החברים של ג'ורג'

סוחרי הפחד

התבוננו בתמונה הזו.

המדובר ברשימותיה של ילדה בכיתה ה', אחרי שיעור במסגרת חינוכית יעודית, שמעביר פיקוד העורף. בשיעור הזה, לומדים ילדים בני 10 על ההבדלים הטקטיים בין גראד ובין קטיושה, ועל ההבדל בין נשק כימי לנשק קונבנציונלי. המשותף לכל כלי הנשק האלה: הם מיועדים ליצור חרדות בקרב הילדים.

ישראל מעולם לא הותקפה בנשק כימי. יתר על כן, גם אין שום מדינה שמאיימת לתקוף את ישראל בנשק כזה. לזכות האמריקאים שאימנו את ילדיהם בתרגיל מכמיר הלב של Duck and Cover בזמן המלחמה הקרה, שהיה מועיל להם כמו כוסות רוח למת, עמדה לפחות העובדה שהמדינה שלהם אכן היתה מאוימת, בפומבי, בכלי נשק גרעיניים. אין שום סיבה ללמד ילדים ישראלים על כלי נשק כימיים, או על טווח הרקטות שבידי האויב. מה בדיוק הם אמורים לעשות עם המידע הזה?

כלומר, אם ישראל היתה מדינה נורמלית, לא היתה סיבה כזו. ישראל איננה כזו: היא מדינה מיליטריסטית עד לשד עצמותיה. ספק אם יש הרבה מדינות אחרות שמרשות לקציני צבא להכנס לבתי הספר כדי להפחיד את התלמידים. אמנם, מערכת החינוך המודרנית נבנתה בצרפת כדי שלצבא נפוליאון יהיו מגויסים נלהבים, אבל אפשר היה לצפות שלמדנו משהו אחר ב-200 השנים האחרונות, וחלק ניכר מהמדינות אכן למד.

למה אנחנו צריכים מפחידנים רשמיים בבתי הספר? משתי סיבות. האחת היא הצבא. בלי יותר מדי תשומת לב, נחשפה העובדה שגם בשנת 2012 חרגה מערכת הבטחון מתקציבה. משרד הבטחון הוציא במהלך השנה 66.4 מיליארדי שקלים, עליה של 8.2% בהשוואה לתקציב שאושר לו. זה היה תקציב השיא של צה"ל בכל הזמנים.

יש לציין שלמרות העובדה שמדובר בשיא תקציבי, החריגה של צה"ל יחסית נמוכה: בשנים שקדמו ל-2012, צה"ל חרג באחוזים ניכרים הרבה יותר מתקציבו. יתר על כן, למרות התרגיל של צה"ל לאחרונה, שבו הוא הודיע על הפסקת הפעלת המילואים במהלך 2013, מסתבר שההוצאות של צה"ל על מילואים ב-2012 עמדו על 1.5 מיליארדים – בעוד שכר אנשי הקבע והפנסיה שלהם עמד על 20.76 מיליארדים. בהשוואה לשנת 2011, ההוצאות על שכר ופנסיה לאנשי הקבע עלו ב-1.35 מיליארדים, כלומר כמעט כל ההוצאה של צה"ל על מילואים.

לצבא שחורג בעקביות מהתקציב שלו ומגיב באיומים כשמצביעים על כך, קוראים "צבא שיצא משליטת הזרוע האזרחית." אם יותר מדי אזרחים ישימו לב, ומאז 2011 רבים מהם יודעים לקרוא ידיעות כלכליות, החגיגה של אנשי הקבע הבכירים יכולה להגמר. אנשים יכולים להתחיל לתהות למה בעצם אנחנו מוציאים סכומים אדירים כאלה על אנשים שלא מייצרים שום דבר. למה אנחנו מניחים לשירותי הבריאות שלנו, למדינת הרווחה שלנו, לגווע.

אז מה עושים? מקפידים שהאזרחים יפחדו תמיד. הדמות של הגנרל שצץ לפתע ערב דיוני התקציב כשהוא נושא איומי בלהות כבר הפכה לקלאסיקה קומית, אבל זה לגמרי לא מצחיק כשקולטים שעל חלק ניכר מהציבור התרגיל הזה עובד. ואין דרך טובה יותר ללמד אנשים לפחד מגיל צעיר, ללמוד שיש דברים שעליהם לא מערערים, מאשר ללמד אותם כבר בבית הספר שיש אנשים רעים שמכוונים אליהם טילים מלאים ברעל, ויש מי שעומד ביניהם ובין הטילים. כשזה מוצג כך, כשמוחו של האדם רך, הם לומדים לבלוע את מה שפולט צה"ל דרך קבע. זה נכון במיוחד כשמערכת החינוך – זו של היהודים החילונים, על כל פנים, לא של אלה שתופסים את מהותם כרוכבים על חמורו של משיח – בנויה מלכתחילה לייצא את התלמידים שלה ישירות אל הצבא, ולראות בכל מי שאיננו הולך במסלול הזה סוטה.

כשאדם גדל כשהוא למד שצה"ל הוא כל מה שעומד בינו ובין השמדה, ואת זה מנחילים לו בתי הספר במרץ, ההוצאות של צה"ל והעובדה שהוא יצא משליטה הופכות לשקופות. אחרי הכל, אין שום סכום גדול מדי כדי למנוע ירי טילי חל"כ על שכונת המגורים שלך. המרכיב המרכזי בחישוב הזה – הסיכון האפסי – מוסר בשקט.

