לא תוכלו להתקיים – והעזרה תיפסק אם תמשיכו להרוג אנשים חפים מפשע. תפסיקו עם זה – למענכם. אנחנו את הביטחון שלנו נבטיח." ההדגשה שלי.

מי היה הפוליטיקאי שמיהר לאיים על תושבי עזה בהשמדה ("לא תוכלו להתקיים"), תוך שהוא מקפיד להדגיש שהעובדה שישראל יכולה, ברצונה, לחנוק את עזה אין משמעה חס וחלילה שהיא שולטת בה ("עזה אינה תחת שום כיבוש")? כלום היה זה נפתלי "הרגתי ערבים" בנט? אביגדור "אסואן-טהראן" ליברמן? שר האוצר, יאיר "זועביז" לפיד, שמיהר להצטלם בצפון במעיל קרב? לא, לא, זה היה נשיא המדינה, חתן פרס נובל לשלום שמעון פרס.

למה פרס יוצא בהצהרות כאלה? כי הכהונה שלו עומדת להגמר וגם בגיל 92 האיש לא יודע מה לעשות עם עצמו, אם אין לו תפקיד רשמי. המערכת הפוליטית רוחשת שמועות על כך שהוא מתכוון לסחוט את נתניהו כדי שזה ישנה את חוק יסוד הנשיא ויאריך את הכהונה שלו, או יתן לו להתמודד לכהונה שניה. הוא יעשה זאת על ידי איום בהתייצבות בראש קואליציית מרכז-שמאל. פרס פיקח מספיק כדי לדעת שאין צל של סיכוי שמישהו יצביע עבורו, אבל על נתניהו זה עשוי לעבוד. כדי להפוך את האיום שלו לאמין, פרס חייב להשיל את שאריות עברו כ"איש שלום" (be my friend for peace, זוכרים?), ולחזור להיות הבטחוניסט שהיה.

למזלם של ילדי עזה, פרס לא בשום תפקיד ביצועי, אחרת הוא לא היה מהסס לספסר בדמם עבור הג'וב הבא שלו. אבל את זה אי אפשר לומר על בוגי "משה" יעלון. בהנחיית הלז, שינה צה"ל את דפוס הפעולה שלו, והוא התחיל לירות על פלסטינים שהתקרבו למרחק של 300 מטרים מהגדר – עד לאחרונה הוא התיר להם להתקרב עד 100 מטרים. המשמעות חמורה במיוחד מבחינת החקלאות העזתית: עד 30% מהשטחים החקלאיים של הרצועה הפכו לשטחי הרג.

כדי להוכיח לעזתים שהוא יכול לחנוק אותם כאוות נפשו, הורה יעלון לסגור את מעבר כרם שלום ביום חמישי האחרון. 300 משאיות של סחורה שאמורות היו להכנס לרצועה לא נכנסו. כמו כן, לא נכנסו 600,000 ליטרים של סולר עבור תחנת הכוח של עזה, כ-400,000 ליטרים של סולר עבור המגזר הפרטי, ו-200 טונות של גז בישול. כדי להתקיים, רצועת עזה זקוקה ל-500,000 ליטרים של סולר עבור תחנת הכוח, 350,000 של סולר עבור המגזר הפרטי, וכ-250 עד 300 טונות של גז בישול.

רצועת עזה ספגה מכה קשה במיוחד עקב הסופה. חלקים ניכרים מהרצועה הוצפו. בדיוק ברגע זה, בשל פעולה של אדם אחד, נקט בוגי "משה" יעלון בענישה קולקטיבית כלפי אוכלוסיה של יותר ממיליון בני אדם. חשבו על הקשיש שלא יכול להתחמם, על הילדים שרועדים מקור ושאין להם ארוחה חמה. מזעזע אתכם? שתקו! כך עלה ברצון מפני יעלון.

