קול דם אחיך זועק
ביום חמישי האחרון, קבעה הוועדה העצמאית של האו"ם בנושא סוריה כי משטר אסד מבצע פשעים כנגד האנושות, וכי פקידים בכירים במשטר שותפים לפשעים האלה. הוועדה הוגבלה משמעותית ביכולתה לדווח על המתרחש בכך שהמשטר מונע ממנה להכנס לסוריה, והיא נאלצת להשען על עדויותיהם של פליטים. ואף על פי כן, חשוב מאד להתייחס למסקנותיה ברצינות: בשורה של מקרים קודמים שהוסכם אחר כך שהיו רצח עם (וזה עדיין לא המצב כאן), העדויות הראשונות הגיעו מפליטים.
הפליטים מספקים תמונה ראשונית בלבד, ועדיין הם מדברים על חורבן נורא. על אלפי הרוגים, על אונס שיטתי כאמצעי להטלת אימה, על עינויים. סדרת הכתבות של ג'ונתן ליטל ב"הארץ" בסוף השבוע תיארה היטב את המתרחש שם. מספר האזרחים שבהם טבח המשטר במהלך השנה האחרונה נאמד באלפים רבים – הרבה יותר, למשל, ממספר האזרחים שהרג צה"ל במהלך האינתיפאדה השניה. המספר המדויק, מטבע הדברים, איננו ידוע, אבל אתר אופוזיציה שנחשב לאמין נוקב במספר 8747; אתר אחר, שגם מצויד במפה, מעריך את מספר ההרוגים כעומד על 9,138. שני המספרים האלה מציינים את ההרוגים הידועים, שמישהו זיהה; סביר מאד להניח שיש מאות הרוגים שלא זוהו. (אני רוצה להודות בזאת לאליזבת' צורקוב על הסיוע שהעניקה לי כאן.)
כל זה לא הפריע למאות תומכי משטר אסד להתכנס אמש (ז') בחיפה, כדי להביע בו שוב תמיכה. בלטו בקהל פעילי בל"ד, ביניהם הח"כ המכהן סעיד נפאע. במקום נכח גם מיודענו מוחמד נפאע, האיש ועלילת הרופאים, והח"כ לשעבר של חד”ש, עיסאם מח'ול. הנוכחים נשאו תמונות של הקצב מדמשק – אמנם, עבו מותני אביו ממותניו – והכחישו מכל וכל שמשהו ראוי לציון מתרחש מעבר לגבול הצפוני. הם דיברו על קונספירציה אימפריאליסטית. אחרים הכחישו שיתכן שאסד רוצח את אזרחיו. כאילו, שלושים שנה לפני חומס, לא היתה חמה.
אני מניח שעמדתי באשר למה שעושים חמושי צה"ל בשטחים הכבושים היא לא בדיוק סוד שמור. ואף על פי כן, הפשעים שמבצע צה"ל לא מתקרבים בחומרתם למה שמבצע המשטר הסורי. עמדתה של בל"ד באשר לפשעים שמבצע צה"ל ידועה. באשר לאלה שמבצע המשטר הסורי – ובכן, פה מפסיקות ההאשמות ומתחילים התירוצים.
מסתבר שיש ערבים שדווקא מותר להרוג. מסתבר שיש חיילים שלהם מותר להרוג ללא אבחנה. מסתבר שיש אמבולנסים שמותר לעכב במחסומים, מסתבר שיש מי שלאו דווקא דחוף שיגיע לבית החולים. מסתבר שיש ערים שמותר להפגיז. מסתבר שיש מי שמותר לו להעלים אנשים. מסתבר שיש מי שמותר לו להפעיל ענישה קולקטיבית. מסתבר שיש מי שמותר לו לענות – צריך רק להחליף את השלט עם שלוש האותיות בעברית במילה הערבית מוחבראת', אולי השנואה ביותר במרחב שלנו, ופתאום הכל בסדר.
צריך יהיה לזכור את זה, בפעם הבאה שבל"ד תנסה לקרוא לנו להצטרף למאבק שלה. יתכן שהמאבק יהיה ראוי, אבל אל לנו להתיר את התפילה עם העבריינים. מי שבעיניו זכויות אדם הן רק כלי במאבק, כלי שנזנח מיד ברגע שצריך להגן על המטרה האמיתית – קרי הלאומניות הערבית הכושלת, הנציונל-סוציאליסטית של הבעת', זו שלה היה עזמי בשארה מסור – לא ראוי ולא יכול לבוא בקהל. האנשים האלה ימכרו אותנו – למעשה, כבר מכרו אותנו.
הן בפעם הבאה שנבוא לדבר על שותפות יהודית-ערבית, נשמע מכל עבר את הגיחוך: שותפות עם נאמני הטבח מחומס? עם האנשים שדם סורי קל בעיניהם כקליפת השום, שלפתע פוצחים בצווחות שבר כשיהודים שופכים דם פלסטיני? שלפתע פתאום גילו שכל המציל נפש, כאילו הציל עולם ומלואו? אתה תומך באסד, יהודון? ולך תסביר שלא, זה לא מה שזה נראה, זה מסובך…
והמבחן הרי יבוא. בל"ד שרדה את פסילתה הקודמת בעור שיניה. מה יקרה כשתבוא פסילתה לדיון מחדש – והיא תבוא, משום שפסילה כזו היא משאת לב של הימין, משום שפסילה כזו עשויה להניא את ערביי ישראל מלהצביע? איך נטבול עם השרץ הזה בידינו? איך נבוא וננסה להסביר, כשינופפו בתמונות אסד הללו מולנו? נוכחותה של חנין זועבי על המרמרה תלבין כשלג – זו היתה פעולה פרלמנטרית לגיטימית, אם גם קיצונית – מול הזוועה המוסרית הזו. איך נדבר על הנזק העתידי לדמוקרטיה, כשהאנשים שעליהם אנחנו מנסים להגן, בשם הדמוקרטיה, התייצבו בזמן המבחן לצד דיקטטור רצחני ונגד עמו?
אין רודן שאין לו בסיס תמיכה. זו האמת ההיסטורית המרה. לאסד עדיין יש כזה – גם בדמשק וחאלב, וכמסתבר גם בקרב ערביי ישראל. לא כולם, רחוק מכך. הפגנות רבות נערכות כנגד משטר אסד. אבל הנהגת בל"ד צריכה לעבור טיהור מסיבי לפני שתוכרז ראויה לבוא בקהל. לא שנראה שטיהור כזה יגיע בקרוב.
ובל"ד לא לבד. בכנס אמש השתתף, כזכור, גם מזכ"ל מק"י, הפלג המרכזי של חד"ש, מוחמד נפאע. העמדה של מק"י היא שהוא ניצב שם כאדם פרטי, שלא מייצג את המפלגה. יאללה, יאללה. המפלגה הכריזה לאחרונה שוב על נאמנותה לצנטרליזם הדמוקרטי, עקרון שקובע שמשעה שהכריזה המפלגה על מדיניות, חברים שסוטים ממנה מתבקשים לעזוב את המפלגה. נפאע סוטה מהקו הרשמי של המפלגה. למה הוא עדיין שם? אחרי הכל, אם הוא היה מתייצב בכנס תמיכה בהתנחלויות, לא היינו שומעים את מה שהוא אומר בגלל הרעש של המראת הטיל הבליסטי שהיה מעיף אותו ממק"י. אסד כן, קצובר לא?
מה גם שהעמדה הרשמית של מק"י בעייתית, בלשון המעטה. מצד אחד, היא מגנה את המשטר ואת רצחנותו – ומצד שני, היא מגנה את המתנגדים למשטר שדורשים סיוע זר במאבקם ומגדירה אותם כ"משרתי אינטרסים זרים וקוראים להתערבות זרה בענייני ארצם […] משתמשים בסיסמאות פלגניות, ודוחים כל יוזמה לדיאלוג, שיחסוך בחיי אדם. […] האינטרס של העם הסורי הוא, שהמשטר הקיים יפסיק את הדיכוי של המחאה העממית הלגיטימית ושל חופש הביטוי, את הירי באזרחים, ואת השימוש בתשובות כוחניות-צבאיות לשאלות חברתיות ופוליטיות פנימיות." וואלה. זה אכן האינטרס של העם הסורי. אבל מה יקרה אם המשטר, משום מה, לא יכיר בכך ויסרב להפסיק את הדיכוי? איך יכולה קבוצה של מתקוממים להתמודד עם צבא מאורגן, שלא מהסס להפעיל את כל מלוא הכוח שלו, ללא סיוע זר? כל זה, כמובן, מבלי להתייחס לנלעגות הטמונה במפלגה קומוניסטית, כזו שאמורה להיות אמונה על אחוות עמים, שלפתע מזועזעת, מזועזעת, מהרעיון של התערבות זרה. איך לומר, אני יכול לחשוב על כמה "התערבויות זרות" שלא טרדו את מנוחתה של מק"י יותר מדי.
מק"י יודעת להיות בהירה מאד, כשהיא רוצה. כשהיא נאחזת בהתפתלויות ישועיות כאלה, כשהמזכ"ל שלה נשאר בתפקידו אחרי השתתפות בכנסי תמיכה באסד, היא צריכה לאבד את אמונם של ישראלים פרוגרסיבים. כל ההישגים החברתיים, ולחד"ש יש לא מעט מהם, מאבדים משמעות ציבורית כשחד"ש חוזרת אל התקופה שבה היתה שפחה נרצעת של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות, וחוזרת על אותן הטעויות עצמן. נפאע, נזכיר, חזר על עלילת הרופאים – עלילה שברית המועצות עצמה, בימיו של חרושצ'ב, התייחסה אליה כאל עלילה. הוא סטליניסט, וכל זמן שהוא יישאר שם, וכל זמן שמק"י תמשיך בקו ה"כן ולא" שלה בסוריה – כן לאסד, לא להתקוממות עממית חמושה – צריך להתייחס אליה כאל מפלגה סטליניסטית, ולנהוג בהתאם. משפט ההיסטוריה יהיה אכזרי. מק"י, למרבה הצער, כבר רגילה לכך.
(יוסי גורביץ)
כל מילה.
בעיתון המודפס של הארץ מופיעה ידיעה קטנה בעמ' 4. הכותרת הראשית של עמ' זה: "170 הרוגים בסוריה; מדינות ערב קוראות לחמש את האופוזיציה". למעשה זו ידיעת המשך מהעמ' הראשון, אך שם הוצבה כותרת אחרת. בידיעה הקטנה של ג'קי חורי, שכלל אינה מופיעה באתר האינטרנט, מספר לנו ג'קי חורי על "מפגן תמיכה במשטר אסד בחיפה". היות וידוע לחורי כי אסד משטרו של אסד אינו שולט בחיפה, ניתן להבין כי המפגן עצמו אירע בחיפה. בין הדוברים היו ח"כ הכנסת סעיד נפאע, שנזרק מבל"ד עוד בתחילת 2010
http://news.walla.co.il/?w=/9/1632448
עובדה שחורי מתעלם ממנה, וכן מזכ"ל מק"י מוחמד נפאע.
ממשיך חורי: "נפאע אמר בשיחה ל'הארץ'"… הוא אינו טורח לומר באיזה נפאע מדובר. עבודה עיתונאית עלובה של כתב עלוב. אומר נפאע (איזה מהם?) : "שפיכות הדמים אינה באחריות המשטר בלבד אלא גם באחריות מי שדוחף לחימוש האופוזיציה".
בידיעה של YNET לא הוזכר שמה של בל"ד אפילו פעם אחת. היחיד ששמו הוזכר הוא עיסאם מח'ול, ח"כ לשעבר ממפלגת חד"ש. מה מניע את יוסי גורביץ להטפל דווקא למפלגת בל"ד?