הצד השני של המשוואה הוא עוויתות הגסיסה של הציונות. לישראל לא נותר הרבה מה להציע לצעיריה. 37% מהישראלים אמרו לפני כחצי שנה שהם שוקלים לעזוב אותה – או, ליתר דיוק, היו שוקלים לעזוב אותה אם היו יכולים. הסיבה העיקרית לכך היא הסיבה העיקרית של הגירה בכל מקום ובכל זמן: מצוקה כלכלית. ישראל עוברת בשלושת העשורים האחרונים תהליך של העברת העושר מידי שרידי מעמד הביניים אל המאיון העליון. היא המדינה העניה ביותר ב-OECD. נרשמת עליה חדה בקבלת דרכונים זרים – עליה של כמעט 100% בהשוואה לשנת 2000, השנה שבה החלה האינתיפאדה השניה – ושיעור המחזיקים בהם גבוה במיוחד דווקא בקבוצות שיש להן לאן ללכת. ישראל הולכת ומשתלבת במרחב: היא הופכת לדתיה יותר ומפגרת יותר. בקרב יוצאי חבר העמים, שהקשר שלהם לישראל קלוש יותר – לטוב ולרע, היא לא מולדתם אלא לכל היותר מולדתם המאומצת – הנטיה להגירה חזקה אף יותר. רוסיה אף החלה בשנים האחרונות לנסות לשכנע מהגרים לחזור למולדת, אם כי נראה שההצלחה חלקית מאד, בלשון המעטה. אבל כלכלה היא לא הכל: אחרי הכל, גם באירופה וארה"ב יש משבר כלכלי. ישראל רעה לתושביה, על כל פנים אלה מהם שהם ליברלים.

כדי לפתור את הבעיה, נוקט הממסד הציוני-ימני – שיותר ויותר, עם התרוקנותה של הציונות מערכיה המקוריים והעמסתה בערכים דתיים-משיחיים, הם הופכים לזהים זה לזה – בכמה צעדים. הוא מנסה "להגביר את הזהות היהודית" באמצעות אינדוקטרינציה בבתי הספר. "מנהלת הזהות" החדשה של בנט היא המשך המהלך הזה באמצעים אחרים.

אבל על חלק ניכר מהציבור זה לא יעבוד, ואותו צריך לשכנע לא לעזוב – כי המדינה צריכה את בשר התותחים שלה ואת בסיס המסים העקיפים שלה – בדרכים אחרות. אי אפשר לשלהב אותך מהחיים בישראל? אי אפשר לשכנע שהחיים בה הם תכלית קיומך כיהודי? אז נפחיד אותך. זו הסיבה שהממשלה מפמפמת במלוא הכוח, בסיוע נלהב של התקשורת, כל בדל סיפור על אנטישמיות. ברווזים, ברווזים, שובו הביתה – הזאב יאכל אתכם. מכאן גם ההעמקה המשונה של תודעת השואה, שאחיזתה בתפיסה של תושבי ישראל מתרחבת ככל שהאירוע עצמו מתרחק ומתפוגג. סוחר הפחד הגדול מכולם, אין צורך לומר, הוא בנימין נתניהו. הוא מעולם לא התווה לישראל חזון חיובי כלשהו: הוא תמיד דיבר עליה כעל מי שנמצאת על סף השמדה תמידית. על מדינה נורמלית, סתם מנגנון שסולל כבישים, מפנה זבל, סמפק שירותי בריאות סבירים ויוצא לאזרחים שלו מהווריד, מותיר אותם לחיים פרטיים, כבר מזמן לא מדברים פה. המדינה נוהגת כאילו "שקט הוא רפש" של ז'בוטינסקי הוא המוטו שלה: היא תמיד מדברת אל אזרחיה ברעש וצלצולים.

אז אם בחוץ מסוכן, ואם אתה מפקפק בפחדים ובתפיסה של "בכל דור ודור עמדו עלינו לכלותינו" אתה הופך לבוגד וחתרן, יש מי שיודע לנצל את ההזדמנות: ועד העובדים של בכירי צה"ל. מאחורי כל תמונת הפחדה מסתתר קולונל מחייך. אצלם נמצא לא רק הכסף של כולנו: אצלם נמצאת גם אחת התשובות לשאלה מדוע לעולם לא יהיו כאן חיים נורמליים. יש קבוצה של אנשים עם יותר מדי כוח והשפעה, ששקט – על הקיצוצים בצבא הנלווים לו – פשוט מסכן את קיומה. והקבוצה הזו נמצאת ביותר מדי צמתי השפעה, והיא מיומנת הרבה יותר מדי בלוחמה פסיכולוגית כלפי הציבור שעל חשבונו על חיה, מכדי לאפשר לנורמליות לצמוח בישראל.

מעניין, מהבחינה הזו, להתבונן באופן שבו כת הקצינים ניהלה את המשבר המדומה של "שוויון בנטל": הצבא לא רוצה לגייס את החרדים, אף פעם לא רצה. אין לו צורך בהם והם ידרשו ממנו משאבים מיותרים. יתר על כן, לצבא – קרי, לקצונה הגבוהה שלו – תמיד טוב שיש אויב פנימי, כזה שאפשר לשסות בו את הציבור בכל פעם שהתקציב עולה לדיון. החרדים, מבחינת הצבא, הם "אחר" אידיאלי. אז מה עשה הצבא? שר הבטחון הצליח, אחרי מאבק, להכניס סעיף שאומר שהוא שומר לעצמו את הזכות להפעיל או לא להפעיל את כל ה"רפורמות" של ועדת פרי. מה שאומר שהם לא יגויסו. כשתגיע העת לא לגייס אותם, הצבא יסביר באופן משכנע למה לא: הם מגויסים מאוחר מדי ועולים יותר מדי. אפשר היה לצפות שצבא שאמון על האתוס של "צבא עם" יתעקש על גיוס מיידי, בגיל 18. זה לא קרה. למה? כי הגנרלים יודעים היטב שגיוס כזה יפגע עוד יותר ביכולת הלחימה המעורערת גם כך של צבאם. החרדים מועילים הרבה יותר כדחליל שבו אפשר לנפנף ולטעון שהצבא לא קיבל את ליטרת הבשר שאיתה יכול היה לנצח.

אחרי הכל, הנצחונות היחידים שרשם צה"ל ב-30 השנה האחרונות היו על החברה האזרחית הישראלית. את תודעתה של זו הוא אכן הצליח לצרוב.