ענישה קולקטיבית היא פשע מלחמה. הישראלים רגילים כל כך להשתמש בענישה כזו, רגילים כל כך לתקנות ולחוקים שמאפשרים אותה ומסווים את הזוועה, שהם אדישים לה. המצב בעזה בימים כתיקונם לא טוב משמעותית יותר: מחשבות של אשה עזתית שנחלצה משם עשויות לתת פרופורציה על החיים במצב שבו יש לכם שש שעות חשמל ביממה. ישראל מנהלת מול הרצועה מדיניות של מצור שנמשכת כבר מספר שנים. פעם זה היה מצור חונק, מצור שבמסגרתו התעללה ישראל בתושבי הרצועה ומנעה מהם, בין השאר, גם שוקולד וצעצועים; עכשיו זה מצור נושם.

ועדיין, מצור לא אמור להיות ענישה קולקטיבית – ענישה קולקטיבית, נזכיר, משום שרצועת עזה בחרה בממשלה שישראל לא אוהדת. מצור אמור להיות כלי צבאי להכרעת כוח אויב; ככזה הוא אמור להיות קצר. המצב של מצור נצחי הוא לא טבעי וספק אם הוא חוקי. ולא, אי אפשר לטעון ש"אין מצור על עזה." כל הפעולות של חיל הים, המניעה של כניסה ויציאה של כלי שיט, הם מצור. (התקדים של המצור הצפוני על מדינות הקונפדרציה גם אומר שבעצם הטלת המצור הימי יש הכרה בצד השני כצד לוחם, מה שאומר שאם ישראל לוכדת לוחמים עזתים היא צריכה להתייחס אליהם כאל שבויי מלחמה, אבל לא נכנס לזה עכשיו.)

ואנחנו התרגלנו. התרגלנו לענישה קולקטיבית, התרגלו לאכזריות האגבית שבמניעת גז בישול ואמצעי חימום בחורף קר במיוחד. התעלמנו מהמדיניות האכזרית של חיל הים, שמשתלט על סירות דייגים עזתיות כשאלה מנסות לחצות את קו שש המילין ולהגיע אל הדגה, כשהוא מחרים אותן או, על פי כמה וכמה דיווחים, מטביע אותן. סירה מוחרמת או מוטבעת משמעה עוד משפחה שנאלצת להשען על הסעד של אונר"א או החמאס.

לא טוב לכם, עזתים? כדאי לכם, למרות הגזל של אדמותיכם החקלאיות, למרות החנק, למרות הירי לעבר חקלאים, למרות הטבעת סירות הדיג העלובות (איזו גאווה להיות בחיל הים הישראלי, הא?), להיות בשקט. אם לא תהיו בשקט, אם תעזו להרים ראש נגד האויב שמעולם לא הפסיק להלחם בכם, נגד האויב שבשלו ילדיכם אינם יכולים לישון מבעת הזמזום הבלתי פוסק של כלי הרצח המעופפים שלו, אם תזכרו שאינכם תולעת אלא איש, אז – אומר לכם חתן פרס נובל לשלום – תסבלו עשרות מונים, אז "לא תוכלו להתקיים."

והאיש שהשמיע את האיום הג'נוסיידלי הזה, שהתקבל בשתיקה אדישה כזו במולדתו, רב כעת עם ראש הממשלה סביב השאלה מי מהם יהיה הנואם המרכזי בדאבוס. יש לקוות שיהיה מי שישבש את החגיגה שלו, שיזכיר למדושנים שהגיעו למקום עם מי יש להם עסק.