נניח לרגע למפלגת בל"ד ולתומכיה. ראה למשל את דבריו של אסעד גאנם: "על פי סקר שביצע פרופ' שיבלי תלחמי מאוניברסיטת מרילנד, אשר הוצג בכנס על האביב הערבי שנערך באוניברסיטת חיפה בחודש שעבר, כ-76% מהציבור הערבי בארץ מצדדים במהפכה ובמהפכנים ורק 18% מצדדים באסד ובשלטונו.
הציבור הערבי נמצא בצד הנכון, הדמוקרטי וההומני, שמבין כי בפני הערבים עומדת הברירה להצטרף לעולם הנאור או להישאר בימי הביניים, שבהם שליטים עושים במדינה כאילו היתה חלקה פרטית שלהם. הבעיה היא במנהיגות הערבית, או לפחות בחלקה הגדול, שמונחית על ידי אופורטוניזם". מתוך: "למה הציבור הערבי שותק"? ,הארץ.
במאמרו תוקף גאנם את אליעזר יערי, מנהל הקרן לישראל חדשה (ולא הקרן החדשה לישראל): "יערי ועובדי הקרן החדשה לישראל ידעו ושתקו". אפשר להכיל ביקורת זו גם על נעמה כרמי, שפירסמה באתרה רשימת תמיכה באותו יערי.
ומה בין ההשתתפות של חנין זועבי על המרמרה לבין תמיכה לכאורה באסאד? הבושה צריכה להיות נחלת כל ח"כ שלא השתתף במשט זה, והצגתו של מעשה זה כנסבל אך לגיטימי מעידה על מניעיו האמיתיים של גורביץ. יבוא גורביץ ויציג עדות מהימנה לתמיכת מי מחברי בל"ד הנוכחיים באסד. עד אז מדובר בהסתה מכוערת, שקרים בוטים וחוסר יושר משווע.
משפט קטוע באמצע הפוסט: "איך נדבר על הנזק העתידי לדמוקרטיה, כשהאנשים שעליהם אנחנו מנסים להגן"
תוקן, תודה.
עיסאם מח'ול איננו מבל"ד אלא מבשר בשרה של מק"י. הוא היה חבר כנסת מטעם חד"ש.
צודק. תוקן. נראה לי שהתבלבלתי עם אחיו.
אחיו של עיסאם מח'ול הוא אמיר מח'ול, שנחטף ונשבה ע"י הציונים ללא כל קשר להשתייכותו הפוליטית.
הוא נעצר (בצורה מחפירה סטייל גואנטנמו, כפי שהצהירה אשתו) ונשפט ללא כל קשר להשתייכותו הפוליטית, אלא בגלל עבירות שביצע. הוא הודה בהן תוך הבעת חרטה במהלך המשפט. זה לא סותר את העובדה שהשב"כ ניפח כמובן את העבירות. אבל אם הוא באמת חף מפשע, מדוע עורכי דינו ביקשו עונש מאסר של 7 שנים? ומדוע הופסקו המאבקים לשחרורו שנערכו במלוא המרץ קודם לכן? במקרים של אסירי מצפון אמיתיים, המאבק ממשיך. לאן נעלמה אשתו שנאבקה לשחרורו? מדוע כל מה שהיה לה ךומר להגנתו בסופו של דבר הוא שהמידע שמסר לאנשי החזבאללה הוא מידע שגור וידוע לאזרחים ישראלים רבים?
עם כל הבחילה מעמדתה של מק"י, לא תהיה לי שום בעיה להגן עליה כשינסו לפסול אותה מהתמודדות בבחירות. גם האיחוד הלאומי גורם לי בחילה, וגם לו מותר לרוץ.
אלחם על זכותו וגו'.
מק"י זה דבר אחד, אני לא חושב שמישהו יעז לנסות לפסול אותה. בל"ד זה כבר סיפור אחר.
התכוונתי לבל"ד, סליחה.
תמיכה במשטר-אימים – שלא מלווה במעשה אקטיבי – היא סיבה לסלוד ממפלגה. היא לא סיבה לפסול אותה.
נדב פרץ-וייסוידובסקי, גודווין ביקש אותי לקרוא לך.
בל"ד לא תומכת באף משטר אימים. מי שתומך במשטר אימים אלו הן המפלגות הציוניות. לדוגמה, מפלגת קדימה היא המפלגה היחידה בעולם שעוד לפני שנבחר מנהיגה\תה כבר ידוע כי מי שי\תעמוד בראשה י\תהיה פושע\ת מלחמה.
בראש מפלגת העבודה עמד בבחירות האחרונות פושע מלחמה, מה שלא מנע מבוחריה לתמוך במפלגה זו אחרי, ולא לפני, הטבח בעזה.
קל להטיח האשמות חסרות שחר במפלגת בל"ד. קל מאד להצטרף לקונצנזוס, לקבל את שקרי השב"כ כלשונם, או לחלופין לטעון כי בל"ד היא מפלגה לאומנית או ימין פלסטיני. יותר קשה להתמודד ביושר עם טיעוני מנהיגיה.
אין צורך שתבוא ותגן על בל"ד כשינסו לפסול אותה. הם יידחו את תמיכתך בבוז. אמר זחאלקה כבר ב2009: "יותר משבל"ד צריכה את הכנסת, הכנסת צריכה את בל"ד".
רוצה לומר: בל"ד משמשת עלה תאנה לטיעונו של הפרלמנט הציוני (הכולל מס' דו ספרתי של פושעי מלחמה) כי הוא משטר דמוקרטי.
מה יקרה בנסיון הפסילה הבא? בל"ד לא תפנה לבגצ בפעם זו. בהשלכות לפסילתה של בל"ד (ושל רעם תעל, שיצטרפו אף הם להחרמה הכפוייה) תחזה במו עיניך כאשר המשטר הציוני יוכרז רשמית כמשטר אפרטהייד.
אתם עוד תתגעגעו לעזמי בשארה, היחיד שניסה למנוע את מלחמת לבנון השנייה. אתם עוד תתגעגעו לחנין זועבי, היחידה שניסתה לפרוץ בגופה את המצור הנפשע על עזה. אתם עוד תתגעגעו לזחאלקה, היחיד שהציע לציונים עסקת טיעון חלומית – שוויון לכל תושבי השטח מהנהר עד הים – תמורת ביטול התביעה על פשעיהם ההיסטוריים, ובלבד שיכירו בהם.
לא אתה הוא זה שעושה טובה למפלגת בל"ד בהתנגדותך לנסיון הפסילה. בל"ד היא זו שעושה לך טובה למרות הקולות ההולכים וגוברים בציבור הפלסטיני להחרים את הבחירות כדי לא לתת לגיטימיות לאמרה האומללה והשקרית שמדובר בדמוקרטיה.
"בל"ד היא זו שעושה לך טובה"
אנחנו חברים שלך, פינוקיו, אנחנו רוצים לעזור לך.
אני מסכים עם הרתיעה, אבל המצב מורכב יותר ממה שמתארים לנו ברוב רשתות התקשורת (אל-ג'זירה + כל הרשתות המערביות) בהן אנחנו רואים אדם רשע (הקרוי אסד) טובח באנשים טובים (מפגינים). מדובר אולי על מאבק מורכב להגמוניה מוחלטת (ולא על דמוקרטיה) בחברה הסונית, ובהחלפת אליטה אחת באליטה אחרת. אפשר להשוות את זה למלחמת כל בכל בין היהודים לערבים בין הים והירדן. אני בספק אם במצב של מלחמת כל בכל, בה מי שיורד מהשלטון כנראה יירד על הברכיים והוא יהיה הנכבש הבא, היהודים היו מוותרים על הכוח כ"כ מהר… בקיצור, ישראל לא טובחת בפלסטינים כמו שאסד פשוט בגלל שיש לה שב"כ יותר טוב משל אסד, שמאפשר לה בצורה "נקייה" יחסית לדאוג שלא תהיה קריאת תיגר אמיתית על העוצמה של קבוצה א' (היהודים) על ידי קבוצה ב' (הערבים). אסד פשוט פחות מאורגן, אז הדיכוי הוא הרבה יותר מלוכלך. כך אני רואה את זה.
אתה ההוכחה שליקום ולטיפשות האנושית אין סוף. בגלל אנשים כמוך השמאל גוסס להקיא על מציקי רצח שכמוך.
גורביץ כרגיל אתה מלך.
רונן, קודם כל אני לא ממש איש שמאל. בטח לא שמאל רדיקלי.
דבר שני, אני חושב שצריך להבין יותר את המזרח התיכון, את האליטות ואת המקומות בהם הכוח נמצא כדי להבין את האביב הערבי. רצח זה רצח וזה פסול ומגעיל. אבל משטרים של קבוצות מיעוט (כמו יהודים בין הים לירדן, בקרוב מאד, או עלווים בסוריה) ייטו ללכת עד הסוף כשקיצם קרב. בניגוד לנפילת מובארק, שזו מכה למשפחה אחת, כאן יש חשש גדול לקהילה שלמה של עלאווים, דרוזים ונוצרים… כך שזה לא רק "אסד לא רוצה לרדת מהשלטון", אלא גם "המיעוט בסוריה ששלט הרבה שנים מפחד מנקמת הרוב"…
מעניין שהדרוזים לא מפחדים כמוך, והם הצטרפו לתומכים במתקוממים. לא הרי מאבק לאומי בין שליש לשני שליש (ב-48) או בין 55% ל-45% (כיום) כהרי התעקשות של 10% לשלוט ב-90% בתוך אותו לאום סורי. בקיצור, הטיעון שלך תמוה ביותר. צר לי.
אם נשים את הדרוזים והנוצרים בצד (כי הרי מי ששולט, וכתוצאה מכך מי שגם מפחד מהנקמה – הם העלאווים), אז בגדול הוא צודק.
קשה לי להאמין שהיה בכלל סיכוי שמשטר שעושה מעשים כאלה היה יכול לשרוד ולהמשיך ולהרוג, אם לא היה איזשהו גורם מלכד חזק מאוד. והגורם הזה הוא הפחד של העלאווים (שהם מיעוט, אך לא כ"כ זניח) ממה שיבוא כששלטונם יפול.
מאיפה לך שליקום אין סוף?
יכול להיות שאתה צודק שלו השבכ היה פחות טוב ישראל הייתה טובחת בפלסטיני הגדה, אז מה?
צריך לשפוט אנשים על פי מעשיהם לא על פי "מה הם היו עושים אילו"
אם דבר כזה יקרה בהחלט אתמוך בפעולה צבאית נגד ישראל. אני הייתי תומך בפעולה כזו גם בזמן הטבח של עופרת יצוקה.
אני רוצה להזכירך שהייתה פעולה צבאית נגד ישראל בטפטוף למשך כ – 7 שנים.
מעניין אם אתה מצפה שנמשיך ללכת כצאן לטווח?
חלאס, כמה פעמים אפשר לחזור לדיון הזה?
מק"י, כפי שטרחת לציין הפעם, בניגוד להשתלחויות הקודמות שלך, הביעה עמדה מאד ברורה נגד שלטונו של אסד. כבר היינו בויכוח על זה, וכאמור הפעם ציינת את זה, אז אין צורך שאחזור על דברי.
עמדתה של מק"י מורכבת משתי נקודות:
א. יש טבח בעם הסורי, צריך להפסיקו
ב. יש אינטרסים זרים שמחשפים את ההזמדנות הזו כדי לרכב פנימה על גבי העם הסורי.
לעזאזל, כבר ראינו את זה קורה. אז נכון, אין פתרון פשוט אם אתה לא מסכים להתערבות אמריקאית (כי, שוב, כבר ראינו לאן זה מוביל, ודי ברורים לנו האינטרסים של הנ"ל) – אבל להתחיל האשים את מק"י, ולו ברמיזה, בתמיכה בפשעי המלחמה של אסד? נו, באמת.