הערה מנהלתית: בימים האחרונים התקבלה תרומה בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורם.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

53 תגובות על ”סוחרי הפחד“

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    "הנצחונות היחידים … היו החברה האזרחית"
    צ"ל:
    "היו על החברה האזרחית""

  2. בטטה הגיב:

    אולי מה שאני אומר עכשיו זה לא מדעי אלא אמורפי .
    בעבודתי הנוכחית אני נתקל מדי יום בלקוח שמודיע לי על בקשתו להפסיק את השרות משום שהוא מהגר מהארץ.
    חלק מדברים על הגירה "זמנית" אבל חלקם על הגירה לצמיתות.
    מדובר באנשים צעירים בני 25 עד 50 שפשוט נמאס להם והם החליטו לפתוח חיים חדשים במקום אחר.
    חוץ מזה אני בטוח שכל אחד מכיר בן או בני משפחה שהיגרו. לי עצמי יש שני בני דודים ששנים רבות לא חיים בארץ וכך גם שני בניה של אחותי.בתחילה היגר הבן הגדול ועכשיו היגר הצעיר עם סיום שרותו הצבאי.

    • אורי הגיב:

      לא יודע איזה על איזה שרות מדובר, אבל מנסיוני להודיע שאתה עובר לחו"ל היא הדרך הכי יעילה למזער נדנודים מצד חברות השרותים השונות.

      • בטטה הגיב:

        ממש לא מדובר בהגירה של ממש .אופי המוצר שלנו זה לא לנדנד ולמנוע עזיבה .

      • נאמן להווה הגיב:

        ניסיוני הפוך. אין ספק אחד שלא התקשר אלי לברר למה אני לא מרוצה מהשירות למרות שהודעתי שאני עוזבת המדינה ובאמת אין לי מה לעשות עם חבילת אינטרנט משודרגת.

  3. סמילי הגיב:

    התגובות מתחת לתמונה מפחידות לא פחות.

  4. עמית הגיב:

    אוי איזה שטויות. תלמידים בכיתות ה' הם לא פעוטות, והם יודעים על ההבדל בין גראד לקטיושה לנשק כימי עוד לפני שחיילת פיקוד העורף נתנה להם הסבר קצר על זה פשוט כי הם חווים את זה. ניתן להם הסבר על רקטות וקטיושות מכיוון שב-7 השנים האחרונות לא נותר תלמיד כיתה ה' אחד בישראל שלא חווה מתקפת רקטות וקטיושות. מסבירים להם על נשק כימי מכיוון שכמה קילומטרים צפונה למקום מגוריהם נעשה שימוש בנשק כימי שהיה מיועד במקור כנגדם.

    • טים קוק הגיב:

      אם כל ילד בכיתה ה' הוא מומחה לנשק לא קונבנציונלי, למה צריך בכלל שחיילות מפיקוד העורף יסבירו להם על זה?

      • עמית הגיב:

        לדעת מה זה נשק כימי לא הופך אותך למומחה לנשק לא קונבנציונאלי ולדעת מה זה גראד וקטיושות זה ידע בסיסי במציאות הישראלית. מתוך הנחה שבית הספר הזה נמצא במרכז, רק לפני כמה חודשים שוגרו לעבר התלמידים האלה טילי פג'ר. הם לא אמורים לדעת מה זה הדבר הזה שגרם לאמא לרעוד? תפקיד פיקוד העורף זה להכין אותם למקרה של התקפות עתידיות, וחלק מזה, ולו בשביל לעניין את הילדים בדבר ולתפוס את תשומת הלב שלהם, זה להסביר להם מפני מה הם מתגוננים.

        • חיליק הגיב:

          אם ילדים יודעים מה זה נשק כימי, זו בוודאי תוצאה של ההפחדה המאורגנת מצד הממשלה. אין להם שום דבר לעשות עם המידע הזה, וכשהם יזדקקו לו ממילא כל אמצעי התקשורת יהיו מלאים בו. אולי באותה הזדמנות יספרו להם גם על ארסנל הנשק הכימי והגרעיני שהמדינה שלהם מחזיקה, זה בוודאי ירגיע אותם.

          • עמית הגיב:

            לא מדובר על פעוטות. ילדים ביתה ה' יודעים מה זה נשק כימי. רבים מהם גם מפעילים נשק כימי נגד האויב הוירטואלי שלהם במשחקי וידאו כל יום בביתם. הם גם יודעים מה זה שוד, רצח ואונס, רחמנא ליצלן.
            ההסברה של פיקוד העורף לא מפחידה אף אחד, ההפך. היא נותנת מעט מידע לגבי מושגים עם שם מפחיד ואומרת לתלמידים שאם שאם הם רק "ימלאו את הוראות ההתמגנות" אז אין להם מה לדאוג לגבי שום דבר (גם אם ההוראות האלו הן לא יותר יעילות מאשר להתכופף מתחת לשולחן במקרה של פצצה גרעינית).

    • נטליה הגיב:

      "הם יודעים על ההבדל בין גראד לקטיושה לנשק כימי עוד לפני שחיילת פיקוד העורף נתנה להם הסבר קצר על זה פשוט כי הם חווים את זה."

      1. הם יודעים על ההבדל בין גראד לקטיושה?
      2. הם חווים נשק כימי?! או שהם חווים רק את הגראד, ולכן הם יכולים להבדיל בינו לבין כל סוג נשק על הפלנטה? כזה הוא הגראד, חווית אותו, הפכת למנהל מוצר ב"רפאל".

      "ניתן להם הסבר על רקטות וקטיושות מכיוון שב-7 השנים האחרונות לא נותר תלמיד כיתה ה' אחד בישראל שלא חווה מתקפת רקטות וקטיושות."

      איזה מזל יש לך שהיה עמוד ענן אתמול, אחרת ההצהרה הזאת היתה לגמרי לא נכונה. עדיין, על תושבי ירושלים ותל-אביב לא נחת אף טיל, כולם נורו באוויר.