הערה מנהלתית: אני רוצה לברך את הקוראים בשנה טובה, נובי גוד למי שחוגג. תכלה שנה וקללותיה.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • לא היו כמה מצורים בימי הביניים שנמשכו הרבה שנים כמו המצור על עזה? אם לישראל אין תפיסה מודרנית של אזרחות הנפרדת מהדת, או של שלטון החוק לעומת הסמכות הפרטית של המלך, אז למה שתהיה לה תפיסה מודרנית של מלחמה? 😉

    • יונתן בוקסמן

      עזוב ימי הביניים. מלחמת העולם הראשונה. מלחמת העולם השנייה. בשניהן הטילו בנות הברית מצור ימי על גרמניה ויפן שהיה לו חלק מכריע בכניעה שלהן. המצור נמשך כל ימי המלחמה- כלומר שש שנים.
      טוב, אז אז זו הייתה מלחמה טוטלית ומעצמות המרכז והציר היוו איום משמעותי לבעלות הברית כך שברור שאנחנו לא יכולים לקחת משם דוגמה, נכון?

      אז מה קרה אחרי מלחמת העולם השנייה? תתפלאו, אבל בכל מלחמה שבה הייתה לצד אחד עדיפות ימית ו/או אווירית על האחר הוא ניסה לנצל
      אותה להטלת "מצור" על האחר. מלחמת הודו פקיסטן. מלחמת איראן-עיראק. מלחמת פוקלנד. וכן, גם 1948, בה ניסו המצרים להטיל את המצור עלינו.

      אבל, יאמרו המקטרגים, היה מדובר אז בלחימה בין כוחות בערך שקולים.

      שקלול הכוחות לא רלוונטי מבחינת דיני המלחמה אבל אין בעיה- קחו את מלחמת המפרץ הראשונה. לא רק שהוטל סגר ימי על עיראק בידי האו"ם- אלא שהסגר נותר במקומו במשך 12 שנה עד לפלישה האמריקאית לעיראק. ובמהלך אותה תקופה כל אחת ואחת מהחברות הקבועות במועצת הביטחון הייתה יכולה להטיל וטו, ללא הסבר, על כל סחורה שהיא שנכנסה או יצאה מעיראק. הסגר היה הרבה יותר "חונק" מזה שהוטל על עזה והוטל, להזכירכם, על ידי האו"ם. דרך אגב, האו"ם הטיל סגר דומה על החלקים של לוב שהיו בשליטת קדאפי, רק שהוא נפל מהר. וכעוד דרך אגב, בדיוק אותו דבר קרה לסרביה במלחמת קוסובו.

      אבל, ישובו ויאמרו המקטרגים, היה מדובר במלחמה בין מדינות גם אם לא בדיוק מדינות שקולות כוחות.

      אין בעיה- קחו כדוגמה את דיכוי המרד של הנמרים הטמילים בממשלת סרי לנקה. איך הושמד המעוז שלהם בחצי האי גפנה, בו ניהלו מדינה בתוך מדינה במשך עשור וחצי? מצור ימי ויבשתי והרעבת האוכלוסיה. ודרך אגב, מועצת "זכויות האדם" של האו"ם? העבירה החלטה שמגבה את מעשי ממשלת סרי לנקה ומברכת עליהן. במקרה או לא במקרה זה די חפף את עופרת יצוקה.

      אקיצר: לא, הפעולות שנוקטת ישראל מול עזה אינן ייחודיות, ולא, מה שיוצא דופן הוא לא שהעולם לא מתערב ולא מגנה.

      מה שיוצא דופן, ומה שמאריך את המצור, זו דווקא העובדה שהעולם כן מתערב וכן מגנה. מה שיוצא דופן הוא שישראל, על אף מצב הלחימה מול עזה, מספקת מים וחשמל ומאפשרת מעבר סחורות משטחה לתוך עזה. אתה יכול לבוא ולטעון שבשל נסיבות ייחודיות כאלו ואחרות ישראל מחוייבת להרבה יותר, או לטעון שמה שנעשה במקומות אחרים על ידי מדינות אחרות הוא לא רלוונטי ושמי שמזכיר אותן מנסה להסיח את הדעת מפשעינו המוסריים.

