הם מפחדים
בנימין נתניהו חזר אמש (ה') שוב על התרגיל הקבוע של הקדנציה שלו: פירוק מפלגה. בפעם הראשונה הוא פירק את העבודה והוציא ממנה את סיעת העצמאות. המהלך הזה התפוצץ לו בפרצוף: העבודה, משנפלט מתוכה הגוף הזר של אהוד ברק, בנתה את עצמה במהירות כאלטרנטיבה שלטונית. בפעם השניה פירק נתניהו את מפלגת קדימה; תחילה השקיע מאמצים אדירים בהעברת "חוק מופז", ששינה את סדרי החיים במערכת הפוליטית כך שיתאפשר לשבעה ח"כים לערוק ממפלגה, ואחר כך גרם למופז להשמיד את עצמו, בלוקחו איתו את קדימה, בכך שצירף אותו לממשלתו.
קצת מוקדם להעריך מה יקרה בפירוק המפלגה השלישי של נתניהו. הפעם, עם זאת, הוא מפרק את מפלגתו-שלו; הוא מחדיר אליה אלמנט פאשיסטי במובהק, שידחוק לאחור את רגליהם של חברי הכנסת של המפלגה.
בהחלט לא בטוח שהתרגיל המבריק הזה יביא תוצאות בקלפי. לליכוד ולליברמן יש יחדיו, כעת, כ-42 מנדטים. ספק אם המפלגה המאוחדת תגיע להישג כזה בבחירות הקרובות. סביר הרבה יותר שהיא תקבל בין 35 ל-40 מנדטים.
נתניהו מנסה כעת להעביר במהירות את המחטף שלו. ועידת הליכוד צפויה להתכנס ביום שני ולהצביע על האיחוד עם ברה"מ ביתנו. יש לקוות, אבל לא לתלות בכך יותר מדי תקוות, שהוועידה תדחה את ההצעה: השר מיקי איתן כבר מנסה לשכנע את אנשי הליכוד לדרוש הצבעה חשאית על קבלת ההסכם, מה שיאפשר לבאי הוועידה להצביע נגד מבלי שיפול עליהם מוראו של נתניהו ומבטו המאיים של המיני-פוטין.
אז למה הלכו נתניהו וליברמן למהלך הזה? סביר מאד ששניהם יודעים שהסקרים הכלליים מעניקים להם יותר כוח משהם יקבלו באמת ביום הבחירות. לליברמן אין מה להראות לקהל שלו, והצעירים בקרב יוצאי ברית המועצות הופכים במהירות לישראלים, וכבר אין להם צורך במפלגה סקטוריאלית. נתניהו יודע שלרוב הישראלים אין סיבה להצביע עבורו לעוד קדנציה. הרבה בוחרי ליכוד חשים על בשרם את מחיר המדיניות הכלכלית של נתניהו. רבים מהם ודאי יתקשו להצביע לעבודה, אבל אין שום דבר שיכריח אותם להגיע לקלפי ולהצביע עבור מי שדפק אותם עד העצם ושהמדיניות שלו מכרה את עתידם הכלכלי של ילדיהם.
אז מה הטעם במהלך? להרוג את הבחירות. אל תצאו מהבתים, אומרים ליברמן ונתניהו למתלבטים. אין לכם סיכוי. אנחנו נהווה את הסיעה הגדולה ביותר בכל מקרה, הממשלה שלנו תמשיך בכל מקרה. שינוי לא יהיה פה. אז אל תנסו בכלל. נתניהו מנסה לשכנע אותנו שהבחירות כבר גמורות, שידוע מי ירכיב את הממשלה.
כדי להרוג את התשוקה לשינוי, נתניהו מוכן לגרום נזק מדיני ניכר לישראל. לאורך כל הקדנציה שלו, הוא העמיד פנים שהוא רוצה שלום אבל הפלסטינים הארורים לא מוכנים. לאורך כל הקדנציה, בכל פעם שליברמן פצח בריקוד סוער על תקוותיהם של ישראלים ופלסטינים, נתניהו הודיע ששר החוץ שלו לא מייצג את הממשלה.
המשחק הזה נגמר. האיש ששיווק את עצמו כמתון מזמין כעת את שר החוץ הלא מייצג לא סתם לממשלתו, אלא ללב מפלגתו. הוא יציג את הליליפוטינים שלו – דוד רותם, פאינה קירשנבאום, אלכס מילר; כנראה שאנחנו נפרדים לשלום מאנסטסיה מיכאלי וסטס מיסז'ניקוב – במקומות קדמיים בליכוד. לדני דנון ומירי רגב תהיה עכשיו הרבה תחרות מבית על תואר הגזען הקולני ביותר. האגף הליברלי של הליכוד, שדנון כבר מנסה לחסל, כנראה מת.
