החברים של ג'ורג'

נתניהו חוסם את פיו של עוד כלב שמירה

בנימין נתניהו הצהיר, בתקופה שבה החל לשזור את שובו לחיים הפוליטיים שלנו, שכשהוא יחזור כראש ממשלה, "תהיה לו מדיה." כידוע, יש לו. מיליארדר זר, קריקטורה אנטישמית, מעמיד לרשותו מתנת בחירות יקרה מאד בדמות חינמון, "ישראל היום", שבזכות העובדה שהוא לא כפוף לשיקולים כלכליים מרסק את שוק התקשורת הישראלי. "ישראל היום" מופץ בחינם, ואם זה לא היה מספיק, הוא גם שובר את שוק הפרסומות ומוכר אותן במחיר נמוך בהרבה מהמקובל, כזה שמקשה על עיתונים אחרים להתמודד איתו. כתוצאה מכך, כמעט שלא נותרה בישראל עיתונות שאיננה כפופה, במידה זו או אחרת, לנתניהו: על רשות השידור הוא השתלט באמצעות מקורביו ואופוזיציה כמעט שלא נשארה שם, "מעריב" גוסס (ועל כל פנים, הוא מנוהל על ידי בכיר בלשכת נתניהו לשעבר, ניר חפץ), "הארץ" לא יודע כמה ישרוד, וגם "ידיעות" כבר מרגיש את הלחץ.

אתמול (ה') הצליח נתניהו להכריע יריב ותיק, ערוץ 10. זה חשף בשעתו את הסיפורים שמאחורי מסעות התענוגות של בני הזוג נתניהו על חשבון תורמים זרים. כתוצאה מכך הגיש נתניהו תביעת דיבה, שאתמול הסתיימה בפשרה חשודה: נתניהו הודיע שהוא מושך את התביעה, בעוד ערוץ 10, מצידו, "ימסור התחייבות עתידית" לגבי הסיקור של ראש הממשלה.

כלומר, בכל מה שקשור ללשכת ראש הממשלה ולראש הממשלה שגורר אחריו פרשיות כרימון – מי שלעג לסיפור הגרביים של אלדד יניב, מתבקש להזכר שהתפטרותם של נפתלי בנט ואיילת שקד הגיעה אחרי שנתניהו שילם להם מכספו הפרטי, ללא חשבוניות, והגברת נתניהו דרשה את הכסף חזרה – ערוץ 10 יצטרך לסתום את הפה. אם יהיו כתבים אמיצים ועורכים נחושים שירצו לחשוף פרשיה חדשה שלו, הם ימצאו את עצמם מול בעלי האתר ומול עובדים אחרים שיזכירו להם שכתיבה כזו עשויה לחסל את מקור הפרנסה של כולם.

זו לא הפעם הראשונה שמשהו כזה קורה לערוץ 10: הוא אולץ להתנצל באופן משפיל על כתבה שפרסם על הקריקטורה האנטישמית, כאשר הלחץ הגיע, על פי פרסומים שלא גררו תביעת דיבה, מאחד מבעלי ההון שמתפעלים את האתר – רון לאודר, טייקון המקורב לנתניהו ותורם כבד שלו, שבשנות התשעים אף שימש כמתווך של נתניהו בשיחות עם סוריה.

אז עוד ערוץ חדשות סורס, והפסיק לסכן את מי שמנסה לשבור את הדמוקרטיה הישראלית בכל דרך אפשרית. ואם זה לא היה מספיק, הבוקר דיווח נחום ברנע על האופן שבו משתמשת לשכת נתניהו בכלי התקשורת שבהם היא כבר שולטת: על פי הדיווח שלו, נתן אשל – האיש והמצלמה הסלולרית – הדליף השמצות שקריות על ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן, לעיתון הכווייתי אל ג'רידה. את ההדלפות הוא ביצע דרך יוני בן מנחם, מנכ"ל רשות השידור – מינוי של נתניהו שאשל דחף. אשל טען באזני ברנע שהוא לא פגש בבן מנחם במשך עשרה חודשים. ברנע מצא תמונה של אשל ובן מנחם מחובקים – לפני ארבעה חודשים. הוא פנה לבן מנחם בשאלה האם הוא מועסק על ידי כלי תקשורת ערביים והאם הדליף מידע לאל ג'רידה. בן מנחם טען שהוא לא עובד עבור כלי תקשורת ערביים, אבל נמנע מלהכחיש העברת מידע לאל ג'דידה.