וחזרה, בפעם השלישית כבר אאל"ט, לעניין מוחמד נפעא. בסוף מרץ תתקיים הועידה ה-26 של מק"י. ע"פ תקנון מק"י את המזכ"ל, יחד עם הועד המרכזי, בוחרים בועידה. בשל המבוכה הרבה, אם נאמר זאת בעדינות, שעמדותיו של נפעא גרמו למפלגה, ההנחה המקובלת בקרב יהודים וערבים חברי המפלגה היא שהוא לא יבחר לכהונה נוספת.
עכשיו בואו נדמיין מצב בו בלי ועידה, בלי קשר לתקנון כלל – מק"י היתה זורקת את נפעא לעזאזל. אני מוכן להתערב איתך שכרגיל, מק"י היתה חוטפת גם על זה. זה סטאלינטסי הרי להיפטר ממישהו ככה שלא נעים לך מדעותיו, הלא כן? אז הנה, יש ועידה, תהיינה בחירות (מעל 800 צירים מכל גופי המפלגה השונים).
אפשר להיות עם מק"י, אפשר להיות נגדה – ואפשר באופן אובססיבי משהו להתנגח בה בכל עת שמוצאים. זה אולי מצדיק אי-בחירה בחד"ש, ובחירה במרצ, נניח. מעניין מה תעשה כאשר זאת תגמגם את דרכה לתמיכה במלחמה עם איראן, כהרגלה.
(גילוי נאות, אני חמבר מק"י וכו' וכו' וכו')
כמה שצריך עד שדברים ישתנו.
אם אתה לא תומך בהפלת משטר אסד, אובייקטיבית אתה תומך בפשעי המלחמה שלו. אתה מעדיף אותם על התערבות מערבית. זה עד כדי כך פשוט.ואתה מכסה על זה בדיבורים על "דיאלוג." איזה דיאלוג יכול להיות עם אסד?
הייתי תחת הרושם שיש לכם פוליטבירו. הוא לא יכול להשעות את נפאע? לבקש ממנו בנימוס לצאת לחופשה? להודיע שהוא מתנער ממנו? לדרוש כינוס חירום של הוועידה? אנחנו מדברים על משהו שנמשך כבר חודשים. כנראה שזה לא מי יודע מה דחוף או חשוב, או שזה עשוי להוביל ל(עוד) פילוג במפלגה. לנפאע, עד כמה שהבנתי, יש תמיכה ניכרת בדור הוותיק של המפלגה.
גם אם יש אינטרסים זרים שמחפשים לרכב על גב הסורים, לא עדיף קודם להיפטר מאסד, להפסיק את ההרג שם, ואז להילחם באינטרסים הזרים שאולי ואולי לא מנסים להשתלט על המדינה?
יש משרות שבהן לאדם אין זכות להבעה פומבית של דעתם הפרטית.
מכיון שהציבור תמיד יפרש את הדעה הפרטית שלהם כמייצגת את הארגון כולו.
מזכ"ל מפלגה הוא לדעתי אחד המקרים שבו אם המזכ"ל מביע עמדה שמנוגדת בנושא משמעותי לעמדת המפלגה, הוא צריך להתפטר, או שהמפלגה תפטר אותו.
נראה לי שאתה טורח יותר מדי בהגנה על מי שאינו ראוי לה. צר לי, מי שמסוגל לתמוך או אפילו לעמוד מהצד ולדבר על אימפריזאליזם נוכח הזוועות בסוריה
(המשך, נקטע בטעות)
מגלה אטימות שלא תיאמן. כמו שכתב יוסי, אני מתקשה להאמין שבמקרה שנפאע היה אומר נניח משהו שעשוי להשתמע לשני פנים על צה"ל או על הכיבוש היו מחכים לוועידה כדי למצות אתו את הדין.
כשאיזה נקניק מהספסלים האחוריים בליכוד מדבר כמו כהניסט, מתנפלים עליו ובצדק. אבל זה כלום מול מזכ"ל מפלגה שמצהיר בריש גלי ובעקביות על תמיכתו בדיקטטור מנוול שהרג עד כה כמעט עשרת אלפים איש, אנד קאונטינג.
אם מק"י רוצה באמוני, המינימום שהיא צריכה לעשות זה להצהיר על התנגדות מפורשת למשטר אסד ולהעיף בבעיטה את נפאע.
(גילוי נאות: הצבעתי לחד"ש בבחירות האחרונות)
פלג ספיר, על מפלגתך להבדיל בין התערבות זרה לאינטרסים זרים. ברגע שאתם אומרים
א. נו נו נו אסד
ב. אנחנו דוחים כל נסיון של ישראל (WTF?), ארה"ב ובנות בריתה להתערב.
המסקנה היא :
ג. עד שסין,איראן או רוסיה יחליטו להתערב (שזה בסדר כי אלה אף פעם לא מתערבים לאחרים מתוך אינטרסים) אתם מוכנים שדם האזרחים הסורים ימשיך להישפך. זה מחיר כבד, אבל אתם מוכנים לשלם אותו.
וכמובן, אי אפשר שתהיה לכם עמדה בשום נושא שבעולם בלי להכניס את צמד המילים הכיבוש הישראלי. שאני אבין, אם התנועה העממית הסורית תשכח להביע התנגדות לכיבוש הישראלי למשך X זמן, אתם תסירו את תמיכתכם בה?
כשאתה תחת כיבוש, אין לך את הפריבילגיה להיות בררן באשר לתמיכה שאתה מקבל
אין לנו לזכות לקבוע לפלסטינים במי לתמוך. אפשר להציע, להתווכח – אבל בסופו של דבר צריך להפטר מהפטרנליזם. הפלסטינים נאבקים בכיבוש 64 שנים, הדיקטטורה העילאווית סייעה להם בזמן שהירדנים והמיצרים דחו אותם במקרה הטוב ורדפו אותם במקרה הפחות טוב. להפנות את הגב לאסד בזמן שהוא מתמודד עם מרד זה אולי הדבר הנכון לעשות מבחינת המוסר האנושי הטבעי, אבל כשאתה נמק מתחת למגפי הכיבוש קצת קשה להיות אלטרואיסט מושלם ונעלה.
אני מאמין במוסר לא רלטיביסטי, אבל העולם לא תמיד מאפשר לך להפעיל אותו ממרומי האולימפוס ומתוך נירוונה של אובייקטיביות מושלמת. על מנת לנצח את המלחמה הפטריוטית הגדולה נגד הנאצים, בריה"מ היתה צריכה לשתף פעולה עם שנואיה האמריקאים והבריטים, והבריטים והאמריקאים היו צריכים לשתף פעולה עם מי שהיה לשיטתם רוצח המונים.
אני תומך במורדים ומתנגד למשטר הבעת'יסטי של אסד, כפי שהתנגדתי למשטר הבעת'יסטי של סדאם. אבל אני לא יכול לתת גט כריתות לפלסטינים שרוכשים רגשות תודה לאסד. הפוסט הזה הוא סוג של טקס הטהרות של הליברליזם המושלם, טקס פסאודו-דתי שלא שייך לעולם האמיתי והמורכב.
לשיטתם?
אה… זה לא היה התירוץ של ישראל כשחברה לכל הרודנים הכי אכזרים בשנות השישים והשבעים (אנחנו במצור, אין לנו את המותרות להיות מוסריים..)?
כשאתה תחת כיבוש אתה אמור להזדהות עם הסורים שרוצים להסיר מעליהם את עולו של עריץ.
ריקרדו,
אהבתי את התגובה הישירה והכנה שלך. בטח הרבה יותר מאשר את ההתפתלויות המרגיזות של הפלג ספירים למיניהם.
וכעת, אם יוסי לא יחליט למחוק את תגובתי, את תגובתך, או את הפוסט שלו עצמו, יש לי לינק מצוין לשלוח לאידיוטים השימושיים שאני פוגש סביבי יום יום באוניברסיטה.
דווקא החמאס מתנער מאסד ומביע תמיכה במורדים בטענה שהאביב הערבי הוא למעשה תנועה איסלאמית.
כי הרי הפלסטינים הם היהודים של המזרח התיכון. ישראל שונאת אותם כמו שאירופה שנאה את היהודים לפני 1945. מדינות ערב ואיראן מתייחסות אליהם בתור ספחות וכלים פוליטיים – למשל, בלבנון יש קונצנזוס שאין לתת לפליטים הפלסטינים אזרחות לבנונית. זה ממש לא שונה מאיך שהימין הדתי האמריקאי סולד מיהודים שיעברו לגור ליד ועדיין משתף פעולה עם אנטישמים מהדור הישן אבל לא מהסס לצעוק שיש להגן על היהודים ועל ישראל ושכל מי שבעד מדינה פלסטינית הוא אנטישמי. בשני המקרים יש אידיוטים מועילים – הליגה נגד השמצה מתעלמת מהאנטישמיות של שרה פיילין והימין הפונדמנטליסטי ומתמקדת בדה-לגיטימציה של ישראל, בל"ד תומכת באסד שוחט המפגינים ומדברת רק על הכיבוש.
אם NATO תתערב ותשליט באיזור דיקטטורה פרו-מערבית, מה העם הסורי ירוויח מזה?
א. מי אמר שנאט"ו תתערב?
ב. מי אמר שהתערבות נאט"ו תביא להקמת דיקטטורה פרו-מערבית?
יש התחלה של התערבות (בריטניה וצרפת כבר עסוקות בחימוש המורדים). אבל אני איתך – למה זה בהכרח רע? למה שתקום דיקטטורה פרו-מערבית?
לאור המתרחש שם, עדיף להתערב (גם אם התוצאה לא וודאית) על פני לא להתערב.
החשש מהתערבות המעצמות דווקא נראה לי מבוסס מאוד.
ניסיון העבר מלמד שכאשר ארה"ב או ארגוני הבובה שלה מתערבים לטובת מדינה, הסיכוי שהמדינה תעמוד ברשות עצמה ותיהפך לדמוקרטית אינו גבוה.
דוגמה למה שעלול לקרות אם נאט"ו תתערב היא העלק-דמוקרטיה בהאיטי, תחת משטר תוקפני של צבא האו"ם ופיקוחה של ארה"ב, שהוציאה מהחוק את המפלגה הכי פופולרית במדינה ותמכה ברודן.
מכל זה כמובן לא נובע שצריך להמשיך לתמוך באסד. התמיכה ברודן הנוכחי בשל חשש מפני רודן עתידי היא מסקנה נוראה.
סוריה היא הרבה יותר דומה ללוב מלהאיטי. היא לא נמצאת בספירת השליטה של אף מדינה מערבית, ולאף אחד אין אינטרס בה כמו לארה"ב יש בקריביים ובאמריקה הלטינית. יש בה מרד מתמשך שהמשטר מדכא באלימות, והמורדים צריכים תמיכה נקודתית מנאט"ו. והשליט הוא לא פופוליסט שנבחר ברוב קולות על מדיניות של העלאת שכר המינימום, אלא רודן שצריך לשלוט באמצעות כוח.
הטיעון הזה מצחיק במיוחד לאור העובדה שהיינו בסיפור הזה. ממש לא מזמן. בלוב.
ברגע שקדאפי נפל, המעורבות הצבאית נפסקה. מעורבות לא-צבאית תהיה בכל מקרה.
יש מספיק דברים רעים להאשים בהם את האמריקאים, המערב, האימפריאליזם וגו'. ממש לא צריך לחפור מתחת לבלטות.