      "שימוש בנשק כימי שהיה מיועד במקור כנגדם."

      שוב, ספקולציות לגבי הכוונות הסוריות נגדנו, אלא אם כן יש לאסד משאלה של מוות מיידי. לגבי "כמה קילומטרים צפונית" – אולי מאלו שגרים ברמת בגולן. רוב ילדי ישראל לא היו ברמת הגולן מימיהם, והיא לא מעניינת אותם (אלא אם הוריהם מתלהבים מזרזיפי השלג השנתיים).

      בקיצור, עמית מכה שוב במופע ההיפרבולות השבועי שלו. או, כפי שהוא מנסח זאת, "אוי איזה שטויות".

      • עמית הגיב:

        ממתי לדעת שגראד, קטיושה ונשק כימי הם לא אותו דבר הופך אותך ל"מומחה לנשק לא קונבנציונאלי" או ל"מנהל מוצר ברפא"ל"? דיי עם הדחליל הזה. תלמידים בכיתות ה' יודעים את הדברים האלה פשוט כי הם חלק מהמציאות הישראלית. אלה לא דברים היפותטיים עבורם, הם חוו מתקפות טילים.

        במקור הנשק הכימי הסורי היה מיועד כנגד ישראל. זו לא ספקולציה, זה נתון דיי מובן מאליו, והמשטר הסורי עצמו הצהיר על כך ואמר שהנשק הכימי מיועד כנגד "תוקפנות של כוחות חיצוניים" (ולא נגד אזרחים סורים…).

        • נטליה הגיב:

          1. אני לא יודעת מה ההבדל בין קטיושה לגראד. איכשהו שרדתי. תלמידים בכיתה ה' פשוט לא יודעים את הדברים האלו. אתה חי בסרט (רע, אגב). צא ממנו.

          2. זה לא מובן מאליו *בכלל* שהנשק הכימי של סוריה "יועד" לנו. זה מובן מאליו רק אם אתה חלק מתעשיית השואה הישראלית, תפקיד שאתה שש כל פעם למלא מחדש בעזוז לא מובן. מכל מקום, עד עכשיו הנשק הזה כוון נגד אזרחים סוריים, שאני לא מבינה אם הכנסתם לסוגריים היא אירונית או לא (שהרי נשק כימי כוון נגדם גם לפני מלחמת האזרחים, קשה לי להאמין שאתה לא יודע זאת).

          • עמית הגיב:

            אם מדריכים תלמידים איך להתמגן בזמן חירום וממה הם מתגנים, אז זה חלק מתעשית הפחד הישראלית. אם מציינים את העובדה שהנשק הכימי הסורי נרכש במקורו כנגד ישראל, דבר שכאמור המשטר הסורי מצהיר עליו בעצמו זה חלק מתעשית השואה הישראלית.
            למה כל כך קשה לך להכיר בעובדה שיש איומים ממשיים על ישראל, שהם לא יציר דמיונו של נתניהו או פיקוד העורף המרושעים שרוצים להפחיד ילדים קטנים? מה זה יערער אצלך?

            אם את לא יודעת שקטיושה וגראד אלה דברים שונים, אז זו דיי בורות מצידך. לא לימדו אותם מהם ההבדלים ביניהם, וגם חיילות פיקוד העורף לא יודעות את זה. פשוט ציינו שאלה דברים שונים ושהאחד מאיים על הצפון והשני על הדרום, זה מידע בסיסי ביותר.

            • נטליה הגיב:

              "די" זה עם י' אחת.

            • חיליק הגיב:

              אם אתה לא יודע ש"קטיושה" זה שם גנרי לקרטות קרקע-קרקע ושלמעשה אין באמת הבדל ביניהן וביןם גראד, אז זו די בורות מצדך.

  5. א הגיב:

    איפה הם חוו נשק כימי? ומאיפה הקרצת את זה שכל תלמיד בארץ "חווה" מתקפה?

  6. יהושאפט הגיב:

    מצד אחד אני מסכים, מצד שני הבן שלי ראה מספיק טלוויזיה כדי לדעת בביטחון שיש חייזרים עם נשק שיכול להשמיד את כל הפלנטה, וכוחות טלפתיים זה משהו אמיתי שיש לאנשים מסויימים בעולם. אה, ובבית הספר מספרים לו שיש אלוהים שברא את כולנו ומעניש את מי שהוא לא אוהב, ושבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו לא משנה מה נעשה. אז יש מצב שסיפור קצר על כמה טילים לא יזיז לו את קצה העפעף.

  7. עמרי הגיב:

    ישראל היא הענייה בOECD? לפי איזה מדד עוני בדיוק?

  8. מאיר הגיב:

    שלוש הערות:
    א. חברותה של ישראל ב-OECD ניתנה לה מסיבות פוליטיות. ישראל שייכת בפועל למדינות העולם ה"מתפתח".
    ב. מכיוון שהצבא מקנן בכל צמרת השלטון, יש סיכוי טוב שפגיעה משמעותית בו תוביל להפיכה צבאית, בתואנה של "הצלת המדינה". כדאי לחשוב על התסריט הזה מראש, גם אם הוא נראה כרגע דמיוני, אם פועלים לפגיעה בנוחות חייהם של אנשי הקבע.
    ג. ה"שוויון בנטל" הוא ספין שטני וגאוני על הדחף לסולידריות בין תושבי ישראל השונים – הערך המקורי, טרם השחתתו, הוא הסיכון היחידי לסטטוס-קוו כאן, ודרך הפעולה היחידה שתועיל לשינוי המצב.

