החברים של ג'ורג'

ג'ון קרוסמן, אסיר ציון

בשבוע שעבר הגיע ג'ון קרוסמן (מרדכי ואנונו) לבג"צ לריטואל שנתי-כמעט: הוא עתר כנגד מערכת הבטחון בדרישה לאפשר לו לצאת מישראל, כמו גם להפגש עם זרים. הריטואל, שחזר על עצמו בפעם השביעית, חזר על עצמו על פי כל כללי הטקס: קרוסמן, באמצעות עורכי דינו אביגדור פלדמן ומיכאל ספרד, שטח את טענותיו; המדינה טענה שהוא עדיין מסוכן, כי הוא עדיין יודע חומר סודי ועדיין מתכוון לפרסם אותו, ולשם כך הציגה "חומר סודי" לבית המשפט; ובית דינו של אשר גרוניס, אחר שעלעל ב"חומר הסודי" – מידע שהאיש שגורלו נידון לא יכול היה לראות כלל, קל וחומר לא לערער על הנאמר בו – שיחק את תפקידו בקומדיה, והטביע חותמת "חוקי" על המשך ההתעללות באדם זקן. עד השנה הבאה.

תמצות מהיר של הפרשה: עד 1985 עבד ואנונו כטכנאי בכור הגרעיני בדימונה, שם (פתח מנטרה מגוחכת) על פי פרסומים זרים, שחלקם הניכר נשען על הפרטים שיספק קרוסמן (סגור מנטרה מגוחכת) מפתחת ישראל את הנשק הגרעיני שלה. בעקבות מלחמת לבנון הראשונה, בה הרג צה"ל כ-17,000 לבנונים, חלק ניכר מהם בהפצצות שקשה להגדיר אותן אלא כהפצצות טרור על ביירות, עבר ואנונו רדיקליזציה. הוא הגניב מצלמה לכור וצילם בהרחבה, ואסף מידע נוסף. כשנודע למעסיקיו על ארגוני השמאל שאיתם הוא הסתובב, הוא פוטר. ואנונו יצא למסע בעולם, הגיע לסידני, התנצר שם ולקח על עצמו את השם ג'ון קרוסמן. הוא שוכנע להגיע ללונדון ולמסור את המידע שבידיו לעיתון סאנדיי טיימס.

פרצה סערה, שחלקה הוסתר מהציבור הישראלי. קרוסמן שיגר טורפדו הישר ללב קונספציית ה"עמימות" הישראלית, שאמורה לאפשר לישראל להתנהל כאילו יש לה נשק גרעיני (פתח מנטרה מגוחכת) רק על סמך מקורות זרים (סגור מנטרה מגוחכת) מבלי שתיאלץ להודות בכך. זאת, למרות ש(פתח מנטרה מגוחכת)על פי מקורות זרים (סגור מנטרה מגוחכת) היא ערכה ניסוי גרעיני בדרום אפריקה. המשך הסיפור ידוע: קרוסמן פותה, נחטף לישראל, הוחזק בחשאי, הועמד לדין על "ריגול חמור", ונמצא אשם אף על פי שנשיא בית המשפט העליון, מאיר שמגר, נאלץ להודות שהוא לא בא במגע עם שום סוכן זר אלא רק הדליף את המידע שבידיו לעיתון. קרוסמן נידון ל-18 שנות מאסר. הוא ריצה את כולן, 11 מהן בבידוד. בשנה האחרונה למאסרו נכנסה מערכת הבטחון לתזזית, וניסתה למצוא כל מיני פרטי שטיקים וטריקים להאריך את המאסר. אחרי הכל, אף אחד לא חשב ברצינות שהוא ישרוד אותו.

קרוסמן הוא מהדורה מוקדמת של אדוארד סנודן: הוא ניסה להתריע בפני הישראלים והעולם על המפלצת שבונה מערכת הבטחון. בשיר שכתב ב-1987, כבר מאחורי סורגים, ושמו "אני המרגל שלך," הוא כתב כך:

"ענֲה להם, חשב לעצמו, בינו לבינו
האזרח הקטן. האיש עם הראש אבל
לא קטן. מי כאן הבוס, מי יודע
לאן הרכבת נוסעת?
איפה הראש שלהם. גם לי יש ראש
.
מדוע אני רואה את כל המכונה

מדוע אני רואה את התהום
האם יש נהג לרכבת הזאת?
הפקיד הנהג הטכנאי המכונאי הרים

ראש. התרחק מעט וראה איזו מפלצת.
לא מאמין חזר שיפשף עיניו ואכן

היא בסדר. אני בסדר גמור. אני אכן

רואה מפלצת. אני חלק מהמערכת אני
חתמתי על הטופס הזה. ורק עכשיו אני קורא
את המשכו. הבורג הזה הוא חלק מפצצה.
הבורג הזה הוא אני. איך לא ראיתי

ואיך אחרים ממשיכים להבריג.
מי עוד יודע. מי ראה, מי שמע

המלך אכן עירום. אני רואה אותו.
מדוע אני. זה לא בשבילי. גדול עלי
.
קום קרא. קום והודעת לעם הזה
.
אתה יכול. אני הבורג, המכונאי
,
הטכנאי. אתה כן. אתה הסוכן החשאי

של העם הזה. אתה העיניים של המדינה.
סוכן מרגל גלה מה ראית. גלה

לנו מה מבינים, החכמים, מסתירים מאיתנו.
אם אין אתה לנו תהום לנו
.
שואה לנו. אתה ורק אתה יושב

על ההגה ורואה את התהום.
אין לי ברירה. אני קטן, אזרח, עמך

אבל אני אמלא את חובתי. אני שמעתי
את קולו של מצפוני. ואין לאן לברוח."