כל מילה בסלע. הכותרת הזכירה לי את התמונה הזאת מבאבא עמר, חמס (הנמצאת תחת מצור והפגזה בלתי פוסקים מזה שלושה שבועות) שצולמה היום https://twitter.com/#!/javierespinosa2/status/173727443809615873/photo/1
ממתי תמיכה בזכות הריצה לכנסת תלויה בדיעות של מפלגה, מסריחות וצבועות ככל שיהיו, כל עוד הן חוקיות? אין בחוק איסור על מדיניות חוץ מחפירה (ע"ע ליברמן). שמירה על הדמוקרטיה היא לא תועלתנות מוסרית עם קריטריונים כמותיים, כשזה נוגע לזכות בסיסית כמו לייצג דעות חוקיות-לביטוי של ציבור הבוחרים שלך.
ודאי שיש לבל"ד זכות לרוץ לכנסת. אבל תצפה ממני לגלות יותר מדי התלהבות בהגנה על הזכות הזו. צריך והכל, כי באמת הדמוקרטיה הישראלית תלויה בזה, אבל זה נכון גם להליכה לרופא שיניים. צריך והכל.
אמרתי לנדב פרץ ואומר גם לך ולכל אופורטוניסט אחר המנסה לשמור על מה שמכונה דמוקרטיה: אין צורך שתבוא ותגן על בל"ד כשינסו לפסול אותה. הם יידחו את תמיכתך בבוז. אמר זחאלקה כבר ב2009: "יותר משבל"ד צריכה את הכנסת, הכנסת צריכה את בל"ד".
רוצה לומר: בל"ד משמשת עלה תאנה לטיעונו של הפרלמנט הציוני (הכולל מס' דו ספרתי של פושעי מלחמה) כי הוא משטר דמוקרטי.
מה יקרה בנסיון הפסילה הבא? בל"ד לא תפנה לבגצ בפעם זו. בהשלכות לפסילתה של בל"ד (ושל רעם תעל, שיצטרפו אף הם להחרמה הכפוייה) תחזה במו עיניך כאשר המשטר הציוני יוכרז רשמית כמשטר אפרטהייד.
מה מצאת צורך לתקוף את חנין זועבי כשהצטרפה למאווי מרמרה? איזו דרך אתה מציע כדי להסיר את המצור על עזה? איזו דרך הציעה מפלגת מרצ בה אתה תומך?
אין לי שום אינטרס להגן על בל"ד, אבל מי בעצם מבל"ד היה שם?
הזכתר את ח"כ נפאע, אבל לפי מה שהבנתי הוא כבר לא בבל"ד (לפי הויקיפדיה עינייני רוטציה). ומח'ול בוודאי שלא (כבר תיקנת), אז מי כן?
למה גורביץ לא עונה על מה ששואלים אותו?
כי הוא לא עובד אצלך ולא מנסה לשכנע אותך שתצביע בשבילו
טור חשוב, אבל לא צריך לשלול לגמרי את האפשרות שישנה קונספירציה אימפריאליסטית. האם הכותב יכול לערוב לחייהם של העלאוויים ביום בו אסד יירד מהשלטון. האם הילארי קלינטון תבוא להגן עליהם?
לא, סביר להניח שיהיה מרחץ דמים כשהעלאוים ירדו מהשלטון. מה זה קשור לקונספירציה? זה מצב די חד וחלק – יש שלטון עריצות של מיעוט שהעם מתקומם נגדו, כמו במהפכה הצרפתית יש סיכוי שנראה גם גיליוטינות ביום שהעם ינצח. לא צריך לחפש קונספירציות בשביל זה.
הבעיה במאמר המתלהם שאתה לא מגיב לטענות של מק"י בכלל.
מק"י מעולם לא דיברה בזכות השלטון של משפחת אסאד, לתפיסתם (המוטעית לדעתי, על כך בהמשך) אסאד, אירן, לוב(לפני) מהווים כוח אנטי איפריאליסטי המתנגד לדומיננטיות של המערב על המזה'ת ולאוסף דיקטטורי הבובה שהמערב מחזיק בסעודיה-עומן-בחריין-כווית-ירדן-מצרים(לפני)-תימן.
ולפיסתם עדיף דיקטטורים אנטי אמריקאיים על כאלו פרו אמריקאיים.
מה הבעיה? שהתיאור הזה שטחי, לא בגלל שהמערב לא מחזיק בדיקטטורים רצחניים, רצחניים לא פחות מהדיקטטורים ה"מתנגדים" לאימפריאליזם אלא שגם אלה וגם אלה הם חלק מהמשחק, בשביל לשמר את הדיקטטורות שני הצדדים צריכים לייצר אויב תמידי.
לא יודע איך להגיד לך. גם הטענות על טיבו של השלטון שיקום *אחרי* שאסד יוחלף והחששות מכל מיני 'התפתחויות' שעלולות להיות לרעתנו ולא לטובתנו – כל זה כשאנשים נרצחים ברחובות זה די מעצבן לשמוע כל מיני מומחים מסבירים בטון רגוע את 'ההשלכות' (אפשר ממש לדמיין את העשן עולה במקטרת) הגרועות של התערבות לטובת הנרצחים והמדוכאים.
אני מניח שאותן סיבות מורכבות גם הסבירו למה אל לה לארצות הברית להציל את היהודים שנשחטים באירופה בזמנו (כן, אני יודע, גודווין וכל זה) וזה בטח גם נשמע מאד משכנע אז.
רק הסברתי את עמדתם, הייתי שמח להתערבות נאטו גם אם זה אומר שאסאד יוחלף בדיקטטור פרו אמריקאי.
פוסט מצוין. תודה.
צריך להבדיל בין שמאל, קיצוני ככל שיהיה, לבין הימין של הצד השני.
החיבור הזה הוא מה שמאפשר דה-לגיטימציה של השמאל.
הימני הממוצע בישראל לא יודע מה זה שמאל כי כל מה שהוא מכיר זה את הימין של הצד השני.
צביעות זו צביעות זו צביעות. הביטוי שלה מגיע בכל פעם שמקרה מבחן מגיע – לדוגמא עכשיו. חבל שההתפכחות מההתעלמות מכפיות הטובה, מהשקרים ומהאינטרסנטיות העיוורת של הציבור הערבי, ובעיקר של נציגיו הנבחרים מגיעה מעט כל כך ומאוחר כל כך.
לא יודע עמה הודעה קודמת שלי לא פורסמה.. אהיה קצר:
סעיד נפאע הודח מבל"ד ולמעשה רוב תומכי בל"ד שאני מכיר מתנגדים למשטר וגם עזמי בשארה בהופעותיו באלג'זערה הביע תמיכה (אם כי מעט מסטייגת) בעם.
המצב בסוריה מסובך, מישהו הזכיר את לוב (עליה דיברתי המון בתגובתי האובדת) בקצרה המצב בלוב כרגע לא טוב, וזה שהמדיה לא מתעניינת בהתרחשויות שם לא אומרת שהכל טוב… העצם לכישלון של לוב יש חלק נרחב בהתנגדות להתערבות חיצונית של ערבים פרוגרסיביים.
הו עזמי בשארה, האיש שהיה אורח קבוע בפופוליטיקה. האיש ששיפד את הדמוקרטיה הישראלית המקרטעת בלשונו המושחזת ברהיטות ושנינות מעוררות קנאה והאיש שנפל לרגלי חאפז אל אסד כאחרון הכתבים בתשרין כולו חנופה, הערצה והתמסרות. עזמי בשארה הוא בדיוק הדוגמה למה שהפוסט מדבר עליו. כמו אותם אנשי שמאל שידעו ללעוג לכל חסרונותיה (האמיתיים) של ארצות הברית אבל היו עיוורים לזוועות הקומוניזם כך גם בשארה חשב כנראה שהשב"כ הישראלי הוא חבורת רוצחים שפלים אבל המוחבראת מורכב מחסידי אומות העולם, שישראל היא מדינה מדכאת ואכזרית אבל סוריה היא מופת של חופש ושוויון. וכותבים 'מסתייגת'
הבלים. בשארה מעולם לא טען ואף לא הרהר כי המוחבראת מורכב מחסידי אומות העולם, שסוריה היא מופת של חופש ושוויון וכו'. טיעונים מעין אלו הועלו אפילו ב'גדה השמאלית' – מקום מרבצו של ראובן קמינר – בפוסט שכותרתו "עזמי בשארה, כה מצער". פוסט זה הועלה עוד לפני גילוי תמיכתה המחפירה של מק"י ומאמריו התמוהים של קמינר עצמו, כנראה כדי להכין אליבי לתמיכתם שלהם באי הסגרתו של אסד להאג, יהא אשר יהא המחיר. (למען הסר ספק: לא הובעה מעולם תמיכה בטבח עצמו, מאידך לא נשמעה מעולם קריאה להסגרת אסד להאג).
מי שמקבל את פושעי המלחמה הרבים המסתובבים בכנסת ורואה בהם לגיטימיים, וזאת, יש להדגיש, אחרי(!) שפשעו, לא לפני, אל לו להצטרף לדוברי צה"ל והשב"כ בהאשמות מגוחכות וחסרות שחר. להזכירך, עד לא מזמן סברת (אצל עידן לנדו) כי אהוד ברק אינו האיש המסוכן ביותר בישראל (כך חיים אורון, מרצ).
א. אהוד ברק איננו האיש הכי מסוכן בישראל, יש תור.
ב. אתה כמובן צודק ואני מתנצל. איך יכולתי לשכוח את נאומו חוצב הלהבות של בשארה שבו צעק על אסד בפנים אדומות שישחרר כבר את עמו מעול העריצות. את העלבונות השנונים וקיתונות הצוננים ששפך על אסד עד שהאחרון מירר בבכי כמו ילד קטן.
באמת טעות שלי.
כן, גם לי יש הרגשה לא נוחה מכל סיפור האישום בריגול שהודבק לעזמי בשארה. זה עדיין לא אומר שהוא לא צבוע ודו פרצופי ואם אתה עדיין תומך בו אז ..
א. בפעם הזו אני חורג ממנהגי ובאמת מאחל לך ולכולנו כי תישאר בגן עדן של שוטים ובלבד שלא תיווכח שצדקתי (יחד עם חיים אורון ורבים אחרים), אם וכאשר יחליט ארכי פושע זה ליישם איזה רעיון מטופש שעלה בדעתו.
ב. יחסים דיפלומטים. לא כל אחד הוא ארדואן (וחיבתי לארדואן ידועה). בשארה בא בשם האינטרסים הפלסטינים כפי שהוא רואה אותם, והתנהג בנימוס כלפי מארחו. הוא לא היחיד. רב מנהיגי העולם עושים כך. ביחסים בינ"ל יש אינטרסים, אין חברים.
אבל נניח לצורך הדיון בלבד כי אתה צודק, נניח כי באמת ובתמים בשארה סבר שהמוחבראת מורכב מחסידי אומות העולם (באמת אינך מבין עד כמה זה תלוש מהמציאות?), בא אותו תמים והבין שאסאד אינו אביב העמים, קרע קרע בבגדו והפנה לו עורף – ממש כמו שהקומוניסטים גילו את מעלליו של סטאלין ב53.
הציונים לא עשו כך. אחרי שנוכחו בזוועה (והכחישו כי מדובר בזוועה, ומצאו צידוקים מצידוקים שונים ומשונים לאותה זוועה רק משום שלא יכלו לשאת את החרפה), המשיכו ותמכו ברב המרצחים אהוד ברק, המשיכו ותמכו בפושעת המלחמה לבני. השיח הציוני כולו מקבל כמנהיגים לגיטימים פושעי מלחמה, כשההבדל ביניהם – בניגוד לגרסתו של גורביץ – הוא רק היכולת בפועל, לא הרצון לטבוח. ועל זה נאמר: רציחת ילדים לצלילי מוסיקה קלאסית.