    • עמית הגיב:

      הפוך גוטה, הפוך. מסיבות פוליטיות הצטרפותה של ישראל ל-OECD התעכבה זמן רב אחרי שהיא כבר נהפכה להיות מדינה מפותחת. מדינות מסוימות ניסו למנוע את קבלתה לOECD על אף שעל פי העמדה המקצועית הקרקע כבר הייתה מוכנה עבור זה.
      גם המדדים הבינלאומיים המקובלים מדרגים את ישראל כמדינה מפותחת. במדד הפיתוח האנושי של האו"ם היא מדורגת במקום ה-16 ובתוצר לנפש היא כבר עקפה את ניו זילנד ואת הממוצע של האיחוד האירופי, וכעת היא מתקרבת לצרפת ובריטניה.

      • נטליה הגיב:

        ועדיין, כאמור, אי שוויון היסטרי ב-כ-ל שלושת המדדים של ה-OECD, לא רק בזה של העוני היחסי.

        • אלכס ז. הגיב:

          אי שיוויון או עוני?
          בכל מקרה, באינדקס גיני אנחנו לקראת סוף הרשימה, אבל עדיין טובים יותר מגרמניה, צ'ילה, פורטוגל ואיטליה. בהכנסה פנויה אנחנו במקום טוב באמצע וכך גם במספר תחומים אחרים.

          להגיד שישראל היא המדינה הענייה בOECD כאשר גם מקסיקו וצ'ילה הן חברות זה חתיכת הגזמה.

          • סוס הגיב:

            עוני (לא שבשוויון אנחנו אלופים) – ראה –

            http://www.themarker.com/wallstreet/1.2020533

            • אלכס ז. הגיב:

              קצת סדר:

              שיעור העוני שעליו מדבר ה-OECD הוא עוני יחסי כי הוא מוגדר כמחצית מההכנסה החציונית השנתית (כאן למקום לציין שפרופ' מור יוסף שרואיין לכתבה לא דיבר על סטנדרט העוני של ישראל ולא של ה-OECD). בישראל זה כמעט 8500$ ובמקסיקו זה 2500$. מי לדעתך עני יותר?

              אתה יכול לענות שישראל עדיין ענייה יותר כי דולר בישראל יקנה פחות מדולר במקסיקו. ייתכן. אבל אז היינו רואים את HDI של ישראל נופל, בעוד שהוא מציב את ישראל במקום ה-16 וב-HDI מתואם אי-שוויון ישראל נמצאת במקום ה-21. לשם השוואה מקסיקו נמצאת במקום ה-61 וה-55, בהתאמה.

              הסיבה להבדלים בין עוני לפי הכנסה לעוני אמיתי הוא שאנחנו עדיין מדינת רווחה. מקרטעת, אבל עדיין עובדת. ישראל מוציאה על שירותי הרווחה שלה (יחסית לתמ"ג) בערך פי שתיים ממקסיקו ואת התוצאות רואים בשטח.

              אז לסיכום: ישראל איננה הענייה ב-OECD, היא לא בעלת האי-שוויון הגבוה ביותר ב-OECD ומבחינת רמת החיים הכללית (זה פחות או יותר מה שה-HDI מודד) היא במרכז ה-OECD (ובין עשרים המדינות הטובות ביותר בעולם כולו).

              האם זה אומר שמצבנו טוב? לא. מדדי האי-שוויון והעוני ריאלי מציבים אותנו לקראת תחתית הרשימה של ה-OECD. לא בתחתית עצמה, אבל מאוד קרוב אליה. HDI הוא מדד נחמד, אבל הוא נותן חשיבות גבוהה להישגים משנים עברו, מה שאומר שמדינה עם שירותי רווחה מתפרקים תשיג ניקוד גבוה כי האנשים שנהנו משירותי רווחה טובים יותר עדיין חיים.
              יתרה מכך, מצבה של ישראל יורד. היא המדינה היחידה ב-OECD שבה כל המדדים נחלשים באופן יציב, בעוד שבשאר המדינות (פרט לאלו עם מדיניות רווחה הטובה ביותר) ההיחלשות היא תקופתית, עם עליות בשנים מסוימות וירידות בשנים אחרות.
              יחד עם זאת, לא צריך להגזים לגבי מצבה של ישראל – יכול להיות הרבה יותר גרוע.

          • אביבית הגיב:

            מחירי סיגריות (וקיצוץ קיצבאות להכי חלשים)הפכו לתל"ג של ישראל ואיתם סותמים בורות תקציביים …

            לא שהמציאו גלגל
            למחירי סיגריות יש הסטוריה מפוארת באירגוני טירור ואירגוני פשע מתחילים,וכידוע גם בבתי כלא.

  9. גיא הגיב:

    Just a comment, duck and cover, was never intended to protect from a nuclear blast. In any high power explosion there is a shockwave that shatters windows, glass panes, etc. duck and cover protects against being hit by flying debris.

    • גיל ב' הגיב:

      אם זה היה המצב לא היית צריך להתכסות דווקא בבד לבן. זה לא שצבע לבן יגן עליך מפסולת מעופפת יותר מכל צבע אחר. הצבע הלבן נועד להגן מפני קרינה.

  10. עדו הגיב:

    הייתי ילד בקיבוץ מחניים במלחמת יום הכיפורים. אני זוכר את ההפתעה, את הריצה למקלטים והעשן שעלה מחדר האוכל ואת זה שלא באמת פחדתי כי הייתי בטוח שהצבא שלנו יראה להם מה זה.
    הסיבה שבגללה אנשים עוזבים את הארץ,היא בגלל תהליך מסוכן שעובר על המדינה שקשור גם להפרטה הכלכלית ולעוד אלף ואחת תופעות – המדינה מתנערת מאזרחיה.
    בתקופתו של שמיר נתפס פעם מחבל שדקר אנשים ברחוב ורוה"מ אמר שחבל שהוא יצא חי מהאירוע. אמירה כזאת בעצם משדרת לאזרחים – תסתדרו לבד, השלטון לא באמת יכול להגן עליכם. גם כשמלמדים ילדה בכיתה ה' על ההבדל בין גראד לקטיושה מעבירים אליה אחריות שאיננה שייכת לה. זה לא תפקידה של הילדה לדעת דברים כאלו, זה תפקידם של אנשים במערכת הביטחון. אם מלמדים ילדים על זה סימן שמערכת הביטחון כבר לא יכולה למלא את תפקידה והיא מעבירה את האחריות הלאה, במקרה הזה בצורה אבסורדית ממש. מה הלאה? נלמד את הילדים גם נוהל מעצר חשוד? תרגיל פרט וחוליה? הבעיה בקצין שנכנס לבית ספר ומעביר שם שיעורים היא לא בכך שהצבא משתלט על מערכת החינוך אלא בכך שהוא כושל בתפקידו לספק לילדים את התנאים הנחוצים כדי ללמוד במערכת חינוך ברמה גבוהה.

