כשהמשחק מכור
פייסבוק יצאה להנפקה ציבורית ראשונה לפני כשלושה שבועות, בהערכת שווי מופרכת של כ-104 מיליארדי דולרים. מחיר המניה הראשוני היה 38 דולרים למניה, אבל הוא קרס במהירות מפתיעה. תוך זמן לא רב התברר מדוע: הבנקים הגדולים שקידמו את ההנפקה ידעו שהכנסותיה של פייסבוק טובות פחות מכפי שהיא טוענת. הם ידעו כי בכירים בפייסבוק רמזו להם על כך. הבנקים דיווחו על כך, בשיחות סגורות, ללקוחות המועדפים שלהם, והם לא נפלו בפח. יומיים לפני ההנפקה, משקיעים גדולים הכפילו את מספר מניות פייסבוק שבכוונתם למכור. במהלך מוזר עוד יותר, פחות משלושה ימים לפני ההנפקה, פייסבוק עצמה העלתה בשיעור של 25% את מספר המניות שהיא מתכוונת להנפיק – זאת לאחר שנטען שבהתחשב בקניות של הגופים הגדולים, משקיעים קטנים לא יוכלו לקנות את המניה. על פניו, פייסבוק עשתה כאן תרגיל מכוער במיוחד: הוסיפה עוד מניות כדי למשוך את הלקוחות הקטנים, תוך שהיא מקפידה לאותת למקורביה למכור, למכור, למכור. אחד הדירקטורים של פייסבוק, פטר תיל, מכר כ-50% ממניות פייסבוק שלו; גולדמן סאקס מכרה 50%; DST, משקיעה מוקדמת, מכרה כ-40%.
בפייסבוק טוענים עכשיו שההחלטה להגדיל את מספר המניות למכירה שלושה ימים לפני ההנפקה התבצעה ללא ידיעת המנכ"ל מארק צוקרברג או המספר שתיים שלו, שריל סנדברג. הם מנסים להפיל את התיק על סמנכ"ל הכספים, דיוויד אברסמן. אם אתם קונים את זה, יש לי גשר למכור לכם. החקירות כבר החלו, והוגשו התביעות. לא הייתי בונה על יותר מדי. כל הסיפור, כתבתי, היה נדחה על ידי מפיק סרטים קומוניסטי כפשטני מדי, מרקסיזם גס מדי. אבל הוא אמיתי.
[]
בתחילת השנה, מונה סקוט תומפסון למנכ"ל יאהו. כל החברות הכושלות אומללות בדרכן שלהן, וליאהו יש היסטוריה מעונה במיוחד שלא נכנס אליה. תומפסון נכנס ברעש לתפקידו, פיטר כ-2,000 עובדים – ריטואל כניסה שגרתי בקרב מנכ"לי יאהו – ונכנס לסכסוך משפטי מיותר לגמרי עם פייסבוק, שיורשו כעת מנסה לפתור. לפני כשלושה שבועות, התחוור שתומפסון שיקר ברזומה שלו וטען שיש לו תואר במדעי המחשב שאין לו.
תומפסון המשיך להסתבך. הוא טען שזו לא אשמתו, כי הוא פשוט לא קרא את הרזומה שחברת ההשמה שלו הכינה עבורו. הוא גם לא ראה, לדבריו, את קורות החיים שפורסמו באתר החברה בהסתמך על הרזומה הזה. כשנשאל מדוע לא תיקן עיתונאית שציינה את הפרט השקרי הזה בראיון, הוא השיב שזה לא מנומס לקטוע מראיינת. כשהדירקטוריון של יאהו התכנס כדי לדון בנושא, תומפסון הודיע לאחד החברים שהוא סובל מסרטן, ושלאחרונה עבר ניתוח כדי לטפל בו, אשר על כן הוא רוצה להפסיק את תפקידו. זה הפתיע את חברי הדירקטוריון, כי להם הוא סיפר שמדובר בניתוח פשוט, לא מסובך ולא חשוב.
אז, בתמורה לכל שירותו המצוין, הם שלחו אותו הביתה עם שבעה מיליוני דולרים.
[]
אילן בן דב, טייקון אביון, קנה לפני שלוש שנים את פרטנר באמצעות הלוואות ענק. בן דב לא מסוגל להחזיר את החובות שלו, אז הוא מעדיף לגלגל אותם על הציבור. השבוע הוא ניסה להגיע לעסקה מסובכת להחריד, שהקו התחתון שלה הוא שהוא יוותר על השליטה בפרטנר לטייקון אחר, לי קא שינג, תוך שהוא מקבל כל מיני בונוסים אבל בעלי אגרות החוב של סקיילקס – חברת העל של פרטנר – יאבדו בין 15% ל-30% מערך אגרות החוב שלהם. לשם שינוי, משרד האוצר מתחיל להתנער.
עכשיו, כפי שאומרת יפה הקריקטורה הזו, בן דב לא מפסיד כלום. מי שיפסיד יהיה הציבור. אגרות החוב של החברות השונות של בן דב נכללות בחבילות של פנסיות. התספורת של בן דב תבוא על חשבונכם. הזכויות לרעיון הזה, אגב, שמורות לבנימין נתניהו, שחשב שהדבר הכי טוב שיכול לקרות לקרן פנסיה הוא שהיא תהמר בבורסה. שם, כפי שמעיד המקרה של פייסבוק, כל המידע נגיש לכולם והשקיפות היא הכלל; שם, כפי שמעיד המקרה של תומפסון, יעילות מקבלת את שכרה הראוי.
אשר לבן דב, לא צריך לדאוג לו. בשנת 2010 הוא חילק 1.22 מיליארדים מתוך 1.2 הרווחים של פרטנר כדיבידנד לבעלי המניות. כלומר, לעצמו. בסך הכל, על פי תביעה שהגיש משקיע נגד בן דב, גייסה פרטנר חוב של 2.2 מיליארדים ופיזרה דיבידנדים בשווי 3.5 מיליארדים. בן דב טען בתגובה שחברה לא חייבת להשתמש בכסף שלה כדי להחזיר חובות ושהיא יכולה לתת דיבידנדים גם כשהיא עמוק בבוץ. בהחלט יכול להיות שהחוק איתו.