ככה זה עובד. לא חסרות סיבות להמנע מלהצביע לאדם שריסק את החברה הישראלית, אבל ביניהן, במקום של כבוד, צריכה לעמוד העובדה שהוא עושה לתקשורת הישראלית מה שכבר עשה בהצלחה לא מבוטלת למעמד הביניים ולמעמד הנמוך: מרסק אותם לפרודות.

הערה מנהלתית: מאז כתיבת הפוסט האחרון, התקבלה תרומה בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורם.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

49 תגובות על ”נתניהו חוסם את פיו של עוד כלב שמירה“

  1. עוז הגיב:

    אני מחכה כבר הרבה חודשים ליום שגם אני אוכל לתרום לקרן הרצון הטוב. תמשיך לכתוב פוסטים, נשארת פחות או יותר כלי התקשורת היחיד שאני מחשיב "אמין". ושתהיה שבת שלום.

  2. אבי הגיב:

    אם אני לא טועה ברנע טען שמאיר דגן קבע שכל ההדלפות לעיתון הכווייתי (ובשנים האחרונות היו הרבה כאלה) מקורן בנתן אשל דרך יוני בן מנחם. לא שההדלפה היתה עליו.

  3. חיים הגיב:

    יוסי, העיתון הכוויתי נקרא אל ג׳רידה (בערבית ״העיתון״).

  4. יובל הגיב:

    ובדיוק בגלל זה אין לנו את הפריבילגיה לא להשפיע בבחירות הקרובות. זו עלולה להיות ההזדמנות האחרונה, כי התהליך שנתניהו מוביל עכשיו הוא בלתי הפיך (או בכל מקרה בלתי הפיך בלי קטסטרופה בדמות מלחמה הרסנית או דבר אחר בסגנון). מי שלא מבין ששלי יחימוביץ' כראש ממשלה על כל מגרעותיה, היא הדרך היחידה להציל את הדמוקרטיה הישראלית (וזה כולל הצבעה לכל אחת מהאופציות בגוש השמאל) – מוזמן לממש כבר עכשיו את הדרכון האירופאי/אמריקאי/קנדי שהוא דאג לו מבעוד מועד ולעוף מכאן.

  5. בפלשת הגיב:

    הלוואי וניתן באמת היה להתייחס ברצינות לתוכניות החדשות של ישראל כאל כלבי שמירה. מה שבאמת עצוב זה שמעט הביקורת המסורסת שלהם היום נדרסת לחלוטין, וזה מחמיר עם הזמן.

  6. חיליק הגיב:

    תודה על הפוסט החשוב, בנושא שלא קיבל את תשומת הלב לה הוא ראוי.

    בעניין "מעריב", נאמר כבר הכל על הדרך בה העיתון שירת את האינטרסים של דנקנר, ולא נאמר מספיק על כך שהוא טיפל בנתניהו בכפפות של משי (והסיבה בגוף הפוסט).

    ונדמה לי שלא לסיפור הגרביים לועגים, אלא לאלדד יניב עצמו. דבר אחד בוודאי לא השתנה אצלו: האיש מלא בעצמו עד אפס מקום.

  7. יודע עם מי יש לי עסק הגיב:

    אני הולך לבחור מר"צ ואני עושה את זה בלב מודאג שכן אני לא מאמין שהם ישבו בקואליציה וכנראה שגם העבודה לא, יש לי חשש גדול שישראל לא תעמוד בעוד קואליציה של ליכוד-ברה"מ ביתנו- ש"ס+ השרירן הקטיפתי עם הג'ל על השער.

