מה ישראלי בעיניך? שלח לחמך
(בתודה לאהרן פורת, עורך ידוע סבל.)
בשבוע שעבר נשא יאיר לפיד את נאומו הראשון כשר האוצר, והקדיש אותו לריקוד סוער על קברם הפוליטי של החרדים, תוך שהוא מבטיח להם שהוא יקצץ להם את הצורה, ושהוא יגייס את בניהם. לפיד התחמק כמיטב יכולתו מלדבר על הנושא, קרי התקציב, מתוך ידיעה שיש בקרב בוחרים לא מעט אנשים שיסכימו לכך שהוא יטיל בהם מומים, כל זמן שיטיל מומים לא פחותים בשנואי נפשם. כהרגלו, כלל לפיד שגיאה בנאום: הוא טען שממשלת נתניהו השלישית תומכת בפתרון שתי המדינות וש"זה בקווי היסוד של הממשלה. לממשלה יש קווי יסוד וזו הדרך שבה נפעל." הוא לא ידע, או העמיד פני לא יודע, שאחיו, נפתלי בנט, דאג להוציא את הסעיף הזה מקווי היסוד של הממשלה.
לטמבלים שהצביעו עבור לפיד בתקווה שהוא אכן ידאג ל"אחיו העבדים" ויפעל לשינוי המצב החברתי, הנה מבזק: אתמול (א') דחתה ועדת השרים לענייני חקיקה, בתמיכת סיעת "יש עתיד", את הצעת חוק היסוד: זכויות חברתיות, שהעלתה סיעת מרצ. החוק אמור היה לעגן זכויות בסיסיות כמו הזכות לחינוך ובריאות, ולקבע את זכות השביתה, השוויון בעבודה ואת חופש ההתאגדות. כלומר, הממשלה שבה יושב לפיד לא תאפשר לעובדים לחזק את כוחם מול כוחם של בעלי ההון. ההחלטה של ועדת השרים לענייני חקיקה כנראה קברה את החוק. במקביל, ממשיך משרד האוצר של לפיד להדליף דיווחים על כך שהוא מתכוון להעביר בחוק ההסדרים סעיף שיאפשר לו לחסל את זכות השביתה ב"שירותים חיוניים," כלומר לסרס את כוחם של עובדי חברת החשמל והנמלים להתגונן מפני נסיונות למכור אותם לאיזה דנקנר ("למכור אותם לאיזה דנקנר" זו המשמעות המדויקת של המונח המכובס "הפרטה.")
כך ששולחיו האמיתיים של לפיד – האנשים שאיתם הוא מסתובב, האנשים שנקרעו מצחוק כשראו שמספר גדול של ישראלים קונים את הבלוף על כך שהוא "נציג מעמד הביניים" – כבר רואים נחת ממנו. ולא רק במובן הכללי, אלא במובן ממשי מאד.
הבלוג הזה היה הראשון שהזהיר, אם יורשה לנו לנקוט בשפתו של ראש הממשלה, מפני השיטה של לפיד לגיוס כספים ערב הבחירות, לקיחת הלוואות נושאות ריבית משורה של אנשים שיכולים להפקיד סתם כך 100,000 ₪ ומעלה. אנשים זהירים יכלו לראות כבר אז את הנתק בין לפיד ובין האדם מן השורה – התפיסה שלכל אחד יש 100,000 ₪ שהוא יכול לשים על קרני הצבי.
לפיד התחמק בהצלחה מפרסום שמות המשקיעים שלו עד אחרי הבחירות, כשהוא טוען בו זמנית שהוא נוקט ב"שקיפות." רשימה שלהם פורסמה ב"דה מארקר" לפני כחודש. יש בה, כבר עכשיו, שני אנשים מעניינים מאד.
הראשון הוא ישי דוידי. סביר שרובכם לא שמעתם עליו עד כה – אני לא שמעתי עליו עד הפרסום בגלובס – אבל הוא אחד המשקיעים שהשלישו ליאיר לפיד 130,000 ₪, והוא גם הבעלים של קרן ההשקעות פימי. הקרן הזו מנסה לרכוש את השליטה ב"אל על." לפני כשבוע, היה לפיד מעורב בקבלת החלטות בשאלת "אל על" והסכם השמיים הפתוחים. בין השאר, ההסכם נסגר בכך שהממשלה התחייבה לכסות 97.5% מהוצאות האבטחה של "אל על", שהיא כזכור חברה פרטית, שהופרטה ב-2005. שוב פועלת כאן השיטה הקבועה של "הרווח פרטי, ההוצאה ציבורית." אלי ציפורי מגלובס מעריך שההחלטה הזו של לפיד תאפשר לדוידי ופימי לגזור קופון של 111 מיליוני דולרים בשלוש השנים הקרובות – כ-400 מיליוני שקלים. יופי של תשואה על 130,000 שקל, לא? (שווה לקרוא מה יש לציפורי לומר גם על האופן שבו נתנו את הגז שלנו לתשובה, קיבלנו תמלוגים מצומקים אבל במקביל הבטחנו לממן את האבטחה של הגז – חשוב לציין שעידן לנדו כתב את זה קודם.)