זה יציב את המפלגה הגדולה ביותר בישראל הרבה יותר ימינה מכפי שהיא נראתה עד כה. כמובן, היא היתה שם כל הזמן, אבל עכשיו אי אפשר יהיה להסתיר את זה יותר. אפילו שמעון פרס לא יצליח הפעם. שילובה של ברה"מ ביתנו בליכוד יקרב את ישראל עוד יותר למעמד של מדינה מצורעת, רק כזו שמתגאה בצרעת שלה.
וכמובן, אחרי הבחירות יהיה צורך להעביר תקציב. הרי זו סיבת הבחירות: חוסר יכולתו של נתניהו להעביר תקציב. ואנחנו יודעים איזה סוג תקציב יעבירו נתניהו וליברמן. נתניהו וליברמן חזרו אתמול שוב ושוב על המילה "איום" בהטיות שונות. ככה הם אוהבים אותנו, מאוימים: אם נחשוב על האיום האיראני או דחליל אחר, כנראה שלא נחשוב על כך שמחירי המזון שוב עומדים לזנק, שיוקר המחיה עולה, שמשפחה במעמד התחתון הישראלי מוציאה כל חודש 777 שקלים יותר משיש לה ושהבנקים הופכים אותה למקבילה של אותו כורה שאיננו יכול להגיע לגן העדן כי משכן את נשמתו לחנות החברה, שמשפחה ממה שמכונה כאן מעמד בינוני מסוגלת בקושי לסגור את החודש.
אבל, כמובן, העובדה שמפלגה היא המפלגה הגדולה ביותר לא אומרת שהיא מרכיבה את הממשלה. נתניהו יודע זאת היטב: הממשלה שלו הוקמה למרות שקדימה בהנהגת לבני קיבלה יותר מנדטים. המשחק הזה לא נגמר עד שהערפד הזקן בבית הנשיא לא ישיר, והנסיון של נתניהו וליברמן לשכנע את הישראלים לא ללכת לקלפיות בהחלט עשוי להתפוצץ להם בפרצוף, לגרום לישראלים להבין שמנסים להוציא אותם מהמשחק. ואנשים לא אוהבים את זה. לא אוהבים את זה מספיק עד כדי כך שהם עשויים להתעצבן, כלומר לעשות את ההיפך ממה שליברמן ונתניהו רצו. בכלל לא בטוח שהמהלך של נתניהו, שעשוי בהחלט להגדיל את מספר המנדטים של הליכוד, גם יסייע לגוש שלו. להיפך. אבל נתניהו לא רוצה שנחשוב, הוא רוצה שנפחד. בינתיים, הוא אילץ את שלי יחימוביץ' לעשות את מה שהתחמקה ממנו חודשים: היא הודיעה אתמול שלא תשב בממשלת נתניהו-ליברמן. עכשיו אין לה ברירה אלא להיות מחויבת ולשחק על כל הקופה (הליצן שעדיין מנסה להרכיב את רשימת "יש עתיד", בינתיים, תקף בעיקר את יחימוביץ'. אנחנו יודעים איפה הוא יהיה אחרי הבחירות.)
השינוי העיקרי שהשיג נתניהו במהלך האיחוד שלו נוגע לאפשרות של תבוסה: מה יקרה אם אחרי שיסיימו לספור את קולות הימאים, שלי יחימוביץ' היא זו שתתבקש על ידי פרס להקים ממשלה. במצב כזה, הסכינים בליכוד יישלפו במהירות – ויש סיכוי יותר מסביר שליברמן, עם גוש מלוכד במפלגה, גם יצליח להשתלט עליה. המהלך של נתניהו מקרב את החקיין של פוטין לתפקיד הנהגת הליכוד.
במדינה נורמלית היו קוראים לזה חוסר אחריות לאומי. עוד סיבה לצאת ולהצביע – ועוד סיבה לשכנע כמה שיותר אנשים שלא לבזבז קולות על סייעני ליברמן-נתניהו כמו יאיר לפיד.
(יוסי גורביץ)
פוסט מצויין ולדעתי הם גם לא יקבלו יותר מ35 מנדטים למרות שזה כנראה יספיק להם.
הניתוח שלך מרשים ביותר אבל אני לא מאמין שאתה חושב שעם ישראל בהמוניו יתרגז על זה שכביכול הורגים לו בחירות.
רק דוגמאות מכמה טוקבקים ב"הארץ" לכתבת האיחוד:
"צעד גדול להציל את המדינה מהשמאל והרשימות הערביות האמת מבריק"
"כמה שהשמאל צווח יותר חזק זה טוב לישראל יהודית ציונית !!! "
"שוב ביבי מפתיע את הפרשנים! עבודה יפה"
"סיבה טובה לחגוג"
וזה בעיתון שמזוהה (ואצל בן דרור ימיני כמעט נרדף) כשופר השמאל
יש הרבה אנשים שרואים בזה אצבע בעין ל"סמולנים הבוגדים" והבטחת שלטון "ציוני אמיתי".