קרוסמן שוחרר מהכלא באפריל 2004, לפני כמעט מעשור. שוחרר? טכנית, כן. בפועל, הוא הפך לאסיר ציון. אין לו מה לעשות בישראל. הוא שנוא על רוב האוכלוסיה המוסתת. מבחינת היהודים הישראלים, הוא בגד פעמיים: פעם כשהעביר מידע שרוב האוכלוסיה לא יודעת מהו ולא רוצה לדעת מהו, ופעם כשהמיר את דתו. קשה לחשוב על מעשה קיצוני יותר בישראל מאשר המרת דת – ועוד לנצרות. הפרובוקטור הגדול פרופ' ישעיהו ליבוביץ', ששמאלנים רבים העריצו מבלי להבין, גרם למעריציו תדהמה כשחירף וגידף את קרוסמן – מבחינתו, מי שהמיר את דתו היה חלאה. המעריצים המובכים העלימו את האמירה הבעייתית. קרוסמן שב ומבקש לצאת מישראל, כדי שיוכל לחיות את מה שנותר מחייו בשלווה ובקרב אנשים שאוהבים אותו. לשווא.

המעשה של קרוסמן היה, במהותו, מעשה שנולד מאימי המלחמה הקרה. והוא נכשל טוטאלית. האוכלוסיה הישראלית ("זה לא בשבילי, גדול עלי. קום קרא! קום הודע לעם הזה!") לא רצתה לדעת. עדיין איננה רוצה. בכך היא נכשלת לחלוטין במבחן שהעמיד לה קרוסמן. הוא ציפה ממנה להיות פוליטיאה, קרי חבר אזרחים עצמאי, חושב, שמסוגל לחקור בכוחות עצמו ומסרב להיות עדר שמואכל בכפית על ידי האליטה; הוא ציפה שהיא תתעורר, ותשאל לאן כל זה הולך, האם יש נהג לרכבת הזו. הוא הסתובב יותר מדי בחוגים רדיקליים, כמסתבר. הוא שכח איפה הוא ואיפה ה"עם."

במהלך שנות המלחמה הקרה, שבה ידענו כולנו – ידענו ממש, והדחקנו כדי להמשיך לחיות – שסופנו עתיד לבוא או בחטף של פיצוץ פטריה או בהרעלה הגדולה שתבוא אחריה, הנושא הגרעיני לא ירד מסדר היום של המדינות החופשיות. הוא עורר אי נחת אפילו בברית המועצות, שנאלצה להתמודד עם ממציא פצצת המימן שלה, אנדריי סחרוב, כשזה החליט להפוך לאויב קולני של הנשק ושל תפיסת ההשמדה הכוללת המובטחת (mutually assured destruction, MAD). בישראל, הנושא כלל לא היה על סדר היום. הוא לא יכול היה להיות: הצנזורה לא אפשרה זאת. בישראל, לכאורה מדינה דמוקרטית, הנושא החשוב שבחשובים נסגר בחדרי חדרים. לאזרחים או לנבחריהם לא היתה כל אמירה בנושא. אפשר להתווכח האם הצבא הישראלי נמצא תחת פיקוח אזרחי או לא; אין שום אפשרות לטעון שהנשק הגרעיני הישראלי, שקיים (פתח מנטרה מפגרת) על פי מקורות זרים (סגור מנטרה מפגרת) נמצא בפיקוח.

המצב היה יכול להשתנות. קרוסמן העניק לישראלים את המפתח. הם יכלו לדרוש דיון. הם יכלו לצאת לרחובות במאות אלפיהם ולדעת מה נעשה בשמם באחד מכלי הנשק המסוכנים ביותר שידועים לאדם. עד היום אנחנו לא יודעים מה מערכות הבקרה על הנשק הגרעיני שיש לישראל (פתח מנטרה מגוחכת) על פי מקורות זרים (סגור מנטרה מגוחכת). מי אחראי להפעיל אותו? עם מי הוא אמור להתייעץ? כמה אנשים מעורבים? כמה מהם מגיעים מחוץ לאותה מערכת סגורה? מה בעצם קרה באותם רגעים מעורפלים במהלך מלחמת יום הכיפורים? היתה שעת רצון, אבל זה לא קרה. הישראלים העדיפו להסב את מבטם, לראות במי שניסה להפוך אותם לאזרחים מודעים בוגד.

אותם האזרחים עצמם גם הסבו את מבטם, במקרה הטוב, או הפטירו "כמו שצריך," כשמערכת הבטחון הפכה ללעג ולקלס את המושג של "ריצוי עונש." קרוסמן ריצה את עונשו – והיא ממשיכה להעניש אותו עשור ויותר אחר כך. היא עושה זאת בתמיכה מלאה של רוב הישראלים, שלא יבינו למה הוא בעצם חי ויאמרו לך בלי למצמץ שב"מדינה מתוקנת" הוא היה מוצא להורג, אם בכלל היה מגיע לבית משפט. ברור למה מערכת הבטחון עושה זאת: היא מתנהלת כלפי קרוסמן כפי שמערכת הבטחון האמריקאית מתנהלת כלפי צ'לסי (לשעבר ברדלי) מאנינג וכפי שהיא מריירת להתנהל כלפי אדוארד סנודן. המערכות הללו נקמניות תמיד כלפי מי שמעז לחשוף את ערוותן. הן חייבות להתנהל כך: הן חשופות יותר מכל לאיש החושב שבא מתוך המערכת. הן צריכות, בו זמנית, אנשים אינטליגנטיים במיוחד – אבל רק כאלה שחושבים בנתיבים ברורים מראש. אם כל האנשים הנבונים שפועלים במערכות האפלה שלנו יפתחו מצפון, המערכות הללו יחוסלו תוך זמן קצר, או על כל פנים יאלצו לעבור מהפכה שתשנה אותן מן היסוד. אז הן עושות את מה שהן יודעות לעשות – מטילות אימה.