      אבל קצת כנות- אין, פשוט אין, דוגמה הסטורית שאני יכול לחשוב עליה שבו מדינה מספקת למדינת אוייב (או, אם תתעקש, שטח מוגדר שנמצא איתה בעימות ארוך טווח ושבו אין לה נוכחות קבע של חיילים שנים רבות)

      אתה אומר שמצור אמור להיות קצר. צודק. אבל הסיבה שמצור הוא בדרך כלל קצר, היא שהוא בדרך כלל מוחלט. לא נושם, לא חונק, מוחלט. בלי מעבר סחורות, בלי אספקת מים, בלי אספקת חשמל. האזרחים? לפעמים ניתן להם לצאת מהאזור במצור אבל רק לתוך מחנות מגודרים בהם הם מצויים תחת משמר (ובהם הגברים החשודים כלוחמים מופרדים מהשאר) עד שהעימות מסתיים. זו הנורמה.

      עד מתי נמשך המצור? עד שהיריב נכנע. זו לא אופציה עבור ישראל-
      מכיוון שבכל תולדות הסכסוך הערבי-ישראלי לא היה אף מצב שמדינה או ארגון ערבים הודו בתבוסה ונכנעו בפני ישראל. בכל מקרה התערבות בינלאומית סיפקה לערבים "פתרון מכובד" בדמות שביתת נשק מגובה באיומי התערבות חיצונית נגד ישראל.

      האיום בהתערבות הזו (מגובה בקולות מפנים כמו שלך) היא הסיבה העיקרית שישראל מעולם לא הטילה סגר מוחלט על עזה. וזו גם הסיבה העיקרית שאין לחמאס אינטרסט מובהק להתעמת עם האידיאולוגיה שלו ולהגדיר את מטרותיו מחדש.

  • גלעד ב.

    "ענישה קולקטיבית, נזכיר, משום שרצועת עזה בחרה בממשלה שישראל לא אוהדת".

    זהו יוסי? רק בגלל זה? בלי קשר למעשים ולהצהרות של אותה ממשלה נבחרת מופלאה?

    פעם הייתה בבלוג הזה הגינות אינטלקטאולית, מהסוג שאיפשר לקוראים שלא מסכימים איתך מראש לתת למם או שניים לחדור לממפלקס שלהם. היום אתה סתם שמאל קיצוני, וזה פחות מעניין או משכנע.

    • ygurvitz

      בלי שום קשר למעשים. המצור על עזה הוטל עם תפישת השלטון שם ע"י החמאס.

      • גלעד ב.

        נו בדיוק, הסגר הוטל בתגובה להפיכה אלימה שביצע גוף עויין לישראל העוסק בירי טילים עליה, לא בעקבות הבחרו של אותו גוף לשלטון שנה וחצי קודם.

        אבל הטענה הספציפית פחות חשובה לי.
        באופן כללי, בהנחה שאחת המטרות שלך היא לשכנע אנשים מחוץ לאקו בוקס שלך, אתה חייב לנהוג בהגינות אינטלקטואלית.

        וזה אומר להציג את העמדה הנגדית לשלך בצורה הוגנת, ועדיף בצורה החזקה שלה. בנוסף אסור לך להעלים או להתעלם מדברים שפוגעים בטיעון שאתה מנסה להציג.

        פעם זה היה פה ככה, היום כבר לא.

        היום בכתיבה הרטורית שאתה נוקט בה אתה יכול לשכנע רק את חסרי העמדה שנתקלים בנושא בפעם הראשונה ללא רקע, ואת המשוכנעים מראש.

        • ygurvitz

          היה ירי רקטות לעבר ישראל לפני שהחמאס התשלט על הרצועה, למעשה גם לפני שישראל יצאה מהרצועה. התגובה הישראלית להשתלטות החמאס לא באה בתגובה לירי רקטות – היא באה בתגובה להשתלטות החמאס.