הציבור מטומטם כמאמר שלום חנוך, ולכן הציבור (ובכללו אנחנו) ישלם
מי שמרוצה מהמהלך בכלל לא רלוונטי, כיוון שמדובר באנשים שבכל מקרה היו מצביעים לליכוד או לישראל ביתנו. לעומת זאת, מי שהתלבט בין, נניח, הליכוד ליאיר לפיד, אולי יחליט לנוע "שמאלה" ללפיד. האם זה יותר טוב? אני נוטה לחשוב שלפיד ירגיש יותר בנוח עם יחימוביץ' מאשר עם ליברמן, אבל אולי אני סתם אופטימי. בכל מקרה, בטוח שלפיד לא יסרב להיכנס לממשלה של נתניהו אם יחימוביץ' לא תוכל להרכיב אחת.
טוקבקים זה משהו מייצג? ברצינות… זה הדבר הכי מוטה שיש. מי בכלל מתחשב בזה?
אני מסכים שהם לא מייצגים כמו סקר מקצועי, וברור שיש בעצם פרסומם הטיות. עם זאת, הנקודה שלי הייתה כי עצם האיחוד לא בהכרח יעורר זעם או טינה לביבי אלא יכול דווקא להתפס כחיובי ואפילו המבריק בעיני חלקים בציבור. ככה שציפיה להצבעת מחאה רק בגלל האיחוד לא נראית לי כמשהו משמעותי.
מה שבאמת מפחיד בכל העסק הזה הוא התגובה הפאניקיסטית של ביבי כשהוא יראה את הצניחה המתמשכת בסקרים. אם הייתי גר בעזה הייתי מתחיל לפחד.
אז למה נתניהו עשה מה שעשה? טיפש הוא לא
נתניהו – כמו כל הימין – איננו אסטרטג אלא טקטיקן (מצטער, גנבתי את זה מ'ידיעות אחרונות'). אין שום אופק ושום יעד , אין מחשבה ל'מה יהיה אחר כך' רק איך לשרוד את היום הבא. היחיד בין אנשי הימין שאשכרה הייתה לו דרך והייתה לו תוכנית היה רחבעם זאבי והוא , בשיא כוחו, קיבל 3 מנדטים.
עד לא מזמן הטענה שלימין בעצם אין דרך (חוץ מהדרך של רחבעם זאבי) הייתה מאד תקפה בעיני. היום אני בדעה שלימין יש דרך-או זו של גנדי רק מוסווית,או הנצחת המצב הקיים מתוך הנחה שזה הכי טוב או הכי פחות רע שיש.נתניהו לא יכול לומר לעולם בגלוי שזו דעתו,בלי לגרום לעצמו נזק תדמיתי. לדעתי הוא תומך של הדרך השניה ומתייחס לפלסטינים כמו המיעוט הבסקי בספרד או לצ׳צ׳נים ברוסיה. קבוצה אתנית שתזכה לאוטונומיה מוגבלת וזכות הצבעה בנושאי פנים בלי יכולת ליותר מזה.ההבדל הוא שלבסקים לפחות יש יצוג ואזרחות ספרדית ולפלשתינים יש בקושי יצוג באוטונומיה המוגבלת הזו
סליחה? המיעוט הבסקי בספרד הוא שווה זכויות עם אותה אוטונומיה כמו שאר האזורים בספרד (קטלוניה, וכו'). סתם יש מיעוט מתוך הבסקים שרוצים עצמאות, ומיעוט מתוך המיעוט שמשתמש בטרור. בניכוי הטרור זה הרבה פחות מהתמיכה בעצמאות בקטלוניה, שגם מסבסדת את שאר ספרד (אני חושב, אבל לא יודע, שחבל הבסקים הוא מסובסד ולא מסבסד). הקשר היחיד בין הבסקים בספרד והפלסטינים בישראל זה שההסברה הישראלית מעמידה פנים שהמצב אותו דבר.
זה לא סותר עקרונית מה שכתבתי. אמרתי שביבי מתייחס אליהם כך- אם כי בפועל הם לא
מאז ששמעתי על המהלך הזה מתנגן מיכאל הרסגור ז"ל בראשי אומר שזה היה מהלך גרוע מאין כמהו שהתחרה בהחלטותו של נפוליאון השלישי לצאת למלחמה מול פרוסיה.
נקווה שהנגון נכון
אפשר לקבל הסבר להגיון מאחורי המשפטים: " אל תצאו מהבתים, אומרים ליברמן ונתניהו למתלבטים. אין לכם סיכוי. אנחנו נהווה את הסיעה הגדולה ביותר בכל מקרה, הממשלה שלנו תמשיך בכל מקרה. שינוי לא יהיה פה."?
מה הקשר בין הסיעה הגדולה ביותר להיתכנות של שינוי?
כפי שכתב גורביץ, לא רוצים שאנשים יחשבו רציונלית אלא מהבטן. אם מפלגת הימין מהווה גוש של מעל 40 מנדטים זה נראה כמו המערך של פעם – גוש יציב שאין סיכוי להזיז.