חלוקת הדיבידנדים של בן דב לוותה, כמקובל, בפיטורי עובדים. גם תומפסון שלח הביתה 2,000 עובדים לפני שחגר את מצנח הזהב.
[]
הביטו-נא בטבלה הזו. לא, היא לא ערוכה טוב. התעלמו מהגרף, שימו לב למספרים: מס החברות בישראל בשנת 2003 עמד על 36%. שר האוצר נתניהו גילח ממנו שליש: ב-2011, הוא עמד על 24%. נתניהו אמר שלשום שאסור למסות את המעסיקים "יותר מדי." במקביל, הוא מתכוון להעלות את המע"מ ל-17%.
מס החברות בארה"ב, אגב, דיקטטורה קומוניסטית ידועה, עומד על 39.2%. יש שם גם מס ירושה ניכר. בישראל אין. העדר מס הירושה הזה הוא, למשל, מה שהביא לפה את תד אריסון, שהוריש לנו את שרי אריסון, שאחרי רווחים של מיליארד פיטרה 900 עובדים כ"התייעלות." זכרו את זה כשיגידו לכם שאם נעלה עליהם את המסים, האוליגרכים יברחו. לאן יברחו? לארה"ב? איך יברחו? תשובה ישאיר את החברות שלו מאחור? אריסון תוותר על הבנק?
[]
ואלה רק דוגמאות מהחודש האחרון. אם מישהו חושב שהקפיטליזם עובד לרווחת כולם, שמגרש המשחקים שווה, שיש לך סיכוי הוגן להצליח, שמה שהשוק צריך הוא פחות רגולציה, שהשוק מסוגל לאזן את עצמו, שהממשלה צריכה לזוז הצידה, שלנתניהו אכפת מהציבור שאיננו מבני המאיון העליון, או בקצרה שהאנשים הבזויים ביותר, מהסיבות הבזויות ביותר, איכשהו יפעלו לטובת הכלל – שיחשוב על זה שוב.
ועוד דבר אחד: מיכאל בן ארי נאם לאחרונה באוניברסיטת תל אביב. רוב מה שהוא אמר לא ראוי לציטוט. שווה, עם זאת, להתייחס לדקה 3:29. בן ארי אומר שם "פה זה לא שכונת התקווה. פה זה לא עמך, פה זה אנשים אינטליגנטיים." אני מתקשה לזכור מתי בפעם האחרונה נתפס כך דמגוג, כשהוא לועג לאנשים שהוא מסית.
הערה מנהלתית: אתמול (ד') יצאה מהדורת קינדל של אסופת מאמרים, Israeli Dissidents, שהיה לי הכבוד להמנות בין כותביה. הספר מכיל מאמרים של שלום בוגוסלבסקי, הילה בניוביץ', רחביה ברמן (שגם ערך), ליסה גולדמן, נעמה כרמי, עידן לנדו, ליהי רוטשילד, נועם רותם ונועם שיזף. אפשר לרכוש אותו כאן, במחיר שווה לכל נפש. מי שאין ברשותו מכשיר קינדל (אני ממליץ מאד, אם אתם קוראים הרבה אנגלית), יכול לקרוא את הספר באמצעות אפליקציות קינדל למכשירי אנדרואיד ולמחשבי PC.
(יוסי גורביץ)
שכחת את ליהי רוטשילד, תבדל"א. 🙂
איק! תוקן.
מוזר, לא זכור לי שערכתי את הטקסט הזה 😀
🙂
בציטוט מתוך "too big to fail": "רגע, הם כמעט ממוטטים את כלכלת ארה"ב כפי שכולנו יודעים, אבל אנחנו לא יכולים לשים הגבלות על 125$ ביליון הדולר שאנחנו נותנים להם כי.. הם אולי לא יקחו את זה? "
העניין עם האג"חים והפנסיות שהושקעו בהם הוא הדבר המכעיס ביותר, ומה שיותר מכעיס הוא שלאף אחד לא אכפת, כי אף אחד לא יודע, ועד שכולם ידעו, כשהם יצטרכו את הפנסיה, ימציאו איזו אמתלה של סודנים שגורמים לקריסת הכלכלה והאשמים יצאו בלי פגע, כרגיל.
הקפיטליזם בצורתו המודרנית כמעט תובע ממך להיות פושע, אך לא סתם פושע, פושע-על, נוכל חסר מוסר לחלוטין אשר מוכן לדרוס כל אשר בדרכו ללא רחמים וללא חרטה. ויתרה מכך, הוא הופך כל מי שאיננו עושה את כל זאת בלב שלם לטיפש גמור.
יש מי שיצביע על כך שלו הממשלה לא היתה "מצילה" טייקונים כשהם בקשיים, אנשים היו חוששים יותר להיכנס לקשיים. ושאם לאזרח היתה שליטה על החיסכון הפנסיוני שלו, מלכתחילה לא היתה עולה הבעיה של כספי פנסיה שמושקעים בלא ידיעת בעליהם. ושאם לקרנות הפנסיה לא היה קשר לממשלה, הן לא היו הולכות להסתכן אצל אילן בן-דוב והיו בודקות הכל במיליון עיניים לפני שהיו שמות מאות מיליונים במיזם של טייקון.
קוראים להם "קפיטליסטים".
לא, הקפיטליסטים לא נבוכים במיוחד מהשבוע הזה. הם מסתכלים על ההתערבות הממשלתית ההרסנית לדעתם ואז מתעצבנים שהם מואשמים במצב הזה.
אתה אומר דבר והיפוכו: מצד אחד אתה מצדיק תמיכה ממשלתית בטייקונים כושלים ומצד שני אתה טוען שקרנות פנסיה יתפקדו טוב יותר ללא קשר לממשלה. מה ימנע מקרן פנסיה, שללא קשר לממשלה תהווה חברה פרטית לכל דבר, מלקחת סיכונים רבים מדי ואז כשיגיע זמנה תדרוש מהממשלה להציל אותה?