    • יונה הגיב:

      תראה, מספר מכרי שחושבים כמוך אבל לא מצביעים למרץ כדי שלא לאבד את הקול – יכול (יחסית לאוכלוסיה במדינה) לתת למרץ 10 מנדטים לפחות. אז אנא – חדל לפחד.

  8. איתמר הגיב:

    לרשימה היה צריך להוסיף גם קניית עיתונאיים ע"י לשכת ראש הממשלה כ"כותבי נאומים", תופעה שכתבת עליה בעבר

  9. ליאת בנטין הגיב:

    אני רוצה לתרום לקרן הרצון הטוב כי חשוב שיהיה בלוג כמו "החברים של גורג"
    הבעיה היא שאני לא שמאלנית.
    מה עושים? אולי קטגוריה בשבילי?
    חופש ביטוי תמיד יהיה כל עוד יש אינטרנט.
    העתונות הכתובה נופלת כי יש מדיה חדשה.

  10. משה הגיב:

    מעניין שכשהטייקונים הם מערוץ 10 השמאל תומך. חוב זה חוב לא משנה כמה מנסים לגלגל אותו בסופו של דבר מגיעה נקודת הקריסה. אלא אם אתם מציעים לעשות תספורת וזה כבר צביעות שאין כמותה.

    ידיעות אחרונות הוא עיתון שמאלני בטירוף כמו גם הארץ. אז יש עיתון אחד ויחיד שקצת נוטה לימין ולא משמיץ את נתניהו על ימין ועל שמאל אז מה קרה? סוף הדמוקטיה?

    מעריב באמת יהיה חבל אם יסגר, בסה"כ העיתון הכי אובייקטיבי בארץ.

    • גיל ב' הגיב:

      כן, כי לטייקונים האחרים אף פעם לא עושים פרישת חוב. אתה צודק זה בדיוק כמו תספורת.

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

      ידיעות אחרונות הוא "מרכזי בטירוף". מין בטאון קדימה-לבני-לפיד שכזה.

    • עדו הגיב:

      בידיעות אחרונות כותבים חנוך דאום וחגי סגל. דאום – כבר כתבתי על זה – רק נראה כמו מתנחל מחמד נאור ומתקדם. הוא לא. סגל הוא טרוריסט לשעבר, לעומת זאת ב. מיכאל כבר לא בידיעות כי דעותיו היו שמאליות מדי.
      ב'הארץ' כותבים 4 אנשי ימין מובהקים – משה ארנס, קרני אלדד, ישראל הראל ונדב שרגאי – שאני יכול לחשוב עליהם ולפעמים הם מעלים רשימות של חסידי חב"ד וכדומה למען חופש הביטוי.
      עכשיו שאלה: מה הסיכוי של יוסי גורביץ לקבל טור ב'ישראל היום' ? מה הסיכוי של כותב שמאלני להיכנס לעיתון 'יתד נאמן', 'הצופה' או כל עיתון דתי שמחולק חינם כמו 'בשבע'?
      האגדה על התקשורת השמאלנית תפסה כל כך חזק שאף אחד לא שם לב שזה כבר מזמן לא כך (אם אי פעם זה היה כך).

    • שרלוק הגיב:

      משה, התקשרו מהלשכה של לימור לבנת. אמרו שהסרט שאתה חי בו זוכה בפרס היצירה הציונית.

  11. רוצה להתעדכן הגיב:

    אך לא מצליח!
    כל פעם שאני מנסה להרשם זה זורק אותי לדף אחר. אפשר לתקן?

  12. ליאת בנטין הגיב:

    הבעיה היא כשמנסים לשלם יש קטגוריות של :שמאלן ,מתסיס,עוכר ישראל וכו,
    אני לא כזאת אבל כן רוצה לשלם על המאמץ שנעשה להביא לי עוד זויות שלא נמצאות בכלי תקשורת אחרים.