    • נדב הגיב:

      עדו, דווקא ארה"ב של לפני מאה שנה, שהיתה הסמל העולמי המובהק של "התנערות המדינה מאזרחיה", קיבלה המון מהגרים ממדינות ש"דאגו לאזרחים" (על ידי הכתבה של כל פרט בחייהם). גם היום היא יעד הגירה מועדף וקשה להגיד שהממשלה שם "דואגת לאזרחים".

      גם לפני 1977 עזבו את ישראל. פשוט יש מקומות אחרים שיותר נוח לחיות בהם. לדעתי זה דווקא בגלל שהמדינה "דואגת" יותר מדי לאזרחים, אבל זה כבר דיון אחר.

      • נועם א"ס הגיב:

        בארה"ב שלפני מאה שנה עוד היו המווווון משאבים קולניאליסטים לגזול. כשנגמרים משאבי הגזל הקולוניאליסטי, החירות הליברלית (-כלכלית) המדומיינת מהמדינה לגזול את מה ששייך לאחרים נהיית חסרת ערך ל-99% מהנתינים, שמתחילים לעבור קולוניזציה פנימית ע"י האחוז הנותר, שחייב לגזול ממישהו.

      • עדו הגיב:

        אבל זה בדיוק העניין. ארה"ב לא הבטיחה כלום ולא דרשה כלום. הגעת? תסתדר לבדך, אם תצליח או לא זה לא מעניין אף אחד. לעומת זאת ישראל מפנה עולים מבריה"מ אליה, מחילה גיוס חובה על האזרחים ולוקחת שילומים מגרמניה בגלל השואה שקרתה ליהודים הרחק מגבולותיה. אם אחרי כל זה היא עדיין לא מספקת את הסחורה זה די מגוחך לא?

        • נדב הגיב:

          בזה אני מסכים איתך, אבל אנחנו בישראל. צריך קודם כל לשלם לאנשי שלומנו, לאנשים שדואגים קצת פחות לשלומנו (אבל מצביעים כמו שצריך), לעשות הצגה של "שירותים לציבור", לקבוע לאנשים בדיוק פרטני מה מותר להם לעשות, את המימון כל זה לקחת מהאנשים היצרנים ואז להגיד להם "תסתדרו בעצמכם".

          • נועם א"ס הגיב:

            האנשים היצרנים שמסתדרים בעצמם [קול קורא של אירגון Avaaz הבינלאומי]:

            חברות וחברים יקרים/ות,
            בימים הקרובים, ממשלות ידונו בחסימת פרצת ענק בסך טריליון דולר בתקנות המס – מספיק כסף כדי לשים קץ לעוני, לאפשר לכל ילדה וילד בעולם ללכת לבית הספר ולהכפיל את ההשקעות הירוקות! רוב הממשלות רוצות שתאגידי הענק הבינלאומיים ישלמו את המסים האלו, אבל ארצות הברית וקנדה עדיין מתלבטות. כדי שההסכם יושג, אנחנו חייבים ללחוץ על שתי המדינות האלו.

            טריליון דולר הוא סכום גבוה יותר מזה שכל המדינות יחד משקיעות בצבא שלהן. הוא גבוה יותר מהתקציב הכללי של 176 מדינות. אפשר להסתכל עליו כמו על $1000 לכל אחת מהמשפחות על כדור-הארץ. ותאמינו או לא – זה הסכום שהתאגידים הבינלאומיים הגדולים ועשירי העולם "חוסכים" מרשויות המס בכל שנה.

            זה היה אמור להיות מובן מאליו. כדי להמריץ את ההשקעות הציבוריות בתקופה של קיצוצים וחובות, כל מה שאנחנו צריכים לעשות זה להבטיח שכולם משלמים את המס שהם אמורים לשלם. אבל תאגידי הענק האמריקאים מפעילים לובי לוחמני כדי להגן על הפעילות המפוקפקת שלהם. קמפיין ציבורי ענק ידרוש מהנשא אובמה ורה"מ הרפר – שני המנהיגים ששוקלים לתמוך בעמדת התאגידים על חשבון הצעד החשוב הזה לטובת העולם כולו – לגלות אחריות ציבורית. בואו נגיע למיליון חתימות כדי שאוואז יגיש את העצומה למנהיגים במהלך דיוני הוועידה:

            http://www.avaaz.org/he/g8_tax_havens_p/?bmKWZbb&v=25591

            אפל, אחת החברות העשירות בעולם, שילמה סכום אפסי על 78 ביליון דולר שהרוויחה בשנים האחרונות, באמצעות העברת פעילות למקלטי מס במדינות שבהן המסים נמוכים, ודיווח על הרווחים בחו"ל. השיטה הזו להתחמקות מתשלומי מס, מעניקה לתאגידים בינלאומיים יתרון ענק על פני חברות מקומיות קטנות יותר. זה רע ליציבות הכלכלית בדיוק כפי שזה רע לדמוקרטיה.

            אבל תוך ימים ספורים, הממשלות ידונו בתכנית שתקשה על חברות ועל יחידים להתחמק מתשלום מס באמצעות הסתרת הכסף במקלטי מס ובמדינות זרות. התכנית תדרוש מהמדינות לחלוק מידע שיחשוף היכן הכסף מוחבא וידרוש מחברות כיסוי להבהיר מי באמת עומד מאחוריהן. אם השיחות השבוע יתקדמו כהלכה, מדינות ה-G8 עשויות להסכים על התכנית בהמשך החודש.