נ.ב.
"קפיטליסטים" (שהקשר שלהם לקפיטליזם של אדם סמית' הוא מקרי ביותר) לעולם לא נבוכים. הם, כמו כל קנאי דת אחר, יכולים לטעון שכל הבעיות תמיד נובעות מאמונה חלשה מדי.
כלל וכלל לא. איני מצדיק תמיכה ממשלתית בטייקונים כושלים. להיפך – פשיטת רגל של חברה כושלת היא מאבני היסוד של הקפיטליזם.
חברה פרטית שמגובה על ידי הממשלה היא בסך הכל חברה ממשלתית בניהול פרטי עם בעלי מניות לוחצים – אולי השילוב הגרוע ביותר מבין כל האפשרויות. זה לא נקרא קפיטליזם.
כנראה שלא הבנתי את המשפט "יש מי שיצביע על כך שלו הממשלה לא היתה "מצילה" טייקונים כשהם בקשיים, אנשים היו חוששים יותר להיכנס לקשיים."
הבנתי "כניסה לקשיים" כ"לקיחת סיכונים" שזה המנוע העיקרי מאחורי פעולות השוק. מכל מקום, אני מסכים איתך לגבי חברות חצי-ממשלתיות – הן אכן האופציה הגרועה ביותר.
יחד עם זאת, מודי צודק לגבי חברות ביטוח. חברה היא בסך הכל אוסף של אנשים. אנשים שיודעים שעל סיכונים מיותרים הם יכולים להרוויח בתווך הקצר עד מיידי. בעוד שהתשלום על אותם סיכונים ידחה לעתיד הרחוק – במיוחד אם מדובר בחברת ביטוח. לכן ללא רגולציה אין שום דרך לגרום לאנשים שמנהלים את החברות הללו לנהוג בצורה מחושבת כי מבחינת הדבר הרציונלי לעשות הוא להתעשר עכשיו ומיד ולעזאזל ההשלכות.
אגב, בוא נבדיל בין הצלת טייקונים להצלת חברות. אלו פעולות שונות לחלוטין עם תוצאות שונות.
וכמובן – "מה ימנע מקרן פנסיה, שללא קשר לממשלה תהווה חברה פרטית לכל דבר, מלקחת סיכונים רבים מדי ואז כשיגיע זמנה תדרוש מהממשלה להציל אותה?"
תדע חברת ביטוח שלא יצילו אותה, והיא תעשה את החשבון אם לקחת סיכון או לא. לקוח יוכל לבחור אם לסכן את הפנסיה שלו או לא. מה שיש היום זה לא קפיטליזם חזירי, מה שיש היום זו אוליגרכיה כלכלית שמשתמשת בממשלה לצרכיה. תוציא את הממשלה מהעסק וקיבלת אוליגרכיה כלכלית סתם. לפחות אז יהיה אפשר להתחרות בהם.
"תדע חברת ביטוח" – חברה אינה אדם, ואינה יודעת כלום.
אין כזה דבר. אתה מוציא את הפיקוח, וחברת הביטוח תמשיך לבצע השקעות לא אחראיות. לגבי "תדע חברת ביטוח שלא יצילו אותה", הרי מדובר בשקר הקפיטליסטי הגדול ביותר. מאחר וכל החברות תלויות זו בזו (חברות הביטוח שייכות לבנקים, הבנקים מלווים למשכנתאות ולכן קובעים את שווקי הנדל"ן) משמעות קריסת חברות כאלו היא דומינו כלכלי שאומר שלאף אחד לא תהיה יותר עבודה, שיהיה אפס ייצור, שתהיה אינפלציה מטורפת, ובקיצור – זוועה. כל המכניזם המסולף קורס. וזה בדיוק מה שקרה בארה"ב. למרות שקרי הרפובליקאים, גם הרפבוליקני הקיצוני ביותר היה מציל את חברות הרכב, כי אם הוא לא היה עושה את זה הייתה מתחילה מלחמת עולם שלישית.
ההבדל הוא שתומכי הניאו-ליברליזם מעמידים פנים כאילו החברות הללו יכולות לפעול במעין "שוק חופשי" מדומיין בו כל אחד חופשי לעשות כרוחו, ומתעלמים מכך שבעצם הרעיון הזה נוצרים מונופלי-ענק שמטבעם חונקים את השוק והופכים את הכלכלה כולה לתלויה בהם לחלוטין, כך שאחר כך מאוחר מדי לצאת מזה.
פעם אחר פעם המודל השקרי הזה נוסה, פעם אחר פעם הוא כשל, והדבר היחידי שמנע את הקריסה הזו היא רגולציה חזקה. הבעיה היא שכל 20 שנה מגיע דור של מאקרו כלכלנים מטומטמים חדשים שחושבים שהם המציאו את העולם, ופעם אחר פעם הם לא לומדים מן ההיסטוריה.
בדרך כלל המאקרו כלכלנים שנותנים גיבוי תאורטי לכל העסק הזה מתוגמלים לא רע, אז אני לא בטוח מי כאן בדיוק המטומטמים שלא לומדים מההיסטוריה..
קשה מאוד לקחת ברצינות תגובה שמדברת מצד אחד על "לאף אחד לא תהיה יותר עבודה, יהיה אפס ייצור" ומצד שני "תהיה אינפלציה מטורפת." אחד מהשניים יכול לקרות. שניהם ביחד? לא.
נכון שיש טרייד-אוף בין אבטלה ואינפלציה, אבל זה לא אומר ששניהם לא יכולים להיות גבוהים.
זה נכון, אבל במשבר כלכלי מהסוג שאור מתאר, רק אחד מהם קורה, וזה תמיד אבטלה ולא אינפלציה. אינפלציה מטורפת זה כשהממשלה מדפיסה כסף כדי לממן את עצמה במקום להטיל מיסים.
זה גם לא ללמוד מהכלכלן הגדול ביותר – מרקס.