השני הוא הלל קוברינסקי. הוא שימש כמנהל מטה הבחירות של לפיד, וגם הוא השקיע ב"יש עתיד" 130,000 ₪. קוברינסקי, לשעבר מנכ"ל AT&T ישראל ותת אלוף בצה"ל, היה המועמד הראשון של לפיד לתפקיד מנכ"ל משרד האוצר. זה לא הסתייע, וקוברינסקי משמש כ"יועץ הכלכלי" של לפיד – מפלצת הספגטי המעופפת יודעת שהוא זקוק לכזה. כ"יועץ הכלכלי" של שר האוצר, שאיננו מועסק רשמית על ידי המדינה, דחף קוברינסקי את עצמו לישיבות הרגישות ביותר של משרד האוצר, בכלל זה דיונים על התקציב.
קוברינסקי הוא איש עסקים פעיל מאד: יש לו אחזקות ב-13 חברות, לא כולן פעילות. שתיים מהחברות שלו עוסקות במסחר בניירות ערך באמצעות אלגוריתמים. המידע שמגיע אליו מישיבות האוצר יכול להפוך אותו לאדם עשיר הרבה יותר ממה שהוא עכשיו. אם יש לקוברינסקי שכל, ולמרות שהוא בכיר בצה"ל בדימוס אין להוציא זאת מכלל אפשרות, זה לא יקרה באופן ישיר, לא יהיה שום דבר שאפשר יהיה למצוא אחר כך: רמזים לידידים על המלצות השקעה, ואלה בתמורה יעבירו כספים לקרן של אשתו, למשל. וכמובן, המצב שבו אתה ה"יועץ הכלכלי" של שר אוצר שהתפרסם כשאמר שהוא לא מבין שום דבר בכלכלה מאפשר לך ללחוש על אוזנו כל מיני דברים מועילים – לך, כמו גם לחבריך. מותר לחשוד שהרבה קיצוצים בתקציב הבטחון לא נראה, כשתא"ל בדימוס הוא היועץ הבכיר של שר האוצר. סביר להניח ש-130,000 ₪ היו, מבחינתו של קוברינסקי, יופי של השקעה. הפוטנציאל לשחיתות ולגזירת קופון על חשבון המדינה זועק כל כך, שאפילו בכירי אוצר הדליפו לתקשורת אי נחת מהשתתפותו של קוברינסקי בישיבות. הם הגדירו זאת "חוקי אבל מסריח."
בנאומו בכנסת, חזר לפיד שוב ושוב על כך שהממשלה בת חודש אחד בלבד. אחר כך הוא הודיע – במייל למנויים שלו – על כך שאין בכוונתו לשאת נאומים חשובים נוספים בכנסת, כי שם הוא חשוף להערות ביניים. לפיד הצהיר על כוונתו להביא לנו "פוליטיקה חדשה": בינתיים, ממה שאנחנו רואים בחודש האחרון זו אותה הגברת בהיעדר אדרת – הקשרים בין הון ושלטון מעולם לא היו עירומים יותר.
ואולי גם זו לטובה. לפיד הודיע בנאומו הכלכלי בשבוע שעבר שבשנתיים הקרובות יהיה רע, ואחר כך יהיה טוב יותר. למעשה, לפיד יגרום למצב להיות רע יותר בתקווה – ההיסטוריה מוכיחה שזו תקוות שווא – שיהיה טוב יותר. אם לפיד היה מצויד בהשכלה כללית ראויה ובכמה גרמים של התבוננות עצמית, הוא היה מבחין בכך שהוא ונערי האוצר אימצו את התפיסה "שיהיה רע יותר כדי שיהיה טוב יותר" – נוסחה שבמקור נכתב על ידי אחד, ולדימיר איליץ' לנין. אולי, כשההמונים שהצביעו ללפיד יגלו שהוא הופך את מצבם לגרוע יותר בעוד שמצבם של העשירים רק מוטב, בזמן שנציגיהם של בעלי ההון שולחים את ידיהם ישירות אל השלטון.