לפני שידעו – משה קצב נשיא. אחרי שידעו – משה קצב אסיר. זה ההבדל בין תמיכה לפני לבין תמיכה אחרי.
וכן, אני עדיין תוך בו. לא אישיותו מעניינת אותי, אלא רעיונותיו והגותו. עם אלו – ולא עם אישיותו או מעשיו או תמיכתו לכאורה – לא אתה ולא אף ציוני הצליח להתמודד ביושר האינטלקטואלי הראוי.
תגובת מ.ש.ל אמיתית.
עזמי בשארה יודע להתנהג בנימוס כלפי דיקטטור כמו אסד אבל שופך אש וגופרית על הדמוקרטיה הישראלית. הרוגי מהומות אוקטובר הם כתם על הישות הציונית הבזויה אבל אירועי אל חמה הם עניין סורי פנימי והוא 'אורח' שם ומייצג את האינטרסים של הפלשתינים (חשבתי שכאזרח ישראלי וחבר פרלמנט הוא מייצג את האינטרסים של כל הישראלים, נו מילא, בזה הוא באמת לא שונה ממפלגות סקטוריאליות אחרות בכנסת)
ורק כאשר הובאש ריחו של אסד בעולם – כולל בעולם הערבי, נו אז פתאום הוא רואה את האור בדיוק כמו שתומכי סטלין ראו את האור רק אחרי שיורשו בתפקיד פלש להונגריה.
הפוסט הזה הוא על אידיוטים מועילים, אני מנסה עדיין להבין למי אתה רוצה להועיל.
מתוך סקרנות (אוף טופיק לגמרי) – יש סיבה שזה "דם" ולא "דמי" כמו במקור?
1. אני נזכר משום מה בקריטריון שפיתחתי בדיוק בגין העניין הזה עצמו, כלומר יחסו של הד"ר בשארה לאסד-ים: כאשר אנטי ציוני פוגש פשיסט, הוא מחבק אותו. עדיין לא נתקלתי ביוצא מן הכלל, אבל אני אופטימי.
2. משהו שכל קומוניסט צריך להכיר, פוסט ישן של אסמע אגבאריא:
"עמדתו של מזכ"ל מק"י מסוכנת, משום שהיא אינה מבטאת את עמדת המפלגה הישראלית בלבד, אלא משקפת את עמדתן של לא פחות מ-50 מפלגות קומוניסטיות שהשתתפו בוועידה, שהתקיימה בבריסל בתאריך 13-15 במאי האחרון. בהחלטת הועידה נאמר (סעיף מס' 5):
'ברור שסוריה היא קורבן למניפולציות הרסניות ופרובוקטיביות מצד האימפריאליזם האמריקאי ובת בריתו ישראל, ומצד יתר הכוחות הריאקציוניים באזור. ושינגטון חותרת מזה זמן רב להפלת המשטר הסורי, שתויג על ידה כחלק ממה שהיא מכנה 'ציר הרשע', ולהחלפתו במשטר בובות נאמן לה ולבעלות בריתה. אנו מתנגדים בתוקף לכל התערבות או איום בתוקפנות על סוריה מצד האימפריאליזם וישראל. אנו תומכים בכל הכוחות הלאומיים והדמוקרטיים בסוריה, הפועלים להשגת הדרישות הלגיטימיות של ההמונים'
. . .
מה משמעות ההצהרה שהבאנו לעיל, שנשמעת כמו ציטוט מנאומו של נשיא סוריה, בשאר אסד?"
(http://www.etgar.info/he/article__509/%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2_%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%A4%D7%9C%D7%92%D7%94_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%A1%D7%93)
ולו רק לשם השוויון – המשטר בסוריה נהנה מתמיכתה של מדינה אחרת שיש לה שאיפות הגמוניה במזה"ת (איראן). עד כאן כל הדיבורים היפים על חוסר התערבות ואימפריאליזם ואינטרסים זרים… כנראה שזה נכון רק כשאחד הצדדים שנוא על אנשי בל"ד/מק"י.
פוסט מצוין, יוסי.
את המילה בסוגריים בסוף המשפט הראשון שלך צריך להחליף ב"רוסיה". אילו כל התמיכה למשטר אסד באה מאיראן, כוח בינ"ל כבר היה בדרך להפציץ את דמשק, בכפוף להחלטת מועצת הבטחון של האו"ם.
זה שמועצת הבטחון במבנה הנוכחי שלה היא גוף אנכרוניסטי שאינו מסוגל לתת מענה כמעט לשום בעיה משמעותית בזירה העולמית, זה כבר עניין אחר. תבוטל זכות הווטו של המעצמות לאלתר!
אל תשכח את סין!
חוץ מזה, מה יקרה אם תבטל את זכות הווטו? מועצת הבטחון רק תהפוך לעוד נקודת מפגש לרודנים כמו מועצת זכויות האדם.
להבנתי, סין הרבה פחות מעורבת בסוריה מאשר רוסיה. זה לא רק הווטו במועה"ב. זה גם בסיס של חיל הים הרוסי בטרטוס, עסקאות למכירת נשק, וכיו"ב. אבל גם במועה"ב, אני משער שאילו סין נותרה היחידה מבעלת זכות הווטו שמתנגדת להתערבות בסוריה, היא לא הייתה מממשת את הזכות הזאת.
מה יקרה למועצת הבטחון בלי הווטו? שאלה טובה, ואפשר לדון בה.
נקודת ההתחלה היא שאין שום מנגנון שיוכל לתת למדינות הדמוקרטיות, בהיותן כאלה, איזושהי עמדת יתרון במועצת הבטחון. בעצם, אין גם הצדקה לכך. מה שניתן וצריך לשאוף אליו הוא גוף שישקף, בצורה מאוזנת יותר, את האינטרסים של המדינות השונות בעולם, תוך התחשבות גם במשקלן של אותן מדינות בזירה בינ"ל (דמוקרטיה או לא, יהיה מטופש לתת לסין את אותו משקל כמו ללוקסמבורג, למשל).
המטרה היא שאיזון בין האינטרסים של המדינות השונות יניב החלטות שיקדמו את כלל האנושות ויפתרו את הבעיות הבוערות בצורה מתקבלת על הדעת. בעצם, זה גם מה שקורה בד"כ בתוך מדינות דמוקרטיות: הן מצליחות לנהל מדיניות סבירה שמקדמת את כלל האזרחים שלהן לא מפני שהאזרחים הם אנשים טובים ונבונים (רוב בני האדם הם אגואיסטים לא-חכמים-במיוחד) אלא מפני שאיזון בין רצונותיהם של כלל האזרחים מוביל (בד"כ) לתוצאה סבירה.
(אין בכתוב כדי להביע את דעתי על המבנה הרצוי של מועצת הביטחון, זוהי הערה אקדמית בלבד)
אתה צודק שה*מטרה* של של שיטות הצבעה שונות היא להביא לאיזון בין רצונות ואינטרסים. בפועל, לכל שיטה כזו, עם או בלי קול שווה, יש חסרונות וכשלים רבים.
אם 90% מהאזרחים של מדינה יצביעו בעד נישול ה10% האחרים מכל רכושם זה לכאורה "דמוקרטי" אך אינו מאוזן כלל. ואכן יש מדינות רבות בהן יש בחירות אך אין זכויות אדם.
המדינות להן אתה קורא דמוקרטיות (מן הסתם התכוונת לאירופה) מצליחות לא רק בגלל שיש להן מנגנון הצבעה, אלא בעיקר בגלל סוג מסוים של תחושת שותפות בין האזרחים גם כאשר יש ביניהם חילוקי דעות. כך הם נמנעים בד"כ מלנצל רוב קבוע או זמני כדי לפגוע במיעוט\בחלש.
מכיוון שאי אפשר לצפות לשותפות וולונטרית כזו בין מדינות, לא יהיה גם איזון במובן שהתכוונת אליו.
"אם 90% מהאזרחים של מדינה יצביעו בעד נישול ה10% האחרים מכל רכושם זה לכאורה "דמוקרטי" אך אינו מאוזן כלל"
נכון, אבל המצב שאתה מתאר הוא דמיוני למדי. אם כבר, רוב האזרחים במדינה מסוימת מסוגלים להחליט שהם רוצים "מנהיג חזק" עם סמכויות בלתי-מוגבלות (או מוגבלות-בקושי), והלז כבר יראה למיעוט "מי כאן בעל הבית". במסגרת של מדינה, זה תסריט מציאותי הרבה יותר.
תחושת שותפות בין אזרחים היא דבר חשוב, בוודאי. אבל גם זו אינה נוצרת יש מאין אלא מתפתחת עם הזמן, ומנגנונים דמוקרטיים מתפקדים מסייעים להתפתחותה. ד"א, דמוקרטיות מתפקדות כבר אינן מוגבלות לאירופה וצפון אמריקה. יש גם ארצות המזרח הרחוק (יפאן, דרום קוריאה, טייוואן [ROC למדקדקים], אפילו מלזיה), רובה של דרום אמריקה, ואפילו פה ושם באפריקה וקבוצות האיים סביבה.
לגבי מועצת הבטחון, מבנה שיכול להיות סביר הוא בערך כזה: מדינות העולם מחולקות למשהו כמו 8 גושים עפ"י מפתח אזורי: צפון אמריקה ואוקיאניה, אמריקה הלטינית, מערב ומרכז אירופה, איראסיה (בריה"מ לשעבר), צפון אפריקה והמזרח התיכון, אפריקה שמדרום לסהרה, דרום אסיה, מזרח אסיה. כל גוש בוחר שתי מדינות למועצת הבטחון, כאשר מספר הקולות שכל מדינה מטילה בבחירות האלה תלוי בהיקף האוכלוסייה שלה (אפשר להוסיף מרכיב של תלות במימון שכל מדינה מקצה למוסדות האו"ם). בחירת שתי הנציגות מכל גוש מתבצעת בו-זמנית, לפרק-זמן של כמה שנים.
ברור שהמדינה הדומיננטית בכל גוש תיכנס למועה"ב (סין במזרח אסיה, ארה"ב בצפון אמריקה ואוקיאניה, וכיו"ב). הבחירה הבו-זמנית של שתי הנציגות מכל גוש נועדה כדי למנוע מהמדינה הדומיננטית לקבוע גם את זהות הנציגה השנייה.
המרכיב הקריטי הוא זכות הווטו. זו לא תבוטל לחלוטין, אבל כדי שהחלטה כלשהי תתקבל במועה"ב, יהיה דרוש רוב של שני שלישים מכלל חברות המועצה. 8 גושים X 2 נציגות מכל גוש = 16 חברות מועה"ב, מה שאומר שלכל החלטה יידרש רוב של 11 חברות. כמו"כ, תינתן אפשרות של "ווטו דו-גושי": כלומר, אם יש שני גושים אזוריים שנציגותיהם מתנגדות פה אחד להחלטה מסוימת, ההחלטה אינה מתקבלת.
מנגנון כזה יכול בהחלט ליצור מועצת בטחון בעלת כושר עבודה גבוה יותר מזו שקיימת היום.
לזכותם של מק"י יאמר שהם אומרים את זה בפירוש בעמדתם "אנו דוחים בצורה נחרצת כל ניסיון של ארצות-הברית, ישראל ובעלי בריתן להתערב בסוריה" (מתוך הלינק במאמר). אף אחד שם לא אמר (וגם לא אומר פה בתגובות) שהוא דוחה ניסיונות התערבות של איראן, רוסיה או סין. אסד הוא האויב הקטן. האויב הגדול הוא האימפריאליזם המערבי (דגש על מערבי?)
די ברור הסיפור של בל"ד והקומוניסטים, הם פשוט מקובעים בבועות האידאולוגית שלהם.