            בזמנים קשים, כשממשלות בכל העולם מקצצות בשירותים חיוניים, הפטור מתשלום מס הוגן, שלקחו לעצמם העשירים ביותר, מקומם במיוחד. מה עוד שהזמנים הקשים נגרמו גם בגלל כסף שהממשלות העבירו לבנקים בבעלות אותם אנשים, כדי לחלץ אותם ממשבר. הממשלות סוף סוף פועלות ברצינות כדי לסתום את הפרצות האלו בכלכלה שלנו, אבל ארצות הברית וקנדה נתונות ללחץ כבד מטעם הלובי של התאגידים.

            עצומה ציבורית ענקית, שתסוקר בתקשורת העולמית, תבהיר אלו מדינות חוסמות את ההסכם, ותהפוך את הנושא למוקש פוליטי שאובמה והרפר יאלצו להתמודד אתו. קריאה רחבה מאזרחיות ואזרחי העולם למען השקעות בכדור-הארץ ובציבור, במקום בשימור פרצות המס המושחתות של התאגידים, תשפיע על המנהיגים לפעול בהתאם לשכל הישר ולמצפונם. אסור לנו לתת ללוביסטים לנצח בחסות החשיכה – בואו נפנה את הזרקור של תשומת הלב הציבורית להחלטה הגורלית הזו:

            http://www.avaaz.org/he/g8_tax_havens_p/?bmKWZbb&v=25591

            בכל שבוע, הקהילה שלנו פועלת – פעמים רבות בהצלחה – למען זכויות אדם, דמוקרטיה, שימור ואיכות סביבה, ועוד. אבל ישנן החלטות בודדות שיכולות להשפיע על אלפי מטרות ונושאים ברגע אחד, ואפילו למנוע משברים רבים עוד לפני שהם מתרחשים. השקעות ציבוריות של טריליון דולר בכל שנה יחוללו שינוי אדיר בחייהם של ילדים שיוכלו ללכת לבית הספר, חיים שיינצלו, שמורות טבע שיזכו להגנה, ועוד. למען כל המאבקים העתידיים האלו, שאולי לא נצטרך לקיים – בואו ננצח במאבק הזה.

            בתקווה,

            אלכס, ג'רמי, כריסטוף, מרי, איאן, דיוויד, פול, ריקן וכל צוות אוואז

            למידע נוסף

            דיוויד קמרון במכתב פתוח לראשי -G8 לקראת הוועידה השנתית: מעוניין להדק את שיתוף הפעולה במאבק בהתחמקויות מס (דה-מרקר)
            http://www.themarker.com/wallstreet/1.1899043

            התחמקות המס של אפל – מהגדולות בהיסטוריה של ארצות הברית (דה מרקר)
            http://www.themarker.com/wallstreet/1.2025522

            הסנאט האמריקאי, בריטניה, צרפת והאיחוד האירופי יוצאות נגד מקלט המס שאירלנד מספקת לתאגידים (דה מרקר)
            http://www.themarker.com/wallstreet/1.2026646

            האיחוד האירופי מפסיד 1.3 טריליון דולר בשנה מהתחמקויות מסים. ארגון אוקספאם מעריך שההון המוחזק במקלטי מס יכול למגר את העוני בעולם (כלכליסט)
            http://www.calcalist.co.il/world/articles/1,7340,L-3603161,00.html

            בריטניה פועלת להגדלת אחוז המס שמשלמים תאגידים כמו גוגל, אמזון, ומרקס אנד ספנסר (כלכליסט)
            http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3603025,00.html

      • אמת מארץ הגיב:

        "דווקא ארה"ב של לפני מאה שנה, שהיתה הסמל העולמי המובהק של "התנערות המדינה מאזרחיה", קיבלה המון מהגרים ממדינות ש"דאגו לאזרחים" (על ידי הכתבה של כל פרט בחייהם)."

        דרום איטליה? אירלנד? פולין?
        מהיכן בדיוק נמלטו המהמגרים עליהם אתה מדבר שהמדינה "דאגה" להם?

  11. ניר הגיב:

    דייסה דמגוגית שבינה לבין המציאות הקשר הוא מקרי ביותר. רק נסיר מעל חיינו את צה"ל ו"הממסד הציוני" וכל בעיותנו ייפתרו. הפוסט הזה צריך לככב במוסף סאטירי. ן

    • עדו הגיב:

      אני שמח שזה מצחיק אותך אבל תסביר לי בבקשה למה אני כילד לא קיבלתי שיעורים כאלו בבית הספר?
      אמרתי כבר שעברתי את מלחמת יום כיפורים? אז אחר כך המשפחה שלי עברה לירושלים. בית הספר שלי היה ליד שוק מחנה יהודה ופעם הופסקו הלימודים בגלל מטען שהתפוצץ בשוק לידנו.
      כן, היו הסברים לגבי חפצים חשודים ומה לעשות (לא לגעת ולהודיע למבוגרים) אבל לא ממש הסבירו לנו את ההבדל בין מטען רסס למטען הדף ושאר ידע מקצועי שאמור היה להישאר נחלת המשטרה ואכן שם נשאר.
      כפי שכתבתי, גורביץ מפספס כאן. הבעיה היא בעיקר בכך שמתנערים מאחריות ומודים בעצם שאי אפשר לספק לילד בן עשר את רמת הביטחון שהוא צריך ולכן מלמדים אותו דברים שחיילים אמורים לדעת. אז בשביל מה בדיוק צריך את צה"ל והממסד הציוני אם אי אפשר להגיע למטרה הבסיסית של הציונות ושל צה"ל – לספק ביטחון סביר לילד יהודי?
      זה אולי סאטירי אבל ממש לא מצחיק.