על מערכת הבטחון אין טעם לכעוס. מדובר בעקרב. טיבו ידוע. אבל לא רק הציבור הישראלי נכשל במבחן שהעמיד לו קרוסמן: נכשלה גם מערכת המשפט הישראלית. החל מהפרקליטות שהגישה כתב אישום כנגד קרוסמן, דרשה את המעצר הסודי שלו בראשית הדרך ומייצגת את מערכת הבטחון גם כיום, וכלה בבתי המשפט. החל מהפסיקה האיומה של שמגר, שהופכת העברת מידע לעיתונאי ל"ריגול חמור" – במקום, נניח, להפרת אמון או להוצאת דבר שלא בסמכות – ועבור בשופטים ששוב ושוב מסכימים לקבל "חומר סודי," ומשחקים את התפקיד שהמערכת דורשת מהם.

המשמעות של "חומר סודי" היא שלאדם הנפגע אין כל אפשרות להתגונן מפני הטענות נגדם. יש כאן בעיה נוספת: גם לשופטים אין את היכולת להתמודד עם ה"חומר." השופטים צריכים לקבל, למעשה, את טענותיה הבלתי מבוססות של מערכת שכבר הוכיחה שהאמת איננה נר לרגליה ושהיא מנהלת מסע רדיפה כנגד קרוסמן.

בית משפט שלא היה מזנה את תפקידו היה אומר למערכת הבטחון דבר פשוט מאד: האיש כבר ריצה עונש מאסר של 18 שנים. היו לכם 18 שנים להפוך את המידע שלו למיושן ולא רלוונטי. לא עשיתם את זה? התעוררתם בבהלה כמה חודשים לפני שהגיע מועד שחרור? וואלה. ביקשתם וקיבלתם מניעת יציאה מהארץ למשך שנה. למה לא דאגתם להפוך את המידע ללא רלוונטי במהלך השנה הזו? או, לצורך העניין, בתשע השנים שחלפו מאז?

בית משפט שלא עומד על זכויותיו של אדם שהורשע וריצה את עונשו, בית משפט שלא דורש ממערכת הבטחון לעשות גם היא את חלקה, בית משפט שמקבל חומר סודי ושכופף את ראשו מול גחמותיה של מערכת הבטחון שנה אחרי שנה, מוציא שם רע לחותמת הגומי. הוא מוכיח לנו משהו שהיינו צריכים לדעת כבר מזמן: ששלטון החוק, גם בישראל בגבולות 49', נגמר כשזה מגיע למערכת הבטחון. כשהוא נושק לגבולה, פתאום הכללים משתנים. פתאום יש חומר סודי ותקנות חשאיות ומידע שהציבור לא אמור להיות מודע לו. פתאום הכל מתעוות, פתאום לכמה פקידים שלעולם לא נדע את שמם – ואם נדע, לא נוכל לפרסם – יש כוח להרע שאין דומה לו אלא במדינות משטרה.

וזה עוד שירות שסיפק ג'ון קרוסמן לאנשים המעטים החיים בישראל שאפשר לקרוא להם ציבור. וגם כעונש על כך, תמשיך מערכת הבטחון – גם בשנה הבאה ובשנים שתבואנה אחריה, עד שיבוא קץ לקרוסמן עצמו או למדינה המאמללת אותו – לוודא שקרוסמן ימשיך לשאת את צלבו.

הערה מנהלתית: ביממה האחרונה התקבלה תרומה בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורם.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • עדו