אולי אז תקום שוב הרוח של קיץ 2011, וקיץ 2013 ישוב ויוכיח למי שהתייאש מהאפשרות של שינוי בישראל עד כמה טעה.
הערה מנהלתית: בימים האחרונים התקבלו שתי תרומות בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורמים. פרטים נוספים על אירוע ערב הבלוג המתוכנן יפורסמו בהמשך השבוע.
(יוסי גורביץ)
לגבי פתרון שתי הצדינות: ביבי אמר ב"ארץ נהדרת" בספשל יום העצמאות האחרון שהוא נשאר מחויב לפתרון שתי המדינות. זה משהו שכמות עצומה של ישראלים ראו, אחרי הקמת הממשלה הנוכחית. זה לא הולך ברגל. וגם אם הוא יחבל בבצוע הרעיון, יהיה אפשר לנפנף באשרור ההתחיבות הזו מול הפנים שלו.
להרע את המצב זה טריק ישן ואפקטיבי אם מתזמנים אותו נכון. הרגרסיה לממוצע קובעת שאחרי ירידה צפויה להיות עליה. כל שנשאר הוא לתזמן את הירידה לאמצע הקדנציה והעלייה תקרה בדיוק לפנ הבחירות הבאות. או שהירידה תקרע איזה מרקם חברתי סמוי והמדינה תתפוצץ. כנראה הראשון.
גם קשקוש שמתהדר ברגרסיה לממוצע וניסוח פסודו מדעי הוא רק קשקוש
"הוא איש הוא איש עסקים" ???
תוקן, תודה.
כן. רק שכחת שמניית אל על ירדה ב-7% ברגע שיצאה ההודעה על אישור ההסכם, ושה-"תשואה" של מימון הוצאות ההבטחה נובעת מהשביתה שאותה יזם הוועד. שגם היא, אגב, הגדילה את אחוזי מימון הוצאות האבטחה מ-80 ל-97.5%, כלומר רובה בכלל לא קשורה להחלטה.
מדהים כמה שהעולם הפוך אצלך. כל חברות התעופה הצהירו שאישור ההסכם יביא אותן לקריסה, אבל אצלך אם בעל הון מימן את לפיד הוא בוודאי מרוויח, גם אם כולם – בעלי החברות, ההנהלה שלהן והעבודים שלהן – מסכימים על ההיפך.
http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/2013/04/blog-post_7256.html
כמה נוח וכמה פשוט (וכמה צודק, אבל רק לפעמים) להתנגח בלפיד.
צריך לומר משהו בצורה ברורה: אם יועברו חוקים אשר יגבילו את "את זכות השביתה בשירותים חיוניים" הרי זה שזו אשמתם הבלעדית של ועדי העובדים האלו, שנוהגים באותם שירותים כאילו הם רכושם הפרטי, וסוחטים את המיץ לממשלה עבור תוספות שכר שערוריתיות. רבות אתה מלין על הכוח הרב והלא-פרופורציונלי שיש לסקטור אחד (המתנחלים / החרדים) במדינה. גם פה זה אותו המקרה.
ישנם מספר רעיונות חיוביים, אפילו בממשלה הזו.
כן, אנשים פרודוקטיביים צריכים לקבל כסף על העבודה שלהם. אבל זה נכון שזה לא פייר שרק עובדים שעומדים מאחוריהם ועדים חזקים יכולים לשפר את התנאים שלהם בעוד ששאר העובדים נמכרים לקבלנים. אבל הפתרון הוא לשפר את המעמד של כל העובדים, לא להתלונן על ועדים שדואגים לרופאים או לעובדי נמלים.
הבעיה היא לא עם וועדים ש"דואגים" לעובדים. הבעיה היא עם מספר וועדים אחדים שבעקבות הכוח העצום שבידם (היכולת לעצור את המסחר הימי, את החשמל, את תנועת הרכבות) סוחטים את הקופה הציבורית באופן בלתי נשלט. עובדי נמל ונהגי רכבת עם השכלה של בגרות וקורס מקצועי מרוויחים יותר מאשר רופא בבית חולים ציבורי, שלא לדבר על כל העובדים האחרים במשק.
שום דבר כאן לא משתנה.
http://www.youtube.com/watch?v=okyK_qvh_pM
תפסיק להאמין למה שמספרים לך ותבדוק בעצמך, הנהגים הללו שאתה מדבר עליהם אכן קיימים, הם אנשים בני 40-45 עם וותק של 15-20 שנה שהתחילו בשכר סביר וקיבלו העלאות קבועות.