      • אלכס ז. הגיב:

        "תסביר לי בבקשה למה אני כילד לא קיבלתי שיעורים כאלו בבית הספר?"

        מה לא ברור? קיבלת חינוך גרוע ויצאת שמאלני רחמנא ליצלן. טפו.
        לעומת זאת ילדים בבתי ספר טובים שבהם מלמדים אותם מי רוצה להרוג אותם ואיך גדלים להיות ליכודניקים טובים.

      • ניר הגיב:

        זה לא רק סאטירי ומצחיק, זה פשוט נלעג. הכותב כהרגלו חיבר בין עניינים שאינם קשורים ועשה סלט מקושקש רק כדי להתקיף בפעם המי-יודע-כמה את אותם טוטמים – הציונות, מערכת הביטחון, "הממסד" וכד'. כלומר, כל אלה שאחראים, לטוב ולרע על מה שיש כאן.

        אפשר ואפילו רצוי להעביר ביקורת ויש לא מעט דברים ותחומים שטעונים שיפור, בלשון המעטה. אבל להשתמש בדמגוגיה שטחית ומנופחת רק תזכה ובצדק לבוז ומעידה יותר על הכותב מאשר על מושאי כתיבתו.

        וצר לי על חוויותיך ממלחמת יום כיפור, או מה שזה לא יהיה, אבל זה לא קשור לשום דבר. והדרישה האידיוטית "לביטחון סביר" במובן של ביטחון מלא ואל תבלבלו אותנו עם המציאות, היא על גבול הגרוטסקה.

        • עדו הגיב:

          או שלא הבנת או שאתה מתחמק. כפי שכתבתי גם גורביץ פיספס כאן נקודה.
          הנקודה היא שבימי המנדט נערים הדביקו כרוזים נגד הבריטים, הקימו ישובי חומה ומגדל במחתרת ועשו טריקים כדי להערים על השלטון. כל זה היה טוב ויפה 'לפני' שהייתה לנו מדינה. היום כבר יש מדינה ('הציונות', 'הממסד','הבטחון' כל אלו)
          ועדיין מתנהגים כאילו אנחנו בימי הבריטים. התנחלויות מוקמות תוך כדי 'הערמה' על מערכות השלטון (ששמחות מאד לשתף פעולה עם משחקי הנדמה לי האלו כאילו אי אפשר להעיף התנחלות 'לא חוקית' תוך שעתיים אם המפקד בשטח נותן פקודה), ילדי מתנחלים נעצרים ומסרבים (הו הגבורה) למסור את שמם לשלטון העוין. תוסיף לזה את מה שמתואר פה בפוסט והתמונה ברורה – המדינה מתנערת מאזרחיה.
          במדינה נורמלית ישובים מוקמים עם וועדות ואישורים וכל ההליכים הפורמליים הרגילים ולא כי כמה משולהבים החליטו להנציח מישהו על גבעה בשומרון. במדינה נורמלית ילדים מכבדים את החוק ואת נציגיו ולא רואים בהם שלטון עוין ובבית הספר הם לומדים לוח הכפל ולא מה ההבדל בין גראד לקטיושה. מה שאתה רואה כאן הוא עוד מקרה של הפלת התיק על האזרחים כשהמדינה לא מספקת להם את מה שהיא אמורה לתת מעצם הגדרתה.

      • עמית הגיב:

        כשאתה היית ילד המלחמה הייתה כמעט כולה בחזית, היום היא בעיקר בעורף.

  12. nachum הגיב:

    צבא שיצא משליטת הזרוע האזרחית. the IDF was never under the control of the goverment of israel.

  13. אלדד הגיב:

    אני תושב פרובינציית אונטריו בקנדה. קציני צבא נכנסים לכיתות תיכון ואפילו יסודי להרצאות מסוגים שונים ואפילו לפעילות גיוס נטו בקנדה (ובארצות הברית) וכמו בישראל לעיתים זה מעורר ויכוח (יש פרובינציות קנדיות שמאפשרות את זה ללא בעיה ויש כאלה שלא, למשל). גוגל קצר ימצא לך עשרות דוגמאות. אני לא מבין את שיטת הויכוח האוילית הזו שקובעת בבורות ש"רק בישראל" ובלה בלה בלה. חלאס עם זה.

  14. אביבית הגיב:

    עבור ההסטוריונים של העתיד:
    איך פנטזיית 'תקיפה ישראלית באיראן' חנקה סופית את משאבי ישראל לכוון אנרציית הבור בלי התחתית (=תקציב הבטחון) שבלע אותה ..

    ואיך מוטיב 'נתייחס לתסריט מופרך קיצוני מדומיין לפני שהוא בכלל במציאות התרחשותית כלשהיא כאילו הוא בפועל' (="שואה", "הנה נופל עלינו אטום", "כימי")–הפך לתוכנית עבודה שגרתית..

    וכמובן איך מסיבת התה הסרוגה יצאה מכלל שליטה ותפקידה ככובען מטורלל שבכל זאת יודע את מקומו –הפכה למסיבה הלאומית.

    אגב,
    ברגע ש"שוויון בנטל" קשקש על שירות אזרחי (בחיוב גורף המוני על פי חוק) ובעיקר "גם ערבים" -היה אפשר להוריד מסך .
    ועוד אגב,
    צה"ל הוא יותר 'ילד טוב ירושלים' מסורבל מאשר "אשם" בסיאוב כיוון הציונות/ישראל.

    נתניהו והציונות הסרוגה הם רועץ הגדול.

  15. נאמן להווה הגיב:

    מעניין שאתה מזכיר את ארה"ב ולא מזכיר את ברה"מ, בה ביקשו מהילדים להביא מטריה לבית הספר בימים שיש תרגיל.

  16. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    פעם כשעוד היה ספר טלפונים, היה בהתחלה של הדפים הצהובים מדריך ל"הגנה אזרחית" עם אינפורמציה די דומה (ליד "מדריך להתמודדות עם עקיצות עקרב" ו"שירותי לשכות משרד הפנים").