לא קניתי. אנשים שלא חושבים רציונלית לא יחשבו משהו כמו: " אנחנו נהווה את הסיעה הגדולה ביותר בכל מקרה, הממשלה שלנו תמשיך בכל מקרה." למעשה, נראה לי שאם אתה רוצה להרדים את השטח הסבר האחרון שאתה צריך לעשות הוא לפנות לרגש (שמטבעו הוא פחות רדום). כל הפפרשנות הזאת נראית כמו ציור חץ מסביב למטרה.
"ליליפוטינים", פשוט מבריק.
בכותרת הבלוג "מעקב אחרי קריסתה של ישראל". מדוע הכותב אןפטימי. הרי לכל מי שמסתובב בארץ ברור ישראל הופכת לסיוט שלה עצמה, מדינת אפרטהייד פשיסטית. למי שתהה הכיצד יהייה ליברמן יורשו של נתניהו כרה"מ, נמצאה התשובה.
פוסט מצוין, יוסי, כמו כל הפוסטים האחרונים. ולמגיב מעליי "הם לא מפחדים": מצטער, לנו אין את הפרבילגיה להיות פסימיים ולפצוח ביבבות אופנתיות . תפנים- ככה לא מנצחים בשום מאבק. אף פעם.
אני לא מבין את הטיעון שהמהלך הזה יגרום לאנשים להשאר בבית, כיוון שלפני הבחירות יהיו סקרים, ובשביל להגיד למי היית מצביע בסקר אתה לא צריך לצאת מהבית…
אם הסקרים שיראו שיש גוש גדול וכל המרכז-שמאל הם פירורים קטנים, אז כנראה שזה פחות או יותר המצב וגם אם כולם יצאו להצביע זה ישאר המצב
א. לגבי הסקרים – הם לא שווים הרבה. כבר זכורה מערכת הבחירות שבה ש"ס קיוותה לעשרה מנדטים וקיבלה 17, עם ישראל אומר אמת בסקר ומשקר בקלפי (אמנון אברמוביץ').
ב. אם יש גוש ימין גדול של מעל 40 מנדטים ומסביבו כמו לווינים, כמה מפלגות ערביות קטנות, עשרה מנדטים ללפיד, שני מנדטים לקדימה (או להיפך, אני לא נביא) וכן הלאה אז בהגדרה המפלגה שתצביע אליה בתור איש שמאל מרכז היא אחת מכמה מפלגות קטנות מול כל הגוש המאיים הזה.
בנוסף, בניגוד לאחרים אני לא מבין מה כל כך טוב בפיצול קולות, אני רוצה להזכיר שרבין עלה לשלטון בבחירות שבהם יותר אנשים הצביעו לימין מאשר לשמאל אבל הפיצול בימין גרם לאובדן מנדטים קריטי.
מה שטוב בפיצול קולות הוא שאם המפלגות השונות עוברות את אחוז החסימה, אז לא מתבזבזים קולות, אבל מצד שני לאנשים יש יותר אופציות.
מאותה סיבה אני חושב שזאת טעות לחבר בין יחימוביץ' ולבני. מי שרוצה להצביע ללבני יכול להצביע למפלגה חדשה של לבני. מי שלא רוצה רק יסלד מחיבור כזה ויערוק או למרצ (שזה בסדר) או לאין עתיד או קדימה (שזה לא).
מעניין אם זה גם יגרום לשאננות אצל מצביעי הימין ("יש לנו בטוח רוב, אנחנו ננצח")…
אגב טוקבקים, איזה ליצן כתב בויינט שזה סוף סוף יבטל את התלות בחרדים/ש"ס (כאילו, ליברמן עכשיו לא יושב בממשלה עם חרדים?). אנשים חיים בפנטזיות על ימין ועל שמאל. היי תראו, יצא לי סלוגן.
הוא לא היחיד. "המודיע", בטאון אגודת ישראל, מסביר לקוראיו שהאיחוד החדש רע ליהדות החרדית.
מצוין כרגיל. הסתייגות אחת; יוסי עם כל הערכתי אלייך, אני חושה שהשימוש החוזר במונח ברה"מ ביתנו מעט פוגעני. לא משהו ששווה ויכוח קולני מדי כמובן, שכן ברורה לי שהכוונה אינה כזו, אך בכל זאת, חשוב לי שתדע.
כמובן שהצדקתי את הססראוטיפ, ובלי לשים לב, פרסמתי תגובה עם טעויות כתיב.
🙂
סס"ראוטיפ ? 🙂
אין בזה שום דבר פוגעני אם מפלגה נראית סובייטית ומדברת סובייטית וחושבת סובייטית אז היא ברה"מ ביתנו.
מסכים עם המחמיאים – אכן פוסט טוב.
את הטענה הבאה לא הבנתי: "סביר מאד ששניהם יודעים שהסקרים הכלליים מעניקים להם יותר כוח משהם יקבלו באמת ביום הבחירות."
למה?