  13. nachum הגיב:

    לא חסרות סיבות להמנע מלהצביע לאדם שריסק את החברה הישראלית,the one reason to vote to bibi that all the others is worthless. there allways posibility not to vote.
    if you think that there is someone better then bibi why you dont write the name?

  14. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    אם שלדון אדלסון הוא קריקטורה אנטישמית ועצם היותו בעל העיתון פוסלת את העיתון. מה נאמר על ליאוניד נבזלין והארץ? שהרי שלדון לא נרדף על ידי מדינתו באישומי רצח, לא עשה את הונו באפילה הפוסט סובייטית ולא נמלט מהחוק.

    אז שחרר מהצביעות, הרי לא באמת חשובים האיש, הונו או מעשיו, חשוב למי הוא נותן את הכסף, אני מוכן לסכן את ידי השמאלית על כך שאם שלדון היה נכנס כשותף בהארץ ולא מקים את "ישראל היום". היה מלבין כשלג ועסקיו היו מופת ליזמות, יצירתיות וידישקייט ישן וטוב.

    • בפלשת הגיב:

      הוא אמנם לא היה מלבין כשלג, אבל בהחלט היה בזה משום טעם לפגם. הסוגיה הזו של אנשים מושחתים אשר תורמים למטרות מוצדקות (אם אנו מקבלים על עצמינו את הקביעה כי מטרות השמאל הינן מוצדקות) היא סוגיה ישנה למדי, כמו למשל העבריין גרגורי לרנר אשר תרם כסף רב לבניית בית חולים ברזילאי עוד בשנות התשעים, וכמובן שכל בר-בי-רב יודע כי עשה זאת על מנת לטהר את שמו. אך כאשר עבריין תורם מכספו למטרות מושחתות אשר אינן אפילו בעלות מראית עין של יושר או צדקה, אין כאן כלל וכלל סוגיה, ורכישת עיתון תעמולה למען אנשי שררה זה בדיוק המצב.

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

        מטרות מוצדקות! יפה שסייגת את עצמך בסוגריים והמשכת כאילו כלום.

        אני לתומי חשבתי שרכישת אינדולגנציה היא מנהג שפס מהעולם עם הרפורמציה. מסתבר שטעיתי, האפיפיור שוקן מלבין חטאים ומטהר מצורעים.

        אין לי אלא לצטט את המטיף המנוח יוהאן טצל:

        "אם שכב נוצרי עם אימו ושם כסף בתיבת כתבי המחילה הרי שיש לאפיפיור סמכות בשמיים ובארץ למחול על החטא ואם עשה כך חייב גם האלוהים למחול…ברגע שיצלצל המטבע בתיבה תעוף הנשמה עבורה שולם הכסף לגן העדן"

        קסם השמאל הישראל, פשוט קסם.

        • בפלשת הגיב:

          הסוגריים היו מיועדות עבורך, שהרי אתה אינך מקבל את צדקת מטרות השמאל, גם שיקול מוסרי אינו מעסיק אותך. אותך מעניינת עיקביות מלאכותית אשר מתיישבת עם דעותך. אין הכוונה כאן שהתרומה מנקה את התורם מחטאיו כשטרות מחילה, הוא נותר חוטא. השאלה היא האם מותר להשתמש בכסף שכזה למטרות טובות, אבל סוגיה כזו כלל אינה מעניינת אותך.

          • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

            אתה פשוט לא מבין.
            קוראים לזה מוסר הוטנטוטי, המתומצת יפה במשפט הקולע "אם הוא גנב את הפרה שלי זה רע. אם אני גנבתי את הפרה שלו זה טוב"

            אם טייקון מפוקפק המשקיע הון ברכישת עיתון עם קו מערכתי אידיאולוגי מובהק זה רע, זה רע לכולם. אם זה כשר, זה כשר לכולם.