    אני נאלץ שלא להסכים איתך, לפחות לא בהכל.
    א. לגבי ליבוביץ' – הוא תמיד היה קודם כל פנאט דתי – אי אפשר לבוא אליו בטענות על כך שהגיב כפי שיהודי דתי מגיב כלפי אדם שהתנצר. את כתר ההומניזם שניסו לקשור לראשו הוא סירב לחבוש ומעולם לא העמיד פנים בעניין.
    ב. לגבי וענונו. אם הוא היה חושף מידע קריטי – למשל שהכור מסוכן ועומד להתפוצץ כמו בצ'רנוביל אז אפשר היה להבין את מעשהו. גם אם היה יוצא כאזרח נגד המדיניות הגרעינית של ישראל.
    מה שעשה וענונו הוא הפרת אמונים חמורה. אתה יכול לסרב לעבוד בכור או לעבוד ולהסכים לתנאי ההעסקה שלך. אני אישית עבדתי בעבר בחברת ביטוח, אם הייתי מעביר נתונים על מבוטחים או דוחות כספיים זאת הייתה מעילה באמון. באת לעבוד פה? תעמוד בתנאי ההעסקה שלך. לא רוצה? אף אחד לא מכריח אותך לעבוד דווקא פה.
    ג. המידע שחשף וענונו לא מעניין אף אחד ובצדק. היחידים שאשכרה יכולים להבין את משמעותו הם אנשי מקצוע ומשום כך זהו מידע שיכול מאד לעזור למדינות אחרות אבל לא לאזרח הפשוט. מה זה עוזר לי כאזרח ישראלי לראות צילום של הכור מבפנים? איך זה אמור להניע אותי לפעולה בנושא הגרעין הישראלי (ואני מסכים איתך לגמרי שצריך להיות דיון בעניין).
    ד. החשוב מכל: יש אנשים שמצדדים בשחרורו של יגאל עמיר ומנסים לעשות קמפיין לנושא. הטענה היא שמדובר בסך הכל בעבירה חמורה אבל לא מאד חמורה. לא ברצח ילדים אלא ברצח של אדם לא צעיר ומסיבות אידאולוגיות. אם משחררים רוצחים אחרי עשרים שנה, למה שיגאל עמיר יישב כל חייו בכלא?
    לאלו אני אומר שוענונו הוא בוודאי הרבה פחות מנוול מכל מיני ביריונים אלימים שיושבים עכשיו בכלא, כך גם מרקוס קלינברג או אודי אדיב שאם מי מהם היה שכן שלי לא הייתי מרגיש מאויים (לעומת האחים קורידו למשל).
    אבל חברה צריכה לשים קו אדום במקום שבו מישהו חותר נגדה עצמה. אי אפשר להרשות למישהו לחתור כנגד קיומה של החברה שבה הוא עצמו חי ונהנה משירותיה. אי אפשר להתייחס בסלחנות לריגול או לרצח של מנהיג נבחר כי המסר הוא 'לא נורא אם מישהו, באלימות מנסה לפעול כנגד קיומה של החברה שלנו' וזה מסר של התאבדות.
    זה נכון כמובן גם לגבי אנשים כמו זאב אלקין שמוסרים מידע שקיבלו מתוקף תפקידם למתנחלים כדי שישתמשו בו נגד הצבא, למעשה זה נכון גם לגבי אותם מתנחלים שמעיזים להתנגד לצבא כשיש פינוי מאחז.
    ה. אני מסכים עם זאת לגמרי שההתעללות בוענונו שוברת שיאים, במיוחד כשמריצים עכשיו קמפיין לשחרורו של פולארד.

    • אולג

      /ה. אני מסכים עם זאת לגמרי שההתעללות בוענונו שוברת שיאים, במיוחד כשמריצים עכשיו קמפיין לשחרורו של פולארד./

      יחי ההבדל הקטן.
      גם אם נתעלם לרגע שהאחד עבד לטובתנו והשני לא, פולארד עדיין יושב בכלא ולדעתי גם ימות בכלא בניגוד לואנונו.

      בגדול אבל אני מסכים אם טיעוניך.

      לא מעניין אותי מה וענו חשב על טובתי כחלק מהציבור ואיך רצה ל"להעיר" את עיני הסומות.גם עמיר חשב שהוא עושה לכולם טובה.
      אני לא הסמכתי אף אחד מהחארות האלה לפעול בשמי או למעני או לטובתי.

      מויחל טויבס שבו בכלא.

      • חנן

        לצורך הדיון הזה, אחד ההבדלים התהומיים בין קרוסמן לבין יגאל עמיר הוא שהאחד סיים מזמן לשאת בעונש שהוטל עליו והשני לא. כל כך קשה להבין את זה?

    • אולג

      /וזה עוד שירות שסיפק ג'ון קרוסמן לאנשים המעטים החיים בישראל שאפשר לקרוא להם ציבור./

      להחליף את העם יוסי, מהר מהר.

    • ליברטריאן

      || אם הייתי מעביר נתונים על מבוטחים או דוחות כספיים זאת הייתה מעילה באמון.

      נכון, ולכן יש להאשים אותו במעילה באמון והפרת חוזה. אותך לא היו מכניסים לכלא ל-20 שנה, ולא היו מוקיעים. גם אותו לא צריך. מדובר בעיניין אזרחי בין עובד לבין החברה שמעסיקה אותו. בדיוק כמו הדוגמא שלך עם חברת הביטוח.

      || יש אנשים שמצדדים בשחרורו של יגאל עמיר ומנסים לעשות קמפיין לנושא. הטענה היא שמדובר בסך הכל בעבירה חמורה אבל לא מאד חמורה.

      והם צודקים. יגאל אמיר רצח בן אדם בדם קר,ויש להתייחס אליו כמו כל רוצח אחר בדם קר ולמצות איתו את הדין. כל דבר אחר וכל משמעות נוספת שמנסים לשייך לרצח הזה היא פרופוגנדה ממסדית ותו לא.

      || אבל חברה צריכה לשים קו אדום במקום שבו מישהו חותר נגדה עצמה.

      לא נכון. אין שום משמעות למילה הזו "חברה" היא לא בן אדם. זה מושג שכל אחד היה רוצה לכנס לעצמו כדי לתת לחיים שלו ולערכים שלו משמעות יותר גדולה מאשר אחרים.

      כאשר אנשים חותרים תחת החברה והממסד שבהם הם חיים, דברים טובים קורים (כן, לפעמים קורים גם דברים רעים). רק ככה מושגת התקדמות. הפחד הזה למנוע שינוי או למנוע רעיונות ומעשים רק בגלל שהוא נגד "חברה" או "רעיון" או "אידואלוגיה" מונע משמרנות ורצון לשמר את הקיים ולחזק את שלטון החזק ושלטון הרוב.