הרעים תמיד יהיו אותם רעים, האנטי-רעים הם בהכרח טובים, ואת המציאות מתאימים לאידאות.
כלומר הם רואים ושומעים את המראות והקולות אבל דרך הפילטרים שהוטמעו בהם.
רק כך ניתן להגיע לרמת אטימות מרשימה כל-כך,
אחחח.. לשמאל הקיצוני כואב שיש מדינות אחרות מלבד ישראל שהן לא בסדר 🙂
אילו היית גר בבניין משותף עם בריון חמום-מוח, היית בוודאי מתנחם בכך שלפחות הוא אינו רוצח מישהו שחסם אותו בחנייה…
מה?
הטענה שהתנגדות למעורבות זרה = תמיכה באסד, לא עולה בקנה אחד עם רוב הדיון בנושא – בלשון המעטה. יש טיעונים טובים למדי נגד התערבות זרה, שמגיעים ממתנגדי אסד. ראה למשל –
http://www.merip.org/mero/mero022412
קראתי את כל התגובות לפוסט בקפידה ומה שבולט בהן, לדעתי, הוא העדר התייחסות מוחלטת למה העם הסורי רוצה. התעלמות זאת נובעת בחלקה מחוסר ידע, אבל לדעתי, גם בשל נטייה של השמאל לדבר על הערבים ולא לדבר איתם. זה בולט במיוחד בהקשר הפלסטיני, כאשר השמאל הפוסט/אנטי-ציוני תומך בפתרון המדינה הדו-לאומית תוך התעלמות מכך שהתחושות הלאומיות הן חזקות ביותר בציבור הפלסטיני (מצב טבעי כאשר עם חי ללא מדינה משלו תחת כיבוש). רק מיעוט זניח מתוך הפלסטינים שתומכים במדינה מן הים לנהר תומכים במדינה שדומה לזו שבה השמאל הפוסט-לאומי מעוניין (חסרת זהות לאומית דתית או לאומית, או בעלת זהות כזאת שאינה מדירה זהות אחרת).
המציאות היא שבסוריה, דעת הקהל של האופוזיציה (אשר מהווה את רוב הציבור ללא ספק, אפילו אם רואים בעימות זה כדתי בלבד, הסונים הם הרוב) כיום תומכת בצורה כמעט מוחלטת בהתערבות הומניטרית, בין אם ב"מסדרונות הומניטריים", יצירת איזור בטוח סמוך לגבול התורכי או אזור אסור לטיסה (מדי יום שישי נערכות הפגנות בסוריה תחת כותרת מסוימת, כבר בשלהיי אוקטובר 2011 השם של יום השישי היה "יום השישי של אזור אסור לטיסה"). הסורים אינם מבינים מדוע הלובים זכו להתערבות והם לא. כל הדיונים על האם התערבות היא נבונה או לא, והאם מתקיימת קונספירציה מערבית נגד "ציר ההתנגדות" צריכים לקחת בחשבון את מה שהעם בסוריה דורש כיום, אפילו אם יש קונספירציה כזאת (ואין). מק"י לא יכולה לטעון שהיא עומדת לצידם של עמים מדוכאים ולהתעלם מהתחינות הבלתי פוסקות של הסורים להתערבות כלשהי כדי שתציל אותם ממשטרו הרצחני של אסד. לבני אדם מחוץ לסוריה יש את הפריבילגיה לנהל דיונים ארכאיים על אימפריאליזם, בעוד שלאנשים בסוריה פשוט נמאס להרצח ולחיות בפחד, בקור וברעב.
1+
+1
זה כמובן לא מצדיק, אבל הלובים זכו להתערבות והסורים לא כיוון שקדאפי היה pain in the neck שהתגרה בכל העולם. אסד טיפח קשרים עם רוסיה ואיראן, קדאפי טיפח קשרים עם ה-IRA וברלוסקוני. אסד עזר לחיזבאללה, קדאפי הוציא להורג איש שחיזבאללה שלחו ללוב כדי להשיג את תמיכת המשטר.
מק"י עשתה בדיוק את זה יפה מאד בין השנים 1945-1991. התעלמות מעמים שמדוכאים על ידי ברה"מ/רוסיה היא ספציאליטה שלה.
1) ברור שאני נגד אסד, הוא דיקטטור ורוצח ועוצר את העם שלו מלהתפתח כבר עשרות שנים (הוא ואביו).
2) לשמחתי גם המפלגה שלי נגד אסד. עיסאם מח'ול ומוחמד נפאע, ואיתם עוד כמה חברים מאוד חשובים בעיקר מסניף חיפה, מביעים את עמדת המיעוט, אותה לא הצליחו להעביר במוסדות המפלגה, ואין לי שום רצון להשתיק אותם.
ועכשיו מעבר וקצת יותר לעומק.
כן, המצב בסוריה יותר מורכב. אסד הוא גם דיקטטור ורוצח, וגם המבצר האנטי אימפריאליסטי האחרון, וגם מי ששומר על המדינה באדיקות מלפול למלחמות דתיות ועדתיות, וגם בעל מדיניות חוץ מאוד טובה.
המתנגדים שלו הם כל מיני אנשים: חלקם אזרחים שרוצים דמוקרטיה, עם כל מיני דעות ועמדות על העולם, וחלקם, אם רואים את ההפגנות, לא חלק קטן בכלל, מפגינים תחת הססמא: הנוצרים- לבירות, העלאווים – לבית הקברות. החלק החמוש והמזויין במפגינים לא משוייך ולא משתף פעולה עם אף קבוצה אופוזיציונית אלא פועל בפועל כמיליציה עצמאית, הממומנת על ידי המערב, ולפי ידיעות שלא הוכחשו על ידי ישראל, חמוש בנשק ישראלי. כל קבוצות האופוזיציה לאסד גינו את המיליציות האלה, ורובן קראו להתנגדות לא אלימה. ועדיין המיליציות הללו פועלות בחומס ובמקומות נוספים, ויחס ההרוגים בין האזרחים לחיילים ולשוטרים היה, בפעם האחרונה שבדקתי, 1/4, כלומר הרבה מאוד נשק גם מצד המיליציות הפרו מערביות.
מבין כוחות האופוזיציה אפשר לומר שלפחות אלה השמאליים, קוראים למו"מ עם ממשלת אסד, לרפורמות הכוללות בחירות חופשיות והגבלת תקופת כהונתו של הנשיא, ולא להפלתו של המשטר בכוח.
ואני לא מתכוונת להנהגה האופוזיציונית התלושה והמנותקת שיושבת בתורכיה, ממנה הכוחות האופוזיציונים בסוריה התנערו מזמן. יושבים שם גולים סורים שלא היו בסוריה ולא יצרו שום קשר לגופים פוליטיים וחברתיים קיימים כבר שנים רבות, ולכן הם לא מייצגים אף אחד, אבל המערב הכתיר אותם כמנהיגי המחאה.
הייתי עכשיו בחו"ל באיזו נסיעה עם זוכרות, במהלכה נפגשתי גם עם פליטים פלסטינים מסוריה וגם עם פעילי המפלגה הקומוניסטית התורכית, ומאיפה שלא מסתכלים על הסיפור של סוריה, הוא יותר מורכב מהסיפור השטוח של דיקטטור שהורג מפגינים וצריך להעיף אותו וזהו. יש גם שאלה על מה יהיה אחרי, ויש גם חשש גדול מתסריט לוב, חשש ששותפים לו הגורמים האופוזיציונים שיזמו את המחאה בעצמם.
אז מה המסקנה?
בעיני, שצריך לתמוך בהם, בגופים האופוזיציונים, שקוראים להפלת המשטר, אבל מוכנים גם למו"מ ולרפורמות. ובו זמנית חייבים להתנגד למעורבות האימפריאליסטית שבהחלט מנסה לדחוף להפיכת סוריה לעוד לוב. ובלוב נהרגו מהתערבות נאט"ו יותר אנשים משנהרגו על ידי קדאפי, אסור לשכוח את זה.
וזאת עמדה מורכבת, לא נוחה וקלה להצגה ולעיכול.
אבל היא ממש לא נובעת משום שיקול אלקטורלי או משום ציות סטליניסטי עיוור (למי נציית בדיוק?), אז כל המתקפה מגוחכת בעיני. ברור שזו התשובה שפחות נוח לתת במציאות הישראלית, והשמעתה דווקא בגרסא המורכבת והמאוזנת דורשת אומץ.פתחו עיניים ונסו להבין למה התשובה מורכבת, במקום לקפוץ מיד למסקנות שאם התשובה מורכבת כנראה שאנחנו סטאליניסטים. מה קשור סטאליניסטים בכלל?
תסריט לוב נראה לי שיפור משמעותי על תסריט אלטרנטיבי בו הכוחות של קדאפי היו נכנסים לבנגאזי ומשמידים את העיר.
וואו, את אמיתית.
המיליציות הן "פרו-מערביות" כי הן נגד אסד, אבל מצד שני הן רק רוצות להרוג/לגרש נוצרים/עלאווים.
והנשק הרי ישראלי, ברור, כי ישראל לא הכחישה. אני לא הייתי אפילו מתייחס לטענה הזו. ישראל גם לא טרחה מעולם להכחיש את הפרוטוקולים של זקני ציון, ולא שום עלילה או שטות אחרת שמגיעה ממוחם הקודח של מפיצי הפרופגנדה ב"תקשורת" הערבית לפחות פעמיים ביום. הנה, גם את זה ישראל לא הכחישה:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4192144,00.html
מלבד זאת שלישראל מסיבות ברורות נוח יותר עם אסד, כמו שהיה לה נוח יותר עם מובראק. זאת בהתחשב בין היתר באלטרנטיבה השלטונית הקיימת. ממש אין לה שום סיבה לחמש את ההתנגדות.
ועוד לא התחלתי בכלל עם זה שיחידות שלמות בצבא סוריה עברו לצד המפגינים, אני די בטוח שהן לא ממש הניחו את נשקן בשלב הזה אלא דווקא ממשיכות להשתמש בו.
ואגב נשק אמריקאי, ד'יס ג'אסט קיים אין:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4195777,00.html
יותר מזה?
עמדה מורכבת ללא ספק, אבל מהי עמדה מורכבת בעצם?ֿֿ
ובכן יכול הקורא התמים לחשוב שעמדה מורכבת פירושה עמדה לה הרבה פנים, עמדה הלוקחת בחשבון נקודות מבט שונות, עמדות שונות ומשלבת אותן מעשה פלאים לכלל עמדה אחת, שקולה, עניינית וכאמור מורכבת.
אז מה היה לנו כאן,
מחד כתבה האדומה "ברור שאני נגד אסד, הוא דיקטטור ורוצח ועוצר את העם שלו מלהתפתח כבר עשרות שנים (הוא ואביו)" יש לשים את העין על הקורבנות, ובהצהרה שלפנינו קורבנותיו של אסאד הם העם שלו, הם נרצחים בהמוניהם ובאופן כללי התפתחותם מעוכבת. קורבנות סורים של דיקטטור סורי. לא מורכב.
מאידך אסד הוא גם "המבצר האנטי אימפריאליסטי האחרון, וגם מי ששומר על המדינה באדיקות מלפול למלחמות דתיות ועדתיות, וגם בעל מדיניות חוץ מאוד טובה". מי שמנסה לאתר את הקורבנות בהצהרה השניה
מתקשה קצת. ה"אנטי אימפראליסטים" יהיו אלו מי שיהיו כנראה יפסידו מאובדן המבצר האחרון. כמו כן נראה שהשקט והשלווה הבין עדתיים ששולטים כעת בסוריה בוודאי יפלו קורבן למלחמות עדתיות אחרי לכתו של אסאד (wtf) , וכנראה שמישהו יסבול מהשינוי במדיניות החוץ הסורית כלפיו. המממ…
אז מה היה לנו כאן, מצד אחד המונים סורים נרצחים כמו נמלים תחת מגפי הצבא של דיקטטור צמא דם, מאידך אנטי אימפריאליסטים נטולי מבצר ומדיניות חוץ שתשתנה, שקט אין.