          ונו, השתלטות עוינת? אני לא תומך חמאס, אבל צריך לזכור שאבו מאזן סירב להעביר להם את הסמכויות שהגיעו להם ושדחלאן ניסה לבצע הפיכה ברצועה. יש מצב שהוא אפילו היה מצליח, אם ישראל לא היתה מחליטה, כמה חודשים קודם לכן, להפסיק העברת כספים לרשות הפלסטינית במחאה על תוצאות הבחירות (!), כך שהכוחות של דחלאן היו רעבים, ממורמרים ולא ערוכים.

          אתה נותן לתעמולה ישראלית לטשטש את מה שקרה כאן לפני שש שנים ומשהו בלבד. הטלת המצור לא היתה קשורה בשום צורה לירי רקטות.

          • גלעד ב.

            אני לא טענתי שזה בעקבות ירי רקטות אלא שזה בעקבות השתלטות הגוף העוסק בירי הזה על הרצועה, ואתה לא חולק עלי הרי. כשהכלב בחצר קשור אפשר להשאיר את השער פתוח, כשהוא משתחרר אתה סוגר את השער מה שיותר מהר.

            אבל זה לא ממש משנה. בשורה התחתונה אתה טענת שהוטל סגר בעקבות הבחירות, במילותך "משום שרצועת עזה בחרה בממשלה שישראל לא אוהדת", כשעובדתית הסגר הוטל שנה וחצי לאחר הבחירות.

            זו הצגה לא הגונה של העובדות.

            והטריק הזה ננקט בפוסטים שלך שוב ושוב באופן עקבי בשנה ומשהו האחרונות, וחבל.

          • יונתן בוקסמן

            אני חייב להגיד שאני לא מומחה לחוקה הפלסטינאית אבל איזה סמכויות בדיוק "הגיעו" לחמאס לאחר שניצח בבחירות במועצה המחוקקת? כלןמר, אם אבו-מאזן הוא עדיין הנשיא הוא מחזיק (או החזיק בזמנו) בסמכויות חוקיות לפקוד על כוחות הביטחון ולאסור על קיום התאגנויות חמושות אחרות, לא?

            בכל מקרה, בלי קשר לאם ההשתלטות הייתה עויינת או לא, חוקית או לא, השוני שחל לאחר שהחמאס השטלט בפועל על הרצועה הוא שהגוף ששלל את הסכמי אוסלו, ביצע התקפות על ישראל וגם לקח על ההתקפות האלו אחריות בריש גלי, שלט בפועל ובגלוי בתא השטח שנקרא רצועת עזה. אי לכך המדיניות כלפי הרצועה דרושת שינוי שהרי הגוף ששלט בה בעבר ושטען במידה כזו או אחרת של כנות שירי הרקטות אינו מקובל עליו ונובע מקבוצות שאינן ניתנות לשליטתו התחלף בגוף שגם ביצע, גם לקח אחריות, וגם התכחש פורמלית להסכמים הקודמים.

            אז אתה יכול לחזור אלף פעם שהטלת המצור לא נבעה מירי הרקטות. אולי. אבל התנאים להסרת המצור (של הקהילה הבינלאומית דאז דרך אגב, לא רק של ישראל) היו להפסיק את הירי ולהכיר בהסכמים קודמים.

          • קשה לי להבין את ההיגיון העקום הזה. אתה עצמך מודה שהסגר הוטל לאחר שארגון שירה רקטות מימים ימימה השתלט על הרצועה, ובכל זאת אומר שלסגר אין שום קשר לירי רקטות?

        • אריק1

          אתה מניח שיוסי בונה על שכנוע ישראלים בעלי עמדה שונה.
          נראה לי שהכיוון שלו הוא יותר לגייס את העולם נגד מדינת ישראל.

          בהתאם המטרה העיקרית שאני יכול לראות לבלוג שלו היא מעבר אנשים מהשמאל הציוני שמקווים לשינוי מתוך החלטה ישראלית אל השמאל הקיצוני שחותר להטלת חרם כלכלי על ישראל.

          • כן, וכמו תועמלנים בדרך כלל, לעובדות יש קשר מאד קלוש לכל העניין.