באמת בושה וחרפה שאנשים בלי השכלה מעיזים להרוויח משכורת סבירה.
משכורת סבירה? בן אדם עם השכלה של בגרות וקורס מקצועי לבדו מרוויח פי 1.6 יותר מריקי כהן המורה ובעלה עובד ההייטק ביחד (השכר הממוצע עבור נהג קטר "בכיר" הוא 33 אלף ש"ח). זה כמובן מבלי לדבר על תנאי השכר וההטבות ההזויות, מאייפדים ואייפונים עד למענק של 40 אלף ש"ח. לא מדובר בשכר סביר, מדובר בשכר בשיעורים שהם מעל לרמת השכר הממוצע של העשירון העליון והם הגיעו לרמות האלה רק בעקבות סחיטה של הקופה הציבורית מצד מי שיודעים שהם מחזיקים את השאלטרים של מונופולים ממשלתיים.
והכל, הכל על חשבוננו.
וכמובן, יש קשר ישיר בין רמת הסחטנות לרמת השחיתות. 357 מהעובדים ברכבת הם קרובי משפחה. בנמלים המצב עוד יותר גרוע. אם נבדוק באופן כללי את התפקוד של שלושת החברות שמדובר עליהן; חברת חשמל נמצאת בחובות עצומים של עשרות על גברי עשרות מיליארד דולרים. מהירות פריקת האוניות בנמלי ישראל היא חצי מזו שבמדינות מערביות. ועל רכבת ישראל כל אזרח ממוצע יכול להגיד עד כמה גרוע היא מפקדת.
כן, עובדים צריכים להשבית את המדינה הזאת עד שלא ניפטר ממכל הדנקנרים שהם הפרזיטים האמיתיים עם הכוח המופרז, לא אנשים עובדים.
אורסולוס: אל תגזים בציור המשלה כמסכנה. אם היא הייתה רוצה לסדר את חברת החשמל, הנמלים ומקורות- היא הייתה עושה את זה. לא בבת אחת אבל לאורך זמן היא הייתה משנה את המצב. הממשלה אינה רוצה. אם היא הייתה רוצה להבריא את שרות התעסוקה-היא הייתה עושה את זה. הממשלה אינה רוצה. השיטה של האוצר ופוליטיקאים שחושבים כמו אנשי האוצר, היא לא להבריא חברות שהוא רוצה להפריט. אתה הבנת את זה ברוך?
איציק, אני באמת לא מתומכי הממשלה הזו, ובאמת שקשה לי המצב בו אני צריך להצדיק אותה, או אפילו להגיד עליה כמה מילים טובות, אבל כשצריך – צריך.
אני חושב שהממשלות לדורותיהן ביטלו רפורמות מתוכננות בגלל איומי השבתה של הוועדים החזקים (מידי) או בגלל כאלה של ההסתדרות. אין סיבה שמי שפורק סחורות מאוניות ירוויח יותר מרופא. אין סיבה שמי שמשמן את גלגלי הרכבת ירוויח פי 3 ממורה. עמית מעלי אמר יפה. אני לא נגד עבודה מאורגנת, אני נגד ועד של כמה עשרות עובדים, שמחזיק מדינה שלמה בביצים, ויכול לגרום נזק של עשרות מיליונים, רק כדי שלחבריו תהיה יציאה למסעדה פעם בחודש ע"ח העבודה.
נשק השביתה, שאמור להיות "נשק יום הדין" של הוועדים ושל ההסתדרות נשלף מידי שבוע, כשלסוור מתחשק שתהיה גלידה במקרר במשרד. אם הם לא מסוגלים לשלוט בעצמם, ולהבין את מטרתו של הכלי הזה, טוב תעשה הכנסת אם תגביל את יכולתם לגרום לנזקים עצומים למשק. רוצים לשבות? יואילו ללכת לבית משפט ולשכנע אותו שמטרת השביתה ראויה.
אני מקליד על המקלדת ומרוויח פי 3 ממורה, אין לי בגרות ולא תואר, למה זה הוגן? אם תתחיל לבקש מכל בעל משכורת גבוהה להצדיק אותה תגיע מהר מאד לתוצאות מוזרות, צא מזה.
אבל גם אם הייתי מסכים איתך שאין סיבה שמי שפורק סחורות מאונייה ירוויח יותר מרופא (מלבד העובדה שמדובר בעבודה מאד פיזית, לעתים מסוכנת, בשעות מוזרות ובלחץ גדול, אבל לא משנה) הפתרון הוא להעלות את שכר הרופא ולא להוריד את שכר הפורק.