בקידום עצמי חסר בושה:
http://throughhaze.blogspot.co.il/2012/10/blog-post_26.html
מישהו בהארץ כתב שאולי נתניהו יודע מה הולך להחליט ויינשטיין. העניין הווא שאותו עיתונאי זוקף את המהלך ל"ידיעתו" של נתניהו שהתיק עומד להסגר. יכול להיות גם הפוך; אם נתניהו יודע שיוגש כתב אישום, יתכן שהוא רוצה להשתלט על ישראל ביתנו. למה הוא צריך כמה מהטיפוסים שם?
כל איש שמאל צריך לקוות שהממשלה הבאה תהיה ממשלת ימין דתיים בלי שום מרכז שמאל או כל עלה תאנה אחר. שפעם אחת ולתמיד יוסרו כל המסיכות ואולי אחרי שהעם בישראל יתחיל לשלם את מלוא המחיר על הכיבוש ועל האפרטהייד בגבולות מעבר הקו הירוק.
נו, זה גם מה שאמרנו אחרי הבחירות האחרונות. לא עבד.
כי כשהם בשלטון הם תמיד טוענים ש"הסמול" מפריע להם.. שמונע מצה"ל לנצח… זה גם מה שאומרים היום. תמיד האקדמיה מפריעה, בג"ץ מפריע, הקרן הישראלית החדשה או דחליל אחר. העיקר שהם לא אשמים. וזה עובד. העם בולע. ככה בדיוק הפכו הפגנה נגד הממשלה(!) בנושא העובדים הזרים למפגן שנאה נגד "הסמול שאוכל סושי בצפון תל אביב".
אני חולק עליך בפרשנות נתניהו, יוסי.
לי נראה שהמהלך הזה הוא מהלך של שאננות, של אצבע משולשת מול כל העולם. ביבי מאמין שהמדיה בכיס שלו, שגוש הימין יתחזק בבחירות האלו (עם או בלי "יש לפיד"), ורוצה לקבע את המו"מ הקואליציוני עם ליברמן לפני הבחירות. זה יאפשר לו לעמוד מול ש"ס ושאר השותפות מעמדת כוח גדולה יותר ולשלם פחות (תיקים, עקרונות קואליציוניים וכו'). אפשרות אחרת, פחות סבירה לדעתי, היא שביבי רוצה לרסן את הפלג המתנחלי-דתי-משיחי בליכוד, וליברמן (שהוא מתנחל, דתי ומשיחי לא פחות, אבל מחויב לעקרונות אחרים מול הציבור שלו) נותן לו את הידית לעשות את זה.
מה שלדעתי ביבי לא לוקח בחשבון הוא שהזליגה החוצה מהמפלגה המאוחדת תהיה גדולה משמעותית מהקולות שיחברו אליה. זליגה ימינה לא אמורה להטריד אותו יותר מדי (למעט אולי ש"ס), וזליגה שמאלה כנראה שלא תהיה משמעותית. מה שאנחנו (כאנשי שמאל) צריכים לקוות, זה שתהיה זליגה גדולה הביתה- אנשי ימין מתון שלא יוכלו להביא את עצמם להצביע לליכוד בגלל ליברמן, לא יוכלו להצביע ש"ס (בגלל או למרות דרעי, לא משנה) ולא יוכלו להצביע ללפיד, ויבחרו להשאר בבית. עצוב לומר את זה, אבל אחת הדרכים היחידות לשפר את מצב הדמוקרטיה הישראלית אחרי הבחירות האלו הוא בתסריט לא-דמוקרטי של ירידה לא סימטרית באחוזי ההצבעה.
לפי סקר אחד, דווקא הזליגה לשמאל היא גדולה: הליכוד-ביתנו מקבלת 33 מנדטים, אין עתיד מקבלת 18, והעבודה מקבלת 27. לימין-חרדים יש סה"כ 60 מנדטים לעומת 66 לפני האיחוד.
http://www.mako.co.il/news-elections-2013/polls/Article-947323803c99a31006.htm
מחויב לעקרונות אחרים מול הציבור שלו? הלוואי.
יוצאי בריה"מ בישראל ברובם אינם דתיים (חלק ניכר מהם אינם יהודים עפ"י ההלכה), אבל יש להם תפיסת עולם סמכותנית, שבה תפקידה של הדת הוא לחזק את השלטון, ובתמורה, הדת זכאית לכבוד פומבי. זה קורה גם במדינות בריה"מ לשעבר עצמן. פרשת "פוסי ריוט", והיחס כלפיה מצד הציבור הרוסי (לא רק מצד השלטונות, למרבה הצער), הם אילוסטרציה של מצב העניינים הזה. וככל שאני מבין, הלך הרוח בקרב יוצאי בריה"מ בישראל אינו שונה באופן מהותי (אז במקום כמרים אורתודוקסיים הם רואים צורך שהמדינה תכבד את הרבנים האורתודוקסיים — ביג דיל).