  • סירו

    בהחלט עם קשר למעשים.

    בפוסט כתבת:
    "משום שרצועת עזה בחרה בממשלה שישראל לא אוהדת"
    הבחירות למועצה המחוקקת בהם חמאס קיבלה 50% ונכנסה בעקבותיהן לממשלה התרחשו בינואר 2006.

    הסגר על רצועת עזה החל ביוני 2007, לאחר תפיסת השלטון בהפיכה צבאית של החמאס, והתנערות השלטון מההסכמים של הרשות הפלסטינית עם ישראל ומצרים.

    זה גם לא אותו פרק זמן (הבדל של שנה וחצי) וגם התגובה הישראלית היא בפירוש תגובה לצעדים מלחמתיים של החמאס, ולא "ענישה על בחירות".

    • שי ל

      למעשה לא. הסגר התחיל הרבה קודם, הוא רק הוחמר ביוני 2007.
      בדו"ח של עמותת גישה מינואר 2007, כלומר כזה שמתייחס לשנת 2006, מנתחים את הסגר. המשמעות היא שכבר היה סגר, אם כי בעוצמה חלשה יותר, עוד לפני ההפיכה הצבאית של החמאס.
      http://www.gisha.org/UserFiles/File/report/HebrewPositionPaperforwebsite.pdf

      לתמיכה נוספת צילום של מסמכי צה"ל מ18 ביוני 2006.
      http://www.gisha.org/UserFiles/File/HiddenMessages/kriteryonim18_6_06.pdf
      שימו לב לכותרת "סטאטוס הרשאות בסגר", כלומר גם בצה"ל הגדירו את ההגבלות על עזה (והגדה) כסגר. מסמכים נוספים ניתן למצוא פה.
      http://www.gisha.org/item.asp?lang_id=he&p_id=1412

      • סירו

        לא ממש נכון.

        המסמך של גישה מדבר על מספר תקריות בהם צה"ל הטיל סגרים ממוקדים, הן לאורך שנת 2005, והן במהלך 2006.

        המסמך הוגן מספיק כדי לציין את ההקשר הצבאי של הטלת הסגרים במהלך יוני-יולי 2006 – כתגובה לחטיפת גלעד שליט (בהחלט צעד מלחמתי.

        שאר הארועים לאורך 2005 ומרץ 2006 נותרים ללא רקע, אך בוא אני אעזור לרענן את הזכרון:
        [+] ירי תלול מסלול לתוך יישובי עוטף עזה והנגב, שהביאו למספר מבצעים של צהל, שבמסגרתם התבצעה סגירת מעברים.
        [+] התקפות של ארגון חמאס על מעברי הגבול, שהובילו לסגירתם.

        באשר למסמכי צה"ל, הרי שמדובר בתעלול לשוני – מסוג "דרש". אין ההגדרה של המילה "סגר" במסמך צה"לי מ-2006 זהה לכוונה שיוסי מייחס לה בפוסט.

        כשמדברים על הסגר על עזה (או "המצור" על עזה) מדובר על השלב בו ההגבלות הוחמרו מאד, והמעברים סגורים מלבד העברות ציוד וסחורות הומניטאריים.

        אם אתה רוצה להתפלפל על מתי התחיל השימוש במילה "סגר" במסמכים צהליים, זה כמובן נחמד, אבל אין קשר בין זה לבין הנושא המקורי של הדיון.

      • סירו

        אם מה שרצית להוכיח זה שישראל קיימה שליטה אפקטיבית במעברי הגבול מלפני 2007, אז מזל טוב, הוכחת משהו שלא היה עליו ויכוח.

  • FN

    "עזה היא המקום היחיד שהעולם שכח ממנו" – טוב לדעת שהתפיסה המעוותת של "יחידי סגולה" – רק אצלנו, רק אנחנו – קיימת בשני הצדדים של המשוואה המכוערת הזו. המעשים שישראל עושה בעזה מחרידים מספיק בלי הדרמה הזו של "אף אחד לא אוהב אותנו" – גם מצד ישראל, אבל גם מצד עזה.