      הסודות של הכור לא שונים מהסודות של חברת הביטוח, והחיים של יצחק רבין לא שונים מהחיים שלי או שלך. "משינה" "חברה" "אידולוגיה" "דת" – כל המלים האלו, ועוד רבות אחרות, נועדו להבדיל בין דם לדם, בין חיים לחיים ובין עוולה לעוולה. להצדיק את החזק ולבטל את החלש.

      • עדו

        אז זהו בדיוק ההבדל בין עובד בחברה שלוקח שדכן מסמכים הביתה או יוצא להפסקת צהריים של שעתיים בלי להחתים כרטיס ובין מי שמוסר מידע לחברה אחרת או גונב כסף.
        המקרה של אתי אלון הוכיח שעובד כזה יכול למוטט את מקום העבודה שפירנס אותו, לא להזיק לו, לא להיות פחות מיעיל מאד אלא ממש למוטט אותו.
        אני עדיין לא הבנתי מה זה בדיוק "ליברטריאן" אבל כן, יש הבדל בין סודות הגרעין של ישראל לסודות מסחריים של חברה ובין עבירה ברמזור אדום לרצח ראש הממשלה. אם נסלח למקרה אחד אולי החברה שלנו תהיה פחות טובה, אם נהיה סלחנים במקרה השני החברה שלנו תתמוטט.

    • רק הערה בנוגע לישעיהו לייבוביץ'. הוא לא היה רק פנאט דתי – הוא היה פנאט בנוגע לכל דבר ועניין, וזו בדיוק הסיבה שהוא כל כך אהוב בשמאל הרדיקלי.

    • אמת מארץ

      טענת המעילה באמון אינה משכנעת. כל מי שחושף שחיתות או מידע בפני הציבור "מועל באמון" מעסיקו. מאדיך גיסא, דומני שלעובדי ציבור ולאזחרים יש עוד אי-אלו נאמונויות שמתחרות ואף גוברות על החבוה למעסיק או לחוזה. השאלה לגבי ואנונו אינה אם "הונה" את מעסיקו ופגע באמונו – זהו הבל. השאלה היא אם נהג נכון אם לאו כאשר חשף את מה שחשף

      • עדו

        ולכן כתבתי שאם וענונו היה מגלה שהכור עומד להתפוצץ היה אפשר לעשות ממנו גיבור. המידע שלו לא חשף שחיתות, הוא חשף דברים מקצועיים ש'הציבור' במילא לא יכול להבין אבל יכול לעזור מאד למומחים.

  • נטליה

    טקטיקה נלוזה של טוקבקיסטי ימין – להמציא איש קש במורד מדרון חלקלק. אם יש משהו שהבלוג הזה מתנגד לו הוא פאשיזם ונאציזם. הבהובי פוגרומים, שדומים מאוד, גם אם בקטן יותר, לפוגרומים שעברו על קהילות יהודיות בשטעטלים באירופה, אפשר למצוא כאן למשל, אצל חבריך הנלוזים, אני מניחה:

    31.10: אזרחים ישראלים יורדים מברכה ב' לכפר. הצבא מגיע לשכונה המזרחית ויורה גז מדמיע לעבר תושבי הכפר.

    9.11: ישראלים יורדים מברכה ב' לשכונה המזרחית ומיידים אבנים. הצבא שם ולא מתערב. תושבי הכפר מתחילים ליידות אבנים בחזרה, על התוקפים. הצבא יורה גז מדמיע, רימוני הלם וכדורי מתכת מצופים בגומי. לעבר הפלסטינים, כמובן.

    10.11: אותו דבר כמו ביום הקודם.

    13.11: אותו דבר כמו ב-9 וב-10 בנובמבר.

    14.11: אותו דבר, רק עם כמה פצועים קל ושלושה עצורים, בהם ילד בן 13. מקרב הפלסטינים, ומה חשבתם?

    25.11: אלמונים משליכים שני בקבוקי תבערה על בית משפחת עומראן, בלילה. מאז הבן הקטן מתעורר מסיוטים וכל רחש מפחיד אותו. לשחק מחוץ לבית זה מסוכן, כי כל רגע יכולים לרדת "השכנים" ולהטיל אימתם. שלא יהיה ספק: המתנחלים לוטשים את עיניהם בראש הגבעה שעליה בנויה השכונה המזרחית. עשרות דונמים של אוויר פסגות ונוף קדומים עם בית אחד, שאת בעליו הם כבר הצליחו לגרש ממנו. לתפארת שם אדוני. את סלילתו של כביש הם כבר עצרו שם לפני כעשר שנים. זיתים מוסקים במקום רק בליווי חיל ההצלה של רבנים לזכויות אדם.

    http://www.haaretz.co.il/news/shabahit/.premium-1.2201774

    • נטליה

      הגבתי לאידיוט שכנראה נמחקה תגובתו.

  • יותם

    לפעמים אני מקבל הרגשה שאתה לא באמת מאמין למה שאתה כותב.

    מרדכי ואנונו גילה סודות מדינה ולכן הוא ריצה עונש. ובצדק. למה מתנחלים שעושים צחוק מהחוק צריכים להענש והוא לא? וזה לא שהוא סתם ייצר כותרת רעה בעיתון, הוא באמת עשה נזק לנכס בטחוני-אסטרטגי של המדינה.
    *כל* מדינה צריכה לאכוף את שמירת הסודות שלה, זה לא איזה שגעון של ישראל.