נועם, לטעון שקפיטליזם יכול להיות מנותק מהמדינה זאת הפשטה תיאורטית. זה לא היה קיים מעולם בשום מקום. הכלכלה והפוליטיקה כרוכים אלה באלה משחר ימי הציוויליזציה וזה לא השתנה גם בימי הזוהר של השוק החופשי. להפך.
ארה"ב לא מהווה מופת למדינה קפיטליסטית כבר כמעט 100 שנה.
מעניין שאתה לא בוחר לציין את גובה מס החברות במדינות סקנדינדביה אותן כולם אוהבים להביא כדוגמה. שם מס החברות בירידה וכעת הוא עומד על 24-26 (שוודיה, למשל). אבל למי אכפת, הרי פתאום ארה"ב היא הדוגמה שצריך לשאוף אליה.
אתה גם בוחר שלא להזכיר כי אחת הבעיות המרכזיות בארה"ב היום היא בריחת חברות בגלל המס הגבוה. יש היגיון ברור בשמירת מס חברות נמוך, בעיקר בישראל לה חסרונות רבים, לעומת מדינות מתועשות אחרות – כתמריץ למשיכת הון זר.
ואחרון חביב – בנימין נתניהו הוא לא נציג הקפיטליזם עלי אדמות. קפיטליסטים יתנגדו להעלאת המע"מ בדיוק כפי שיתנגדו להעלאת מס החברות או כל מס אחר לצורך העניין. מהלך רטורי שקרי ומגעיל לרמוז כי "הקפיטליזם" דוגל בהעלאת מע"מ והורדת מס חברות.
1. מאין שלפת את הטענה ההזויה והלא נכונה בעליל לפיה: "אחת הבעיות המרכזיות בארה"ב היום היא בריחת חברות בגלל המס הגבוה"? לא יודע, איכשהו נדמה שלחברות הרכב האמריקניות דווקא די נוח שם, נותנים להם הרבה כספים אחרי שהם מתנהגים רע מאוד.
2. מע"מ הוא מס אשר קיים בישראל בלבד, והוא מס עקיף. מס עקיף הוא מס שאינו דיפרנציאלי, בניגוד למס הכנסה למשל. נתניהו לא המציא את הגיון מס החברות הנמוך: הוא מתבסס על המודל הכלכלי של אירלנד ועל מודלים של כלכלנים כמו פרידמן ועוד אשר טענו ישירות כי יש לעודד חברות. תן לנתניהו את הקרדיט הזה לפחות, הוא לא המציא את הגלגל, אלא פועל על פי מודלים שהוכיחו עצמם ככושלים, שקריים ומסולפים.
"מע"מ הוא מס אשר קיים בישראל בלבד, והוא מס עקיף" ??????
ועל כך אמר רבי טרפון לרבי דלפון "WTF???" (בבא חרטא פרק ז')
ע"ע
http://en.wikipedia.org/wiki/VAT
מזל שארה"ב פנתה לקמוניזם, כי במאה השנים האחרונות התמ"ג לנפש גודל שם פלאים:
http://captaincapitalism.blogspot.co.il/2007/08/real-gdp-per-capita-1790-to-present.html
הנתונים מכאן:
http://www.measuringworth.com/datasets/usgdp/
ואין שום קשר ל17 המהפכות הטכנולוגיות שקרו בתקופה הזו, נכון?
יש קשר ישיר, בלי קפיטליזם הן לא היו קורות
הכנס לאתר ותריץ גרפים על כל מדינה אחרת. אתה תראה תוצאות דומות מאוד. אם ארה"ב אכן ביטלה את הקפיטליזם ואם קפיטליזם (שוב, מושג שכבר מזמן איבד את המשמעות שלו) היה הכרחי היית רואה את ארה"ב מפגרת יחסית למדינות.
מצד שני אתה יכול להגיד שאין ולו מדינה אחת בעולם ששומרת על כלכלה קפיטליסטית אמיתית(TM). אבל אז אתה יכול לשבת ולהחליף חוויות עם קמוניסטים שטוענים שקמוניזם אמיתי(TM) מעולם לא נוסה.
"מזל שארה"ב פנתה לקמוניזם, כי במאה השנים האחרונות התמ"ג לנפש גודל שם פלאים" – ממש מזל, את מה שהם למדו במשבר של 1929, הם כבר הספיקו לשכוח בבועת האשראי של 2001 ומשבר הסאב-פריים של 2008.
כל המשברים האלו נבעו באופן ישיר ממעורבות גסה של הממשלה בשוק: החל מהדפסות כסף מסיביות, הורדות ריבית וכלה בבנקים ממשלתיים שקונים משכנתא בלי לבדוק כשירות לווים בגלל שכמה פוליטיקאים החליטו לגרוף הון פוליטי עם סיסמת "בית לכל פועל".
ברור, בגלל זה הגרף מטפס למעלה. כשיהיו לך נתונים במקום ססמאות אשמח לדבר איתך.
בוא אני אעזור לך: אם הדפסת כסף מסיבית בנסיבות נוכחיות מסוכנת היינו מצפים לראות אינפלציה גדולה. האם אתה יכול להצביע על אינפלציה כזאת?
הפד נקט צעד חסר תקדים מחשש להתפרצות אינפלציה והחליט לשלם ריבית לבנקים שיפקידו בפד את עודפי המזומנים ששוכבים בחשבונות העו"ש. כך, למרות הדפסת כסף מסיבית, לא פרצה אינפלציה.
אבל הפד מעולם לא משלם ריבית על רזרבה שהבנקים מחזיקים אצלו על פי חוק. בצעד חסר תקדים הוא משלם היום רבע אחוז שנתי, סכום שמצטבר לאזור ה4 מליארד דולר לשנה (איך משלמים את הכסף הזה? בכסף מודפס כמובן).
בעמוד 2 במחקר הבא: http://research.stlouisfed.org/publications/es/12/ES_2012-02-03.pdf ניתן לראות את כמות הרזרבות העודפות בפד לעומת הרזרבות המחוייבות על פי חוק. רזרבות עודפות אלו הן פצצת זמן מתקתקת. ברגע שהן יזרמו בחזרה לשוק זה מתכון להיפר-אינפלציה.