הימין לא יקדם את הפרדת הדת מהמדינה, ויוצאי בריה"מ לא ידחפו לכיוון הזה. לכל היותר, כאשר יגיע תורה של הקמת ממשלת ביברמן, כוח המיקוח של המפלגות החרדיות יקטן במקצת. שמחת זקנתי…
פוסט מצויין. אני די בטוח שהמפלגה המאוחדת תקבל פחות קולות מאשר שתי הרשימות בנפרד. אני גם חושב כך גם לגבי השמאל ולכן אני סבור שאסור להתאחד בשמאל. הבעיה היא שיהיה קשה לעבודה לעבור את המפלגה המאוחדת וזה מגדיל את הסיכוי של הליכוד לקבל את המנדט להרכיב את הממשלה.
פחחחחחחח……… מענין באמת למי אתה חושב להצביע. ניתוח מאוד אובייקטיבי ומדויק – NOT.
אין שום מסתורין. גורביץ הצהיר בגלוי בכמה פוסטים שלו במי הוא תומך, להבדיל למשל מאנשי "אם תרצו" בזמן לבנון 2, או עמותת "זכות הציבור לדעת". לא מובן לי בכלל מה פתאום אתה מתפלא על הדעה הפוליטית שגורביץ מקדם. הוא עושה את זה כבר כמה שנים.
ולגבי החלק השני שלך- איפה גורביץ אמר שהניתוח שלו מדויק? הוא מעלה השערות. כשהוא לא מעלה, הוא בד"כ מצרף קישורים להוכיח את הנתונים עליהם הוא מתבסס. כמה נתונים ארא"ל סגל ממעריב מפרסם כדי לבסס טענות ימניות שהוא מקדם? וכמה חגי סגל מידיעות אחרונות? או דן מרגלית מישראל היום? כמה אתה בודק את מהימנות ונכונות הצהרות של פוליטיקאים ואנשי תקשורת שבהם אתה תומך?
ומה אתה אומר על איש מעמד הביניים יעקב פרי?
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/411/005.html?hp=1&cat=404&loc=10
יורדות לי דמעות.
מהלך מבריק מצד ליברמן – הוא מקבע את רווחיו בנקודה הנראית לו (כנראה בצדק) בנקודת השיא מבחינתו מבחינה אלקטורלית. הוא גם מבסס את עצמו כיורש הכמעט יחידי לביבי.
לנתניהו אין שום דבר להרוויח מהמלך הזה. תגובה ביבית הסטרית טפוסית. במו ידיו הוא מגדל נחש בביתו שלו, מעודד את הפייגליניזם, מרחיק חלק לא קטן מהבוחרים שלו וממריד נגדו את המרכז והשרים. צריך באמת להפליג למחוזות רחוקים כמו הרדמת הבחירות, אליבא דיוסי, על מנת למצוא צידוק רציונלי למהלך, מצד רוה"מ שלכם.
ביבי מתמחה בפירוק מפלגות ובכל פעם שהוא עושה את המהלך של הפירוק הוא גם מפרק גם את עצמו. החל בברק, מופז ועכשיו ליברמן, וזהו הקש האחרון… נכון לעכשיו המרוויח הוא מיני פוטין. לא נראה לי שהאיחוד ירוויח קולות רבים נהפוך הוא, מהלך שבאמת רוצה רק להפחיד ולרפות בחוסר אחריות ידי בוחרים שממילא אינם בטוחים לאן הם פונים ובסופו של דבר יקרוס, משום שלמרות המבוכה הרבה, יש מספיק אנשים (גם בליכוד) שמבינים את חובתם האזרחית ואינם רוצים לראות את ישארל מקצינה ימינה וגם לא נהיית משיחית ודתית כל כך. זהו באמת לקח שילמד כאן אי אלו אנשים אבל לא ממש נחוץ.
זהו זה בנאדם, המשחק נגמר בנאדם, המשחק נגמר! מה לעזאזל אנחנו נעשה עכשיו, מה נעשה?
או במילים אחרות, המדרון החלקלק פועל גם בנו. ככל שהמדרון הופך תלול יותר כך אנחנו מאבדים תקווה בקצב הולך וגדל.
אני רואה במהלך את ההגיון הבא: כדי להבטיח את שלטונו ביבי צריך גם את לפיד וגם את החרדים. במיוחד את לפיד. ככל שהמפלגה שלו גדולה יותר ומובילה על העבודה בהפרש גדול יותר יש יותר סיכוי שלפיד יתמוך בו ולא ביחימוביץ (אם כי נראה לי שהוא נוטה לכך גם ככה). המצביעים של לפיד יפנטזו על ממשלה שתגייס את החרדים ותשנה את השיטה ויקבלו ממשלה שבמקרה הטוב לא תעשה כלום במשך הקדנציה שלה ובמקרה הרע תכניס אותנו לעוד מלחמה מיותרת.
בינתיים בסקרים הליכוז ביתנו מקבלים 33 מנדטים והעבודה 28. ההפרש דווקא קטן ממה שהוא היה קודם.
יוסי היקר, אולי תכתוב מדי פעם בענייני הסטוריה ?
הרשימות שכתבת בעבר היו נפלאות.
יוסי, מה צריך לקרות כדי שישראל תוכרז כמדינת אפרטהייד, ובמה מתבטא הנזק האדיר של ליברמן? ביטול יחסים דיפלומטיים? הורדת דרג? פגיעה במסחר?