אם ככה אז למה סבלים בהובלות מרוויחים חמישית מסבלים בנמל? הרי העבודה שלהם היא לא פחות פיזית.
ושום מדינה לא יכולה לשלם עשרות אלפי שקלים גם לרופאים וגם למורים וגם לסבלים בנמל וגם לנהגי קטר וגם ליועצים לשקר כלשהוא בחברת חשמל. בטח לא מדינה עם גירעון של 40 מיליארד שקלים.
אם כבר אז להוריד מהכסף של עובד הנמל ולתת לרופא.
מילא אם היתה איזה ועדה מקצועית של מומחים שהיתה בוחנת כמה מקבלים סבלים באירופה ובארה"ב ולפי זה קובעת את השגר של הסבלים,אבל השכר שלהם נקבע בדרך הכי שרירותית שיש-הועד דורש לעלות את השכר של הסבלים אז הממשלה מעלה את השכר של הסבלים,פשוט כי היא מפחדת משביתה. הגיע הזמן לשים סוף לחגיגה.
למה לעובדים אסור להחליט לגבי השכר שלהם? למה אף פעם לא מתלוננים על זה שמנכ"לים מקבלים משכורות עתק ומחלקים דיווידנדים לבעלי המניות לפי מה שנראה להם? לפחות עובדים עושים משהו פרודוקטיבי שאנשים צריכים, אבל טייקונים ובעלי מניות הם עלוקות חסרות תועלת, אבל אף אחד לא מתלונן על הכסף שהם גורפים. כשיש עסק רווחי אז העובדים זכאים לקבל את כל הכסף שהעסק מכניס. בגלל שאנחנו חיים תחת קפיטליזם, אין לעובד יכולת לקבוע את המשכורת ותנאי העבודה שלו, אלא רק בעזרת שביתה. אתה לא רוצה ששירותים חיוניים ישבתו? בוא ניתן לעובדים לנהל את העסקים שבהם עובדים וככה נפסיק את המלחמה הבלתי פוסקת בין העובדים למעסיקים שלהם. הנמלים אגב מופרטים, לא מדובר על כספי ציבור.
בפינלנד נראה לי שזה ככה, חברה מעל חמישים איש, שליש מהעובדים נמצאים בועד. המצב כל כך שוויוני שם שאפילו שכר מינימום הם לא צריכים
למה "כשיש עסק רווחי אז העובדים זכאים לקבל את כל הכסף שהעסק מכניס" ? ואם העסק יפסיד, הם אלה שישלמו את כל הכסף שהוא הפסיד? אתה מציע לאנשים מסוימים סיכון בלי רווח, ולאנשים אחרים רווח בלי סיכון. מין הסתם ששיטה כזו לעולם לא תעבוד.
אם העסק מפסיד אז כולם מפסידים בין כה וכה (אלא אם כן אתה טייקון). מה שאני מציע הוא שהרווחים שהעסק מייצר צריכים להיות מחולקים בצורה הוגנת ושיווינית (פחות או יותר) בין כל העובדים, ולא ללכת לבעלים פרטיים לשם צבירת הון.
אם העסק מפסיד, בעל העסק הוא זה שמשלם את ההפסדים. העובדים מאבדים את מקום עבודתם ובעל העסק מאבד את העסק שבבעלותו, אך מי שגם נשאר אחרי זה עם חשבון ביד (לרוב חשבון עצום) זה בעל העסק.
דבר אחד זה להגיד שגובה שכר העובדים צריך להיות גבוה יותר על חשבון הרווח של בעל העסק – ועם זה חלק ניכר מהכלכלנים ה"קפיטליסטים" מסכימים ואומרים שיש מרווח מיקוח בין המעסיק לעובדים על שכרם – ודבר אחר זה להגיד שהעובדים צריכים לקבל את רווחי העסק. המשמעות של האופציה השניה היא שמי שייקח סיכון ויפתח עסק לא יראה מזה כלום במידה והעסק יצליח ויראה מזה הפסדים במקרה שהוא יפסיד, כך שלאנשים לא תהיה סיבה מלכתחילה להכנס לברוך שכזה.