הכסף הזה מתחיל כבר לזרום לשוק (30 מיליארד דולר) שגרמו להגדלת הכסף במשק ביותר מ300 מיליארד. בהתחלה הוא יוצר מצג שווא של "התאוששות" שאחרי זה הופכת לאינפלציה.
העתיד לא נראה טוב.
אוקיי, אז האינפלציה שהאוסטרים חוזים כבר 4 שנים דווקא תקרה עוד מעט.
זו המקבילה הכלכלית של יחידת פרידמן (תומס, לא מילטון), ע"ש הביטוי השגור "עוד 6 חודשים ננצח בעירק".
בשנות ה-20 דווקא היתה דפלציה בארה"ב, והחוב הלאומי ירד בשליש במונחים נומינליים.
הבעייה בארה"ב היא לא "בריחת חברות" אלא סביבה חקיקתית שמאפשרת לחברה שכל קיומה בארה"ב לשלם מיסים כאילו היתה באי טרופי כלשהו, נטול טרדות וחוקים, בלי בג"צ ובלי בצלם.
כשאתה מממן מכיסך את המחוקקים, לא פלא שהחוקים תפורים ספציפית למידותיך.
לא יודעת איך לפתור את זה, אבל לראות את זה אני יכולה.
בארה"ב יש הרבה בעיות. אחת מהן, היא מעבר חברות בגלל המס הגבוה.
http://www.examiner.com/article/us-corporate-tax-rates-the-primary-cause-for-companies-moving-overseas
"כשאתה מממן מכיסך את המחוקקים, לא פלא שהחוקים תפורים ספציפית למידותיך." – את צודקת. זה אחד הדברים שעומדים מאחורי הרעיון של אי התערבות ממשלתית – הפרדת יחסי הון שילטון למינימום האפשרי.
אבהיר שאני תומכת מאוד בהתערבות ממשלתית. בלעדיה, אדם לאדם זאב.
ראה ארה"ב בימינו, כאשר אין שום אכיפה מהותית על השחקנים בשוק ההון.
ראוי שיהיו שומרים – וראו שיהיה מי שישמור על השומרים. מצב של "אי התערבות ממשלתית" הוא בדיוק ההיפך ממה שדרוש במקרה של התפרעות של חמסנים שכל מה שמניע אותם הוא אנוכיות (ואני מתכוונת בכך לתאגידים, שמטרתם המוצהרת היא יצירת רווחים למשקיעים).
המס הממוצע שחברות משלמות בארה"ב דווקא די נמוך, בגלל כל הפירצות בחוקים. המדינה עם מס החברות הכי גבוה, כאחוז מהתמ"ג, היא נורבגיה, בגלל תמלוגי הנפט הגבוהים. (אבל ישראל חייבת להוריד תמלוגי גז כי אחרת הערבים ינצחו. תשובה אומר את זה, אז זה חייב להיות נכון.)
עוד נקודה שחשוב מאוד להזכיר, הגרף המעוות (אהבתי איך שנפנפת את העובדה שמדובר בגרף מניפולטיבי. מעניין אם היית עדיין מוצא עניין בגרפים מעוותים של ישראל היום) הזה לא לוקח בחשבון מס רווחי הון ודיבנדים.
בסופו של דבר, המס האפקטיבי עומד על 50-55 אחוז ברוב המדינות (ארה"ב, ישראל, שוודיה וכו') בגלל שההבדלים מתקזזים במיסוי רווחי הון ודיבידנדים (25/30 בישראל, 15 בארה"ב).
לכן, מס חברות בפני עצמו הוא לא אינדיקטור לכלום.
מה זה אומר Israeli dissidents?
באיזה מובן הכותבים באסופה הזאת הם דיסידנטים?
במובן המילולי – הם לא מסכימים עם דעת הרוב או מהווים אופוזיציה לממשל.
וכן במובן זה שחלק מהם סבלו במידה זו או אחרת מהתנכלות המדינה בשל דעותיהם (עידן לנדו ישב בכלא על סירוב לשרת בשטחים, אני קיבלתי קנס על אישום מופרך ב"איומים" שנעשו תחת שמי ובלשון הגזמה ברורה בזמן שימנים שמאיימים ברצח לא נחשפים, יוסי זומן לחקירה מופרכת על "הסתה לאלימות" וליהי רוטשילד זכתה שיהפכו לה את הבית ושהשב"כ יחקור אותה עם שובה לארץ לא מזמן. תקראי את הדוגמית חינם באמאזון. יש שם בהקדמה סיפור קטן שמסביר את עניין השם.
תודה על ההסבר
הבעיה היא לא בקפיטליזם, היא במועדון החברים הסגור שמזכיר פאודליות יותר מכל מה שאני מצליח לחשוב עליו שמנסים למכור לנו שמה שהם עושים זה קפיטליזם.
בארץ אין קפיטליזם, יש פה אלגורכיה ששומרת על כוחה בקנאות, ראו את חברות הסלולר ששנים בנו את שווי החברה שלהם בהנחה שהלקוחות שלהם הם שבויים וכשכחלון פרץ את החוקים שלהם הם ניסו לתקוע מקלות בגלגלים של כל החברות החדשות, ועכשיו יש ממש היסטריה של נטישה מהחברות המסורתיות לחברות החדשות.
זה גם המצב בבנקים, בחברות הביטוח ובענף המזון ורשתות השיווק, יש פה בועה עצומה שנופחה על ידי הנחה שהקהל שבוי, ושיש לעשות כל שביכולתם כדי לשמור עליו שבוי- זה ממש לא קפיטליזם.
סוף סוף יש כמה שפויים שאומרים את מה שאני צועק כבר שנים, צריך לקרוע אחת ולתמיד את המסיכה.
זה לא קפיטליזם זה פיאודלים וגילדות
של ימי הביניים ולרעה, אז הם לפחות לא התיימרו או הסוו את שיטתם בשם אחר.
מה ההבדל?
לגבי מיכאל בן ארי, אתה כותב "להתייחס לדקה 3:29", אבל לא מקשר לסרטון – טעות כנראה.