            דעותיך הספציפיות הן לא העניין בכלל, אתה רשאי לדעותיך ואתה רשאי לתפוס אותן כמוסריות יותר משל אחרים. כללי המשחק לעומת זאת אמורים להיות זהים לכולם, אם לך מותר ל"השתמש בכסף מסריח למטרות טובות" אז גם לביבי מותר לעשות את אותו הדבר ולך יקירי אסור לבקר אותו. לא מדובר כאן בעקביות מלאכותית(מה שזה לא יהיה) מדובר כאן בצביעות, דו פרצופיות ועד כתריסר כשלים אתיים ומוסריים.

            • שחר כ. הגיב:

              "עיתון עם קו מערכתי אידיאולוגי מובהק" אינו רע כל כך כל עוד הוא עיתון, ופירושו של 'עיתון', לדעתי – שהוא נוטל חלק, כנציג הציבור, בביקורת על מעשי השילטון. אלוהים יודע שאנחנו צריכים את זה. הארץ הוא עדיין עיתון, למרות הפיחות המצער במעמדו. אני לא חושב שניתן לומר את זה על ישראל היום

    • אלכס ז. הגיב:

      אישומי רצח מצד רוסיה הן בדיחה עצובה – וזו פסיקה של בג"ץ ולא רק דעתי. חוץ מזה נבזלין רכש רק 20% מהארץ כך שכל ההשוואה שלך שגויה.

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

        בטח בדיחה עצובה, נבזלין הוא צדיק טהור ושלדון אדלסון שלא מואשם בדבר, שעשה את הונו על פי החוק ואיש לא מבקש אותו בשום מקום, הוא כשל מוסרי וברון שודד וכל חולי הארץ ומורסותיה. תחי היושרה.

        איזה כיף שבכדי לטהר אוליגרכים מפוקפקים בג"צ טוב, אבל כשהוא פוסק על הריסת בתים, בג"צ חרא.

        בקיצור עד מאותו הדבר, הכל נמדד דרך החור האידיאולוגי, אם האיש משלם לנו, הרי הוא צדיק, אם לאחרים הרי הוא פושע וארכי נבל.

        נבזלין הציל את ה"ארץ" (זמנית) מפשיטת רגל תמורת משהו, תחשבו לבד מה, אני לא בטוח שתעשה זאת, מסתבר שאם אתה קונה את השוקנים אתה מקבל בחינם את אלכס ז. את כל החברים של ג'ורג' ודממה תקשורתית. אם גאידאמק היה משקיע חצי ממה שהשקיע בבית"ר ב"הארץ" בטח היה היום מועמד מטעם מר"צ לכנסת.

        • חרטא ברטא הגיב:

          אתה יודע מה? עזוב את נבזלין.מה שמענין שבלי הכסף של שלדון אדלסון שמשלם לשוקן על הדפסת "ישראל היום", עיתון "הארץ" היה נסגר ממזמן…..

          בגלל זה השמועות על מכירת בית הדפוס של מעריב לאדלסון מדירות שינה מעיני השוקנים.

        • עדו הגיב:

          לא הוא לא היה. הוא אגב השקיע לא מעט בקבוצה ערבית אם אני זוכר נכון.

  15. עדו הגיב:

    אם מיליונר כלשהו היה מקים עיתון שמחולק חינם ומציע מודעות בתעריפי היצף כך שכל המתחרים שלו ניזוקים קשה זה היה מהווה פגיעהבחופש העיתונות . אם הוא היה עושה את זה כדי לקדם מועמד של השמאל כבר היה הימין משתולל מזעם ואני לא מוציא מכלל אפשרות פעולות מאורגנות (חוקיות או לא) נגד העיתון ובעליו. . מה שאותי מעניין הוא שמדובר באזרח זר שבעזרת הונו מתערב לי כאן בפוליטיקה. זה פסול כאשר ז'אן פרידמן עושה את סה משמאל ופסול כאשר גוטניק עושה את זה מימין. רק שאצל הימין מדובר גם בצביעות. מי שרוצה שצה"ל יישאר בחברון שגם הבן שלו ישרת שן.