לא הבנת, הרעיון הוא שכלל העובדים יהיו הבעלים של העסק באופן קולקטיבי. אין בעלי מניות, אין מנכ"לים, העובדים הם הבוסים של עצמם והם מחליטים כמה משלמים למי, מה מייצרים, איפה מייצרים, כמה מייצרים וכו'. לא צריך להיות שום מיקוח על שכר, 100% מהרווחים הולכים ישירות אל העובדים והם מחליטים מה לעשות איתם, כמה מזה לשלם משכורות, כמה כדי להרחיב את העסק וכו'. לא צריך להיות צד שלישי שלוקח נתח מהעבודה שלהם לכיס שלו כי הוא היה עשיר מספיק (או פשוט לקח הלוואה מהבנק) לקנות את המכונות או וואטאבר , זה נקרא ניצול.
סבבה. והם אלה שמשקיעים את ההשקעה הראשונית כדי להקים את העסק, ובמקרה שהעסק בהפסדים הם אלה שמשלמים את החשבון?
אם כך אהלן וסהלן, ובהצלחה עם היוזמות הקפיטליסטיות הנ"ל (ריבוי משקיעים שהם גם עובדים בעסק הוא קפיטליסטי למהדרין).
אם מצד שני אתה מצפה שמישהו אחר ישקיע את ההשקעה הראשונית, או מישהו אחר יהיה זה שישא בהפסדים, זה כבר ללה לנד.
אפשר לקחת את ההשקעה הראשונית מהרבה מקומות. אפשרות אחת היא להלוות מבנק כמו שכולם עושים. אפשרות אחרת היא לבקש הלוואה מהמדינה בתור תכנית להורדת האבטלה, יש מקומות שבהם כבר עושים את זה, למשל איטליה.
לא זה לא עסק קפיטליסטי. בעסק קפיטליסטי המעסיק שוכר עובדים ומשלם להם פחות כסף ממה שהמוצר או השירות שלהם שווים כשהוא מוכר אותם בשוק (מכאן מגיעים הרווחים). בעסק לא קפיטליסטי, כלומר קואופרטיבי או אפילו קומוניסטי אם תרצה, לעובדים יש בעלות משותפת על העסק והם מנהלים אותו בצמם, אף אחד לא חי מהעבודה שלהם וצובר הון לשם צבירת הון.
מספר אנשים שחוברים יחד כדי לגייס הון שבעזרתו הם יקימו עסק שיתחרה בעסקים אחרים, זה קפיטליסטי למהדרין, גם אם הם אלה שיהיו העובדים של העסק. חלק ניכר מהעסקים הקטנים מנוהלים בצורה הזו וכמו שכל שמרן אמריקאי יגיד לך, העסקים הקטנים הם המנוע של הקפיטליזם.
הבעייתיות של זה היא כמובן שקשה מאוד לשכנע הרבה אנשים עם הון עצמי התחלתי נמוך להתאחד ולגייס ביחד הון כדי להקים עסק משותף. לכן למרות שאין שום דבר שמונע את זה גם היום, אין בפועל הרבה מיזמים כאלה בגודל של יותר מ3-4 שותפים.
אם אתה רוצה לקרא לכלכלה שאין בה עובדים שכירים "קפיטליזם", אז זה בסדר.
לגבי שזה קשה ליצור קואופרטיבים, קודם כל יש כאלה ודי הרבה. דבר שני המדינה יכולה לעזור, ולכן חשוב מאוד להפוך את העניין הזה לאג'נדה פוליטית. ואולי אפילו אפשר בלי המדינה, אם מספיק אנשים יבינו שיש אלטרנטיבה, עסקים קפיטליסטיים יחוסלו מעצמם כי אנשים יעדיפו לא לעבוד בתנאי ניצול. מה גם שקואופרטיבים כנראה יהיו הרבה יותר תחרותיים כי לא יהיה צריך לשלם נתח גדול מהרווחים לבעלי מניות וכו', ובזכות העודפים האלה העובדים יוכלו לא רק לקבל משכורות טובות יותר אלא גם להוריד מחירים.
מזכיר קצת את הקטע הזה:
http://www.youtube.com/watch?v=o-soKMs1hcI
Where did Lenin write this quote? It sounds to me as if it was wrtiten posthumously. and pssibly in Hebrew.
כששאלו את שמגר למה הוא הסכים לקבל עתירות לבג"ץ מתושבי השטחים ובכך בעצם 'הלבין' את שלטון הכיבוש הוא ענה שאיננו לניניסט ולא מתכוון שיהיה רע יותר (לערביי השטחים) כדי שאחר כך יהיה להם טוב יותר.