  • יונתן בוקסמן

    עד כמה שידוע לי עמדתה הרשמית של ממשלת ישראל היא שהמצור על עזה יוסר כשהחמאס ימלא את תנאי הקוורטט המקוריים, כלומר יכיר במדינת ישראל ובהסכמי אוסלו ויתחייב להפסקת המתקפות על ישראל.

    ההצעה הקונקרטית ביותר של חמאס (ממנה הוא נסוג כמה פעמים) ששמעתי היא הפסקת אש של 25 שנה תמורת נסיגה לגבולות 67 ומימוש זכות השיבה.

    תהרוג אותי, אבל נשמע לי שהם אלו ששקועים בתחת האידאולוגי שלהם ומעדיפים לקיים את העימות המזויין, לא אנחנו.

    • אבל שגורביץ יאשים את החמאס? חלילה. זה לא נאור.

  • nachum

    על הילדים שרועדים מקור???????????????

  • אריק1

    האם מישהו יודע להסביר לי איך(או ליתר דיוק איך הגיעו למסקנה) אם רוחבה של רצועת עזה הוא בין 6 ל12 ק"מ (ע"פ ויקי) רצועת ביטחון של 300 מטר מהגדר (כלומר פחות מ5% מהשטח) תופסת 30% מהשטח החקלאי?

    ובהתאם לכך- האם 100 המטר שהיו שם קודם אינם שטח כמעט זניח (פחות מ2% אולי פחות מ1%)?

    • רונה

      שטח הרצועה = 360km^2
      נניח שהרצועה היא מעגל מושלם:
      r^2*2*pi = 360
      r ~ 7.5km

      נניח שהחסרת 300 מטרים מהמעגל ההיקפי מהווה 30% מהשטח החקלאי

      ראשית נחשב את השטח שהוחסר מהרצועה.
      7.2^2*pi*2 =
      325
      (שמאל וימין התחרפנו פה, תעקוב אחרי הנוסחה)
      כלומר: משטח הרצועה נגרעו 35 קמ' רבועים.

      325 – 360 = 35 = 0.3*X )x = השטח החלקאי)
      X = 116
      כלומר, סך השטחים החלקאיים הינם בערך 116 קמ' רבוע ~ שליש משטח הרצועה.

      • חרטא ברטא

        בראבו, גם לא עונה על השאלה וגם משתמשת במתמטיקה שגויה.

        זוהי דוגמא נפלאה גם ל GIGO במידול מתמטי.
        למה לנסות לפשט עם צורה גיאומטרית אחת (עיגול) כדי למדל צורה גיאומטרית פשוטה אחרת (מלבן).

        למה לא למדל את זה עם מתושע קעור)

        היות ויחס היקף/שטח שונה לחלוטין בין עיגול למלבן החישוב שלך טועה בפקטור 3.

        אולי זה גם בגלל שאת עושה גם סלט
        בין נוסחת שטח המעגל להיקפו

        הנתונים יחסית ידועים. שטח הרצועה הוא 360 קמ"ר, שמתוכם כ 120 קמ"ר הם שטחים חקלאיים. אורך גבול ישראל עם הרצועה הוא 51 קילומטרים (11 בצפון, 40 ממזרח), לכן הגרעה של 0.3 ק"מ לאורך הגבול מייצגים 15.3 קמ"ר שהם כ 13 אחוזים מהשטח החקלאי הכולל (ולא 33% כפי שטוען הפוסט)
        וזה יוצא מתוך הנחה לטובת הפוסט, שכל השטח הנגרע הוא שטח חקלאי פעיל.

        אפשר כמובן להתווכח אם גם 13 אחוז זה יותר מדי או נחוץ, אבל לפחות המתמטיקה לא מוזנית לצורך טיעון פוליטי.