מלאכה
מלאכתם של צדיקים נעשית בידי אחרים אומר הפסוק. במציאות הרשויות שתפקידן לקבל מיסים, מסבירות מדוע אין צורך לשלמם. ערן יעקב סמנכ"ל בכיר לתכנון וכלכלה ברשות המיסים, פירט את הסיבות להתנגדות להצעת החוק של זהבה גלאון ממר"ץ, למיסוי דיפרנציאלי של חברות. יעקב הסביר את הטכניקה שבה רואי חשבון ידלגו מעל הצעה כזו, ולא הסביר מדוע המדינה שמכירה את הפרצות לא סותמת אותן. יעקב טען כי העלאת המס תבריח חברות זרות. בדיוק מה שטענו אלה שהתנגדו להצעות ועדת ששינסקי. בניגוד לטענותיהם תשובה לא גזר את כל הקופון, וחברות הגז הזרות נכנסות לישראל.
פורסם ב- 7.6.2012 ב- http://www.monitin.org.il
איך זה שהמדינה מכריחה אותי לשים כסף בקרן פנסיה (ואז מאפשרת ומעודדת את הקרנות להשקיע באנשים כמו בן דוב), קשור לקפיטליזם? אין שום דבר חופשי בזה.
והגרף, נו באמת.
זה נכון רק אם אתה מקבל את ההגדרה הליברלית לקפיטליזם. ע"פ מארקס קפיטליזם היא שיטה שבה "הון פרטי" חופשי לייצר עוד הון. לכן ביקורות על כך שסין היא בכלל "state capitalist" וכו.
הנקודה היא שברגע שיש לך "הון" עם רצון עצמאי כאשר הבלם היחיד שקיים הוא נבחרים אלקטורליים נטולי הון (באופן יחסי) אז החופש של ההון בסופו של דבר ידרוס את הזכויות הדמוקרטיות של אותם אנשים שכלל ההשפעה שלהם מסתכמת בפתק אחד פעם בארבע שנים.
"הון-שלטון" זה לא קשר נסיבתי, זוהי נגזרת קטגורית, השיטה הקפיטליסטית יוצרת הפרדה מלאכותית בין הון לשלטון אבל פירושו של "הון" הוא "שלטון כלכלי" ופירושו של "שלטון" הוא "הון פוליטי".
לא ממש הבנתי מה ניסית להגיד. אתה מדבר על שחיתות?
אני מגיע לזה בסוף כי אני חושב שזאת בעיה "אנדמית" שלא קשורה בכלל לאידאולוגיות כלכליות.
הנקודה שלי היא שקפיטליזם הוא כבר ממזמן לא "ליברליזם טהור" שמאפשר לכל אחד להחזיק ברכוש ולהרוויח מהרכוש שלו, להון יש השפעה פוליטית מעריכית וככל שיש לך יותר הון אז להון שלך יש יותר "פריבילגיות", לדוגמא, בכלכלת שוק חופשי מודרנית (ועזבו אותי מההזיות האוטיופיות של פרידמן) הון של עשירים חופשי לחלוטין לכפות על ההון שלך פעילויות כלכליות מסויימות.
כל מה שאני אומר הוא שאנחנו לא צריכים להניח שקפיטליזם באמת מחייב "זכויות קניין אוניברסליות".
אני פשוט לא אהבתי שבפוסט הוא מאשים את הקפיטליזם (כדרך כלכלית), אבל כעובדות מציג דברים כמו קרנות הפנסיה שהן בדיוק ההיפך. לא צריך להאשים את הקפיטליזם בכל דבר, על אחת כמה וכמה כשהעובדות שמוצגות הן לא קפיטליזם (בהגדרתו).
אפשר להאשים את טבע האדם, אבל זו האשמה קשה מידי כי את טבע האדם אי אפשר לשנות. הרבה יותר קל להאשים אידאולוגיות.
בארה"ב כלכלה מעורבת, ולא קפיטליזם. כפי שאתה מציין בעצמך יוסי, בארה"ב מיסים גבוהים מאוד בתחומים שונים, דבר שהוא רחוק מאוד מקפיטליזם, לפחות כזה שהוא LAISSEZ FAIRE. לכן נא לדייק, ולקרוא לחזיר בשמו.
הבעייה עם הרבה מהדברים שאתה מציג במאמר היא שאתה מראה תמונה חלקית ביותר של המצב במדינות אחרות.
מס החברות בארה"ב הוא לא מייצג את שיעור המס האפקטיבי שחברות רבות משלמות.
קח דוגמא את גוגל, שמוודאת שכל הכנסות הפרסום שלה רשומות באירלנד ומשלמת מס מצחיק של 2.4% על ההכנסה:
http://www.bloomberg.com/news/2010-10-21/google-2-4-rate-shows-how-60-billion-u-s-revenue-lost-to-tax-loopholes.html
והם לא לבד…
כך שאם אתה רוצה להציג גרפים שישכנעו בורים, הצלחת, אם אתה רוצה באמת להתייחס לזה בצורה יותר רצינית, אז יש לך הרבה יותר עבודה…
בדיוק! אם המשחק מכור מראש כמו שאומרת הכותרת, אז לא מדובר פה בקפיטליזם אלא בגרעיני שליטה. וכן, קפיטליזם אמיתי עדיף עשרות מונים מסוציאליזם.
הבעיה עם "קפיטליזם אמיתי" וסוציאליזם אמיתי היא ששניהם נאלצים לערב בני אדם. לא משנה כמה התיאוריה שלך נראית טוב על נייר, בסופו של דבר היא תוביל לאותו הגהינום אם אף אחד לא מצא דרך לגרום לבני אדם להתנהג אחרת (מרצונם החופשי). עד שזה לא ייפתר, שתי הדרכים יובילו לקבוצת מיעוט חזקה-שולטת-עשירה, והמון אנשים שנדפקים. מה לעשות.