It wasn't originally Lenin's thought either. It sort of floated in the air in the 19th century, and one can find already Dostoyevsky making mockery of it in his "The Possessed," written when Lenin was two years old:
"You mean in the sense that the worse things are the better it is. I understand, I understand, Varvara Petrovna. It's rather as it is in religion; the harder life is for a man or the more crushed and poor the people are, the more obstinately they dream of compensation in heaven; and if a hundred thousand priests are at work at it too, inflaming their delusion, and speculating on it, then… I understand you, Varvara Petrovna, I assure you."
(http://www.gutenberg.org/files/8117/8117-h/8117-h.htm)
בשביל המקור הייתי פונה לרעיון "עורמתה של ההיסטוריה" של היגל. אבל אפשר בהחלט למתוח קווים בין זה לבין כל מיני דברים שעולים עוד אצל פאולוס ואוגוסטינוס, וגם בבהגווד גיטה ובאפוסים אסכטולוגיים בכלל, גם בכמה מהנבואות בספר שלנו, שלא לדבר על תורות הנסתר המאוחרות יותר.
"לפיד הצהיר על כוונתו להביא לנו "פוליטיקה חדשה": בינתיים, ממה שאנחנו רואים בחודש האחרון זו אותה הגברת בהיעדר אדרת – הקשרים בין הון ושלטון מעולם לא היו עירומים יותר."
למרבה הצער, זה הרבה יותר מזה.
לפיד, אם לשפוט לפי מה שאמר ועשה עד עכשיו, התבלבל בין פוליטיקה לניהול.
בפוליטיקה דמוקרטית, נותנים לבני אדם לקבוע את גורלם המשותף, מה שכרוך באופן בלתי-נמנע בוויכוחים, מאבקי כוח, קבוצות לחץ, ושאר דברים שמבחינה ניהולית הם בזבוז אנרגיה לריק.
בניהול, נותנים למישהו הגיד לכולם מה לעשות כדי להשיג תוצאה מסוימת, באופן קיצוני – להרוויח כמה שיותר כסף (קיצוני לא בגלל שלהרוויח כסף זה בהכרח רע, אלא בגלל שזו מטרה שאי-אפשר להגיע לנקודה מסוימת שבה משיגים אותה). אותו מישהו אינו מתעניין במיוחד במה שהכפופים לו חושבים על המטרות והדרישות שהוא מציב להם.
בעולם האמיתי, יש מקום גם לפוליטיקה וגם לניהול. העניין הוא לדעת להפריד ביניהם, וזו משימה כמעט בלתי-אפשרית עבור מי שרואה את כל העולם דרך החור שבגרוש. לפיד אינו הראשון מבין אנשים מהסוג הזה שקמו במדינת ישראל. אבל הוא הפופולרי ביותר מזה כמה עשורים, וזו בהחלט סיבה לדאגה.
אני שוקל להדפיס כמה חולצות עם דיוקנו של ולדימיר פוטין וכיתוב "Ask me about managed democracy"
עשית אותי עצוב. מצד אחד כתבת משהו כל כך צלול, כל כך פשוט – "לא שלהרוויח כסף זה בהכרח רע, אלא בגלל שזו מטרה שאי-אפשר להגיע לנקודה מסוימת שבה משיגים אותה". זה כל כך פשוט ויסודי שאין דרך שלא להבין שכשזה ההיגיון הבסיסי של "הניהול", זה פשוט לא משנה אם בחברת חשמל מרוויחים ככה או מרוויחים ככה – הדרך היא בכל מקרה לטימיון.
אבל אז נהייתי עצוב כי שקרן קולוניאליסט ממזרח אירופה כלשהו לא קרא את המשפט הזה שכתבת, או בוודאי לא הבין אותו. זה באמת עשה אותי עצוב.
מחר, 18:30, כיכר "לשבור להם את העצמות".
http://heb.daam.org.il/events/event/%D7%94%D7%92%D7%95%D7%A9-%D7%94%D7%90%D7%93%D7%95%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%93%D7%A2%D7%9D-%D7%95%D7%9E%D7%A2%D7%9F-%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%93-%D7%94%D7%90%D7%97%D7%93-%D7%91%D7%9E%D7%90%D7%99/
אתה בטוח שאתה רוצה להיות בצד של עובדי הנמלים וחח"י? מאה אחוז? אלה שעוצרים את המסחר הימי כדי לחגוג בר מצווה ליורש העצר של הוועד? או שאתה עם אלה שהצליחו להגיע בסוד לחובות של *72.5 מילארד שקל*, מספר שהיה גורם לכל איזה דנקנר להחוויר?
קראת את הסיפור בדה מרקר על הנתבים בנמל אשדוד? נתב זה איש רציני, רב חובל לשעבר, שמנווט ספינות שנכנסות לנמל במים הקרובים לנמל.