    ומעניין לעניין באותו בעניין, אתה לא באמת מצפה ששופט שפוי ייתן לבן אדם שיודע סודות מדינה ברמה כזאת לצאת מהארץ, אחרי שהוא הוכיח שהוא רוצה ויכול להסב נזק בטחוני למדינה?

    • עדו

      או קי. אז למה שפולארד ייצא מארה"ב? גם הוא יודע סודות מדינה, בדיוק בגלל זה הוא בכלא.

      • אולג

        שלא יצא מצדי אם הם באמת חושבים שיש לו יכולת ואו מוטיבציה להזיק
        רק שישחררו אותו מהכלא.

      • יותם

        צודק. הבן אדם בגד במדינה שלו וכאדם בוגר הוא אחראי למעשיו. המאבק לשחרור פולארד הוא מאבק פופוליסטי וצבוע.

        • אולג

          התבלבלת קצת יותם.
          הוא בגד במדינה שלו בשליחותנו ולמעננו (גם למענך) לכן לנו יש אחריות לשחררו ולא לדבר על מוסריות מעשיו.
          אני לא אמריקאי אני יהודי ישראלי
          הם יש את התפקיד שלהם בסאגת פולארד לנו יש את שלנו.
          זה לא צבוע ולא נעליים.

          • ygurvitz

            "למעננו"? אני לא זוכר שביקשתי ממנו משהו. גם כשהוא ניסה למכור את המידע שלו לסין, פקיסטן ואוסטרליה הוא ריגל "למעננו"? הוא בוגד בעד בצע כסף.

            • אולג

              אתה לא צריך לבקש שום דבר נציגיך בכנסת ובממשלה וממלאי רצונם בשירותי הביטחון גם אם לא בחרת בהם ביקשו ממנו.
              דמוקרטיה זוכר ?

              \ גם כשהוא ניסה למכור את המידע שלו לסין, פקיסטן ואוסטרליה הוא ריגל "למעננו"? הוא בוגד בעד בצע כסף.\
              לא רלוונטי בסופו של דבר הוא פעל בשליחות מדינת ישראל שזה גם אתה.
              למדינה (כלומר גם לי ולך)יש אחריות כלפיו גם אם אתה מתכחש לה.

              • ygurvitz

                לא, לא ממש. נציגינו בממשלה טענו שהוא הופעל על ידי סוכנות – הלק"מ – שחרגה מסמכותה, ולראיה פרקו את הסוכנות.

                לא רלוונטי בסופו של דבר הוא פעל בשליחות מדינת ישראל שזה גם אתה.

                העמדה הרשמית של ישראל, כאמור, היא שהוא לא פעל בשליחותה אלא בשליחות ארגון שיצא משליטה. אם ישראל רוצה לשנות את העמדה הזו, שלא נראתה אמינה מי יודע מלכתחילה, סבבה. אבל אני במקום האמריקאים הייתי מודיע שאם זה המצב, שישראל תשכח מכך שאי פעם יקצבו את העונש שלו.

            • אולג

              \הוא בוגד בעד בצע כסף.\
              שוב לא רלוונטי
              הרמה המוסרית ומניעיו אינם נושא לדיון כאן.לא אני ולא אתה לא רוצים להיות חבריו הטובים ולהזמין אותו לבר מצוות במשפחה.הוא בוגד במדינתו
              ואני לא אוהב בוגדים גם למעני גם אם הם יהודים
              כמו שאני לא אוהב ולא רוחש כבוד למשתפ"ים ערבים.

              זה עדיין איננו משנה דבר יש למדינה אחריות (ואינטרס) לדאוג לשחרורו ולרווחתו לאחר השחרור.

              • ygurvitz

                זה לא עובד ככה. הכלל הוא פשוט: "אם תתפס, אנחנו נכחיש כל קשר אליך." אלה כללי המשחק האכזרי. פולארד נכנס אליו מרצונו ועבור בצע כסף. הוא הפסיד. שישלם את המחיר ולא יילל. הוא לא אזרח ישראלי, הוא אזרח אמריקאי (כן, אני יודע על הגימיק של הענקת תעודת הזהות), ואני לא חייב לו כלום.

                • ארן

                  יוסי,

                  עם כל הכבוד, בנושא הזה אתה טועה ומטעה.

                  ראשית הנורמה בעולם הריגול היא שאם מישהו ריגל עבורך (כלומר מסר לך מידע חסוי) מכל סיבה שהיא יש לך אחריות כלפיו לפעול לשחרורו אם הוא נתפס. העובדה שהוא עשה את זה תמורת בצע כסף לא משנה את העובדה שהוא עשה עבורך שירות.

                  שנית, כל אותם הטיעונים שאתה מעלה לגבי ואנונו/קרוסמן תקפים באותה מדה כלפי פולארד. גם כאן יש מערכת בטחונית נקמנית שמשתמשת בחומר חסוי כדי להמשיך את העונש של הבוגד.

                  שלישית, אני נוטה להסכים אתך לגבי הנקמנות של המערכת, אבל בניגוד לך אני חושב שיש לסוגיה הזו את ההיבט ההרתעתי. כלומר יש מקום מבחינת המדינה להחליט שהיא רוצה למרר לואנונו/קרוסמן את החיים כדי למנוע את המדליף הבא.

                  רביעית, אם אזרח אמריקאי טוען שיש מקום להשאיר את פולארד בכלא כדי שיראו וייראו, זו זכותו. כאזרח ישראלי שנהנה (בעקיפין) מהמידע של פולארד יש לי את הזכות ואולי גם את החובה לפעול למענו.