זה המקום בו נדרשת עמדה מורכבת, ולכן נעה וחבריה מהאגף היצירתי יותר של השמאל הישראלי פיברקו אחת.
שהרי המלה fabrication פירושה – הרכבה. פאבריקאציה שתסתיר את כל הדם והילדים הנרצחים והנשים הנאנסות ותאוורר את ריחן המצחין של הגופות והגפיים המתגוללות ברחוב ותבליט את ה"מבצר" את ה"פוליטיקה".
שהרי צריך מידה לא קטנה של מורכבות כדי למכור את העם הסורי תמורת האינטרסים והפוליטיקה של ה"אנטי אימפריאליסטים".
עכשיו אם היה מדובר במעצמה כמו רוסיה או סין המציגות לצרכיהן עמדות מפוברקות על מנת לשמר אינטרסי חובקי עולם אז מלאכת המרכבה עד נתפסת בהגיון המגושם של בני האנוש. אבל כאשר כמה עסקנים של מפלגה קיקיונית בשוליים של השוליים של המדמנה הפוליטית הישראלית, שוקלים מבצרים מול גופות ומצקצקים במורכבות, המלה נלעג נדמית פתאום כצרה מלהכיל את כל הגועל הזה, בושה כנראה אין שם ולכן נאלץ להוותר חסרי מילים.
על פשעים ורצח עם שבוצעו מ 1917 ועד 1953 נתנה מק"י את דעתה בשנות ה90 ועמדתה נוסחה בדייקנות ב 1997. בסה"כ אני אופטימית כיוון שבשנת 2055 תנסח המפלגה הקומוניסטית את דעתה המדויקת לגבי הטבח בסוריה בשנים 2011-2012. (אני יהיה בת 86)
לכל הנחשים הציונים, לכל החסידים השוטים התומכים במרצ או בליברמן, לכל המסיתים והמדיחים אשר כותבים מבלי לבדוק את העובדות לאישורן, לכל המתחסדים, המיתממים, המוחאים כף לנוכח הזוועה והמחפשים שותפים לפשעיהם, לכל מי שלא משווה את פשעי ארכי פושע המלחמה אהוד ברק לפשעיו של רוצח ההמונים אסד, לכולכם, חבורת רשעים וזדים, הנה הצהרתו של בשארה נגד פשעיו של הרודן הסורי צמא הדם שיישב באותו תא יחד עם ברק, לבני, אוטלמרט, עמיר פרץ, מופז, דיכטר, יעלון, מתן וילנאי, דן חלוץ ועוד ועוד פושעים אשר אף אחד ממכם, ציונים ארורים, לא מצא לנכון לזעוק נגדיהם.
#2907 – Former Israeli MK Azmi Bishara Turns Against the Syrian Regime
Al-Jazeera TV (Qatar) – April 15, 2011 – 03:10
http://www.memritv.org/clip/en/2907.htm
וגם לך, יוסי גורביץ. עוד לא שמעתי מחברי מפלגתך קריאה להסגרת אהוד ברק ו\או אסד לבית הדין בהאג. מחפש אלטרנטיבה לחד"ש? הרי לך תנועה שהחליטה לגנות את אסד. לא כוס התה שלי, אבל עדיפים מהמפלגה הציונית בה אתה תומך
http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1650177
הכותרת של הראיון שהבאת היא :
"Former Israeli MK Azmi Bishara Turns Against the Syrian Regime"
כלומר עזמי בשארה 'פונה' נגד סוריה משמע שקודם הוא היה בעדה ואז שינה את עורו. כי 'סתם' משטר דיקטטורי שמחזיק סורים (לא יהודים, סורים) תחת מגף של דיכוי זה לא מספיק כדי לצאת נגדו.
"לכל הנחשים הציונים", "ציונים ארורים", "חמאס עדיפים מהמפלגה הציונית בה אתה תומך" – אתה אמיתי או שזה קול הרע"מ מקהיר?
לעניין: פשעיו של אהוד ברק ראויים לדיון נפרד. בכל מקרה, הם בטלים בשישים מול רצח העם שמתרחש כרגע בסוריה.
מה שכן, זה באמת חמוד שחמאס נזכרו, אחרי שנה ואחרי שהאדמה בערה להם מתחת לרגליים, שקורה משהו בסוריה. עכשיו הנייה לא יצטרך לחלוק תא עם מתן וילנאי.
קול הרע"מ מקהיר (מה זה?), האחים המוסלמים מקהיר – יוסוף קרדוואי בכבודו ובעצמו – הטיל קללות על אסד חמורות בהרבה מאלו שאני הטלתי כאן. אני מצטרף לקללותיו של זה, שטען עוד כי פשעיו של אסד גדולים יותר מפשעיו של שרון.
מאידך, ליברמן הוא חה"כ היחיד עד כה אשר קרא לגנות בפומבי את הטבח ואת הטובח. לפי הקריטריונים שהציב כאן גורביץ, אנשים אלו ראויים לאמונו יותר ממפלגת מרצ, אשר חבריה לא מגנים את הטבח.
אבל את קללותיי שלי כיוונתי כלפי הציונים. אלה אשר מסרבים לגנות את פשעי המלחמה של הציונים אך לא מהססים לתקוף דווקא את מפלגת בל"ד, וכל זאת בגלל שמועות לא מבוססות שמפיץ כאן גורביץ. יותר מחצי מאמרו עוסק במפלגת בל"ד, כאילו כל תומכי וחברי בל"ד וכל נציגיה בפרלמנט הציוני תומכים בטבח של אסד. על ההפגנה (האלימה!) מחוץ לאולם של המתנגדים הפלסטינים הרבים לתיאטרון אבסורד זה לא מספר גורביץ. מה ההבדל בין דברים אלו לבין הפרופגנדה הציונית המופצת ע"מ להלבין או להצדיק או להכחיש את פשעיהם של הציונים? חסרה הסתה נגד בל"ד בתקשורת הציונית?
הנחשים מפיצים את הפרופגנדה הציונית והארורים מאמינים לה. ההשוואה בין מרצ לחמאס היא תגובה אנטי ציונית הולמת להשוואה שערך יריב אופנהיימר: "שיתוף הפעולה של אלקין עם גורמי ימין קיצוני מסוכן יותר מהשתתפות חברי כנסת במשט המרמרה".
http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1611991
"הו עידן העדתיות, העדתיותך,
העדתיותי…"
אגב יוסי, אני מעריך מאוד את פועלך ועמדותיך, אבל מדוע אתה מסרב להכיר ב- (ולתקן את) הטעות ביחס להשתתפותם כביכול של נציגי בל"ד בכנס הארור?
ועוד הערת אגב: כל הדיבורים על השתלטות אמריקאית ומעורבות זרה והאידיאלים כביכול אינם אלא גרסת כיסוי עלובה ושקופה שאף אחד (כולל מפיציה, וחוץ מכמה יהודים קומוניסטים מטורללים) לא מאמין בה בגרוש. הם לא חוששים מארה"ב, הם חוששים מהתנועות האסלאמיות שתשלוטנה בעוד פלח של המזרח התיכון, וממלחמת אזרחים שעשויה לפרוץ בלבנון.
כותב אלון לוי באחת מתגובותיו: "בל"ד תומכת באסד שוחט המפגינים ". את תגובתי להסתה זו מחק יוסי גורביץ. לשאלותיי ולשאלות אחרים מדוע נטפל לבל"ד לא טרח להשיב.
יוסי גורביץ הוא מסית ומדיח. אין דרך אחרת להבין את מניעיו, את התחמקויותיו, את מחיקותיו, ואת התנערותו מהשלכות מעשיו. מה לנו כי נלין על מירי רגב, על אלי ישי, על מיכאל בן ארי, כאשר יוסי גורביץ נוהג בדיוק כמותם.
אחריותו גדולה יותר. בעוד שמח"כ אלו, מהתקשורת הציונית המלבה את השנאה כלפי בל"ד, מתעמולני הימין אשר שנאתם אמונתם, ליוסי גורביץ יצא שם של כותב הנלחם לכאורה באנשים אלו ובתוצאות מעשיהם.
יוסי גורביץ! במדינה דמוקרטית ונאורה לא הייתי מהסס כתומך בל"ד לתבוע אותך באופן אישי על הוצאת דיבה. כידוע, המדינה הציונית אינה דמוקרטית ואיני מאמין כי הצדק ייצא אם וכאשר אני או מי מטעמי אחליט לבסוף כן לתבוע אותך. לא נותר לי לומר לך כי אתה חסר יושר אינטלקטואלי, כי מעשיך ורשימותיך מוסיפים שמן למדורת ההסתה הציונית וכי יבוא יום וגם נגדך יסיתו וידיחו. כפי שציינת באחת מתגובותיך, "ודאי שיש ליוסי גורביץ זכות לכתוב את הסתתותיו נגד המשטר הציוני, אבל אל תצפה ממני לגלות יותר מדי התלהבות בהגנה על הזכות הזו. צריך והכל, כי באמת משטר האפרטהייד הציוני תלוי בזה, אבל זה נכון גם להליכה לרופא שיניים".
בפעם הבאה שתלכו, אתה וידידיך הטובים מ"שלום עכשיו" להפגין בענתות או בכל התנחלות אחרת, בי נשבעתי שאעמוד יחד עם איתמר בן גביר ועם חבורתו, ובסיוע הצבא הציוני אפליא בכם מכותיי. אתה וחבריך הם האוייבים האמיתיים של הפלסטינים.
דרור, כל הודעה שלך שתכנה את אמו של אחד המגיבים כאן "זונה" תמחק. אתה יודע מה? כל הודעה שלך מעכשיו תמחק. אני שמח לשמוע שבהודעת הפרידה שלך אמרת לנו סוף סוף איפה אתה עומד.
אני די בטוח שהשם "דרור בל"ד" הוא שם קוד של קבוצת אנשים, מעיין "ג'ון דו" של השמאל הרדיקלי.
א. הוא ממשיך להגיב במרץ
ב. בבקשה אל תמחק אותו, טרול שמאלני זו חיה נדירה מאד וקשה לצפות בה מחוץ לבלוג שלך ושל לנדו.
הוא מגיב בחופשיות ברדיקל מקלדת. אני עדיין לא בטוח שהוא איש בל"ד; הוא לפעמים נשמע כמו איש חד"ש שמנסה להציג את המפלגה האחרת המתחרה על הקול של השמאל האנטי-ציוני בתור חבורת דבילים. מצד שני, איש חד"ש היה מנסה להגן על חד"ש ("לא כולם במפלגה תומכים באסד" – ויש מספיק מתנגדים שהמפלגה יכולה בפרצוף ישר לבלשט שהיא תמיד התנגדה לאסד כיוון שהוא רודף את הקומוניסטים בסוריה).