בישראל "נזק אדיר ביחסי החוץ" זה כאשר אירופאים ליבראלים כתבו מאמרי דעה נגדנו. שום דבר לא באמת נבדק אמפירית. כאילו יחסי חוץ הם הניסיון לשמור ולהגן על האינטרסים של המדינה, ולא רק לעשות שיאהבו אותנו!
מסכים באופן כללי אך יש לי מספר הערות.
"גוש הימין" זה עניין נזיל מאוד. ליברמן כבר ישב בקואליציות של קדימה ולאור הספקולציה שאולמרט יחזור זה נראה כמו איום הגיוני על ה"גוש". אם כבר מדברים על גוש הימין, ש"ס גם היא לא בהכרח חלק אורגני ממנו ובמיוחד לאור הצטרפותו של דרעי. ביבי קושר את ליברמן למחנה שלו וזה כנראה הכריע על הקושי שהוא בעיקרו פרסונלי ולא אדיאולוגי במיוחד. למעשה ככל שישראל ביתנו גדלה ככה היא הפסיקה להיות מפלגה עדתית והפכה להיות ליכוד ב' רק עם רטוריקת בחירות איומה יותר. ליברמן תמיד שאף לפרוץ את גבולות ה"גטו" הרוסי וכעת הוא המשנה לראש הממשלה.
מתואר תרחיש בו הליכוד מפסיד בבחירות וליברמן משתלט עליו, אבל למעשה גם אם הליכוד מנצח ליברמן רחוק פסיעה מכך. הוא כבר מספר 2 ובנוסף אני בספק אם יש עוד דמות שתוכל להתחרות בו, בבוא היום.
לא, זה לא רק עניין של רטוריקת בחירות. אני לא מסכים עם עמדותיו הפוליטיות של הליכוד, אבל מדובר בסופו של דבר במפלגה בעלת מבנה דמוקרטי, עם מוסדות נבחרים, חילוקי דעות פומביים בתוכם והצורך של הנהגת המפלגה לחפש הסכמה בין חבריה. כל זה אינו קיים ב"ישראל ביתנו", ובמקום זה יש להם את המנהיג האהוב. זה מה שמפחיד, הרבה יותר מסגנון דיבורו וממסריו הפוליטיים של האיש (אם כי סגנון הדיבור והמסרים הפוליטיים קשורים לזה כנראה בקשר הדוק).
עכשיו, אפשר לעשות לעצמנו חיים קלים ולומר שהאופי הזה של "ישראל ביתנו" הוא פועל יוצא של המורשת הסובייטית. זה אפילו יהיה נכון במידה מסוימת. אבל הבעיה היא שהרעיון של "בואו נמצא לנו מנהיג שיחסוך את כל הטרחנות הדמוקרטית הזאת למען יעילות ומשילות" קנה לו אחיזה נרחבת גם בקרב ישראלים שכף רגלם או כף רגל הוריהם לא דרכה מעולם על אדמת בריה"מ לשעבר. הרעיון הזה קנה לו אחיזה נרחבת כל כך, עד שלפיד ג'וניור בונה את מפלגתו במודל הזה בדיוק.
אני, מזה כמה שנים, כשאני שומע דיבורים על "מנהיג" בהקשר של הפוליטיקה הישראלית, חווה התקפי בחילה. עזבו אותי מפולחן האישיות הזה, ותנו לי הנהגה קולקטיבית, אפילו כמו בימי מפא"י העליזים, כאשר "הדרג השני" של המפלגה בעט את בן-גוריון מכל מהדרגות כשהלז תפס מעצמו יותר מדי. זה לא אידיאלי, אבל זה יותר טוב ממה שהולך להיות לנו כאן.
גם בברה"מ, "הדרג השני" בעט את חרושצ'וב מכל המדרגות והחליף אותו בברז'נייב. זו לא בדיוק היתה דמוקרטיה.
א) טוב, בישראל בכ"ז האזרחים בחרו במפא"י בבחירות חופשיות, ואילו אזרחי בריה"מ לא ממש בחרו בפוליטבורו של המפלגה הקומוניסטית.
ב) בבריה"מ מימי חרושצ'וב ואילך אכן היה סוג של הנהגה קולקטיבית. עם עליות ומורדות בדרך, בוודאי, אבל לא לחרושצ'וב ולא ליורשיו לא הייתה אותה מידה של שלטון יחיד שהייתה מצויה בידי סטאלין עד 1953 או בידי ילצין ופוטין מאז אוקטובר 1993 (כן, ילצין הוא זה שהחריב את הדמוקרטיה הפרלמנטרית ברוסיה, למרות שהוא היה חבר של המערב ולמרות שגם הפרלמנט הרוסי של 1993 לא היה מציאה גדולה מבחינה דמוקרטית).
אכן מדהים.
נראה כאילו נתניהו שאל את יועצין :" מה הצעד הכי טיפשי והכי מיותר שאני יכול לעשות" וזה מה שהם המליצו לו.