                • עדו

                  הוא משלם הרבה יותר מאשר 'את המחיר' בדיוק כמו עם וענונו הוא היה צריך להיות אדם חופשי מזמן

                  • אולג

                    כן אבל ליוסי יש הרי אידאולוגיה
                    מה אכפת לו מפולארד מרגל בעבור משטר ציוני שנוא נפש.
                    קרוסמן לעומת זאת בגד בעבור ערך נעלה אז עליו נסנגר.

          • יותם

            לא חושב שאני מסכים איתך. הוא לא לוחם שעושה את זה מאהבת ישראל. הוא סחר במידע עבור כסף, כשהוא יודע את הסיכונים הכרוכים לו באופן אישי, ולמערכת שנתנה לו כאזרח ארה"ב.

    • ygurvitz

      גפי שציינתי, היה מקום להרשיע אותו בהפרת אמונים או בהוצאת דבר שלא ברשות. ריגול חמור? 18 שנה? 11 שנים בבידוד? מישהו פה התחרפן. וכן, אדם שריצה את עונשו צריך להיות חופשי.

      איזה סודות מדינה הוא יודע שהמדינה לא הצליחה להפוך לבלתי רלוונטיים, אחרי כמעט 30 שנה?

      • אולג

        איזה סודות מדינה הוא יודע שהמדינה לא הצליחה להפוך לבלתי רלוונטיים, אחרי כמעט 30 שנה?/

        שלא הופכים לבלתי רלוונטיים גם אחרי 100 שנה ותפקידה של המדינה לשמור על סודות אלה ולא להקל על חייו של בוגד לשעבר.

      • יותם

        הוא ריצה עונש, וכעת הוא חופשי, אבל הוא עדיין מחזיק סודות מדינה והראה כוונה לגלות אותם., איזה סודות? סודות גרעין.

        הזכות לצאת מהארץ היא לא מוחלטת, כשהיא עומדת בסתירה לזכות לבטחון. יותר מזה, למה זה בסדר שאינדיוידואל כופה על המדינה להשקיע משאבים ציבוריים מופלגים בשידוד סודות שהוא גילה? זה איזון סביר לזכויותיו שלא נותנים לו לצאת מהארץ.

        • ygurvitz

          איזו זכות לבטחון? יש לך זכות לבטחון אישי. אתה מתכוון לטעון ברצינות שהזכות שלך לבטחון אישי תושפע מידיעה על כמות האורניום שישראל גנבה מארה"ב או על מספר הפצצות שישראל פיתחה? מה זה הקשקוש הזה? מישהו בכלל יודע שלקרוסמן אכן יש מידע שלא פורסם? אני אפילו לא מדבר על השטות שהמדינה ניסתה לפני כמה שנים, על פיה קרוסמן אפילו לא יודע איזה מידע יש לו ועד כמה הוא מסוכן.

          • אולג

            יוסי כיוון שאינך יודע מה עוד ואנונו
            יכול להגלות ואתה מראש מניח שאין בזה כדי להזיק (כמו בכל דבר לגבי המערכת)
            אתה במודע מוכן לקחת את הסיכון ששיחרורו כן יכול להזיק (ולסכן גם אותי כן) אני לא מוכן לקחת את הסיכון הזה.
            שנינו פועלים ללא מידע קונקרטי אלה על פי נטיות הלב.

          • יותם

            אתה סתם ממעיט בערך המידע שלו. מי שעובד בכור כנראה גם יודע דברים יותר ערכיים כמו איפה הפצצות מאוכסנות, מה התנאים שלהם, אמצעי שיגור וכו וכו'.

            אתה לא מוכן לקבל, תחת שום מצב, שיכול להיות שלואנונו יש מידע בעל ערך?

    • עדו

      בינינו ?
      פחחחחחחח!
      אתם באמת מאמינים שאם וענונו היה רוצה להעביר סודות אטום שהוא עוד זוכר מתקופת העבודה שלו בכור הוא לא עשה את זה כבר?
      אתם יותר מגוחכים מהמצרים שהאשימו את עזאם עזאם בריגול עם דיו סתרים. היום הרי אפשר להעביר כל מידע מכל מקום לכל מקום באינטרנט או בצ'יפ שגודלו כראש סיכה.
      תעשו לכולנו טובה ואל תשתפו פעולה עם העמדת הפנים הזאת.

      • יותם

        ואם מחר הוא יחליט שהוא דווקא כן רוצה לגלות עוד סודות? מה תגיד?
        אני לא יודע איזה סידורי אבטחה עשו כדי למנוע ממנו לגלות מידע גם כשהוא בארץ בסבירות גבוהה, אבל אני סמוך ובטוח שחו"ל זה כנראה היה לא אפשרי…

        • עדו

          נכון גם לגבי רוצח ששוחרר מהכלא. ואם מחר הוא יחליט לרצוח שוב?
          הטענה שלי היא שאם הוא יושב לבדו מול מחשב הוא יכול להעביר את כל המידע גם אם הוא יישאר בארץ. כך שהשאלה מה הוא יחליט מחר לא רלבנטית לעובדה שהוא בארץ ולא בחו"ל

          • יותם

            כל מקרה צריך להבחן לגופו. להשאיר מישהו בכלא אחרי תקופת מיצוי העונש זו פגיעה הרבה יותר חמורה, וביותר מקרים – לא מאוזנת, בזכויות הפרט.
            הגבלת יציאתו לחו"ל היא פגיעה הרבה יותר מידתית.
            גם לאנשים עם עבר פלילי לא מרשים להחזיק ברשיון לנשק.
            גם לפדופילים משוחררים לא מרשים לעבוד בעבודות עם ילדים.
            אין הבדל.