  16. amir הגיב:

    ובינתיים בממלכת לפיד מתכוננים לנאום אריאל:
    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/409/931.html?hp=1&cat=404&loc=2

    אם יש לו את המצע המדיני של ביבי(מדינה פלשתינית על כל שטח שהוא לא ירושלים/התיישבות יהודית)ויש לו את החזון הכלכלי של ביבי,מה בדיוק עושה אותו מפלגת מרכז?(חוץ מאולי התבכיינות על השיה)אנשי "המרכז" לבני ואולמרט כבר דנו לפני 4 שנים על חלוקת ירושלים

  17. עדן הגיב:

    לפי איזה נתונים החלטת ש"ישראל היום" מציע פרסומות במחירים נמוכים מהשוק? לפי הצעה שאבי קיבל מהם דווקא ניתן מחיר מופקע עפ"י טיעון של תפוצה רחבה הרבה יותר מכל עיתון אחר.

  18. טייגלך הגיב:

    תמוה בעיניי:
    האם בשוק חופשי זו אינה זכותו של כל אדם להציע פרסום בתעריפים שנראים בעיניו?
    אדלסון הוא לכאורה, איש עסקים פרטי, ומצב העיתונות בארץ לא אמור לעניין אותו. לכן אני לא מוצא מקום להפנות כלפיו האשמות כלשהן בעניין הזה.
    אני כמובן מוצא מקום להאשים את ישראל היום בשירות אג'נדה פוליטית מסוימת, אבל זה עניין אחר.

    • עדו הגיב:

      כך בדיוק השתלט רוקפלר על שוק הנפט בארה"ב. הוא עשה הכל באופן חוקי ולפי חוקי השוק החופשי. למשל כשהוא רצה לקנות חברת נפט מסויימת הוא פשוט קנה את כל חביות הנפט בסביבה כך שלא היה להם איך לשווק את הנפט והם נאלצו למכור. פעם אגב, היו משפטנים שטענו שהחוק שמגביל את שעות העבודה ביממה (10 באותם ימים) הוא פגיעה בחופש הפרט. המעסיק והמועסק כורתים ביניהם חוזה – מה זה עניינה של המדינה? אפשר עוד לדון בחוקי המונופלים והקרטלים למיניהם שמהווים פגיעה בחופש העיסוק (מה לא?) אבל נכון שמה ששלדון אדלסון עושה הוא חוקי לגמרי. זה עדיין פגיעה בחופש העיתונות.

      • טייגלך הגיב:

        כל מה שאמרת נשמע הגיוני.
        השאלה היא אחת: למה חופש העיתונות אמור לעניין את אדלסון??
        אני מסכים שזה מכוער ומגעיל, אבל אני לא מוצא אפשרות לבוא אליו בטענות. אלה כללי השוק החופשי, לא?

    • גיל ב' הגיב:

      לא ממש. כשיפן ניסתה למכור בארה"ב זכרונות מחשב זולים, הממשל האמריקאי חסם את היבוא כדי להגן על אינטל. שוק חופשי זה נחמד אבל בשום מקום אין באמת שוק חופשי לגמרי.

      אדלסון יכול לעשות מה שהוא רוצה, זה לא אומר שממשלת ישראל לא יכולה להגביל אותו. אם מחר אני ארצה להקים ערוץ טלביזיה אף אחד לא יאשר לי את זה, למרות השוק החופשי. גם אם ארצה להקים בנק. אפילו אם ארצה למכור בייגלה ברחוב אצטרך לקבל אישור.

      • טייגלך הגיב:

        ברור לי שהממשלה יכולה להגביל אותו, הייתי אפילו שמח מאוד אם זה היה קורה. אני רחוק מלהיות מחסידי השוק החופי שהולכים עם הראש בקיר.
        ועדיין, אם אנחנו רוצים לשמור איכשהו על איזשהו שוק חופשי, אי אפשר להתערב בברוטליות בתעריפי הפרסומות, למשל, זה לא הוגן וגם לא ישים.

טראקבקים/פינגבקים

  1. נתניהו חוסם את פיו של עוד כלב שמירה • מחאת הדיור