ראשית הוא מאבד את הציביון החברתי על ידי החבירה למפלגה הכי אנטי חברתית שיש (ראה תמלוגי הגז) , שנית הוא מאבד את הציבור המסורתי שלא יאהב את החיבור עם מפלגה שפועלת לפתיחת חנויות לממכר חזיר בלב הערים , שלישית הוא מתחבר למפלגה הכי לבנה שיש היום דבר שמחריף את משבר כחלון , רביעית הוא מאבד חלק מהבוחרים בצד השמאלי של הליכוד שיחששו מחבירה למפלגת מיכאלי. גם ישראל ביתנו יוצאת נפסדת על ידי זליגה המונית של בוחרים ליאיר לפיד.
בקיצור – דגמה קלאסית של למלא את הדלי(הניצחון הרי היה מובטח לנתינהו) ואז לבעוט בו.
הלוואי ואתה צודק בניתוח, אבל אני חושב שאלה משאלות-לב בלבד.
אדרבא – בוא תנתח , מה בדיוק טוב (מבחינת הימין) במהלך הזה.
לא התכוונתי שבהכרח זה טוב לימין, אלא שהתרחיש (לאבד את הציבור המסורתי של הליכוד מצד אחד, והצד השמאלי של הליכוד מצד שני) לדעתי די זניח. אבל זה רק ניחוש ואולי אני מגזים בערך ה"נאמנות למותג" של מצביעי ליכוד.
כנ"ל לגבי מצביעי ישראל ביתנו שיזלגו בהמוניהם למפלגה של יאיר לפיד.
מעייף להתחיל לסמן לך משפטים לא נכונים (אם נתניהו יכשל ליברמן יחליף אותו כי הוא החזק במפלגה. טעות. הוא לא במרכז הליכוד), משפטים שהנם הנחות פרועות (נתניהו עושה את האיחוד כדי שלא יבואו לקלפי. הנחה פרועה), משפטים שהנם משאלות לב ("נתניהו יודע שלרוב הישראלים אין סיבה להצביע עבורו לעוד קדנציה". זו דעתך, נתניהו סבור שמהלכיו הצילו את הכלכלה והיום יותר מתמיד), ומערכת של היסקים שהנם תוצאה של העדפותיך הפוליטיות.
דעתי הפוליטית כנראה קרובה לשלך, אבל השנאה והדה לגיטימציה שלך ליריבים פוליטים שעולה מתוך המאמרים שלך הם אלה שמכריעים את הדיון ונותנים את השמאל הלא מובן הלא אינטואיטיבי ולא קוהרנטי על מגש לימין הברור והמידי.
בצער רב,
איזה סיפור נהדר ומעורר השראה! הייתי נשואה שבע שנים ללא ילד, ובגלל זה בעלי התחיל להתנהג בצורה מוזרה, חוזר הביתה לאחרונה וכבר לא מבלה איתי ומתגרש. אז נעשיתי מאוד עצוב ואבוד בחיים כי הרופא אמר לי שאין דרך להיכנס להריון זה באמת ממרר לי את החיים. עד שנתקלתי בחבר שסיפר לי על ד"ר ALABA מהאינטרנט, איך הוא עזר לנשים רבות עם בעיות דומות שעברתי אז פניתי אליו בכתובת: ([email protected]) והסברתי לו, הוא סיפר לי הכל צריך לספק לפני שהוא יכול להטיל את הכישוף על המפגש כדי להחזיר את בעלי, מה שעשיתי, והוא שלח תפילה עוצמתית שהייתי צריך לומר באמצע הלילה כשהטיל את כישוף האהבה. זה היה נס 24 שעות מאוחר יותר בעלי היחיד חזר אליי והתנצל על כל מה שעשה ואמר לי שהוא מוכן לתמוך בי בכל מה שאני רוצה, התקשר מהר לד"ר אלאבה ותגיד לו מה קורה בזה רגע והוא גם הכין ושלח לי תרופה צמחית שלדבריו תרפא כל מחלה או זיהום לא רצויים שמנעו ממני להרות ואז הנחה אותי איך להשתמש בה לפני הפגישה עם בעלי. כאן לאחר השימוש בצמח ובשורש המקומיים האלה, כמה שבועות לאחר מכן התחלתי להרגיש סימני הריון על כל הגוף, הייתי ממש בהריון ורק ילדתי בן תינוק בגיל חודש. אני נשבע שכל העולם יגלה על ד"ר אלאבה שהציל את מערכת היחסים שלי וזה גם נותן לי ילדים שאני בגאווה יכול לקרוא להם שלי היום. לכל אישה שחושבת שזה בלתי אפשרי, הנה הזדמנות לחייך ולהביא אושר למשפחתך, אנא צור קשר עם DR ALABA במייל בכתובת: ([email protected]). או WhatsApp/Viber אותו באמצעות +1(425) 477-2744, אכן, הוא אלוהים שנשלח להביא מאהבים אבודים ולהביא לך אושר …