            הטענה שלך לא נכונה. מעשית הרבה יותר פשוט לנטר על אמצעים אלקטרוניים כשואנונו בארץ ולעשות בקרת נזקים בזמן אמת, מאשר לעקוב אחריו בחו"ל.

  • Hans

    ישראל זקוקה לואנונו, כיוון שיתכן מאד שלישראל כלל אין נשק גרעיני.
    אבל אם הדבר יהיה ידוע תהיה לישראל בעיה קשה של הרתעה והיא תהיה צפויה לסכנה קיומית.
    כל התאטרון סביב ואנונו מחזק אצלי יותר ויותר את ההשערה הזו.

  • בטטה

    ונונו יכול היה מזמן להית איש חופשי מחוץ למדינה השנואה עליו והשונאת אותו אילו הסכים לעיסקה של חופש תמורת שתיקה שהוצעה לו.
    הוא מתעקש להיות גם חופשי לגמרי וגם לנהל מסע צלב נגד הגרעין הישראלי.
    לכן כנראה יסיים את חייו במדינה השנואה עליו חי מתרומות של מעריציו בעולם.

    • עדו

      כלומר משאירים אותו בכלא כי הוא מסרב לשמור את דעתו לעצמו.

  • negev western

    כמו כל מערכת בטחון=נוקמת ונוטרת. לא משנה אם זה פולארד בארצות הברית אן , יצחק יעקב, או קלינברג.
    המלמ"בים למינהם לא שוכחים ולא סולחים. הם גוררים את כל המערכות בעקבותיהם

    • אולג

      ובצדק מבחינתם.

      • חנן

        כמו ש"בצדק מבחינתם" של ארגוני הפשע להתנקש במי שמתנגד להם.

  • אני חושב שמבחינת הישראלי הממוצע קרוסמן פשוט חבל מאוד בבטחון שלו בזה שהוא חשף שלישראל יש נשק גרעיני, בכמות שהולמת את המוני המדינות העוינות אותה, ושחוסר הידיעה שלו הוא מחיר שראוי לשלם תמורת הסודיות ההכרחית לצרכי בטחון.

    • עדו

      הוא חשף את זה? אני באמת שואל, האם וענונו נתן איזשהו מידע על הנשק הגרעיני שיש או אין בישראל וכמה ממנו יש? ממה שהבנתי הוא רק צילם והעביר נתונים מתוך הכור.

      • לפי מה שהבנתי הוא חשף את זה שיש וחבל לישראל בסכוי לשמור את הענין עמום, ועכשיו יש דרישה שישראל תעמוד בתקנים בין-לאומיים לפקוח על הנשק הזה, תקנים שהישראלי הממוצע עשוי לחשוב שלא הולמים את המצב הבלתי-אפשרי שישראל נמצאת בו (כמו החוק הבין-לאומי בנוגע למלחמות שלא לוקח בחשבון מצב של מלחמה "מלוכלכת" בלוחמי גרילה שישראל נמצאת בו כבר כמה עשורים).

  • אזרח

    עם כל הכבוד, לי עדיין קצת קשה להאמין ששלושה שופטי עליון בחנו את ה"חומר הסודי", צחקקו להנתאם כשראו שאין בו כלום אבל אפשר להשתמש בו כתירוץ להמשיך בהגבלות על וענונו, וחתמו את שמם על העתירה. נכון, בג"ץ הכשיר הרבה מאוד שרצים בהיסטוריה שלו. אבל בכל זאת, אלו אנשים רציניים, ובעיקר גרוניס כבר הוכיח שהוא לא בכיס הקטן של אף אחד, גם לא של הימין ששינה את החוק כדי שיהיה הנשיא. אני מאמין, או רוצה להאמין, שהם היו מקבלים את העתירה, אם הדבר היה מוצדק.

  • משה משה

    נו, מה הבעיה ?
    רוצים לשחרר את קרוסמן? הנה כמה צעדים פשוטים :

    1. מקימים איזה ארגון או עמותה, נניח "ישראל שלי לנצח נצחים בלי בוגדים וסמולנים"

    2. מתחילים קמפיין כללי על זה שבוגדים סמולנים צריך לגרש ולשלול את אזרחותם.

    3. צוברים תמיכה אוטומטית ממפעל הכותרות בירושלים. (מירי רגב או אופיר אקוניס-דנון, יהיו מושלמים)

    4. מתמקדים בקרוסמן ודורשים את שלילת אזרחותו ואת גירושו מהארץ

    5. תוקפים את כל מי שמתנגד לתביעה המוצדקת הזו בטענת סמולנות ותקיעת סכין בגב האומה, אפשר פשוט במאמצעות שליחת דף מסרים למפעל הכותרות שבירושלים (מירי רגב או דני דנון-אקוניס יהיו מושלמים)

    6. מעבירים את "חוק וענונו" שקובע כי את אזרחותו של המרגל הסמולן יש לשלול, את שפמו וזקנו יש לגלח ולסיום יש לגרשו מהארץ לאלתר.

    7. התוצאה : מר קרוסמן חופשי ומאושר באירופה הקלאסית לאחר שזכה לגילוח חינם באדיבות מדינת ישראל.