מברך מקרב לב על ההתפכחות מהקומוניסטים, שהגיעה אמנם 20 ומשהו שנה מאוחר מדי (ו-50 שנה אחרי רוב האנשים ההגונים במערב), אבל אותי עדיין מטרידה נקודה אחת. בטקסט שלו גורביץ מוקיע, בצדק כמובן, את חד"ש על המוסר הכפול שלהם. הוא עושה זאת על ידי כך שהוא יוצר גזירה שווה בין סוריה לבין פשעי הכיבוש הצה"לי. הוא מקונן על כך שבעיני הקומוניסטים "מסתבר שיש אמבולנסים שמותר לעכב במחסומים, מסתבר שיש מי שלאו דווקא דחוף שיגיע לבית החולים. מסתבר שיש ערים שמותר להפגיז. מסתבר שיש מי שמותר לו להעלים אנשים. מסתבר שיש מי שמותר לו להפעיל ענישה קולקטיבית" וכו'. בפסקה זו אפשר לראות תופעה מעניינת. גורביץ, אביר ההיפרבולה (העצמה מוגזמת), הופך בזאת באחת לאביר ההיפובולה (הפחתה מוגזמת), זאת מאחר וכמובן השלטון הסורי עושה קצת יותר מ"לעכב אמבולנסים": הוא רוצח, בוזז, ואונס את אזרחיו-שלו באלפים על גבי אלפים. בקריאה של הפסקה הזאת אפשר להאמין שאסד אמנם גרוע, אבל הוא לא גרוע כמו חיל הכיבוש הציוני, שעדיין משמש כאמת מידה אנטי-מוסרית מוחלטת.
זה מזכיר לי את הסיפור הבדוי על הסופר שהשווה את פשעי הציונות לנאציזם, וקיבל את אות יקיר הרייך השלישי.
אני לא יכול לדבר בשם יוסי, אבל לי אין סימפטיה גדולה למשטר הסובייטי המנוח ("הקומוניסטים" בהקשר של פוליטיקה גלובלית הוא מונח כוללני וחסר-משמעות בערך כמו "הערבים" או "המוסלמים").
עם זאת, בהקשר המצומצם של יחסי בין ישראל לשכנותיה, לקיומה של בריה"מ היה תפקיד חיובי מאוד: היא יצרה גורם מרתיע מול ישראל. בגלל זה, כאשר סאדאת הביע נכונות לעבור מהמחנה הסובייטי לאמריקאי, ולחתום על הסכם שלום עם ישראל תוך כדי, כמעט כולם כאן יצאו מגדרם מרוב שמחה.
כאשר אותו סיפור, בערך, חזר על עצמו בשנות ה-90 עם יאסר ערפאת וחאפז אל-אסד, את מקומה של השמחה תפס חוסר רצון בולט להיפרד מהשטחים ורצון בולט לא פחות "להרוויח משהו" מהכיבוש.
אז אם המשטר בבריה"מ היה טוב או לא, שיחליטו תושבי הארצות שקמו במקומה, אבל ככל שהדברים נוגעים אלי, הייתי מעדיף שהיא תקרוס כמה שנים אחרי חתימת הסכמי שלום סופיים בין ישראל לפלסטין, סוריה ולבנון.
יוסי – בפוסט הזה יש הרבה דברים נכוחים, אבל אני מאוכזב מאוד מכך שאתה לא מתקן את הטעויות שהשתרבבו לטקסט. קורה שטועים, אבל לא לתקן זה מעשה לא הגון!
לפחות עליך לתקן את עובדת היותו של סעיד נפאע ח"כ מכהן. לאחר מכן מן הראוי לציין מי הם פעילי בל"ד שלטענתך בלטו בקהל (אחרת לא יישאר לך מספיק חומר מרשיע לבסס עליו את הדברים שכתבת בנוגע לעמדתה של בל"ד, ואת המסקנות שהוצאת על בסיס זה).
וגילוי נאות: מעולם לא הצבעתי לבל"ד. אני מצביע חד"ש אדוק (ואכן, התנהלותה של חד"ש מציבה אותי בדילמה לא פשוטה).
אני חייב להודות שמי שמאכזב אותי בכל הסיפור הוא מח'ול, ובהקשר אליו כל הסיפור לא ברור לי. היה נדמה לי שמדובר באחד הפוליטיקאים העקביים והישרים בשמאל.
כלומר, יש הסבר שבאמת מחבר את כל הקצוות בהקשר אליו, והוא עצוב מאד. אם נכונים הדיווחים וכו'…, כנראה שמדובר באדם שהדוגמה הרעיונית חשובה לו יותר מחיי אדם.
יוסי – בלוגך נעם לי מאוד, אבל אם לא תתקן את הטעויות (או שאולי אני טועה ואלו לא טעויות, אז אולי תענה לי ותסביר מדוע אתה דבק בהן?), לא אפקוד אותו יותר.
אילו טעויות?
יוסי, ראה את הערה הקודמת של "איש קטן וחתולים" (הערה 34).
אבל נפאע הוא דווקא כן ח"כ מכהן, בסיעת בל"ד. כנראה שבבחירות הבאות הוא יצטרך לרוץ ברע"ם בגלל סירובו להסכם רוטציה (כמו שזכור, שבשבילו נפאע נדרש וסירב לפנות את הכיסא, הועף מרע"ם בגלל סירוב לרוטציה ואז עבר לבל"ד), אבל בוא לא נעמיד פנים שהבעיה של בל"ד עם נפאע היא אידיאולוגית.
סעיד נפאע אינו חבר בל"ד. הוא גורש מהמפלגה לפני כשנה וחצי, הוא בוודאי אינו מייצג את בל"ד.
חברי הכנסת של בל"ד, ד"ר ג'מאל זחאלקה וח"כ חנין זועבי, הביעו עמדות חד משמעויות בנושא הסורי, במאמרים, בראיונות ואף בנאומים בכנסת. שניהם גינו חד משמעית את פשעי המשטר וקראו להפלתו.
מעניין שכל הח"כים של חד"ש הביעו תמיכה במשטר הסורי, ישירות או בדרכים לא ישירות. מי שאומר שאסד מעוניין ברפורמות (בזמן שהוא טובח בעמו) הוא תומך המשטר. מי שרוב הביקורת שלו היא על העם הסורי המתקומם הוא בעד המשטר.
לעומת זאת ראו נא את פרוטוקול הכנסת מיום 6 בפברואר. זחאלקה גינו בחריפות את הריגת האזרחים הסורים ואמר שמשטר אסאד צריך ללכת. עמדה כזו הוא הביע גם קודם.
באשר לח"כ לשעבר עזמי בשארה, הוא נתון להתקפה פרועה מצד תומכי המשטר הסורי בשל תמיכתו במהפכה הסורית.
מעניין מה אומר למשל דב חינין: האם הוא בעד או נגד הפלת משטר הדמים של אסד? גם הוא סטליניסט לא רק נפאע המסכן.
סעיד נפאע גורש מהמפלגה, אבל לא בגלל תמיכתו בסוריה, אלא בגלל סירובו להסכם רוטציה. המפלגה רצתה שהוא יעשה רוטציה עם עבאס זכור והוא סירב, אז העיפו אותו (אבל הוא עדיין חלק מהסיעה).
מתוך דברי ח"כ ג'מאל זחאלקה בישיבת הכנסת 318, בתאריך 6.2.2012
"כבוד היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, בראשית דברי אני רוצה להביע צער עמוק וזעם רב על הפשעים שנעשים לעם הסורי, לתושבי חומס, לתושבי חמה, לתושבי דמשק. הגיע הזמן שהמשטר הזה ילך. הדברים שנעשים שם הם פשוט פשע גדול. אני לא רוצה עכשיו להתייחס למצבה של האופוזיציה הסורית – זה אמתלה, זה תירוצים – האופוזיציה היא כזאת, היא אחרת – אני מביע כאן את עמדתי הנחרצת לצד העם הסורי ודרישותיו הצודקות לדמוקרטיה אמיתית. "
מברך מקרב לב על ההתפכחות מהקומוניסטים, שהגיעה אמנם 20 ומשהו שנה מאוחר מדי (ו-50 שנה אחרי רוב האנשים ההגונים במערב), אבל אותי עדיין מטרידה נקודה אחת. בטקסט שלו גורביץ מוקיע, בצדק כמובן, את חד"ש על המוסר הכפול שלהם. הוא עושה זאת על ידי כך שהוא יוצר גזירה שווה בין סוריה לבין פשעי הכיבוש הצה"לי. הוא מקונן על כך שבעיני הקומוניסטים "מסתבר שיש אמבולנסים שמותר לעכב במחסומים, מסתבר שיש מי שלאו דווקא דחוף שיגיע לבית החולים. מסתבר שיש ערים שמותר להפגיז. מסתבר שיש מי שמותר לו להעלים אנשים. מסתבר שיש מי שמותר לו להפעיל ענישה קולקטיבית" וכו'. בפסקה זו אפשר לראות תופעה מעניינת. גורביץ, אביר ההיפרבולה (העצמה מוגזמת), הופך בזאת באחת לאביר ההיפובולה (הפחתה מוגזמת), זאת מאחר וכמובן השלטון הסורי עושה קצת יותר מ"לעכב אמבולנסים": הוא רוצח, בוזז, ואונס את אזרחיו-שלו באלפים על גבי אלפים. בקריאה של הפסקה הזאת אפשר להאמין שאסד אמנם גרוע, אבל הוא לא גרוע כמו חיל הכיבוש הציוני, שעדיין משמש כאמת מידה אנטי-מוסרית מוחלטת.
זה מזכיר לי את הסיפור הבדוי על הסופר שהשווה את פשעי הציונות לנאציזם, וקיבל את אות יקיר הרייך השלישי.
(מצטער על המיקום השגוי למעלה, אפשר למחוק את התגובה העודפת)
דרור בל"ד, אני לא מנהל מו"מ עם טרוריסטים.
יוסי, לטעמי הגזירה השווה שאתה גוזר בין עמדת חד"ש ועמדת בל"ד מוטעית. נכון שהיסטורית בל"ד לא תמימה בקשר להגנה על אסד, ועזמי בשארה בחודשים הראשונים להתקוממות נמנע מלבקר בחריפות את אסד (זכור במיוחד הקטע שדלף ליו-טיוב שבו הוא מבקש בהפסקת הפרסומות מהמראיין באל-ג'זירה לא לשאול אותו על סוריה), אבל חברי הכנסת המייצגים של בל"ד ורבים מאוד מפעיליה מביעים כבר חודשים רבים עמדה שונה מאוד במהותה מעמדתה של חד"ש (שלמעשה תומכת באסד בפה מלא). קראתי לא מעט מאמרים בערבית של פעילי בל"ד וכן של חברי הכנסת (ובמיוחד זועבי), וגם שמעתי את דבריהם, והאמן לי עמדתם לגבי המתרחש בסוריה קרובה הרבה יותר לעמדתך מאשר לעמדת חד"ש. וזאת אני אומר כמצביע חד"ש, שמאמין שהפלטפורמה הערבית – יהודית שלה היא המודל הנכון למפלגת שמאל בישראל. אני סבור שלא מספיק לתלות את העדות המרשיעה כלפי בל"ד באופן שעשית זאת (בנוכחותו של הח"כ המודח נפאע) ועליך להתאמץ קצת יותר אם ברצונך להצדיק את המסקנות שהוצאת ביחס להתנהלותה של בל"ד (ושלמעשה רוב החיצים הרטוריים במאמרך הופנו דווקא כלפיה). אפשר לאסוף חומרים רבים המציגים את עמדתה ההססנית והמתחמקת של בל"ד כלפי הנעשה בסוריה בחודשים הראשונים להתקוממות, אבל לא עליהם אתה נסמך במאמרך. מאידך, כאמור, ישנם מאמרים והתבאטאויות רבות וברורות למדי כנגד אסד מצד בכירי בל"ד בתקופה האחרונה. הדבר שונה מאוד מן הרטוריקה שמייצרת חד"ש, וזה כלל לא אוזכר במאמר. אני סבור שבצורה שבה הצגת את הדברים במאמר עשית עוול לאמת, לבל"ד ולחלק מן הציבור הערבי בישראל (וברור לי שללא כל כוונה רעה), ולכן נראה לי ראוי שתתקן זאת.