כלל הברזל של האוליגרכיה
כמובן כל התגובות מלאות בויכוחי סרק על חיה בלתי מוגדרת שנקראת "קפיטליזם". כאשר אף אחד מהמגיבים לא יודע להגדיר לעצמו למה הוא מתכוון כשהוא משתמש במושג ועוד פחות איך מגיבים אחרים מגדירים לעצמם את המושג.
מזכיר ויכוח על אלוהים.
יוסי התחיל עם השימוש ב"קפיטליזם" במאמר שלו למעלה: "אם מישהו חושב שהקפיטליזם עובד לרווחת כולם…"
ןכן, אני חושב שקפיטליזם כשהוא באמת קפיטליזם ולא רק מתחזה לאחד, עובד לרווחת כולם. בכל מקרה הוא הרבה יותר צודק מסוציאליזם, אם כבר מדברים על "צדק חברתי", עוד מושג ערטילאי.
אחרי ששמונים פעם, בארצות שונים (ובארגונים בינלאומיים), פוליטיקאים מצהירים שעל פי עקרונות הקפיטליזם על הממשלה לא להתערב בשוק ומיד הם נותנים חברות ציבוריות במתנה לחברים שלהם, מתחילה להיווצר פרקטיקה שנראת "קפיטליזם", שלמרות אותו השם היא שונה מהתיאוריה שנקראת "קפיטליזם". ממש כמו שקרה לקומוניזם.
למה נמחקו כעשרה תגובות?
משונה. אף תגובה לא נמחקה עד כה.
אלכס, אשמח להפנייה לכך שהוא חזה את המשבר. בחיים לא שמעתי שהוא חזה את המשבר. אני ראיתי שרוביני, רון פול, פיטר שיף , ראג'ם ואולי גם שילר אבל לא קרוגמן.
ההפך, יש טורים מ2002 בניו יורק טיימס שלפיהם הוא קרא ליצירת בועת נדל"ן שתחליף את בועת ההיי טק:
http://www.nytimes.com/2002/08/02/opinion/dubya-s-double-dip.html
ב-2005, קרוגמן כתב טור בו הוא הסביר (דווקא עם טיעון לא נכון) למה יש בועת נדל"ן.
נראה שחלק גדול מהויכוח כאן תקוע אי שם בתחילת המאה ה-20.
הויכוח על קפיטליזם או סוציאליזם או כל ה-איזמים הללו לא רלוונטי לשום דבר.
אני חושב שדי ברור שצריכים שוק חופשי במידה מסוימת וכי הממשלה לא יכולה לתכנן את כל הפעילות הכלכלית. ומצד שני ברור שרגולציה מסוימת נדרשת.
כל הויכוח הוא על שאלות של מידת ההתערבות, שיעור המס וכו'. הבנה טובה יותר של הנושאים האלה בלתי אפשרית כשהויכוח האידיאולוגי הדבילי מחזיר אותנו בכל פעם ל-square one.
אמן.
מישהו באמת חושב שניתן להגדיר את הדרך הנכונה להקצאה אופטימלית של משאבים בין מיליוני בני אדם באמצעות כמה כללי אצבע?
התאוריה הכלכלית ה"נכונה" מתפרשת כנראה על כמה אלפי עמודים, והיא גם שונה ממקום למקום ומזמן לזמן.
כפשטני מדי, מרקסיזם גס מדי. you meant capitalisim?
אלון לוי, אתה יודע כמה אנשים אמרו שיש בועת נדל"ן? זה לא נקרא לחזות את המשבר.
מי שחזה את המשבר היו אנשים שאמרו שתגרם קטסטרופה כלכלית. אנשים כמו PETER SCHIFF.
לגבי שאר הטענות. גם בישראל שיעור האנשים שבידם תואר ראשון גבוה מרוב מדינות העולם. זה לא מצביע על איכות חיים גבוהה יותר. במיוחד שכיום מתרחשת בעולם אינפלציית תארים. אגב, המדינה שהיא בעת איכות החיים הגבוהה ביותר במערב על פי כל הפרמטרים היא שוויץ ששיעור מסיימי תואר ראשון הוא הנמוך במערב, ומדינת הרווחה שלה אינה מקיפה בכלל (ההוצאה הממשלתית שלה כאחוז מן התמ"ג נמוכה מזו של ארה"ב כיום).
בשנות ה20 לא הייתה דיפלציה. תביט שוב על הנתונים.
לך הנה:
http://www.bls.gov/data/inflation_calculator.htm
שים 1921 ו-1929. 100 דולר ב-1921 היו בעלי אותו כוח קנייה כמו $95.53 ב-1929.
גרינספן ושות' וכן מגיני ממשל בוש טענו שאין בועת נדל"ן. האוסטרים כבר 60 שנה אומרים שיהיה אסון אוטוטו; אמרו על פון מיזס שהוא חזה 20 מתשעת המשברים האחרונים. אז זה משאיר אותנו עם קרוגמן (שחזה בדיוק מה התגובה הלקונית למשבר תגרום, בעוד שהאוסטרים חזו היפר-אינפלציה) ורוביני…
נמחקו עשרות תגובות ואני לא יכול להגיב מאחד המחשבים שלי כי כתוב שזה ספאם. מוזר.
אם התגובות שלך כוללות יותר משני לינקים, המערכת תזהה אותם כספאם אוטומטית. עצתי היא לכתוב שתי תגובות, עם קישורים שונים.
החלפת מערכת התגובות באחת שמחייבת authorized login תהיה פינוק רציני לדעתי.
עשיתי לפני כמה חודשים משאל בנושא, התגובות היו שליליות מאד.
למיטב זכרוני הצעת שאנשים יהיו מחוייבים להשתמש בפייסבוק או במערכת אחרת שתמנע מגיבים אנומנימיים (אהם…) אני מציע מערכת שתאפשר משתמשים אנונימיים אבל תאלץ משתמשים פשוט להירשם קודם לאתר ולהגיב רק אחרי שהם קיבלו אישור ממך, אתה תאבד אחוז מסויים של מגיבים פוטנציאלים אבל בעתיד תוכל לחסום בצורה מאוד אפקטיווית טרולים סדרתיים ולמנוע "גניבת זהות". אה כן והמערכת תפסיק לזהות אותי כספאם כשאני מגיב יותר מדי, שזה חיסרון שאתה תצתרך להתמודד איתו :).