מגיעה לו משכורת גבוהה? מגיע.
יותר מהרמטכ"ל? אולי לא.
אבל עדיין, מקבלים 60-77 אלף בחודש (יותר מהרמטכ"ל, למען הסר ספק), תלוי בפרמיה על כמות העבודה שעשו.
עד כאן, יופי. עשו משא ומתן, אין הרבה נתבים, אולי זה שווי השוק שלהם, מה אני יודע (אני מנחש שלא, אגב, אבל שיהנו מהספק).
עכשיו, במקרה חרום, אם נאמר פורצת שריפה בנמל, צריך להוציא את הספינות מהר, או אולי הנתב נפל למשכב, צריך להביא עוד נתב מהר. אז יש נתב כונן.
הגיוני? הגיוני.
הנתב הזה מקבל על הכוננות הזו משכורת מלאה, למרות שהוא יושב בבית, *כולל הפרמיה* על העבודה שהנתב השני עשה.
הגיוני? לא ממש. לא.
יתרה מזו, הכוננות מחייבת אותם להיות קרובים לנמל, היינו לגור באשדוד. מתוך שבעה נתבים כמה גרים באשדוד? מי שהימר על אפס זכה בקופה. אחד מהם גר בהרצליה.
וכבר היה מאבק, וכבר הייתה בוררות, וניתן פסק בוררות מחייב שקובע שעל כוננות מקבלים כסף אבל לא כאילו עבדת, ובטח שאת הפרמיה אתה לא מקבל, והכל כבר מחולט מ2006.
קיימו את פסק הבוררות? זיבי. כופפו את ההנהלה, ועכשיו ההנהלה בעצמה מתכחשת לפסק הזה תוך בזיון בית המשפט.
כן, תהיה בצד שלהם יוסי. האמת והצדק איתם. רק שלא יהיה להם איזה דנקנר חס וחלילה.
יופי של תשואה על 130,000 שקל you wrote it once in shkalim. and maybe it will be good to write dollarim and not this d.
מסכים עם הרוב אך לא עם הטענה לגבי הוצאות האבטחה של אל על. ממה שאני יודע, חברות התעופה בד״כ לא נושאות בעלויות האבטחה. האבטחה בנמלי תעופה רבים ממומנת ע״י המדינה. מדובר בסה״כ בהשוואת תנאים שתאפשר לחברות הישראליות להתחרות בזרות. אני אשמח אם תתקן אותי.
קצת חומר רלוונטי בלינקים הבאים
מיהם 79 בעלי ההון שנתנו ליש עתיד ערבות לפני הבחירות.
כדי לממן את מערכת הבחירות, גייסה יש עתיד 79 בעלי הון שייתנו לה ערבות בנקאית בסך כולל של 9.2 מיליון שקל ■ רשימת הערבים כללה אנשי עסקים, נדל"ן והיי-טק, בהם ישי דוידי, דני טוקטלי ושלמה דוברת
http://www.themarker.com/news/politics/1.1977286
בכירים באוצר על השתתפותו של הלל קוברינסקי בישיבות: "חוקי אך מסריח".
איש העסקים קוברינסקי משתתף בכל הישיבות המכריעות באוצר, ללא אישור מנציבות שירות המדינה ■ קוברינסקי אף נכח בדיוני התקציב עם ראש הממשלה ■ ככל הנראה, לא היה בעבר מקרה שבו השתתף גורם חיצוני בדיונים הרגישים ביותר באוצר
http://www.themarker.com/news/1.1996997
ח"כ עליזה לביא נכחה בדיון על מחיקת חובות לאי.די.בי – בעלה מייצג את אי.די.בי פיתוח.
ח"כ לביא: "בדיון המדובר נכחתי במשך כמה דקות, לא ביקשתי רשות דיבור. בשלב בו נכחתי בדיון כלל לא עלו נושאים שקשורים לעבודתו של בן זוגי" ; צורי לביא חתם ערבות ל"יש עתיד" בסך של 96 אלף שקל
http://www.themarker.com/mobile/1.2007766
וינשטיין הכריע: מקורבו של לפיד, הלל קוברינסקי, לא ישתתף בישיבות האוצר.
וינשטיין דרש לקבל בתוך 48 שעות את כל הפרוטוקולים של ישיבות האוצר שבהן קוברינסקי נטל חלק, שעסקו בין השאר בנושאים רגישים כמו התקציב וחוק ההסדרים.
http://www.themarker.com/news/1.2008431#.UYD9Uens-6Q.facebook