כמו כן מערכת מבוססת BBCode יכולה להפוך את התגובות לעניין יותר רציני, כולל אופציות קלות לשימוש של ציטוטים, תמונות מוטמעות ותוכן שמוצג רק למשתמשים רשומים וכו.
כמובן שאתה יכול גם לתמוך באותוריזציה דרך פייסבוק במקביל.
ומה על ההצעה ש"תגובות אחרונות" יהיו יותר משלוש? או שהבעיה אצלי?
געוואלד. מערכות ה-login אני אף פעם לא מצליח לעבוד איתן. מערכת הבלוגים הכי גדולה באזור שלי של הבלוגוספירה, The Atlantic Cities, דורשת login עם פייסבוק, טוויטר, או אחד ממספר קטן של רשתות חברתיות אחרות, ולנסות לעשות login במקום גורם לתגובה שלי להימחק.
אצלי בבלוג המקסימום הוא 6 לינקים ואין ספאם; מערכת האנטי-ספאם היא ברירת המחדל של וורדפרס.
לארה"ב אין מס חברות גלובלי של 39.2%, זה נתון מטעה. מס חברות פדרלי נקבע לפי הכנסה ועומד בין 15% ל-35%. לדרגת 35% מגיעות חברות שמכניסות יותר מ-18 מליון דולר. בנוסף יש מס פר מדינה, שברוב המקרים גם הוא נקבע לפי הכנסה, של בין 0% ל-9% (במקרים קיצוניים, הממוצע בטח באיזור 3%). כמובן שיש חוקים נוספים. למשל בדלאוור, מדינה שחברות "ישראליות" רבות אוהבות להתאגד בה, הכנסה שהופקה מחוץ למדינה לא ממוסה כלל.
בנוסף, יש לקחת בחשבון שהמיסים הישירים על בעלי החברה בארה"ב (הכנסות מדיבנדים, משכורות, בונוסים, פנסיה) נמוכים בשיעורים עצומים מהמיסים בישראל.
לשם הדגמה, רק בחתך הדיבידנדים, בעל חברה קטנה בנבדה שמרוויחה $350K, ימוסה 34% ($119K) פדרלית, ו-0% ע"י המדינה, ובכדי להכניס את הכסף לכיס (דיבידנד) ימוסה 15%, וישאר עם $196.35K.
בעל חברה קטנה עם רווחים זהים בהרצליה ימוסה 25% ע"י המדינה ($87.5K), ובכדי להכניס את הכסף לכיס ימוסה 30%, וישאר עם $157.5K.
זה על קצה המזלג ובלי להזכיר שיעורי מס הכנסה (שנמוכים בהרבה) שיטיבו עוד עם בעל החברה עבור הכנסות שיבחר לגלם בצורת משכורת.
עכשיו, איפה הייתם מעדיפים להקים חברה?
אופס קטן – $157.5K צ"ל $183.7K. עדיין משמעותי במספרים כאלה, וכאמור לא לוקח בחשבון מס הכנסה נמוך מאוד.
לכל הטוענים שהרגולציה באה לפתור את הבעיות שהיא בעצמה יוצרת:
אתם מוזמנים להכנס לקישור הבא:
http://en.wikipedia.org/wiki/Panic_of_1907
שמה תוכלו לקרוא על המשבר של 1907 שהתרחש לפני שהיה בנק מרכזי בארה"ב ולפני שהיתה שם רגולציה פיננסית (למעשה המשבר הזה הוא בדיוק מה שהוביל להקמת הבנק המרכזי, שהוא כמו כל מוסד לא דבר מושלם וצריך כמובן להיות תחת בדיקה מתמדת ויש לקוות שהאמריקאים יצליחו לתקן אותו).
דבר חשוב נוסף הוא הדיבור על כך ש"השוק יתקן את עצמו", ונשאלת השאלה עד כמה מותר לקחת את העקרון הדה? האם למשל זה נכון לתת לשוק המזון "לתקן את עצמו" אם פירושו של דבר שבזמן התיקון של השוק את עצמו אנשים ימותו מרעב?
מי שאומר שכן מתבקש להודות שהוא פשוט דאונטולוגיסט כלומר אחד שמאמין שהשיפוט המוסרי צריך להיות אך ורק לפי השאלה האם מה שנעשה עומד בכללים מסוימים (ובמקרה שלו עקרונות השוק החופשי לחלוטין) וללא שום התחשבות בסבל האנושי הנגרם ממה שנעשה, ובכך יוברר שאין שום טעם בהמשך הוויכוח.
והערה נוספת למי ששאל "ואין שום קשר ל17 המהפכות הטכנולוגיות שקרו בתקופה הזו, נכון?" והמהפכות הטכנולוגיות האילו מאיפה הן צצו מהאוויר?
או שמה הן צצו בזכות מערכת החינוך האמריקאית הציבורית בכל הרמות שהיתה הטובה בעולם עד שהתחילו להרוס אותה, וממכוני המחקר במימון הממשלה האמריקאית ומתקציבי הפיתוח שהממשלה נתנה לחברות פרטיות?
זה מזכיר לי את שפטל העצבני שצורח שעד שהליכוד עלה לשלטון ישראל ייצאה רק תפוזים (כאילו שזה כשלעצמו נכון) ורק עם עליית הליכוד התחיל להתפתח פה ההי-טק והביו-טק בלי לשאול את עצמו מאיפה הגיעו כל המהנדסים והמדענים שיצרו את התעשיות האילו.
מעניין
ג"ג
לא מוצא פתרון אחר לעניין הפנסיה בבורסה. עם כל סלידתי ממר נתניהו, לא רואה פתרון אחר לעניין הפנסיה מלשבת בבורסה.
למיטב זכרוני אגב, זה היה פרס שהוציא את הפנסיות לבורסה ולא ביבי
"הצדקה שלאחר מעשה" – ראציונאליזציה פוסט-פאקטום. כן… זה לא אומר כלום… אתה צודק.